ב"ה י"א ניסן תשנ"ג יום הולדת כ"ק אדמו"ר שליט"א "חטר מגזע ישי"
תשובה לאגרתו של ידיד ש"החמיץ" - הרב יחזקאל סופר ל...
פליטת-קולמוסך המפתיעה את נפש ידידיך ורעיך הזוכרים אותך כאחד מבחירי התמימים, הניעתני להוכיחך בתוכחת מגולה מאהבה מסותרת, ודרכי תשובה לא ננעלו, וכולי האי ואולי תגבר בך הדייסה של תומכי-תמימים, על ההשפעה השלילית של השטן-האוניברסיטאי שהשתין במוחך (בסגנונו של א.צ.ג.) (ועיי' היטב ביבמות ט"ז,א. ברש"י ד"ה בכור שטן)
בטרם אתייחס לטיעוניך לגופו של ענין, אביע תמיהתי עליך, מנין צברת ישות כה רבה לזכות את כל עדת חסידי חב"ד, רבני-ה ומשפיעי-ה ב"פקיחת עיניים" (סגי נהור בלע"ז), בהנחה שהנך הפקח שבחיות שיצא להצליף בזנבו המפואר ולאלפינו בינה כמלמד-דרדקי, תוך חלוקת "ציונים" לאישיותו של פלוני ולחסידותו של אלמוני ולהאשימם כחובשי מסיכה דו-פרצופית של צביעות – האמנם לא חששת שהנך מביע דיעות של "רעולי-פנים", שפנימיותם הורעלה בהנחות העולם האקדמאי, ועוטפים מצפוניהם בניסוחים חז"ליים ההופכים אמונה לכפירה, וכפירה לאמונה? הנאה לתמים להפוך לשועל "בכרם חב"ד"?.. או שמא החלטת לטבוע סגנון מקורי של ליבוביץ שבליובאויץ'?
לו היו מניעיך כה קדושים כפי שהנך מציגם לא היית נועץ ציפרני-לשונך בזעם אמוציונאלי בליבה של אמונה תמימה של אלפי חסידים, מתוך יומרנות יהירה של הרציונאליסט שנפל נעביך בעדר של שוטים. . .
היכן נעלמה האוביקטיביות המוחית, דרכי ההוכחה הרציונאליות, ההתייחסות למקורות ולמובאות וההגיון שבדימוי מילתא למילתא ? אנמם זכותו של כל חסיד להביע דעתו ואף לפרסמה (למרות שהוא בז לפרסומת. . ) ובפרט, בהיגיינה של האוירה כיום במחננו, בימות ה"גשמים" (של כתבות, מאמרים, צווחין אף פקסין שאינן בטלין ולא שביתין . . . ) ברם, גם "כל אלו שאמרו פותקין ביבותיהן (ביב ליוגרפיה בלע"ז) . . . אם הזיקו חייבים לשלם!" ואף אם דברי יגרמו לך צער אין הצער שוה בנזק המלך מלכא משיחא וד"ל.
***
אקדים ואציג הנחה שאני תקוה שתהא מקובלת גם עליך כבר-דעת שסברות שכלתניות גרידא, אין בכוחן לקבוע אמת מוחלטת, שהרי "אין דעותיהן שוות", והדעת נחלק כידוע לחסד וגבורה, והשכל כאותו פרקליט העובד למען "מרשו" (המניע האנוכי), ועל כן, ההכרעה בנידון דידן צריכה לבוא תוך הסתמכות על שיחות כ"ק אד"ש ששכינה מדברת מתוך גרונו (ובקרוב ממש גם אנו נשמע זאת באזנינו!) וכחסיד ותמים ודאי תסכים לבטל החלטות השכל האנושי-האנוש ולהודות על האמת.
***
בפתח טיעוניך הנך מציע לעלעל האג"ק של הרבי שליט"א כיצד בנה את תנועת חב"ד מהמסד אל הטפחות, כשהוא תובע דיווחים מי"ט כסליו, יו"ד שבט וכו' "וכי יוכלו העסקנים מלהתחמק מפעילות ודיווח בי"ב תמוז בטענה שלא קיבלו הוראה ?! האם לא ברי לנו שהרבי יריץ להם מכתב נזיפה כפול ומכופל"?! (תוכ"ד).
