פורום סופרי סת"ם (עמוד 3)

אלא ללמוד באופן פרטני ממישהו טוב. עם סבלנות והתחייבות עד שתסיים לדעת טוב.
שיכלול מחיקות, שרטוט, בחירת קלף/דיו, טיפול בקלף. הדרכה בכתיבה בפועל...

ובנוסף, למה צריך משהו מיוחד לציבור הדי לאומי?

אתה מחפש מורה איכותי מאוד, ושיש לו יר"ש.

 

אני למדתי אצל חסיד גור, אח שלי הגדול אצל ליטוואק, ואח שלי השלישי אצל ליטוואק אחר...

יש לך המלצה על מורה בסביבות ירושלים?

תכתוב באישי אתן לך כמה טלפונים.
יקר ומצוין לכתב אשכנזי - גבריאל כהן

 

אני מלמד גם כתיבת סת"מ וגם שחיטה וטריפות

מה לעשות שאנחנו רק סופרי סתם ולא נביאים.

אנחנו לא יודעים מה רמת הכתב שלך ומה באמת הקרוב שלך יעשה בשבילך...

 

ככלל, להתאמן שעה ביום זה בזבוז זמן. 

מינימום - שעתיים. שעתיים של כתיבה לא כולל הכנה לפני וניקיון אחרי.

 

אם אין לך את הזמן הזה - תעזוב עכשיו...

 

בהמשך, אף פעם אל תעצור מלהתקדם. תמיד תבקש הארות והערות, אם המורה לא מסכים  - תחפש מישהו אחר.

ברגע שאתה לא מקבל הערות - אתה זורם... ההערות מציבות אותך על רף שאליו תשאף ותמשיך להשתפר - וכמובן שכלכלית זה משתלם.

אפשר להגיע לרמה טובה גם בשעה

יש כאלה שאומרים שעתיים זה בזבוז זמן, צריך 4 שעות..יש לי חבר שכותב יריעות של ס''ת רק אות א רק צד''י וכו', אין לזה סוף אבל כל מה שמשתדלים זה שווה.

קשה לדעת מתי אבל מגילה שלישית/רביעית בד''כ ע
יכולה להימכר במחיר יפה אם אכן רמה טובה.

תודה על התשובות.

 

שאלה נוספת.

על איזה סוג כיסא אתם ממליצים?

גם כאן, כמובן שזה אינדיבידואלי וכל אחד עם מה שנוח לו ומה ששומר על הגב שלו הכי ישר וכו'.

אבל בכל זאת אשמח לקבל המלצות, האם לדעתכם עדיף משהו פשוט, נגיד בסגנון הזה: ריהוט משרדי - קטלוג כסאות - כיסא פלסטיק דגם מלון

או קצת יותר משוכלל, כזה: כיסא משרדי

כמובן שבכל אופן בלי גלגלים.

אם יש רעיונות נוספים אשמח כמובן גם לשמוע.

יציבון הוא נחמד כל עוד שלא הורס לך את הברכיים.

מה שיותר חשוב זה השולחן

בעיר העתיקה ברח' חבד

יש כל מיני מסורות לאותיות עם תגים משונות לפופות וכו.
צריך לראות. אני יכול לבדוק...

בתמונה נראה די גבולי...

נחכה למומחים...

