שורה וחצי אחרונות של הס"ת עדיין ריקות מחכות להחלטה
האם כותבים אותיות חלולות או אותיות פסוקות כדי לכבד בכתיבה?
האות האחרונה פסוקה כדי שבעה"ב ישלים בעצמו
והשאר?
מה מנהג אחינו האשכנזים (ב"י) ?
שורה וחצי אחרונות של הס"ת עדיין ריקות מחכות להחלטה
האם כותבים אותיות חלולות או אותיות פסוקות כדי לכבד בכתיבה?
האות האחרונה פסוקה כדי שבעה"ב ישלים בעצמו
והשאר?
מה מנהג אחינו האשכנזים (ב"י) ?
אותיות מלאות עם חללים קטנטנים בגג ואז רק צריך טיפה לצבוע.
אותיות חלולות לא כשרות לכולי עלמא עדיף להימנע או לעשות כמו שאמר אריק.
מעלה בשמחה לזיכוי הרבים מה שכתב לי אילן בפרטי,
אם מבקשים ממך להשאיר מס׳ אותיות.. תמיד תשאיר יותר .. מניסיון תמיד נוספים עוד בסוף.. ואם לא יתווספו אז תשלים אותם אתה ...
את האותיות השבורות תשבור רק או בעיקר בקווים ישרים... כגון ל׳ תשבור את הו׳ מהגג שלה . כך שיהיה תמיד קל לחבר בקו ישר..
אדם שאינו שומר תורה ומצוות תמיד שיחזיק לך את היד ואתה תשלים את האות ולא הוא ...
לא לשכוח להודיע לכל אחד שבא להשלים אות שיאמר לפני כן ״ לשם קדושת ס״ת״ כדאי לכתוב את זה בגדול בדף ואז כל אחד יאמר לפני שמשלים...
קח איתך מנורת חשמל כי לא כולם רואים טוב במיוחד מבוגרים שמוזמנים להשלים אות..
אם מי שהוא פישל ומרח איזה אות אל תתרגש.אחרי שילך והיא תתיבש תתקן אותה שלא בפניו...
קח גם קבל מאריך איתך כי לא תוכל לדעת איפה תמוקם עם השולחן ...
אינני יודע מה קורה עם התפירות אבל אצלינו נוהגים גם לכבד אנשים בהכנסת ס״ת לתפור את היריעה האחרונה ...
את האות האחרונה עדיף שבעל הספר שקנה הוא יכתוב אותה אלא אם כן הוא מכבד רב חשוב...
חשוב לנגב את הקולמוס בין אדם לאדם כי הוא מתייבש לבנתיים ואז הכתיבה לא תהיה חדה...
כדאי גם לעשות קולמוס חדש קצת יותר דק להשלמת האותיות ולהשתמש בו רק להכנסה כי קורה לפעמים שאנשים לא יודעים ולוחצים חזק ואז זה נשבר..
אז שיהיה רזרבי מוכן בצד.
זהו לבינתיים
אות י' חלולה אינה כשירה לפי הרב אלישיב זצ"ל, והוא עצמו היה מקפיד לכתוב דווקא י' בשל כך
כשמכבדים אדם בכתיבה והוא רק אוחז ביד הסופר יש להזהירו שלא ילחץ חזק על יד הסופר שלא יהיה בבחינת שנים שעשאוה (כך הורו לי רבותי)
עיןן בס"ת בבלים, סורים כתבו בחי"ת של ר"ת אבל אתה צודק שחטוטרת קטנטנה.
בטורקיה, סלוניקי, וכל אזור החצי אי הבלקני כתבו בר"ת ואף חטוטרת גבוה.
תימנים נשארו תמיד עם חי"ת רגילה, חלק התקלקלו בארץ .
ומנהג מרוקו יש שהם כתבו עם החטוטרת יש כאלה בלי, כנראה הרוב חי"ת דרש"י. גם עיין כי לא הקפידו לחטוטרת לשיטת רש"י, תמונות יבואו כשיהיה לי זמן
כך נהוג ע"פ הקבלה?
