פורום סופרי סת"ם (עמוד 22)

וכן מסכים עם אריק כשר ויתקן..
דרך אגב כתב יפה

ואני שואל ללא קשר לנגיעה באות הקודמת.

שהתיוג יותר מדי עבה וגבוה, אבל לא עד כדי לפסול. 

זה דיבוק דק ונעשה לאחר כתיבה. גרד.

את המזוזות חותכים גם מיריעות גדולות, כמו של ספר תורה (יותר דקות)

המוכר מתכוון שאתה תקנה את כל היריעה של מזוזות כלומר כל כמות המזוזות שיש ביריעה שבחרת ואז הוא חותך אותם לחתיכות נפרדות.

יש כאלה שיש להם מחיר קבוע ליריעה שלא משנה כמה מזוזות יצא לך ויש כאלה שמחייבים אותך לפי כמות החתיכות שיוצא. 

אכן זה יותר חדש,

אני כתבתי את זה לפני כמה חודשים כדי להשלים יריעה שנרטבה 

יש מהפוסקים שסוברים שכאילו נתמלא כל חללה דיו
והיות וזה מגילה אם אתה אשכנזי תחשוש לפוסקים אלה ותקן כפי שהזכרנו.

אפשר להפריד לכתחילה (בביאור הלכה כל שהוא),

 לפי דעת קסת הסופר (נדמה לי באחד החקירות) לפסול ולחבר. 

שאתה מסטרא דימינא...

המגןצורה מגן אברהם סובר שזה כשר כך ועיין מהרלב״ח סימן א תשובה כאורך הגלות להכשיר וחלק עליו רבי אברהם הצרפתי
ודין זה של נגיעת האות לעצמה נלמד
מדיבוק אות לאות ודיו לבא מן הדין להיות כנידון להפריד ודיו

תשובות שכל אחד ינהג כמנהגו..גמני יכולתי לכתוב ״גרד״.... אבל אז נזכרתי שאנחנו כאן לא לבד והיות ויש מחמירים לפי כלליהם בפסיקה יש להעלות את תשובתם וכך שלא תיטוש תורת אמך יתקיים במלואו...

אצל האשכנזים שעושים קוץ ר״ת ליוד העליונה והמשנ״ב כתב להחמיר להפריד וכן הם נוהגים

שולחן ערוך הרב כתב כמגן אברהם שכשר ללא תיקון.

היה לי מעשה כזה שרצו להוציא ס"ת אחר בשבת בבוקר בבית חב"ד (להביא מבית כנסת שכן) אמרתי להם שאין צורך, כשר כמו שהוא,  וכמעט יסקלוני, עד שלא פתחתי את שו"ע הרב לא האמינו בי.

יש דבר שאין בו מחלוקת?

הרב עובדיה קול יעקב ועוד הרעיון ס״ס שמא כשר ושמא כהרמבם המפורסם

איזה רמב"ם? שמותר לברך על ס"ת פסול?

שמת לב שאתה כותב בערך כמו ביאור הגר"א?

לגבי הגר״א הוא גאון אני עצלן

אפילו למחמירים יש להקל

בכסף משנה הראשון וכן שו״ת הרמבם סימן רצד וכן ב״י יורה דעה סימן רעט יביע אומר חלק כאורח חיים סימן סימן טו וכן בחלק ד וגם ו וגם ז וגם ח וכן יחווה דעת 5מקומות ועוד הרבה בשאר פוסקים

תודה לכולם.

אז המסקנה מהדיון פה שאפשר לגרור את הדיבוק.

 

ושוב תודה

בארון הקודש של בבית הכנסת שאינה בשימוש, בעיר איסטנבול. 

יותר מזה אני לא יודע כלום...

בקליגרפיה קוראים לכתב הזה "כתב הספרדי" 

וואו מגניב יסוד עולם
יפיפה!

ההפטרות אשמח מאוד לדעת 

בתוך ארון קודש ישן עם כמה סידורים ספרי משניות ישנים. 

