פורום סופרי סת"ם (עמוד 38)

האם יש פה פסול מעבר לדיבוק? או האם הכוונה שהיא פסולה מכיוון שנדבקה?

מעבר לזה, כנראה שמוחי עקום בפני עצמו כי מיד ראיתי מם...

שהו"ו אחרי הדיבוק דומה לזי"ן.

אני שמח שיש לי את ההזדמנות ללמוד מסופרים מנוסים כמוך.

לפי מה שרואים בתמונה כשרה וצריכה תיקון, וייתכן שפסולה...

כתב יפה...

כך עשו הבבלים, כיום לתקן.

אם זה מה שיש במוזיאון ישראל פתוח בתוך מסגרת, ככתוב על גויל של צביים. ספר יפהפה

1 זה מכער

2 כעת זה לא שם מדוע לעשותו שם בעייתי ביידים

רק שיזהר למחוק הו ורק אח"כ את הה' שלא יהיה יהו בחק תוכות אם כי ראיתי שרצו להתי גם אם גירד קודם את הה לה נעשה חלק מן השם בחק תוכות אך זו קולא רצינית

ואם הוא ימחק קודם את הו אז ה' תהיה בחק תוכות אלא אני חושב שקודם ימחק את הרגל הפנימית של ה-ה' ואח"כ את הו ואז אין לו אף פעם צורת אות של שם ובקשר למה שאמרת למה להיכנס לכתחילה לבעיה עם העיבוי מסכים איתך

קודם כל אין פנים חדשות מכוון שמה שהיה הוא שנשאר כל הבעיה של פנים חדשות שמחקתה את הקודם ונשאר החדש אבל פה יהיה לנו בעיה שאתה מוחק  חלק משם בשביל יופי ונכון שזה לא דרך השחתה אבל לא פשוט ולכן עדיף אם כבר זה פסול ואיבד את הצורה אז עדיף למחוק.ועיין כמו זה בנודע ביהודה חלק א תשובה רע"ה לגבי שם שנבדק למעלה ונראה ח האם עדיף למחוק או לקלוף ומסיק שבגלל שלקלוף לא פשוט ולכן עדיף למחוק.

אין שום סיבה לעשות את המשחק הזה של עיבוי.

יוצא שאות ו"ו חזרה לצורתה ע"י כתיבה, יש הרבה שפוסלים בזה.

מסכים עם אמיר שזה לעשות שם בעייתי ומכוער בידיים.  

ראית פעם שתימנים עשו חטוטרת לחי"תים?

תסתכל לדל"ת למעלה (קצת מטושטש), היא לא כך...כנראה באמת מישהו ניסה לתקן

ספק ואו דידיה שים לב טוב לתמונה

והשאלה אי אמרינן שרוב הסופרים בקיאים בזה....

זה נראה כשר????

הכלל במקרה כזה אומר:

א. מבודדים את הו' כמו מה היא נראית ? ספק נוטן ספק ו'

ב. אם עוב מתחת לשיטה של אותיות התיבה או לא

לכך בנידון דידן שאלת תינוק

כי א. ספק

ב. יורדת מתחת לאותיות התיבה

הדין בזה הוא ש"ת. כיון שנראה שאינה ארוכה מעט מהו' הרגילה אלא יותר ממעט, ויכול להיות דמיון כ"ש לן 'פשוטה.

ומכל מקום לפי הזכור לי מבודדים את האותיות שלאחריה (ולא את שלפניה, שלא כמו בתמונה זו).

כתוב בבריתא שלא ידמה יו"דין ו"וין, ו"וין יו"דין וכן זי"נין נו"נין וכו'

כלומר הדמיון לנו"ן פשוטה לא שייך לאות ו"ו כי אנו לא נוהגים לעשות נו"ן פשוטה כעין ו"ו ארוכה וזה דבר ראשון.

דבר שני, הו"ו ארוכה מבי"ת הרבה כי היא קצרה יחסית לשאר האותיות.

לכן החכם שאני שואל, ואני שאלתי אותו לא מעט מקרים כאלה, מכשיר ללא שום ש"ת 

פשוט כך היה זכור לי.

וכעת בדקתי וראיתי שכ"כ ביר"ש (ח"ג ע"מ קיב קיג) והביא כן מיבי"א ועוד.

ולגבי הדבר הראשון שכתבת, עיין ביר"ש (שם ע"מ רפה) שכשרה בתור ן פשוטה (אמנם בדיעבד).

שחרץ את דינו של הו"ו בהחלטיות גמורה

ידוע לי דעתו של יר"ש ובכל זאת אני יותר מתחבר לטעמו ונימוקו של הרב גרוס, וכן רוב הכתבים באשכנז אפילו אלה שמפורסמים מאוד כמו הצדיק רבי אפרים הסופר היו עם ו"וים ארוכים. כך גם אפשר להסביר את המציאות שרואות עיננו.