ומדוע האות ך' בתמונה הראשונה תויגה בכלל?
זה נראה כאילו הדיו נמשך עם השרטוט, כנראה גם הקלף קשיח קצת.
מסכים עם ההמלצה של אילן.
זו תוצאה ישירה ומוכרת של תקופת בחירות.
אי"ה מחרתיים הכל ירגע והדיו יחזור למקומו בשלום.
![]()
מצאתי תגובות די חריפות למכתב שפרסם הרב גרוס ביתד נאמן נגד דיו לנצח. זה יפה שהם נמנעו מלכתוב את שמו כדי להמנע מלשון הרע, בשעה שהוא עצמו כן פירסם את שמו. איכשהו קשה לי להאמין שהוא יזם את המכתב הזה וכיתת את רגליו בין הרבנים השונים. יש לי הרגשה שמישהו הוליך אותו שולל בדברי שקר והוא נפל בפח.
כיצד מוליכים שולל רבנים וסופרים
http://derech-hadio.blogspot.co.il/2012/11/blog-post_3882.html
ועד משמרת סת"ם: תשובה נגד זיופי המערער על ה"דיו לנצח"
http://theworldofstam.blogspot.co.il/2012/11/blog-post.html
יש כמה דברים כתובים כאן שנראים לי מאד כואבים. מכיון שאינני מכיר את הדיו הזה אין לי מה להביע דעה לכאן או לכאן. רק מפריע לי מאד שרב יפרסם דברים שאין בהם אמת בלי לבדקם.
א. הוא פירסם במודעה לסופרים שידבר, בין היתר, על "דיו סיליקון". הוא שמע והאמין למוציאי שם רע שהמציאו שמועת שקר כאילו דיו לנצח הוא דיו סיליקון, והתעלם לגמרי מזה שאין בדיו המדובר אף טיפה של סיליקון. הוא אפילו לא התקשר ליצרן דיו לנצח לפני פרסום המודעה לשאול אם יש אמת בשמועה. אחרי פרסום המודעה, העיר לרב נציג של יצרן דיו לנצח שאין בדיו סיליקון, ואז הוא חזר בו ולא דבר על הנושא. איך יתכן שרב בישראל יאמין למוציאי שם רע, יפרסם דבר שקר ברבים, ואפילו לא יטרח לבדוק מה האמת? לפחות יפה שהוא חזר בו ולא דבר על הנושא.
ב. הוא כותב בשם הגר"מ פרידלנדר שליט"א שהגרי"ש אלישיב אמר לו "זה לא דיו, מימות משה רבינו לא היה כזה דבר, ח"ו לשנות!". הגר"מ פרידלנדר שליט"א נשאל אם יש אמת בדברים אלה, והוא ענה: "נדהמתי לראות שורות אלו בשמי. הכותב אפילו לא טרח לצלצל אלי לברר מה שדברתי עם מו"ר הגרי"ש זצ"ל הכ"מ, והדברים הנ"ל שכתב בשמי, אינם מדוייקים כלל ואינם נוגעים לדיו לנצח."
ויש עוד דברים חמורים שנזכרים שם.
ידעתי שזה לא אחר מיצרן דיו לנצח. אין טעם להסתתר מאחרי הניק המצחיק הזה.
אני אישית לא צריך שום הוכחה ושום פסק משום רב, כדי להשליך את הדיו הזה לפח (שעלו לי גם יותר מדי כסף) הספיק לי לקרוא את הבלוג שלך.
וכן לא מרגש אותי כל הקישורים שהעלת.
אני כותב מתוך כאב.
אני מתפלא על תוכן וצורת התגובות.
בכוונה אינני נכנס לויכוח על תוכן.
רק רציתי להעיר לאחרים,
אין להיבהל מתגובות תקיפות.
עיינו בתוכן באובייקטיביות.
