פורום סופרי סת"ם (עמוד 23)

וזה לשונו "זה הא אבל זה דומה לגימל"

שכדאי להפסיק לשאול את בן שלך. 

מלאה הארץ דעה את ה' 

טעמו הראו כי טוב ה'

 

ללמוד לאט, לא הכל ביחד

2 הערות להידור הלכתי 

1. לתייג יודין

2. לתייג יוד וואו בהויה 

כמה הערות קלות לשיפור

מ"ם, יש כאלה מקפידים לעשות פינה למטה בצד ימין 

לגבי חי"ת, זי"ן השמאלית עגולה יפה אבל יש לה קוץ מיותר שיורד למטה, לא צריך להיות שם קוץ.

שי"ן, הירך של יוד ו"ו השמאלי לענ"ד גסה מדי ופונה יותר מדי ימינה. (זה עניין אסטתי) 

 

למרות שזה לא נהוג בדורי דורות.

אך עקב זה שהיום הרב מועלם נכנס חזק, כדאי ליישר איתו קו - והוא לוקח את החומרא הזו מהמשנ"ב.

ספרדים לא נהגו לשים שם תג אלא רק בבלים וחלאבים. 

אני גם עושה שם תג כדי שלא ישגעו אותי אע"פ שאני ממש לא מחזיק בזה...

וכן במאות ס"ת ספרדים שראיתי וצילמתי, לא ראיתי אפילו אחד עם התג הנ"ל.

ר׳ משה זכות.. כתב סודות עילאיים על התג של הוואו של שם הויה ושיש עניין גדול שכל השם הויה יהיה מתויג וכו.. עי״ש. ובלי נדר אביא צילום לזה כאן לזיכוי הרבים. וכן הביא בקול יעקב שיש לעשותו וכתב וזה לשונו.. ״ ויזהר בתג שעל האות יוד ועל האות ואו..וכו..עי״ש.. ונכון שכבודו לא ראה במאות ספרים.. אמנם יש וראוי להחזיר עטרה ליושנה. ולא ראיתי אינה ראיה.. והנלעד״כ.

גם הרב גרוס אמר לי שלא נהגו הספרדים (והוא קיבל מכמה חכמים ספרדים כמו חכם ששון מזרחי והרב בן ציון אבא שלום, אני לא יודע מה דעתם לגבי הנידון הספציפי). 

לא כל מה שכתוב בספרים (ומיוחד בספרי מקובלים) נהגו בפועל. 

 

אלא אמרתי שיש מקורות לזה למי ששואל ושיסודותם בהררי קודש. ואדרבא ראוי להדר אדם במה שיוכל. גם אני לא עושה כל מה שהמקובלים עושים אבל אם זה קל לעשות ובמיוחד שיש עניין שכל ה׳ יהיה מתויג אני עושה גם אם אני לא מבין את כוונת העולמות בעניין.. וכל אחד ינהג כמנהגו והלוואי שנחזיר עטרה.. כמנהג רבותינו הקדושים.

אחר המחילה הרמ״ז הוא מגורי האר״י ועל קבלתם אין לסמוך בפרט שדבר זה חידוש ולא מופיע בראשונים כלל
ועוד שהרש״ש כתב לשון חריפה חס ושלום להוסיף או לגרוע משעטנז גץ בדק חיה
מ״מ נראה שחכמי בגדד נהגו בזה זכור לי שראיתי ס״ת של הרב פתיה עם תג הנזכר על כן דעתי לא לעשות
וכן דעת הרד״ך שהוספת תג מיותר פוסלת

