משו טוב משו טוב
בצאתי ממצרים
משו רע משו רע
בצאתי לבין הזמנים
הי הי היאבישג השונמית
הפעם הגזמת.
עם הסינר השחור המקומח הזה, עד לפתח ביתי
ותסדר את החולצה
בעצם לא
ותעצום את העיניים
בבקשה
מעטים מביניםיחידי
תכלית הכוסף
ככה זה
רק יהלומנים.מזמור לאל ידי
השאלה אם מי שמבין מבין באמת.גלידת לימון
כי אם כן גם מעטים זה המון.
נכוןיחידיאחרונה
(אל תכנסו)מזמור לאל ידי
השדים שלה
חוזרים בלילה
מיללים את צעקות
אש התשוקה
הכלבים שבה
נובחים בלילה
עד שלא נשאר דבר
מלבד הצעקה
החתכים שלה
מדממים שנית
מזכירים לה שוב
את אותו יום ארור
העיינים נעצמות
השפתיים מלחשות
כמו נושאות מזמור
כה נורא וברור
אך תחילתו של היום
וסופם של חייה
מי יכול, מי יהין למולל
מי יבין לליבה השחור
שנשאר לבדו
מרוסק ומסכן
בשלהבות של זעם
וסכין שחותכת
בדמעות של אש
קודחת
מבעד לצלקות
נפתחו השמיים
מבעד לכאב
היא צורחת
ויללות האימים
בתוך זעם כבוש
על כאב
לא נתפס
לא מובן
את אשר אבד
נמוג ואיננו
את אשר נלקח
בתוך נחל אכזב
וגופה מרוטשת
עוד תוסיף לקונן
להזכיר תחת כל
ניע ושיח
ארורים יהיו
ארורים לעד
אותם שהפכו
שלהבת
לפיח.
..מזמור לאל ידיאחרונה
וכבר איבדתי
כל חשק או רצון
לקום בבוקר
וכבר אין לי
שום סיבה
לפקוח שוב עיינים
לעולם אכזר
למציאות נושכת
שמכאיבה
כל כך
וכמה פעמים שביקשתי
ממנו
שהכל יגמר
שלא אצטרך
לפתוח שוב את עיני
למציאות שכזאת
והוא
שוב ושוב ושוב
באכזריות בלתי נתפסת
לא שווע לתחינתי
האילמת
האחוזה חבלי ביעותים
וסיוטי צללים אדומים
בלילות חריישים.
כל חשק או רצון
לקום בבוקר
וכבר אין לי
שום סיבה
לפקוח שוב עיינים
לעולם אכזר
למציאות נושכת
שמכאיבה
כל כך
וכמה פעמים שביקשתי
ממנו
שהכל יגמר
שלא אצטרך
לפתוח שוב את עיני
למציאות שכזאת
והוא
שוב ושוב ושוב
באכזריות בלתי נתפסת
לא שווע לתחינתי
האילמת
האחוזה חבלי ביעותים
וסיוטי צללים אדומים
בלילות חריישים.