וכי נעלם ממך שהחל ממאמר הנשיאות ביו"ד שבט תשי"א קבע נשיאינו שליט"א שדורנו הוא דור אחרון לגלות ודור ראשון לגאולה? וכל הפצת התורה והחסידות אינם אלא "להביא לימות המשיח" ובפרט כ"ק אד"ש שכל הלוז של משנתו הוא ענין המשיח ובאופן של "הורידה למטה בארץ" וכל המנסה להעלים נקודה זו ו"לצנזרה" יכול לשלוח כל המאמרים והשיחות לגניזה החרסונית". . .– (ר"ל)
ובמיוחד, החל משנת תש"ן ואילך ממקד של שיחותיו ותביעותיו בהפצת ענין הגאולה ומשיח. ועודד את כל היוזמות בפרסום האדיר של "הכונו לביאת המשיח", ואישר – בשיחה מוגהת את: הפס"ד של הרבנים ומורי הוראה בישראל שהגיע זמן הגאולה יעמוד מלך מבית דוד וכו' בחזקת שהוא משיח . . . . פס"ד "מסיני" שנמשך וחדר גם בגדרי העולם". (ש"פ משפטים נ"ב). ואף רמז ברורות באישיותו של המשיח שבדורנו, ורמז לשמו ולביתו בית רבינו שבבבל (770) . וביודעיו ומכיריו קאמר, שידע שייצאו ויפרסמו בוודאי בקול רעש גדול את ההדברים. ולא זו בלבד, אלא ששנה קודם לכן, תבע וזעק: "הדבר היחידי שיכולני לעשות למסור הענין אליכם עשו כל מה שביכולתכם, עניינים שהם באופן של אורות דתוהו אבל בכלים דתיקון"!
האם לא ברי לך, ידידי, שאחר הדברים האלה, לא יוכל מאן דהו להתנצל על העדר פעולתו בפרסום הכי גדול ש"המינוי דדוד מלכא משיחא כבר היה. . . צריכה להיות רק קבלת מלכותו על ידי העם" (ש"פ משפטים נ"א) בטענה: לא קיבלנו הוראה מפורשת מהרבי לפרסם את מי צריכים לקבל עליהם כמלך המשיח? ואולי התכוון שיקבלו עליהם את מלכות דוד בן ישי הידוע מספר שמואל?. . . ) התתאר לך את מבט הנזיפה הכפול ומכופל ביום ההוא?!
הרי שמתורף – דבריך עצמם, מובנת פעילותם של המאמינים בדברי משיח דורנו באופן של ""אתערותא דלתתא" עצמאית, לכאורה, ועיי' היטב בשיחת י"ט כסליו לקו"ש ח"כ אות ו. ע' 175 אודות חסיד שכותב לרבי שיצווה עליו ברורות על כל צעד ושעל, ולא יזדקק ליוזמות אישיות ! . . )
משקלו של השיקול שלא לרחק יהודים מלימוד-חסידות
יוצא הנך, ידידי מתוך הנחה שהשיקול העליון ביותר אצל הרבי החשש שמא יגרום הדבר לריחוק מחסידות, (ולכן הנך מסביר לא מצינו שהרבי שליט"א יפרסם אודות חותנו הריי"צ נ"ע זהותו של המשיח). ולא היא:
וכי מבצע תפילין בתחנה-המרכזית עם חילוניים לא גרם רתיעה מחב"ד ושיטתה? וכי פרסום שלילת השינה בסוכה – לא גרם להחרמתנו כ"עוקרי הלכה" ומינים?
וכי השתתפותנו בבחירות לא גרמה לבלימת הפצת המעיינות בבתי"ס ובצה"ל?
וכי כל השיחות משנת תש"מ אודות חובת התביעה " עד מתי?" לא הפכה אותנו בעיני החרדים ל"כת משיחית" הכי קרובה ליהדות ? . .
מדוע לא חשש כ"ק אד"ש מתוצאות הריחוק שיבואו עי"ז? ולא חשש שמבצע "אות בספר התורה לקבלת פני משיח צדקנו" יביא להשוואתנו לכתות משיחי השקר (כזכור לך!) ובכלל כל שיטת חב"ד בדור השביעי עוררה תמיהה ורתיעה אצל חוגי היהדות-החרדית מאז ומקדם!
