פורום חסידות חב"ד (עמוד 38)

"כל חיי חיכיתי לזה"

קירות משרדו המרווח של גינזבורג מכוסים בשרטוטים תלת ממדיים המציגים את מראה ירושלים העתידית ממבט–על, בהתאם לתוכניות שהכינו הוא ושותפיו לצוות, על פי הבנתם. "זאת ממש הפתעה", אומר לי הצלם המוכשר שהתלווה לביקור איתי בן עזרא, "להכנס למשרד ירושלמי טיפוסי ולגלות על הקירות שרטוטים של ירושלים הבנויה כפי שהיא תהיה בגאולה. זה פשוט מרגש אותי".

כמו איתי, גם הלקוחות והקולגות שנפגשים עם גינזבורג במשרדו, יוצאים עם מנה גדושה של ציפייה מוחשית לבניית בית המקדש השלישי. "השירטוטים הללו תלויים כאן כל הזמן וכל מי שנכנס מגלה מול עיניו את ירושלים העתידה", הוא אומר. אך מעבר לאלו התלויים לעין כל רואה – חלק הארי של התוכניות והשרטוטים הנמצאים ברשותו מוגדרים 'סודיים', הוא נמנע מלחלוק איתנו, "הם עדיין לא אושרו לפרסום".

מסתבר, כי בכוונתם של אנשי מיזם "ירושלים הבנויה", להוציא לאור ספר בן 600 עמודים בפורמט אלבומי גדול, בליווי תמונות וסקירת תוכניות מוחשיות. "הספר יהיה נחלת כל בית יהודי בארץ ישראל ובעולם ואף אצל הגויים כך שכל אדם בעולם ירצה להגיע לפחות פעם בחייו לעיר הקודש", עוד הוא מוסיף, "הספר יגרום לשינוי תודעתי שיסביר את הייעוד שלנו, לשמש כמגדלור של קדושה וחסד עבור העולם כולו".

בנוסף לאלבום המהודר, הם מתעתדים לפתוח גם מכון מחקר ומרכז מבקרים, וכל אלו מתוך מטרה אחת ברורה: לקרב ולהנגיש לציבור הרחב את הרעיון היהודי הגדול של בית המקדש השלישי וליצור מהפך תודעתי בקרב עם ישראל.

בהיותו ילד התחנך יורם גינזבורג בבית ספר לא דתי, אך שם גילה – דרך לימודי התנ"ך – את אהבתו לאלוקי ישראל ולתורת ישראל, "מאז, אני חי מתוך תחושה של שליחות ואחריות גלובלית". אי–לכך, כאשר פנו אליו עם הצעה לשמש כאדריכל אחראי על התכנון המחודש של עיר מולדתו ירושלים, הוא ראה בכך השגחה אלוקית נפלאה: "הרגשתי שכל חיי חיכיתי לטלפון הזה".

ללא המצפן הולכים לאיבוד

בדומה לארכיטקטורה שלו, חזותו ופועלו מפתיעים מאוד. גינזבורג מתויג אמנם כ"חילוני" אך רואה עצמו כמאמין המשוייך לציבור "הכיפות השקופות". הוא נחשב לאדם הגיוני ורציונאלי, איש מחשבה עמקן, שלמד והתמחה באדריכלות בפירנצה שבאיטליה ומכהן כיום כמרצה בכיר באוניברסיטת אריאל. משרדו אחראי בין השאר בתכנון מרכז המבקרים של תל שילה ובייסוד תכנית ארוכת טווח לאלון שבות.

במקביל, הוא יודע היטב את מה שבחברה הישראלית, כולל חלק מחבריו וציבור מרעיו, חושבים על הפרויקט עליו הוא אחראי: 'רעיון שאפתני' יהיו שיאמרו 'דמיונות שאין להם כל אחיזה ממשית במציאות'… אך לשאלה , 'לו בית המקדש היה מוקם באישון לילה', רוב האנשים הסקפטיים מגלים שמחה גדולה לרעיון.

