סיימתי לכתוב לו את המכתב.
יצא ארוך ומרגש מאיי פעם.
רגשי ברמות על.
מקווה שלא יותר מדי.
לכתוב מכתב לחבר זה מסע.
פשוט, מסע.
סיימתי לכתוב לו את המכתב.
יצא ארוך ומרגש מאיי פעם.
רגשי ברמות על.
מקווה שלא יותר מדי.
לכתוב מכתב לחבר זה מסע.
פשוט, מסע.
רק עם כמה תולעים קטנטנים בתוך הגבעול
אני מפחד להגיד את זה
כי הרגש הזה מפחיד אותי.
אני מכיר אותו מפעם
את הרגש הזה
ותמיד הוא היה רגש עם בסיס רע.
עכשיו
אחרי שנתיים של בסיס רע
פתאום הבסיס טהור
פתאום הבסיס
הוא טוב
ומאיר ואוהב
פתאום הבסיס מועיל ומקדם,
אבל הרגש הזה,
אני מכיר אותו רק לרעה.
ופתאום שהוא טוב
זה מבהיל ומסחרר
צריך להתרגל קצת.
חצי בגללך
חצי בגללי
בזכותנו.
תודה על שאתה קיים.
ותהנה בעיר הגדולה.
אוהב.
זהו.
למאר את האמת הדברים ניראים הרבה יותר רגועים ובפרופורציאה
אחרי הזמן שקצת עובר והעצבים יורדים
ושחושבים על זה באמת ואומרים שדוגרי ,אין זה נכון זה טוב להפסיק...
אז דבר ראשון סליחה ,זה לא בא ממני זה פשוט היה מלא מלא עצבים
זה היתה הרגשה של חוסר אונים,וכן זה הרגיש ל באותה שניה סוג של בגידה
ששעתים את מרצה לי על זה שאין סיכוי שעוזבים ותוך שעה את מחליטה שזהו בלי למאר כלום בלי הסברים ,ככה לנטוש
וכן ,גם אני גילתי צד ממש שונה שפחות הכרתי,ולמאר את האמת בהתחלה פשוט שנאתי אותו את הצד הזה
ולא הבנתי איך ,איך אשכרה לא הכרתי אותו ,איך הכל נופל עלי
למה זה דופק אותי בישיבה למה זה מוציא אותי מגעיל למה כולם מרכלים עלי?
פסדר,נראה לי את מסוגלת להבין את זה ...
כן לא האמנתי ,זה היה הלם,זה היה באמת שוק .שנאתי הכל באותו זמן
פסדר יומיים אחרי זה כבר יצאתי להתבודדות ופשוט אמרתי איזה אלף פעם מזמור לתודה,שהוא עשה אתזה בדרך הזאת ושזה מה שטוב ונכון לעשות.
וממש השתנתי מאז(לטובה כמובן
)...
טוב מוזר לי לשמוע שהוא אוהב אותי את האמת (זה לא ממש היה נישמע ככה מהר''מ שלי ומהשיחה...)אבל מאמין לך.
לפחות מקווה שזה עזר לך והעלה אותך..
תודה אבא.
יש לי חברות. פשוט נשמות טהורות.
הייתי היום אצלה.
ואז כשאני בדרך הביתה, אני מקבלת הודעה ממנה. וואי העלו לי חיוך שתיהן.
היה טוב. וכיף. ובאמת טוב גם הקטעים היותר קשים, איכשהו איתה זה יותר קל.
תודה רבה לך ה' יתברך!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
אני צריכה המון כוחות למחר.
טאטע.
אין לי בעיא איתכם.
יש לי בעיא עם אנשים ספציפים שעובדים אצלכם
ושהשאירו לי איזה חותם רע בחיים.
יודעת מהזמנים שכן היה לי בעיא איתם. וקשה מאווד
יש את רוח המפקד- רוח המערכת.
שום מחנך לא פועל על דעת עצמו.
זה כמו המשחק של השוטר הטוב והשוטר הרע.
זה מתוכנן ככה.
להוציא בודדים ששברו מוסכמות כמו: הרבי מפיאסצנה ויאנוש קורצ'אק.
היו זמנים עם מורים מדהימים. והיו זמנים.. עם מורים שגרמו לי לכתוב את כל השרשורים האלה על החינוך ופועלה.
אבל אתה לא יכול לתת אמון במורה שאומר לך שהוא שונא אותך ואתה התלמיד הכי רע שהיה לו.
ואחר כך מכחיש את זה ואומר להנהלה שאתה סתם ממציא שטויות ומדמיין.
רק אומרת דוגמא מהחיים.
כי זה תפקידו.
זה מין משחק כזה.
כן- משחקים בנו.
קודם כל
דבר ראשון:
טוב לי.
וזו רק ההתחלה.
הרבה מזה בזכותכם,
אנשים טובים
שמתייחסים
ומרגשים
ותמיד רוצים לעזור.
אתם מקסימים.
----------
אז ככה:
דיברתי איתו
אמרתי הכל.
פחדתי כל כך.
לא ממנו
ולא בגללו
אלא ממשהו אחר שצף פתאום
אז פחדתי.
אחרי שסיימנו
ודיברנו,
הלכנו
וקראנו ביחד את כל מה שכתבתי
עליו
ואליו
כאן,
במקום המקסים הזה.
והוא קרא,
וגם אני.
קראנו ביחד הכל.
ממש הכל.
לא החסרתי ממנו מילה.
והסתכלנו אחד לשני בעניים
והצלחנו להעביר את האהבה הזו (החלטתי לא לפחד מהמילה הזו)
דרך המבט.
היה מדהים.
לא הצלחתי לדמיין מסיבת יומולדת קסומה יותר.
זו היתה מסיבה
בוגרת
אמיתית
נוגעת
מלאה באנרגיה טובה
מלאה בחמלה
וחום
מלאה באהבת אמת.
ואחרי החיבוק,
שכאילו הבריא את כל הפצעים
חזרתי לחדר
ונכנסתי למקלחת.
לא כדי להתקלח
אלא פשוט להתסכל על המראה.
הבטתי בפניי
כאילו נכנסתי לעצמי לתוך העניים
ולחשתי:
תדע, אהוב יקר
אתה האדם הכי מיוחד שפגשתי בחיי
אתה טוב
ויקר.
אתה אוצר מלא בכוחות.
אתה ישות מלאה בעוצמות.
חייכתי לעצמי, שלחתי חיבוק
ויצאתי.
והעץ היה מאושר.
-------
וכשיצאתי מהמראה
חזרה להמולת האנשים
פתאום הרגשתי איש
פתאום הרגשתי אדם.
וטוב לי.
-------
חצי בגללי
חצי בגללך
חצי בגללו.
אבל הכי הרבה- פשוט בגללנו.
זה לא כמו שזה נשמע...![]()
הכל תקין.
מה להסביר?
תקראי שוב פעם.
כל פעם שיש אנטר תעצרי ותפנימי.
תגידי לי אחר כך אם לא הבנת.
דולפין סגולאת זה ואתת קודמיו.
מזל טוב.
והפתיחות הזאת ביניכם, זה נדיר.
שמור עליו. 
היא שומעת
אבל לא מקשיבה
זית שמן ודבשאחרונההוא אמר ש
ואולי.
ולא, הם לא יודעים מי אני.
עדיין.
אז לנצל אתזה.
לעזאזל.