בס"ד
די כבר די כבר די כבר די כבר
הפחדנות המקוללת הזאת
><
די לא רוצה
וזה משתלט לי על הכל
כשעובר עלי גל הכל נעלם
כל מי שאני אוהבת
כל מה שיפה בעולם
הכל מקדיר ואני רק רוצה רחוק
יום אחד הגל יגבור עלי
והראש כבר לא יחזיק מעל המים
ביום הזה אני אגיע הכי רחוק שיש מכאן
ואז לפחדונות כבר לא יהיה מקום
בס"ד
הוצפתי ונגמרתי והוצפתי ואפילו בשבילי זה היה הרבה יותר מידי
אני אניכישוף כושל
כישוף כושלאחרונהבס"ד
אז ויתרתי
אבל הרווחתי דבר גדול יותר
|שותק|
כישוף כושלבס"ד
לא זוכרת מתי שמחתי כל כך
אשכרה הפנים כואבות מרוב חיוך ענק
|מוצף|
כישוף כושלבס"ד
רבונו של עולם
לא הגון לא הוגן לא הגון
אולי כן בעצם
עד מתי שירה?
לא יודעת
אז תבררי
אוקי
אז עד עוד יומים לפחות
למה
כי אין בררה
אוף
טאטאכישוף כושלאחרונהבס"ד
למה למה למה למה למה למה
למה זה ככה?
זה די ברור לי שזה לטובה אבל
אוף
אבא
האמונה הזאת, היא מה..שמפיל אותך.
וזו לא אמונה נכונה.
יש לך דברים אחרים שכדאי שתאמיני בהם
כישוף כושלאחרונהבס"ד
והיא כל כך חסרה
היא אפילו לא מבינה את החשיבות שלה
די אני לא רוצה יותר
בס"ד
ותאירתי לעצמינו שזה רבי נחמן אבל הוא לא רבי
אז אולי הוא רבך
הוא גם לא רבי אבל עדין רבינו של העם...
את יכולה לנחש מי אני לא יהיה לך מסובך כל כך
רצית לדעת אז אמרתי לא היתה לי כוונת אנונימי אפעם
מאיר.אני גירשתי אותך???????????
חשבתי שעזבת בעצמך
ואת עדיין כותבת שם
בס"ד
התעייפתי מהלחזיק את עצמי בכוח
אני לא עושה כלום לשתי הכיוונים
ומה שיקרה יקרה
כישוף כושל״זה לא נגמר עד שהגברת השמנה שרה!״
אני לא אתן לזה להגמר..בעז״ה נצליח לגרום לכך שלא נרצה לגמור את המשחק הזה
הוא לפעמים מורכב, אבל אפשר להצליח להתקדם עוד ועוד שלבים..להפוך למומחים. זה כיף.
(לא יודעת למה זה עלה לי, תאשימו את המח המעוות החמוד הזה כאן.)
אנונימי (פותח)בס"ד
איכס פשוט איכס
לא מסוגלת להסתכל על עצמי יותר
הפעם לא מדובר בזה שהחיצוניות שלי דוחה
זה זה שהפנמיות הדוחה שלי משתקפת
יש אנשים שאני חייבת להתרחק מהם
הם מעלים בי דברים שאני צריכה לשכוח
זה לא הוגן מצדי
לא הוגן מצידי להיות אני
אוף נכנסתי לבילבול מטורף
איכס פשוט דוחה
איך אני מרגישה כאלו דברים?
למה זה קורה לי?
ה' תציל אותי
גם כשזה נראה נורא
גם כשאת רוצה להתרחק מעצמך
גם כשזה מייאש ונראה מיותר.
וגם כשאת מגעילה את עצמך.
האדם חייב תמיד לרצות ולהתקרב אל עצמו, אל השורש האמיתי שבו.
והוא מסוגל, כי ניתנו לו הרבה כוחות.
ןכרגע, בנקודה שבה את נמצאת זה כנראה קשה ונורא והדבר הכי דחוי בעיניך..
