מגיה שהיה מקורב מאוד לרב מרדכי אליהו אמר שהרב היה פוסל אפילו בדיעבד
סת"מ שנכתבו עם קולמוס ממתכת וגם מנירוסטה . ולי קשה להאמין.
האם מישהו מהסופרים היקרים יודע איך אפשר לברר היום את דעתו של הרב זצ"ל
בעניינים אלו , והאם מישהו שמע גם שכך אמר הרב
מגיה שהיה מקורב מאוד לרב מרדכי אליהו אמר שהרב היה פוסל אפילו בדיעבד
סת"מ שנכתבו עם קולמוס ממתכת וגם מנירוסטה . ולי קשה להאמין.
האם מישהו מהסופרים היקרים יודע איך אפשר לברר היום את דעתו של הרב זצ"ל
בעניינים אלו , והאם מישהו שמע גם שכך אמר הרב
מכיוון שהחבר אינו סופר, הוא שאל בסתמיות והרב זצ"ל ענה לו שלא להשתמש בזה.
אבל אין לי מושג זו היתה שיטתו ומה היתה הסיבה לכך.
מה החשש איני יודע מומלץ לקרא מאמר בנושא בפורום של "אור לסופר"
כולנו כותבים עם סכינים המקצר חיים ,מי לא מניף סכין מוחק אות מיותרת ובכך כותב (סימן שמ אורח חיים) מי לא מפריד דבקים
עם סכין ועוד המון פעולות הנעשות עם סכין וכן אם יש חשש לחק ירכות יש כאן ספק ספקא ספק יחקוק ואם יחקוק ספק הלכה כפוסקים המכשירים חק ירכות גם בסת"ם.
אשמח לדעת דעת קדושים .
גם הרב גיאת מקורבו לא ידע מה הסיבה
שהרי מסרטטים עם קנה .הרב מאזוז שליט"א אמר שאפ, אין צריך לידע את הלקוח ובמיוחד שהכתב יוצא יותר יפה ואחיד וכן הרב יצחק יוסף אמר על המאמר שהפנתי לעיל "יפה דן ויפה הורה"
ולא קשה כארז (עץ במבוק שעמו אתה כותב חזק כמוהו) מי כותב כיום עם קנה עליו דיברו חז"ל?????
אשמח לדעת........
המקור בהערה היה ט"ז אני לא זוכר את מיקום המדוייק.
מקווה שאני אסרוק את זה במלואו כשאהיה שם.
הפרי חדש ר משה זברו הלבוש הטז מי לנו כמוהם כל הקושיות פורכו אין מה לחשוש כלל וכי מי שתיקן בנירוסטא ובברזל לא מהודר
עם מה מסרגלים סרטוט? עם תולעת? עם מה חותכים את הקלף? עם תולעת? כבר הנפת אלף פעמים ברזל למה שם אף אחד לא מדבר מה ההבדל בין הכתיבה להכשר הקלף לא תניף נאמר במזבח ושם אפי' חיתוך אסור
אז מה זה היקש למחצה? אין כאן מקום להאריך ונירוסטה זה לכתחילא מהודר ופשוט!!!!!!!!!!
הרב מאזוז כתב בשו"ת מקור נאמן, שקולמוס ברזל כשר בדיעבד, ואילו נירוסטה כשר לכתחילה.
השאלה המתבקשת היא, מה הבדל?
הרי נירוסטה היא פלדה מעורבב בכמה חומרים כדי למנוע חלודה ושמו בעברית הנו פלדת אל-חלד.
ודאי שיש בו איסור לא תניף וכו'.
יש בברזל משהו מאוד גס, קשה, אגרסיבי
כנראה לכך התכוונו חז"ל
לא יודע אם זה הנימוק של הרב אבל דברים הגיוניים מאוד.
אצלנו בבית יש כמה סכינים מאוד מסוכנים מנירוסטה.
גם אלה שדוקרים יהודים, תמיד עושים את זה עם סכינים מנירוסטה (כי אין משהו אחר היום).
פשוט אין לי מקלדת בעברית כרגע
היום בלילה יוצא ממצרים בע"ה
זה ספר משוח (אבל משוח דק וטוב), בן 98 שנים (מאיפה אני יודע? תכף..)
כבר 45 שנה קוראים בו בביה"כ מסוים לא בארץ, ספר עם כתב באמת יפהפה.
בדקתי ותקנתי את ספר במקום, שם בגולה, כי לא היה אפשר להוציא אותה משם.
הספר היה פסול, בערך 5 עמודים היו מחוקים לגמרי ופה ושם היו אותיות מחוקות אדומות וכו'.
אבל היו שם שני דברים שזעזעו אותי שאני תכף שולח את התמונות ואחרי כמה ימים אני מוחק את השרשור, כי אסור שיתגלה כי בדקתי את הספר (קטע הזוי לגמרי)
יש מי שהוא שמנסה להחזיר את המנהג הקדום הזה. בהתיעצות הרב דב ליאור.
עסקתי רבות בנושא.
הלוואי ונזכה להחזיר עטרה ליושנה
מה המקורות וכו', איזה קהילות נהגו כך,, למה נעלם לגמרי וכדו'
אשמח מאוד
שלום לכולם,
אני מתחת לגיל18 [16.5 אם לדייק] ואני מתעניין במלכת הסת''ם, קליגפיה , וכו
תהיתי אם משהו יכול לכוון אותי למורה באזור השרון שיוכל ללמד אותי את המלכה על כול גוונייה
בברכה
מיכאל

אני לומד סת"ם, אבל תקוע כי אני מסתבך עם הכנת הקולמוס (לומד בנוצה).