איתך.. אבל כאן אני נשאר בדעתי..
א) למה לא לסמוך ומי אמר שלא סומכים על גורי הארי יש לנו צילומים של גורי האר״י שעליהם כתב מרן החיד״א שכשיכתוב יבדוק אם האותיות הם כמו שכתבו מהר״ם זברו ורבינו סולימאן אוחנה ועוד.. שכידוע שבספריהם לא נמצא שום פסול.. עי״ש. והם הנה גורי האר״י ז״ל כאמור.
ב)וזה שזה חידוש ולא מופיע בראשונים כלל... אדרבא הם חידשו ולהם נאה לחדש כמו שלכל אחד מותר לחדש.. ואנו עושים המון דברים שלא מוזכרים בראשונים כשיש להם מקור באחרונים. במיוחד שמדובר בדברי קבלה.. שהוזכרו ביותר וחודשו דווקא באחרונים ולא בראשונים. ומה שהרש״ש ודעימא דיברו זה ודאי על שאר מלאכת סופר וכו.. אבל אין ספק שעל הואו של הויה לא דיברו..שהוא שם מיוחד ודווקא בו יש עניין שכל ה׳ יהיה מתויג .. מה שאין כן בשאר ווין.. דודאי לא מתייגים. וכן מסכים הרמ״ז בעניין הנ״ל וכתב מפורש שלא מתייגים מלאכת סופר. חוץ מהויה כנ״ל. וכן הרד״ך שפוסל תגים מיותרים לא על כהאי גוונא דיבר ופשוט.
ובודאי שאין לפסול ומהודר לכתחילה !! שכן יש לנו מקורות חזקים להשען עליהם כנז״ל! על כן אני על משמרתי אעמודה.. שמי שיכול אדרבא יהדר בזה ויתייג את כל ההויה בלבד..וכל אחד ינהג כמנהגו ושנזכה להחזיר עטרה ליושנה. לעד״כ.

שעיטרה לו שכך מקובלני מידיד סופר שהדריך אותי לאחרונה

בעז״ה להקים שכינתא מעפרא ולהחזיר העטרה ליושנה..בסוד בעטרה שעיטרה לו אמו.. וגם את הרש״ש האמור בעזרת ה׳ נלמד במקור והכל יתיישב על מקומו בשלום..

בספרו תורת חכם וזה לשונו :
עוד שאלו בעניין התגין החכמי המערב הנז׳(בסימן ע׳)תגין היתרים של המזוזה והתפילין שכתב הרב מצת שימורים משם הרב ז״ל והסכים מורנו הרב ז״ל עמהם שלא להוסיף מן ג׳ בשעטנ״ז גץ. ואני ראיתי מבין ריסי עיניו שלא היה דעתו כן כי ענותנותו עצמו מספר והעניין נראה שהאמת הוא שלא יש יותר מתג אחד בבדק חיה אבל זה התג כלול מי״ס וכו.. עיין שם.

שאם תינוק יקרא חי"ת אז מותר יהיה למחוק ואם יקרא ה"א יהיה אסור ואז לקלוף, זה מה שמתכוון אילן.

ב"ה

ולא תינוק.

זו עניות דעתי, לגיפלסין דין שונה מדיו.

להסתפק הרמ״א בסימן רעו סעיף יא הסתפק בדיבוק חוט השערה אבל יותר אין ספק

ב"ה

זה בהיר הרבה יותר מהכתב.

אך כאן זה מריחת דיו שחור כשר לכתיבה
על פי מה שאני רואה אצלי

הובאה במשנת הסופר סימן יא (לא זוכר כרגע את הסעיף-קטן)

גם אם לא הושלם השם הנטפלות שבמקומן התקדשו ואסור למחוק למי שאוסר

וכמו שאם כתב יקו משם הויה שאסור למחוק הוא"ו

מחלוקת מה שכבודו הביא זה בנטפלות במקומם שכתב אלהינ במקום שצריך להיות אלהינו שאז אסור למחוק אבל כאן הוא טעה והנטפלות לא במקומם שהרי צריך להיות אלהיך ולכן כמו שהזכיר ידידנו אריק.. מעיקר הדין יכול למחוק הנ׳ אולם נהגו לקולפה בלבד.
נ״ב : לגבי מה שהזכרת שדין זה דומה ליהו זה איננו נכון מפני שביהו ואין נטפלות והוא עיקר ה׳ ולכן אסור למחוק הו׳.. ע״כ.