אך האמת היא שבך, במי שאת, יש המון, לא משנה עד כמה קשה לך עם עצמך.
ולהעלם, או להתעלם זה לא הפתרון..
ואף אחד לא רוצה שתעשי את זה (גם אם בעיניך זה נראה לך ככה לפעמים)
ללמוד להעריך, לאהוב, לשמוח. את תצלחי
זההחבוי בתוכך, מאמינה בך...
בס"ד
אני לא בטוחה מי את אבל יש לי ניחוש די ברור
אם תרצי אני פה לשמוע ולעזור
אם זאת מישאני חושבת שזאת את כבר אמורה לדעת את זה
בס"ד
לא לספר לאפחד
אם לא ידעו לא יתרחקו ממני
ויהיו איתי אנשים
אני כל כך מפחדת להישאר לבד
בס"ד
נסו לדמיין ספינה ששתה לה במנוחה
יש לה צוות של ספנים ורב חובל אחד שנאמן לה
היא הספינה שלו והוא הרב חובל שלה
יום אחד מתחילה סערה
הצוות מנסה לכמה דקות להיות ולהציל את מה שאפשר
אבל תוך דקות אחדות הם לוקחים סירות הצלה קטנות ובורחים
אין להם כל נאמנות עליה
רב החובל נשאר ליד ההגה
הוא מנסה בכל הכוח להתגבר על הגלים
אבל בשלב מסוים הוא מרגיש שהכוחות שלו נגמרים
להתמודד גם עם הסערה וגם עם הספינה..
זה פשוט גדול עליו
ובלב כבד הוא עוזב את הספינה
והספינה נשארת לבד
אין מי שישיט אותה
והגלים מכים בה
והיא ספינה חזקה
בנו אותה היטב
ובכל זאת
הגשם מתחזק
והיא מתחילה להתפורר
והיא לבד
היא חסרת אונים
בתוך סערה גדולה מידי
זה שובר אותה לאט לאט
ואין לה הצלה
כי היא לבד
והיא ספינה
ספינה לא יכולה להציל את עצמה מסערה
היא ספינה בלב סערה והיא טובעת
ועכשיו היא שקעה
קרש אחד מהשרידים שלה צף מעל פני הים
הוא מרמז שפעם היה פה משהו גדול יותר
....
פעם היתה פה ספינה
היום יש קרשים
בס"ד
אחד מהאנשים שהכי סמכתי עליהם שתמיד יהיו שם בשבילי
החליט לעזוב אותי
אני מרגישה סוג ב'
מפחיד לי וקשה לי לבד
בס"ד
כל פעם מחדש כשאני מחליטה
זה מפחיד
אני יודעת שאולי אני טועה
אבל זה לא מה שמפחיד אותי
מלחיץ אותי שאין דרך חזרה
אבל לא מגיע כפחד משתק
הדבר הגדול שעומד בפני
מה שבאמת מלחיץ אותי
זה הפחד ממה שאני אשאיר מאחורי
הידיעה שלא אהיה שם לעזור להתמוד עם הכאב
גם אם אני מאמינה שהכאב לא יארך הרבה זמן
עצם המחשבה שאני זאת שאגרום לו
ועוד בלי אפשרות לנחם
המחשבה הזאת היא זאת שמפחידה אותי
אני מניחה שתחת ההבחנה הזאת יכולות להגיע שתי אפשרויות
או שאוותר
או שאכין את הקרקע כך שתכאב פחות
אני נעה בין שתי הדברים עכשיו
עד שאחליט מה יותר חשוב לי
יש דבר אחד שעליו את צריכה להחליט.
קודם כל, עוד עשרה ימים. אחר כך להבין למה מעשרה ימים צריך לעבור לשבועות, לשנים
את מיוחדת. מלאה בהמון. ערכים, אישיות, ייחודיות, אהבה, כעסים, מחשבות, חוכמה, הומור, דאגה, הצלחה.