בנקודה רגישה זו האמונה הפנימית הבוערת בתוכו שוצפת וגועשת החוצה. גינזבורג, איש נעים שיחה ובעל מזג רגוע ושלוו, אינו מסתיר את רגשותיו העזים בנושא הזה, מה שגורם לו לנוע בחוסר נוחות על מקומו ולהתבטא בשפה כנה וישירה:

"רוב מכריע מהעם היהודי בארץ ישראל, הקנה לעצמו אורח חיים מודרני, נהנתן ואינדיווידואלי, ריק מכל תוכן ותקווה אמיתית. את מצב התודעה כיום ניתן להשוות לדייסה חסרת צורה, וללא המצפן ומקור הסמכות שלנו – אלוקי ישראל ותורת ישראל אנו נתונים במצב חסר תקנה והולכים לאיבוד.

"לשם כך נרתמתי למיזם שתפקידו להקרין בהווה את תמונת העתיד לבוא – ירושלים הבנויה, וכך להחזיר את הרוח והתקווה גם לאותם חלקים נרחבים בחברה הישראלית".

הרב נוטיק: איך הגעת למסקנה שהתקווה תבוא באמצעות 'בית המקדש'?

"נכון להיום, מרבית העם נמצא במצב של איבוד דרך, ללא עוגן מוביל מרכזי בחיים. המצב הנפשי והתודעתי בא גם לידי ביטוי בשטח:

"העובדה שרוב מוחץ של העם היהודי בארץ – שלוש וחצי מיליון – שהם 60 אחוז מהאוכלוסייה היהודית, מתגוררים בשפלה, בגוש דן ולא מסביב לגב ההר וירושלים – בירת ארץ ישראל, העובדה שירושלים עצמה בנויה ומתוכננת כיום ללא היררכיה ומדרג עירוני. בלי מוקד או נקודת עגינה ועל כן ללא דמות וזהות.

"כל אלה מחייבים אותנו להבין שהעם צריך כיוון. מטרה. מרכזיות. משמעות. שאיפה לעתיד. בית המקדש אינו רק המימד הפיזי והאדריכלי אלא תמונת הראי של הרעיון היהודי ועלינו לייצר – תחילה תודעתית – את הכינוס הגדול סביב ירושלים העתידית ובית המקדש השלישי.

"ואת זה ניתן לעשות כאשר אנשים יגלו ויראו מול העיניים את התוכניות והתמונות כיצד תראה עיר הבירה ירושלים שבמרכזה בית המקדש המפואר הבנוי ומשוכלל, ואז הם ישאלו את עצמם: "?What If", מה היה קורה אילו? וכאשר אנשים מתחילים לדבר על זה, זה חודר לתודעה והופך להיות משהו אמיתי שיכול לקרות. זו הדרך הטובה והיעילה ביותר כיום ליצור שינוי תודעתי".
 

ממדי העיר

תוכניתו של גינזבורג מוצגת בנקודת גובה המקבילה לקרקע, כך שניתן לראות את כל האלמנטים הקיימים מתחת לאותה נקודת גובה. ישנם סוגים שונים של תכניות ועלינו להיעזר בחוש ההסברה של המארח להבנת המבנה האדריכלי של ירושלים העתידית הכוללת בתוכה את כל המרכיבים הנדרשים: תכנית סביבה, תכנית בנייה, תכנית שלד ועוד.

מימדיה של בירת ארץ ישראל כפי שהיא מופיעה על המפות המשורטטות של "ירושלים הבנויה", תצריך גם את הירושלמים הוותיקים שבינינו לעשות שימוש באפליקציית Waze על מנת למצוא את דרכם בתוככי העיר שתתרחב לממדי ענק שטרם הכירו.

