פורום חסידות חב"ד (עמוד 47)

כאן יש קבצים סרוקים של מדרש רבה בתרגום מקביל, עמוד אחד בעברית, מולו עמוד ביידיש. לקריאה לוחצים על fulscreen מתחת לחלונית

https://archive.org/details/nybc201751
https://archive.org/details/nybc201753
https://archive.org/details/nybc201752
https://archive.org/details/nybc201750

לא פעם מתעוררים בין מסדרונות הכנסת העמוסים, מספר אתנחתאות מעניינות. כך היה בלשכתו  של סגן יו"ר הכנסת, חבר הכנסת משה פייגלין, בערב  ל"ג בעומר האחרון, כשנחת אצלו הכתב הפוליטי  הבכיר של 'ישראל היום' – מתי טוכפלד ובפיו בקשה  מיוחדת.

אבל קודם לכך, קצת רקע: מידי שנה, לצד מאות  אלפי העולים לציון רבי שמעון בר יוחאי בל"ג בעומר, עולים למירון בחורים מישיבת 'חב"ד' בעיר צפת  הסמוכה, מקימים שני אוהלי ענק בקרבה לציון, מרימים מנוף עם תמונה של הרבי מליובאוויטש בגובה של 17 מטרים ופותחים במרתון פתיחה לעוברים  והשבים בספרי 'אגרות הקודש' של הרבי.

ספרי 'אגרות הקודש' חוברו מאלפי תשובות של הרבי  לשאלות שנשאל במגוון נושאים במהלך השנים וענה  עליהן. בשלב מסויים, כשכמות הפניות שהגיעו לּבֵ יתו  של הרבי חרגו מכל פרופורציה וגדשו יום יום שקים  שלמים, הורה הרבי לחסידיו לחבר את סדרת הספרים  המאגדת את תשובותיו לשאלות בשלל נושאים ולקבל  משם גם את תשובותיהם שיישאלו בעתיד, הואיל ו"כל  שאלה שתשאלוני, מצויה לה תשובה בין דפי הספר".

במהרה הפכה ה'פתיחה באגרות' לטרנד החם של חסידי חב"ד, כשעד היום, על כל שאלה ובכל בקשה לעצה  הם פונים לרבי באמצעות כתיבת הבקשה והשאלה על נייר, הכנסתו באקראיות בין דפי אחד הספרים, ומציאת  התשובה בין השורות. לדבריהם, הם רואים מכך ישועות. הנה אחת מהן:

"כשניגש אלי ללשכה בכנסת מתי טוכפלד, חשבתי שנושא השיחה יהיה פוליטי והתבדיתי. מסתבר שהפעם הוא בא בכובעו החב"די  לשוחח בנושא אחר", מספר ח"כ משה פייגלין  ל'שביעי'. מנכ"ל 'מנהיגות יהודית', מיכאל  פואה מוסיף: "מתִ י אמר לנו 'באתי בנושא  לא שגרתי' והחל לספר לנו שהקמת דוכן  'אגרות הקודש', שניצב מידי ל"ג בעומר  במירון, נתקלה השנה בבעיות בירוקרטיות. מתברר שהמתחם בו מבקשת החבורה להקים את האוהלים היה נטוש במשך  שנים ושייך לחברת 'בזק' שזו נתנה להם  את המתחם בכל פעם ללא תמורה, למשך 24 שעות. אלא שכעת, המתחם נמכר לאדם פרטי והיועץ  המשפטי של 'בזק' לא מתיר לחבורה לשהות במקום.  ומה עושה חבורת 'אגרות הקודש' כשהיא נתקלת  בבעיה? פותחת ב'אגרות', כמובן".

"מתִי הוציא את תצלום העמוד ב'אגרות' והראה  לנו מכתב עידוד ביידיש מהרבי ובתוכו כתוב: 'בעניין  זה, יש לפנות לבני משפחת פייגלין'". ממשיך פייגלין  לספר. "כשראיתי את זה הרגשתי שאני מקבל הוראה  ישירה מהרבי. אבל לא היה לי מושג איך אני יכול  לעזור, מה לי ולזה".