תבטל את רי"ש ואת הלמ"ד 

המכונים למיניהן יש הרבה בעיות

למכונים למיניהם יש בעיה
הן מנסים לקנות משהו מהודר אבל לא ביוקר ולהרוויח טוב. פרשיות מהודרות נעות סביב 2000 (רק פרשיות) מכוני התפילין לא יכולים להרשות לעצמם להוציא כאלה סכומים על פרשיות אז הם קונים בזול יותר ועדיין מוכרים ביוקר כי יש להם הוצאות מרובות (עובדים,לשכור מקום,פרסום גדול) כך יוצא שהלקוח משלם על תפילין 4-5 אלף ומקבל פרשיות ברמה בינונית ומטה (כשהם כותבים שאלו תפילין מהודרות)
אצל סופר שכל הרווח שלו אפשר למצוא באותו מחיר תפילין באמת מהודרות
אין מה לעשות זאת המציאות אני כתבתי עבור מפעל תפילין פרשיות ב1200 וזה היה הכי מהודר אצלם (מה שכתבתי היה ברמה טובה אבל לא מצדיק את המחיר שאותו מפעל לקח) ברגע שהעלתי את המחיר כי רמת הכתב עלתה והיו כאלה ששילמו לי הרבה יותר הם לא יכלו לעמוד בזה והפסיקו לקנות

בהצלחה

אני לא אותו אנונימי...
אבל נתגלו הרבה בעיות שם. גם של מהודר כשזה בקושי כשר וגם של פסולים.

כמובן. קורה בהרבה מקומות אבל בבית אל הם מתחמקים מאחריות.

אני מתאר את המציאות שקשה למכונים לשלם על פרשיות ברמה גבוהה. הם מוכנים לשלם ממש מעט וזו התוצאה.
אם אתה מדבר על תפילין בית אל שם קשה מאוד להוכיח משהו אם תפתח את התפילין שלהם אצל מגיה לא מטעמם הם יגידו שאין להם אחריות כך שרק הם בעצם יכולים להגיה את הפרשיות שלהם ולהסתיר מעיני הציבור מה באמת קורה שם
אבל ראיתי דוגמאות של תפילין מאוד מהודרות שנמכרו על ידי המפעלים האלה ורמתם לא היתה תואמת את המחיר אני לא אומר שזה היה פסול אבל לא יפה ולא הכי מהודר ומתפילין במחיר 5900 הייתי מצפה להרבה יותר.
אני סופר ואני מוכר תפילין הרבה יותר מהודרות במחירים יותר זולים ממה שמוכרים במפעלים. הסיבה היא שאין לי את אותם הוצאות כמו שלהם. אז מי שרוצה לפרנס פרסום ושכירות וקשקושים אחרים שיקנה במפעלי תפילין ויקבל משהו פשוט

גם  אם אתה נעול לקנות מהמקומות האלה, תקח את הפרשיות לבדיקה מטעמך.

בשום אופן אל תתן להם להכניס את הפרשיות לפני שהתייעצת וקבלת אישור שהם 100%

אם אתה מעוניין אני כותב.
ואם תרצה רמה ממש גבוהה אז @אות והדר

בטח שיש הרבה סופרים.
מומלץ לקנות ישירות מהסופר

אם אתה יודע מה לשאול את הסופר ואתה מבין מה אתה רוצה ממנו.

יש כאלה שרוצים הון תועפות ודוחפים לך מליון חומרות שלא כתובות בשום ספר, ויש כאלה משווקים תפילין כשרות בדיעבד כמהודרות.

תתיעץ עם מבינים ואל תסמוך על זקן של הסופר

*מיליון חומרות שלא כתובות בשום ספר - ממש בשום ספר? הסופר המציא מדעתו? או אולי מספר שאתה לא מכיר או לא מתחשב בו?

*תתיעץ עם מבינים ואל תסמוך על הזקן של הסופר - גם על המבינים שלך אפשר להגיד שלא לסמוך על הזקן שלהם, מה הקריטריון למי שכן סומכים עליו?

 

אני לא מספיק בקי להגיד לך איזה חומרה כן כתוב ואיזה לא, אבל בהחלט יש חומרות יקרות בכסף ואין להם שורשים.
לגבי שאלה השניה, אענה לך בסיפור. לקחתי את התפילין של הבן שלי לבדיקה ופסלוהו משום כל מיני דברים שאני לא מבין אבל משהו בבודק ההוא לא מצא חן בעיני והחלטתי להתייעץ עם פוסק. הלכתי לרב זלמן נחמיה גולדברג שהפנה אותי לרב גדול לענייני סת''ם (לא זוכר את שמו) אמר לי הרב שאין שום שאלה בכל מה שהסופר הזה סימן והתפילין כשרות.
אין לי תשובה ברורה אבל התחום פרוץ. כשאדם קונה מטבח או משפץ את את הבית רוצה מאה המלצות, בתפילין צריך יותר כי תכלס אתה קונה חתול בשק.