אלא מאי, שבעמידה על עקרונות ומבצעי שעה נחוצים, בהם אין להתפעל גם אם זה ירתיע יהודים, לכאורה מלימוד החסידות, כי הענין חייב להתבצע! לא כן בפרסום ענין בטרם עיתו, שאינו מביא שום תועלת, מלבד התרברבות מנקרת-עיניים, שאז וודאי יש לחוש לתוצאות הריחוק, לחינם.
ומכאן לנקודה הבאה:
בוודאי לא עיינת כראוי בכל שיחות הקודש "דבר מלכות" בשנתיים האחרונות [באמרך לליבך מוטב יהיו שוגגין ואל יהיו מזידין] – אחרת, לא היית יכול להתעלם מההבדל בין "ראוי" להיות משיח, שישנו בכל דור ודור, ועדיין לא החלה התגלותו בפועל, ובין "בחזקת שהוא משיח" שזהו עידן הדורש היענות שונה לחלוטין.
כל אדמו"רי חב"ד מבית דוד היו "המשיח שבדור" והרבי ריי"צ נ"ע, אבל גם בתקופתו א) הקריאה היתה מותנית "לאלתר לתשובה (ואז) לאלתר לגאולה", ב) הריי"צ לא דיבר על סיום עבודת הבירורים, על התגלות מציאותו של משיח, על כך שישנו כבר "וילחום מלחמת ה'" ובכמה עניינים כבר מנצח" ופס"ד רבנים מאושר ע"י נשיא הדור שהוא "בחזקת משיח"! וכי בשלב כזה עדיין יש מקום להיתמם ולא לפרסם זהותו של המלך מבית דוד:
"דין הוא מלכא משיחא" (עוד בטרם בנה מקדש וקיבץ נדחי ישראל)?
שמא נתעלמה ממך הוראה ברורה של הרבי:
והמעשה הוא העיקר: יש להשלים מעשינו ועבודתינו כולל גם הבקשה והדרישה "עד מתי" וההכרזה "יחי המלך". . . שעי"ז פועלים אצל הקב"ה לגאול בנ"י בזריזות הכי גדולה" (ב' ניסן מ"ח)
(ובאותה שיחה) "אנשי הדור פועלים הוספה בענין החיים אצל נשיא הדור. . . בעניין ההכרזה "יחי המלך". . . יש בהכרזה זו גם התוכן דעניין ההכתרה. . . שעי"ז פועלים ביאת דוד מלכא משיחא" [ואתה דימית הכרזה זו להריגת שאול רחמנא לישזבן מההשוואה!] וכי זקוק הרבי להערתך שסגנון כזה עלול לפעול ריחוק יהודים מחסידות? מי לי בחסידות ומשיח לא חפצתי בארץ? . .
[וראיה מוכחת שלא הדאגה לקירוב יהודים לחסידות היא המניע הפנימי שלך: כרך שלם של "בכרם חב"ד" המציג את הגר"א כחותמת גומי של המועצה-הדתית המושחתת של וילנא קריה נאמנה האם הביא זה לקירוב יהודים לחסידות?! והאם זה היה נחוץ?! וכל זה עשית ופרסמת לאחר שבעבר נפסל מאמר מתגרה דומה ע"י הרבי מטעם שעלול להכריז מלחמה חדשה בגר"א ובתלמידיו וכנראה שאצלך הכריע השיקול השכלי . . . ]
ומכאן מובן, לכל בר דעת, ההבדל בין חסידי אדמו"ר הזקן והרבי הריי"צ, וכן עידן פרסומיו של הרה"ח ר'א פריז שי'. . . ועידן שלילת פרסומי הרב סלונים והרב וולפא בטרם הגיע זמן גאולתכם ובין עידן "בחזקת משיח" בו נדרשת עפ"י הלכה (וכ"ש ע"פ רוח החסידות) ההיחלצות של חיילי בית דוד נגד "חרפו עקבות משיחך" וההכרזה "דין הוא מלכא משיחא" "בכדי שהוא יוכל לקיים שליחותו בפועל ולהוציא את בנ"י מהגלות" (כינוס השלוחים חיי-שרה נ"ב)
[ומעשה רב: אותו ספר של הרב וולפא שנשלל בתקיפות בתשמ"ה והנ"ל גנזו בקב"ע לא פחותה מר'א פריז! הותר בתשנ"א ואף נתבקש "להחליפו במכורך"! היש לך הסכמה גדולה מזו ?]