אות והדר,
למרות שאני חולק בתוקף על מה שמוביל אותך לתגובה חריפה, עדיין אני מעריך אותך. אתה משתקף בתגובותיך האחרות כת"ח יר"ש ואדם עדין. אני משער שקנאת ראשונים עלתה על ליבך. ולכן אני מגיב כי אינך מתלהם סתם.
אבל אני עדיין מתפלא.
ואינני מתכוין להיכנס ממש לתוך הפולמוס. את דעתי רמזתי כבר בשירשור השני. ולמרות שגם אני כעסתי מאוד, עדיין רמזתי. אינני רוצה להוסיף יותר ממה שכבר אמרתי.
הרב שלמה עמר אמר בפומבי שהתפילין שעל ראשו כתובים בדיו לנצח.
אני גם לא נכנס על עצם הדיו אם הוא טוב, יותר טוב או לא. אני גם קניתי ממנו, המלצתי עליו לאלה שמתקנים לי ס"ת ואפילו קניתי לחלק מהם בעצמי.
אחרי שנחשפתי לדבריו בבלוג שלו גם דנתי אותו לכף זכות אמרתי אולי לא למד ולא שנה ואולי השתבש עליו דעתו מרוב חמדת פרסום וממון, אבל כשהגדיל לעשות ויצא כאילו העפצים לא כשרים ולא מתבטלים מדין מעמיד ועוד כאלה וכאילו הדיו הרגיל הוא פסול אם לא בדיעבד דבדיעבד והמשיך לעשות תעמולה על זה בעקשנות
עכשיו גם כאן התחיל ולא יעזור להתכווח אתו וגם אם משה רבנו יבוא ויגיד לו שדיו שלנו הוא בסדר גמור, הוא לא ישתכנע לכן
אני הגעתי למסקנה אין האדם הזה נאמן לקנות ממנו דיו. אני זרקתי את כל הבקבוקים וכן לא ממליץ לאף אחד בודאי לא לתלמידי להשתמש בזה.
וזה דעתי האישית, אם כל העדינות, זה מסקנה חריפה, ובכלל לא משנה לי מי משתמש בזה ומי לא. גם אני לא בטוח שהרב עמר ראה את כל מעלליו של יצרן הדיו.
אספר לך גם סיפור קטן, בימים שלמדתי איסור והיתר לסמיכה, עלה בדעתי לכתוב מאמר הלכתי על "סופר שלא קידש שם מטבטל או לא?", וכתבתי סקיצה אם הוכחות מוצקות וברורות שסופר ששכח לקדש שם, השם מתבטל ברוב, בדיוק נגד השו"ע וקול יעקב וכו'. הראתי את זה לרב חשוב, והוא שאל אותי אם אני אזרוק את זה או שאני רוצה שהוא יזרוק את זה! נתן לי דרשה שלמה על איך פוסקים ומחדשים הלכה. והוא צודק לגמרי.
תודה על המחמאות, הלואי שאזכה.
כל שחור ומתקיים - כשר.
במשך 3000 שנה, מאז ימי קדם ועד ימי רבי שמואל אבוהב (כמאה שנה אחרי כתיבת השולחן ערוך) לא הייתה שאלה על דיו סת"ם, האם כל המרכיבים חייבים להיות מן המותר בפיך. דיו סת"ם אף פעם לא עשו עם מרכיבים שידעו שהם אסורים לאכילה. רבי שמואל אבוהב היה הראשון שכתב תשובה לשאלה על כשרות דיו סת"ם שיש בו סתם יינם. תשובתו פורסמה בשו"ת דבר שמואל, שאלה קס"ב. בתשובתו כותב רבי שמואל אבוהב "מה שהיה כשר מתחילתו ונאסר אח"כ בידי שמים או בידי אדם לא נפסלו כספרים תפילין ומזוזות". זו הסיבה שקלף ממין המותר בפיך כשר אפילו מנבלות וטרפות שלהם, כי היו כשרים מתחילתם. זו גם הסיבה שרבי שמואל אבוהב מתיר דיו עם סתם יינם, כי היין היה כשר מתחילתו ורק אחר כך נאסר.
