שרשור חדש
מזל שיש מי ששומע.-מחפש-

אני מקווה

קשה לי. מסובך לי. מורכב לי. עבודה קשה שבקשות.
שניים. שונים. שניות.
יצירה. משהו חדש.
אני. את.
את. אני.
יש אני ויש את
יש את ואין אני..
אני? מי זה
(עלינו? אותנו? אנה אנחנו, איפה הלכנו)

עולמות שונים. מקף מחבר. אין.
שוני. פערים.
כמיהה. ריחוק.
פחד. אהבה.
אהבה. פחד.

לא ברור.
ספק ספק ספק.
קשה.מאתגר.
לא מסכימה לך.
רוצה או לא רוצה (את)
רוצה או לא מוכן (אני).
חוסר.

וודאות? ביטחון? אולי. הרבה מדי אולי. כולי האי.
יציבות? מה זה

רר
ה' מה אתה רוצה. איך זה אמור להיות.
אוף.
חושב. חושב חושב


נשמה. עטופה בלבד.
תודה שהקשבתם.
 

..בזמני החופשי
לבה רותחת
הר געש מבפנים
נשימה עמוקה
מנסה להחזיק
התפוצצות
נרגעת
ושוב
נמאס לי
להחזיק את זה
כלוא בפנים
בא לי
להתפרץ
לשפוך הכל
אש שתגעש
ותשרוף
את הכל
..בזמני החופשי
אני שונאת
את זה
שונאת
שונאת
שונאת
לא יכולה
לא יכולה
..בזמני החופשי
שייסחף החול
שיישרף הכול
אני הולך
נכון-מחפש-אחרונה

זהו.
כל כך אמיתי.

לפעמים

..מלכות דקדושה

אין לי כח לכתוב את אתמול

אולי כי הוא היה ארוך מדי וכואב מדי והזוי מדי

 

אנחנו ידענו שהולך להיות כואב וקשה

אבל לא ידענו שעד כדי כך.

 

 

ובחייאת

מה אני אמורה לעשות.

איך אני אמורה להתמודד עם זה.

 

עוד פגיעה?

ועוד אחת?

 

זה לא עוזר.

זה רק הורס יותר.

 

 

ואני כמו מטומטמת נשאבת לזה.

 

 

בעצם לא כמו.

אני מטומטמת.

לחלוטין.

 

 

 

אוקיי שרק בבוקר דיברתי איתה על פיגועים.

 

ודיברנו קצת על זה, ועל זה.

 

 

ופתאום בום.

 

 

ושוב זה קרוב מדי.

 

 

 

איכשהו הצלחתי לבכות.

זה די הזוי אבל גם די מובן למה.

 

 

והיועצת.

בעע.

 

היא חמודה.

 

אבל מצאה לה זמן.

 

 

ולמה. הכל. ביחד. בחייאת.

 

 

ואני אמרתי. אוקיי?

אמרתי. כתבתי.

 

אני לא רוצה שיקרה משהו רע!!!!

אני לא רוצה שיקרה משהו רע, כמו אז.

זה פתח את הסכר, אוקיי. אבל אני באמת לא רוצה משהו רע.

 

 

ועכשיו.

 

בכיתי.

אבל זה נגמר שם.

בכי שרק עושה יותר מגעיל.

יותר מעיק.

 

וזהו.

 

לא שיחרר כלום.

 

 

חזרתי הביתה ועשיתי דברים גרועים.

 

אני לא מפסיקה לעשות דברים גרועים.

 

 

אני רוצה לעשות משהו באמת מסוכן אבל אין לי אומץ.

מזל.

 

 

ודי. די. די.

 

 

נמאס.

 

 

- - -

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

(אני. רוצה. גאולה.

 

כן.

למרות הכל.)

..מלכות דקדושהאחרונה

באלי לנסוע לים.

או למדבר.

 

באלי שקט.

 

באלי לצרוח.

 

באלי לשחרר.

 

 

 

 

באלי להתבודד.

פףף.

 

 

 

 

 

(שבת.

נלך אליה.

 

יש לי כח?

לא.

 

יש לי מה לספר לה?

לא.

 

לה יהיה כח לספר לי?

לא ידוע. אולי. אולי לא.

 

אבל נלך. בכל זאת.

אולי.

 

[כן, טיפשה. כן.]

 

- - -)

וואי ההתלבטותחן,
כך או כך מרגישה שאני יוצאת מטומטמת
ואז אני תוהה לעצמי
אם כל צעד שאבחר יוציא אותי מטומטמת
לפחות אבחר את הצעד שהוא קל לי יותר
---לרקוד
זה מבעבע מבפנים
ואין איך להוציא החוצה
זה מתבטא בדמעות
ואין עוד מה לעשות
זה רצון עז
לנקמה
לשרוט עם הציפורניים את אלה שהרסו
זה לבכות
זה לכאוב ואי אפשר להסביר
זה לכעוס
לכעוס כל כך
זה מתסכל
איך
איך לעזאזל
כואב לי
זה עושה לי צמרמורת
תינוק
תינוק שלם
לא פגע באיש
ואמא
ואבא
נשארו לבד
הרבה זמן שדברים כאלה לא נגעו בי
אני רוצה מלחמה
אני רוצה נקמה
..מלכות דקדושהאחרונה

כל כך זה.