...אבישג השונמית
נולדנו באותו חודש,
אנחנו בני אותו מזל
שנינו מנגנים,
על אותו כלי
שנינו אוהבים את אותו זמר,
את אותו שיר
שנינו מאוהבים בניחוח השמרים המשכר
שנינו מאוהבים בתורה
שנינו גבוהים
שנינו פיקחים
צבע עורנו זהה
צבע שערנו זהה,
מלבד מספר פסי הכסף הנוצצים השזורים בפאותיו
אנחנו בני אותו מזל
שנינו מנגנים,
על אותו כלי
שנינו אוהבים את אותו זמר,
את אותו שיר
שנינו מאוהבים בניחוח השמרים המשכר
שנינו מאוהבים בתורה
שנינו גבוהים
שנינו פיקחים
צבע עורנו זהה
צבע שערנו זהה,
מלבד מספר פסי הכסף הנוצצים השזורים בפאותיו
דרשתי קרבתך בכל ליבי קראתיךתכלית הכוסף
בצאתי לקראתך לקראתי מצאתיך
נפשנו חכתה לה'תכלית הכוסף
כי בו ישמח לבנו
שיבוא כבר מלאך או פיה עם שרביטרצה לאש
שילטף העולם את ראשי
וילחש לי זאת הדרך, זה בסדר
(ככה בראת אותי)
וילחש לי זאת הדרך, זה בסדר
(ככה בראת אותי)
וכבר שבוע שיש לי עומס מחשבותזוהרת בחושך
שכבר תגיד לי לעזאזל שהכל נגמר
והיא חזרה
היא ככ חיוורת שזה נורא
ובטח הם חושבות שמשהו קרה אחרי אתמול
גאד הכי אין לי כוח לזה בעולם
באמת
רק תעשה שלפחות השבת אני אהנה
מקווה שיהיה לי מה לעשות שם
תמיד מביך לי איתם
זה כאילו בהתחלה קצת קרח
ואחכ יותר נהנים
ממ.. נראה , יאלע
ואי ואני חייבת חייבת מחליפה
ואין לי עצבים עכשיו לשאול את כולן...
יואו ועוד לא הכנתי תאלפחורס
צריך מלא מלא
יש המון אנשים
ואני ככ אוהבת את צ**
כשאנחנו מדברות וכיפ לנו
מלא פעמים גם לא כיף לי איתה
אבל שאנחנו מדברות על הדברים
הכי טוב לנו בעולם
בעיקרון היא בנאדם מתוק
אופ נו שיהיה שבת שלום
והיא חזרה
היא ככ חיוורת שזה נורא
ובטח הם חושבות שמשהו קרה אחרי אתמול
גאד הכי אין לי כוח לזה בעולם
באמת
רק תעשה שלפחות השבת אני אהנה
מקווה שיהיה לי מה לעשות שם
תמיד מביך לי איתם
זה כאילו בהתחלה קצת קרח
ואחכ יותר נהנים
ממ.. נראה , יאלע
ואי ואני חייבת חייבת מחליפה
ואין לי עצבים עכשיו לשאול את כולן...
יואו ועוד לא הכנתי תאלפחורס
צריך מלא מלא
יש המון אנשים
ואני ככ אוהבת את צ**
כשאנחנו מדברות וכיפ לנו
מלא פעמים גם לא כיף לי איתה
אבל שאנחנו מדברות על הדברים
הכי טוב לנו בעולם
בעיקרון היא בנאדם מתוק
אופ נו שיהיה שבת שלום
..זוהרת בחושךאחרונה
היה בסדר ולא
כשהייתי איתם היה דיי טוב
וגם ישנתי מלא
האשכנזיות של אמא הרגה אותי קשות
אבל בסידר
אני לא מבקשת ממנה כלום יותר
נמאס לי להתווכח וזה
ברור שזה מציק לי
אבל נראלי עדיף לנסות להתעלם פשוט
כמה שיותר
ככה יותר טוב
כשהייתי איתם היה דיי טוב
וגם ישנתי מלא
האשכנזיות של אמא הרגה אותי קשות
אבל בסידר
אני לא מבקשת ממנה כלום יותר
נמאס לי להתווכח וזה
ברור שזה מציק לי
אבל נראלי עדיף לנסות להתעלם פשוט
כמה שיותר
ככה יותר טוב
פתאום עכשיו, פתאום היוםפנים אחרות.
איכשהו התגלגלתי לפה היום.
אולי מכל מה החזרות שלי אחורה, הגעתי גם לפה.
נראה שהשתנה כאן, ולא יודעת למה זה תמוה לי, הרי כולנו משתנים כל הזמן- מתבגרים, באים ונעלמים, מתחדשים ומתגלים.
עבר לי המון זמן, אבל פתאום כאילו הוא קפא ונראה כמו סצינה בסרט שחוזרת על עצמה אחרי כמה שנים.
הייתי בטוחה שהתחלתי להתגבר, שהזמן עבר והפצע נסגר, הלב קיבל ומתחיל לעבור לי- לאט לאט.