את לא צריכה להחליט דבר כזה עכשיו.
לא אף פעם. אבל במיוחד לא עכשיו, כשהכל כל כך לט בערפל, כשכל כך מבולבלים.
אסור להחליט ככה עכשיו.
כי כן. את לא סתם מתלבטת, משהו בהגיון האמיתי שלך, במי שאת מבליח וצועק לך בשקט, את טועה .
ויש בך את האמת, את רק צריכה להגיע אליה..שלב אחר שלב.
ואני כאן. ואני לא היחידה. ולהתרחק מאיתנו יהיה טמטום אחד גדול. במיוחד מהסיבה ש...
אנחנו לא נתרחק ממך. לא נעזוב. לא נרפה. לא נשחרר.
נאהב.
אני לא רוצה אפילו להכנס לתוך זה. אבל רק הידיעה שאת חושבת ככה, גם אם את לא אומרת, רק מחשבה על האפשרות
היא כואבת. והכאב ח״ו ואני אפילו לא רוצה להכנס לזה. הכאב לא יעבור תוך יום יומיים. הוא נשאר תמיד.
אנחנו עומדים ערב של ערב יום הזכרון.
יש לי מילה אחת.
להעריך.
ולאפשר לעצמך לומר-אני צריכה. אני לא יכולה לבד. תוציאו אותי משם.
הדבר היחיד אולי ממנו את צריכה לברוח הן אותן מחשבות מוטעות שלך.
אלה שהטמעת בתוכך כל כך הרבה זמן.
מהן. וגם מאותם הרצונות הכל כך לא מתאימים. כל כך מבולבלים. זה לא פתרון לכלום.
את שווה המון.
את לא מעריכה את עצמך. ברגע שתתחילי להבין ולהעריך
תוכלי גם לאהוב.
וזה יקרה..אני עוד מאמינה בזה. תמיד אאמין ואמשיך להחזיק ביד גם כשזה יראה כאילו התייאשתי
לא אתייאש. כי אני יודעת שהסוף שלך יהיה אחר מזה שרץ לך בראש בימים האלה.
הרבה יותר טוב. והוא יהיה מלא ב..חיים.
בס"ד
|שם ידים על האוזנים|
לא לחשוב אסור לחשוב רק לא לחשוב
אני מרגישה כבר כאילו אני צריכה לברוח מעצמי
מה אני בלי המחשבות שלי? הן מה שמגדיר אותי
ומה אני איתן? הן מה שמפורר אותי
צריך לברוח רחוק
יש אמת
בדברים שאת אומרת
אמת פשוטה
אל מול היד המכוונת
רק לנשום מול הים שיישאר אחרינו
יום נגמר
לילה שמביא לו התחלה חדשה (?!?)
בס"ד
ששש...אף אחד לא צריך לדעת
אני חושבת שאני לא ארצה שיזכרו אותי אחרי שאמות
זה הדבר היחיד שמונע ממני לעשות צעדים דרסטים כרגע
היום יומים שיכאב לקרובים לי מעביר אותי על דעתי
אם היה אפשרות לבטל את הזמן הזה
הייתי חופשיה לעשות מה שאני רוצה
[לא צריך לנחש הרבה מי אני..אבל יש דברים שעדיף שלא יופיעו בכ.א שלי]
- אלעזר300 -אלעזר300בס"ד
שמישו יזכיר לי למה הבטחתי לו 10 ימים?
עברו רק יומים ואני לא מצליחה לעמוד בזה
עכשיו השאלה היא איך
ומתי
נדמה לי שמחר
אבל איך?
לא בא לי גשר
|אבוד|
בס"ד
בעעע מתי אני אהיה החלטית?
ואת כבר החלטת, גיבורה שלי, גם אם את לא יודעת את זה-
את רוצה לגדול ולצמוח ולעזוב את הרע שבמחשבות האלו
ואת תצליחי.
ואני כאן, איתך. תמיד.
דברי איתי כשאת מרגישה ככה cis
