הרב בעל התניא כתב דברים ברורים לחסידיו אשר בעיר וידז.
הוא יצא נגד חסידיו באותה העיר שהלשינו לשלטון נגד יריביהם המתנגדים בורקשא. הוא שהיה ענק רוח יצא נגד עצם הדבר הרע. לא בגלל שבזה הם התחילו שרשרת הלשנות שבמסגרתה נפגע גם בעל התניא עצמו ושהה במבצר פטרבורג.
הוא גינה בכל פה את חסידי חב"ד שהלשינו .
צריך לזכור את דבריו טוב טוב . הדברים היו כאן בפורום וטוב שכל אחד יעתיק את זה מיד וישמור אצלו . כי לא ברורלמה אבל דבר חשוב כזה נעלם. אז זה המכתב של בעל התניא לחסידיו שפתחו בהלשנה.
( מכתב הרב שניאור זלמן מלאדי )
והכל הולך אחר החיתום, לחתום ולסיים בשלום, כי אני שלום. ונכון יהיה לבם הטהור בטוח אשר כעת לא יתעודד שום ריב ומדון מאנ״ש שבמחניכם הטהור כמו בימים הראשנים ח״ו. יען כי בימים ההם היה להם לראש איש חכם בעיניו הידוע, אשר לא אבה שמוע לי, באמדו שהוא חכם יותר ממני. והגם שהיה אומר שעושה הכל ע״פ ציוויי, הנה כל שקר שאין אמת בתחלתו כו' ובאמת בתחלת קיץ תקנ״ח הסכלתי עשות, כי היתה ידי עמו שיתאמץ להציל עשוקים ונרדפים בהכאות ושמטות ושאר רדיפות מלאות. אמנם לאחר שהוציא לאוד משפטם להציל[ם] מיד רודפיהם שלחתי אליו אחר חג השבועות מיד כמה בקשות ואזהרות שלא יחזיק עוד במחלוקת לש״ש, ולא לעשות מנין בפ״ע. ומכ״ש שלא להנקם ח"ו מהרודפים בשום מלשינות בעולם, חם מלהזכיר, ובפרט במלשינות דוידז אחז בשדי פלצות ממש. וגם בשובי בשלום מפ״ב בחורף תקנ״ט שלחתי אליו ב׳ אנשים מיודעי ומכיריו להשיבו מדרכים האלה, ונתעכבו אצלו עד אחר הפסח, ולא שת לבו לדבריי אשר שמתי בפיהם, וגם במכתב מרורות ובקשות עצומות. אמנם כעת כל אנ״ש שבמחניכם הטהור היו בודאי נכנעים לכבוד הרוזנים ראשי אלפי ישראל, המנהיגים אשר להם נתן העוז והממשלה לחזוק דת תה״ק מאדונינו הקיר״ה, ולא יהיו להם למורת דוח ח״ו לילך כנגדם בגדולות כימים חראשונים ח״ו, הס מלהזכיר. וגם מובטחני בחסדם וטובם של הרוזנים הנ׳׳ל שיתנהגו עמהם במדת הרחמים, היא מדת השלום, ואחריהם כל ישרי לב , וכל העם יהיה שלום הכל שלום. כ"ד המבקש שלו׳ ד״ש,
שניאור זלמן באמ״ו מ״ו ברוך זללה״ה.
הכל נמצא ב:
אגרות בעל התניא ובני דורו רט – 226 ttp://tinyurl.com/ng6r9on
וראו גם
עמוד רז 224
חזק.. 
