בס"ד
כך שלא נותר לך מה לעשות.
הבעיה, שמה שלא מתיישר כמתוכנן הן התוצאות
אבל, הרי, לא נותר מה לעשות.
הכל מתנהל לפי התכנון, כאילוקמנו ונתעודד
..רוקדת בגשם
אני שוב פעם לא יודע מה לעשות.
אני עוצם את עיני, מתכחש לראות ; ובכל זאת אני רואה.
הזכרונות מכים בי, ואני כושל ; לא מוכן שזה יקרה.
הכוכבים נוצצים מלפני, ואני ממצמץ ; אך שום דבר לא משתנה.
אני סוגר את העמוד, חוזר לקודם. בעמוד הקודם הכל היה בסדר. סתם עוד כתבה שגרתית על כמה פוליטיקאים שרבו, ופרסומת לקוקה - קולה בהכשר מהדרין.
אני סוגר את המחשב ועוצם עיניי. מעבד שוב שוב את כל מה שקרה.
***
צעקתי בדם
ובדמעות
עודדתי העם
לתפילות
וריכזתי אותם
חבורות
זעקתי לקל מושיע
ונפלתי
ביקשתי שיופיע
נאבדתי
חיפשתי, חיפשתי
אין.
ולאט לאט הוא נחלש
עת זרם
והבטתי, מותש
ונעלם
וקמתי ונפלתי וזעקתי
ואין.
הוכנע, לא שהיה לי אכפת
בוצע, ולא שינה לי מאומה
הוא את נזקו עשה, ויומת
ולא אכפת לי מחומת האדמה
אז כן, נשרטתי, אבל זה כלום ; לזה נדאג אחר כך.
מה שחשוב, שלא יוותר מאום ; איך אמרו - רק כך.
רק בדמים תיכבש ארצנו,
ורק בדמי אויבנו.
**
המחשבות היכו בי בשבועות לאחר מכן. המצב חייב להשתנות. לא יכולים להשאר ככה.
אבל גם אני מתישהו התרגלתי למציאות הזאת. לא התרגלתי. לעולם לא אוכל להתרגל לחוסר הזה. אבל מתישהו כבר נרגעה בי הצעקה הזאת שחיכתה כל הזמן להשתחרר.
ל-מ-ה?! למה אי אפשר שהכל יהיה פשוט?
ארץ ישראל נקנית ביסורים. זה נכון. זה מתגשם. אבל מתי הארץ תיקנה? מתי נפסיק לסבול?
השאלות האלו נותרו ללא מענה.
***
אני סוגר את המחשבות ופוקח עיניי. מאבד שוב שוב את כל מה שקרה.
זה היה. יהיה טוב.
משום מה אני נרגע מהקלישאה הזאת. יהיה טוב.
ואני, כאילו שאני יודע מה לעשות, פותח את המחשב ומרענן את העמוד.
מדהים שכל פעם שאני מנסה אני מצליחה לגמור אופטימי. רק במציאות לא.
אני עוצם את עיני, מתכחש לראות ; ובכל זאת אני רואה.
הזכרונות מכים בי, ואני כושל ; לא מוכן שזה יקרה.
הכוכבים נוצצים מלפני, ואני ממצמץ ; אך שום דבר לא משתנה.
אני סוגר את העמוד, חוזר לקודם. בעמוד הקודם הכל היה בסדר. סתם עוד כתבה שגרתית על כמה פוליטיקאים שרבו, ופרסומת לקוקה - קולה בהכשר מהדרין.
אני סוגר את המחשב ועוצם עיניי. מעבד שוב שוב את כל מה שקרה.
***
צעקתי בדם
ובדמעות
עודדתי העם
לתפילות
וריכזתי אותם
חבורות
זעקתי לקל מושיע
ונפלתי
ביקשתי שיופיע
נאבדתי
חיפשתי, חיפשתי
אין.
ולאט לאט הוא נחלש
עת זרם
והבטתי, מותש
ונעלם
וקמתי ונפלתי וזעקתי
ואין.