הרבה אנשים קונים תפילין בהון תועפות ובפנים יש פרשיות בדיעבד.

לכן לא לסמוך על אף אחד ולקחת את הפרשיות לבדיקה מטעמך אצל מגיה מוסמך ונאמן. 

 

אכן יש כאלה מכניסים הרבה חומרות שאין להם מקור או ששנויות במחלוקת כמו מקשה, בתים ללא קיפולים, חרוצות, רצועות מעור שחוטה וכו' וכו' .

אני אישית ממליץ להשקיע בפרשיות ככל האפשר בכתיבה הלכתית ויפה ולקנות בתים פרודות ורצועות איכותיות ללא שום חומרות מיוחדות (לא ריבוע רגל, לא מכוונות, לא חרוצות ולא מקשה וכו'). עיקר ההידור בבתים זה אמינות היצרן שמשתמש בעורות איכותיים ולא מקצר את הדרך ביצור ובצביעה. הידור החשוב בבתים שיהיו פרודות עד התפר.  

לב התפילין אלו פרשיות, מאוד חשוב לוודא שהסופר משתמש בחומרים טובים, הכתב לא דהוי, הקלף לא עבה ולא שעיר. כדאי מאוד להתייעץ לפני ההכנסה עם אדם שמבין.  

חוץ מזה שבתים היו עם חריץ מזוייף ומאלה דבק בין החריצים ועוד מלא בעיות שנגרמו מההכנסה גרועה, מצ"ב תמונת הפרשיות. 

אם החור נראה רק כנגד האור זה לא נחשב חור ולא צריך לתקן.
אם זה חור אמיתי אז אפשר טיפה לגרד מרצה הו' ולהפך את האות למוקפת גוויל

לקחתי לסופר שכתב את המגילה . הוא הוסיף דיו על האות כך שהחור לא נראה.

בגדול שינוי צורה שלא כסדרן (תיוג נ מימין לשמאל)
לא להכניס תגים לאותיותקלא לחבר אותיות-לא לעשות תג גדול בי'.
להגיד לשם קדושת ה ולשם קדושת מזוזה.
ובמה אפשר לתייג.
זהו בגדול

לשם קדושת מזוזה לפני שמתחיל לעבוד כל פעם, או לפי כל מזוזה או לפני כל תג?
לשם קדושת ה' לפני כל שם ה'?

 

תודה רבה!

קדושת השם.
ראוי להגיד בתחילת המזוזה גם כל אזכרות שבו לשם קדושת ה'

וכמובן מכוער...

 

כה אמר לי מו"צ אצל הרב שטרן.

 

 

כן בעייתי.

ובתפילין בקלות ניתן להפוך נ' לל'

אבל זה נדיר בכתיבה נורמאלית.

 

לרוב זה קורה ע"י תייגנים או בכתיבה מהירה וזולה.

 

בכתיבה רגילה ואיכותית, כאשר אתה כותב את הכל (וממילא פחות בעיות של קידוש) - יש לך יחס נכון של התג מול האות בלי להתאמץ.

לא בשביל להיות סופר שמיתייג לעצמו

ללמוד את ההלכות נורמאלי, כמו סופר. את כולן, בסופו של דבר הוא יכול להתקל כמעט בהכל.

 

חוץ מפתוחות וסתומות לא עולה לי בראש הלכות שממש לא קשורות אליו וכן קשורות לסופר.

לא מסכים איתך....
לא צריך צורת האות לא צריך כסדרן. לא צריך ח''כ. לא צריך כמעט כלום

עשרות ואולי מאות כאלה ראיתי 

פשוטים - היה יותר פשוט ולא היתה שאלה

שיהודי אחד מירושלים הוציא 

אשאל אותו אם אפשר לשלוח אליך. 

