תזכו למצוות.!
למישלוח הודעות פנו לאמייל: amipoper10@walla.com
אשריכם ישראל!!!אזמרה...אחרונה
שחרור היום!!!!
לכל אסירי ציון
הלוחמים על חרות ישראל ,
על מלכות ה',
לאקמא שכינתא מעפרא!!!
מתפללים, חושבים עליכם המון,
ואוהבים אין סוףףףףףףףףףףףף!!!!
בדיוק השבת אמרנו בבית
שאנחנו מתגעגעים אליכם!!
ה' יברך אתכם!!!
לחיים חסידים לחיים!!חשבשבת
א- גוט יום טוב!
היום יומולדת של אדמו"ר הרש"ב.
נהוג להתוועד ולקבל החלטוב טובות.
נאמר בפרשה:יהודה.
וַיִּקַּח
חֶמְאָה וְחָלָב וּבֶן הַבָּקָר אֲשֶׁר עָשָׂה וַיִּתֵּן לִפְנֵיהֶם וְהוּא עֹמֵד
עֲלֵיהֶם תַּחַת הָעֵץ וַיֹּאכֵלוּ.
כיצד אברהם הגיש לפניהם בשר עם חלב, הרי אסור לאכול יחד?
אף אחד לא ענה. לבנתיים מצאתי את המקור לתשובה:יהודה.אחרונה
ראה לקוטי שיחות חלק ו' (משפטים ב הערה 40):
אפשר לומר בשתיים: א. שאכלו קודם את מאכלי החלב ואח"כ את מאכלי הבשר
(וכך מוכח מרש"י "קמא קמא..").
ב. אברהם הציע להם או חלב או
בשר (אך לא הגיש להם את שניהם). ועכ"ז הכין ג' לשונות כדי שתהיה לכ"א מהם הבחירה
בסוג האוכל. וזה מראה עד כמה הכנסת האורחים שלו היתה בהידור גדול (שהכין מראש כמות גדולה על אף שלא יגמרו את הכול).
החרדים שטירפדו את חוק "מיהו יהודי"מושיקו
עבר עריכה על ידי מושיקו בתאריך י"ז חשון תש"ע 21:58
היסטוריה אקטואלית, ארוך אבל מענין.
| את השם “שליט”, בוודאי רבים מבין הקוראים מכירים, בהתכוונם בוודאי לחייל החטוף גלעד שליט. אבל מסתבר שהשם הזה “שליט” עורר מהומות הלכתיות, פרלמנטריות ופוליטיות, מהקשות שידעה ארץ ישראל במהלך היובל האחרון. בנימין שליט היה איש צבא קבע וקצין בחיל הים, שנשא לאשה את אן, בת למשפחה סקוטית, לא יהודייה. על אף שהזדהתה כאתיאיסטית, נרשמה במרשם התושבים כנוצריה. לבני הזוג נולדו שני ילדים, אורן וגליה, ושליט האב ביקש לרשום אותם תחת סעיף הלאום כיהודים. שליט פנה לפקיד הרישום בחיפה, בה התגוררה המשפחה, ודרש לרשום את ילדיו כחסרי דת וכבני הלאום היהודי. הפקיד, שפעל על פי הנחיותיו החשאיות של שר הפנים, סירב. בשנת תשכ”ח פנה שליט לקבל סעד בבית המשפט העליון נגד משרד הפנים ומדינת ישראל, בבקשו להכיר בילדיו כיהודים על אף שנולדו לאם לא-יהודיה ואף לא עברו גיור כהלכה. ברוב של חמישה שופטים מול ארבעה, הורה בג”ץ למשרד הפנים לרשום את ילדיו של שליט כיהודים. זאת, בניגוד להנחיות שר הפנים דאז, שקבעו כי יהודי הוא מי שנולד לאם יהודיה או שנתגייר כהלכה. בג”ץ בדק את חוקיות ההנחיות וקבע כי אין להן תוקף של חוק. עד אותו יום, לא הגדיר החוק הישראלי “מיהו יהודי” מבחינה משפטית. המחוקקים הראשונים שבאו לקבוע הגדרה מוחלטת נתקלו בניצני מחלוקות והעדיפו שלא להכניס את ראשם בסוגייה הסבוכה. תחת החוק פעלו עד לשנת תש”ל הנחיות של שר הפנים לפקידי הרישום, אותן הנחיות לא שימשו אלא כראי למשנתו האידיאולוגית של שר הפנים המכהן, ולכן השתנו משר למשנהו ומממשלה לרעותה. הכרעת בית המשפט בעתירתו של שליט החזירה את הכדור לכנסת במלוא העוצמה. מבחינתה של מדינת ישראל, ברור היה כי בית המחוקקים הישראלי צריך לקבוע מי זכאי להירשם כיהודי באופן חוקי. התיקונים לחוק השבות ולחוק מרשם אוכלוסין אכן נעשו במליאת הכנסת. סעיף 4 ב’ של החוק אמר כך: “יהודי הוא מי שנולד לאם יהודיה או שנתגייר, ואינו בן דת אחרת”. תחת הנוסח התמים הזה, לא רבים חשו בפצצה הגדולה הטמונה בניסוח הזה. שר המשפטים דאז שמשון יעקב שפירא, יחד עם יו”ר ועדת חוקה חוק ומשפט חיים צדוק, הסבירו לאומה: “אנו יודעים שיש ליברלים, יש קונסרבטיבים ויש רפורמים מכל המינים והסוגים והם מגיירים. מאחר ואיננו רוצים לקבוע הלכות ואיננו מוסמכים לקבוע הלכות, אנו אומרים, אפוא, שמי שיבוא עם תעודת גיור של קהילה יהודית כלשהי, ובלבד שאינו בן דת אחרת, יתקבל כיהודי”. לא בשוגג הושמטה אפוא הדרישה כי הגיור יהיה כהלכה. מאחורי השמטה זו, עמדה כוונה גלויה מאד לפרוץ את הפתח לגיורים רפורמים וקונסרבטיבים, ולרישום גויים מוחלטים כיהודים. המפד”ל שאיימה לפרוש מהקואליציה בעקבות פסיקת בג”ץ בעתירתו של שליט, ראתה בתיקון הישג דתי, לכאורה. * * * התחום הטעון כל כך של דת ומדינה ידע מלחמות רבות, אולם המאבק על חוק “מיהו יהודי” ייזכר כאחד המאבקים היותר משמעותיים שזכה לתהודה אדירה בכל העולם. המאבק שאיחד זרמים ופילג אחרים, הפיל ממשלות והיה הבסיס לכל ההסכמים הקואליציוניים, נמשך עשורים, חצה את גבולות הארץ והגיע לכלל העולם היהודי. הדרישה שהגיור יהיה כהלכה היתה ציר המחלוקת, והמאבק כולו נסב סביב הוספת המילים “כהלכה” בסמיכות ל”נתגייר”. באופן סימלי אפשר אולי לומר שהמאבק היה על מילה אחת; המלחמה על מילה אחת היתה בעצם מלחמה מהותית על שלמות עם ישראל. תיקון החוק כפי שנתקבל בכנסת בי”א באדר תש”ל היה האות לפתיחת המאבק. הרבי מלך המשיח, כמרדכי היהודי בשעתו, ידע את כל אשר נעשה, והבין כי גזירה נוראה ואיומה נגזרה כאן על כללות עם ישראל והחל לזעוק בקול גדול, בעוד שאר המנהיגים שתקו, במקרה הטוב, או לחמו ברבי, במקרה הרע. הצצה אל שיחותיו ואגרותיו של הרבי מאותם ימים, מגלה כי הרבי העמיד את המאבק הזה בראש סדר עדיפויותיו. הרבי צעק והתריע שכל מטרתו של החוק הזה היא להביא למצב שככל העמים בית ישראל, חלילה. הרבי קרא לצאת לפעולה. החב”דניקים, כמו חב”דניקים, יצאו לעשות את מה שהם יודעים לעשות היטב: להרעיש את הארץ. הצעד הראשון היה הקמת גוף שירכז את כל הפעילות, הן בכנסת, והן מחוצה לה. מכל קצות המפה החברתית התארגנו יהודים דואגים והקימו תחת דגלה של חב”ד את “הועד למען שלמות העם”. הרב שמואל חפר, מי שכיהן במשך כל השנים כחבר בוועד למען שלימות העם, ובמשך שנים גם כיושב ראש, טוען שהשורשים החלו עוד קודם לכן: “‘מיהו יהודי’ התחיל למעשה באמצע היודי”ם (תשט”ו-ט”ז) כשבן גוריון פנה לשורה של גדולי ישראל, ביניהם פנה גם לרבי, וביקש מהם להגדיר ‘מיהו יהודי’. בן גוריון לא העז על עצמו את קביעת העניין מבחינה משפטית או מבחינה מדינית. “כל עוד והנושא לא עמד במבחן המציאות, זה עבר איכשהו בשקט. פה ושם הגיעו יהודים שהיו ‘בעייתיים’ אך העניין לא עלה על סדר היום. עיקר ה’שטורעם’ התחיל כשבאו יהודים מרוסיה, בתחילה הגרוזינים והבוכרים, ולאחר מכן עולים רבים. רבים מהם עברו “גיורי וינה”, שם היה בית דין שהחזיק את עצמו כאורתודוקסי, לכאורה, והוא גייר בסיטונאות לפי בקשת הסוכנות. ואז התחיל ה’רעש’ שחולל הרבי נגד גיורי וינה”. באותה תקופה קם “הועד למען שלימות העם” בראשות הרב יהודה פלדי, יהודי שבצעירותו למד בישיבת בפרשבורג, מבית הונגרי, לימים היה עורך עיתון הונגרי של מפא”י. לאור בעיה בריאותית, הוא התחיל להתקרב לרבי ולבקש את עצותיו וברכותיו. כשהחל עניין “מיהו יהודי” להתעורר, הוא לקח זאת ללב והגה רעיון להקים תנועת המונים ולצאת למען תיקון החוק. הוא כתב על כך לרבי והרבי קיבל את הצעתו. בוועד הראשוני היו שלושה חברים: פלדי, סגנו מר צבי נדיבי שהיה סגן מנהל התיכון צ’רניחובסקי בנתניה (הוא היה פצוע מלחמה ולא דתי, אבל התקרב בסוף ימיו והניח תפילין), והרב שמואל חפר. “הרבי רצה שהוועד יהיה עממי ככל האפשר, ולא יזוהה כתנועה חב”דית”, אומר הרב חפר. “הרבי גם הבין שאם זה ליובאוויטש, זה יעורר את המתנגדים מרבצם”. הדחיפה הגדולה למאבק ניתנה על ידי פסק הדין של בג”ץ בעניינו של שליט. המדיניות הפכה להחלטה משפטית בעלת תוקף חוקי. אף על פי כן, הציבור הכללי היה שאנן למדי והציבור הדתי-חרדי אמר “אלינו זה לא יגיע”. בפי הרב חפר סיפורים ודוגמאות לרוב: “הלכנו פעם לאחד מגדולי האדמו”רים דאז כדי להחתים אותו. כדי להיכנס אליו, היינו צריכים לקבל את אישורו של בנו, שהוא עצמו היום אחד מנכבדי האדמו”רים. “הגענו - הרב חנזין, ר’ יהודה פלדי ואנכי - לבית המדרש בו הוא מסר שיעור בשו”ע, וביקשנו להיפגש עם אביו האדמו”ר. הוא הרים את ראשו, גלגל את עיניו ואמר “אין צורך, זה ממילא לא הבשר שלנו”; כלומר, זה לא נוגע לקהילה שלו. זו בעצם הייתה העמדה של היהדות החרדית, רובה ככולה. רק מעטים ראו בזה מאבק שצריך להירתם לו. כאשר התברר לימים כי מאחורי המאבק עומדת ליובאוויטש, ההתנגדות קיבלה יתר חריפות”. אם לא די בכך,–הרי שהחוגים הליטאים ובראשם מנהיגם, לחמו כנגד תיקון החוק. “אפשר היה לתקן את החוק! מי שלא עשה את המאמץ הנדרש כדי להביא לתיקון החוק, היו ח”כים מסויימים שפעלו אז באגודת ישראל, בשליחותו של הלז!” קובע הרב חפר בביטחון, “ברצותם למנוע את הניצחון של ליובאוויטש, כביכול”. הרב חפר מדבר במושגים של בגידה, או לפחות תקיעת סכין בגב: “חברי כנסת שאינם דתיים אמרו לי מפורשות כי הם אמרו להם ‘כלפי חוץ אנחנו מוחים, אבל אתם לא צריכים להתרגש’...” מהר מאד התברר כי הישועה לא תבוא מהממשלה. כל הצעות החוק שקמו ונפלו לתיקון חוק השבות ה”מתוקן” היו פרטיות, ביוזמת חברי הכנסת הדתיים. הצעות חוק פרטיות עוברות תהליך מייגע עד שהן מגיעות לאישור, המציע נדרש להגיש את הצעתו ליו”ר הכנסת, לאחר אישורו ההצעה עוברת לקריאה טרומית במליאה, בהמשך מועברת ההצעה לועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת כדי לעבור ניסוח. רק בתום שלושה חודשים מוגשת ההצעה לקריאה ראשונה במליאת הכנסת. מגישי ההצעה, המודעים לבירוקרטיה הכבדה, מבקשים לוודא עוד קודם העלאת הצעת החוק, כי יש להם הרוב הדרוש לאישורה. במקרה של חוק “מיהו יהודי” הרוב שהושג על הנייר, נעלם כשנספרו האצבעות. אני מבין כי מדובר היה במאבקים פרלמנטריים חריפים? “בהחלט. נעשו הרבה תרגילים ומניפולציות פרלמנטיות”, אומר הרב חפר. “לא היה כאן מקום לדיפלומטיה, אלא למאבק עקבי, ישיר ורצוף שהכיל בתוכו המון תקוות לצד אכזבות. ח”כ מסוים