אם ו"ו מאוד ארוכה הרב גרוס פוסל אותה משום שינוי צורה ולא משום שהוא ידמה לנו"ן ודו"ק

עיין בתמונה, מתפילין של ר' אפריים הסופר, מיוחס לתפילין של ר' נחום מצ'רנוביל (אסור להשתמש בו למטרת מסחר )

20121110205511.jpg

מה שאמר שלום הוא צודק בחלק ובחלק לא ומה שאמרת אתה במחילה מכת"ר זו טעות גמורה

מה שאמר שלום שמבודדים את האות שלפניה ולא שלאחריה זה לא נכון לכאן כיון שאנו מתייחסים לתיבה בה היא נכתבת ולא לתיבות האחרות

ומה שאמרת שלא ש"ת אם היא בין ו לן' לא נכון וכי אם עשה את כל הנונין הסופיות כמו שבדפוס זה פסול??????. נכון שהקול יעקב פסל אך חלקו עליו וכן כתב חוץ מהרב עובדיה גם הרב בן ציון ע"ש ולכן זה לא יהיה פסול ומה שדייקת מנונין זיינין שכתוב בבריתא בא להשמיע לנו רק שלא יאריך את הקצר ולא יקצר את הארוך ומה שנשמע אגב שנון פשוטה היא כז' ארוכה זה נשמע אגב! לכן לא פסלין ן' כזו שבדפוס ומי שהאריך ו' כזו כן' זה פסול ובאמצע שאלת תינוק וזה ברור ופשוט והנראה לעניות דעתי כתבתי עיין יריעות שלה ואת מקורותיו והדברים ברורים כשמש בזוהר הרקיע

אני שמח שאתה משמש לרבנים רציניים בתחום, אבל יש עוד רבנים ויכול להיות דעתם שונה מדעתם של רבותך.

לכן, אני תמיד מביא את דעתו של הרב גרוס שהוא מורי ורבי בתחום הזה, ואני זוכה לשמשו. אתה תתן את דעתם של רבותך וכך נזכה לדעת מה דעתם וכל אחד יפסוק בדעת רבו.

וכן אני תמיד אומר, שגם אם אני נותן פסיקה של הרב שלי שקבלתי ממנו, אין לנהוג כך למעשה, חלילה לסמוך עלי  או על מישהוא אחר וכך לפסוק הלכות. חשוב מאוד שכל אחד יזכור את זה.

צדקתם, הנה התשובה כלשונו:

וי"ו ארוכה כקולמוס (וכן מעט יותר ואין נפק"מ) הוי ש"ת - החיד"א זצ"ל, ושאר פוסקים, ובעיקר שרגלי הנוני"ן בדר"כ ארוכים הרבה כמו כ"ף פשוטה.

עברתי על כמה תמונות של כתבי אשכנז ואכן ו"וין ארוכות עד כחצי קולמוס או מעט יותר.

לכן לגבי התמונה המצורפת, צדקתם, שדינו יהיה ש"ת. ישר כח גדול על בירור החשוב הזה.

המדד הוא אם זה יורד שהשיטה או לא

לדוגמא כולם בודאי מכירים את הסוגיא מקצר ועולה (והולך) שם מאריכים את האותיות באותו קולמוס ובכ"א זה ו' והוא היה הכתב הספרדי שביב מתפרש על 4 ואפי 5 קולמוסים לכך אם לא יורד מהשיטה זה כשר

ולגבי הכיסוי הרב מועלם מביא שבאופן הזה הוא יוצא דופן וכן צריך לכסות כי דבר זה עלול לבלבל אותו והנראה לעניות דעתי כתבתי

מה תהיה הדין של ו"וין בכתב האר"י הישן שהעלתי?

כך היה הכתב הספרדי וכן סוגית הגמ' מקצר והולך מקצר ועולה מכיר את הסוגיא? או שנפרט?

גם אם אני מכיר, לא רק אני נמצא כאן.

נמצא כמה דקות והולך לכתוב לפעמים יש זמן אני יודע? נדבר...

אריק תראה לו גם אתה תראה מה הוא יגיד לך אני משמש אצלו שנתיים הראתי לו וכך פסק

אין בית מדרש בלא חידוש

לצמצם  את  רוחב  האות  כ  במילה  כל

באם  מדובר  בתפילין  או  מזוכות  לעבות  את  הירך (הקו המחבר  בין  גג ומושב  האות ) ולאחר  מכן  לגרד  את  הדיו  מצד  ימין  באופן  שישאר רווח  מלוא  י  קטנה   מבלי  לפגום  באות  עצמה

מן הדין לא חושב שיש איזה שהיא סיבה לקלוף את המילה כל.

הרב מועלם אומר על הם ש"ת

ס כשרה

ו כשרה

מרוב שלא עשינו כלום

ישר כח גם לשאלות המעולה.

נעלה אותם בלי"נ בהמשך היום

אפשר למחוק את נו ולא צריך לעשות חורים.