פה נכנס מיכאל פואה לעניינים והדגיש לפייגלין את  הכיתוב  - 'להיעזר בבני משפחת פייגלין'. "אמרתי לו -  'משה, אתה לא מבין על מה מדובר?" אומר פואה, "יש  לך קרוב משפחה, עמית סופר, שהוא ראש מועצת מרום  הגליל, מועצה שבין שטחי שיפוטיה נמצא הר מירון, דבר  איתו!. פייגלין התקשר מיד לסופר וסיפר לו את העניין.  הוא אמר שמדובר בהוראה מהרבי ושזה לא צחוק. סופר  קישר את פייגלין לאדם שלישי, העניינים התגלגלו ולמחרת הוא חזר עם תשובה חיובית. הדוכנים והמאהלים של  'איגרות הקודש' הוקמו בהר מירון גם השנה".

"האמת היא שאני בא ממשפחה חב"דית עם זיקה  ציונית כבר הרבה שנים", משתף ח"כ פייגלין, "חב"ד  זו ה'משפוחה' שלי. אמנם אי אפשר לקרוא לי חסיד  במובן הרגיל של המילה אבל זה נמצא לי בגנים, יש  לי גם קרבת משפחה לשרשרת האדמו"רים. אני לא  פותח 'אגרות הקודש' וגם האידיאולוגיה שלי היא לא  בדיוק אותה האידיאולוגיה של אלו שכן", הוא צוחק,  "אבל יש לי וקיימת אצלי פינה חמה בלב לכל נושא  חב"די ולמי שכן מחזיק מה'אגרות' יש בוודאי מהסיפור הזה חיזוק לרעיון ולאמונתו




http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=82085
 

ב"ה

כל השיחות של הרבי מדהימות

אבל בקיצור בשיחה זו הרבי עומד על השינוי לשון בין שו"ע האדמו"ר הזקן ולשון הרמ"א והמ"א.

כל אחד הסביר בלשונו למה אין אומרים תחנון מראש חודש,

והפירוט שנתן שו"ע הרב מראה את הקשר בין בני ישראל למתן תורה בכל יום ויום בנפרד ע"י ציווי משה רבנו.

והמסכנה היא שמראש חודש התחילה העבודה של בנ"י לקבלת התורה ואז כל יום מכיוון שהוא קשור אם מתן תורה אין אומרים בו תחנון.

עלה לי במחשבה שבעצם מהמאמר הראשון באתי לגני הרבי קישר את בנ"י לגאולה העתידה ובעצם הפך את כל יום ליום חג שהוא קשור בקשר ישיר אם בעיית הגואל.

יש על מה לשמוח.

והלוואי שלא נצטרך לצום

נראה לי אפשר לפתוח מועדון למי שסובלת מבחילות כל ההיריון

תזכורת מהעבר שמשפיעה על העתיד!

"ירושלים לא נתחלקה לשבטים" ולכל יהודי יש בה חלק... [והנו] בעל הבית על כל ירושלים, עם הכותל המערבי, הר-הבית וכל הענינים הקשורים לירושלים...

– כך מתבטא הרבי בשיחתו לפני ילדי ישראל בג' חול המועד סוכות תשמ"א ('שיחות-קודש' תשמ"א כרך א' עמ' 187). תזכורת שתחזור על עצמה מדי פעם גם בעתיד, כעומד על המשמר, בעל פה ובכתב, כמו גם בקטע המכתב הבא (אגרות-קודש כרך כח עמ' קלב):

כותל זה.. צריך לא רק להזכיר את העבר, אלא גם להשפיע על ההווה והעתיד, שהם יתאימו לאותו עבר שעליו מזכיר הכותל...

מעלת המקדש מתבטאת בעניין התפלה, שצריכה להיות כנגד ירושלים והמקדש. (ראה רש"י פרשת ויצא כח,יז, בגמרא ברכות ל,א, פסק דין הרמב"ם (הל' תפלה פ"ה ה"ג) ובטושו"ע או"ח רסצ"ד ושו"ע אדה"ז שם).

