פורום סופרי סת"ם (עמוד 4)

תנסה להגדיר מה בדיוק אתה מחפש ואנסה להמליץ לך על ספר שמתעסק בנושא

אני יודע שזה ח פשוטה אבל מה הדקויות של האות? עגולה מצד אחד או מרובעת משני הצדדים למשל. (אין לי כינוי אני מהכינוי של אשתי אז אני כותב מאנונימי)

של מה שאני חושב שהכי מדוייק וכך אני כותב עיין חי''ת של חור

קלף בק 02-537-0634

אני ברמת מתחילים...

דבר שני - לא פחות משעתיים ביום כתיבה!

כתיבה - לא כולל התארגנות מסביב לפני ואחרי.

 

וזה עוד כלום לעומת מה שצריך להשקיע במקצועות אחרים.

 

תעשה את שני אלה + תחתור לכתיבה לכתחילה ויפה - יש לך סיכוי טוב להתפרנס מזה בכבוד!

כשזה אתה לבד יש תקרה שקשה מאוד לעבור אותה וגם אתה מאמץ טעויות.

 

חבל להתקמצן.

 

אם אתה בראש כזה  - תמצא מקצוע אחר.

 

תשקיע במורה, תשקיע בזמן, תשקיע בירא"ש - ובע"ה תראה ברכה.

לא כמקצוע...

ואין לי מושג כמה זה במילימטרים.

בתפילין של יד, זה קלף בגובה 22 מ"מ וזה כולל גליונות ו7 שורות.

נדמה לי שזה יוצא בערך 2,4 לגובה בין שרטוט לשרטוט אז יוצא שעובי הקולמוס יהיה בערך 0.6 מ''מ.

דיו לנצח - דיו שממש טוב לגוויל. הוא יוכל אולי לעזור גם בשאר העיצות...

הטלפון שלו זה 053-726-0641

תעשה כמו שכל עם ישראל עושה.

 

אם להיכנס לעניין העפצים, לענ"ד לעשות דרמיס

יש יותר מדי קושיות על אפידרמיס וזה לא מסתבר לפי המציאות. 

 

בתי תפילין פרודות ללא דבק, לא צריך חרוצות (סתם יקר ומסוכן ואין לזה שום יתרון על פרודות)

 

קשר תפילין מרובע, לפי כל הראשונים והרבה אחרונים ומנהג ספרדים בפשטות היה קשר מרובע. 

אא''כ בקשו ממני בפירוש מרובע
רוב הספרדים בדור האחרון נמשכו אחרי בן איש חי ושינו את המנהגם לקשר דלת.
כנ''ל מנהג האמיתי של הספרדים (מגורשי ספרד) היה קשר מרובע (וזה דעת כל הראשונים, ב''י ורוב ככל האחרונים)

אבל בתפילין שאני מוכר קושר דל''ת כי זה מה שמכירים

ובכלל, מה המקורות?

אני מכיר שזו דעת חסידים ותימנים...

רמב"ם, שימושא רבה (מובא בהלכות הראש) מוזכר בבעל העיטור עוד מהגאונים.

ראיתי תשובה של הרב מועלם לא לשנות מהד' שנהוג כיום אף על פי שנראה שמנהג תוניס היה ם.

הנקודה המעניינת היא שמדובר בהלכה למשה מסיני כך שיש דעות שדבר זה יעכב בתפילין של ראש.

אני ממליץ לעשות ם, ויש לי חומר מסודר על זה.
מי שרוצה לעיין בד''כ גם משנה בסוף

לפעמים שואלים מה עשה הרב אליהו? מה עשה הרב עובדיה? אכן עשו ד
אני לא מתכווח עם אף אחד

עם הרצועות? הכוונה שתי צורות ד' אחת פנימה ואחת החוצה ואז הקשר הוא ם'?

כי את לשון הסוגיה כאמור אפשר לפרש לכאן ולכאן. (אינני מתייחס למסורת ולעדויות)

בפרטי?
אם יש לך גם על צורת האותיות, או הפניה לסיכום רציני שכולל את המסורות השונות אשמח.
תודה

הדובר הוא הרב יוסף כהן מירושלים סופר וותיק

133_או''ח סימן לב סעיף נב 1.mp4

134_או''ח סימן לב סעיף נב 2.mp4

לדעתי עדיף מורה בהדרכה פרטית ממכון כלשהו. אולי תלך לישיבה כלשהי ותברר על סופרי סת"ם באזור וככה תתחיל להתעניין עד שתמצא מישהו עם המלצות וניסיון.

בהצלחה רבה

@אות והדר
@הרש
אולי יחלקו עליי ועדיף מכון כלשהו, לדעתי עדיף הכשרה פרטית בליווי צמוד.