בכל אופן, ו"וים בעייתיים

שמותר לגרוד את ה נו' ואסור לקלוף כיון שמעיקרא לדינא שו"ע הבדל פרשה הוא 9 יודים ובפחות מכך אין כלום! אך לחשוש לשיטת ר"ת שב3 יודים הפרש פרשה צריך לחשוש לכתחילא כך כתב מרן החיד"א אך כיון שזו רק חומרא והידור אסור לקלוף את ה' מפאת זה הלכך ובהתאם לזאת יהיה אסור לקלוף ואם רוצה להרויח את החומרא דלעיל יעשה איזה נקב  באמצע הרווח ונגמר הסיפור

הרב מועלם

וכן אמר הרב יעקה כחלון לשכן שלי

שבתכלס בקושי התירו קילוף אלא כמו האשכנזים קדירה

אך כיוון שהיה מנהג בבגדד לקלוף והוא מנהג מבוסס התירו מכאן ועד לזה אלי ואנוהו שזה לא חומרא או עיקר הדין איפה

ועוד מה עם שמא ישבר הקלף באמצע והיו הרבה מקרים כאלו מה הדין וכי יש לו דין של מתעסק הפוסקים אומרים שקשה מאד מאד לומר שיש לו דין של מתעסק כיוון שזה קורה והרבה אז להכניס את הראש למיטה חולה על מה ? עיקר הדין? מקסימום אפשר לא חומרא ולא זה אלי ואנהו

אני דיברתי עם משעלי מזכרון יעקב הידוע בתור המומחה בקילוף שאלתי אותו האם זה נכון שקורה הרבה שבירות הוא אמר לי המון ואתה לא יודע כמה

יכול להיות שהקולף מומחה גדול מאד אך הקלף בעייתי ולפעמים השם נכנס בעל עובי הקלף או ברובו והקולף לא תמיד מבחין לכן זא נראה בכלל והנראה לעניות דעתי כתבתי

שזה איסור דרבנן לחתוך מעובי שם ה' אבל אם ישאר אח"כ יהיה מותר לגרד אותם

למרות שיש חולקים על זה ואומרים כמו שיש נתיצה אחר נתיצה בע"ז יש גם כאן איסור מחיקה אחר מחיקה

אבל מכובד משקל הדברים שאין עצה ואין תבונה נגד ה' במקום שזה לא מעיקר הדין לא מתירים לקלוף

תשאל את המורים...

אתה צודק אך אם השם נכנס לכל העובי הקלף לא יצא רק רושם אל אישאר אותיות כי הוא מגיע עד הסוף ובזה צריך להזהר

יש לשאול תינוק אם יפסול אז צריך לקלוף רק את ה-וה

הרי מה אתה מרוויח כאשר אתה מעבה אותה אתה גורם לה לא להיות בכל עובי הקולמוס ופה זה אותו מצב

וזה ממש לא נראה כמו ה"א עם שתי רגליים.

לדעתי ישאל תינוק וגם בס"ת ואם יקרה את האות ו  ו-ה' אז מותר להפריד (אם הדיבוק קורה בשעת כתיבה אז אין בעיה להפריד לכולי עלמה אבל אם זה קרה אח"כ אז יש דעות כי אסורלהפריד אנו פוסקים כי אשפר להפריד במקום דיבוק) ואם לא ידע מה זה אז צריך לקלוף את ה-ו' וה' ,

שה' עם שני רגליים שמאליןת פסולה אך אשאל את הרב

דווקא כאשר דבוקה בכל העובי שאז נראה שני רגליים אבל פה רואים שזה ו דבוקה 

לכן אני אומר לשאול תינוק והוא יכריע האם יש שינוי צורה או לא אבל ברור לי שאין כאן ה עם שני רגליים רואים שיש כאן ו בבירור וכן אם יש שינוי צורה אז מותר למחוק לא לקולף את ה-ו וכן את ה-ה כמו שמרן כתב לגבי ה'  שנדבקה לגגה ודומה לח שמותר למחוק מה שאסור לקלוף חצי זה שהכל קיים ללא שינוי צורה אז הקליפה עושה מחיקה שפה זה לא כך 

אני מקווה שהייתי מספיק ברור

כאילו הידו הנדבקה והפרידו אותה.

לדעתי רואים כי הכף יורדת מתחת לשורה וכן רגלה יותר ארוכה מגגה לפחות פעם וחצי לפי דעתי צריך לשאול חכם כי אםתינוק קרא את זה ר אז זה תינוק טיפש.

הירך יורד למטה פחות מקולמוס בקושי חצי קולמוס, מה גם אותיות פשוטות ארוכות הרבה יותר מד' קולמוסין. ברור ששאלת תינוק ובכלל לא מופתע שהוא קרא רי"ש

עיין בתמונה

א.הרגל יותר ארוך מהגג? כן

ב. הירך יורדת מתחת השיטה? כן

מה הבעיה?

נראה שכשר אך אשאל

שהרב ליאור שליט"א פסל לו פעם במקרה כזה.

אני מבין זה בהחלט, זה מרובע!

גם אני בהתחלה באתי לרב מועלם עם הרבה ר הייתי בטוח פסולים אמר לי הרב הרבה שימוש יעזור פה וב"ה זה כשר