הוכנע, לא שהיה לי אכפת
בוצע, ולא שינה לי מאומה
הוא את נזקו עשה, ויומת
ולא אכפת לי מחומת האדמה
אז כן, נשרטתי, אבל זה כלום ; לזה נדאג אחר כך.
מה שחשוב, שלא יוותר מאום ; איך אמרו - רק כך.
רק בדמים תיכבש ארצנו,
ורק בדמי אויבנו.
**
המחשבות היכו בי בשבועות לאחר מכן. המצב חייב להשתנות. לא יכולים להשאר ככה.
אבל גם אני מתישהו התרגלתי למציאות הזאת. לא התרגלתי. לעולם לא אוכל להתרגל לחוסר הזה. אבל מתישהו כבר נרגעה בי הצעקה הזאת שחיכתה כל הזמן להשתחרר.
ל-מ-ה?! למה אי אפשר שהכל יהיה פשוט?
ארץ ישראל נקנית ביסורים. זה נכון. זה מתגשם. אבל מתי הארץ תיקנה? מתי נפסיק לסבול?
השאלות האלו נותרו ללא מענה.
***
אני סוגר את המחשבות ופוקח עיניי. מאבד שוב שוב את כל מה שקרה.
זה היה. יהיה טוב.
משום מה אני נרגע מהקלישאה הזאת. יהיה טוב.
ואני, כאילו שאני יודע מה לעשות, פותח את המחשב ומרענן את העמוד.
מדהים שכל פעם שאני מנסה אני מצליחה לגמור אופטימי. רק במציאות לא.
ממאוהב אותך ה
ליפני יומיים אמרו לי שהיא שונאת,מתעבת
אז איך היא מעמידה פנים כל כך יפה?
ידעתי שזה הפואנטה.פיצוחית
מי אמר שאני בכלל מסכימה לה?
מי אמר שאני בכלל רוצה אותה?
מי אמר שאני בכלל אחזיק בה מעמד?
מי אמר?
אבל זה בכלל לא בבחירתי
מי אמר שאני בכלל רוצה אותה?
מי אמר שאני בכלל אחזיק בה מעמד?
מי אמר?
אבל זה בכלל לא בבחירתי
..ימ''ל
לא יודע על מה מדובר אז אין לי מה להגיב, אבל תתחדשי על החתימה.
תודה.פיצוחית
סיפור מידי מורכב. צריכה עכשיו לעשות איזה משו לזמן הקרוב שלוידעת כמה אחזיק בו מעמד.
אממימ''ל
עדיין לא ברור. אם בא לך לספר אשמח לשמוע. ובכל מקרה - בהצלחה!
אמן!פיצוחיתאחרונה
נראלי אקרוס באמצע אחרי הזמן האחרון
(ראה שרשורים אחרים שלי פה)
(ראה שרשורים אחרים שלי פה)
מי אתם ????נושבת באוויר!
מי אתם רק תגידו לי מי אתם, האנשים שחושבים שאני זקוקה להם.
אותם אנשים שחושבים שכל צעד שלהםם יכול להשפיע לי על ההרגשה, מי אתם !?
את תדאגו החיים שלי ימשיכו בקלות גם אחריכם.
אתם מחמיאים לעצמכם יותר מדי.
אני מודה לה' שאני כולכך במקום אחר
המלצה לאחרים כאן.
כשבן אדם פותח בפניכם את הלב זו זכות!! תעריכו את זה. לב של אדם זה לא דבר של מה בכך. אל תתנשאו ותרגישו שאתם מעליו כי הוא מגיע להתייעץ או לשתף.
אותם אנשים שחושבים שכל צעד שלהםם יכול להשפיע לי על ההרגשה, מי אתם !?
את תדאגו החיים שלי ימשיכו בקלות גם אחריכם.
אתם מחמיאים לעצמכם יותר מדי.
אני מודה לה' שאני כולכך במקום אחר
המלצה לאחרים כאן.
כשבן אדם פותח בפניכם את הלב זו זכות!! תעריכו את זה. לב של אדם זה לא דבר של מה בכך. אל תתנשאו ותרגישו שאתם מעליו כי הוא מגיע להתייעץ או לשתף.