יש לי חבר ברחובות
אשלח לך את המספר בלי''נ

תוכל לשלוח לו

תודה רבה

אז אני מכיר רק מורים באזור ירושלים

החבר מרחובות הוא תלמיד של ר' שמחה.
שולח את המספר בפרטי

שאומר שהאוויר אינו מצטרף לרבוע אבל אם זה חריץ דק לכאורה אין בעיה.
בקשר לאחריות שלא יתקלקל הרבוע, זה מתקלקל...הגיעו אלי כבר שני זוגות כאלה. זה די מבאס לשלם מחיר יקר על מוצר שעלול להתקלקל במהרה

גם לשולחן ערוך ולרמב"ם התקלקל?

הברכי יוסף על הסעיף הנ"ל בש"ע (לב' סעיף מ'), כותב כי הסיבה שעמ"י לא מניח תפילין חרוצות, כיוון שהחריצים מתרחקים זה מזה במהלך השנים והריבוע נפסד, ונוח לו להקל בדבר שנתון במח' אמוראים, ולהחמיר בהל"מ.

במיוחד אלה שיש להם זיעה חומצית, התפילין שלהם מתקלקלות אפילו כשהן לא חרוצות.
חרוצות של המכון שהזכרת(ערכתי משום פרסום), למעשה בתים רגילים שניסרו אותם. הבתים נחלשים ע''י ניסור ומושפעים הרבה יותר מבית פרודות (ביצור טוב)
אני לא יודע מה המצב היום אבל הבתים שקיבלתי היו ממש חלשות.

לכאורה יתרון היחיד שלהם כלפי פרודות רגילות הוא שאפשר להעביר חוט מלמעלה.
1. בפשטות אין אחד שפוסל בלי החוט הזה
2. טעם העברת הגיד הוא כדי להראות שהבתים פרודות. או שכדי לגרום להם להישאר פרודות (מובן בבתים דקים) אם הבתים פרודות בלי הגיד לא ברור שיש חסרון.
3. לשון הראשונים "נוהגים להעביר חוט'' וכדו', עניין של מנהג.

כדי שאדע להיזהר...

שלא על מנת להעביר גיד אבל שיהיה חרץ ניכר. הן לא יתקלקלו במהרה.
בכל מקרה רק להעיר שכדאי לבדוק אם התפילין מדובקות או עשויות בלחץ. המדובק פסול להבנתי אבל אינני פוסק.

הרבה זמן לא בדקתי כאלה...

@נחשון מהצפון 

@נגרינסקי

תחזיר לשם

יותר מזה זה בזבוז זמן.

 

לא כתוב מי כתב את זה.

ממי הוא מפחד? למה הוא לא רושם?

 

לערבב ככה הלכה והגדה זה לא פשוט, רוב מניין ובניין של חכמי ישראל לא פוסקים ככה. חוץ מרבי נתן וטור ברקת לא עשו את זה.

 

ההבנה כ"כ שיטחית.

להביא סקיצה זולה מגוגל תמונות ולקרוא לזה רנטגן קצת מראה על הרמה ההבנתית.

 

בקיצר, מישהו שמנסה לפרוץ גדר ללא הסכמת חכמי ישראל. אין ערך אפילו לקרוא.

הוא יותר יפה ומדוייק.

אז ברור שעדיף קטנות. אם לא אז בוודאי שגדולות

אם בכל זאת קנית קטנות תקנה מסופר מומחה לענין. אל תבדוק את התפילין ללא סיבה מובהקת.

קרו פעמים שראיתי סופרים שנפסלו להם פרשיות בהכנסה או בהוצאה. הסופר המומחה לעניין שאני מכיר מצהיר שמי שבודק אצלו הוא לא אחראי לגבי הכניסה של הפרשיות אם העבודה על הבית לא הייתה טובה וזה מצוי בקטנות יותר.

אני לא מתעסק איתן כלל.

הוא תמיד ממליץ לבדוק, אבל שיהיה אצל אדם מקצועי.

 

אף פעם לא הבנתי את אלה שאומרים לא לבדוק.

תבדוק - אבל אצל אדם מקצועי.

עדיף שיבדקו וימצאו שצריך לתקן, מאשר שלא ימצאו ובשמים יסובבו עוד כמה סיבובים על הגריל...

כמובן, שוב, אם אין סיבה ממשית לבדיקה.
כמו הראיה שהרמבם מביא מהלל בגמרא על התפילין שקיבל מסבו.

כמובן שאין בזה חיוב, אבל משמע שיש עניין.

 

לענ"ד זה גם נצרך.

לצערי כיום זאת עבודה שלוקחים עליו גרושים ועושים אותו מהר מהר ויש הרבה בעיות.
לבדוק כל שנה לגמרי מיותר אבל מי שלא בדק את הפרשיות שלו לפני שקנה וקנה חתול בשק כדאי שירוץ לבדוק גברא ומחשב. אם הכל תקין אז אין צורך לבדוק שוב.

א. תפילין לא צריך לבדוק, ,בכלל.
ב. חלק מהאחרונים כתבו לבדוק כי ראו שבמציאות יש נזקים בתפילין במשך הזמן אבל צריך להבין שלהם היו בתים דקים, הפרשיות ניזוקו מזיעה ומשומן הגוף, בבתים שלנו אין חשש כזה.
ג. יש מנהג חסידים לבדוק כל שנה, זה כבר לא עניין הלכתי

כתבתי כבר לפני זה שאין חיוב.