מאגודת ישראל שכיהן כיו”ר ועדת הכספים יכול היה להשיג תמיכתם של ח”כים רבים מהמפלגות השונות, אך הוא לא עשה מאום בעניין. זו הייתה עמדתה הרשמית של אגודת ישראל, כולל הצד החסידי. “הרב מאיר כהנא היה דומיננטי ועקבי”, נזכר הרב חפר. “כשהוא היה במיאמי והודעתי לו טלפונית שלמחרת תהיה הצבעה במליאה, הוא חזר במיוחד כדי להצביע ולהשפיע, ללא תירוצים. לא פעם אחת. מיהו יהודי היה בעצמותיו. “חבר הכנסת ההגון ביותר בימים ההם, היה פרופ’ אבנר חי שאקי ע”ה, שכיהן כסגן שר החינוך מטעם המפד”ל. שאקי לחם בעוז למען תיקון החוק ואף הוציא ספר בשני כרכים שעסק בעניין. “זכורני שהייתה פעם הצבעה בכנסת בתקופת ממשלתה של גולדה מאיר. זה היה יום דרמטי. הרב משה צבי נריה מהמפד”ל הצביע בעד הממשלה כמו שאר חברי המפד”ל. היחיד שהצביע נגד היה שאקי. גולדה שלחה לו פתק וגם ספיר לחץ עליו מאוד. אני שמרתי עליו ובמשך כל אותו יום לא עזבתי אותו. בורג הזקן תפס אותו בלובי לפני ההצבעה, חיבק אותו ואמר לו משהו בצרפתית (שפה שהייתה מוכרת לשניהם). הבנתי כי הוא מנסה לשכנע אותו לשנות את דעתו ברגע האחרון ולא יכולתי עוד לעמוד מנגד. פניתי לבורג ואמרתי לו את דברי הרבי עליו ועל שכמותו ‘עבד כנעני שכמוך’... “לאחר מכן, בעת ההצבעה עלינו לתא הנשיא באישורו של קצין הכנסת, ומשם החכ”ים כולם ראו אותנו. כשנריה ואחרים הצביעו נגד תיקון החוק, נופפנו להם עם הידיים לאות מחאה ואזהרה... לאחר מכן הוגשה שאילתא על ידי ראש הממשלה גולדה מאיר, מי נתן לאנשי חב”ד אישור להיכנס לתא הנשיא ולהשפיע משם על הח”כים. הייתה חקירה שלימה ורצו לשלול ממני את זכות הכניסה לבניין הכנסת...” הרב חפר מוכר כאדם מתון ודיפלומט ולא כאיש מלחמה... “עשיתי מה שהרבי רצה. לא היה מקום לדיפלומטיה, להפך. באתי ותבעתי את תיקון החוק. עברתי סיעה סיעה, ח”כ אחר ח”כ. עבדנו גם על אנשי השמאל. היו כאלה שאמרו בגילוי-לב ‘יש לנו משמעת סיעתית אנחנו לא יכולים’. אמרתי להם: ‘איך אפשר בעניין ערכי ויסודי כמו עתיד עם ישראל לדבר על משמעת סיעתית? אתם לא אוטומטים ולא מכונות, אתם אנשים בעלי מחשבה, איך תבטיחו את עתיד העם?!’ “הרבי דרש אז, בעיקר מר’ אברהם ורדיגר, שכל ישיבה בכנסת תפתח עם הנושא של ‘מיהו יהודי’. זה לא נעשה”. מן הראוי להזכיר כי היו פעילים רבים מאוד שעסקו בנושא, אך שניים מהם חייבים לציין באופן מיוחד - הלא הם הרב בעקרע וולף והרב שלויימק’ה מיידנצ’יק ע”ה, שפעלו רבות בקרב חברי הכנסת וניצלו את הקשרים שהיו להם במקומות הנכונים לקידום המאבק. המאבקים היו גם במישור התורני, אצל גדולי התורה ומנהיגי החסידות? “בהחלט. היו הרבה מפגשים כאלה. השתתפתי פעם בפגישה של הרב חיים קרייזווירט מאנטוורפן, שהבין היטב את המסוכנות של החוק, עם האדמו”ר מגור בעל ה’בית ישראל’. לא שמענו מפיו של האדמו”ר דברים מפורשים. האדמו”ר ה”לב שמחה” היה באמת מודע לסכנה ופעל בעניין רבות. נפגשנו עמו פעמים רבות לצורך העניין. “באחד הימים הגענו אל הרב אונטרמן. על הפרק עמדה שאלת בחירתו כרב ראשי, והוא ‘חשש לעורו’ ולא שיתף פעולה כפי שהיה יכול. הרבי התבטא ואמר ‘הלא זה אותו הצילינדר ואותו הפראק’, בהתכוונו על הרב הראשי הרצוג. “בשלב מסוים ביקשנו לגייס את הדיינים למטרת העניין. הלכתי עם הרב קרייזווירט והרב אפרים וולף אל הגאון הרב שלמה זלמן אויערבאך ע”ה, וביקשתי כי יארגן את הדיינים לכנס במהלכו יכריזו שהם מוציאים איסור על הגיורים הללו. תחילה הוא התחמק ואמר ‘אני ראש ישיבה, אני עסוק בלהכין את השיעור לתלמידים’. אמרתי ‘הרב אויערבאך, הרי כאן מדובר על עתיד עם ישראל, הלובאוויטשער רבי עומד בסערת-נפש בראש המערכה הזאת ואתם מדברים על להכין שיעור?’ ר’ אפרים דחק בי ולחש ‘משוגענער איך אתה מדבר?’ הוא הרגיש בזה, ואמר לו בחיוך ‘תעזוב אותו, זה באמת כואב לו’. לבסוף הוא אכן נענה ונערך כינוס דיינים שפסלו את גיורי וינה. “ואז התחיל המאבק האמיתי שהיה מכוון כנגד משרד הפנים על מנת שלא יתן אשרות כניסה והכרה ב”גרים” שהגיעו מוינה. עשינו שם דברים... סחבנו מסמכים מהשולחן האישי שלו על ידי עובדים שלו ששיתפו איתנו פעולה... אחר כך השב”כ ערך חקירות מי לקח את המסמכים...” לאחר פטירתו של הרב פלדי, מילא את מקומו כיו”ר הוועד הרב נחום טרבניק, ואחריו נותר התפקיד פנוי. היו הצעות שונות שעלו וירדו, על פי תשובות של הרבי. לבסוף מישהו הציע את שמו של הרב חפר, ורבע שעה לאחר מכן יצאה תשובה חיובית. מה הדבר הראשון שאתה עושה בתור יו”ר? “ראשית, כתבתי לרבי ואמרתי שאני מכיר את ההלך הנפשי שלי ואת הנפשות הפועלות בוועד, ואני לא מעוניין בתפקיד...” בסופו של דבר, הרב חפר קיבל את התפקיד ונתן תנופה רבתי לפעילות הוועד, והכל בהוראות צמודות ומפורטות של הרבי מה”מ. במקומות רבים בארץ נערכו כנסים אם בהיכל התרבות בתל אביב, ולאחר מכן בבנייני האומה בירושלים בהשתתפות אדמו”רים, ובראשם ה”לב שמחה” שכאמור, שיתף פעולה עם הוועד. “זה הפך מעט יותר לנחלת הכלל”, מסביר הרב חפר. “היו כמה אדמו”רים שסיפרו מעשים שהם עצמם נתקלו בהם כאשר יצאו לחו”ל וראו את הבעיה”. המטרה המרכזית שעמדה בפני ראשי הוועד, היתה להביא את חומרת הבעיה למודעות הציבורית. לצורך כך הוא הדפיס עלונים ופרוספקטים במאות אלפי עותקים ופרסם מודעות בכל העיתונים. נערכו הפגנות ועצרות עם בכל רחבי הארץ, וגם מחוצה לה, כשהכוונה היא לזעזע את העולם. עם כל פרסום חדש שהוציא “הוועד למען שלמות העם”, התקבלו בתא הדואר החוזר אלפי תגובות. בין התומכים היו יהודים שסבלו מאנטישמיות בגולה, מדענים רוסיים שהיו מסורבי עליה במשך שנים ויהודים מסורתיים מארצות המזרח שהקפידו במשך מאות שנים להתבדל לגמרי משכניהם הערבים. מנגד היו גם תגובות נאצה ומכתבים אנטי-דתיים עקרים. “הועד” נלחם ללא לאות ולא וויתר על שום הזדמנות להביא את דברו בפני העם ונבחריו. הוא נעזר אפילו באמצעים פדגוגיים כדי להוכיח לחברי הכנסת את המציאות העגומה בשטח ואת תוצאותיו ההרסניות של החוק שחוקקו. רשימה של 200 ‘ראבייס’ שעורכים חתונה משותפת עם כמרים הוצגה לראווה בכנסת. לא נדרשו לכך משימות בילוש מיוחדות, ראבייס כאלו פרסמו עצמם ב’דפי זהב’ של ארה”ב. מודעות אחרות מציעות לכל המעוניין לרכוש תעודת גיור רפורמית ב-25 דולרים. ההלם הגדול היה עם הצגת תמונות ממשיות מחתונה כזאת. צריך לזכור שמדובר בתקופה של לפני כשלושים שנה. משכן הכנסת לא הכיר את מכשירי הוידאו, ומסרטות נראו רק באולפנים. בהשקעה אדירה של ממון רב הביא “הועד למען שלמות העם” סרט וידאו מחתונת יהודי ונוצריה בעריכת ראביי וכומר, והציגו בפני חברי הכנסת. התדהמה אחזה גם בקיצוניים שבשמאל. לא שזה עזר לשנות את הצבעתם. “בתחילת שנות המ”מים, הצלחנו להוציא מהמחשב של משרד הפנים רשימה של כ-000,100 גויים שנכנסו לארה”ק כיהודים! זה היה מספר מדהים ולאחור מתברר שהיו הרבה יותר. היום מדברים על מליון לפחות אם לא יותר. אנשים החלו להבין שלא מדובר בתופעה שולית של בודדים שמסתננים ארצה, אלא בבעיה שהולכת ומתרחבת”, אומר הרב חפר. הדחיפות לתיקון החוק הלכה והתעצמה. הוועד עשה כל שביכולתו כדי להגביר את דעת הקהל - מחד, ולהביא לתיקון החוק בכנסת - מאידך. אם אמנם הועד רשם הצלחות בהפעלת דעת קהל עולמית, הרי שבבית הנבחרים הישראלי, נרשמו הרבה פחות הצלחות. משכן הכנסת אשר חוקק את ה”תיקון” הקלוקל לחוק השבות, הוסיף להנחיל אכזבות רבות, בכל פעם מחדש. הועד ביקש לעורר את הנציגים בכנסת שבמילים עדינות, לא עשו את העבודה. הרבי דיבר בחריפות על השרים הדתיים באמרו כי “הם נדבקים לכסאות”. וכי “הם מוכרים את ההלכה תמורת בצע כסף”. “הועד למען שלימות העם” ניהל לובי מיוחד בכנסת, שהיה צמוד לח”כים הדתיים, ועקב בתשומת לב אחר הזדמנויות להעביר תיקון לחוק “מיהו יהודי”. חברי הכנסת ידעו שחברי הוועד לא יניחו להם. בכל הסכם קואליציוני ובכל ממשלה מתגבשת, חברי הוועד דרשו להכניס תיקון לחוק מיהו יהודי, תיקון שיכול לבוא רק בדרך אחת: הוספת המילה “כהלכה”. “היו פעמים שזה נפל על חודו של קול. אם ‘אגודה’ היו עושים מאמץ יותר גדול וכו’ זה היה עובר”. יש שאומרים שהייתה פה מלחמה שמימית, לא היה מדובר פה בסתם חוק, כמו חוק השבת או חוק החמץ. הכשלונות והקשיים היו הרבה מעל ההיגיון בריא. גם אתה חושב כך? “ללא ספק. תראה, אם הרבי התבטא כי צריך לבדוק את התפילין של אותו איש מבני ברק, כיוון שהם פסולים - הרי שמדובר במלחמה שמיימית. הוא ייצג את הסטרא אחרא ממש. כשאתה לוקח אדם מהרחוב או אפילו ח”כ ממפא”י, הוא לא כוח של סטרא אחרא. הוא ‘סתם’. הלה לקח מלחמה אקטיבית נגד התיקון; הוא העלה שורה של הצעות פשרה, העיקר שלא יתמלא רצונו של הרבי שיתווסף המילה “כהלכה”, והרבי אמר דבר הוי’ה זו הלכה. אין ספק שמדובר היה במלחמת קדושה מול סטרא אחרא. הרבי למעשה ניהל את המאבק הזה כפי שלא ניהל שום מאבק קודם לכן... “בהחלט. הביטויים היו מחרידים והבכיות היו איומות. באחת השיחות הרבי דיבר במפורש שזה עושה לו חור בלב, ובאותן שנים הרבי קיבל התקף לב... כשהרבי דיבר על הנושא הזה, הוא זעק מעומק ליבו. “פעמים רבות שזכיתי לקבל טלפונים מהרב חדקוב, כאשר הרבי היה על הקו, ולמעלה משעה קיבלתי שורה של הנחיות, עצות והוראות מה לעשות, עם מי לדבר, באיזו גישה וכו’”. ממשלות התחלפו, ראשי ממשלות באו בזה אחר זה, והמאבק בעינו עומד. היו תקוות שונות עם המהפך בבחירות תשל”ז, כאשר בגין עלה לשלטון, בהיותו איש מסורת ואוהד-דת. במשך עשור הוא עמד לימין פעילות הוועד, וכאשר נבחר הבטיח לתקן את החוק מיידית. “באתי לבגין ודיברתי איתו”, מגלה הרב חפר. “הופעתי איתו פעם בתוכנית ‘מלווה מלכה’ בטלויזיה, שם סיפר כי יש לו הבטחה מהרבי שהוא יתמנה לראש ממשלה, ברכה שכידוע התגשמה. כמה פעמים באנו אליו אך לבסוף לא העז ללכת עד הסוף”. כאשר שמיר עלה לשלטון, יזם הוועד “עצומת המיליון”, כאשר מיליון אזרחים חתמו על עצומה הקוראת לראש הממשלה ולחברי הכנסת לתקן את החוק. זה פעל? “הבאנו לשמיר את החתימות. בדיוק כשבאנו אליו, באה גם משלחת של רפורמים. היה לחץ אדיר מכל הכיוונים. מי שבאמת פעל במסירות רבה, היה הרב אהרן סולבייצ’יק משיקאגו, הוא היה בכיסא גלגלים, יהודי יקר שאמר לשמיר ‘עוד מעט תצטרך לעמוד בחזית של שלימות הארץ. דע לך, אלה הרפורמים שהם חוד החנית כנגד גיור כהלכה, הם יהיו חוד החנית נגד שלימות הארץ. הם ילחצו בארה”ב על הסנטורים, ועל חוגי הממשל כדי שיורו לך למסור שטחים לערבים... שמיר הבין את זה, אבל הוא עצמו היה כל כך רחוק מיהדות. “פעם באתי לשכני כ”ק אדמו”ר מגור שליט”א, אז בנו של ה”לב שמחה”, והראיתי לו מכתב שכתב אדמו”ר הריי”צ לחותני לאחר מלחמת עולם השניה בשנת תש”ה, ‘בטח אנ”ש יחיו מתעניינים אם שלומם של האדמו”ר מגור ואדמו”ר מבעלז דואגים שיהיה להם פרנסה בכבוד ולבריאותם..’ והוא רוצה לדעת שיודיעו לו מה המצב. האדמו”רים מבעלז ומגור היו במצב כלכלי לא פשוט. הראיתי לו את המכתב ואמרתי לו ‘את זה כותב רבי לחסיד שלו בלי שמישהו ידע מזה. זה לא נכתב מתוך אינטרס פוליטי אלא מתוך ידידות אמיתית, אהבת ישראל אמיתית של יהודי ליהודי, והראיה שעד היום אף אחד לא ידע מזה’. הוא ביקש רשות לצלם את המכתב, והסכמתי. “בשנת תש”נ, כאשר עמדה אפשרות לתמוך בפרס או בשמיר, הוא נטה מאוד לטובת שמעון פרס, והגעתי אליו והבאתי את עמדתו של הרבי בעניין. התקיימה אז ישיבת מועצת גדולי התורה, ודיברתי בפניהם. הם שאלו ואני עניתי; עשיתי הכול כדי שהבחירה תוטל על שמיר. “יום לפני זה ישבתי עם הרב סולובייצ’יק אצל שמיר, והוא היה קר לעניין של ‘מיהו יהודי’. איימתי עליו שאנחנו נסיר את התמיכה שלנו בו וממילא אגודת ישראל לא יתנו לו את הקולות. ב-4 לפנות בוקר הוא התקשר אלי הביתה. אני זוכר את זה כמו היום. זה היה ביום חמישי בבוקר. ‘הרב חפר, מה קרה?’ אמרתי לו ‘תשמע, אתה לא עומד בהתחייבות’. והוא אומר לי: ‘חפר, קרלט בלודיק. קור רוח. יהיה בסדר’ ונתן לי התחייבות שתוך שישה שבועות הוא יתקן את חוק מיהו יהודי. הוא רימה אותנו כמו שכולם שיקרו”. הרב חפר לא עשה הנחות לאיש. הוא ‘רדף’ אחרי כל ח”כ כדי לשכנע אותו לתקן את החוק. גם כאלה שהיו בסיעות שהטילו משמעת סיעתית למען התיקון, היו צריכים “חיזוק”. “אהוד אולמרט היה בליכוד שבאופן רשמי הלך איתנו. פעם, כשהגיע להצבעה, אהוד אולמרט נעלם פתאום. ביררנו היכן הוא, ועוזריו תירצו כי אמו חולה מאוד והוא נסע לבנימינה להיות עימה. צלצלתי לאמא שלו לבנימינה ושאלתי אותה אם אודי אצלה. ‘לא’, השיבה, ‘מה הוא צריך לעשות כאן?’ שאלתי אותה לשלומה והיא אמרה ב”ה’... התברר שהוא היה עורך דין של אחת מכתות הרפורמים מארה”ב והיה בניגוד אינטרסים. ככה איתו וכך גם עם הציונים הכלליים בליכוד כמו דן מרידור ואחרים עמם ניהלנו ויכוחים קשים”. הזכרת קודם את חודש ניסן תש”נ, בתרגיל הידוע, כאשר על הכף עמדו שמיר ופרס. במבט לאחור, אתה חושב כי אולי פרס היה יכול להעביר את תיקון החוק? שמעון פרס ישב אצלי במשרד ב’בית רבקה’ והבטיח כי אם נתמוך בו, בתוך שלושה חודשים הוא יתקן את החוק. שאלתי ‘איך תפתור, והלא יש לכם החלטה של המרכז?!’ הוא השיב כי יכנס את מרכז המפלגה וישנה את ההחלטה. הוא גם ישכנע את הערבים וכו’. אתה חושב שהוא היה עומד במילה שלו? “לא. הוא לא היה מסוגל. “חיים רמון גם כן בא אלי בשליחותו, אחר כך בא גם אריק נחמקין, מי שהיה שר חקלאות. ‘חפר, אנחנו נתקן את החוק. בוא איתנו’. הוא גם כן מכר את אותם לוקשים, אבל אצל הרבי ממשלה בראשות פרס הייתה דבר מופרך”. הציבור ראה ושמע את הרבי זועק בכוחות על-אנושיים למען תיקון החוק, אך מה שהציבור ראה, היה מעט מזעיר ממה שהרבי הקדיש באמת. “הרבי נתן הוראות פרטיות למי לפנות, כיצד לפנות, ואיך לדבר עם זה, ולפנות לזה, ועם מי לדבר”, חושף הרב חפר טפח. “הרבי דיבר על קטסטרופה, הרבי ראה בגיור כהלכה (”דבר הוי’ זה הלכה”) את יסוד היסודות”. למה הרבי לקח את המאבק הזה כל כך אישי? “מי יכול להבין ולדעת?! הרבי בוודאי ראה שזה יהפוך לבעיית-הבעיות של עם ישראל בארץ ישראל. יבואו מיליוני אינם יהודים שישנו את דמותה של החברה הישראלית. הרבי גם אמר, והדגיש, כי הם יהוו גייס חמישי במקרה של מלחמה. “הרבי הסתכל תמיד במבט של עשרים שנה קדימה. כמנהיג כלל ישראל בעל כוחות של רבי, הוא ראה את כל מה שעתיד להתרחש והוא רצה למנוע זאת. “הרבי תמיד חיפש את המקום בו יוכל לזכות את כלל ישראל. זכורני שאחת הפעילויות הראשונות שלי כאשר הגעתי ל’בית רבקה’, הייתה בשנת תשכ”א, להנחיל מטעם משרד החינוך את מבצע פורים, משלוח מנות, בין תלמידי בתי הספר ברחבי הארץ. היו בזה שתדלנויות רבות עד שהדבר עלה בידינו. מה הרבי רצה? הוא חיפש נקודה קלה בה יוכל לזכות את כלל ילדי ישראל. כך גם עם עשרת המבצעים, הרבי חיפש דברים שיתאימו לכלל ישראל. לאחר מלחמת ששת הימים, נשלחתי לאיים הקרביים עם הרב בוגומילסקי והרב אברהם שם-טוב כדי לחלק שם מצות ולהניח תפילין עם היהודים המקומיים. ‘המרכז’ השקיע אלפי דולרים בשליחות לשם כדי שנניח תפילין עם כמה יהודים מקומיים. בכל לילה התקשרנו ל’מרכז’ כדי לדווח על מה שעשינו באותו יום. פעם נשאלנו אם הנחנו תפילין עם כל היהודים, ובוגומילסקי השיב כי באי ברברוס לא הנחנו תפילין עם אחד הסוחרים שהפליג באותו יום לאיים קטנים מסביב לצרכי מסחר. הרבי הורה שבוגומילסקי יטוס בחזרה באותו יום, שעתיים טיסה (!) יניח תפילין עם אותו יהודי, ובנתיים אנו נתקדם במסלול וניפגש בהמשך, וכל זאת בשביל שיהודי בודד יניח תפילין! “כך יש באמתחתי דוגמאות לרוב שמראות כי לרבי היה מבט אחר על העולם. מבט של אהבת ישראל. שאר האדמו”רים לא הבינו את הרבי. הרבי רואה את הכלל, ורוצה להצעיד את העם לגאולה”. נכון להיום, החוק לא תוקן. אפשר להגיד שהמאבק הזה של הרבי נכשל? “חלילה וחס, כי בעצם המלחמה גופא הרבי מנע הרבה דברים בלתי רצויים. אמנם הוא לא השיג את המאה אחוז כפי שהוא רצה, אבל בזכות המלחמה שלו הוא מנע המון דברים לא רצויים”. תוכל לתת דוגמאות? “היו מקרים שניסו להקים מכונים לגיור וביקשו הקלה. פעם טורפדה הצעה להקמת בית דין לגיור משותף עם אורתודוכסים ורפורמים. יוזם ההצעה היה אליקים רובינשטיין שנטל חלק פעיל בוועדת השרים לעניני גיור. בגוף ההצעה נרשם כי בית הדין יורכב מחמשה דיינים. שלושה מהם יהיו רבנים אורתודוכסיים מובהקים, ולצידם, רב רפורמי ורב קונסרבטיבי. גם כאן, הבעיה העיקרית היתה בהכרה ובמתן לגיטימציה “לרבנים” מעין אלו, והמאבק עמד בדרכם. “סיפר לי הרב ישראל גרוסמן ע”ה לפני 30 שנה, כי פעם עמד להשיא זוג במאה שערים. כשבועיים או שלושה לפני החתונה הוא קיבל פתק אנונימי בו נרשם שיבדוק את החתן. החתן למד בישיבה חסידית ב’מאה שערים’. הוא חשב לעצמו מה יש לבדוק, ובכלל לא העלה על דעתו שיש בעיה. מכל מקום, הפתק לא נתן לו מנוח וכמה ימים לפני החתונה קרא לאביו של החתן ואמר לו שהוא רוצה לדבר איתו. עוד בטרם התחיל לדבר, פרץ האב בבכי, ואז הבין שיש דברים. אותו יהודי (ממוצא הונגרי) סיפר לרב גרוסמן כי בשנות המלחמה הסתתר אצל משפחה גויית, שם היתה גויה שרצתה להינשא לו, והוא, מתוך נאמנות או הכרת תודה, הרגיש שהוא לא יכול לסרב לה. הם עלו יחד לארץ הקודש והתיישבו במאה שערים. הוא התבייש לספר את מוצאה ומשום כך מעולם לא התגיירה. “הרב גרוסמן סיפר לי כי הוא היה בהלם, אך בכל זאת התעשת וזימן אליו את הבחור. הלה היה מטובי הבחורים בישיבה. הוא סיפר לו דברים כהווייתם והבחור התעלף במקום... לבסוף הציע לבחור שהוא עצמו יטפל בעניין. הרב גרוסמן הזמין את הכלה ואמר לה שאי אפשר לעשות קידושין, שכן המצב הוא כך וכך. הוא שכנע אותה שלא תספר להוריה מאום, והוא יגייר את הבחור והשידוך יתקיים והם יחיו חיים מאושרים. וכך הווה. “זאת אומרת שהדברים האלה חדרו וחלחלו גם לחוגים הכי חרדיים, ולא כפי ששמענו שוב ושוב ‘בבשר שלנו זה לא יגע’. שמענו לא אחת על בחורי ישיבה שנתגלה כי הם אינם יהודים. “זכורני שאני ואשתי נסענו למוסקבה בר”ח כסליו תשנ”ב, וישבנו שם בהתוועדות ראש חודש. היה שם בחור מזוקן שכבר הכרתי מביקורים קודמים. אותו יום היה לו יום שמחה. התברר כי הוא שנתיים בישיבה, אך חבריו התמימים לא נתנו לו להניח תפילין שכן הוא עוד לא עבר גיור. הוא רצה להתגייר על-פי ההלכה, אבל הם רצו להעמיד אותו במבחן, ורק באותו יום עבר את הגיור והניח תפילין לראשונה בחייו. “זה מקרה על בחור שידעו כי הוא גוי, אבל יש כמותו המוני בחורים מצויינים שהם אינם יהודים, והם מקימים משפחות בישראל וכו’ וכו’. רק לא מזמן התגלה בחור כזה בישיבה ליטאית מפורסמת, מהעילויים, שהתברר כי הוא גוי לכל דבר. “היום יש אצל הליטאים נכונות רבה יותר מבעבר לתקן את החוק, משתי סיבות: א. זה כבר לא עניין של ליובאוויטש. ב. הזקן שהצית את המלחמה, אינו. כבר אין מדובר כאן בניצחון לצד זה או אחר. זה עניין יהודי כללי והם מבינים ששגו אז כאשר לא כולם התגייסו”. מאוחר מידי? “מה שהפסדנו עד עכשיו, זה מאוחר מידי. נכנסו מאות אלפים לתוכנו, אבל מבחינת עצם העניין, זה לא מאוחר מידי. | ||
|
מקור http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=28720 | ||
כתבי עיתונות בנושאבן ציון גגולהאחרונה
ב"ה
כתבה על תקיפה של אותו איש מבני ברק
על החוק מיהו יהודי
בשבילך-דבר מלכותמושיקו
שאלה קשה..חיים שלמה
יש כ''כ הרבה שפשוט קשה לבחור. בדרך כלל מתחילים עם תניא,ואולי גם 'דבר מלכות' השיחות האחרונות לעת עתה של הרבי.