ימ''לאחרונה
אין לי כחחחאור עולם
נגמרררר
יוואוופתח האוהל
אני אפילו לא יודע מה אני רוצה שיקרה!!
מצד אחד***** מצד שני*****. מה הכי טוב???
צדק מי שאמר את המשפט- "מי שאמר עלי שנשמתי קרועה, יפה אמר". בעצם, הוא תמיד צודק בכל מה שהוא אומר...
נחכה לערב. ואז נדע מה יהיה, ואז יתברר למפרע מה היה הכי טוב עבורי. קצת נסמוך על הקב"ה, מה יש?
ואחר כך אני מחזיק את עצמי לאדם רציונלי
מאמין פגאני שכמוני
תעשה ה' שהדבר הכי טוב יקרה. בבקשה...
אני לא מסוגל לתפקד תחת לחץ כזה!
אין שמחה כהתרת הספיקותפתח האוהל
מזל שיש על מי לסמוך🙌🙌🙌
אני נהיה חסיד לאחרונה, טוב או רע?
טוב בכל זאת למדתי ארבע שנים בישיבה חסידית. חייב להכנס משהו בסוף😏
אני נהיה חסיד לאחרונה, טוב או רע?
טוב בכל זאת למדתי ארבע שנים בישיבה חסידית. חייב להכנס משהו בסוף😏
חסיד זה טוב!לעבדך באמת!אחרונה
תמשיך בדרכך!😆
איך עושים את זה?? "אוייי טעעטטעעעעע"ארצ'יבלד
אני סטודנט, ועזרתי שעות (הרבה) כל יום לאחרים בתקופת המבחנים.
ועצבן אותי הנקודה שאנשים פשוט שולחים אלי שאלה בוואטס-אפ , עם תוספת של כמה מילים "שאלה 5 סעיף ד".
"בבקשה" ו"תודה" זה כנראה תוספת שעולה כסף, עולה לעוזר.
ועוד כמה נקודות. .
______________________________
מה אתם חושבים לעצמכם, שרק בגלל שאני חכם מכם, אתם יכולים לשלוח לי שאלות ולהתייחס אלי כמכונת כתיבה??
ח ח יו לא!
אתה לא מכיר אותי, אנ'לא מכיר אותך,
אל תעליב אותי, ולא אפגע בך
תשמור מרחק אני, אשמור מרחק ממך
כי אתה לא יודע, מה אני, יכול, לעשות לך. (לא באמת, אני צוחק)
אתה לא מכיר אותי, אנ'לא מכיר אותך,
אל תעליב אותי, ולא אפגע בך
תשמור מרחק אני, אשמור מרחק ממך
כי אתה לא יודע, מה אני, יכול, לעשות לך.
אל תמסקנו כי זה טעות,
זה לא אני, זה העט.
ככה הכל יוצא כשהיד, רועד ובועט.
אתם מתחברים?
אני אוליך אתכם,
חשמל גם על עץ,
הגב סוחב קבוצה שלמה, ולא מוערך אז- עוקץ!
סביב השולחן,
מתחננים לפירור,
מקפל זנב ועוזר.
או חוטפים,
זורקים לפגש,
ומאיימים להסבר!
לא שואלים
לא מבקשים
כמעט לא פוגש מכבדים,
אתם יודעים הרוב איך עובדים,
באלי לפרוש ואז לשמוע-
איך כולם מתאבדים.
אבל אין לי את היכולת לסרב, כשאני שומע
מיס', או איש- שצריכים קצת עזרה, כי זה קורע
אבל כל זה, אני עושה בשביל מה? כדי לפגוע בי?
בונה להם עתיד, אבל תוך כדי אני מקריב אותי ?
קפצו לי!!
המחיר שמש-לם ל-הם.
כשאני מנסה ללמד אדיוטים, ולהיות מורה.
יוו אני מרגיש כאילו הכל אצלי הולך הפוך
כאילו אני בועט בדף עם יד, והראש למטה בפוך.
כל יום, מתלבש,
וחוזר, אל תוך הדרמה.
מפתיע שאני בחיים, שורד, ודי רגוע.
אם רק אצליח לעבור 3 דקות, בלי "איך עושים' או "למה",
אוכל לנוח קצת, לצאת לאכול, לבד אני ואמא.