אילו היה מותר לעשות דיו סת"ם עם מרכיב שאינו מותר בפיך מתחילתו, היה רבי שמואל אבוהב יכול לענות לשאלה במשפט אחד, ולא היה נצרך ללמוד את התשובה מדין קלף. מכאן אנו למדים שאין שום התר לעשות דיו עם מרכיב שאינו מותר בפיך מתחילתו.
ביריעות שלמה, פרק ג, כתוב על הדיו: "רק יש לברר אם אין בו חשש מצד המותר בפיך דהיינו שלא יהא מעורב בו דבר טמא." ובהערה 7 כתוב: " ויש לברר ממה עשוי הדיו בעט גרפיקאים ואם אין בו חשש מצד המותר בפיך שפיר דמי לתייג בו לכתחילה. ואפילו אם לא ירצו לגלות בחברה את סודות הדיו רק שיודיעו ויאשרו שאין בזה שום דבר מן החי ומן הענבים די בזה."
ביום ז' אדר תשע"ב נשאל הגר"מ פרידלנדר שליט"א האם דיו לסת"ם חייב להיות מן המותר בפיך. כבוד הרב ענה שהדיו חייב להיות מותר בפיך מדינא, כי הכתב הוא עיקר הסת"ם, ואיך יכול בכלל להיות הווה אמינא שדיו לא צריך להיות מותר בפיך?
ביום י"א אדר נשאל הרה"ג שמאי גראס שליט"א האם צורך הדיו להיות מן המותר בפיך הוא לכתחילה או בדיעבד או מצוה מן המובחר. כבוד הרב ענה שזה פשוט שזה מעיקר הדין. בדיוק כמו שקלף חייב להיות מן המותר בפיך, כך גם הדיו.
מי אמר שבמשך 3000 שנה כתבו רק בדיו שמרכיביו היו כשרים לאכילה?
לא הבאת לכך ראיה.
אמנם הבאת היר"ש, שהוא חשוב מאוד, ופוסקי זמננו, אבל בבקשה תביא ראיות יותר טובות (ומ"ש הרב מאזוז שליט"א בהערות ליר"ש ח"א לעיין ביבי"א, הרואה הדברים במקורם יראה שממש לא מוכרח שזו כוונת הגר"ע שליט"א)!
לפי הידוע לי, מותר מעיקר ההלכה להשתמש בדיו שחור כראוי, וא"צ לחקור אחר מרכיביו. עיין שו"ת תבו"ש ח"א סי' יד, טו, טז (שם תמצא מקורות רוא"ח).
הגר"ע שליט"א החליף את התפילין שלו? ואת הס"ת שבבית מדרשו?
הרב וואזנר שליט"א החליף את התפילין שלו?
שאר גדולי הדור?
אחת מהשתיים, או שלא אכפת להם שהדיו נעשה ממין שאינו מותר, או שהדיו הרגיל כן נעשה ממין המותר בפיך, ואין בו שום בעיה!
נראה לי שלמעשה, כל זמן שהגר"ע שליט"א (ושאר גדולי הדור שליט"א) ימשיך להניח התפילין שלו ויקרא בס"ת שלו, אני אמשיך להניח התפילין שלי, ולכן גם אכתוב לאחרים בדיו הזה ללא שום חשש ופקפוק.
אולי יש כאן ענין של לכתחילה ובדיעבד. אינני יודע. לכתחילה מרכיבי הדיו צריכים להיות כשרים, ובדיעבד אם יש מרכיב שאינו כשר זה לא פוסל את הדיו וודאי שאינו פוסל את הסת"ם.
>אילו היה מותר לעשות דיו סת"ם עם מרכיב שאינו מותר בפיך מתחילתו, היה רבי שמואל אבוהב יכול לענות לשאלה במשפט אחד, ולא היה נצרך ללמוד את התשובה מדין קלף.