והוא העיקר אדמו"רי חב"ד הקודמים, החסידים האמינו במשיחיותם, אך הם עצמם לא אמרו זאת מפורשות בשיחותיהם, לא כן בשיחות דור השביעי, שהרבי רמז ברורות על עצמו, ויתר על כן, ציוה לפרסם הענין בכל העולם כולו, ביודעו את התהודה התקשורתית של דבריו איזו הגינות יש בהשוואה ממין זה ? אין זאת אלא שההיסטריה שאחזתך שיבשה אצלך את ההיסטוריה.
קליפת ה"פרסומת"
נפשך היפה סולדת מהאמריקניזציא של "כפר חב"ד", (ואף הנך מצטט ללא בושה את הרמ"מ פוטרפאס ששווה לדבריך את העיתון החסידי לשבועונים חילוניים, מי יאמין לך להשוואה מלוכלכת כזו בין "עיתונות הזבל" ובין שבועון מלא קדושה, דא"ח וסיפורי חסידים אך כנראה שלצרכי השיווק המטרה האפיקורסית ה"קדושה" כל האמצעים כשרים. . . ) שכחת שעיתון זה הוא שופרו של הרבי שליט"א המעודדו וכותב לו מכתבים מיוחדים, ושכחת גם דברי אדה"ז שכאשר משיח יבוא "וועט מען שרייבין אין די גאזעטן" (ובכלל שיטת כ"ק שליט"א ידועה שיש לנצל כל אמצעי הטכנולוגיה והפרסומת בכל המידיות להפצת המעיינות כמפורסם בשיחת נח בדברי הזוהר שכ"ז הוא לאעלאה בשביעי ! . . )
ושוב הנך חוזר על נקודת-הטעות: "כיצד יכולים אנשי דור דעה לצאת מכליהם כעגלי מרבק"? ומביא הנך ראיה מחסידי אדמו"ר האמצעי ואדה"ז שאמר "קץ" לשנת תר"ח ולא יצאו בפרסום אדיר כזה. ומסיים הנך: "האם רק בגלל החילוק השדוף שאז לא הכריז אדמוה"ז שדבריו דברי-נבואה המה? . .
להזכירך! "חילוק שדוף" זה עצמו מבואר בהרחבה בקובץ שפרסמת "מגדל-עז" בפרק "מדוע לא בא בן ישי" (ע' תק"ח) אישתמטיתיה? או שמא הנך מנסה להשתמט?
זלזולך בהתפעלות-חסידית במסווה של "בעל מוחין", מזכירה לי אמרה של רש"ח משפיעינו האהוב שיכולה להתאים גם לך, כשהיית "עגל מרבק" גם אתה התפעלת ומה שאינך מתפעל עתה מפעמי-משיח, בתור פר זקן, אינו מהתגברות המוחין בכפליים כי אם מכבדות האחוריים. . .
האין מקום בלבך לחשבון נפש אדעתא דנפשיה, שמא כל סלידתך מ"פרסום אמונתך ברבי בראש כל חוצות" נובעת (לא ממאיסת החיצוניות כי אם) מקליפת "עמלק'ע חסידים" הבושים ב"אמונתם הפרימיטיבית", וחוששים לשחוט את ה"כבש" או מעדיפים לשחטו במחתרת ולאוכלו "נא" או מקסימום "מבושל במים" אבל "צלי-אש"? ס'זאל שמעקן אנדער דער גאנצער געגנד? . . .
כרובים בבית מדרשך צלם בהיכל!!!
אחרי שהובא לתשומת לבך שנכשלת כביבליוגרף שכוחו ב"מיון" (שלא עשית בטקסטים של שיחות כ"ק אדמו"ר שליט"א תש"ן תשנ"ב) וניסית כוחך ב"עיון" שאינו תחום מומחיותך) נעבור לבדיקת התיזה ה"משכילית" שנפלטה מקולמוסך, כנראה, בעידנא דריתחא. . ומסקנתה: "כי החסיד מעמיד שיקולים שכליים כמשקל נגד שווה ערך לשיקולים הלכתיים".
וה"הוכחות" לשיטתך הן זלזול באיטליגנציה של הקוראים ושל הכותב גם יחד!