בלי כל ההודעות האלה,
שנדחפים לי בפרצוף כמו חיות,
או שיחות נכנסות,
שרצים אחרי תוקפות וטורפות,
כמו מפלצות,
ואני עומד צופה, בצד במכשפה,
במקום לשרוף נותן עזרה,
ואז כועס בהדרגה?!
ועכשיו תבינו- למה לאנגלים יש סכין, מחובר לרובה בקצה,
בין אם זה רימון בלי נוצרה,
או רק כדור בקנה,
בלי אבקת שריפה,
רק מלא-
ב'רוק' מהפה!
הקליע, כל כך ממולא!!
אני עוד רגע יורה,
ואל תאמרו לי שוב -בולשיט, אין לי מצב רוח לשמוע
היה לי ויכוח עם טמבל,
שלא רצה להרוויח,
ואז אותי קילל "תזד**ן", אחרי שעתיים רצופים שעוזר.
סיכומים?
אל תקרא לי שוב "שחצן", מטומטם!
שלחתי לכולם-
תתחפף!
אתה לא מכיר אותי, אנ'לא מכיר אותך,
תשמור מרחק אני, אשמור מרחק ממך
אל תעליב אותי, ולא אפגע בך
כי אתה לא יודע, מה אני, יכול לעשות לך.
אתה לא מכיר אותי, אנ'לא מכיר אותך,
תשמור מרחק אני, אשמור מרחק ממך
אל תעליב אותי, ולא אפגע בך
כי אתה לא יודע, מה אני, יכול, לעשות לך.
"אנ'לא מורה אני סטודנט", שוב עונה!
הם חופרים, "תיהיה מרצה!"
שיעור חופשי, תצא!
היה לי יום פשוט זוועה!, ואני חייב רופא.
לחלק להם תרופה אני חייב מרפא
לוחץ ו'קלאץ' דורך הילוך לחמש.
הגיע הזמן שכולם שוב יחושו,
להפשיר כל איגלו לטישו.
אני חכם-
מכם!
אקיו של כל כול-כם!
לא כפול ולא חיסור, זה רק חיבור חח כן.
בלי מצפון יותר, לא אכפת,
אם אתה תכשל!
או שאת רוצה 90 כי את חייבת יותר,
ולאלה שכן מודים,
שמחתי לעזור,
גם אם זה עלה לי בשעות הקטנות והלילות שלא ישנתי, אבל-
הגבול כבר עלה לי,
כשאחד בקבוצה סתם פגע בי
איום על החיים, אחרי שלו רק עזרתי
לכם שולח סיכומים, שעות תרגילים שפתרתי
ונמאס לי לעזור, כשבכלל,
לא מכבדים אותי.
ועכשיו-
אני מרגיש כמו בלש
שרלוק הולמס החדש.
על מי אני יכול לסמוך, שבסמסטר למד.
מי לא עוד סתם עצלן, שראה אותי וחמד
וזה נמאס כי זה חוצפה, מטריד ולא מכבד בכלל.
אז אתה!
עוד פוליטקאי מדופלם? לא מדבר על הבנות...!
מתחנף אלי, ואז עלי, מאיים במכות??
חתיכת אדיוט!
ועכשיו אני בקונפליקט, לא יודע מה לעשות??
אני פוחד מטרול שיבוא אלי בחושך. יוו
אז חושב לי-
אולי אני צריך לקנות לעצמי, רחוב שלם כדי שיניחו לי?
ושומר שילווה,
כדי להגן עלי אם תוקפים אותי?
וכל פעם שמאיימים עלי,
להתחנן לשוטר "תציל אותי"?
קפצו לי!
אני אגן על עצמי,
יורה אזהרה לשמים-
'שאט'!
אחד על המותן,
ואחד על הצד
ושתים על הרגל, ואחד ארוך על הגב
ואני מחכה לכם, ממש!, אכה בכם כל כך, גם צלמים וסתם "תמימים" שנקלעים,
יכוסח!!!
וזה פשוט בושה! שאני לא יכול לקבל הפסקה,
ולצאת לטייל בגינה, כי עושים לי שם בקול מחאה.