תשאיר כאן מייל ואנסה בלי"נ

איך צריך לעשות תיוג, יש מלא מסורות ורובן המוחלט אבדו.

הרמב"ם כבר העיד על זה אבל אמר שעדיף לתייג במסורת שנשארה מאשר לא לתייג למרות שזה לא פוסל. תראה את התוספות במנחות כט' שאומרים תג אחד מימין (אבל לא נוטה ימינה אלא למעלה ישר) תג אחד משמאל ולמעלה ותג אחד למטה (כן כן קו לכיוון מטה) או שלוש קווים ישרים למעלה או כמו שעושים היום. וזה רק צורת התגים ולא אילו אותיות מתייגים וכמה תגים על כל אות. אם זה למכירה תעשה מה שנהוג אם זה ללימוד ולעצמך, תברר את הסוגיה ואת המסורת שאתה מחפש. כל מה שכתבו לך כאן זה רק לפי מה שהשתרש לא בהכרח מה שנכון או מה שהיה נהוג באמת.

זה מה שנוהגים היום

ב. 'כל מה שכתבו לך כאן זה רק לפי מה שהשתרש לא בהכרח מה שנכון או מה שהיה נהוג באמת.' - אשמח שתתן דוגמא אחת בלבד ממה שכתוב בשרשור לעיל שעונה על 'לא בהכרח נכון או מה שהיה נהוג באמת'.

לעשות ככה...אבל אם הוא מחפש בשביל ללמוד או בשביל להחזיר מסורת שאבדה אז שלא יחפש במה שנהוג כיום... זה הכל. תיוג לא מעכב לכן אין נכון או לא נכון אבל יש מנהגים שונים ונראה שלא היו מתייגים כמו שאנחנו מתייגים היום.

שכתבתי לכמה רבנים חשובים ולבניהם (גם מהציבור החרדי) שלמדו את הסוגיות ולא שינו כלום ממה שהשתרש.
אלה שרוצים שינויים בד''כ הם צעירי הצאן שלומדים משהו ומתלהבים מזה שגילו את אמריקה.

או לכל הסת"ם לרי"ף ורש"י כן לרמב"ם לא. צורת התגים כמו האותיות המשונות לא נשארה בצורה חלקה כיום (יש אצל התימנים לפופות אבל אצל כל השאר לא) יש בזה מחלוקות ובדבר שהוא מנהג ולא הלכה מסתבר שגם לא כל כך נזהרו לשמור על הצורה המקורית. בגמרא בשבת יש כל מיני מאפיינים לאותיות שלא כל כך מובנים לנו היום למשל.

להכשיר בדיעבד ומה שהוכשר בגלל "עת לעשות לה'" ללכתחילה ואפילו עדיף? לעולם סיד לא יהיה עדיף מעיבוד בעפצים.

על רב משה גאון רק בשעת הדחק, לא היה ספק איזה צד הוא הקלף. גם לרמב"ם לא.

לנו יש

זהות הקלף היא מחלוקת טחונה כבר אבל העיבוד בסיד אין חולק שעדיף קלף בעפצים- גם רבינו תם.
אפידרמיס זה החלק העליון של העור. קלף לפי רבינו תם ודוכסוסטוס לפי הרמב"ם.
דרמיס זה החלק העבה שתחתון לאפידרמיס שהוא קלף לרמב"ם ודוכסוסטוס לרבינו תם.
אז כיום שמגרדים את האפידרמיס יוצא שנשאר רק קלף לדעת רמב"ם ועם עיבוד בעפצים אז דעתו נוהגת כיום. לרבנו תם כיום כותבים על הדרמיס שהוא הדוכסוסטוס ועוד לצד בשר... עוד משהו למה לא שאלת אם הדיו כשר לדעת רבנו תם?

אבל מצאתי מישהו שעשה את זה טוב יותר ממני.