לגבי מנהג ספר הפטרות, מנהג הספרדים מדורי דורות שכותבים את ההפטרות בקלף או בגוויל עם ניקוד וטעמים וקוראים בהם בשבת. מנהג אשכנזים ע"פ הגר"א שקוראים בספרי נ"ך שלמים וכשרים כמובן ללא ניקוד ולא טעמים. 

וואי אני מזה מתלהבת מהדברים האלה, לפגוש בספרי תורה הנודדים בתפוצות.

ובכלל.. ממידע יהודי חשוב.

ואיזה זכות יש לכם שאתם עוסקים בקודש הזה.

ישר כח!

כמו שאתה אוהב...

בניכם - שינוי צורה

למ"ד של אלה - לא נראה טוב. 

אולי תעלה תמונה אע"פ שקשה להעריך דרך המסך, לפעמים אפשר פחות או יותר ע"פ סגנון הכתיבה וצורת האותיות. 

אני חייב לראות את הכתב הזה תעלה בבקשה תמונה

מלפני כ- 120 שנה, משוח גודל 20 ס"מ

יפה דורש ולא מקיים לא מתאים לך עם עם עין ולא א'

סתם, הבנתי אותך אבל אני חוצניק יש לי סיבות מקלות 

הפעם לא הבנתי...

אם מביאים קנ' טעמים לטהר את השרץ ואולי כי יש מצב גם לטמא אותו שוב בקנ' טעמים 

ועל טעם קלוש של אני חוצניק אתה רוצה להשען לכתוב הוכחת שאתה יודע יותר טוב ממקומיים

אפילו ומה עם הדקדוק? 

זה לא טעם קלוש, זה טעם חזק שלא מתבטל אפילו באלף. 

בוודאי שמתפללי בית הכנסת הם הצודקים. 

כבר הפסיקו לכתוב על גוויל כזה לפי 200 שנה (האם מאחורה לבן וחלק? (לא קטיפתי?)

גם אופי הכתב מראה שזה ספר לא פחות מ-250 שנה, יכול להיות גם הרבה יותר . 

צריך להבין שזה גוויל לא משוח בקטירה ולפי הצבע גם הדיו דיו עשן (ללא קנקנטום), ספר כזה יכול להחזיק מעמד מאות שנים ללא בעיה

 

אני לא מצליח להוריד את רגל התאו עד הסוף אני חצי פרסי מה לעשות

וגם מתייג הויה ב"ה מלא 

 

עכשיו צריך ספר ממצרים קדימה חברים בבקשה אני רוצה לראות מה אבותי עשו שם

מאחור לא לבן אלא צבע הגויל

בבית יוסף כתב שיש מקום להחמיר בתפילין וכן בספר דעת תורה כתב שדין זה שווה גם בתפילין ומסקנתו שפסול ודייק מלשון רש״י עי״ש.
אולם להלכה אין אנו מחמירים בזה ואם עשה קובה או זנב בתפילין כשר ומותר לתקנם ללא כל חשש.

עיין במקור...

http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=21714&hilite=309519e9-8a07-4ddc-a072-9ce40ee699cb&st=קובה&pgnum=348

ויש עוד פוסקים אבל קצר הזמן...

יראה במנחות לב: שמזוזה נקראת ספר ולכן יש בה הקפדה זאת משא״כ תפילין שנקראים איגרות לכאורה כשר ולכן הקילו בלא שירטוט

תשובה:המשיב נוטה לומר שאין דין קובה בתפילין משום שהן בש"ס והן בשו"ע נזכר דין  זה רק במזוזה אולם הר' שטרן מבית דינו של הרב וואזנר שליט"א סובר שכן וחילו  ממה שכ' מאסף לכל המחנות על סעיף לה' שהביא בשם שו"ת זית רענן ח"ב סי' א'  לפסול אף בתפילין (א"ה עיינתי בשו"ת זית רענן ולא מצאתי שדן בזה ושאלתי בזה   את הר' אברהם חפוטא שליט"א וס"ל שיש דין קובה אף בתפילין וחיליה ממש"כ    מעדני יו"ט בשם סה"ת עיין במכתבו אלי מ.ב.ע) (הר' דוד גרינפלד שליט"א) 

{התשובה נכתבה ע"י הרב מאיר סגרון רב הישוב בר יוחאי וראש כולל ישיבת אורות האר"י]

 

 

שדן בזה..וכבודו יעיין הייטב.. וכל המקורות שכבודו הזכיר מובאים בלינק שהובא בתגובה לעיל..