הצלחת לבטא את מה שאני לא מצליחה להוציא.

רוצה עולםפלפלחריף

שיש בו רק סרטים ושירים שמותר לי לראות

פפ

הלוואי שהוא יקבל שכלריעות.
...,,,,,,,,
עבר עריכה על ידי אנה דור בתאריך ג' בטבת תשע"ט 18:12
באמא שלי שאני שונאת.

שונאת.
שונאת.
שונאת.

באלי לצרוח ולשתוק.
לאכול ולהקיא.

שיהיה לי הכי קר. והכי חם.

לאהוב בטירוף.
לריב מכות


באלי חירות, בחיי.

באלי לחזור לרחם.
אחותי אהבתי.הרגשה שלי בדיוק.גיטרה אדומה


אחותי, אני אוהבת אותך!יש ויש...אחרונה

סתם כי באלי להגיד לך את זה...

 

ואת כישרון!

כמה זמן לא התחברתי מהניק הזה.רצוא ושוב.

 

באלי שתדעי שקשה לי ואני גם פגועה, כן. וכל הזמן קיוויתי שאני עדיין הכי חברה שלך, יותר ממנה, ופתאום אני רואה ש וואלה לא. וכבר מזמן לא סיפרת מה שלומך וכששאלתי אפילו סיננת באלגנטיות וכשאני הייתי צריכה אותך רק כמה מילים וזהו. ונכון שמההתחלה זה היה רק כספומט הדדי, ונכון שחברות זה לא ממש, או אולי כן אבל כבר לא. כי מאז שהכל התחיל להסתבך ואת התחלת לא לדעת איך להתמודד איתי, את גם הפסקת לספר. כמעט הפסקת. ובהתחלה כשאני סיפרתי ואת היית פה איתי היה לי ככ טוב להרגיש שאני לא לבד. אבל זה עבר. ולאט לאט התחלת לסנן ולענות בקצרה או שחוץ מלהגיד אופ פשוט לא היה לך מה להגיד. וזהו.

ועכשיו אני לבד.

אני גם חושבת שהקשר לא היה הכי טוב, רע הוא לא היה אבל היה בו משהו לא נכון ולא אמיתי, משהו כזה שלא נתן לזה להחזיק מעמד. ותכלס שתינו היינו בודדות אז פשוט היינו צריכות אחת את השניה, אבל רק לשחנש ידענו ולא ידענו פשוט להיות, לדבר על סתם. אני גם חושבת שהיה נכון לשתינו לגמור אתזה. או לשנות, משהו קצת אחר.

אבל לך יש אותה.

אני

לבד.

אני כלכך רוצה שהיא תקרא את זה.רצוא ושוב.אחרונה


היום תכננתי לי משהו מלחיץ שדחק אותי לקיר מהרבה בחינותמשה

היה קצר, והיה טוב !

 

 

 