חשבתי לעבור לפלסטיק, ככה שאני אוכל להתחיל לכתוב ולהתאמן, ואז אולי נחזור לנוצה.
איפה קונים קולמוס פלסטיק?
לא כדאי בכלל, תמצא לך מורה טוב שילמד אותך עשיית נוצה (או קנה) ואל תתרגל ללכת עם כביים.
גם אני מתלמד והכנה של קולמוס כמו שצריך זה בהחלט אתגר. אבל שכמצליחים הכתיבה ממש זורמת וזה מאוד מספק. לעצם העיניין, הכנת הקולמוס היא חלק מאומנות הסת"ם וכמו הכתיבה משתפרת עם הרבה אימון. ועוד דבר שנראה לי חשוב הוא השמירה על מסורת אבותינו. אם כולם יכתבו בפלסטיק המסורת תלך לאיבוד. כדאי להתעקש על זה ובמשך הזמן תראה תוצאות יותר ויותר טובות.
זה ביטוי באנגלית שאני אוהב. הדברים שאדם מגיע אליהם לאט ומתוך מאמץ מתמשך נשארים אצלו נטועים היטב .
מסכים עם אילן.
דומה מידי לאות ף'
ומאנשים כאלה שאין להם כבוד מינימאלי לעמל של אנשים.
להבא,
כדאי לשרטט באופן עצמאי רק תחת הטקסט,
ואת שאר הקלף להשאיר חלק.
זה מקל על העיטורים ויותר נאה ונקי.
ממליץ לשלוח לאתר "פסיפס" כאן באתר:
http://www.inn.co.il/Mosaic/lmf_forum_post.aspx
ולהעלות כתמונה, ולא כקישור.
מצטרפת לאלעד להמלצה להעלות לפסיפס
ממליצה גם-
לא לחלק את הטקסט לכותרת ופסוקים
כלומר לא לכתוב פעמיים את המילים "אשת חיל מי ימצא"
אלא לעשות את המשפט פתיחה מקושט יותר -וחלק זורם והמשכי לשאר הקטע
(כמו שהיו עושים בכתבי יד בימי הביניים- עם אות ראשונה או מילה ראשונה מעוטרת)
אישית אני לא מתחברת לצורה של הלב- חשוב לי יותר לשמור על השבירת שורות המסורתית של הפרק
לגבי הכתב אני בטוחה שהמומחים פה ייתנו את דעתם
אלעד
ב"ה
אם סופר כתב מגילה ובטעות אמר בתחילת הכתיבה הרני כותב מגילה לשם קדושת מגילה וכל האזכרות שבו לשם קדושת ה'.
וכתב בטעות שם השם כמו לדוןגמה המקרא שהוזכר "ליהוהדים". מה יהיה הדין.
אם בשעת הכתיבה לא חשב לכתוב שם השם וזה קרא לו בטעות?
זה שאלה לרב של פורים אבל בד"כ המגילות כותבים לפני, למעט ראש ישיבת פ"י שהיה כותב כל שנה מגילה בפורים עצמו.
ועוד שאלה אם זה קרא שאמר בטעות, איך ניתן לבטל את האמרה הזו?
אבל זה גם לא ברמה של ד'.
בעייה של שינוי צורה.
אין מה לדבר
אם היה צריך להיות ו' היינו מכשירים בלי פקפוק....
אז זה לא י', זה פשוט ו'.
אבל בגלל שזה שם אז מצטרף לפיתרון שהציע אריק לעבות וכו...
שאלה לסוברים שזוהי ואו גמורה זו דעתכם לחומרא לפסול את היוד?
או שהייתם מתירים למחוק אותה בשם? (תהייה כי כמה שזה חמור זה עדיין נראה גבולי בעיני)
שאלה נוספת לכולם
האם אפשר להקל במחיקת אות מאותיות השם ע"י תינוק? או שבכ"א יצטרך לקלוף (או לעבות)
למה הוא שאל בכלל, היה לו ספק אם הוא קידש?
גם אם היה לו ספק, הרי לרמ"א זה ולא נתפס הקדושה (כמו להקדיש בעל מומין למזבח) וכן ערוך השולחן ועוד.
אולי הוא בטוח שהוא קידש, והרב אמר אסור לקיימו כקה"ס.
את שניהם הוא אמר לקלוף?
שמי שרוצה להחמיר תמיד ימצא מקור נרווים שלו.
אבל אני לא חושב שזה מקרה דומה לגמרי.
שם נכתב שם הויה, אמנם לא במקומו ולא בכוונה ובכ"ז יש שם הויה שלעולם הוא לא חול.
כאן נכתב אלהים חול, בטוח לא קידש, משמעותו אלהים של עבודה זרה.
עדיין תמוה מאוד
אלהים חול גמור...
חומרא הזויה לגמרי,
זה מזכיר לי בדיחה, שמספרים על בריסקערים שממש אוהבים להכניס USB למחשב
כי כל פעם המחשב מודיע "זוהתה חומרה חדשה"
שפיץ יוצא לא בצד ימין ממש אלא קצת פנימה.
אני מבין שזה מאוד קרוב לשינוי צורה אבל עדיין לא בטוח.
אשאל את הרב בע"ה.
כמות שהוא עכשיו הי' מקום לש"ת, אבל - כיון שכבר בתחילת הקו הנמשך נשתנה לגימ"ל, שוב לא מועיל אח"כ המשך הקו לש"ת.