ירושלים העתידית מתוכננת להיות "בירת העולם" המחולקת לשמונה–עשר רובעים כמו פריז בירת צרפת – כאשר מתחם המקדש הוא רובע "מוריה", בנוסף ניתן לזהות את רובע "עין כרם", רובע "שמואל הנביא" ורובע "גבעת שאול המקראית".

לצד זאת גם תכפיל את גודלה בשמונה (!) כך שתתפרש על פני 1000 ק"מ רבוע. לשטח המוניציפאלי העצום של העיר העתידית יצורפו גם בית שמש, מעלה אדומים, גוש עציון, רמאללה ובית לחם. לשם השוואה, ירושלים כיום משתרעת על פני 125 ק"מ רבוע בלבד.

גינזבורג רואה את ירושלים העתידה קרובה יותר לממדיה של העיר ניו יורק (NYC) מאשר לגודלה הנוכחי, ועיר שמאכלסת בתוכה 5 מיליון תושבים, סדר גודל זהה למוסקבה של היום.

בתוכנית ייסלל ציר באורך 120 ק"מ, שיקיף את העיר המורחבת ויכונה "דרך ארץ המוריה". ציר זה יגדיר למעשה את תוואי הגבול של ירושלים העתידית. "הנסיעה במסלול "סובו ציון והקיפוה" יארך כמו נסיעה מירושלים לתל אביב הלוך ושוב!", מדגים גינזבורג.

הרב נוטיק: איך קבעתם איזה ערים להכניס לשטחה המוניציפאלי של ירושלים?

"אחד הפרמטרים המרכזיים בקביעת תוואי הגבול, הינה נקודת הנחה מקצועית שנלקחה בחשבון, אשר הנוף הגיאוגרפי הייחודי של ירושלים הנוכחית חייב להישמר.

"מיפינו את פני הקרקע, כגון: תוואי השטח, ההרים, הנחלים, סוגי הצמחייה והאקלים. והמרכיב המשותף למעלה אדומים, בית שמש, גוש עציון ובנימין שכן נכללו בשטחה של ירושלים העתידית, הם שטחים הרריים ואזורים יחסית דומים והומוגניים שמותאמים לירושלים ולסיפור התנ"כי".

10 מיליון יעמדו ויראו

את מירב תשומת הלב מעניק גינזבורג למה שהוא רואה כליבת התוכנית: "שדרת הפרפר" – על שם צורתו בשרטוטים – הלוא היא שדרה המקיפה את כל הרכס החולש סביב מקום המקדש, מארמון הנציב דרך הר ציון, כיכר ספרא עד גבול מאה שערים, מעלה הזיתים והר הזיתים, על סך שמונה ק"מ רבוע. בתכנון, כל האזור הזה ימצא תחת סמכותם של "מועצת רשות המקדש" הפועלת במקביל לעיריית ירושלים שתמונה לאחראית על כל הנעשה במרחב "שדרת הפרפר".

בתלמוד נאמר שבתחילה ביקשו לבנות את בית המקדש ב'עין עיטם' שהוא המקום הגבוה ביותר בנחלת בנימין, אולם בסופו של דבר הוחלט לבנותו במקום נמוך מעט, שיתאים לנאמר "ובין כתפיו שכן", ולא נאמר "ראשו". כאשר מתסכלים על המפות הטופוגרפיות של גינזבורג, מקבלים משמעות נוספת למילים "בין כתפיו" – בית המקדש שוכן במיקום נמוך מעט מהפסגות הסמוכות לו, וכל השטח הזה מכונה "שדרת הפרפר".

הרב נוטיק: מה הייחודיות שיש בשדרה הזו?

"למעשה, בית המקדש נמצא בתוך סוג של אגם טופוגרפי, שיכלול: מקום להולכי רגל, צמחיה, טיילת, רכבלים לתחבורה עירונית. אך מעל לכול, "שדרת הפרפר" היא כמו השוליים הגבוהים מסביב לסיר שממנו הולכים ויורדים ברגל או בהסעות אל רחבת בית המקדש.

