פורום סופרי סת"ם (עמוד 37)

א. מקצת מן האות הדומה לאחרת פוסלת רק לשיטת היראים ספר התרומה והגהות מימוניות אך בסימן לו למדשנו כי הב"י לא פסק אותם לדינא לכך אף על פי שהיא קצת מזכירה ק כיא כשרה

ב. ביריעות שלמה חלק ג אות ק עמוד שלד כתב על ק כזו בדדיוק (ציור מס' 4 בעמוד) שהיא פסולה לק וכתב בהערה בזה הלשון " פשוט, כיון שנעשתה כה'  "

הלכך לעניות דעתי נראה פשוט שהיא ה כשרה

ג. היא לא נשתנתה לאות אחרת ודאי ולא נשחתה צורתה כל עיקר ונראית מ"מ כה' נראה פשוט להכשיר

תשאל אה הרב מועלם בבקשה, מעננין מה דעתו

כיוון שכולה דומה ממש לק אך היא פסולה לק ופסולה לה

וכי כ כזו כשרה? לדעתי ש"ת ספק עקב

כפי שאני מבין אתה מתכוון לה' אז כך למעשה ישנה מחלוקת גדולה מאוד האם בה' שנדבקה בגגה האם אפשר לגרור או לא כלומר האם זה חק תוכות או לא ומהמקור הוא מהבנת הסוגיה במנחות לגבי ספרא דווקני שתלו לכרעה דה' יש לציין כי הרבה ראשונים הבינו כי הה' הייתה דבוקה ורק הספרי דווקני הפרידו אותה וכך הבין גם התשבץ וכן מדייקים מהרמב"ם.ולכן למעשה אם זה נעשה לאחר כתיבה רבו הפוסקים שטוענים ספק ספקא וראוי לסמוך עלהם בשם השם  ולכן שואל תינוק שזה ה ואז מפריד (והספק ספקא הוא שמא זה כשר גם כך ואם לא שמא הלכה כסמ"ג והרשב"א שלאחר כתיבה אין בעיה של חק תוכות) (אני יודע כי חלק יטענו כי זה דווקא שהדיבוק הוא בדקות ולא כמו פה אלא פה מכוון שזה כתב ב"י ויש צורת יוד הפוכה למטה אז היא לא נראת ח') ואם זה נעשה בשעת הכתיבה אז ימחוק מלמטה למעלה שלא תהיה ה' בכל אופן(בשאלת יעבץ לומד שגם מלמעלה למטה מותר מכוון שלא חל קדושה בחק תוכות אבל הרבה חלקו עליו וכן במהרם מלובלין משמע שגם בדיבוק דק יכול להפריד ולמחוק ולאו דווקא לקלוף) 

צורת הה' עדיין ניכרת הלכך חייב לקלוף

עיין שבט הליוי שמבאר את דעת הרא"ש שלא על נקודה כל שהי עושה אות הד ה' כגון כאן שהיא מאוד קטנה וכן סתם לידע יש במשנת הסופר שאם תינוק במאה אחוז יקרא את האות כהוגן אז לא צריך לשאול תינוק

הירדן - ש"ת חמורה, ר"ל ספק נוטה לחומרא, ונםק"מ לרמת הכשרות.

עקב עגול פסול??

תראה מה הרב מועלם פסל לר ואמר שנעשתה ד כ"ש ובן בנו של כ"ש זה תראה

אני עפר לרגליו של הרב,

אבל כאן גדול עלי להגיד שזה דל"ת ללא ש"ת

לפי הרב גרוס, גם 90 מעלות למעשה שואלים תינוק כדעת מקדש מעט.

ולגבי דעת הרב המקדש מעט דחו את דעתו כיוון שהתינוקות שלנו לא מורגלים בכך כנודע..

אני לא ראיתי מה כתבתה על ר מכוסה אבל אולי אתה מתכוון לאות ר שאז אני מסתפק בין ר ל ד וכן על אותו משקל בשני ביתים שהם נדבקו למטה ויש ספק על הב השניה אם היא כ או ב אבל פה רואים ממש י ואין ספק ל י שהדיבוק הוא לא מלא וכן הדין בב אם הדיבוק לא מלא אז אין ספק

כמה סיבות

 3 סעיפים מפורשים בשו"ע

1. שד"י יכתב כנגד והיה ויראה לבחוץ רק ככה יראה לבחוץ אם יכתב כנגד והיה (משא"כ בשיטה השלישית של הרמ' המקובלת כיום שרק אם יכתב כנגד הרווח כרמ"א והרמבם יראה לבחוץ)

2. שמע יהיה כנגד הפתח והדרך היחידה שוהיה יהיה כנגד והיה וגם השדי וגם השמע כנגד הפתח באופן בקביל רק ככה

