שרשור חדש
לעזעזל.מחכה.
מה אני לא יודעת?
כבד לי.רצה לאש
נמאס להעביר את החיים. פשוט לחכות שיעבור עוד יום ועוד יום ועוד ועוד ועוד

(ה****** חזרו קצת וזה אופ)
כבד זה תחושה בסיסית לפעמים בעולם הזה.משה


להתייאש?רצה לאש
רק לא זה.גיטרה אדומה


ממ. להתייאש זמנית..רצה לאש
טוב.זה אני מסכימה.אני כאן אם צריכה.גיטרה אדומה


לאלא אל תסכימי.רצה לאש
תודה.
אז אני לא מסכימהגיטרה אדומה


לפעמים צריך גם להתייאשמשה

לא באופן כללי, לא בכלל.

 

אבל כן - מנושא מסויים. להבין שאנחנו לא טובים בזה, ולחזור אחרי זמן עם כלים משופרים ויכולת התמודדות איתו.

זה לאאוי טאטע!
להתייאש
זה לעזוב ולשחרר כדי לחזור יותר טובים ובכוחות מחודשים
אפשר להרפות בשמחה והשלמה
נכוןמשהאחרונה


..עיגול שחור
(עדיף הטירוף. השיגעון
רק לא הפחד הוא גומר אותי.)
אני בלי משככי כאבים יותר, מזמן הפסקתי לקחת כדורים. ועכשיו, הכאב הורג אותי. ואני מפחדת, והפחדים גומר אותי. ואז את אומרת לי שאני קשה. כן, אני פאקינג קשה. עזבי. הלב שלי מזמן לא פה. איזה כיף שאף אחד לא שם לב. איזה כיף שאני מספיק טובה בלהעמיד פנים.( איזה כיף שלאף אחד לא אכפת ממני.) לפחות זה מוריד ממני קצת מצפון. אני שם בשבילכם. ואני די הורגת את עצמי. אז עזבו. באמת שתעזבו. נמאס לי לאסוף את השאריות של עצמי בסוף כל לילה. אני חולה מזה. אני חולה מזה. וכואב לי כל הגוף. בעיקר הראש. עוברות לי בראש יותר מדי מחשבות
אבל בסוף מתרגלים להכל,
שזה הכי נורא.
מתרגלים
להכל
#$%&$#גיטרה אדומה

מה זה אשמתי.

סליחה.סליחה באמת.

סליחה.

סליחה שאני במצברוח כזה.

סליחה שאני לא צוחקת לך בהודעות.

סליחה שאני קצרה וחדה.

סליחה שזה הנסיון שהשם בחר עבורי.

סליחה שאת לא מבינה מה זה אומר בכלל.

סליחה שאת פגועה.

סליחה שבאלך להראות לי את אשמתי.

סליחה.

סליחה שאני חברה שלך.

סליחה שהלב שלי מרוסק,בשביל להקשים לשברים שלך.

סליחה שהכרת אותי.

סליחה שנפגעת מהציניות שלי.

סליחה שאני אוהבת לשתוק.

סליחה שאני לא זורמת איתך ורוצה רק לסנן.

סליחה סליחה סליחה.

 

סליחה שאני קיימת בעולם שלך.

(אז יופי.שוב ניצחת את עצמך.שוב חסכת מעצמך יום כיף.כפיים.)גיטרה אדומה


(כנל. תני כיף)אין על רבנו!
(מה קרה לך?)גיטרה אדומה


(מה קרה? )משה


(מה לא קרה?)גיטרה אדומה


חיבוק יפה אחת.גיטרה אדומהאחרונה


????משה
תתחדשי על התמונה,,,,,,,,
|לב|אלפאחורס.אחרונה


נשמה של ברבוראלפאחורס.

חודש וחצי בלעדייך עכשיו

איך איך

גם ככה התרגלנו כבר למרחק הזהאלפאחורס.אחרונה

אז למי אכפת

אבל את לא מבינה

למה את לא מבינה?