ואילו בכמה מקומות נאמר שהתפילות עוברות דרך חברון (ראה אגרות-קודש אדמו"ר האמצעי מכתב לב (קה"ת, ברוקלין תש"מ), וכ"ה בילקוט ראובני (חיי שרה כג,ט) ממגלה עמוקות אופן רמט ובספר יונת אלם – לבעהמ"ח כנפי יונה – פט"ו).

ואולי יש לתווך ולפרש שמחברון עולות התפילות לירושלים ולמקדש – וכן מובן מזהר חדש כ,ד ונאמר על זה "שחוברה לה יחדיו" (תהלים קכב,ג. תנחומא ר"פ פקודי ובכ"מ) – על פי לקו"ש חכ"ה (עמ' 98 והערה 69 ובשולי הגליון).

המבחן – ביחס ל'כותל'

במהלך התוועדות יום שני של חג השבועות תשכ"ז שוחח הרבי באריכות (תורת מנחם כרך נ' עמ' 52) על האחדות שהתגלתה אצל בני ישראל בתקופת מלחמת "ששת הימים", שזה עתה נסתיימה – בבחינת "ויחן – לשון יחיד":

האחדות שנפעלה אצל כל בני ישראל... בגלל היותה ארץ הקדושה שניתנה מאלוקים קדושים לגוי קדוש!

לפתע שכחו כולם מהטענות שיש להם... ונעשה מעמד ומצב של "ויחן שם ישראל נגד ההר", "כאיש אחד בלב אחד", ואם עדיין היה מקום לספקות האם אכן כוונתם היתה לקדושתה של ארץ-ישראל – נתברר הדבר כשראו עד כמה פעל וחדר המפגש עם ה"כותל המערבי":

לכאורה מדובר אודות קיר ישן חרב... ובוודאי ישנם בנינים יפים ואסטרטגיים יותר ממנו, ולפועל ראו עתה שאצל כולם מתבטאת החשיבות של ארץ ישראל ב"כותל המערבי", אחרת קשה להבין את התשוקה ללכת לשם ולהתפרץ בבכי, ועל-אחת-כמה-וכמה להכריז בפני כל עם ועדה שלא יניח שיפרידו אותו מה"כותל המערבי"!

את השיחה סיים הרבי בהוראה, שהקב"ה בא בטענה ובקשה לבני ישראל – שינצלו את שעת הכושר והאחדות, שתהיה "נגד ההר" הר סיני – שיתייגעו בלימוד התורה ובקיום המצוות, ועל-ידי-זה יזכו לכל העניינים.

הקפה חמישית בשידור חי

בשבת בראשית תשל"ז הורה הרבי לאורחים שבשובם לארץ-הקודש יבקרו בחברון, בבית כנסת צמח-צדק בעיר העתיקה בירושלים, וגם בכותל המערבי, שם יאמרו את פסוקי ההקפה החמישית ויקשרו זאת עם אמירת לחיים וג' הקווים של תורה, עבודה וגמילות חסדים. ומה טוב, הוסיף הרבי, לעשות כן פעמיים (היינו לפני הביקור בבית הכנסת צמח-צדק ולאחריו).

עם ביצוע השליחות (השמועה מספרת שהרבי האזין באמצעות הטלפון לשידור ישיר מהנעשה ליד הכותל המערבי), קיים הרבי התוועדות מיוחדת בד' מר-חשון, אור לו' ערב שבת קודש פרשת נח תשל"ז (לקוטי שיחות כרך לה עמ' 242), ובה הזכיר כי לירושלים שייכות מיוחדת להקפות, ולכן הסיום ו'חותם' הפסוקים שאומרים לפני ההקפות (כדי להביא ראיה מן התורה על ענין ההקפות) הוא "כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים".

יום ב' כ"ו תשרי תשכ"ח. קבוצת אורחים תושבי כפר חב"ד ששהו במהלך חודש תשרי מתבקשת על ידי הרבי (תורת מנחם כרך נא עמ' 244), שבשובם לארץ הקודש "יסעו כולם יחד לירושלים עיר-הקודש, ויערכו תפלה בצבור... בסמיכות לכותל המערבי (כמו גם בבית הכנסת צמח-צדק; בקבר רחל; וכן במערת המכפלה)".