דוגמאותיך מהעדפת רבנים ה"מבינים בענייני עולם" על "בטלנים" ההשוואה לוקה בב' פרטים: ראשית, השימוש ב"חריפותם הריאליסטית" היתה משועבדת למטרה האלוקית (שהוצבה ע"י הרש"ב) והציעה שיטות מעשיות "מחוכמות" כיצד להוריד לפועל את מגמתו של הרבי ולא כדי "להסביר" לרבי שהמטרה אותה הציב אינה "חכמה" ואסור לציית לו . . . רחמנא ליצלן ! [וברגע שעמדת ה"בקיאים בפוליטיקה ויחסי ציבור" לא תאמה את המטרה ידע הרש"ב להצליף בהם ולאלצם לפעול (ולגייס שכלם-המעשי) לשירות המטרה הקדושה, ראה לדוגמא קונטרס ומעיין עמ' 10-11 ובמיוחד בקטע "האם במקרה קל ערך לא מצאו אחינו אדירי-הדעה עסקני הכלל את ידיהם ורגליהם וימס לבבם" וכו' ? והשווה לענייננו] לגלגת על אוילותו של רח"א ביחובסקי שאיחל לרש"ב "זאל ווערין פרומער" והרש"ב איחל לו "ער זאל ווערין קלוגער" ואילו ביחסיך עם הרבי, הוחלפו השיטות . . . והוכחת ש"חכם" אתה מביחובסקי . . .
הנך "יוצא מכליך כעגל מרבק" להתנפל על "בטלנותו" של גאון החסידות הרה"ח ר' יואל כהן, והנך מציע "לבדוק האם מן הראוי שהעדר ילך אחריו בעינים עצומות עד להדרדרות הסופית תהומה, ובמקום שיש חילול ה' נורא . . . אין חולקין כבוד" (ציטוט!)
התוכל ידידי להסביר לעדר העיוור:
ממה בדיוק הנך חושש? . . שמא נבואתו הברורה של "עצמות המלובש בגוף גשמי" לא תתקיים, חלילה, הא?! . . אז דבר ברורות! ואל תטען שאין זה חכם לפרסם בראש חוצות את אמונתי ברבי ובו בזמן לפרסם, אם כי "בין השיטין" – את כפירתך ב"משה עבדו" וכו' היל"ת! עלי-הטענה לא הצליחו לכסות ערוותך. . .
האם מי שמבצע קו ברור של הרבי בשיחותיו בעידודו ובהסכמתו היומיומית להכרזה הגלויה המצולמת והמשודרת של שירת יחי "אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח !" זהו "חילול ה' נורא" ?! [אגב, בסאטעלייט שנערך בחנוכה ע"י שם טוב שמחק אפילו את "עקבות משיחך" ישב הרבי שעה שלימה, ולא הגיב לאף ניגון "סולידי" שהושמע שם כנראה שציפה לניגון שהוחנק בחנוכה . . .]
וכי ר' יואל שי' עוסק ומייעץ אודות אופני הפרסומת וביצועם? והלא אינו אלא מסביר ומגדיר ומייצג את "רוח החוק" (כלשונך) את החובה שהטיל עלינו הרבי שליט"א בשיחותיו לדאוג לפרסום הכי גדול וללא חת, כולל פרסום ונחיצות קבלת המלכות ע"י העם והכרזת "יחי המלך" זוהי תמצית מטרתו המותווית של נשיא דורנו ועתה, יבואו נא בעלי המקצוע, הדוברים, היח"צנים, וישברו ראשם כיצד להעביר מסר-זה "באופן המתקבל" ולא כיצד "לשכנע" את הרבי "לרדת מזה", חס ושלום?!
ומה מקום לטענה "וכי אפשר להישען על בינתו כשמדובר בעסק כלל-עולמי של חסידות חב"ד (וכי מדובר כאן ב"ביזנעס"?. . . ) בדברים הנוגעים לקיומה ואופיה גם יחד" וכי מי יכול ומוסמך לייצג את אופיה של חב"ד ומיצוי מטרותיו של הרבי מתוך שיחותיו ומאמריו הק' יותר מר' יואל ?! מעולם לא אמר ר' יואל דבר שלא שמע מרבו שליט"א!
ובמילא כל התקפתך שלוחת– הרסן על ר' יואל אינה שייכת לענייננו כלל! וכי בגלל שאינו מבין בבורסה או בכובע בורסלינו מותר לך לצאת חוצץ נגד שיחות מפורשות ומוגהות של נשיא דורנו ? רק בגלל שר' יואל "חזר" עליהן ?!] וייאמר ברורות: הלוחם נגד ר' יואל מתכוין ללחום נגד דעת הרבי שליט"א אלא שאין לו אומץ לומר זאת!