צועקים לי שם שיט,
אז אני מוציא תראש ויורק,
רכבים צופרים בחניה שלי,
אז אבנים אני זורק.
והילדים האלה, מתקשרים, ומספרים,
לחברים שלהם שאני עוזר
והמספר שלי רץ שוב פעם,
מחבר לחבר,
ותוך יומיים,
הם עומדים
צועקים, הפגנה עושים בחצר
אז אחד מהם אני עוצר
וחובט בקת, ולי זה עוזר.
והדרמטים,
מוצאים, כרגיל הכל מפרופורציה,
"אה, עכשיו הוא דורך עליהם נשק-
על תלמיד שביקש רק עזרה"
ועכשיו אני האדם הרע, כי ביום, 6 שעות זה לא מספיק עזרה,
"רגעעע הי! הייי
שאלתם שאלה? אוקיייי
בשמחה!!!
רק תעמדו בשורה".
לפעמים באלי כשחשוך, לעלות לגג,
לכוון לראש שלכם,
להמתין, ואז-
לצלוף בכם!
זה לא שיש לי משהו נגדכם.
פשוט כשאני לא נמצא לעזור,
אני אדם רגיל, כמו שאתם.
=×שוליינית
המחשבות,
על כמה שאני לא רוצה את זה.
לא עכשיו.
זה הולך להיות רע.
על כמה שאני לא רוצה את זה.
לא עכשיו.
זה הולך להיות רע.
לכי ילדהאור עולם
אהובה
אל חופים רחוקים
אל חלומות אחרים
יש עוד דרכים שאותן
לא עברו מעולם
לכי לשם
קחי לך ילדה אהובה
את תרמיל האתמול
יש בו כמעט את הכל
לכי ילדה אהובה
כי עוד לא מאוחר
אל המחר
לא לא
אל תשכחי
גם כשעצוב לך
יש לך אותי
לא לא
אל תשכחי
אני כאן
אל תגידי אהובה
אם נתנו לך לחשוב
אין כאן מקום לאהוב
פעם היה זה חלום
שאליו מגיעים
ממקומות אחרים
לא לא
אל תכעסי
גם כשעצוב לך
יש לך אותי
לא לא אל תשכחי
אני כאן
ואני כבר עייפתי מאד
על שנים ארוכות לא אבכה עוד
כשבקשתי לנצור את הסוד
זה שגם לך מחכה
לכי ילדה אהובה אל חופים רחוקים
אל חלומות אחרים
יש עוד דרכים נסתרות
להגיע דרכן
לכי איתן
לא לא אל תשכחי
גם כשעצוב לך
יש לך אותי
לא לא
אל תדאגי
גם אם קשה לך
יש לך אותי
לא לא
אל תשכחי
גם כשעצוב לך
יש לך אותי
לא לא
אל תשכחי
אני כאן
אל חופים רחוקים
אל חלומות אחרים
יש עוד דרכים שאותן
לא עברו מעולם
לכי לשם
קחי לך ילדה אהובה
את תרמיל האתמול
יש בו כמעט את הכל
לכי ילדה אהובה
כי עוד לא מאוחר
אל המחר
לא לא
אל תשכחי
גם כשעצוב לך
יש לך אותי
לא לא
אל תשכחי
אני כאן
אל תגידי אהובה
אם נתנו לך לחשוב
אין כאן מקום לאהוב
פעם היה זה חלום
שאליו מגיעים
ממקומות אחרים
לא לא
אל תכעסי
גם כשעצוב לך
יש לך אותי
לא לא אל תשכחי
אני כאן
ואני כבר עייפתי מאד
על שנים ארוכות לא אבכה עוד
כשבקשתי לנצור את הסוד
זה שגם לך מחכה
לכי ילדה אהובה אל חופים רחוקים
אל חלומות אחרים
יש עוד דרכים נסתרות
להגיע דרכן
לכי איתן
לא לא אל תשכחי
גם כשעצוב לך
יש לך אותי
לא לא
אל תדאגי
גם אם קשה לך
יש לך אותי
לא לא
אל תשכחי
גם כשעצוב לך
יש לך אותי
לא לא
אל תשכחי
אני כאן
איזה שיררר😍נושבת באוויר!