השלוחים לישיבות – בכותל

גם קבוצות הבחורים השלוחים לאוסטרליה במשך השנים, שהיו עוברות בקביעות דרך ארץ הקודש החל מתשל"א, שמעו מהרבי את הדברים דלקמן:

ענין התפילה הינו דרך כותל המערבי, כמו שנאמר בשולחן ערוך (ראה שולחן-ערוך ריש סימן צד), לפיכך, תהיו כולכם יחד בכותל המערבי, וכפי הנהוג שם – להגיש פתקאות, תכתבו גם אתם את שמותיכם, שמות השלוחים שהיו לפניכם [=הקבוצה תשכ"ט – ל"א], ושמות השלוחים שהיו לפני כן – מתחילה [=תשכ"ז-תשכ"ט], שהרי פעולתכם תהיה פעולה נמשכת והמשך אחד לשלוחים שלפניכם... נוסף לענין התפילה, שיהיה גם ענין התורה – לומר ענין בנגלה וענין בנסתר – בפנימיות התורה, וכן לתת צדקה בארץ-הקודש כנ"ל.

על תוכן דברים אלו חזר הרבי גם בפני הקבוצה בתשל"ה בהדגישו, ש"יצטרפו כל שלשת הדברים [=תורה, עבודה וגמ"ח] עליהם העולם עומד", "וללמוד ענין בנגלה וענין בנסתר" (ולא רק "לומר" – כמו בתשל"א).

בו' אדר ראשון תשל"ח מבקש זאת הרבי (שוב מהבחורים השלוחים לאוסטרליה) בדרך של הצעה צנועה:

מכיוון שנוסעים אתם (דרך) לארץ-ישראל, ותהיו בכותל המערבי – מסתמא תאמרו שם את התפלות כנהוג שם וכן תתנו בכותל המערבי לצדקה.

בחודש תשרי תשל"ה יזם הרבי שיגור קבוצת תלמידים שלוחים לישיבות חב"ד בארץ-הקודש. קודם נסיעתם בג' אייר בירך אותם הרבי ('ספר השליחות' עמ' 534), והורה להם:

בהגיעכם לארץ-ישראל, תתארגנו, יחד עם הנהלות הישיבות להיות בכותל המערבי ובמערת המכפלה, להתפלל שם מנחה וללמוד שם ענין בחסידות ובנגלה –

והרבי פירט:

קחו עימכם קופת-צדקה ותנו שם לצדקה, לאחר מכן תלמדו ענין בחסידות לפני תפלת מנחה, אחר-כך תתפללו מנחה, ואחר-כך תלמדו ענין בנגלה.

גם התלמידים השלוחים למגדל העמק ששהו בחצר הרבי (על פי הוראה מיוחדת של הרבי) בחודש ניסן תשל"ח, נתבקשו "לנסוע לכותל המערבי כולכם ביחד ולקחת לשם גם את ראש הישיבה, והרב גרוסמן שיחיו, עם כל השייכים לזה, ושם (בכותל) לחזור עניינים בנגלה ועניינים בחסידות וגם לתת שם צדקה".

כל אחד קיבל שטר של חמישים ל"י כדי "לתתו בכותל המערבי". גם לבא-כוח הקבוצה מסר הרבי באמרו: "מסור זאת בשם כולכם לרב גרוסמן שיחי', מסתמא (כנ"ל) ייסע יחד עמכם לכותל המערבי".

הרבי ציין "שיהיו כל העניינים עם "פנימיות" ועם "חיוניות" ועד ובאופן דהולך ומוסיף ואור...".

כמו כן שלוחי הרבי לארץ-הקודש שנשלחו בשנת תשל"ו ותשל"ח, נשלחו בתחילת דרכם לירושלים העתיקה "עיר בה חנה דוד" – שם עסקו רבות בפעילות בסמיכות לכותל המערבי (ראה פרק חמישי (בספר)).

דרכו עולים כל התפלות!