תקרא את הערות טו ו- נ:

https://forum.otzar.org/download/file.php?id=62115


(רבנו תם לא חשב שהאפידרמיס זה קלף. אולי רב האי גאון כן).

א) לא בטוח האם הגאונים הכשירו את האפידרמיס או הדרמיס.

מה ש(כנראה) בטוח זה שרב משה גאון הכשיר את הדרמיס, אבל אולי דווקא כשמעבדים בסיד.



ב) לפי חלק מהראשונים, בדיעבד אפשר לכתוב תפילין על דוכסוסטוס.
ולפי חלק מהראשונים, בעיבוד בסיד (כנראה) מותר לכתוב על הדוכסוסטוס גם בצד הבשר.

לא נכון וברור שלא לכתחילה כמו שכתבת קודם... א)מתשובות הגאונים נראים שני דברים עיקריים שהדרמיס היה הקלף לשיטתם ושהם חלקו על רב משה גאון בגלל העיבוד בסיד ורק בגלל העיבוד בסיד. מכאן שגם הוא סבר שהדרמיס הוא הקלף אבל התיר לעבד בסיד וחלקו עליו רק על זה. ב)מה שהתירו זה עוד דבר בכלל לא לכתחילה אלא בגלל שיש אפשרות לכתיבה יפה שמתאפשרת מהצד ההוא, זה טעם דחוק בטח אם יש לך קלפים טובים ומצויים בשפע כמו היום.

א) אתה חושב כמו הרב חימי:

בירור שיטת רב האיי גאון מה הוא הקלף מסיני | אתר ישיבה | אתר ישיבה

וכנגד יש מאמר ארוך שטוען בדיוק ההיפך, שכל הגאונים (חוץ מרב משה גאון) הכשירו רק אפידרמיס:

https://www.yeshiva.org.il/midrash/pdf/pdf374/bentz_tfilin_2.pdf


ב) כמובן שהם התירו רק בדיעבד.
אבל בשבילנו אולי זה עדיף - כי כך אנחנו יוצאים יד"ח גם אם הקלף הוא אפידרמיס.

כדי להסביר יותר מה כתבתי ב-א)



"רב משה גאון היה קורא לר"ק קלף, ישנן שתי אפשריות להבין זאת...

ב. רב משה תפש את כל המושג 'קלף' באופן שונה.

לשיטתו הקלף אינו אחד החלקים הפיזיים בעור לעומת חלק אחר. אלא
מה שמייחד את ה'קלף' הוא אופן עיבודו, והר"ק בלבד הוא ה'קלף' כיון שלא נעשה ב"עיבוד גוילים" בעפצים. ואם יעופץ כבר
לא יהיה קלף (אלא דוכסוסטוס כנראה).

לפי דרך זו, החולקים עליו סוברים ש'קלף' הוא אפידרמיס".

לפי מה שאמרת אין הבדל בין קלף לדוכסוסטוס. ברור שאופן העיבוד חשוב, להבדל בין גויל לקלף. בין קלף לדוכסוסטוס אין הבדל באופן עיבוד... דוכסוסטוס נקרא מה שעובד בעפצים? בחייך... ההגיון בין החלקים השונים הוא כזה: הגויל נשמר להרבה זמן והוא חזק ועבה ולכן נכתבים עליו ס"ת. הקלף פחות עבה וחזק ולכן הוא לתפילין וכשר גם לס"ת. דוכסוסטוס הוא דק ולא כותבים עליו דבר חוץ ממזוזה שלא נעשית להרבה זמן. לפי ההגיון הזה מובן שהרמב"ם הרמב"ן הרשב"א ועוד... צדקו בזהות הדוכסוסטוס והקלף.

 

 

ב) עוד הוכחה זה שבתלמוד כבר כתובה חלוקה לגבי צד הכתיבה וזה כתוב ככה:גויל על צד שיער קלף על צד בשר ודוכסוסטוס לצד שיער. דוכסןסטוס הוא כמו הגויל, הצד העליון של העור (האפידרמיס) ועליו כותבים בין גויל בין דוכסוסטוס. ההבדל ביניהם הוא שהדוכסוסטוס דק כי הוא חולק מהקלף. אם לא חילקת מה ההבדל בין דוכסוסטוס לקלף? מה ההבדל בין גויל לקלף? כל פלפול שיביא לזה שעדיף לעבד בסיד מאשר בעפצים לכתחילה הוא פלפול סרק... 