למה היה רבי שמואל אבוהב צריך ללמוד את התשובה מדין קלף? למה לא ענה בשתי מלים "הכל כשר"?
לענין "א"צ לחקור אחר מרכיביו" - אני מסכים. המאירי אומר כך במפורש. השאלה היא האם זה מתייחס למרכיבי הדיו מצד האיכות הטכנית של הדיו, או מצד כשרות בפיך? לפי מה שהבנתי את דברי הרבנים מועלם, פרידלנדר, וגראס שליט"א, כן צריך לחקור את המרכיבים מצד כשרותם.
דיו שערבבו בו סת"ם יינם,
פסק רי"ף שאסור ולכתוב בדיו הצלול שלוקחים מהגויים מפני שהיין הוא בעין ור"ת מתיר.
וכן דעת מהר"ם פרוניצציאל שהוא תלוי במחלוקת המחבר והרמ"א אם סת"ם יינם אסור בהנאה. לדעת הרמ"א שמקל בזה יהיה מותר לכתוב בו תפילין ולדעת המחבר שאסור בהנאה מ"מ אם כבר נכתב י"א שכשר כך דעת המרדכי (פ"ב דע"ז תתכ"ג).
בבקשה תשאל את הרבנים שאתה מרבה לצטטם, האם זה איסור דאורייתא או מדרבנן?
שאלה - 91303
שלום לכבוד הרב
האם הרב מכיר הדיו שנקרא דיו לנצח?
קשה לכתוב אתו בצורה טובה, אבל לא נמחק בכלל, גם אחר קימוט והרטבת הקלף.
המייצרים אומרים שהדיו הרגיל כשר בדיעבד וזה לכתחי'.
תשובה
אל תסמוך על דבריהם , אלא שיש יותר חשיבות לכתוב בדיו המתקיים לאורך זמן .
יפה. נראה שהתשובה של הרב מוצפי שליט"א אומרת את הכל במשפט אחד: "יש יותר חשיבות לכתוב בדיו המתקיים לאורך זמן." התשובה כנראה מבוססת על:
רשב"א: "לענין ספרים דבעינן דבר המתקיים לעולם".(רשב"א, שבת, קטו).
רמב"ם: "איך יכתב בכגון זה דבר שירצו שיתקיים אלפי שנים?" (שו"ת הרמב"ם, סימן קלו).
צמח צדק כותב שלש פעמים: "עיקר מעלת הדיו הוא זה דכשכותבים בו הוא דבר של קיימא ... עיקר מעלת הדיו היינו שהוא דבר של קיימא ... עיקר ענין הדיו הוא דבר של קיימא". ואח"כ מוסיף אזהרה נגד דיו שנושר מן הקלף: "להזהיר שמרבוי הגלאנץ לא יהיו נושרים וקופצים האותיות". (שו"ת צמח צדק, או"ח, טו).
אבני יעקב: "אין כותבין ספרים רק בדבר המתקיים לעולם... ודיו דרכו להיות עומד לעולם... דצריך להיות שחור העומד וכונתו העומד לעולם כמו דיו". (אבני יעקב, סימן ר')
מכאן אנו למדים שדיו צריך להיות כזה שמתקיים לעולם (או אלפי שנים) ואינו נושר וקופץ מן הקלף.
כל מגיה יודע באיזה דיו מצויים נפסקים ומצוי שהדיו נושר לפעמים מן הקלף, ובאיזה דיו אין נפסקים ואינו נושר מן הקלף.
התבוננתי נכלם מול דברי הכותב המראים לכאורה שכביכול גדולי הדור שליט"א משמשים ככלי ביד היוצר בידי עסקן זה או
אחר.