רכבת לאן?פתח האוהל
באחד מימי השבוע נסעתי ברכבת. וברכבת פגשתי יהודי חבדניק בסביבות גיל הארבעים לחייו. לאחר שהבין אני לומד בישיבת וכו' כנראה חשב שאני בחור רציני (וכנראה הוא לא מבין מספיק טוב😏) מספיק בשביל להעביר איתו את הנסיעה. הוא התחיל לפתוח איתי בשיחה. על מה הוא לא דיבר איתי? על סמרטפונים, על החינוך הממ"ד, על לימוד תורה, על המדינה, על הצינות בכלל, על לימודי ליבה, על הישיבה שבה אני לומד והוא אפילו בחן אותי בתניא (מזל שנשאר לי משהו בראש מכיתה י'...). ובסוף בסוף, כמובן(איך לא) הוא דיבר איתי על הר הבית. וכשהוא שמע שאני עולה.. הוא ממש החל לאבד כל טיפת קור רוח (או בעצם ממה שנשאר ממנה אחרי הויכוח על הציונות). הוא אמר חזור ואמור שהרבי אמר שאסור, והרבי אסר והרבי והרבי והרבי ועוד כיוצ"ב, ניסיתי להשחיל משפט או לפחות מילה, אבל הוא כנראה החליט שהוא בוחר לשמוע בעיקר את עצמו. כמה שהרבנים שמתירים את זה הם עושים נגד כל כללי הפסיקה המסורים מדורי דורות, וכמה הם מורים כנגד גדולי הדור ועוד הבלים שכאלה. אחר שהוא סיים לצעוק עלי (אומנם בשקט, בכל זאת, רכבת..) אמרתי לו שזה בסדר להיות נגד, אבל צריך לזכור שיש צד שבעד...
לאחר שהוא ירד חשבתי לעצמי שבעצם המחלוקת הזאת מתנהלת באופן שונה ממחלוקת רגילה. מחלוקת כזאת, עם נושא כבד משקל צריך להיות נידון בבית המדרש, אך לצערי הוא נידון ברחוב. "ברכבת"... ולמה? מכיוון שהרבנים לא נותנים לה את מקומה בפנים. או כמו שהיטיב לבטא זאת כבוד הרב הראשי ירום הודו הרב יצחק יוסף שליט"א(בערך)- המחלוקת הזאת היא כלל לא מחלוקת הלכתית. והרבנים שמתירים אין להם שום תוקף הלכתי להתבסס עליו.
אני יודע שאני "משוחד" בזה שאני עולה, אבל אני מסוגל להבין את הרבנים שאוסרים, את הרבנים שלא מסוגלים להתיר את זה. מבין. באמת.
אבל כמו שבשבת לדוג' מי שמכין קפה לפי שיטת הרב עובדיה זצ"ל, עובר על חשש איסור סקילה לפי הרב אליהו, ולאיסור סקילה ודאי לפי הרב שלום משאש. ולא שמענו אף אחד מהם אומר על הרב עובדיה שהוא מגלה פנים בתורה שלא כהלכה. אז גם כאן זה כן נאמר על ידי אחד הרבנים הגדולים של הציבור החרדי. למי שלא יודע אני אוסיף שאיסור סקילה הרבה יותר חמור מאיסור כרת. אבל מה שחשוב אלינו הוא שעונשו של מי שמגלה פנים בתורה שלא כהלכה אין לו חלק לעולם הבא... ואם נפרט טיפה יותר- הרב דב ליאור, הרב מלמד, הרב זייני, הרב רבינוב'ץ ועוד ועוד, לכל אלה אין חלק לעולם הבא.
האם הרב שאמר את זה לא "עף" יותר מדי? להזכירכם את מה שאנשים נוטים לשכוח, בעד העליה נכתבו עשרות ספרים!! כל זה שטויות? האם רב שאומר שאסוא ללמוד חברותא וכו', לא הלך רחוק מדי? האם רב שאומר "שמי שעולה להר שיצא מהשיעור שלי", לא רץ רחוק קצת יותר מדי?
דברים קשים נאמרים, דברים קשים תמיד יאמרו. מי לא מכיר את ההשגות של הראב"ד על הרמב"ם.. מי לא מכיר את "מלחמות ה" על ספר המאור? ועוד רבים. וטובים. אבל זוהי מלחוקת הלכתית, מחלוקת לשם שמיים, בל נשכח ששני הצדדין רוצים לעשות את רצון ה' ית'.
להגיד שהדעה שלי לא לגיטימית או לא יכולה להאמר, זה אומר שהדעה של הרב שלי לא לגיטימית. ואם הרב דוד שלוש זצ"ל אומר משהו שהוא לא תופס משום צורה הלכתית. או לחילופין אומר משהו שאסור שרב בסדר גודל שלו יגיד. או להגיד שאין לו חלק לעולם הבא.
מפה ועד להגיד שהרב ... והרב... והרב.. וכו' , עושים דברים שאסור לעשות, מפה ועד להגיד שהם לא באמת ת"ח. הדרך קצרה מאוד...
המחלוקת הזאת איבדה ממזמן את הצפון.
זה בדיוק הסיבה שהפסקתי להתווכח על הנושא הזה.הר ומדבר

תחשוב שאם רב אומר דבר כזה, אז תלמידים שלו מקצינים אותו.

היה אצלי בישיבה חבר'ה משני הצדדים שדיברו בבוטות. כי זה מה שהם שמעו. "הרב פלוני אומר ש ____ איך אתה יכול לחלוק עליו?!" וכו'.

במיוחד שאני די דעת יחיד בישיבה הקווניקית שלי.|ידפרצוף|

מעניין למה אותם רבנים לא חושבים על זה?פתח האוהל
או שמא הם כן. ואז זה עוד יותר לא מובן
נראה לי חושבים,הר ומדבר

ובאמת לא מובן.

 

 

אגב, משני הצדדים. לאחרונה הפסקתי לעקוב בפייסבוק אחרי מישהו שמכונה רב, שדיבר כמה פעמים בגנות רבנים שלכולי עלמא גדולים ממנו בהרבה. זה היה עצוב.