תמצא זאת בשיכון ה' בבני ברק.הצלחה רבה בכל הענינים.
תניאeinyeush
קודם כל תניא עם פירוש של הרב סופר (בדיסקים), אחרי זה "קונטרס ומעין" של הרבי רש"ב.
בכלל לדעתי כדאי להתיעץ עם רב גדול בחב"ד ולקבל ממנו הדרכה.
בהצלחה
הלכות משיח לרמבם בהלכות מלכים כדי שלא יבלבלו אותךאנונימי (פותח)
רק לא ספרים של הרב וולפא בהתחלה
תניא של הרב וינברג. קונטרס ומעין חוץ מהקטע של הציונות
קודם ללמוד כוזרי כמו שאדמור הזקן לימד בעצמו את תלמידיו
והכי חשוב ללמוד עם רב לא חבדי הלכות מלכים לרמבם כדי שלא יעבדו עליך ויבלבלו לך את המח על יחי אדוננו לאחר שהרבי מת
לאחר מכן ללמוד תורה אור וליקוטי תורה
לשמחה בבלעיןמושיקו
עבר עריכה על ידי מושיקו בתאריך ט"ז חשון תש"ע 22:43
מה לא נכון בקטע של הציונות בקונטרס ומעין?
מה לא נכון בהלכות מלכים לגבי סימני מלך המשיח?
מה לא נכון בגמ' בסנהדרין ובבבא בתרא ובעוד עשרות מקורות תורנים מכל חלקי התורה (לפני השיחות של הרבי על זה)שע"פ זה מוכח נצחיותו של נשיא הדור בגוף גשמי.
תורה לומדים באופן אוביקטיבי, ולא באופן של "מה שמתאים לדעותי"
הרבי אומר שהוא מלך המשיח ונביא אז מה הבעיה?בן ציון גגולהאחרונה
ב"ה
זוהי חובת וזכות הדור ללמוד על זה
וע"י זה עם ישראל יתאחד
וכמובן שחשוב ביותר
ללמוד חסידות שהיא אחת מהסיבות להפצת זהותו של המשיח
כדי שילמדו פנימיות התורה ובכך יכינו את עצמם למראות ימות משיח
מישהו יודע מה המקור של הקטע הזה?שיר88
אמונתנו תובעת שכל אחד יעשה את הטוב בכוחותעצמו, ולא יסמוך על הרבי שלו. אל תשלו את עצמכם לתחשבו שאני אנהיג ואתם רק תשירו שירים ותברכו "לחיים" ודי בזה.
לכל אחד מכם יש את המשא שלו.
אינני מסרב לעזור,אבל שום דבר, אפילו לא השמים,
יכול לבוא במקום האחריות"
אני צריכה לדעת איזה רבי אמר את זה..
אני די בטוחה שזה מחב"ד אבל בדיוק השם של הרב נמחק לי..וזה די דחוף...
תודה!
יש משו דומה שהרבי אומר......חשבשבת
בשיחת כ"ח ניסן תשנ"א.
"עשו כל אשר ביכולתיכם".- כדאי מאוד לעיין בה
לפי החיפוש הוירטואלי שעשיתי אין כזו אימרה בחב"ד אבל זה לא כולל את ספר הריי"ץ והרש"ב.
בכולופן אשאל ואם אדע אענה
זאת אותה אחת?חשבשבת
בדקתי תעניין...חשבשבת
את המשפט אמר הרבי מה"מ שליט"א בתחילת הנשיאות- בערך שנת תשי"א,
בלי נדר אמצא לך מקור מדוייק
הרבי אמר את זה ביום הראשון שקיבל את הנשיאותדובלה
במילים דומות לאלו, לא נראה לי שזה ציטוט מדוייק. אבל זה הרעיון. אחרי שנה שלמה שהחסידים ביקשו מהרבי שיקבל את הנשיאות, בי' שבט תשי"א הרבי קיבל זאת על עצמו, ואחר כך אמר את המשפט הזה.
וזה הרעיון, שישנם חסידויות שהאדמו"ר עושה את רוב העבודה בשביל החסידים. הרבי הדגיש אם-כן, שבחסידות חב"ד הרבי עוזר, אבל את העבודה צריכים לעשות החסידים.
אכן...חשבשבתאחרונה
המילים בכלל לא מדוייקות ולכן זה לא נמצא בספאיות הוירטואליות.
אבל אפשר לראות את זה כקו מנחה של הרבי לאורך כל השנים הרבי אומר את זה שיחה אחרי שיחה ובמיוחד בנא-נב עד לשיחה הידועה של "עשו כל אשר ביכולתיכם"
האם כל אחד יכול להיות חב"דניק?אנונימי (פותח)
אחרי שהיה לנו כאן שרשור ארוך ומעניין (שעדיין ממשיך להותיר את רישומיו בכל אחד מהמשתתפים / הצופים בו) בנושא "מי הוא חב"דניק", אני שמח להגיש לדיון את השאלה הבאה:
האם כל אחד יכול להיות חב"דניק?
והשאלה מתחלקת כמובן לכמה חלקים, וכולנו נשמח שתחוו את דעתכם לגבי כל אחד מהם:
א. כל אחד ממש? אפילו מי שנמצא כבר בחוג אחר ביהדות?
ב. כיצד נהיים חב"דניקים?
ג. האם זה תלוי ביכולת של אותו אחד?
ד. האם בשביל להיות חב"דניק יש צורך לעשות משהו, להתאמץ, או שזה ממש קל להיות חב"דניק?
ה. בשביל מה בכלל להיות חב"דניק? מה לא טוב היכן שאני עכשיו?
יתכן, שבאם יהיו תשובות כנות, מעניינות ומספקות - נוכל סוף סוף לקבל תשובה ממצה ונכונה לדיון הקודם, "חבדניק מהו".
בהצלחה לכולנו!!!
יכול? רוצה!אנונימי (פותח)
מסופר על התוועדות חסידית של חסידים זקנים (משום מה אני לא זוכר מי ומתי), שישבו למשך הלילה וניגנו.
קם הזקן שבחבורה ואמר: "אנחנו חסידים?! אי אפשר לומר שאנו חסידים"! והתחיל לבכות.
לאחר עוד משך זמן של ניגון, קם הנ"ל ואמר: "אנחנו מתנגדים?! אי אפשר לומר שאנחנו מתנגדים!".
לאחר עוד משך זמן של ניגון, קם הנ"ל שוב ואמר: "אבל, אנחנו רוצים להיות חסידים!", ופתח בניגון שמחה.
להיות חסיד אמיתי פירושו מסירת הרצון לגמרי (שאז אם יאמרו לך ללכת לסיביר אזי תלך לשם בשמחה), ולזה מאד קשה להגיע.
רוב חסידי חב"ד היום הינם אנשים המצהירים שהשאיפה שלהם היא להגיע לדרגא זו והם עובדים על עצמם בנושא (ע"י לימוד התניא וחסידות בכלל, 'עבודה' בתפילה וכו') - ולזה כל אחד שייך!
קם הזקן שבחבורה ואמר: "אנחנו חסידים?! אי אפשר לומר שאנו חסידים"! והתחיל לבכות.
לאחר עוד משך זמן של ניגון, קם הנ"ל ואמר: "אנחנו מתנגדים?! אי אפשר לומר שאנחנו מתנגדים!".
לאחר עוד משך זמן של ניגון, קם הנ"ל שוב ואמר: "אבל, אנחנו רוצים להיות חסידים!", ופתח בניגון שמחה.
להיות חסיד אמיתי פירושו מסירת הרצון לגמרי (שאז אם יאמרו לך ללכת לסיביר אזי תלך לשם בשמחה), ולזה מאד קשה להגיע.
רוב חסידי חב"ד היום הינם אנשים המצהירים שהשאיפה שלהם היא להגיע לדרגא זו והם עובדים על עצמם בנושא (ע"י לימוד התניא וחסידות בכלל, 'עבודה' בתפילה וכו') - ולזה כל אחד שייך!
נכון מאוד.דובלהאחרונה
להיות חב"דניק זה לא רקלהיות "חבר בתנועה", כמו בני עקיבא או משהו כזה. זה עניין של עבודה עצמית. חבד זה חסידות, זה דרך. כל אחד שואף ומנסה להתקדם כמה שהוא יכול, ולהיות שייך לזה כמה שהוא יכול..
מה בין 'אל קעידא' לעקידה?יהודה.
על הפסוק "קח נא את בנך" (כב,ב) אומרים חז"ל שהקב"ה אמר לאברהם: "בבקשה ממך עמוד לי בזה הניסיון, שלא יאמרו הראשונות לא היה בהן ממש" (לשון רש"י). ולכאורה, שואל הרבי, מדוע?! למה באם לא יעמוד בניסיון העשירי (ניסיון העקידה) – כל תשעת הנסיונות הקודמים אין בהם ממש? האם נאמר ש(כיון שלא עמד בניסיון קשה יותר) הוא 'סתם' מסר את נפשו לשריפה באור כשדים[1]?
כדי להבין מה יתרונו וחידושו של ניסיון העקידה על כל שאר הניסיונות (שלכן ה' מבקש ממנו דווקא בניסיון זה שיעמוד בו) צריך להקדים, שמסירות נפש אמיתית היא, שהאדם מוותר על ישותו ומציאותו האישית[2], ומתבטל לגמרי לה' בלא השארת מקום כלשהו למציאותו העצמית, ואף מוכן למות על זה. א"כ מובן שלא כל אדם שמוסר את נפשו נקרא זה 'מסירות נפש'.
לדוגמא: אדם שמוסר את נפשו למען אידיאולוגיה מסוימת או חישוב כלשהו, אין זה נקרא מסירות נפש אמיתית (היינו ביטול מוחלט של מציאותו העצמית), כיון שמסר את נפשו בשביל מטרה שחשובה לו יותר אף מחייו האישיים, א"כ בכך הוא מגדיל את מציאותו האישית (ולא מקטין ומבטל)[3].
מסירות נפש אמיתית היא, שמוסר את עצמו ללא כל חשבון ורווח אישי שיצא לו מכך, אלא רק בגלל שכך ציוה הקב"ה. אדם מצד עצמו לא שייך להגיע לכזו רמה, והסיבה לכך היא: כיון שאדם נברא עם ישות עצמית, לכן אין בכוחו להתרומם ולבטל את מציאותו[4], אלא צריך ע"ז סיוע מיוחד מלמעלה.
ועפ"ז יובן החידוש של ניסיון העקידה על קודמיו, שדווקא אז התגלה אצלו שמסר נפשו אך ורק למען הקב"ה: גם לאחר הניסיון באור כשדים, ה'עולם' יכל לחשוב שמסירות נפשו של אברהם היא בגין שיקולים אישיים (האידיאולוגיה לפרסם שיש בורא לעולם וכו'[5]) החשובים לו יותר מחייו האישיים.