ובום. ברגע הכל חזר, חדר לתודעה שהכל עוד כאן, חי ואפעם לא נעלם. לכאורה רק נע מתחת לפני השטח, שולח גלים קטנים של כאב לעיתים כדי להזכיר שלתהליכים לוקח זמן, אבל חיכה להזדמנות לפרוץ.
והפעם זה יותר חזק וכואב יותר- כאילו בגדתי בעצמי, רימיתי את עצמי שדברים מתחילים להסתדר.
וזה זורק אותי אחורה, אבל כאן. שם, אבל אחרי זמן.
הרבה זמן לא הייתי פה,
והתלבטתי המון אם לכתוב,
ואם זה יגרום לי לחזור
או שזו הבלחה לרגע.
וזה בכלל לא איזה משו יפה או מיוחד
התלבטתי אם לתייג אנשים שאני אוהבת
אבל לתייג תמיד נראלי מחייב כזה
אז פשוט מותר להגיב, בהקשר ושלא.
וכמובן, מי שיודע שהוא מוזמן בפרטי, מוזמן.
אולי מכל מה החזרות שלי אחורה, הגעתי גם לפה.
נראה שהשתנה כאן, ולא יודעת למה זה תמוה לי, הרי כולנו משתנים כל הזמן- מתבגרים, באים ונעלמים, מתחדשים ומתגלים.
עבר לי המון זמן, אבל פתאום כאילו הוא קפא ונראה כמו סצינה בסרט שחוזרת על עצמה אחרי כמה שנים.
הייתי בטוחה שהתחלתי להתגבר, שהזמן עבר והפצע נסגר, הלב קיבל ומתחיל לעבור לי- לאט לאט.
ובום. ברגע הכל חזר, חדר לתודעה שהכל עוד כאן, חי ואפעם לא נעלם. לכאורה רק נע מתחת לפני השטח, שולח גלים קטנים של כאב לעיתים כדי להזכיר שלתהליכים לוקח זמן, אבל חיכה להזדמנות לפרוץ.
והפעם זה יותר חזק וכואב יותר- כאילו בגדתי בעצמי, רימיתי את עצמי שדברים מתחילים להסתדר.
וזה זורק אותי אחורה, אבל כאן. שם, אבל אחרי זמן.
הרבה זמן לא הייתי פה,
והתלבטתי המון אם לכתוב,
ואם זה יגרום לי לחזור
או שזו הבלחה לרגע.
וזה בכלל לא איזה משו יפה או מיוחד
התלבטתי אם לתייג אנשים שאני אוהבת
אבל לתייג תמיד נראלי מחייב כזה
אז פשוט מותר להגיב, בהקשר ושלא.
וכמובן, מי שיודע שהוא מוזמן בפרטי, מוזמן.
סמסים נראלי.שעות של אמת.
אני לא בוכה שוב, מה פתאוםבזרימה
בכלל גם לא בכיתי לפני זה, סתם אשליה. אני גם לא מפחדת ולא עצובה ואני יודעת שיהיה כיף ואשאר לשבוע הקרוב ושיש לי איך לנסוע ושהיא מאשרת. בטוח. אפילו יש לי נוקיה. כלומר, אני חושבת שיש. איפשהו.
סערת רגשות והו, טאטע טאטע טאטע אני לא יודעת מה, תעזור לי.
(מה?! אז בעצם היום שמחת תורה?)
הדפוק בהודעה הזו זה שאני מאמינה יותר מדיי ועוד רגע המציאות תתן לי כאפה חזקה כ"כ כמו שהשנה האחרונה אלופה בלעשות ואפול כ"כ חזק עד שלא אזכור שפעם היה אחרת.
(ואיך יש אנשים טובים כ"כ. איך.
אני לא מדברת על אנשים קרובים. אני מדברת על אנשים שאמנם פיזית הם קרוב יחסית, אבל אתם לא באמת בקשר. הקשר מסתכם ב***"* וזהו. ודווקא אנשים כאלו מוותרים בשבילך על --- על הכל בעיניי, זה הכל.)