הבאנו לעיל הוראות לקבוצות; נעבור מכאן להוראות כלליות יותר:

קיץ תשל"ג. בשבת קודש פרשת דברים של אותה שנה מדבר הרבי על מעלת תינוקות של בית רבן, בהמשך מורה להם לומר לחיים וכפי שמופיע ברשימת ההתוועדות: "נטל בקבוק של יין בידו הקדושה ומזג בעצמו לכל ילד וילדה". בסיום ההתוועדות מבקש הרבי שיתאספו ילדים ביום תשעה באב, ועוד קודם לכן, ליד הכותל המערבי שריד בית מקדשנו אשר לא זזה שכינה ממנו – ושם ילמדו ענין בתורה ויתנו צדקה. הרבי חזר והדגיש: להביא אפילו ילדים קטנים ביותר (שאינם שייכים לאמירת פסוקים), וכמו-כן בנות.

בהמשך נתקבלו הוראות טלפוניות בנושא (ראה 'ימי תמימים' כרך וא"ו עמ' 182) והודגש שהכינוסים יהיו "לפני ט' באב", וכן שיבואו ילדים מכל רחבי הארץ, וכן שבירושלים עצמה "ילכו אמהות וילדיהם וכו'".

לפועל "ביקרו בימים שלפני ט' באב אלפי תלמידים ממקומות שונים בארץ הקודש, אמרו לחיים ולמדו אתם והתפללו ונתנו צדקה" (דיווחו של הר"א וולף – שם עמ' 180).

תם ולא נשלם:

לאחר שבת-קודש ח"י אלול תשל"ג יצא הרבי בפנייה לעסקני החינוך הכשר בכל מקום ומקום בעולם ("אשר בכל אתר ואתר") בבקשה לערוך כינוסי ילדים "באחד מימי הסליחות (באם אפשר ביום הראשון), לכנס בנים ובנות שלפני בר (בת) מצוה ולהשתדל ובמרץ שיגדל המספר ככל האפשרי". בכינוסים אלו יש להסבירם שמתחילה ההכנה לשנה החדשה, וזהו זמן סגולה, כמו כן לומר מספר פסוקי תורה תפילה וכולי, ולאחר מכן יעניקו לכל אחד מהם שני מטבעות על מנת לתתם לצדקה.

"עסקני אנ"ש אשר בארץ-הקודש תובב"א" קיבלו אף הם את ההוראה ('היכל מנחם' כרך א' עמ' קסב-ג) אלא שבשינויים ובתוספות הבאים:

מכל הארץ ובפרט מירושלים.. על יד הכותל המערבי...

וביתר שאת ויתר עוז – צריכה-להיות ההכנה לכל-זה והחלטה תקיפה בלב כל-אחד-ואחד בכל-זה – שזוכים ונמצאים על-יד כותל המערבי שריד בית מקדשנו, שדרך שם עולים השמימה כל התפילות של כל בני ישראל מכל העולם כולו.

כמה וכמה מאנ"ש קיבלו הוראה דומה כששאלו את הרבי האם להביא את ילדיהם לחצר הרבי לחודש תשרי תשל"ד.

כך, לדוגמה, רשם הרב אפרים וולף ברשימותיו (יומן) מיום כ"א אלול תשל"ג: "הוראת כ"ק אדמו"ר שליט"א עבור בננו בנימין שבמקום לנסוע אל כ"ק אדמו"ר שליט"א עליו לבקר בכותל המערבי פעם בימי הסליחות ופעם בחול-המועד-סוכות".

הוראה זהה קיבל הרה"ח ר' אברהם ששונקין מתענך ששאל האם להביא את ילדו לחצר הרבי.

הרה"ג הרה"ח ר' עזרא בנימין שוחט שהתגורר בארץ הקודש וביקש לבוא עם בני ביתו לחצר הרבי, נענה (אגרות קודש כרך כח עמ' שח):

אין כדאי, ובפרט ששואל והוא שנת הקהל, וכדאי שזוגתו והילדים – שיחיו – יבקרו וילמדו פסוקים אחדים דפרשת הקהל על-יד הכותל בחול-המועד-סוכות.