תארו לעצמכם אדם שכל חייו דגל בסיסמה: 'יש מנהיג לבירה זו' (בניגוד לדעה הרווחת בעולם), טיפח אותה ופרסם אותה. ולפתע מעמידים לפניו שתי אופציות: להתכחש לשיטתו ולעבוד ע"ז, או להישרף בכבשן האש, הוא לא פחות ולא יותר ילך לעבוד ע"ז... הרי יעשה בזה צחוק מעצמו. כאומר: 'יש אלוקים עד גבול מסוים', עד שזה מסוכן... הרי בוודאי שבכזו סיטואציה הוא חש מחויב למסור את הנפש בשביל להזדהות עם מה ש'הטיף'. וע"י מסירת נפשו ייווכחו עד כמה שהוא רציני.
כל זה היה באור כשדים. אבל בניסיון העקידה, לא רק שאין במעשה זה פרסום האמונה והציות לה' כלל שהרי היה זה בחשאי[6], הרי זה לכאורה בסתירה לפרסום האלוקות, כי אם היה מקריב את יצחק, לא היה מי שימשיך את עבודתו בהפצת האלוקות, והיה בא בכך הקץ לפרסום האמונה[7]. ולמרות שלא היה כאן שום היגיון (או תועלת), אברהם נרתם ואף הזדרז לעקידת יצחק רק בסיבת ציווי ה'.
ולכן, כשאברהם עמד בניסיון העשירי – התגלה למפרע שגם עמידתו בניסיונות הקודמים היה מתוך התמסרות מוחלטת לרצון ה', ולא מצד שיקולים שכליים (כשמירה על השקפתו החשובה לו מכל).
[1] ועד"ז בשאר הניסיונות שעמד בהם.
[2] וכן גם את רצונו שנקרא נפש כמו שנאמר "אין נפשי [אין רצוני] אל העם הזה" (ירמיה טו, א).
[3] עד"ז אדם שיאהב 'פרסום' אף במחיר חייו וילך להתאבד ע"מ להתפרסם, אין זה נקרא 'מסירות נפש' כלל, למרות שאדם זה מסר את חייו (התאבד), כי עשה זאת לשם מטרה שחשובה לו יותר מהחיים (פרסום שמו). ועד"ז באם מסר את נפשו לשם כבוד, נצחנות ואף לשם עולם הבא. כמו"כ אבא המוסר את נפשו למען ילדיו, כי ילדיו חשובים לו יותר מחייו האישיים.
[4] ע"ד הכלל הידוע "אין חבוש מתיר עצמו מבית האסורים".
[5] כמו אנשים אחרים שמוסרים נפשם על אידיאולוגיות שונות, אלא שהאידיאולוגיה שלו התאימה גם לרצון השם.
[6] ואף לא בנוכחות נעריו (ישמעאל ואליעזר), כפי שכותב האבן-עזרא [ודלא כניסיון 'אור כשדים' שרבים צפו בכך].
עוד רעיון: הכוח למסירות נפש - מאברהםיהודה.אחרונה
בסיום הפרשה אנו קוראים אודות ניסיון העקידה. ניסיון העקידה נחשב לסמל נשגב של מסירות נפש אצל העם היהודי. ולכן, אומרים בכל בוקר את פרשת העקידה, כדי להזכיר זכות אבות.
אך כאן צריך להבין: מה 'הרעש' שעושים מפרשת העקידה, הרי ישנם 'גדולים וטובים' שעלו על המוקד ומסרו את נפשם ואת נפש בניהם למען קידוש ה' למרות שה' לא ציווה אותם באופן אישי (כרבי עקיבא וחבריו וכן חנה ושבעת בניה[1])? וכן, מה גדולתו של אברהם בזה, הרי הקב"ה ביקש ממנו באופן אישי "קח נא את בנך", ובוודאי שאין לסרב לציווי אישי מאת הקב"ה ?!
מבאר הרבי: שהחידוש אצל אברהם היה שהוא 'פתח את הצינור' למסירות נפש בעולם, וכידוע בחז"ל ש"כל ההתחלות קשות". ולכן, לאחר שאברהם כבר 'פתח את הצינור', נמשך בעולם הכוח למסירות נפש בדורות הבאים, ולכן נהיה זה הרבה יותר קל.
אך עדיין יש לשאול: המסירות נפש הראשונה של אברהם התרחשה כבר ב'אור כשדים' (טרם ניסיון העקידה), וא"כ אז כבר 'פתח את הצינור' למסירות נפש?
וי"ל: שהמשמעות של 'פתיחת הצינור' היא שאברהם הוריש לנו את המסירות נפש האמיתית שלו. מס"נ אמיתית היא שאדם מוסר ומבטל את ישותו העצמית לקב"ה, למעלה מכל חישוב הגיוני כלשהו.
וזה התחדש בניסיון העקידה: קודם, ב'אור כשדים' ניתן היה לחשוב שאברהם עושה זאת מתוך שיקולים שכליים, כשמירה על האידיאולוגיה שלו (להפיץ את האמונה בה') החשובה לו אף מחייו הגשמיים, ולכן אין זה מסירות נפש אמיתית (של ביטול מציאותו העצמית) אלא הגדלת מציאותו[2]. אך בניסיון העקידה הוכח למפרע, שמסירות נפשו של אברהם באור כשדים לא היתה מצד ההיגיון, אלא למען מילוי ציווי ה' בלבד. וזה התגלה כאשר בניסיון העקידה לא היה בכך שום היגיון (שהרי במעשהו זה יבוא הקץ להפצת האמונה) ואף לא פרסום האמונה והציות לה' (שהרי היה זה בחשאי), ועכ"ז עמד אברהם בניסיון זה.
אם כן, האבות הורישו לנו את כוח המס"נ האמיתית שלהם. וכידוע שבירושה התינוק הקטן (בגיל או בדעת) מקבל את חלקו בשווה עם שאר אחיו, לכן, גם אם אנחנו בבחינת 'קטן', יש לנו את הכוח למס"נ אמיתית[3].
N-US;mso-fareast-language
N-US;
mso-bidi-language:HE">[1] שמסרו
את נפשם בפועל (דלא כאברהם שהיה זה 'רק' ניסיון).
N-US;mso-fareast-languageN-US;
mso-bidi-language:HE">[2] נתבאר
בארוכה לעיל (בסיכום קודם).
N-US;mso-fareast-languageN-US;mso-bidi-language:HE">[3] המגיעה
מכוח ה'אהבה מסותרת' לה' שיורש כל אחד מישראל מהאבות כמבואר בתניא (פרק י"ח
ול"ג).
שליחותאנונימי (פותח)
מחפשים בת לשליחות לעזור בחינוך ילדים באוקראינה. מגורים בבית השליח + דמי כיס המעוניינות בבקשה לפנות SHLICHUT@inn.co.il
תשובהEPG019
אחרי כל תקופת החגים שהתעלנו כל כך וכו' עכשיו צריך לקחת את הכוחות ולחזור לשליחות ולהשפיע עם הכוחות של החגים לכל השנה. זה מה שידוע לי.
ז' חשווןאנונימי (פותח)אחרונה
חודש תשרי הינו 'משופע במועדות', והחגים בו הם כלליים:
ראש השנה - ממליכים את המלך לכל השנה
יום כיפור - מבטיחים להיות טובים יותר לכל השנה
סוכות/שמחת תורה - ממשיכים שמחה לכל השנה.
(הנ"ל בכללות. בפרטיות זה הרבה יותר מזה).
בד"כ בחגים אנחנו ב"עננים", ומבטיחים שכל השנה נהיה הרבה יותר טובים.
כשנגמר תשרי וחוזרים לשיגרה צריכים לזכור להכניס את 'תשרי' לתוך חיי השיגרה היום יומיים.
ובכן, "יעקב הלך לדרכו" פירושו שאע"פ ש"הלך לדרכו" - לדרך שלו, שהיא החיים הפרטיים והשיגרתיים - בכל זאת הוא נשאר "יעקב" אבינו, שכל ענינו הוא אלוקות.
ראש השנה - ממליכים את המלך לכל השנה
יום כיפור - מבטיחים להיות טובים יותר לכל השנה
סוכות/שמחת תורה - ממשיכים שמחה לכל השנה.
(הנ"ל בכללות. בפרטיות זה הרבה יותר מזה).
בד"כ בחגים אנחנו ב"עננים", ומבטיחים שכל השנה נהיה הרבה יותר טובים.
כשנגמר תשרי וחוזרים לשיגרה צריכים לזכור להכניס את 'תשרי' לתוך חיי השיגרה היום יומיים.
ובכן, "יעקב הלך לדרכו" פירושו שאע"פ ש"הלך לדרכו" - לדרך שלו, שהיא החיים הפרטיים והשיגרתיים - בכל זאת הוא נשאר "יעקב" אבינו, שכל ענינו הוא אלוקות.
עם ישראל!!אזמרה...
הם הצבא של ה' ,
הסגולה,
"השושנה העליונה",
הרעיה האהובה,
שעושה רצון דודה בשמחה..
שמגלה בעולם את אור המלך,
את כבודו יתברך ..
שמעתי סיפור,
על ברסלבר אחד שלא רצה לשרת בצבא,
והביאוהו לכלא, ואחד "הבכירים" שם,
אמר לו לקרוא לו: "המפקד"..
השבוי (הזמני.. השתחרר במהרה בניסים, ברוך ה'..)
השיב לו: "רק ה' הוא המפקד..."
אז במקום לאמר את שמו,
הוא היה קורא לו בכינוי הצבאי שלו:
" מ"ם- צדי"ק " (מפקד צבאי..)
ולזה בעצם הוא רצה לעורר אותו..
שהוא "צ-- דיק!!!"
"ועמך כולם צדיקים לעולם ירשו ארץ"..
"ממלכת כוהנים וגוי קדוש"..
"ואנחנו עמך וצאן מרעיתך"..
צבאות ה'!!!!
שנזכה!!
צבאות ה'אוישאחרונה
צבאות השם הוא שמה של תנועת ילדים ונוער יהודיים שנוסדה בשנת תשמ"א (1981) על ידי הרבי מלך המשיח שליט"א. שמו של הארגון: "צבאות השם", הוא שמו של העם היהודי בפסוק בספר שמות: "ויהי בעצם היום הזה יצאו כל צבאות השם מארץ מצרים".
צבאות ה' קיבלו יחס מיוחד מהרבי. הדבר התבטא בכינוסי ילדים אותם עורך הרבי לתקופות השנה. הקפה מיוחדת לילדי צבאות השם בשמחת תורה, כשהניגון הוא סיסמתם - "אנו רוצים משיח עכשיו".
הארגון פועל במדינות רבות בעולם כארגון בת של מוסדות שלוחי הרבי, משרדי הארגון בניו יורק.
בעולם גדל הארגון מ-5000 ילדים בשנתו הראשונה לכחצי מליון ילדים היום, על חבריו נמנים ילדים מכל גווני הקשת מהחרדים ביותר ועד לכאלו שהקשר שלהם עם היהדות שואף לאפס.
מטרת הארגון להחדיר בקרב הילדים את המודעות להגברת הצד הטוב שלהם ולמלחמה ברע הקיים בתוכם, וזאת דווקא ע"י החינוך הבלתי פורמלי, בהפיכתם לחיילים המודרכים ע"י מפקדים הקרובים להלך רוחם לפעמים יותר מהמורה וההורה.
סיסמת הארגון, כפי שנקבעה על ידי מייסדה - הרבי - היא "ווי וואנט משיח נאו", הסיסמה מתורגמת לכל השפות, כשבעברית היא: "אנו רוצים משיח עכשיו".
"מלאי חום ובוערים בחיות ואנרגיה"אנונימי (פותח)
להלן יבואו כמה שורות, שהם תרגום ממכתבו של הרבי לרב החסיד ר' שניאור זלמן יפה עליו השלום, שהיה חסיד של הרבי וגר בלונדון, אנגליה.
הרב יפה כתב לרבי אחרי חודש תשרי, כי האורחים שנסעו לרבי מאנגליה, חזרו מצוננים (מקוררים) אחרי חג הסוכות לביתם.
הרבי ענה לו במכתב ייחודי ומעניין, שאותו נצטט להלן (שימו לב למילים המיוחדות):
* * *
ב"ה, ד' כסלו תשמ"א
ברוקלין
הוו"ח אי"א נו"נ עוסק בצ"צ כו' מו"ה שניאור זלמן שי'
שלום וברכה!
מאשר הנני קבלת מכ' מכ"ד מ"ח וכו' ודבר בעתו - בתחלת תקופת ויעקב הלך לדרכו גו' דשנת הקהל.
הפ"נ שבמכ' יקראו בעת רצון על הציון הק'.
בברכה להצלחה ולבשו"ט
חתימת יד קדשו
נ.ב. השורות הבאות יבואו באנגלית, במענה למכתבך באנגלית, ובמיוחד במענה על ההתבטאות "כמעט כל אלו ששהו בניו יורק במשך סוכות חזרו עם קור" [הצטננות].