חברי מהכולל הקים בלוג בנושא דיו לנצח, ושם החל לקבץ חומר הלכתי על דיו לנצח. אני מציע לכולם לראות את כל התשובות
שענה הרב בועז העברי שליט"א לחברי שהציג בפניו את המאמר "כיצד מוליכים שולל רבנים וסופרים".
ולמי שאינו יודע הרב בועז העברי הוא הראשון שעורר על כך שאולי דיו לנצח הוא בעצם לא דיו כשר לכל הראשונים.
הנה הקישור למאמר: כיצד מוליכים שולל קוראים
האם אפשר לפרסם כאן ציוד לסופרים למכירה מאומן?
אם זה איזה שהוא ציוד מחודש שיכול לעזור ולהועיל לסופרים, אפשר להקל.
גם בשמות קודש, ובדרך כלל תינוק קורא י' ך' בנפרד
אשמח אם תשאל את הרב על כך כי כבר הכשרתי כך בעבר
מוזר לי קצת שאמר פסול בלי ש"ת
לפני כמה חדשים חתמו כמה וכמה מגדולי ישראל נגד מכשירים ניידים לא כשרים (כנראה יותר מכוון שסמרטפונים) עד כדי פסילת עדות של בעל מכשיר נייד כזה. וכן פסלו את דברי סת"ם של סופר בעל טלפון לא כשר וכדו'.
חבר אחד, התקשר לסוחר סת"ם אחד (ממכשיר לא כשר) כדי להראות לו את המזוזות שהוא כתב, סוחר הנ"ל אמר לו שכל המזוזות שלו פסולות משום שהוא משתמש במכשיר לא כשר, אחרי כמה ימים התקשר ממכשיר כשר, והסוחר הנ"ל קבע אתו פגישה ואף קנה כמות גדולה של מזוזות.
מה דעתכם,
א - על האיסור (על התקנה) נגד שימוש מכשירים לא כשרים, האם רצוי להקפיד בזה במיוחד אנו כסופרי סת"ם?
ב- על המעשה של החבר, מבח' הלכתית ומוסרית
שצריך לבדוק כל אחד את עצמו כחוט השערה בעניינים שבקדושה,
אני סבור שסופור שמשתמש במכשיר חדיש (דור 3 ו4) נגרר מרצונו אחר המודרניזציה, אחר תרבות הפנאי ובעיקר אחר כל מה שהאינטרנט מציע., רח"ל.
אני לא הייתי קונה מסופר כזה. בשביל לצלם ספקות ולהעלות לפורום דרושה מצלמה פשוטה.
פלאפון זה לא נראה מדד ודאי, אם כי זו נקודה שטעונה בירור אצל הסופר
לגבי המעשה של החבר:
לגבי המכשיר דעתי כפי שכתבו אחרים שזה לא מדד.
לגבי מעשה החבר אין לי דעה נחרצת אבל נראה לי קצת בעייתי.
לפעמים בשביל פרנסה אנשים עושים מעשים שהיו נמנעים מהם בשביל כל עניין אחר. אולי על כך אמרו חכמים - בכל מאדך - בכל ממונך.
בכל אופן אינני בא לשפוט אלא רק מהרהר בקול.
שלא עשני עבד לגחמות של עסקנים.. הרי אם אני לא חרדי ורבותי לא אסרו שימוש במכשיר רגיל, אלא רק דורשים כפי ההלכה שלא להגרר למקומות בעייתיים וזה יכול להיעשות גם ע"י חסימת שירותים שונים, האם בגלל זה אני פסול מלבא בקהל?
(בהתחלה הבנתי אחרת את הסיפור...)
שסופר שכתב תפילין בכוונות, טעה וכיון לא נכון.
שאל רב מקובל אחד ואמר לו שהוא בילבל עולמות, ויגנוז.
שאל רב מקובל שני נדמה לי שהרב יעקב הלל היה, אמר שאפשר להביא את התפילין הזה למישהו שביקש פרשיות בלי כוונות.
הרב גרוס יגיד שאסור לקלוף בשביל הידור עאכו"כ בשביל הידור כזה.