מקומם ולא מקומם כגון שכתב אלהנו שאז נו לא התקדשו מאחר וה י חסרה

וזה נקרא לא במקומם

אבל אם כתב אלהינו במקום אלהיך הרי ה נו במקומם מצד המילה עצמה

הקסת ודעימיה אוסרים למחוק

ובמשנת הסופר מביא אחרונים שמתירים ובראשם הבני יונה

ובשער הציון מביא בשם חתם סופר שהרוצה לסמוך עליו יכול, אולם עדיף להחמיר

 

ומה שדימיתי אלהינ ליהו רק לענין שכשם ששם אילו היה גומר את השם היה אסור למחוק את ה ו, גם עתה אסור,

כך גם אצלנו מאחר שלקסת וסייעתו אסור לו היה גומר את השם כך גם כאן אסור לשיטתם

שמותר למחוק אך נהגו לקלוף. 

אני לא מבין את המושג "במקומו מצד המילה עצמה"

שלא במקומו פירושו שהיה צריך להיות כתוב משהו אחד וכתוב שם משהו אחר. 

 

והרב מועלם מיקל יותר בציור כזה ושאין מקום להחמיר כוון שנטפלות דרבנן וכאן זה טעות ולנון לבד אין שום משמעות

לצערי לא למדתי ע"פ קול יעקב אלא ע"פ משנת הסופר

כדאי שמי שבא לפסוק יבדוק מי עומד מולו, ושמא הוא נוהג אחרת ממה שאתה נוהג

בלי"נ אעיין במשנת הסופר, מעניין מה שאתה אומר.

אבל גם אם נניח שיש מחלוקת ויש אוסרים וכדו', במקרים כאלה הולכים אחרי מנהג סופרים. 

כאן המנהג פשוט הוא שקולפים את הנטפל, וכן הרב גרוס הורה לי במקרים דומים. 

אם זה המנהג - כך ההלכה.

כדאי רק לבדוק האם גם הרב שטרן פוסק כך להלכה.

מעניין

הרגל נוטה באלכסון ועדין נכנס חלק ממנה בשיעור המכשיר...לענ״ד כתבתי. אות שאל מה הרב יפסוק.

בסימן רע"ו, כותב את כל מה שספק בפרשיה הזאת.  

אצלי הכל מסומן יפה, אולי היתה איזה טעות דפוס או משהו כזה. 

דרך קלה לבדוק

החזק

ם מאלהים אינה נטפלות עד כמה שידוע לי

לשאלה.. והתשובה ברורה לחלוטין כתב אלהים בטעות חייב לקלוף כולו..!!!

אמת שמצד הדין ברגע שנכתבה הה׳ המיותרת -אין קדושה ממנה והלאה..ומותר למחוק ולכתוב מחדש.. אך לאור הפוסקים שהבאנו בשרשורים קודמים-המכתם לדוד דבר אמת עיקרי הד״ט וכו...נראה לי תיקון באופן אחר בס״ד...וכך יעשה :
ימחוק רגל ימין של ה׳ המיותרת- ואח״כ יחבר את שני הגגות של הההין לשם קדושה-כך שנוצרה ה׳ ארוכה עם שני רגלים פנמיים- שכשרה כמות שהיא.. ואז ימחוק רגל ראשונה מצד ימין ותשאר הרגל השמאלית במקומה.
והנלעד״כ.

למה לא להוריד את הרגל הימנית לפני החיבור של הגגות?

כתב מקסים ושובה עין

או ירך או מושב בשביל לצאת את כולם
וכן אחרים לומדים מדברינו
וכלשון הרמבם עד שלא תיקרא כל עיקר

תינוק ודאי יקרא אותה כראוי לה,

והיא אינה דומה לשום אות אחרת, וגם לא נוגעת ופוסלת שום אות אחרת

זה אמנם קרוב להיות פסול אבל עדיין יועיל תינוק ולתקן. 

אשאל את הרב בע"ה 

מראשה .. לצד שני .. לענ״ד זה פסול ולא מועיל תינוק. ונשמח לדעת הרב.

אחת הדעות היא שכותבים את המושב לצד הפוך מן הראש.. וכאן זה נקרא שינוי צורה למרות שהיא גבוהה.. לא שואלים כאן תינוק. לענד״כ.
אות עכשיו ראיתי את תגובתך .. נשמח לדעת מה דעתו של הרב..

גג והבסיס אותו אורך

אריק אם זה היה בסוף מילה גם היית שואל תינוק או פוסל ???

כשרה למ"ם סופית בספרי תורה ישנים, יכול להיות שבאמת אפשר להקל בגלל שהיא לא בסוף תיבה