"בכל העולם כולו נדיר הוא למצוא על פסגת הר גבוה, שהפסגות שלצידו גבוהות ממנו, ושניהם מרוחקות מרחק שווה מהפסגה האמצעית, מה שיוצר מעין 'אמפי' טבעי ועצום מימדים. המקום היחידי שדומה לזה, הוא בפסגת הר שילה, שם שכן המשכן שנים רבות.

"השדרה עצמה וכל היקף השטח העצום הזה, מכיל מקום לעשרה מיליון איש(!) שיוכלו לעמוד ולראות בכל רגע נתון – בו–זמנית – מה נעשה בעזרות שמחוץ לאולם המקדש, בהקרבת הקורבנות של הכוהנים, ובהופעה המושלמת של כלי המוזיקה שינגנו הלווים. כל האזור הזה ישמש כתיאטרון הטבעי הגדול ביותר מסוגו בעולם, במיוחד בשלושת הרגלים, פסח שבועות וסוכות…

"אני מביט על המפות של ירושלים ומקום המקדש ורואה מעל לכל ספק שהמקום הזה תוכנן מראש להכיל התרחשות עצומה כזו, ואנחנו בעצם רק משחזרים את מה שכבר היה טמון במקום. גם אם התכנון שלנו שאפתני וגדול ממדים הרבה יותר משנוסה אי פעם בירושלים, ברור לי שהפוטנציאל למימוש בסדרי גודל כאלו היה גלום ומובנה כאן בעצם כל הזמן.

"מה שחשוב לי מאוד בכל התוכניות, שלא להשחית את השילוב הנדיר של התרבות היהודית, הטכנולוגיה וסממני הטבע שמגיעים לשלמות יחידה במקום המקודש ביותר עלי–אדמות".

לצד בית המקדש שיגבה במימד האנכי לעומת מה שהכרנו בבית השני, מתעתדים להקים ברחבה הגדולה גם קומפלקס ובתוכו: שלושה עזרות והסנהדרין. מחוץ להר הבית ייבנו מבני מלכות שונים, ביניהם: בית המלך, בית הנבחרים, בית קרן השיר ובית האומות על פסגת ארמון הנציב.

בכל הרחובות המרכזיים כמו 'דרך חברון' ו'יפו' ייבנו מגדלים עד מאה קומות בשיטת 'מולטי פאנקשן יוז'; בתי מגורים, מלונאות, חנויות ומשרדי עסקים.

עוד עולה מעיקרי התוכנית, כי כל הכניסות אל העיר ורחובותיה מתוכננות כך שיתחברו לשלושה קלשונים אדירים – כמו רומא שבאיטליה – שמתנקזים ומכוונים כולם לכיוון "שדרת הפרפר" ומשם היישר לבית המקדש. למשל, כל העולים לרגל דרך כביש מספר 1 יתחברו לרחוב יפו – הקלשון השמאלי שיוביל אותם אל תוך "שדרת הפרפר". מה שנועד למרכז את ירושלים ואת כל מי שבא בשעריה סביב המוקד של העיר: המקדש.

גן העדן עלי אדמות

בבראשית רבה (נ"ט, ח') נאמר: ירושלים אורו של עולם שנאמר 'והלכו גוים לאורך'. כיאה למקום שישמש כ"אורו של עולם" ועיר שתארח את כל באי עולם, גינזבורג רואה בה עיר מושלמת עם מיזוג מקסימלי בין טבע וטכנולוגיה, קדושה והשראה רוחנית, כשהכול שלובים יחד.

"המטרה של כל הפרויקט היא שירושלים תהיה גן העדן עלי אדמות. ירושלים תהיה לא רק העיר היפה ביותר בעולם, לא רק העיר הטכנולוגית ביותר ולא רק העיר המתפקדת ביותר, אלא מעל הכל, ירושלים תהיה עיר החסד והצדק, מכניסת אורחים ברוח תורת ישראל. סמל לכל דבר טוב שקיים בעולם הזה.