אני יכולה לבכות מהשיר הזה..לעבדך באמת!
תודהמשתדלת יותראחרונה
השבת אבידהבטעות
נאבד שכל.
אם מצאת, אנא תפנה אליי.
בתודה, המאבדת.
סימנים מזהיםבטעות
- לא נעשה בו שימוש נכון, בעל פגיעות הניכרות עליו.
-בינוני.
- של נקבה בגיל העשרה.
אבד לפני כשבוע באזור ירושלים הוא חשוב מאד לבעליו.
אם מצאת או אם יש בידך עצה מה ניתן לעשות במצב שהשכל אבד. האוזניים (העיניים) כרויות.
לנסות לאתר לך גיבוי?משה
אתה יודע איך מגבים שכל??בטעות
ואפשר לגבות בכלל דבר שכבר איננו?
הצלחתי לגבות אותומשהאחרונה
ובכמה מקרים השבוע גם העלתי אותו על VM אחרי שהמקורי הפסיק לעבוד.
זה שאני כותבת ומוחקתדשא סינטטי
זה בסדר?
למה אני פוחדת מהתגובה שמסביב, פוחדת להיות מי שאני?..
שאלות-אין לי עליהן תשובות.
מישהו יכול לספק אותן במקומי?
יכול לנסותמבשר שלוםאחרונה
נפש האדם היא לא משהו ישר.
הנפש היא דבר מורכב.
הנפש רוויה ברצון לרוחניות,לפורקן יצרים כאלה ואחרים.
לקשר,לאהבה,ליצירה,לשאיפה,לטרנסצנדנטיות（אין סופיות）.
במצבים אשר לא הכרעת מה בחרת,לא קיבלת החלטה,רצות הרבה מחשבות-לכן את כותבת ומוחקת.
האדם אינו חי לבד.
הרמב"ם בחכמתו כי רבה הבין שכדי שיהודי יהיה שומר תורה ומצוות,הוא צריך חבורה.
"האדם יצור מדיני"-בלשון הרמב"ם.
כיוון שהאדם שואף לחיות כחלק מחברה,עליו להתאים עצמו כדי להיות מקובל על החברה.
כיוון שהאדם הבודד שואף להיןת חלק מחברה-לכן האידיאל הישראלי הוא להיות "ממלכת כהנים וגוי קדוש",חברה שלמה ששומרת על דיני הצדק,היושר והמוסר האלוקיים.
（אני מצטער אם כתבת באופן ציני,אני עניתי ברצינות）.
הנפש היא דבר מורכב.
הנפש רוויה ברצון לרוחניות,לפורקן יצרים כאלה ואחרים.
לקשר,לאהבה,ליצירה,לשאיפה,לטרנסצנדנטיות（אין סופיות）.
במצבים אשר לא הכרעת מה בחרת,לא קיבלת החלטה,רצות הרבה מחשבות-לכן את כותבת ומוחקת.
האדם אינו חי לבד.
הרמב"ם בחכמתו כי רבה הבין שכדי שיהודי יהיה שומר תורה ומצוות,הוא צריך חבורה.
"האדם יצור מדיני"-בלשון הרמב"ם.
כיוון שהאדם שואף לחיות כחלק מחברה,עליו להתאים עצמו כדי להיות מקובל על החברה.
כיוון שהאדם הבודד שואף להיןת חלק מחברה-לכן האידיאל הישראלי הוא להיות "ממלכת כהנים וגוי קדוש",חברה שלמה ששומרת על דיני הצדק,היושר והמוסר האלוקיים.
（אני מצטער אם כתבת באופן ציני,אני עניתי ברצינות）.
יש דברים שבחיים לא נוכל לעכל אותםפיצוחית
ולהיות מוכנים להם.
אבל כן נצטרך מתישהו להשלים עם המצב ולחיות אותו.
ולהתפלל. ולקוות שיהיה יותר טוב.
עכשיו? עכשיו אני עוד לא מוכנה. גם לא אחר כך. זה מיידי קשה.