ובכלל מי שמך לקבוע שפרסום זהותו של המשיח, אמנם "מרחקת יהדות מחסידות" כיום? והלא אלו דברים שיש בהם שינוי בתודעת-הציבור [ועיי' היטב בלקו"ש ח"ז עמ' 274 אות ד' משנת תשל"ב ! וכ"ש וק"ו בתשנ"ב לאחר שיחות מפורשות שעתה העולם כבר כלי לקבל אמונת ביאת המשיח בהיבט אקטואלי]. ומלבד קביעת הרבי שליט"א בנידון
וכי אתה מקדיש שעות הפנאי שלך ועושה לילות כימים בשיעורים והרצאות (או אפילו מאמרים ביביליוגרפיים. . .) להסברת האמונה במשיח? מהי אמת-המידה שלך לקבוע את "הנזק" (אם בכלל) הנגרם לחוגים וציבורים שאינך בא במגע עימם כלל? מפי השמועה?
צא ולמד, מה אומרים המרצים של חב"ד החורשים את הארץ לאורכה ורוחבה ונפגשים עם חוגים שונים (חרדים, מסורתיים, לאומיים וחילוניים) ותופתע לשמוע מהם שאתה מפגר בהערכותיך כ 20 שנה!
אפילו ר' יואל נמצא במגע עם חוגים חרדים וליטאיים (והחשש שמא יירתעו הללו משיעורי החסידות מדאיג אותו יותר מאשר אותך האמן לי. . .) וכמו"כ תלמידו המובהק ר' מענדל שי' וועכטער, והמה מדווחים שהנושא נקלט ומתקבל, כאשר מעביר המסר מאמין בו ומדוע תחשוב בלבך: "מכל מלמדי (אני) השכלתי" ?! מתי נקפת אצבע בפעם האחרונה להפצתץ המעיינות?!
הנך מאשימו בקיצוניות "מי שאינו סבור כדעתו – אינו אלא אפיקורס" (כנראה, שבכל זאת למדת ממנו משהו, וכי מכתבך מוכיח ש"מי שאינו סבור כדעתך – אינו אלא שוטה ילדותי". . . )
וכי דעתו היא זו? והלא דברי הרבי (ואתה מסכים שבנוגע להשכלת והבנת השיחות – עפר אתה תחת כפות רגליו) הרי שדעותיך, ובפרט, פרסומם מליבא לפומא ובדפוס, הם "מרידה במלכות", האין זה דורש מחסיד תגובה קיצונית ?!
[ובוודאי כבר שמעת ששקל למטרפסיך בהשוואתו אותך לעקשן שסירב להוריד כובעו בתיאטרון בטענה: "פרינציפ" . . . ולבסוף התברר שפשוט יש לו קרחת. . . (בלקסיקון הספרותי קוראים לזה: "אפיקורס בעל קרחו")...]
ואפילו המשפיע ר' מענדל שי' פוטרפאס (שציטטת כתנא דמסייע לך) התאבה לדעת מה דעתו על הרציונאליסטים הדואגים ל"הצלת כבודו של הרבי" ? בשיחה עמי התבטא עליהם: "אל תנסה להבין אותם, אני מכירם היטב, אלו אפיקורסים ימ"ש!" מי שמקרר התפעלות של יהודי המאמין בביאת המשיח הרי הוא מתנגד!. . . (שם גנאי גרוע אף יותר לא מצוי בלקסיקון שלו) עד שמיעה לדברים ר' טוביה שי' פלס ואף הוסיף ר"מ פוטרפאס שאפשר לפרסם הדברים בשמו ! האם גם ר"מ "בטלן" חסר חריפות בענייני דעלמא ?. . . וגם ר' שמואל בוטמן ור' שמואל חפר הם "בטלנים" ?. . . ולמרות מבינותם ביחסי ציבור וענייני דעלמא ה"ה חלוצי פרסום נבואת הרבי שליט"א!
ומסקנת הדברים: השכל בחב"ד כלי עיקרי בעבודה אבל כ"משרת לאמונה" ולא כאופוזיציה. . . "העמדת השיקול השכלי כמשקל נגד שווה ערך לשיקולים הלכתיים" זהו באמת "צלם בהיכל"!