אני, כמובן, הופתעתי בהתפתחות זו. כאשר ב-770, במיוחד בתקופת זמן שמחתנו, לא ציפיתי שזה יגרום תנועה רחבה של התקררות (בשם העצם). אני רגיל לקבל דיווחים אודות חזרה מ-770 מלאי חום ובוערים בהתלהבות ואנרגיה, אשר - אם יש לזה איזה ביטוי גשמי - ללא ספק הדבר העלה את טמפרטורת הגוף מעלות ספורות. והרי אפילו באנגלית הדבר נקרא = מיט היץ (ולא - קעלט [קור]). אבל לחזור מכאן עם 'קרירות'?!. ידוע שהאקלים באנגליה קריר במשך כל השנה, וכן האנגלים בדרך כלל שמרנים וקרי מזג ואינם מוחצנים. אך חשבתי שדברים השתנו באנגליה בשנים האחרונות.
כמובן, שלא באתי להאשימך, ועכ"פ הצהרתך היתה בלתי מכוונת. ברם, החיבור בין 'קרירות' ו'770' הוא אינו הולם, במיוחד לאור מה שליובאוויטש דכאן וכמו כן במנצ'סטר, אנגליה ובכל מקום אחר בעולם, הצליחה בעזר ה' לשבור את עידן הקרח.
כמובן שאין שום קפידא כלל אבל ברוח כמה פדיונות שראיתי, המבטאים את התפילה והבקשה "שתהיה השפעה עלי ועל אחרים." מתפלל אני שמה שנאמר לעיל תהיה לו השפעה על עצמי, שהתנהלותי לא תשאיר שום מקום לאיזו שהיא קרירות אצל אחרים.
ברוקלין
הוו"ח אי"א נו"נ עוסק בצ"צ כו' מו"ה שניאור זלמן שי'
שלום וברכה!
מאשר הנני קבלת מכ' מכ"ד מ"ח וכו' ודבר בעתו - בתחלת תקופת ויעקב הלך לדרכו גו' דשנת הקהל.
הפ"נ שבמכ' יקראו בעת רצון על הציון הק'.
בברכה להצלחה ולבשו"ט
חתימת יד קדשו
נ.ב. השורות הבאות יבואו באנגלית, במענה למכתבך באנגלית, ובמיוחד במענה על ההתבטאות "כמעט כל אלו ששהו בניו יורק במשך סוכות חזרו עם קור" [הצטננות].
אני, כמובן, הופתעתי בהתפתחות זו. כאשר ב-770, במיוחד בתקופת זמן שמחתנו, לא ציפיתי שזה יגרום תנועה רחבה של התקררות (בשם העצם). אני רגיל לקבל דיווחים אודות חזרה מ-770 מלאי חום ובוערים בהתלהבות ואנרגיה, אשר - אם יש לזה איזה ביטוי גשמי - ללא ספק הדבר העלה את טמפרטורת הגוף מעלות ספורות. והרי אפילו באנגלית הדבר נקרא = מיט היץ (ולא - קעלט [קור]). אבל לחזור מכאן עם 'קרירות'?!. ידוע שהאקלים באנגליה קריר במשך כל השנה, וכן האנגלים בדרך כלל שמרנים וקרי מזג ואינם מוחצנים. אך חשבתי שדברים השתנו באנגליה בשנים האחרונות.
כמובן, שלא באתי להאשימך, ועכ"פ הצהרתך היתה בלתי מכוונת. ברם, החיבור בין 'קרירות' ו'770' הוא אינו הולם, במיוחד לאור מה שליובאוויטש דכאן וכמו כן במנצ'סטר, אנגליה ובכל מקום אחר בעולם, הצליחה בעזר ה' לשבור את עידן הקרח.
כמובן שאין שום קפידא כלל אבל ברוח כמה פדיונות שראיתי, המבטאים את התפילה והבקשה "שתהיה השפעה עלי ועל אחרים." מתפלל אני שמה שנאמר לעיל תהיה לו השפעה על עצמי, שהתנהלותי לא תשאיר שום מקום לאיזו שהיא קרירות אצל אחרים.
* * *
מה אתם אומרים על המכתב? הבנתם מה הרבי כותב כאן?
תשובהEPG019
חִת"ת הוא שמו של סדר לימוד יומי (בדומה לדף היומי) בחב"ד. סדר הלימוד כולל חומש, תהלים ותניא.
הלימוד נוסד על ידי האדמו"ר השישי של חסידות חב"ד, הרב יוסף יצחק שניאורסון, פירוש השם חת"ת הוא ראשי תיבות של חומש תהלים תניא. כמו כן מבוסס שם החיבור על הפסוק:
| "ויסעו ויהי חתת אלהים על הערים אשר סביבותיהם ולא רדפו אחרי בני יעקב" | ||
| – בראשית לה, ה | ||
זה מה שכתוב בויקיפדיה
תשובהst_g
חת"ת - חומש, תהלים, תניא. תקנה של הרבי הקודם (אדמו"ר הריי"ץ) מליובאוויטש, ללמוד בכל יום שיעור יומי משלושת הספרים הללו. חומש עם רש"י - החלק השייך לאותו יום בשבוע מתוך פרשת השבוע. תהלים - שיעור יומי כפי שהתהלים נחלק לימי החודש, באופן שמסיימים אותו פעם בחודש.. תניא - כפי שנחלק לכל ימות השנה, באופן שגומרים אותו מידי שנה. לימוד שיעורי החת"ת הינם שיעורים השווים לכל נפש, ויש בהם סגולה גדולה מאוד להצלחה בכל מה שצריך, ואפילו בהחזקת הספר יש סגולה לשמירה והצלה.
כל הכבוד לחושב משלוחי המלךבן ציון גגולה
ב"ו
שאלות יפות ותשובות ענייניות
יהי רצון שיצליח דרכי השלוחים להפיץ את המעיינות חוצה
תרחשויות גורליות בחיי המשיח - חשוב לקרוא!משיח נאו
| ב"ה לאחר שמונה הרמב"ם את המאפיינים והפעולות שעימם מזהים מיהו מלך המשיח, הוא כותב: "ואם לא הצליח עד כה או נהרג, בידוע שאינו זה שהבטיחה עליו תורה" (מילים אלו נשמטו מכמה דפוסים בגלל צנזורה). מדברים אלה משמע לכאורה כי לדעת הרמב"ם, המשיח חייב לבוא מן החיים (בשונה משיטת האברבנאל ובעל שדי-חמד שהובאה לפני שני גיליונות, על פיה יכול להיות כי המשיח מן הקמים לתחייה). אולם בעיון בוחן בדברי הרמב"ם נראה, כי בעצם אין בהם שום התייחסות לשאלה אם המשיח יכול לבוא מן הקמים לתחייה, אלא רק לעמידת המשיח במשימות המוטלות עליו. על המשיח מוטל לקרב את כלל ישראל לדרך התורה וללחום את מלחמות השם, ועל כך כותב הרמב"ם כי אם מי שהוחזק כמשיח לא הצליח לקרב יהודים או נכשל במלחמותיו ונהרג בידי האויבים שנגדם נלחם, מוכיח הדבר כי הוא לא המשיח שעליו הבטיחה התורה. הרמב"ם מדגיש בלשונו 'נהרג' – משום שאם המשיח מת בדרך אחרת הוא בפירוש יכול לקום לתחייה ולגאול את ישראל. ואכן בזוהר הקדוש מתואר תהליך בו "ימות משיח... ויקום". (סימוכין לכך שהרמב"ם מבדיל בין נהרג למת – ניתן להביא מלשונו שלו בכמה מקומות. לדוגמה – בהלכות גירושין, בעת שמתאר מקרה של עדויות סותרות לגבי מיתת בעל: "זאת אומרת מת וצרתה (אישה אחרת של אותו בעל) אומרת נהרג". מכאן של"מת" ול"נהרג" יש פירוש שונה בהלכה) בשולי הדברים, חשוב לציין כי לכל הדיון האמור בדברי הרמב"ם אין שום השלכה על האמונה בכך שהרבי מליובאוויטש הוא מלך המשיח, משום שעל פי דברי הרבי עצמו – לא הייתה אצלו פטירה כפשוטה אלא רק התכסות והעלם (תהליך שהוסבר על פי המקורות בגיליון הקודם). הרבי אמר על עצמו כי חייו כנשמה בגוף יימשכו ברצף מהגלות אל הגאולה, ולפיכך אף על פי שלמראה העיניים נדמה כי המציאות שונה – אנו מאמינים באמונה שלימה כי דבריו של הרבי הם האמת המוחלטת. מקורות: זוהר לפרשת בלק, כג, ב. משנה תורה לרמב"ם הלכות מלכים פרק יא הלכה ד והלכות גירושין פרק יב הלכה כד. התוועדויות תשנ"ב חלק שני עמוד 148. (מתוך המדור "הארת נושאים בגאולה" בעלון "הגאולה מעניין ועכשווי") |
נוו בחייך...no name102
הרמב"ם כותב בהלכות מלכים, שבר כוכבא היה צריך להיות המשיח, אך כיוןן שמת הוא לא .(אם אני לא טועה הל' מלכים פרק אחד עשרה')
בא לא ניכנס לזוהר ולקבלה, תחשוב בהגיון, חמוד!
הגיון יהודי - ע"פ ההלכה בלבד, ולא ע"י הפרחת מאנונימי (פותח)
ציטוט - רמב"ם, הלכות מלכים ומלחמותיהם ומלך המשיח, פרק י"א הלכה ו':
- - -
כעת שאלתי היא - מה הקשר בין מה התגובה הנחפזת לבין דבריו הקדושים של הרמב"ם?
הרמב"ם מספר את הקורות בימי בר כוכבא (המצויין כאן בשם "בן כוזיבא המלך") - שדימו כל חכמי ישראל, ובראשם רבי עקיבא, כי הוא המשיח היות והוא הבטיח להם כי הוא יציל את עם ישראל מעול הרומאים (כפי הידוע לכל בר בי רב).
לאחר מכן, החל בר כוכבא להתנהג שלא כראוי ("בעוונות") - דוגמת התנהגותו לרבי אלעזר המודעי, ונהרג. וכיוון שנהרג, נודע שאינו משיח.
אם כן, כבר כאן רואים, שאין קשר בין המקרה הזה למקרה הנוכחי של הרבי מליובאוויטש, ואין לדמות מילתא למילתא.
ועוד - את הסיפור הזה הרמב"ם מביא כראיה לכך שאין לדרוש ממלך המשיח להראות אות או מופת, אלא להאמין בו ובצדקתו. וכמובן, שאין זה מבטל את הסימנים שעל המלך המשיח לשאת באישיותו, כפי שהרמב"ם מפרט להלכה.
מישהו הזכיר כאן זוהר או קבלה? כי אנחנו מחפשים את גדרו של משיח דווקא לפי ההלכה....
- - -
בשולי הדברים:
הצעתי היא ללמוד היטב את דברי הרמב"ם ולנסות להבינם, בלי לזרוק משפטים באויר, ובעיקר להצדיק את הכתוב בחתימת no name102: "חכם אינו אומר חוכמות, אלא אינו אומר שטויות".
נו בחייך...חיים שלמהאחרונה
תכניס לראש שלך טוב. הרמב''ם אומר נהרג ולא מת.
את ההבדל תמצא במילון.
באסה..חיים שלמה
אני חוזר עוד יומיים לישראל...אני מתאר את הגעגועים לבית משיח כבר עכשיו...את היומן אפרט בע''ה אחרי חזרתי.אגוט וואך!!!
מזל טוב 
אוישאחרונה
|
ביום ההולדת על האדם להתבודד, ולהעלות זיכרונותיו ולהתבונן בהם, והצריכים תיקון ותשובה-ישוב ויתקנם.
להוסיף בנתינת צדקה לפני תפילת שחרית ומנחה.
להוסיף בתפילה-בכוונת התפילה...וכן באמירת תהילים.
ללמוד המזמור תהילים החדש החדש, שמתחיל לומר ביום ההולדת בהתאם למספר שנותיו.
להוסיף שעור נוסף בתורת הנגלה ובתורת החסידות- נוסף על השעורים הקבועים. שלושת השעורים בחומש תהילים ותניא השווים לכל נפש, ושעור היומי ברמב"ם.
ללמוד מאמר דברי אלוקים חיים בעל פה (כולו או חלקו), ולחזור אותו בחבורה ביום ההולדת עצמו.
להוסיף בפעולה על הזולת- הפצת התורה והמעיינות חוצה מתוך אהבת ישראל.
לקבל על עצמו זהירות נוספת או הידור בעניין פרטי.
לערוך התוועדות של שמחה עם בני ביתו, חבריו וידידיו- שבח והודיה לקב"ה (ובאם אפשר- לברך "שהחיינו" על פרי חדש או בגד חדש), מתוך שמחה של תורה ושמחה של מצוה. |
 |
 |
שאלה למשתתפים בפורום הזה:אנונימי (פותח)
האם אתם חושבים שאפשר לנהל דיונים על חסידות חב"ד-ליובאוויטש בכתיבה?? בפורום?