כןפתח האוהל
חוץ מזה שאם כבר אומרים לך שאתה פוסק נגד ההלכה. אז מה איכפת לך להתיר עוד ועוד
..בתוך בני ישראל
(מישהי פעם לא הסכימה להתדיין איתי על הנושא הזה כי אמרתי שפגשתי כמה וכמה רבנים שלא ידעו לצייר אפילו את צורת ההיכל. ולטעון שאני מאשימה את כל הרבנים בדורינו בבורות. לא יודעת, נראה לי גם קצת הקצנה. כמה ולא כל גדולי הדור, וצורת ההיכל זה משהו די בסיסי בהתחשב בעובדה שכמעט שליש מהמצוות תלויות במקדש)
(חבל. המחלוקת הזאת כ"כ רלוונטית וככ יורדת לפסים אישיים, סתם. יש הבדל בין זלזול לבין דעה שונה, וגם בינהם צריך להבדיל. וחבל שלא עושים את זה.)
אנשים צריכים לחשוב על מה שהם אומריםפתח האוהל
אבל סתם אנשים, הקצנה לא תגרום שום דבר.
אבל רבנים.
במחילה.
זה פשוט נשמע כאילו הם לא חושבים על מה שיוצא להם מהפה..
מה שנשאר מזה זה רק זילזול.

אבל איך אומרים. יש אלוקים אחד, יש רב אחד. ורק הרב הוא יודע את האמת. כל השאר נמצאים במבוך, והרב? הוא מסתכל על הכל מלמעלה, הוא זה שיודע את האמת היחידה...
לנו נשאר רק לסגוד.



בששח"ע.
..ארצ'יבלד
הקטע של "לסגוד" לא ממש הבנתי,
אבל זה די ברור שהרב פוסק את ההלכה, ולא אתה. כי אחרי הכל זה המקצוע שלו. זה תחום ההתמחות שלו.

לגבי צורה בה מתנהלת "מלחמה" הלכתית, אני מבין שאסור לדבר לשון הרע על הצד השני, אבל גם מאוד מבין את היד התקיפה של האוסרים.


אגב, פסיקת הלכה יותר מורכבת מרק יש רבנים שמתירים.
יש בהרבה מהראשונים שכותבים שחייבים להקשיב לגדולי הדור.

(גדולי הדור אינם הרבנים הגדולים,
אלא הרבנים שהדור החליט שהם הכי גדולים. גדולי-דור
מאז הרב קוק ואלי גם בנו, אין בציבור הדתי לאומי אדם שמוסכם על כל הדור שהוא גדול הדור)
אמרתי לסגוד בציניותפתח האוהל
התכוונתי לאמר שזה שאתה פוסק הלכה זה סבבה. ואפשר לאסור גם ביד תקיפה. תקיפה מאוד.
אבל לפסול דעות. זה כבר ממש לא נשמע טוב.
לא אמרתי שמותר. רק אמרתי שיש מחלוקת. ואסור להתעלם מזה ולהגיד שמה שהרב שלי אמר זוהי כל התורה והשאר אין להם בכלל מקום בהלכה. פשוט לזכור שזאת *מחלוקת*.


אני אוסיף שכתוב במסכת פסחים איפשהו, שלעולם ישיא אדם בתו לת"ח, ואם לא מצא "ישיא בתו לגדולי הדור". אז כנראה שהמושג הזה צריך בירור. אני לא יודע יותר מזה בנושא. בכל מקרה אין לזה שום נפק"מ, כי הרי בעצמך אמרת שאין אחד כזה היום.
..ארצ'יבלד
לא הבנתי איך הציטוט ממסכת ברכות משפיע לגבי ההלכה של גדולי דור.

נראה לי שכולם מסכימים על ר' חיים, הרב אלישיב הרב עובדיה שהם גדולי הדור. אפילו חילוניים. (לא שהם באמת מבינים, אבל כן קולטים.)
פסחים*פתח האוהל
אני התכוונתי לומר שהמושג הזה טעון בירור..

ולגופו של עניין, אהי מתאר לעצמי שכל הפוסקים שמצדדים בעד העלייה יודעים את זה, ובכל זאת הם פסקו שמותר.

ד"א, אם כי זה לא קשור לכאן בהכרח. אני אשמח שתביא לי ראשונים כאלה.
..ארצ'יבלד
בררתי.


אגב, ראוי לזכור שגם לעצניקים יש תלמידי חכמים (ר שמואל אויערבך ועוד) אז תטען תקבל את הטענה גם מהם. ואולי באמת אתה כן מקבל את הטענה. אישית, אם לא למדתי את הסוגיה אני אלך

והאמת, אין לי מושג בכללי הלכה של רוב ומיעוט. אבל ברור לי שמיעוט מהרבנים מתירים, ואני מעדיף ללכת עם הרוב, אגב, בכל נושא שקיים ולא למדתי בעצמי אני אלך אחר הרוב.

