באלי
לצרוח את הנפש
להיחנק
ולעשות הרבה דברים
ולהיעלם.
אלוהים.
...חולות מדבר.
פרפר נחמד&אחרונה
מזדהה..
...מחפשת^
-מותר להיות פצלש?
=לא רלונטי, אתה אתה
-מותר להודות בזה?
= .
..בזמני החופשי
ושוב שבוע
חדש
מתחיל
אולי השבוע
סוף סוף זה יהיה מאחורי?
אולי השבוע
אחזור להיות אני
של לפני כל זה?
אני בכלל זוכרת איך הייתי?
חדש
מתחיל
אולי השבוע
סוף סוף זה יהיה מאחורי?
אולי השבוע
אחזור להיות אני
של לפני כל זה?
אני בכלל זוכרת איך הייתי?
..בזמני החופשיאחרונה
ורע לי 
(חיבוק... זה מה שאני צריכה עכשיו... חזק וחם ועוטף ומנחם...)
(חיבוק... זה מה שאני צריכה עכשיו... חזק וחם ועוטף ומנחם...)
..אליבא
עיניים מביטות בי ועולות הדאגותמפורקת.
ממתי הפכו להיות כאלה? בודדות ורחוקות.
ידעתי שהלכת לי, לא שיערתי את המרחק
ידעתי שברחת ממני, לא ידעתי כמה כאבת
רציתי שתשובי אך לא השקעתי מחשבה
ואת נשארת שם, בודדה, קטנה, כבויה
וניסיתי להרחיק אותך מכל מחשבותי
ידעתי שקשה לי וצרחתי שכבר די
אבל אין לאן לברוח כי הכל חוזר בבום
את נמצאת פה, אשמה
ובגללך, היא נעלמה.
ובמראה שוב מסתכלת והעיניים עוד כבויות
וכן, הן עדיין עולות, הדאגות
כי ידעתי שננטשתי ונשארתי פה לבד
ואינני יותר כאן. בדד
ידעתי שהלכת לי, לא שיערתי את המרחק
ידעתי שברחת ממני, לא ידעתי כמה כאבת
רציתי שתשובי אך לא השקעתי מחשבה
ואת נשארת שם, בודדה, קטנה, כבויה
וניסיתי להרחיק אותך מכל מחשבותי
ידעתי שקשה לי וצרחתי שכבר די
אבל אין לאן לברוח כי הכל חוזר בבום
את נמצאת פה, אשמה
ובגללך, היא נעלמה.
ובמראה שוב מסתכלת והעיניים עוד כבויות
וכן, הן עדיין עולות, הדאגות
כי ידעתי שננטשתי ונשארתי פה לבד
ואינני יותר כאן. בדד
הכי כואב זה לאוהב אנשים מסוימים ולרצות להיות כמותם,רק בשמחה.
ואז להבין,שאף פעם לא תוכל להיות כמותם.
אם אני אצליח לא לחשוב על זה בשבת זה יהיה נסכבתחילה
אם אני אצליח במבחן זה יהיה עוד יותר נס.
אם זה יהיה 'כן' אני אהיה מאושרת.
אם זה יהיה 'כן' אני אהיה מאושרת.
..לעבדך באמת!
חלודה.
טיפות מטפטפות בקול קשקוש, מפטפטות אחת עם השניה.
הקיר קלוף, נפוח, צהבהב.
יש גרפיטי מבולגן מעל לכל זה, כתוב בו חמלה,
אני לא יודעת מה אני חושבת על זה או אולי מה מרגישה.
החלון סגור ומעל כמה קורים ומזכרות של אבק, אפילו העכביש שטווה אותם כבר עזב, הלך מכאן.
בצד, מאחורי כורסת היחיד הפרחונית כמעט לא ניתן לזהות או שלא מחפשים, יש מרצפת רופפת שכבר מזמן לא הורמה.
טיפות מטפטפות בקול קשקוש, מפטפטות אחת עם השניה.
הקיר קלוף, נפוח, צהבהב.
יש גרפיטי מבולגן מעל לכל זה, כתוב בו חמלה,
אני לא יודעת מה אני חושבת על זה או אולי מה מרגישה.
החלון סגור ומעל כמה קורים ומזכרות של אבק, אפילו העכביש שטווה אותם כבר עזב, הלך מכאן.
בצד, מאחורי כורסת היחיד הפרחונית כמעט לא ניתן לזהות או שלא מחפשים, יש מרצפת רופפת שכבר מזמן לא הורמה.
את כותבת יפהסביון
ממש שומעים את הטפטוף והעזובה
תודה לךלעבדך באמת!אחרונה
החלטתי שזה גם פריקהנרו יאיר.
סליחה ממי שקרא גם שם
מה כשמישהו אומר שהוא "רעב" זה לגיטימי?
ו...