אני בטוח שאתה מכיר את שני הצדדים.
המאמר של הרב אוריאל בן ציון הוא המשך למאמר בן מאה עמודים.

קראתי את שלושת המאמרים ואני לא יודע להכריע. יש הוכחות טובות לכאן ולכאן.

כדי להחליט נצטרך לעבור מילה מילה בתשובות הגאונים, וזה לא לפורום...



נסכים שאם הרב חימי צודק עדיף עפצים (דרמיס),
אם הרב אוריאל צודק עדיף אפידרמיס,
ואם מישהו בספק (כמו הפותח) עדיף סיד (דרמיס)?...

אבל למדתי את השיטות של עמודי ההוראה הרמב"ם הרמב"ן הרשב"א גאונים וראשונים ואני לא רואה למה להתפלפל ככה. יש הבנה פשוטה בתוספת מסורת עיבוד חד משמעית שדוכסוסטוס וקלף זה חלוקה של העור. העור לא מתחלק בעיבוד סיד וכאן מתחיל הבעיה וכאן גם ראיה לזה שלא מהמסורת לעבד בסיד (משה רבינו לא עיבד בסיד וגם לא תנאים ואמוראים). חדירת הסיד היא כבר נטיה מהעיבוד המקורי, לאחר הנטיה הזו הפסיקה חלוקת העור לשני חלקים ואז התחילו להופיע דעות שונות על ההבדל בין קלף לדוכסוסטוס... בשבילי זה אפילו לא מתחיל בגלל הסיבות האלה ועוד הרבה. 

 

 

 

מחלוקת בין קלף ודוכסוסטוס היא מחלוקת מקובלת ואף אחד לא יפסול תפילין של מישהו אחר עד שיבוא המשיח ויכריע אבל מחלוקת שנוצרה בגלל דיעבד אפשר להכריע בה כבר עכשיו, עזוב את הסיד ותבדוק מה קורה...

הרעיון שקלף ודוכסוסטוס הם שני חלקי הגויל מופיע לראשונה אצל גאוני בבל.


ברור שבאותה תקופה גאוני ארץ ישראל וכל שאר העולם (גם קירואן) עיבדו בסיד.

נכון שפירקוי בן בבוי טוען שזה התחיל מגזירת שמד. אבל הוא טוען את זה גם על הרבה דברים אחרים, שאנחנו יודעים שהם לא נכונים.

בירושלמי, במדרשי חז"ל הארץ-ישראלים ובמסכת סופרים בכלל לא מוזכר עיבוד בעפצים.
אז ייתכן שזו כבר מסורת קדומה (שגם עיבוד בסיד מותר כמו עפצים).



כשהרמב"ם אומר לעפץ את הדרמיס, הוא מסתמך על רב האי גאון.
אבל פשטות לשון רב האי גאון היא שהקלף הוא אפידרמיס.

לרמב"ם היה כנראה רק את תשובת רב האי גאון לקירואן, ממנה אפשר להבין שהקלף הוא דרמיס.

לר"ח ולרי"ף לא הייתה *מסורת* לעפץ דרמיס.
הם שינו את המנהג לעבד בסיד, ועברו לעפץ את הדרמיס בעקבות התשובה הנ"ל.
יכול להיות שהם צדקו כשעשו זאת.

אין גם מסורת לכתוב על אפידרמיס.



המסורת היחידה שיש לנו היא לעבד בסיד. (דרמיס, כמובן).
כמו שעשה כמעט כל העולם היהודי באלף השנים האחרונות.
ואנחנו יודעים שרוב הגאונים התנגדו לשיטה הזאת (והתירו לסמוך עליה בשעת הדחק).