אולי אני הוזהבזרימה
נראה לי אני הוזה
(סתמי כבר. כלום לא סגור. ממש כלום והסיכוי שזה יקרה אפסי.)
אולי יש לי חום. קצת רעדתי לפני זה והעיניים שלי לא מסיימות לדמוע מהבוקר.
אז שוב התשובה שליליתבזרימה
עבר עריכה על ידי בזרימה בתאריך ט"ז באב תשע"ט 23:36
או-קיי... לנשום.
ועכשיו?
עכשיו.
כנראה שאני בסדר (אולי חוץ מזה שהבטן שלי בערך מתה ומצבי הרוח שלי משתנים לקיצוניות כל רגע ואכלתי מאכלים משמינים עם פול שמן ואני לא רוצה לראות חצ'קונים ועוד יותר לא שהמשקל ישבר ממני אבל היי, גם המשקל וגם הפצעים לא שואלים אותי. נדפקתי לגמרי.)
סתם, עזבו.
אני פשוט אחזור לגישה של שבוע שעבר. מה כבר יש לעשות...
רק להגיד שקראתי.גלידת לימון
תודהבזרימהאחרונה
()פיצוחית
זה אחד השירים היפים
ואני בתהליך ממש טוב. האור חודר לחיים וממלא חללים ריקים ונגועים. פגועים. שבורים. אולי גם הם יתוקנו. יושלמו)
אומרים שהוא לא ישרודעיגול שחור
אלוהים, למה?
הפיגועים האלו שורפים לי בפנים
למה תמיד הכל קשור אלי איכשהו
למה דווקא הם
כואב לי ככ. אלוהים
כואב לי
הפיגועים האלו שורפים לי בפנים
למה תמיד הכל קשור אלי איכשהו
למה דווקא הם
כואב לי ככ. אלוהים
כואב לי
(יפה שלימדבר הלב.
קשורה אליהם?)
(כן.)עיגול שחוראחרונה
וכולם מחכים למוצשמתיישב בנשמה
ואני כבר לא צריך.
בעצם כן.
בעצם כן.
..פצלשש/
יש לי הרגשה שאני בת של מפלצת
**שוליינית
.
..פיסות.
איך כולנו שבורים
מפורקים לרסיסים
שותים, מעשנים צוחקים
מבפנים כולם בוכים
כמה חיפשנו שיהיה משהו
שנרגיש שיש למה
ניסינו לשתות ולהרגיש את הדממה
עישנו וצחקנו ודמיינו שחיינו
רציתי להרגיש את הכל מבפנים
את השמחה והביחד ושיש לנו חיים
אז לא, אין לנו
אנחנו לא חיים
נשארנו בלי כלום
(כשכואב, אפילו חצי ליטר וודקה לא מספיק
הכל שורף
וכשנגמר הצחוק
את נופלת רחוק)
(היית אמורה כבר לא להיות.
היית אמורה ללכת מזמן)
מפורקים לרסיסים
שותים, מעשנים צוחקים
מבפנים כולם בוכים
כמה חיפשנו שיהיה משהו
שנרגיש שיש למה
ניסינו לשתות ולהרגיש את הדממה
עישנו וצחקנו ודמיינו שחיינו
רציתי להרגיש את הכל מבפנים
את השמחה והביחד ושיש לנו חיים
אז לא, אין לנו
אנחנו לא חיים
נשארנו בלי כלום
(כשכואב, אפילו חצי ליטר וודקה לא מספיק
הכל שורף
וכשנגמר הצחוק
את נופלת רחוק)
(היית אמורה כבר לא להיות.
היית אמורה ללכת מזמן)
אני צב ללא ביתארצ'יבלד
אני בית ללא צבמשיח נאו בפומ!
מה זה אומר?ארצ'יבלדאחרונה
אולי בית זו אישה, וצב זה גבר.
יהיה טוב?משיח נאו בפומ!
יהיה בסדר?
אם רק הייתי יכולה לקבל הבטחה כזאת
אם רק הייתי יכולה לקבל הבטחה כזאת