מקורות: אני אחפש, עשיתי על זה סיכום ואפילו דרשתי בחתונה של אחי.
אם לא אמצא, אגגל ואשלח.

.-פתח האוהל
אני לא אומר מי צודק. אני אומר רק שזאת מחלוקת.
ואגב לי ברור לגמרי שר' שמואל אויערבך לא נכלל בתור "מגלה פנים בתורה של כהלכה".

רוב ומיעוט זה בבי"ד שיושבים ביחד ודנים, ודאי שיש השפעה לרוב מניין ובניין.
אבל זה לא תמיד. אני גם מעדיף עקרונית ללכת אחר הרוב. אבל- יש לי רב.


תודה. אני אשמח.
..ארצ'יבלד
שליש מהמצווה תלויות במקדש?

אגב, השאלה של הגבולות והשאלה איך נראה ההיכל, אלו 2 שאלות לא קשורות אחת לשניה, ולהגיע למסקנה שאותו הרב בור בנושא העליה, שגוי.
כל המחלוקת הזאת היא בכלל לא הילכתית במובן הפרטי של המילהנילס.
זה דיני ציבור.

די ברור שההלכה כלפי האדם הפרטי שאם ברצונו לעלות להר יש לו לסמוך על הרדבז

הבעיה מתחילה שהכלל משפיע על הפרט

היחיד לא עולה כאדם פרטי שבה לתיירות נופש אלא הוא בא כנציג של עם ישראל
וזו הסיבה שלאף אחד לא איכפת מארכיאולוגים כי הם באמת אנשי פרט


במקום הזה השיקולים הם הרבה יותר רחבים מהלכה שבכתב יש כאן דין של שיקולים הרבה יותר משמעותיים שהם בעיקר מציאותיים

מצד אחד יש את השיקול עד שאין סנהדרין לא מתירים איסורים בענייני ציבור שקבעו הדורות הקודמים
את השיקול החינוכי לכבד את פסיקות הרבנות כדי שהיא תוכל להתפתח בעתיד לסנהדרין
ואת התוצאות הפרקטיות כמו רידוד השיח על הביהק לרמת העליה במקום לבניה יצירת אנטיגוניזם ציבורי ודין רודף על הבערת האיזור הנפיץ וגרימת מוות ליהודים

מהצד השני אומרים לא שמענו על הכלל הזה
מי זאת בכלל הרבנות הראשית?! אין לה שום תוקף הילכתי כרגע ובעתיד יהיה יותר פרקטי לייצר סנהדרין מחוץ לרבנות
למי איכפת מהמציאות?! אנחנו בונים את הזיקה לביהמק ויש לנו דין כיבוש

מהצד השני מרימים גבה ואומרים כבר כבשנו


ואז כשהתשובה מורכבת מתחילות הסיסמאות
..ארצ'יבלד
שרשור שהיה בפורום בית מדרש.
כבר לא זוכר על מה התכתבתי איתך פה, אבל שווה לקרוא.

שאלה לדיון: - בית המדרש
בלי קשר למחלוקת,הנורמלית האחרונה
נהניתי לקרוא. הכתיבה שלך זורמת ושקולה וזה כיף.
אני אענה בכמה מילים,אור עולם
כשאמצא תשובה ראויה לשמה ולא מתחמקת איך מותר לעלות כשלא יודעים בוודאות מוחלטת איפה מה ממוקם בהר, אני אצדד בעלייה להר.

בינתיים כל התשובות ששמעתי היו מתחמקות בסגנון "הדעה הרווחת היא שזה היה ממוקם בצורה מסוימת ועל זה סומכים" או "יותר חשוב שתהיה נוכחות יהודית בהר" ושניהם לא עונים על השאלה ששאלתי. כי אין דרך לדעת וזה עונש כרת!!! זה חמור! תחשוב שיש סיכוי, אולי אפסי, אולי קטנציק, שאתה דורך בקודש קודשים בלי לדעת!!

בנושאים אחרים באמת אפשר לסמוך על רוב הסיכויים, אבל במקום הכי הכי הכי מקודש, לא!

כל עוד לא עולים בצורה שיוצאת ידי חובת *כל* השיטות, אני לא מבינה איך מותר לעלות.

וכן על זה אני לא מבינה אנשים.

ועכשיו אענה על מה ששאלת: זו גם הסיבה בעיני שזה ויכוח לא בבית המדרש, לאפאחד אין תשובה על זה!

מי אמר שצריך לצאת ידי חובת כל השיטות?פתח האוהל
איסור כרת הוא *לא* הכי חמור שיש.

בשבת כל מחלוקת בדיני תורה היא מחלוקת באיסור סקילה ובכל זאת יש מחלוקות באחרונים.