הוא שיעשה מה שהוא רוצה, אבל לקולף אסור לקלוף.
אפילו לפי אריק ידידינו שקולף חופשי בשביל הידור וכו' יהיה כאן בעיה חמורה לקלוף לענ"ד.
ראיתי את האתר של הרב שרז, האמת היא זה די מעורר אצלי עניין.
לכתוב ס"ת על קלף מעובד בעפצים זה פספוס לדעתי, אם כבר עדיף גויל
אבל נראה לי שלגבי תפילין יש בזה עניין גדול
מעניין אותי לשמוע את דעתכם, וכן דעת החכמים שאתם קשורים.
הנה הקישור:
בהתחלה חשבתי שאמיתה של תורה זה סיד.
אני מבין שאתה רוצה לחדד לנו את המוח?
ששאל את הרב שמואל אליהו והרב יעקב יוסף.
הרב שמואל אליהו אמר שאביו לא הקפיד בזה ולא דיבר על זה וזה עצמו תשובה גדולה.
הרב יעקב יוסף אמר לו, יבל"א אביו לא מקפיד בזה כנראה בגלל ששו"ע גרס עפצים או סיד, ולא חילק.
כנראה שהמנהג היום חזק מאוד אע"פ שמנסים לעורר ...
היום סיפר לי חבר, שלפני כמה שנים כתב כמה וכמה תפילין על קלף עפצים, ולצערנו, אחרי כמה שנים כולם היו פסולים...
אחד הביאורי הלכה לסעיף ל"ו, הביא שפמ"ג פוסל ולמאמר מרדכי כשר. מ"ב כתב על פמ"ג, צריך עיון.
למעשה נראה לי לא לעשות שום דבר.
לגבי קובה, לפי מה שקיבלתי מהרב גרוס, "והיה" לא מצטרף לקובה, לכן אין כאן קובה.
פשוט האינטרנט אצלי השתגע/התקלקל/לא יודע, ואני מתמה מה עם תיקונו.
מצו"ב צילום של פרשיה של יד קטנות, עצרתי בצ', לבירור הלכתי מה דינה:
אנא חוו דעתכם.
אני מתנצל על איכות הצילום, בגלל גודל הכתב, ובגלל איכות המצלמה התמונה לא באיכות טובה כ"כ..
אגב, יש שני גדלים של קלף לפרשיות של יד לפצפוניות, אני כותב על הקלף הקטן -נמוך יותר (בשנים או שלשה מ"מ). זה מאוד משמעותי בכתיבה, האם זה משמעותי גם בהכנסה? תודה!
בלי קשר למקרה הזה , במקרים שאפשר לתקן למה לקלוף?
א"לקים - לב"ח פסול, לפר"ח כשר, ולמעשה כהקו"י לש"ת (בעיקר על היו"ד) וישאל התינוק האותיות מימין לשמאל, שיראה תחילה היו"ד ולא המ"ם.
שכל דברינו בנד"ד (מח' ב"ח ופר"ח) אמורים כמובן בנגיעה שנעשתה לאחר כתיבה.

זה סגנון הרב גורן,
קובע עובדות ואז מסתדר עם ההלכה
נחמד...
במחילה, יותר מסתברים לי דברי הרב (וכך גם לימדוני רבותי) אין חכמה ואין תבונה ואין עצה לנגד ה'
מכוון שיוד היא נטפלת אז אולי להשאיר אותה ורק למחוק לה את הרגל שתראה חלק מ ה הה' היא כשרה כאשר יש לה רגל באמצע ואם כך אפשר להוסיף לה רגל נוספת בסוף שמאל מתחת לסוף הגג ואח"כ למחוק את הרגל הפינימית כמו שהביא בשו"ת סתם וכן באמרי בינה בשם נודע ביהודה ואז אני מרוויח לא לקולף רק להוסיף יוד
יש תשובה בנודע ביהודה (אני יעדכן אותך בסימן) בשאלה דומה והוא הסיק שקליפה נתונה ביותר מחלוקת אפילו שהיום זה המנהג לקלוף חשבתי שאם יש אופציה אחרת עדיף
"אלהי" זה שם בפני עצמו
לשכת הסופר קל"ד בשם הבני יונה: ".. טעה וכתב במקום אלוקים אלוקיכם...שהרי אותיות כ"ם שנטפלו לא נתקדשו מחמת עצמותם רק מחמת השם ורק מדרבנן ואיך יעשה מן הכ' מ"ם לעשותה מגוף השם."