הרגע הזה,רק בשמחה.

שיש מפגש ואתה כנראה לא תבוא אליו.

בכיקיש תפוא

בכי של לא רוצה

בכי של לא בא לי

בכי של אפאחד לא מרוצה ממני

בכי של אפאחד לא שומע אותי

בכי של אוף

בכי של אי הבנה

בכי של למה אני אף פעם לא אהיה שיכת

בכי של רצון להיות מסודרת ושיכת

בכי של נפש מותשת

בכי של נמאס לי להלחם

אני אוהבת את השיר הזה.גיטרה אדומה

בניתי לי בית
בעמל,
יזע ודמעות,
חומרים מליבי-לבנות
ודמי קניין מרובים.

בניתי לי בית
הינדסתי הקוצים
צבעתי ציפורים,
כתשתי פרחים
ליצירת ריח ספוג שושנים.

בניתי לי בית
תורה ועבודה
תוכי קירות עמוסים גמרא
קול הלימוד נשמע-
רצוף אל מרחקים.

בניתי לי בית
מקום ומושב
רווח לי המקום
ומה עכשיו,
עם זעקת א-ל שנותרה
עזובה,
לבדה-
בלי דירת רווח לעצמה.
.
בנינו לנו בית,
בית לעצמנו
אך מה עם שכינה
הנמצאת עמוק תוך עמנו,
וכי לא מגיע עבורה גג?
עד מתי תישאר כך עזובה,
{בלי מקדש}
נטושה לעד?

(הלב שלי מפורק בגללו ובשבילו.)גיטרה אדומה


ואני בתוך הגולהסביון
ואני בתוך הגולה
על נהר
כבר
יבשו עינינו מדמעות
ופינו כבר נותר אילם בלי קול

שאוני והטילוני אל הים
כי בשלי הסער הגדול הזה עליכם.

מה שהיה כבר הוא
ואשר להיות כבר היה
והאלהים יבקש את נרדף

אלהי
שיתמו כגלגל
כקש לפני רוח

מה עוד תבקשי מאיתנו מכורה, ואין
ואין עדיין



(זה יותר גיבוב ציטוטים מאשר ניסיון ליצירה בעלת משמעות, אבל אולי אפשר בכל זאת ליצור כאן משהו)
מגזריות לא מרגישה לכם לפעמים מיטת סדום?אלפאחורס.

כאן ניתן להגיב בהחלט

כןמחפשת^
בלי סדום, כי כולם כאן למטרות טובות.
בלי מיטת סדום, כי אני לא אורחת. וזו *בדיוק* הבעיה.
בלי מיטה, כי צריך לקום, וחלאס חלומות על מגזר אוטופי.

אבל עם
חוסר הלימה למי שאני,
ולכי תחפשי מגזר כשאת בשום מקום
ובכל מקום, מעט.
לא לפעמים, די תמיד.,,,,,,,,אחרונה
ואני רק רוצה להתקדםטוש
למה אצלי הכל חסום - פריקהטושאחרונה
ואצלך זה זורם .
אני יודעת עלייך הכל - טוב כמעט הכל
שומדבר את לא מסתירה
תמיד מספרת לי מה כואב
מה קשה - וואוו כמה שקשה לך
זה נותן תחושה טובה שאת ככה סומכת עליי
ומספרת לי דברים
שלאף אחד אחר לא סיפרת
ושבתכלס בשנייה אחת אני יכולה לחשוף כל מה שקורה איתך
אבל בכל זאת את סומכת עליי
אבל שזה מגיע אליי...😔
את כמעט לא יודעת כלום
בכל רגע גם שאני ברגעים הכי קשים שלי אני תמיד עונה לך
תמיד זמינה בשבילך
תמיד שם בשביל להקשיב לך
תמיד
בחיים לא קרה שסיננתי אותך
ואת אפילו לא יודעת
אני לא מקליטה הודעות
בשביל שלא תשמעי את הבכי
את הכעס
או את האדישות
לפעמיים אפילו כותבת לך מגילות להסביר לך כמה שאת מיוחדת ומדהימה
שבתכלס הם גם בשבילי - לנסות לחזק את עצמי
ולפני חודש בערך
כשעוד בכיתי לך וסיפרתי לך מה קורה איתי
הרגשתי שאני כמו מועקה בשבילך אני יודעת שזה לא ככה ואת באמת רוצה להקשיב לי אבל עדיין כמו מחסום שאני לא יודעת להסביר