את יודעת שיש דעה בגמרא שאסור לשמוע אישה מדברת? אז מה תגידי, זה גמרא וזה קדום מדי. אבל את יודעת שיש מחלוקת גדולה בראשונים איך סופרים את השנים לשמיטה? כלומר מי שעובד בשנים שאנחנו לא מונים, עובר כל רגע על איסור דאורייתא!

את אולי לא מבינה. בסדר. אבל את לא פוסקת הלכה(ככה זה נראה לפחות...), ורבנים ת"ח גדולים פסקו שמותר, מי את שתתוכחי איתם?

בשום דבר לא יוצאים ידי חובת כל השיטות, לא באיסורי דאורייתא ולא בדרבנן, לא בדיני טומאה וטהרה ולא בדיני שבת. למשל גם בדיני טהרה של אישה המחלוקת בין הפוסקים היא באיסורי כרת, אבל להלכה בסופו של דבר. יש פסיקה בארץ.

ואני חוזר ואומר איסור כרת הוא חמור. מאוד. אבל לא הכי.
ארבע מיתות בי"ד יותר חמור.
הנקודה היא לא העונש של כרת.אור עולם
אלא זה שזה המקום הכי הכי מקודש! זה בית המקדש! שם אי אפשר לעשות בערך ואולי.

אני האחרונה שתזלזל ברבנים שאומרים לעלות, אני כן מחכה ליום שרב יענה על מה הוא מסתמך בזה שהוא מתיר לעלות כשאין ודאות, פשוט מבחינתי זה המקום המקודש ביותר! שם אי אפשר להמר באולי וכנראה. זה דבר הרבה יותר גדול!
זה לא בערך וזה לא אוליפתח האוהל
זאת ההלכה ממש. לפי דעתו של אותו רב כמובן.

הרב מכיר את השיטות, והוא (בתור ת"ח) פוסק את מה שנראה לו להלכה, כלומר- זאת ההלכה לפי מה שהוא מבין. וככה הוא פוסק.
ברור שהפסק שלו הוא פסק וודאי מבחינתו.אור עולם
אבל כל רב היום, מסתמך בפסיקות שלו על דעות של גדולים מהעבר,
בכל ענייני החיים, צריך לפסוק, אי אפשר להשאר בסימן שאלה עד ימות המשיח, אז כל רב פוסק על פי המסקנות של מה שהוא למד.

אבל בעיני, פה זה עניין גדול הרבה הרבה יותר!! זה לא משהו שיש לנו בו הבנה כיום. כמה שרבנים לומדים את הסוגיה לעומק, אפאחד מאיתנו לא מכיר מזה בית מקדש.

הלכות שבת, אנחנו מכירים, יש לנו שבת כל שבוע, הלכות טהרה אנחנו מכירים מתעסקים בזה ביום יום, שמיטה זה קיים אנחנו חווים את זה וכן הלאה..
בית מקדש זה משהו שכמה שמשתדלים ללמוד ולהבין, זה נשגב מבינתנו. זה גדול הרבה הרבה יותר. כמה שיש רבנים שבאמת לומדים את ההלכות והעניינים על בוריים, זה לא ממשי עדיין בחיים שלנו, וזה דבר נורא נורא גדול וקדוש ומרומם. ולכן ההסתכלות על זה אמורה להיות אחרת מסוגיות שהן ביום יום שלנו.

כל הנאמר הוא דעתי האישית בלבד, ואני מבקשת לא להוציא את דברי מהקשרם ולהגיד כאילו אני יוצאת נגד רבנים. אני ממש ממש לא יוצאת נגד אף רב. קטונתי ממש.
ואגב, אני כן אומרת שאני נגד עלייה להר, אבל אני לא יוצאת נגד מי שעושה את זה ויש לי חברות שעולות וכן שמחה שיש שם נוכחות יהודית וקשה לי מאד המצב הפסיכי להחריד שם.

זה לא סותר.

......פתח האוהל
לא הבנתי כלכך.
נכון שאת ביהמ"ק אנחנו לא יכולים להשיג, איך הוא ואיך הקדושה שלו.

אבל מה הקשר לכאן?
המשנה במכת מידות אומרת- "הר הבית ת"ק אמה על ת"ק אמה". את זה את גם לא מבינה?

ולפי דעתי גם את קדושת השבת אנחנו לא מסוגלים לתפוס. אדרבה זה שאנחנו מתעסקים בזה, זה גורם לנו לפעמים לא לראות את כמות האורות שיש בשבת..
המשנה אומרת משהו שעליו אין ערעור.אור עולםאחרונה
אבל יש כמה דעות איך זה היה בפועל.
ובעיני זה נושא שאין לנו השגה בו כדי להחליט באיזו דרך ללכת.