אם היו"ד נטפלת הרי כאן זה מקרה דומה ואין להפוך אותה לחלק מה"א שהיא מגוף השם?
כמובא בקול יעקב, אבל כנ"ל אני לא חושב שיו"ד נטפלת.
איפה אפשר ללמוד על זה עוד?
ז) אלוה אלהים. - בטור כתוב עוד אלהי וכן הוא במקצת ספרי רמב"ם והטעם דשם אלהי הוא ג"כ שם העצם והיו"ד מכלל שורש השם וכן דעת כסף משנה מאחר שמצינו בשם אלהים שגם היו"ד היא שרשית ה"נ הוא בשם אלהי. והנה בתשובת מהר"ר בנימין בספר משאת בנימין כתוב בענין השם של אלהינו ששכח הסופר היו"ד וכתב אלהנו בלא יו"ד כתב שם שהיו חלוקי דעות בזה יש מהם אומרים דיגרוד נ"ו ויכתוב היו"ד ואח"כ נ"ו ואין אומרים בזה שכבר קדשו השם לנ"ו כיון שחסר אות אחתאני הבנתי את ההפך מהציטוט
אע"פ שיש פגימה למטה, ובכל זאת, הנקודה גסה מדי ונראה שינוי צורה
להשלים, אבל הריש כשרה
ה"זווית" אינה מספיק חדה לדל"ת.
אמנם, בשל הפגימה משהו, ובעיקר סגנון הרגל הדומה לדל"ת - יש לשאול תינוק.
נשאלתי לאחרונה כמה פעמים כמה עולה לבדוק ספר תורה (בדיקה ידני מדובר ) מדובר בספר תורה שיש לו הרבה בעיות של דיו ומחיקות או נגיעות אבל עבר בדיקת מחשב כמה אתם חושבים שזה אמור לעלות פשוט זה הפעם הראשונה שאני צריך לטפל בזה אני לא רוצה להיות יקרן אבל זה גם נחשב חתיכת עבודה ?
תודה
לפי מה שאתה מתאר זה כמו תיקון קצת
תעשה הערכה כמה זמן יקח לך לעבור על עמודה ותנסה להכפיל את זה לפי שעת עבודה שלך.
יש כאלה לוקחים 1500 ש"ח להגהה של ספר (אני לא יודע איך כ"כ מעט)
ויש כאלה שלוקחים 4000 ש"ח... לכן קשה לענות כי הפרשי מחיר מאוד גדולים
נראה שמותר,
כמו שאם קידש וכתב יהיה במקום הוי"ה יהיה לו מותר לתקן לו"ו, כאן נראה לי אותו דבר.
כך הוא מוחק את השם י"ה
גם השקיע וגם מפיץ ברבים, והכל לזיכוי רבים.
אתה יכול להסביר בבקשה איך אתה עושה את המחסן ,ואיך אתה צריך לחדד כל 6 עמודים?
זה יהיה מצוין ומה לגבי החידוד שאתה מחדד אחרי 6 עמודים ?[ שזה יחסית הרבה]
שהיא אפשר להעלות כאן סרט, עדיף תמונות מכמה זויות
מה זה הקנה הזה?
אף פעם לא ראיתי כזה קנה בשרני.
מאיפה אתה מוצא כאלה?
קנים טובים באיזור המרכז[תל אביב או בני ברק]