זוכרת שסיפרתי לך שפגעו בי בפורמים של ערוץ 7 והסברתי לך עליהם רק בשביל שתביני ממה נפגעתי את לא הבנת מה אני מחפשת פה בכלל אמרת לי לצאת מהם ושהאינטרנט מלא בפדופילים אז יודעת לפני שבועיים פגעו בי פה שוב - בקטע שגרמו לי להרגיש כלכך חרא שהיה באלי למות
אבל לא סיפרתי לך כי ידעתי שאת צודקת
אנשים שלא מכירים אותי לא יכולים באמת לדעת ממה אני נפגעת וגם את אמרת לי לצאת מהפרומים
ומה שקרה לי בירושלים גם שם שתקתי כמו דג רק אמרתי לך שכן אני נהנת מאוד
כל הזמן שולחת לך תמונות מצב עם חיוך מזויף
רק בשביל שלא תדעי שאני בדיכאון
רק בשביל שאת תשארי חזקה
כי כשאת שמחה אני שמחה - לא ברמה שגורמת לי לשמוח באמת אבל כן כמו ניצוץ קטן של שמחה בלב
ובשביל שלא תחשבי שיש לך חברה משוגעת
אני אוהבת אותך באמת באמת
אהה והחלטתי לעזוב את הפרומים - לתמיד
כי את צודקת וחבל שאני אמשיך להיפגע
ותמיד להראות לך שאני חזקה
שלא נפגעת מכלום
וששמה ז** על כולם
אז תדעי שאני ממש לא ככה אני יותר שברירית ממך
סתם ילדה שנפגעת כמעט מהכל שבוכה בלילה בכרית בשביל שאף אחד לא יראה
שמסתירה הכל מכולם כי כבר אבד לה האמון באנשים בעולם הזה
שמזייפת ביטחון עצמאי
ושהם קראו לי שטן ובת זונה ושרמוטה ולסבית וכלבה וחרמנית ומטומטמת ומפגרת ודבאע ושהעולם הזה היה יותר טוב בלעדי
אני בכיתי לא צחקתי
סתם אמרתי לך שזה מצחיק אותי
כמו כמעט כל דבר שאני אומרת שאני צוחקת ממנו
ואחרי זה בוכה
אז לילטוב יפה שלי
יבוא יום
ואני ואת ניפגש
ואני אספר לך הכל - אבל הכל באמת
וניתן אחת לשנייה חיבוק חזק ומועדד ומנחם
ונדע שבעולם הענקי הזה גם שתי ילדות קטנות יכולות לשרוד

ביינתים אני עוד מבולבלת
ואווו ב"ה!אוי טאטע!
אחרי המון זמן שרציתי ולא התבודדתי יצאתי היום
וב"ה היה ממש טוב, מצוין אפילו!
למרות שלא הצלחתי במה שרציתי אבל התפתח לכיוון אחר
תודה אבאל'ה!!!!
אשכרה עבדתי היום 14 שעות ,,,,,,,,
אומגאג.גיטרה אדומהאחרונה
..הר ומדבר
מחשבות מחשבות.

ואני מאבד את זה.
ואין מחשב לכתוב בו.
...רגע שלם

בא לי לארוז תיק, בדיוק כמו זה שארזתי לפני חודש

ליסוע.

לשבת בחדר שלנו, כמו שהיינו יושבות שם שעות

בלי לעשות יותר מידי

רק לדבר, לשמוע אביתר, להגיע למעמקי הנפש יחד.

בפשטות.