נכון שיש דעה רווחת אבל הזיהוי של האבן מתחת כיפת הסלע כאבן השתיה בכלל במקור שלה מסתמכת על עדויות של נוצרים וערבים. לא מסורת שעברה ביהדות.
יכול להיות שזה נכון והרדב"ז פסק ככה ואני קטונתי קטונתי ואני לא פוסלת אף רב שאומר את זה. אבל יכול להיות שלא. גם זו אופציה! בכל דעה יש חורים.

ובגלל שזה נושא שרחוק מהשגתנו וגדול כ"כ וקריטי קשה לי להבין איך פוסקים בו.

ושבת זה לא אותו דבר כי אנחנו מתמודדים איתה מדי שבוע גם אם לא מבינים את הקדושה שלה.

יאללה מיציתי את הדיון. ישועות לכולם! שנזכה לעשות טוב.
את מתייחסת לפסיקה כהימורסביון
"אולי וכנראה"?! זה ממש לא ככה. בשבת (שזה איסור סקילה) את מוכנה לעשות בערך ואולי?

ודווקא בגלל שזה המקום הכי קדוש אפשר לתת טיעונים הפוכים, שחייבים לשמור עליו בידינו וצריך לשמור על הקדושה שלו ולעלות אליו בטהרה. הסברה שלך נחמדה אבל מכאן ועד ההחלטה שזה ברור לגמרי ואי אפשר להגיד אחרת יש מרחק גדול.
אז על מה כל הרבנים שמתירים מסתמכים? על פסיקה. בדיוק כמו בכל תחום אחר.
האוכל שלך לא יוצא ידי חובת כל השיטותבתוך בני ישראל
ולהתאבד ברעב זאת לא הדרך

יש שיטות שלא מקבלים. ובמצב הנוכחי, מקפידים על כל השיטות שיכולות להיות נכונות.
להקיא?מדבר הלב.


כןפלפלחריףאחרונה

להוציא החוצה את כל האיכסה

פאף יממה ארורה.פיצוחית

כתבתי אתמול שבכלל לא הצלחתי לקלוט מה המצב.

ובלופ. עוד 2 נעלמו מאיתנו

 

 

 

************************

היום בהר הזיתים

הוטמן פעוט בן 4 ימים

תינוק שאפילו שם אין לו.

תינוק שסיים עוד בטרם התחיל.

תינוק שנעקד על קידוש ה'.

תינוק, שרק ה' יודע

מה היתה מטרתו

ולמה הייסורים הללו  עברו עליו.

הוא כוסה בטלית

קולות הבכי לא פסקו

אבל הוא נדם

אביו ואימו שהוא בכורם

לא היו איתו

גם בעת קשה זו.

הם היו. 

בנפשם. בליבם במהותם

אל לא יכולו לשאת אותו.

מחוברים הם לצינורות חמצן

קרובים אליו כעת יותר מתמיד.

 

רק לפני 4 ימים

הוא היה עובר. בבטן אימו הצדיקה.

ובום בלי שום התראה מוקדמת

בעת מסיבת חנוכה מאושרת

נקטעו להם חיים של משפחה שלמה.

בידי מחבל ימ"ש. נורא.

נקטפו חיים בטרם עת

רך שלא יצא לאוויר העולם

הקריב את עצמו

למען העם.

תיעוב רצחני ואקדח נוקשה ומר.

הם שהביאו לאיום ונורא

העלם, חושך, גלות נוראה

זה מה שקיים

זה מה שנראה.

איה האור בקצה המנהרה?

פיגוע זה כבר דבר שבשגרה

וטיל, רקטה כאילו כבר לא נשמע

נהיה הרגל צרות האומה

ואותי, מי אם לא אלוקים ישמע?

 

 

מי ישים קץ לטרור?

מי ישמור עלינו מכל המרצחים הארורים?

מי אם לא כיפת השכינה שומרת

מכל היירוטים בשממה?

מי נותן חיים ונותן לקטיפתם?

מי נותן כוחות אם הבלתי יאומן?

 

 

 

 

ה' יקום דמו.

ה' יקום דמו וכאבו של כל העם.

ה' נמאס. דורשים גאולה.

 

 

 

הרבה שאלות אפשר לשאול

על מה שקורה וקרה

על האפל המוחלט

על פיגועים בלי סוף והתחלה

ותשובות יש רק לבורא.

הוא היחיד שמכיר ופועל.

הוא זה שישלח לנו את בוא הגואל.

יופי, עכשיו אני כבר לא יודעת מה לחשובכבתחילה
אני לא יודעת מזה כי זה היה סתם או כי מסתירים ממני?
אני מקווה שסתם.
אבל המחשבות רצות לאפשרות הכי גרועה שיכולה לקרות..
להריץ סרטים בראש על תרחישים אפשרייםכבתחילה
בכלל אני מזועזעת.
למה ואיך זה היה ככה?
בעצם, די מובן לי. היום זה לא ככה. אבל...
זעזוע..
איך זה יכול להיותכבתחילה
שאני תמיד נמצאת בשביל הרבה מאד אנשים כשהם צריכים, אבל כשאני צריכה פתאום אין אף אחד?