3. רווח ג פעמים אשר עם המרווחים רק ככה משא"כ בשיטה המקובלת שהרווח לפני והיה שבקושי יש 9 יודים

וזה דיעבד! כך כותב הרב מועלם בחלק א

וזה פרשה סתומה של שיטה ב של הרמ' והשו"ע פסק את הרמבם ואין הבדל בשיטות (מלבד שיטה א שלכו"ע סתומה כאשר ב הפרשיות באותה שיטה כבספר תורה שזה א"א לעשות במזוזה כי יש קבלת סופרים איזה מילה להתחיל כל שורה)

הלכך מסקנא דדינא מהא נחתינן ולהכא סלקינן ככה הכי טוב לכתוב מזוזה לפי דעת השו"ע שכתב בב"י סי' רע"ה שכך נהגו וכן כתב המחזור ויטרי ועוד

                                                   כל זה מהשיעור של הרב יוסף כהן שליטא

ולא אני כותב רגיל אך מי שבקש ממני את זה אני עושה כך עשיתי איזה 5 כאלו אך חבר שלי שאני מגיה לו את המזוזות כותב רק ככה תלמיד של הרב יעקב כחלון

שהב"י שהביא את הזוהר בענין שצריך לכתוב את הוהיה כנגד השדי כותב שיראה לבחוץ וכן המחזור ויטרי מפורש וכן שיטה מקובצת למנחות קיבלתי תשובה של הרב כחלון על זה לא מזמן אני יעלה אותה

שהרב בנציון אבא שאול זצ"ל החמיר בכגון זה.

ה"א נראת כשרה, 

נראה לי יותר השאלה  מה הדין הסימון האדום הזה?

אם נוגע כחטוטקת ש"ת

אם נוגע בדקות ש"ת

אם נוגע עבה (לא נ"ל) אז פסול

הדיבוק מכובד לא ממש כחוט השערה,

אם היה כחוט השערה אני מסכים שלא צריך ש"ת.

א"א למחוק מאירי מפורש שאין שיעור לעובי האותיות נכון שלא הכל פוסלים אך ש"ת ודאי שצריך לעשות גם לחוט השערה ולא נכנסים לראש של התינוק ופשוט

הרגלת אותו בה"אים אשכנזיות קצת?

20120717222319.jpg

20120717222717.jpg

אני מעלה אחרי ששאלתי חכם כמובן

אם הסופר התחיל לכתוב וי"ו הלמ"ד, מראשה, והיינו משמאל לימין, ומשם המשיך להוריד הירך - הרי"ז בסדר גמור, אע"פ שנכנס לחל הכ"ך, ואי"צ לכסות, כיון שתחילת הראש מוכיח שאינו ה"א.

הרי דווקא במצב כזה היה רגע שזה היה ה"א.

בבקשה תסביר לי למרות שאני עדיין אפוף מהחזרה לשיגרה

בראשון בכלל לא נכנס ובשני נכנס מעט ואין עם זה שום בעיה זה לא נרקאה ה' נכון שבאות ה אם היה רגל מעט בפנים והרוב בחוץ כשר דיכעבד אך כאן אין בעיה וששאלתי את הרב מועלם למה הוא ענה לי כיוון שאנו מחפשים להכשיר ולא לפסולשמות ד' וזה.. לכך לעניות דעתי לית דין צריך בשש

אבל יש עוד כמה פוסקים שאני מכיר ששינוי לרגע - פוסל לגמרי.

לי הק' נראה יותר סברתם, וכן פוסק הרב שטרן, הרב גרוס.

אם רוצים ספרדי דווקא גם הרב אשר חנניה.

אני אישית לא מסוגל לפסול שום דבר נגד דעתו של הרב מועלם, או שולח למגיה מטעמו או אומר שיש על מי לסמוך.

כמובן הלכה ברורה ומבוססת על עמודים איתנים אצלו וחשוב ללמוד את דעתו גם למי שלא פוסק כמותו.

שבאות אחת פסול לרגע אחד כמו ו שמעבה אותה יעבה אותה מלמטה שאם יעבה אותה מלמעלה תהיה ז לרגע אחד וכן תגים בנ' יתייג מימין לשמאל שלא יהיה לרגע אחד ל' וכן על זו הדרל

אך בשתי אותיות בהתחלה אסר אח"כ חזר בו מכיוון שהרב מזוז חזר בו והוא כפוף אליו כך הוא אמר לי ועוד הוסיף כיוון שעל 2 אותיות מצאנו ראיות משא"כ באות אחת

האם מניחים שהדיבוק נעשה לאחר הכתיבה ואם תינוק קורא נכון אז כשר?

אם כן, על סמך מה מניחים שהדיבוק נעשה לאחר הכתיבה?

וגם אם כשר, לא יותר נכון לתקן?