לא נראה לכם שזה קצת... איך אומרים, בלתי אפשרי?
איך אפשר להסביר בפורום, מה ההבדלים בין יראת ה' לפחד מבנאדם, בין אהבת ה' לאהבה מדומיינת, בין שמחה בה' לבין הוללות אישית... בין ציפיה לגאולה ובין טעות ה"אתחלתא"... איך אפשר? הרי לא יודעים מי הולך לקרוא זאת, וכיצד הוא יבין את הדברים - האם באופן נכון או שמא בצורה מסולפת... כפי הבנתו (בטעות).
הרי חב"ד, כל ענינה ומהותה היא שזה דורש התבוננות ומחשבה, ולא החלטה על בסיס "סטיגמות" מלפני זה...
לחב"ד יש עומק, יש מחשבה לא רגילה ולא "נורמלית", לא כל אחד יכול להבין מיד מה זה חב"ד ומה ענינה...
ולמה אני חושב על זה?
כי אני רואה את התגובות בשרשור שפתחתי אודות "חב"דניק מהו", ואודות "התקשרות לרבי". והתשובות שם... אודה על האמת, לא התקרבו אפילו להסברת הענין בצורה רחבה ועמוקה. התשובות היו אמנם נכונות (בחלקם) - אולם לצערי הרב רדודות ושטוחות... כאילו מישהו בא והעתיק מתוך ספר... הרי כולם יכולים לקרוא את הספרים, והמטרה כאן היא?... להרחיב ולהתדיין אודות מה ש
כתוב בספרים...
כתוב בספרים...למשל - שאלתי מהו חב"דניק. אף אחד לא טרח להביא מקור, או ציטוט.... כאילו אנחנו כאן קובעים מהי חב"ד...........
הרי ישנם שיחות של הרבי, מאמרים, ומכתבים שמתעסקים בענין הזה, אז איך אנחנו מעיזים לבוא ולקבוע "זה וזה הוא חב"דניק"? רק בגלל שאנחנו חושבים ככה? ואולי אנחנו טועים?........
הייתי מצפה, מיהודים שמתעסקים עם הנושא של חסידות חב"ד, לחשוב כמה דקות לפני שהם מקלידים משהו בתוך התגובה, שיהיה חומר מעניין ואיכותי ולא תשובה שנשלפת מהשרוול - - - להביא מקור, ציטוט, או אולי אפילו מחשבה שהם חשבו על הנושא, או תהיה שהיתה גם להם (לא תמיד חייבת להיות תשובה ישירה!).
אחד הכללים הכי בסיסיים בחסידות חב"ד-ליובאוויטש, הוא: מקורות. להביא מקורות לכל הסברות והמחשבות, טובות ככל שיהיו...
אצפה להבנה וליתר רגישות בנושאים היסודיים בהם אנו מתעסקים ודנים כאן, ושיהיה לכולם בהצלחה.
אז ככה-רות22
עבר עריכה על ידי מושיקו בתאריך כ"ז תשרי תש"ע 18:43
לפי כינוייך כך גם אתה!
אני שמחה שאתה רוצה לפתוח דיונים על רמה. ובאמת, שאתה עושה את זה יפה כי כך הפורום מעלה את רמתו ואת האדרנלין של כל מגיב וזה עושה מעניין.
לעומת זאת, אתה נמצא בפורום חב"ד ואני לא מאמינה שכולם חב"דניקים כאן (כמוני למשל) ודווקא הדיונים האלו יכולים ללמד את אלה שרוצים ללמוד. (כמוני..) שבאמת התחלתי להבין מהי ההגדרה של חב"דניק. כשאני חשבתי אחרת.
אם אני אתחיל ללמוד את תורת החב"ד אלך לחפש ציטוטים ומקורות אני אעדיף לשבת בשקט. אני לא אוהבת לקרא חומר הסברה ארוך. וגם כל הקטע של חב"ד לא מעניין אותי ממש רק על קצה המזלג.. כאן מצאתי את זה.
אני אשתדל לא להשתתף בדיון הבא ב"נ כי אם לשבת וללמוד את הנושא ולחפש מקורות אני מעדיפה להשאיר לאחרים ולקרוא כאן בין השורות.
מקורות זה כשיושבים עם ספריםמושיקו
לכל דבר יש מקור אך אין ענין להביא לכל משפט שני מקור.
ומי שממש אכפת לו שיפנה אלי באישי - כי לכל דבר יש מקור
הכוונה היתהאנונימי (פותח)אחרונה
שללמוד על חב"ד - זה קשה מתוך הפורום.
אך כפי שהגדירו כאן, האפשרות להתדיין על נושאים יסודיים וחשובים במסגרת הפורום היא "על קצה המזלג", ובאמת - מי שרציני יכול לבדוק את הדברים במקורם, כפי שהם מופיעים בספרים ובתורת חסידות חב"ד בהרחבה.
במחשבה שניה, אתם צודקים, ותהיותיי קיבלנו מענה.
חבדניק-רות22
זהו שמאמין בר' מליובאוויטש. וחובש כיפת "יחי אדוננו"
מאמין באמונה שלימה שהר' הוא המשיח.רות22
עדיין לא ראיתי חבדניק שחובש כיפה שחורה ללא הכיתוב: יחי אדוננו.
ככה מזווית עין שלי אני רואה את החב"דניקים.
המותג שלהם.
הגדרה שלי לחבדני"ק.אנונימי (פותח)
אדם שלומד\למד תניא, ויודע מלא בע"פ. יודע רמב"ם ושו"ע אדמוה"ז.
קם כל בוקר למקווה ומכין עצמו לתפילה.
שלא מתבייש לעמוד בדוכנים של חב"ד ולשווק את תורת חב"ד בכל מקום ובכל זמן.עזר לשליח המקומי לפחות בל"ג בעומר האחרון.
אם יקראו לו לשליחות בסביר- הוא ירוץ לשם.
יש מצב שהוא גם עבר סמיכה\למד שחיטה.
ותוסיפו הגדרות משלכם!!!
הגדרת "חב"ד על הזמן" למושג חב"דניקאנונימי (פותח)
לא ברורה גם כן.
אם יש מישהו שלא למד תניא מעולם, ובכל זאת הוא חב"דניק - האם זה אומר שהוא לא חב"דניק?
אם יש חב"דניק שלא יודע הרבה תניא בעל פה הוא חלילה לא חב"דניק?
מה הכוונה "מכין את עצמו לתפילה"? זה משהו אינדיבדואלי או כללי (שכולם יכולים לעשות, כמו ללכת ולטבול במקווה)?
ואם בכל זאת נמצא מישהו חב"דניק שמתבייש לעמוד בדוכנים של חב"ד בכל מקום ובכל זמן?
ולסיביר לא כולם מוכנים ללכת, על אחת כמה וכמה שלא לרוץ...
בקיצור, הגדרותיך עדיין אינם עונות על השאלה - חב"דניק מהו?
חב"ד על הזמן-רות22
אני ניראת לך חב"דניקית?!?!?!?
אז לא! 
כן אני מאמינה שיש כאלה..רות22
הגבתי כך לצורך העיניין כדי לתת את ההגדרה קיצונית... על חב"ד כי יחי אדוננו זה הם כמו- שברסלבים המותג שלהם זה נ נח נחמ נחמן מאומן למרות שלא כולם על כיפות כאלו...
אין לי מושגאמונהה
חבדניק זהבלפן
מי שתיתקשר לרביים של חב"ד והולך לפי השיטה של חב"ד
הוא יכול להיות בור ועם הארץ אבל דרך ההתקשרות לה' היא כמו בחב"ד (לפחות השאיפות)
זה נשמע שאתה עושה את חב"דרות22
אנשים לא לעניין.
מה הכוונה בור ועם הארץ? 
התשובה של בלפןאנונימי (פותח)
כוללנית מידי.
מה זאת אומרת "מי שמתקשר לרביים של חב"ד"?
מה הכוונה "הולך לפי השיטה של חב"ד"?
במילים שלך אין תשובה מהותית.
מהי אכן דרך ההתקשרות לה' ש"כמו בחב"ד"? ומנין, כפי ששואלת בעצם רות21, שהוא יכול להיות בור ועם הארץ, ומה זה קשור בכלל לשאלה?
דומני שכולם ישמחו לקרוא את תגובותיך המנומקות.
טוב אתן הגדרה כללית לחב"ד לאור התשובות כאן-רות22
כל אחד נתן כאן הגדרה מי הוא חב"דניק.. כמו:
- אמונה ברבי מליובאוויטש,
- חבישת כיפת יחי אדוננו,
- לומד תניא, יודע בע"פ רמב"ם ושו"ע
- קם כל בוקר למקווה ומכין עצמו לתפילה,
- עומד בדוכני חב"ד ומשווק את תורת חב"ד
- ישלח לשלחיות,
- עבר סמיכה או למד שחיטה,
- הולך עפ"י שיטת חב"ד,
- הוא יכול להיות בור ועם הארץ אבל ההתקשרות לה' היא כמו בחב"ד,
ו"חושב" שהוא שואל השאלה ענה בחזרה-
ולפי דבריו אני מסכמת בשורה אחת:
חב"דניק זה לא אחד שעושה את כל מה שמצויין הנ"ל פשוט זה אדם עובד ה' בתמימות עם ייראת שמיים, וזהו.
אני מוסיפה: שבדור שלנו כל הפילוגים שלנו כל הזרמים הדתיים האלו הם רק הטעיות לכאן או לכאן.. אולי מכוון אבל אני אישית לא מחזיקה מיזה.
גם ברסלבים, דתיים לאומים, וחרדיים יכולים לקרא תניא לטבול במקווה ולחבוש כיפת יחי אדוננו וזה לא עושה אותו חב"דניק כמו שחב"דניק זה לא מחייב אותו לעשות את כללל מה שציינו קודם.
תקנו אותי אם אני טועה.
הגדרה כללית?אנונימי (פותח)
ראשית כל - לפני שאנחנו ממשיכים בדיון, הרי לא ייתכן שאנחנו נקבע מי הוא / מה הוא חב"דניק.
אנחנו יכולים רק לכתוב את מה שאנחנו חושבים / טועים לחשוב.
שנית כל -
ההגדרות ה"כלליות" הם באמת מאוד כלליות ולא מובנות.
א. מה זה "אמונה ברבי מליובאוויטש"?
ב. מדוע דווקא חבישת כיפת "יחי אדוננו"?
ג. לאור הדברים הכתובים לעיל, כל אחד יכול ללמוד תניא, אפילו בעל פה, וללמוד רמב"ם ושולחן ערוך.
ד. האם לעמוד בדוכנים ולשווק את תורת חב"ד זה הופך יהודי לחב"דניק?
ה. לשליחות יוצאים זוגות נוספים בכל העולם מטעם כל מיני ארגונים, מה הייחודיות של חב"דניק?
ו. הרבה יהודים שאינם נמנים על ה"חוג" החב"די (כביכול) עוברים סמיכה לרבנות ולומדים שחיטה. מה החידוש בחב"ד?
ז. מה הכוונה במילים הסתומות: "הולך על פי שיטת חב"ד"? ואם אני מכריז בריש גלי שאני הולך על פי שיטה כזו או אחרת, זה נקרא שאני בשיטה הזו והכל בסדר?
ח. שוב, גם ההגדרה "הוא יכול להיות בור ועם הארץ, אבל ההתקשרות לה' היא כמו בחב"ד". מילים לא מובנות ולא מוסברות כלל וכלל. מה הקשר כאן בור ועם הארץ? ומהי אכן אותה התקשרות לה' שיש בחב"ד, ששונה מכל היהודים האחרים?
אני לא אומר שחב"דניק זה לא אחד שעושה את כל מה שמצויין, כי הפרטים שחב"דניק עושה כלל לא הופכים אותו לחב"דניק....
יש משהו מיוחד בחב"דניקים שאין אצל אחרים? מדוע? מי הוא חב"דניק? מה הוא חב"דניק? עוד "חוג" ביהדות? אנשים טובים? אנשים נפלאים? עובדי ה'?
מה ה"סוד" של החב"דניקים? כיצד אפשר להיות כאלו? והאם צריך בשביל זה להתלבש כמותם? האם כשמתנהגים ככל אותם האפשרויות שהזכירו קודם - אפשר להיות מיד חב"דניקים?
ואם כן, כיצד מבצעים זאת, ומהי התשובה לשאלות שהצגתי בתוך 8 האפשרויות?
אינני מבין. כל אחד שיש לו מח פנטזן ממציא תשובות?!יהודה.
חבדניק הוא זה שמקושר לרבי . נקודה.
הווי אומר שהוא מקיים את מה שהרבי דורש מאיתנו [אך כמובן שמן הנמנע שלא יהי' בזה דרגות וכו' בדרגת קשרותו לרבי....].
מהו חבדני"ק?מושיקו
חבדניק הוא מי שקשור לרבי הולך ע"פ הוראתיו, לומד וחוזר תורתו, כותב אילו והולך בדרכיו.