שורה תחתונה, הכל תלוי איך מבינים את תשובות הגאונים.

הגאונים חלקו על רב משה גאון שהיהי היחיד שהכשיר עיבוד בסיד וכולם בעצם עיבדו בסיד?

 

"גאוני ארץ ישראל" זה ניסוח חמקמק שלא באמת יכול לומר משהו- חוץ מזה שהם לא היו הסמכות ההלכתית העיקרית והקובעת, בטח לא מול בבל. מה שקרה בארץ היהי בגלל סיבות היסטוריות והבאת עורות ושיטת עיבוד על ידי מי ששלט כאן. אין קשר הלכתי אלא רק אילוץ של בדיעבד.

 

מה שאמרת על פירקוי בן באבוי גם לא נכון אלא אם ן אתה היית שם בשביל לחלוק עליו. איך הכרעת שהוא טועה והחולקם עליו צודקים ולא להפך? מה שהוא קיבל מכלי ראשון נאמן מה שלא פחות... אתה מתבטא בחוסר זהירות משווע...

 

הרמב"ם לא מסתמך על רב האי גאון אלא מוסיף אותו כאסמכתה בלבד. את רב האי גאון ניתן להבין או למצוא גרסאות בתשובות שיעלו לשני הצדדים... אמת. לרמב"ם הייתה מסורת כמו לעוד גדולים שונים לגבי זהות הקלף ובטח שלגבי העיבוד בעפצים שעליו אין חולק למרות המאמצים שלך לסלף ולהראות כאילו עיבוד סיד הוא לכתחילה למישהו.

 

 

 

"המסורת היחידה שיש לנו היא לעבד בסיד"? לא יודע על איזה מסורת אתה מדבר...

איזו מסורת הייתה לרי"ף או לר"ח במקומות מגוריהם זה לא קשור לעניין העניין הוא מה עדיף ולכתחילה גם לדעתם ואת זה הם כתבו בפירוש שעדיף קלף מעופץ. האם היה להם או לא? אולי היו אנוסים לעבד בסיד.

 

בלבלת בין עיבוד בעפצים ובסיד שלדעת כולם עדיף ולכתחילה בעפצים ובין נושא הדרמיס והאפידרמיס שגם בו דעת הרוב של הסמכות הרבנית, בטח לספרדים, היא שהדרמיס הוא הקלף. רב האי גאון ואביו יכולים להיות לשני הצדדים אבל ישנם עוד גאונים כך גם הרמב"ם הרמב"ן הרשב"א ועוד...

 

אתה רוצה להישאר ב"עת לעשות לה'" עם הסיד כשיש בכל מקום עיבוד בעפצים תישאר בכבוד. לגבי זהות הקלף והדוכסוסטוס זו מחלוקת מקובלת שאי אפשר להכירע בה אלא רק לבחור דעה וללכת בדרכה. לי הרשב"א מספיק בטח שאם הרמב"ם כתב ככה בפירוש.

רק כתבתי שכל שאר העולם חוץ מבבל עיבדו בסיד. את זה כתב פירקוי בן בבוי עצמו, והגאונים בתשובה לקירואן.


הנה הנושאים שפירקוי בן בבוי תולה בשמד/ מנהג טעות של א"י בלבד:

להזכיר פיוטים ב18, ובפרט שמע ישראל בקדושה של שבת; תענית בראש השנה
- ואלו הרי מחלוקות קדומות בין גאוני בבל, מרס"ג ורב נחשון ועוד.



מילה על גבי עפר ולא על גבי מים, אמירת זכרנו לחיים בעשי"ת, התרת חלק מהסירכות, התרת נדרים -
בכל אלו אנו עושים נגד פירקוי בן בבוי.

תענית בשבת תשובה -
אולי באמת התחיל בא"י. לא יודע.



להגיד שלרמב"ם הייתה מסורת על זהות הקלף, כשהמסורת הזו מתחילה ככל הנראה מעיבוד בסיד - זה מעניין.