 

...רגע שלםאחרונה

אחד הדברים שהכי חסרים

זה החיבוקי לילה טוב האלה.

הוויכוחים על המזגן.

התלונות ששוב פעם מישהי עשתה הצפה במקלחת.

כמובן השחנשים של הלילה.

אח

אח 

אחחח.

באלי לצייר את עצמי ואז למחוק או לשרוף הכל.גיטרה אדומה
פריקה כואבת, זהירותאבישג השונמית

אני כל כך שונאת אותך לאה. לא מבינה איך הגעתי לשנאה תהומית כזו כלפיך לאחר ששנייה לפני שזו התחילה נתקפתי געגועים עזים אלייך. כנראה שאני באמת לוקה במניה דיפרסיה כפי שחשבתי..

אני כבר לא רוצה לדבר על כמה שאכזבת אותי. מעולם לא דיברתי איתך על דבר שברגש, רק שטויות ו"צחוקים" ומיני סרקזם מעוך ונמוך.

צאי מזה כבר.

קורה לי אותו דבר גם איתך. רגע אחד הקול שלך בפלאפון מעביר בי צמרמורות ורגע אחר אני עונה לך בהודעה קרירה ויבשה, לצאת י"ח.

כמה שירים כתבתי עליך. כמה אהבתי אותך, תראה מה נהיה ממך,

מה עשית לי מה? את השנים היפות ביותר שלי גזלת ממני בלי ידיעתך בכלל.

אין לי כוח להמשיך לכתוב עוד על אף שיש לי חומר שיספיק למחברת שלמה, את כוחי גזלת ממני כבר.

 

אני זאב בודד.

 

אין לי כוח להתבטא

אין לי כוח להיזכר

אין לי כוח לכאב

אין לי כוח לתקן

אין לי כוח להתאמץ

אין לי כוח להיכשל עוד

אין לי כוח לחשבן יותר!

 

אני לא רוצה לסבול יותר. כמה שכתף תומכת הייתה עוזרת לי עכשיו.

חברה אינטרסנטית מטופשת

 

 

ואני בתוכה.

(רק לומר שקראתי.|לב|.)גיטרה אדומה


תודה יקרהאבישג השונמית

כמה שזה עושה לי טוב לדעת שלמישהו איכפת.

 

אמן שטוב לך עכשיו.גיטרה אדומה
לא ממש...אבישג השונמית

 

אבל שיפרת

ברוך השם.גיטרה אדומהאחרונה
(סליחה שאני כותבת.)גיטרה אדומה
הכל עולה לי כמו בומים לראש.
אני מפחדת מאנשים.
אני רוצה שינתקו איתי קשר.
באלי להיות לבד בחדר שלי,במיטה עם הסדין התכלת והמדף מלמעלה.
החדר שלי מלא בציורים.קרוב לעשר או חמש עשרה.ובדיוק עכשיו הוא בא ותלה לי עוד ציור,שהוא צייר.ציור של מדרגות.
הוא אמר לי-"העתקתי מהמדרגות שאת ציירת.את מציירת כל כך יפה".
אני לא רוצה לצייר.
לא לצייר ולא לכתוב.
אני לא רוצה שאנשים יחמיאו.זה מפחיד.
באלי לחסום לעצמי שוב את היכולת לצייר או לכתוב.
אני רוצה שיכאב לי.שיכאב ככ.
אנשים לא מבינים מה כבה בי.
לאן נעלם לי הכל.
אני כבר לא אותו אדם של שנה שעברה.
הספקתי לשרוף לעצמי הרבה פעמים את הלב.
הספקתי לזלזל בנשמה.
הספקתי להרזות הרבה.
להרזות גם בחיוכים.אני לא מחייכת הרבה.
וגם אם כן,זה חיוך יפה עם עיניים שמשחקות.
וזהו.
אני לא רוצה שיגידו לי שאוהבים אותי או שישלחו לי חיבוק.אני לא רוצה את זה.
אני רוצה שימחקו אותי ואת המספר שלי מהעולם.

סליחה שכתבתי.