והנה הלינק הכללי.. זית רענן.
http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?sits=1&req=768&st=%u05D6%u05E0%u05D1

יישר כח ובהצלחה.

וזה מאמר שהתפרסם בקובץ לשכת הקודש, לשיטתו של הרב אלישיב

 

 20130930123746.pdf

לחכמי תימן ואתה מצאת אצל חכם אשכנזי זילברברג

האם אפשר להקל ללא תיקון וזאת תשובתו: 

אני אדפיס את המקור ואוסיף לתשובה.

שצורתה עליה ,אז רק לגרד ולנקות

לנקות אחרי שאלת תינוק

שלדעתו זה שינוי צורה, ברוך שכיוונתם. 

תינוק יוכל לקרוא את ה ן' גם כז' בגלל עובי הרגל..

לא יודע אם יועיל כאן

יש הבדל גדול מאוד בעובי של הרגל היוצא שמאלה

מעניין אם הלמ"דים נמחקו למטה או שכתב כך לכתחילה

הסוגיא דפרק הנזקין (גיטין ס' א) דקאמר
שלחו בני גליל לר' חלבו,
מהו לקרות בחומשים בבית הכנסת בציבור?
לא הווה בידיה.
אתא שאל בי מדרשא,
ופשטא מהא דאמר רבי שמואל בר נחמני, אמר רבי יוחנן:
ספר תורה שחסר יריעה אחת אין קורים בה.
ולא היא,
התם מחסר במלתיה, הכא לא מחסר במלתיה.

יהי רצון שלא יצא תקלה מתחת ידינו...

התופר שכח לתפור יריעה .. פשוט.

זה התופר .. והעובדה שחסרה יריעה מדברת בעד עצמה..וזה היה צריך להתגלות אצלו ...!!!

שאני מקפיד לעשות הגהת מחשב אחרונה כאשר הספר תפור. 

בזמנו היה רק סורק וקיללו אותי הרבה אבל עם מצלמה לא מפריע בכלל. 

 

ראש משהו

משה אתה לא צודק..!
א) בהלכה לא משחקים משחקים כלשונך..!
ב) מה שחיים כתב ראוי רק לתקן דבר קטן בדבריו שאם צריך כאן מם אז מחברים ללא ש״ת..(הפסק שלא ניכר להדיה).
ג) אין לנו אלא מה שהחמירו עלינו רבותינו ולא נוסיף עוד חומרות מעצמינו כי כך נראה לנו..כאן יש לנו תרתי לטיבותא גם צריך להיות כ-ו וגם לא נוגע.. ומאידך יש חדא לגריעותא שדומה ונראה כמם.. לא צריך להיות מם ולא נוגע..ולכן לא שאלים תינוק ולא מחמירים בחדא נגד תרי..ומכשירים להפריד יותר שהעיין תרוץ בקריאה כמו שכתב ברמב״ם וכו..
סברא חזקה זו שמעתי מאחד מגדולי הרבנים והיא מניחה את הדעת. וד״ל. לעד״כ. אילן.

הנ"ל, רב גדול ת"ח רציני, אני מבין את הסברא שלו והיא יותר בדרכי ההיגיון, לא נראת לי נכונה אבל אני לא מוצא את הפתח המוחלט להפיל אותה. 