בעקבות השרשור הזה: אני רוצה להתחתן כאן ועכשיו - לקראת נישואין וזוגיות
והזה: למה גברים רוצים להתחתן? - לקראת נישואין וזוגיות
החלטתי לפתוח את זה. אחת ולתמיד.
לדוסים (ואני בתוכם. משתדל לפחות) יש בעיה,
בעיה כחברה אבל גם כפרטים.
אנחנו קצת מכחישים. ואז כשאני מרגיש שאני מצליח קצת לא להכחיש,
אז זה לא הגיוני שזה ככה.
טוב, שתדעו לכם שלרצות לגעת זה "צורך". צורך אמיתי של הגוף.
ושל הנפש. לא פחות מזה (אם לא יותר).
לא תאווה. לא יצר הרע.
כמו להיות רעב.
אז אני אומר, בראש קול חוצות:
אני צריך מגע
(וסליחה על הכנות)
לא סתם מגע. מדע של מישהו שקשור אליך. ואתה קשור אליו.
מגע לא מזויף. לא מגע זר. מגע שלא תלוי בספק*, ולא עושה לך טובה.
כן. זה צורך. אמיתי.
חשבתי על קביעת חז"ל שבן 18 לחופה. למרות שלכאורה יכולת ההולדה מתחילה מוקדם יותר,
ונראה לי לומר שרק בגיל 18 המגע בא מתוך צורך אמיתי. והבנה של המשמעות שלו.
(ולא רק מצורך נמוך ותאווה של גיל ההתבגרות שלפני כן..)
והתורה יודעת מה נכון לנפש האנושית.
אז אני, שעברתי את גיל 18. מרגיש את זה ממש.
וכל התורה שבעולם, לא תוכל לחפות על זה. במחילה.
כמו שאי אפשר לשרוד בלי אוכל ומים.
ה' תגאל אותנו מן המצר.
בקרוב אצל כולם.
נ"ב בעיניי, מי שלא מרגיש. הוא או גדל בחינוך שסירס לו את החשיבה על הצורך בזה,
או שיש לו בעיה. כן בעיה. אני רוצה להתחתן עם מישהי שגם כן מרגישה בצורך הזה.
זה בכלל לא דבר שלילי. זה רצון ה'. ככה הוא ברא אותנו
-----------------------------------
*התורה יודעת מה היא עושה בזה שהיא אסרה על נגיעה לפני החתונה.
אי אפשר בכל פעם להקפיץ את הרגש, להינטש, ולהישרט ולהיפגע שוב ושוב.
הלב לא יכול לעמוד בזה.
מגע אמיתי כולל בתוכו ביטחון.
ביטחון בטוהר הכוונות וביטחון בבלעדיות ובאהבה.
**זה נכון שלא טוב לדבר על זה יותר מדי. "כבוד אלוקים הסתר דבר"
זה לא צנוע. באמת. אבל גם כמה אפשר להתעלם?
יסלח לי ה' אם הוא לא שמח בזה
כתבת יפה ומודעמחפשת^
יפה ואמיתילעבדך באמת!
כתבת יפהאתגר מתמשךאחרונה
מי שלא מרגיש זה באמת בעיה. צריך לרצות ולהגיד שזה אסור עכשיו.
תגידו, יש לי שאלה רגע. כמה לבד אפשר להיות?-מחפש-
חן,
התשובה לזה נוגה במיוחד..
השאלה האם הקב"ה קבע לזה גבול וגדר-מחפש-
או שזה כמים שאין להם סוף
אתה לא רוצה לדעת 
חן,
בענייני רגשות
הניסיון לימד כי תמיד יש תהום עמוקה יותר ממה שחשבת שאפשר לכאוב..
(וזה נוגה נורא.. מתנצלת)
הניסיון לימד כי תמיד יש תהום עמוקה יותר ממה שחשבת שאפשר לכאוב..
(וזה נוגה נורא.. מתנצלת
)כמה שאפשר להיותמחפשת^
אבל מגיע רגע של ביחד, בסוף או באמצע
הוא יכול להיות גם לבד
וזה בסדר.
הרבה.משהאחרונה
והשאלה מה עושים עם הלבד הזה.
יש "לבד" שהוא חיובי, זמן לעשות משהו עם עצמך או עם העולם. רק אתה.
ויש "בודד" שזה תחושה שלילית של אני לבד ואף אחד לא מסתכל עליי.
השני זו אחת ההתמודדויות היותר קשות בעולם הזה. לפעמים אני חושב שאני מצאתי את הראשון רק בשביל השני.
הוא ציניקן חסר תקנהסביון
בצלאל סמוטריץ'
פעם מאוד הערכתי אותו, היום אני קצת מתחרט על זה. ראבק, הזמינו אותך להגיד מה הדעות שלך ויש לך אחלה מראיינת שנותנת לך לדבר (בניגוד למקובל בראיונות...), אז למה אתה צריך כל הזמן לתקוע משפטים בסגנון של "ננה בננה שמאלנים עוד תראו שאנחנו ננצח"?