 

אבל, אי אפשר להתעלם מזה שיש הרבה שכותבים שכן ראוי לבדוק. לא רק כל אלול, אלא כל 3.5 שנים.

 

לגבי נזק - גם היום יש נזקים - זיעה מזיקה גם היום, מי ששכח את התפילין ברכב, על ההסקה בבית, בארון מול השמש - אלו נזקים יפים מאוד שקיימים גם היום.

 

אם המגיה יודע מה הבעיות ברצועות - אז יש עוד סיבה מצויינת לבדוק מאחר ויש לא מעט שמניחים עם רצועות פסולות ממש.

 

ואפשר להוסיף שגם הבעל מקצוע הראשון שממנו קנית צריך שמישהו יעשה עליו ביקורת.

חשש של "זלזול" או התעלמות מדעןת האחרונים.
מאחר ומה שאתה כותב היה ידוע לתנאים, לאמוראים, לגאונים ולראשונים, השולחן ערוך וכו' אני תוהה איך אתה לא חושש לזלזול בדעתם שלא הצריכו בדיקה.

חוץ מרכב הם הכירו את כל סוגי הנזקים שהזכרת, וכמו שאות והדר כתב, איכות התפילין היתה ירודה יותר אז מהיום.

רק תנסה לדמיין את התפילין שהלל קיבל בירושה ולא בדק מעולם.
לרמוז שחכמים שלא בדקו את התפילין שלהם ברכו ברכה לבטלה וכו' על כל המשתמע, נראה לי יותר בעייתי, מחיפוש זכות לדעות אחרונים.

052-711-0676 רבי משה צארום
את ר' שרז אתה יכול לחפש ברשת, יש לו אתר

למה יש הפרשים במחירי מכוניות

אין קשר למה שהעלית. התפילין בתור מוצר וחומר גלם עם עבודת הסופר הן בסופו של דבר באותה רמה ופער מה שבמכוניות או מוצר בעל איכות טכנולוגית וכו' כלל לא נכון.
איזה מנוע יש לתפילין שלך?

השאלה לפי הבנתי היא - יש רמות, כל הרמות 'עובדות', אז למה לקנות את הרמה הגבוהה...

 

גם ברכב, זה נוסע וזה נוסע, למה לקנות רכב שעולה פי 5...

 

אפשר להמשיך לאיכות הנסיעה, נוחות הנסיעה וטיב המנוע. זה משל שדווקא מבהיר בצורה טובה.

 

ממי שקונה רכב ב5K אני לא כ"כ מצפה שישקיע בתפילין 5K, למרות שזה קיים.

אולם, ממי שמשקיע ברכב 100000K אני כן מצפה שיקנה תפילין ברמה גבוהה.

היחס הנפשי אל הקודש, אל התפילין, צריך להיות לא פחות.

ולפעמים ליינות

מכוניות לא מעניינות אותי, דוגמא לא טובה

זה מתחיל בעורות, איזה סוג
יש זולים ויש יקרים, אמריקאי או ישראלי, קפואים או מלוחים...
אח''כ עבודת המשיכות (בולקעס בלעז')
עבודה איכותית בשלב הזה מאוד גורלי להמשך.
פרעסים, אם זה ידני או מכונה
זמן יבוש מאוד חשוב, האם זה יבוש טבעי או לא
הוצאת השי''ן, אחד המלאכות הקשות. יש כאלה שבכאילו מוציאים ביד ויש כאלה באמת.
איזה דבק משתמשים, יש בתים מאוד יקרים שעדיין משתמשים בדבק עור, דבר שמאוד מאריך את זמן העבודה.
עבודת המרבע זה עולם אחר בבתים טובים.
הצביעה: עבודת ההכנה מאוד גורלי, אפשר להנף יד לפסול את הכל.
אלה כמה נקודות על רגל אחד, עניינים מפורטים וארוכים מאוד שגם אני לא בקיא בהכל

יש לך מורה מסודר?

כי לרוב זה שאלות שמורה טוב עונה עליהם ומוביל לפי שיטתו.

מקובל לכתוב גובה שורה 8 מ''מ או סנטימטר.

עדיף תיקון קיפולים, זה דף למעשה תיקון של עמודה או חצי עמודה מודפס בדיוק באורך השורה שיש לך בקלף. קול שורה מקפלים את הדף ושמים אותו מתחת לשורה שאתה כותב.

נשמע שלא למדת אצל מורה, במקרה כזה בד''כ לכתוב מגילה זה סתם בזבוז קלף וכוחות, כדאי להתייעץ עם מורה טוב.

 

למדתי בקורס אינטרנטי לפני כשנתיים ולצערי לא היה לי זמן להמשיך להתאמן ושמתי את זה בצד.

עכשיו אני מנסה לחזור ומרגיש שכבר יכל אולי לכתוב מגילה..

תודה רבה על העזרה!

מכיר מישהו שעשה את זה והצליח להיות סופר ברמה?