את השאר נראה לי שהסברתי.

אני בעד שכל אחד ימשיך במנהגו, כי בכל שיטה מרוויחים ומפסידים משהו.

רק הראיתי למה גם במעבר מסיד לעפצים, מפסידים משהו.

הסיד מבטל את החלוקה בין הדוכסוסטוס לקלף ואתה רוצה לטעון שמשם התחילה החלוקה? גם רבינו תם עונה לשאלה אבל חולק על הרמב"ם לגבי הזהות של הקלף בסוף הוא מעיר שאצלו כבר לא מחלקים כי יש עיבוד בסיד ואז הוא עובר לדון לגבי הקלף שלהם... אם הסיד עשה משהו זה דווקה לעצור את החלוקה בין קלף לדוכסוסטוס...

כל מה שהזכרת מפרקוי זה לא עקרוני, מנהגים שונים יש לכל מקום... לגבי קלף ועיבוד זה נושא הלכתי... תבדיל בין מה היה בםועל במקום מסוים לבין מה האידיאלי והרצוי. גם רבינו תם מודה שעדיף קלף בעפצים. ברור מי עיבד עורות בפועל ומי לא. רבינו תם, למשל, מכריע על זהות הדוכסוסטוס בגלל עניין לשוני מלשון יוון... בלי קשר לעיבוד בעפצים שהוא לא ראה אותו מעולם.

מה הכוונה כל אחד ימשיך במנהגו? מה המנהג? גם רבינו תם אם היה היום היה עובר לעפצים...לא הבנתי איזה הפסד יכול להיות ממעבר מסיד לעפצים

הדיון הזה ממש נחמד, אז תודה



רב פירקוי בן בבוי מתייחס לכל הנושאים הנ"ל באותה חומרה. שבא"י עוברים על עיקר הדין. (ולא יוצאים יד"ח תפילה, למשל).

בזכות הראשונים אנחנו מבינים שאפשר לראות את הנושאים הנ"ל כסתם שינויים במנהגים. אז תאמר זאת גם על העיבוד בסיד...



בנוגע לרמב"ם באמת כתבתי בנחרצות מדי.

הרמב"ם מכריע בין שתי השיטות בנוגע למיקום הקלף מסברא - ואומר שכשיטתו אמרו 'שאר הגאונים'. (ובמקום אחר - רב האי גאון).
הוא לא מזכיר מסורת.

תלמיד הרמב"ם כתב שהרי"ף והר"י מיגש כבר פירשו קלף ודוכסוסטוס כרמב"ם. (והוא כותב שרב האי גאון לא).

יש קצת ראיה שגם ר"ח לא הכיר את חלוקת העור לשניים,

ובתשובת הגאונים לחכמי קירואן (מקום הרי"ף ר"י מיגש ור"ח) כתוב ששם כתבו על הר"ק, והגאונים מורים להם לעפץ.


לאור הנ"ל, הרב אוריאל בן ציון מציע שאין כאן מסורת אלא הבנה בדברי הגאונים - חכמי קירואן הבינו מהתשובה שיש לעפץ את הר"ק, כלומר את הדרמיס.

ומדברי הגאונים במקומות אחרים נראה שיתכן וזו לא הייתה כוונתם, אלא שיעפצו ןיקחו את האפידרמיס...


אבל אתה צודק, יכול להיות שהייתה לרמב"ם מסורת.





החסרון במעבר לעפצים הוא כזה:

אם אכן הגאונים התכוונו לאפידרמיס,
בעיבוד סיד (דרמיס) יוצאים עכ"פ בשעת הדחק -

א) כי אפשר לסמוך על רב משה גאון (ודרמיס מעופץ, אולי הוא לא התיר)

ב) כי יש ראשונים שמתירים בדיעבד כתיבה על דוכסוסטוס,

ובעיבוד סיד לפי חלק מהראשונים (כנראה) מותר לכתוב על הדוכסוסטוס גם במקום בשר.

לפי ההוראות.