ועל זה נצטווינו: "לא תעשון אתי אלקי כסף ואלקי זהב וגו' הכרובים, שהקב"ה, ציוה לעשותם בקדש-קדשים, מבוססים על ארון הברית והתורה, הם מצוה, אבל מי שרוצה להכניס ה"ראש כרוב" שלו לבית המדרש (אפילו לו היתה זו "גאלדנע סברה") הרי הם לפני כעבודה-זרה! אבל כנראה מעדיף הנך להיות "חכם" גם אם לא "צודק". . . (באמונה, חשבתיך לאינטליגנטי יותר ממשרד התחבורה. . .)
התורה והעולם ב' רשויות (דואליזם)?
בפרק זה במכתבך ממשיכה ה"תולעת" בהתפתלות, ומגלה שהמלגלג על ה"בטלנות" (בשפת החסידות: אלוקות בפשיטות ועולמות בהתחדשות) נפרעין ממנו בגילוי שאצלו "עולמות בפשיטות ואלוקות ב. . . הסתפקות".
מביא הנך דוגמאות לכך שגם אדמור"י חב"ד "התאימו" (רח"ל) שיטתם לעולם :
א. "הספנין רובם חסידים" ואד"ש כותב: "שמצבם המוסרי של חיל הים בשפל המדרגה" (ראשית מה הסתירה . קרא היטב את מכתבך ותיווכח שיכול להיות ששניהם אמת ! . . )
ב. הרש"ב משתתף במגבית למען שומרי-שביעית, ולא הסתמך על הבטחת התורה "וצוויתי לכם את ברכתי" 1.יש אומרים שהבטחה זו נאמרה כשכלל ישראל, כל יושבי-ה עליה שומרים שמיטה, ולא כאשר יחידי סגולה, מקפידין על שמיטה מדרבנן. 2. וגם אז התורה לא שללה לעזור לחקלאים לעבור את התקופה הקשה עד שיזכו ליבול המבורך. לשיטתך עדיף היה שיתחשב ב"מציאות" וימליץ להשתמש בהיתר-מכירה. . . זה אמנם לא כל כך צודק – אבל זה יותר "חכם". . . )
ג. המשל של אד"ש לגבי הכרח לימוד החסידות בדורנו "כורח העיתים ושינוי המחלות מכריחים לשנות התרופות" אדרבא ! תלמד מזה גם לגבי סגנון הפצת המעיינות, ששינוי התקופה ("בחזקת משיח") מכריח שינוי הטקטיקה, ועתה יש חובה לפרסם אודות משיח וללא סייגים ! ועוד והלא חובת לימוד החסידות, הלכה היא וחובת גברא! ותשובת אד"ש לאותו האדמו"ר היתה "לשיטתו" . . . איזו התחשבות בעולם היתה כאן?
ד. מה שלא התחשב אד"ש בתשכ"ח במ"ש בס' חסידות אודות תפילין ומקוה שלא בכוונה האם זה בגלל התחשבות בעולם? (והרי כל העולם החרדי גיחך וסלד מן המבצעים!) אלא, מפני שהכתוב בספרים אלו אמור לבעלי-מדריגה (והוא אמת), אך למעשה אנו צמודים להלכה "המעשה הוא העיקר" .
והצד השווה שבכל הדוגמאות (שאין הנידון דומה לראיה כלל!) שהבאת: בכולן נתווסף ריבוי עצום בקיום התומ"צ מעשיים: שלילת גיוס לחיל הים, הגברת שמירת שמיטה, תוספת יר"ש בחינוך הבנות, הרחבת העיסוק בחסידות בחוגי פולין, ריבוי המבצעים וזיכוי הרבים,
ואילו ב"נמשל": טוען אתה להתחשבות בעולם והחנקת בשורת הגאולה והעלמת אורו של משיח בניגוד להוראות כ"ק אדמו"ר שליט"א והחולק על רבו וכו' וד"ל.
היש קריטריון ברור יותר מזה להבחין מנין נובעת הסברה הקדושה הלזו?! וכי כך למדת בליובאויטש שהתורה והעולם הם ב' רשויות נפרדות ולאום מלאום יאמץ? שוב מזכיר מאד את דעותיו של פרופסור ירושלמי, קולגה שלך, – ושמא גם אתה מתגעגע ל"פרס ישראל"? . . (גם אצלו האמונה והשכל שני קוים מקבילים, וגם הוא תומך יסודותיו בי"ג מדות אך הם אינן "משתלבות" . . .)