אבל כן נצטרך מתישהו להשלים עם המצב ולחיות אותו.
ולהתפלל. ולקוות שיהיה יותר טוב.
עכשיו? עכשיו אני עוד לא מוכנה. גם לא אחר כך. זה מיידי קשה.
חדלו, ואיש לא יודע מתי ואם יחזרו.פיצוחית
האש בערה בה
כאור החמה היוקדת
הרוח הניפה לה את שערה
כאמא שאת ביתה מלטפת
הפרח לבלב בחוזקה***
העלים ניתרו במקומם
הילדים קפצו ונהנו
עם השכנים החברים והמשחקים
שזה עתה המציאו
הכל הלך כשגרה
כמתוכנן וכמצופה.
הכל היה כברור מאליו
שום חדש לא היה נראה באופק
אך לפתע גילתה היא את עצמה
במעבולת עוצמתית.
סערה שאיש לא יכול לעמוד בפניה
שאיש לא יודע ולא ידע
מאיפה היא התחילה
והיכן ומתי תסתיים
אין דיבור. אין מילים. אין ליחשושים בין הענפים.
הכל התחיל ללכת כצבעים אפורים
כהים שחורים.
חדלו החיוכים והאור הבוקע מהפנים.
חדלו העידודים הנחמות המחמאות מהחברים והרעים.
חדלו הציורים והתמונות של הימים הטובים והיפים.
חדלו הצחוק והפורקן הבכי והשחרור על איזה מקרה ילדותי ששוב קרו.
חדלו הלבישת בגדים עליזים התואמים לאלה של חוי ושני.
חדלו הרבה דברים מהחיים.
חדלו. ואיש לא יודע מתי ואם יחזרו.
כאור החמה היוקדת
הרוח הניפה לה את שערה
כאמא שאת ביתה מלטפת
הפרח לבלב בחוזקה***
העלים ניתרו במקומם
הילדים קפצו ונהנו
עם השכנים החברים והמשחקים
שזה עתה המציאו
הכל הלך כשגרה
כמתוכנן וכמצופה.
הכל היה כברור מאליו
שום חדש לא היה נראה באופק
אך לפתע גילתה היא את עצמה
במעבולת עוצמתית.
סערה שאיש לא יכול לעמוד בפניה
שאיש לא יודע ולא ידע
מאיפה היא התחילה
והיכן ומתי תסתיים
אין דיבור. אין מילים. אין ליחשושים בין הענפים.
הכל התחיל ללכת כצבעים אפורים
כהים שחורים.
חדלו החיוכים והאור הבוקע מהפנים.
חדלו העידודים הנחמות המחמאות מהחברים והרעים.
חדלו הציורים והתמונות של הימים הטובים והיפים.
חדלו הצחוק והפורקן הבכי והשחרור על איזה מקרה ילדותי ששוב קרו.
חדלו הלבישת בגדים עליזים התואמים לאלה של חוי ושני.
חדלו הרבה דברים מהחיים.
חדלו. ואיש לא יודע מתי ואם יחזרו.
ואוליעובד על זה
עבר עריכה על ידי עובד על זה בתאריך כ"ח באב תשע"ח 12:34
מה, יכול להיות שאני חפרן? וקמצן? אולי אני בכלל גנב, ואולי רוצח? ואולי אני פדופיל מסריח? אולי, בעצם, כולם שונאים אותי, ואני נותרתי לבד? אולי אני צבוע, ושקרן, ולא אמיתי? אולי יש לי בעיה, רצינית, קשה, ששום דבר לא יועיל בעבורה? אולי לעד יהיה לי קשה, והמסע הכבד שאני נושא על גבי, לעולם לא ירד?
אולי, ואולי, ואולי.
ואולי בסך הכל הדימיונות שלי לא מרפים, ולא נותנים לי רגע מנוחה?
נא לא להגיב על זה. תודה
אפשר להיות. מבולבלת שניה?רוקדת בגשם
לא כאן.
אני מפחדת.רוקדת בגשם
אנשים. די למות.
נכון, זה טוב לכם.
לא לי.
שוב. אגואיזם.
נכון, זה טוב לכם.
לא לי.
שוב. אגואיזם.