"חמשה מיליון איש ימצאו בה מקום לישון, בנוסף לחמישה מיליון תושבי קבע. לכל מקום שאדם ייקלע הוא ירגיש בביתו. בכל מקום ימצא צל ומחסה מהשמש, ספסל למנוחה, מים זורמים לשתייה, עצי פירות למאכל, משב רוח טבעי והכול בחינם. התחושה שתשרור ברחובות ירושלים העתידית היא כמו בסלון קולקטיבי שכולם אחראים למימושו, כולם תורמים לרווחת ואחזקת העיר כדוגמת מס מחצית השקל.

"כל בן אדם שיבוא לפאתי ירושלים ירגיש את השפע והקדושה. השפע ייצר צורך אינסטינקטיבי להעניק לאחר – זו היא הקדושה עצמה.

הרב נוטיק: מה הסיבה שאתם רואים בטוב והשפע הגשמי את הפלטפורמה לגילוי האלוקי האדיר שמובטח לנו בימות המשיח?

"כי שניהם חבוקים זה בזה. כלומר, המצב החומרי והכלכלי של האדם הוא זה שקובע את התפיסות החברתיות שלו. כי ההוויה יוצרת את התודעה, וכן להיפך, התודעה יוצרת את ההוויה.

"לכן, עלינו לוודות שהקדושה והרוחניות תקבל ביטוי מוחשי בתנאי הנוחות והשפע המקסימליים ביותר, עד שכל מי שכף רגלו תדרוך בירושלים העתידית וירגיש את כל הטוב החומרי הזה, יהיה מושפע אינסטינקטיבית והתודעה שלו תשתנה לתודעה שתחוש בקדושה האלוקית המיוחדת של ירושלים בזכות המוקד – מקום משכנו של הא–ל, בית המקדש".

הרב נוטיק: מה עושים עם מקומות לינה עבור עשר מיליון איש?

"במקביל לחמישה מיליון תושבים, שתי מיליון איש יתארחו ביחידות מיוחדות של תושבי ירושלים, וזאת במסגרת חוק עזר עירוני שיעניק מלגה כספית מכובדת לכל תושב ירושלים עבור תוספת בניה של יחידת אירוח שתהיה מיועדת למשפחות שיעלו לבית המקדש בשלושת הרגלים.

בנוסף, בתכניות "ירושלים הבנויה" העיר אשדוד תקרה מעכשיו "ירושלים הימית", בה אמורים להתגורר עוד מיליון איש. שמעתם נכון, אשדוד תהיה נספח, עיר הנמל הקשורה לטבורה של ירושלים.

"כל עיר יבשה, בפרט עיר עולמית כירושלים, זקוקה לדריסת רגל בים. "ירושלים הימית" תשמש כמרכז העסקים של ירושלים, שם תעמוד הבורסה, בנייני משרדים, רכבת תחתית המחוברת לזו בירושלים וכל ענייני החול שאיננו מעוניינים שיתקיימו בעיר הקודש. מנהטן לכל דבר.

"בחרנו באשדוד בין השאר מכיוון שהנמל הקיים בה גדול בהרבה מנמל תל אביב. ייבנה שם גם שדה תעופה בינלאומי עצום, ובעיר יוקמו מרכז מסחרי ובנקאי שיהיה הגדול במזרח התיכון. באמצעות קו ישיר של הרכבות המהירות, מרחק הנסיעה מירושלים לאשדוד יארך עד 10 דקות בלבד.

"לצד אלה, במסגרת פרויקט 'למשתכן העולה לרגל', יוקמו בהרי ירושלים 'מחנות עולים' בלא פחות מעשרה מוקדים. כל מתחם כזה יכיל אוכלוסייה של עיר כמו נתניה ויתגוררו בו מאתיים אלף איש(!) כך שבסך המחנות יוכלו להשתכן עוד שתי מיליון איש".