ולא, אל תשלחו לי עכשיו הודעות והתעניינות. זה יהיה הכי צבוע ונוראי שיש.
ביקשת לא לשלוח אבל-יש ויש...אחרונה

חייבת לומר שאני מזדהה ממש.

קורה לי המון, עם משהי אחת בד"כ..

אני מוצאת את עצמי נקרעת בין שני צדדים- צד אחד- ההיגיון הבריא שאומר שלא, אני לא צריכה להישאר במצב כזה שחוזר על עצמו, מצב שבו אני מרגישה כ"כ רע עם עצמי. אז די, תפסיקי להיות טובה מדי בשביל אנשים, שימי גבול. את נפגעת מזה....

והצד השני הוא המציאות הכואבת. כן, אני אוהבת, אני רוצה לעזור... רוצה להראות שאני הכי בסדר בעולם, יותר ממה שצריך...

 

 

אז החלטתי.

איזון. דחוף.

לקחת בפרופורציה...

שלא יפגע.

לא בי.

לא באחרים.

ויעזור-

לכולנו.

 

מקווה שעזרתי... לפחות קצתקורץ

,,מחפשת^
איזה יום
צריך להיחרט איפשהו
הרבה מסקנות
נמנעת
מלחשוב.

אולי אני צריכה לעזוב
לגמרי
אולי לאט
תכלס, למה?

אומץ.
מצרך נדיר
...מחפשת^
אממ
מדהים איך שומדבר
לא השתנה מאתמול


^∞√מחפשת^
מתלבטת
אם יש בי כוח
והקטע שאני יודעת
בין מה למה
אבל מסווה
באלף דברים אחרים.

כאילו,
אני צריכה לעשות
משו
כלום.


בקבוקון אומץ!
אייכה?!
..מחפשת^
הצלחתי
*∽מחפשת^
מכור, מכורה, מכורים, מכורות.
בורח, בורחת, בורחים, בורחות

אומץ, כאן?
מצוין! אפשר להמשיך.

בוחר, בוחרת, בוחרים, בוחרות

#שיואו שרק בגלל זה אני צכה פצלש טוב, לבנתיים אני והפצלשים מרוכזים בניק הנוכחי#
∞1מחפשת^אחרונה
למדתי מהספר הזה
הרבה
טוב, טוב לא הרבה
אני לא כזה טיפוס למד
מנסיונם של אחרים
קל וחומר מהגיגים

..בזמני החופשי

אז הבנתי

....

למה זה כואב לי 

כל פעם מחדש

ככה

והחוסר אונים

והתסכול

זה רק לצרוח

עד שהנשמה תצא

דרך הגרון

או לבכות 

עד שהנשמה תצא 

דרך העיניים

למה שלא נשחרר?פיצוחית


..אור עולם
אפילו לכתוב אי אפשר
ודמעות זה מצרך נדיר

לא עכשיואודה ה'

אני חייב את האנרגיות האלה

 

שוב נפילת מתח

לא טוב

..מלכות דקדושה

 

קשהקשהקשה.

 

קשה לי.

 

באלי לבכות לבכות לבכות עד שייגמר.

 

 

היום היא באמת ניסתה שאני אגיד משהו.

היא הבינה שקרה, לא הייתה לי אפשרות להכחיש.

 

וכלום.

 

 

אופ.

אבל תכלס אני באמת לא רוצה שהיא תדע

גם אם אני אחליט לספר זה לא יהיה לה.

 

 

 

 

אוי אוי אלוקים.

 

 

 

פתאום היום ראיתי את שתיהן

ילדות חמודות

בשבת נבוא אליהן.

 

ונדבר

ואני רוצה לשמוע ממנה על הכל

אם היא תסכים להגיד משהו.

הלוואי.

 

אם בכלל לי יהיה כח לאנשים.

סתם. אוף. אני צריכה ללכת גם אם לא יהיה לי כח. לעשות כח. 

 

 

תעזור אבא.

 

אני לא מסוגלת להתפלל, אבל תעזור. בבקשה. אני באמת רוצה.

 

 

 

(היום הצלחתי לדבר איתה די נורמלי

להסתכל לה בעיניים

מקווה שהיא לא בחנה אותי יותר מדי.

 

אני אוהבת אותה. באמת.

 

אבל קשה לי.)

 

 

 

 

מחר הולך להיות הזוי

וקשה

אולי אני לא צריכה להחליט מראש

אבל אופ.

 

שתגיע כבר שבת

למרות שאני שונאת שבתות.

 

פףף.

 

 

איכ אני.

 

 

 

אני צריכה לישוןןןןןן 

המון המון ודחוף.

 

 

טאטע.