ננסה שוב לחדד את השאלה ע"י ציור מקרה, 

אם יש לי שני זיינ"ין שלא נוגעים אבל מאוד קרובים (נראה רק אחרי עיון שהם לא דבוקים) אזי אין שום בעיה אפילו לא צריך שאלת תינוק, אבל אם יש חי"ת שנפרד למעלה בהפסק שלא ניכר להדיה אז זה לא ייפסל ומותר לחבר.

למה?

(אם אפשר נא להסביר כמו שמסבירים לפשוטי עם בלי יותר מדי מושגים בארמית וכדו')

וכן לשון הבבלי בין אות לאות חוט השערה ובירושלמי נקט בין אות לאות כל שהוא והרמבם כתב שהאותיות צריכים להיות סמוכות ביותר ולא חילק וכן חלק מהראשונים כתבו אותיות מובלעות אחת בתוך השניה ולא חששו
ועוד נביא ראיות

כי כנראה היה לפניו...

לא רק הרמ״ז גם אין חילוק אותיות ואין פסיעה... אבל ממש ממש תענוג לראות ..יישר כח. אבל כבודו לא הביא פרטים על הספר ..??

על הספר הזה אבל נראה שכבר 350 שנה הוא נמצא באותו בית הכנסת בקושטא, אף אחד לא יודע מהיכן הוא בא ואיפה היה לפני זה. 

הוציאו אותו מארגז כולו עם ריח של עובש נורא ואיום. ספר ממש תקין כמעט עד הסוף, בכמה יריעות האחרונות יש חורים של תולעים. 

דרך אגב, הגישה של רוב חכמי טורקיה (גם חכמי סלוניקי, סרייבו וגם אלג'יר) בפסיקה הייתה רק ע"פ נגלה. ואפילו היו מקובלים גדולים ביניהם לא פסקו ע"פ הקבלה ולא נהגו מנהגי מקובלים. יכול להיות שזה הסיבה שלא עשו חילוק ופסיעה לבר בשם הויה. אבל זה רק השארה....

נמצאים. וההשארה שלך נכונה היא מגובה בראיות בפוסקים אחרוני זמננו שכ״כ.

אף י לא מתוייגת, פרט ל... י של השם

 

מה דעתכם?

השמאלי למעלה כמו שכתב מפורש מהרם זאברו והתבטא בלשון חריפה שמי שעושה עוד קוץ הוא בור או טועה וכן עושים האשכנזים
יותר מוזר שעשה ליוד קוץ ר״ת דבר שלא חשו לו חכמי ספרד אפילו לכתחילה
ומה שלא חילקו השם כוון שמקורו בזהר שהתגלה לפני 600שנה
בית עגולה וכן הא
חית של רשי
תגים קוים פשוטים בלי ראש
יש עוד שאלות

שאני מעלה לכאן, שמקורם בטורקיה, יוון (סלוניקי), סרייבו ועוד, תמיד יש קוץ ר"ת באופן עקבי אפילו בספרים בני יותר מ500 שנה. וכן תמיד בד"ק ח"ה מתוייגות באופן עקבי ויו"ד לא מתוייגת גם באופן עקבי.

מה שמ. שלום כותב הוא מעניין, אבדוק בתמונות האם זה תופעה או שזה מקרה חד פעמי.  

חג שמח

הכתב אחיד, אותיות יפות 

 

לגבי מחיר, מקובל לבקש על פיטום הקטורת כמו 2 מזוזות ואפילו יותר. 

 

צריך תמימות וגדול מבין דבר מתוך דבר כוון שהוא גדול ויש לו דעת ובקטן אין

חחח.. ולענייננו .. באמת נראה שלא מועיל גם עולה חדש שעתה למד א-ב מפני שעצם ש״ת קאי על התמימות שבו ...שמה שרואה אומר בלי התחכמויות מצד שיכלו ..מה שאין כן גדול למרות שרק עתה למד א-ב אוטומטית השכל יתערב כשיהיה לו ספק. כנל״ד. כמו שהזכיר בטוב טעם ידידנו אריק.