וגם זה שהוא מתלונן שרוצים לעשות לו דה-לגיטימציה ובעצמו עושה דה-לגיטימציה לכהניסטים.
פעם מאוד הערכתי אותו, היום אני קצת מתחרט על זה. ראבק, הזמינו אותך להגיד מה הדעות שלך ויש לך אחלה מראיינת שנותנת לך לדבר (בניגוד למקובל בראיונות...), אז למה אתה צריך כל הזמן לתקוע משפטים בסגנון של "ננה בננה שמאלנים עוד תראו שאנחנו ננצח"?
וגם זה שהוא מתלונן שרוצים לעשות לו דה-לגיטימציה ובעצמו עושה דה-לגיטימציה לכהניסטים.
וואן איזו התקדמות עשיתינרו יאיר.
יום (כמעט)בלי ייסורי מצפון...
אמנם יש לזה גם חסרונות, אבל זה חשוב לנפש
רק ניגון.בתוך בני ישראל
כמה כבר אפשר לבכות בגעגוע.
הספרים פתוחים והיד רושמתבתוך בני ישראל
משנכנס אדר מרבין בשמחה.
למשוך עוד, עוד, את אורות פורים
(ולפתע הרעש
צליל התרסקות
והדממה שורות)
למשוך עוד, עוד, את אורות פורים
(ולפתע הרעש
צליל התרסקות
והדממה שורות)
מתוך הלימוד, בכבלי ברזל.בתוך בני ישראלאחרונה
כי אי אפשר לתלמוד תורה להתרחב ולרדת אל עומק החכמה האמיתית ולעשות טוב וישר בפעולות גדולות כי אם בנפש מלאה אומץ ורוח גבורה ללכת ברחבה, בלתי מאוסרת.
(הרב זצל שםשם)
(הרב זצל שםשם)
טוב, אולי זה לא מקובלנרו יאיר.
אבל נראה לי שאני אלך על זה
אני רוצה להכיר.
רק ברמת הניק.
אה. וגם זה קרה. שוב. כמה שאתה (אני) לא מופתע-מחפש-
{}מדבר הלב.
חלון לים דירה הכי יפה בעיר
עוד מחכה למשהו שאת ליבך יעיר
ובינתיים בדידות מקיר אל קיר
ויום אחד את מחליטה שם לעזוב
רחוק לנסוע כדי להרגיש ת׳לב קרוב
מגיע לך כבר לאהוב
כמה חברים שצחקו לך
איך שוב ושוב הם מסבירים לך
את מחפשת דבר שלא קיים
מאחורי הגב אומרים את משוגעת
אבל בפנים אין שום ספק את כבר יודעת
בוודאי ישנו שם
זה לא בשמיים לא בסוף העולם
כמה טוב עוד לפנייך רק אל תעזבי ידיים
אל תעזבי ידיים
נכון שבלילות את מתבלבלת
סוגרת את הלב ושוב נופלת
והייאוש הולך ומתגבר
תדעי ששום דמעה שלך לא נאבדת
כל תפילה שלך פותחת איזו דלת
נשמה רוצה להשתחרר
בוודאי ישנו שם
זה לא בשמיים לא בסוף העולם
כמה טוב עוד לפנייך רק אל תעזבי ידיים
אל תעזבי ידיים
רק מול האור אפשר לראות
אותיות שנכתבו לך בדמעות
הן מספרות לך, הן מספרות
יש לך מקום.
ילדה.מלכות דקדושה
יפה שלי.מדבר הלב.
זה שיר.
על הנשמהחפץ הלב
שיר מהמםכבתחילה
מדהים. זה שלך?-מחפש-אחרונה
למה??רק בשמחה.
עד שאני במקום טוב,עם אנשים טובים,והכל טוב.
אבל אז אני נאלץ לחזור למציאות הגרועה הזאת.
..הר ומדבר
עולם של מטומטמים.
למה?כבתחילה
ככה.הר ומדבר
אולי הכיתה. אולי הישיבה.
אבל עדיין. העולם.
יש שני דברים אינסופיים, הטמטום האנושי והיקום, לגבי השני אני לא בטוח(אלברט איינשטיין) אפילו שמתי את המשפט הזה פעם ברקע של המחשב, וכמה אנשים לא הבינו את הרמז.
יתבגרו מתישהוכבתחילה
נקווה. רק שאני כנראה כבר לא אהיה איתם בקשר (ב"ה?)הר ומדבר
..הר ומדבר
אני צריך לדבר.
אבל קודם כל צריך להתאפס בשביל זה, וזה חתיכת עבודה.
בא נברח כי אין לנו כוח לעבוד. או כי נמאס לנו לעבוד.
איזה טוב ה!הר ומדבראחרונה
איזה כיף!!
ממש בחינת "הטוב שלך ינצח את כל השברים"