או לפחות מי שמשדתל לעשות את כל הנ"ל
שאלת חבדניק - האם הלא משיחסטים הם חבדניקים?בן ציון גגולה
ב"ה
אני שבאתי לחב"ד מהעולם הליטאי רוצה להבין על פי דברי מושיקו יש שאלה שעולה ,
- מעבר לוויכוח ההסטורי האם לפרסם שהרבי הוא מלך המשיח
יש דבר שהרבי אומר ויש קבוצה שלא עושה אותו 19 שנה במזיד והוא:
הרבי אומר לפרסם שהוא נביא ,שופט ויועץ הדור בשיחת פרשת "שופטים" ז' באלול תשנ"א בסעיף יא , יש כאלו שאומרים שהרבי דיבר על הריי"צ אני אישית לא מבין כך וגם כל מי שהראתי לו את השיחה [מחוץ לחב"ד כדי לשמור על אובייקטיביות] כעת יש קבוצה שמפרסמת את הנביא ויש קבוצה שלא מפרסמת לא על הריי"צ ולא על הרבי אז מי חבדני"ק ? מי שלא מסכים מוזמן לתקן אותי
הרני מביא את המקור כדי שאפשר יהיה לבחון את הדברים:
בענין שאתה הזכרת, השאלה היא לא "מי חב"דניק&quאנונימי (פותח)
אלא מי מבצע את הדברים שהרבי אומר בצורה הכי נכונה....
יש המון הוראות של הרבי, שפזורים בכל השיחות שלו, ואני לא בטוח שכולם (ואנחנו בתוכם) מבצעים אותם כראוי, משום שלכל אחד ישנם טעויות וטענות שונות.
אז כך שלבוא ולפסוק בצורה ברורה ש"מי שלא מפרסם הוא לא חב"דניק" - זו טעות. אמנם לא טעות גדולה, וזו טעות שאפשר לתקן אותה במהירות, אבל זו טעות.
כל החב"דניקים משתדלים, איש איש לפי הבנתו או לפי אי-הבנתו.
חושבני שזו טעות לכתוב את המילה "במזיד" בדבריך... זו בטוח אינה שיטת הרבי ולא שיטת חב"ד, לקטלג אנשים לפי הטעויות שלהם (שהם חושבים שזו לא טעות, וזכותם לחשוב כך, ועיין באשכול סמוך אודות ההבדלים בין "שיחת השבוע" ל"שיחת הגאולה").
אם כך-רות22
איך שהבנתי בשורה התחתונה שאין הגדרה מדוייקת לתואר: "מיהו חב"דניק" כי כל חב"דניק משתדל... לפי הבנתו, או לפי אי-הבנתו.
מהו חבדניק? 2מושיקו
לבן ציון היקר!
לכן כתבתי שיש כאלה שמשתדלים לעשות הרבה דברים שהרבי אומר ויש כאלה שעושים את השליחות העיקרית שהרבי דורש (משיחיסטים בלע"ז) וד"ל
ולרות,באמת אפשר לומר שיש אמת בפתגם החסידי הידוע שכולם חבדני"קים....
לחושב היקר - תחשוב על מה שכתבתיבן ציון גגולה
ב"ה
תוציא את הקיום של משיחסטים לרגע ופשוט תחשוב
לרות היקרה יש הגדרה מדוייקת ומושיקו צודק בהגדרהבן ציון גגולה
בן ציון גגולה -אנונימי (פותח)
חשבתי על מה שכתבת, אבל אתה כתבת על בסיס זה שיש משיחיסטים... ויש כאלו שלא.
אז זו הטעות. לפחות שלך, ועוד רבים וטובים:
צריך להבין שכל החב"דניקים, כולל כולם, הם חב"דניקים והם חסידים של הרבי. וכמו שלאורך כל ההיסטוריה היו חסידים שהצליחו להקפיד יותר על מה שהרבי אומר, וכאלו שלא כל כך הצליחו (והיצר הרע שלהם התגבר עליהם) - כך יש גם היום.
ראה. חב"ד - היא איננה רק משיח. חב"ד מליאה בדברים רבים, אין ספור, שכולם מתרכזים לנקודה אחת ומובילים למטרה אחת - הגאולה האמיתית והשלימה על ידי משיח צדקנו.
אתה, כיהודי יקר שהגיע מעולם אחר (כפי שהצהרת בעצמך, ו"הודאת בעל דין כמאה עדים דמי"), חושב לתומך שחב"ד היא רק עוסקת בענייני משיח, ושהפצת עניינו של נשיא הדור היא רק בכלים שאתה מכיר, ומי שלא חושב או עושה כמוך - פשוט טועה...
אז דע לך, בן ציון היקר, שרוב החסידים של הרבי בעולם כולו מקיימים את ההוראה של ההפצה לאנשי הדור שיש נשיא ונביא לדור, איש איש במילותיו ואיש איש בסגנונו!
הרבי לא חִייֶב אף אחד לעשות כפי שהשני עושה ובדרכים שהוא נוהג בהם, אדרבה: ההוראה של הרבי היא לכל אחד ואחד בנפרד!! שהוא יחשוב כיצד הוא מבצע מה הרבי רוצה ממנו, ולא מה החבר או החסיד השני, חשוב ויקר ככל שיהיה, רוצה ממנו... וכמו כן, לא מה הוא רוצה שהחבר או החסיד השני יעשה...
כמובן, שאם יש כמה חסידים שרוצים ויכולים לעשות את אותה המטרה באותו "ראש" ובכוחות משותפים, עליהם לעשות זאת, ועל כך אין חולק.
את ההפצה של ענין נשיא הדור ונביא הדור, מדריכים המשפיעים את החסידים כיצד לעשות זאת, ואותם יש לשאול ולהתייעץ אודות הדרכים המתאימות, כמקובל מקדמת דנא בחסידות חב"ד ליובאוויטש.
אך דא עקא, שהיצר הרע החליט שאנחנו צריכים להחליט לשני כיצד לעשות.... וזו הטעות הרווחת, וממנה יש להיזהר. עלינו לעשות ולפעול, וכפי ההדרכות של הרבי ש"המעשה הוא העיקר", כדי להביא את ההתגלות ולא ח"ו לעכב אותה עם כל מיני קטרוגים על עם ישראל.
נסכם:
מטרת חסידי חב"ד ליובאוויטש, על פי הנחיות הרבי, היא להביא לגאולה האמיתית והשלימה, על פי כל הנחיות הרבי, שהם רבים-רבים ושיש ללמוד אותם ולדון בהם כל אחד בפני עצמו, ומתרכזים לנקודה אחת, היא "קבלת פני משיח צדקנו". על כל אחד לפעול בזה כפי יכולתו והבנתו ובהתאם להדרכת הרב וה"משפיע" שלו.
לחושבמושיקו
הלוואי שכו"כ כאלו שמגדירים עצמם כחסידי חב"ד ילמדו את השיחות של הרבי בצורה אוביקטיבית ויעשו את מה שהרבי דורש בלי להתבייש.
אבל בינתים בן ציון עושה הרבה ממה שהם צריכים לעשות
לחושב היקר - תדבר עם המשפיע והרב שלך ותשאל אותובן ציון גגולה
ב"ה
מתי [עם זמן מדוייק , גליון מדוייק , מקום מדוייק ] פרסמו שהרבי הוא נביא [שעל פי ההלכה מחוייבים לשמוע בקולו ואסור להרהר אחריו ושיש לקבל את כל הוראות רבותינו נשיאנו ] שופט ויועץ הדור?
או גם אם יגידו לך [בשקר מוחלט] שהרבי מדבר על הריי"צ , מתי פורסם עליו לכל אנשי הדור[מיליארדים של אנשים או לפחות נתחיל לעם ישראל ]
חושבני שהדיון גלש מפסים של הבנה לפסים של עובדותאנונימי (פותח)
הרי מטרת הדיון הזה כאן בפורום אינה לספר לכולם את העובדות בלבד.
כי העובדות, יכולות להיות לכאן ולכאן ואין להם שום משמעות אל מול האמת האבסולוטית והנכונה, אותה הרבי מתווה ולא אף אחד אחר, עם עובדותיו הנכונות או הלא-נכונות.
בהתייחסנו לעובדות, הרי שהן מבלבלות ואינן מניחות מקום לתשובה האמיתית והאובייקטיבית.
"מושיקו" כתב שיש הרבה שמגדירים את עצמם חסידי חב"ד שלא לומדים את השיחות של הרבי בצורה אובייקטיבית ואינם עושים את מה שהרבי דורש בלי להתבייש. מנין לך? וכי שוחחת איתם פעם? וכי שאלת אותם בצורה מנומסת, בדיוק כמו שאתה מברך אותם ב"בוקר טוב", כיצד הם מתנהגים וכיצד הם מבינים?... ואולי יש להם דעה קצת אחרת משלך? למה אתה חושב שההבנה שלך בשיחות של הרבי היא הנכונה?
יתירה מזו: כבר כתבתי ואכתוב שוב, שכל המנסה לומר שענינה של חב"ד זה רק משיח, אינו אלא טועה. לרבי יש מאות אם לא אלפי הוראות, שכולם כלולים וחדורים בנקודה העיקרית האחת והיחידה, שהיא "קבלת פני משיח צדקנו".
היצר הרע "תפס לו טרמפ" בשנים האחרונות, וברגעים האחרונים של הגלות, וכדי שיהודים יתעסקו בשטויות ובלשון הרע ובלכלוך על יהודים אחרים, צדיקים וקדושים - הוא אפילו נותן לזה איצטלא של "משיח": הוא לא מפרסם, וההוא לא עושה. מי שמנו למבקרי חב"ד? מה, אנחנו אחראים על החסידים של הרבי? האם באמת כה אכפת לנו משלומם האישי והפרטי, כמו שאכפת לנו מדעותיהם וקיום ההוראות של הרבי על ידם?
לבוא ולומר, שישנם כאלו שלא מפרסמים משיח, ולא עושים וכו' וכו' - זה כמו להתייחס לכך שישנם מצוות של הקדוש ברוך הוא, אבל... יש הרבה יהודים שלא עושים.... מה זה שייך לענין? אנחנו עכשיו מדברים כמה כמות של יהודים שלא שומרים תורה ומצוות יש בעולם???.....
אני, באופן אישי, ציפיתי שבן ציון גגולה יענה תשובה יותר אמיתית, ולא תשובה שמשתייכת למציאות בשטח. אם ניתן להגדיר זאת במילים כאלו.
כי, אם נתחיל לבדוק מה קורה בשטח - נגלה שישנם הרבה יהודים שלא שומרים תורה ומצוות. עובדה.....
הבינו: הוראה של הרבי - היא במטרה שהחסיד יעבוד על עצמו שהוא אכן יעשה אותה. וזה נוגע לכל השיחות כולם. ויתירה מזו, ובפרט אם אנחנו מתייחסים אליו כיועץ, שופט ונביא - עלינו ללמוד היטב היטב את כל ההוראות שלו ולקיים אותם. מישהו יכול להעיד על עצמו שהוא עומד בזה??......
אשמח להמשיך ולהסביר אם נצטרך הלאה, ומקווה שהדברים לא יובנו בטעות ובסילוף - כוונתי היא לטובה, שנחשוב יותר על מה שאנחנו כותבים ומדברים וחושבים, והעיקר שנעשה את זה כמו שצריך, ובאמת, ובלי "לעבוד" על עצמו שאנחנו בסדר, והראיה - אנחנו יודעים יותר טוב מהשני - - -
לחושב שליט"אמושיקו
הבעיה שאתה חושב שנכנסים לכאן בשביל ללמוד באופן מעמיק.
והנקודה היא שלא, תגובות ארוכות כשלך וכן נושאים עמוקים, עניניות כפי שיהיו לא מעניניות את באי הפורום...
ועוד נקודהמושיקו
ידוע שהקב"ה נתן מקום לטעות שמי שרוצה יבוא ויטעה במציאות העולם וכן בהבנת הדברים ולצערינו אפשר לומר שהרבה אנשים היום לא מבינים את כונת הרבי בענינים שונים ובמיוחד בעניני משיח...
ויש כאלו או שזכו או שלומדים את זה בראש בריא,ולא משנה מי שיהיו חבדניקם או שאר חסידויות ליטאים או הציבור הדתי לאומי והם מבינים נכון
כגון פרופ' קראוס והרב יעקב גוטליב ועוד ועוד
לחושב היקרבן ציון גגולה
ב"ה
כל המטרה של העלת הנושא הוא תיקון הבעיה לאחר הצגתה
ולא להראות חלילה שמישהו יותר טוב
הם מתחלקיםno name102
למשיחיסטים ואנטימשיחיםטים
משיחיסטים מאמינים שהוא חי ובלה בלה בלה.
והאנטי- הולכים לפי פסיקותיו אך יודעים שהוא ניפטר.
"בעמך כולם צדיקים."
8 שנים לרצח גנדי הי"ד- קטע וידאו מרגש:משיח נאו
חבלים ללא לידה - סיפור לשבתמשיח נאו
|
ב"ה ואכן, כמה וכמה חודשים לאחר מכן – בדיוק בזמן, כפי שברך הרבי – נולדה לבני הזוג תינוקת בריאה בלידה קלה. |