מאידך, בשנת תשל"ה לקראת תשעה באב הורה הרבי "לא להביא ילדים-ות לכותל המערבי אלא לסדר כל העניינים כל אחד במקומו" (מרשימת הריל"ג, 'התקשרות' גליון תיט עמ' 17).

משמרות לימוד כל התענית

בז' מנחם אב תשל"ד כתב הרבי (אגרות-קודש כרך ז"ך עמ' תעב) כחלק מהוראה לאנ"ש בארץ הקודש:

...על-יד כותל המערבי – באם אפשר – משמרות בכל כ"ד שעות דט' באב: בלימוד התורה ואמירת תהיליםהמותרים בט' באב, כמובן. שיתחלפו משך שעות אחדות – בכדי שלא יזיק לבריאות המתענים.

בפני עצמו[:]

מה טוב: תורה וצדקה, על פי מה שנאמר: "ציון במשפט תפדה ושביה בצדקה", כמדובר אשתקד.

הוראות אלו קיבלו משנה תוקף בשנת תשל"ה, כאשר הורה הרבי בט"ז תמוז של אותה שנה (לקוטי שיחות כרך יג עמ' 280 ואילך), שבכל אחד מימי שלושת השבועות תהיה השתדלות מיוחדת בלימוד התורה, נתינת צדקה ותפילה מתוך שמחה –

ומובן בפשטות, שכל זה במיוחד נוגע בארץ-הקודש תובב"א. ובארץ הקודש גופא – בפרט בכותל המערבי.. יסדרו, איפוא, בכותל המערבי.. ישתדלו שבכל הימים (21 הימים) ילמדו תורה בציבור, הן נגלה דתורה, והן פנימיות התורה.. יתפללו בהתעוררות בציבור; ויתנו צדקה בציבור.

ובשיחת ערב ראש חודש מנחם אב תשל"ה הוסיף הרבי ואמר (שיחות קודש תשל"ה עמ' 345 ואילך):

דבר [טוב] ונכון ביותר שכבר בראש חודש מנחם אב – התחלת ט' הימים – יסודר "סיום מסכת" ליד הכותל המערבי, וכן ליד מערת המכפילה...

[שהרי זהו המקום – כותל המערבי והר הבית בכללותו – דרכו עוברות תפילות כל בני ישראל בכל מקום שהם בכל קצוי תבל כולל בקשות צרכיו של כל אחד ואחת]

וממילא כאשר עורכים שם "סיום" במקום בו מתקבצות ועוברות כל התפילות, ו"סיום" גורם לשמחה כנ"ל בארוכה, ושמחה פורץ גדר – הרי זה ממשיך ישועה והצלחה וברכה בכל הבקשות הנכללות בתפילות העוברות דרך הר הבית כותל המערבי ובית-מקדשנו.

ועל דרך זה בשאר הימים, ובמיוחד בתשעה באב עצמו יעשו סיום על מסכת מועד קטן, וכן ענינים של תפילה וצדקה בציבור.

הוראות נוספות נתקבלו בטלפון – ראה 'התקשרות' (גליון שסה עמ' 14-13, וראה גליון תיט עמ' 17).

הקדמת נעשה לנשמע

דומה כי הוראות הרבי לגבי כינוסי ילדים ליד הכותל – הגיעו לשיאן בקיץ שנת תש"מ. באור לראש חודש מנחם-אב של אותה שנה ביקש הרבי (לקוטי שיחות כרך כד עמ' 268) כי:

בארץ ישראל – ייערך כינוס של ילדים, הן בנים והן בנות (כמובן – בנפרד) ליד הכותל המערבי... ונכון במאד שהכינוסים יהיו על-כל-פנים שתי פעמים (במשך תשעת הימים), ומה טוב – שלש פעמים.

ושוב באותו קיץ, בי"ד אלול תש"מ (לקוטי שיחות כרך כד עמ' 311) מבקש הרבי שיארגנו שלושה כינוסים (הרבי התבטא: "קליינע הקהל'ס" = "כינוסי 'הקהל' קטנים").

ועוד קודם לכן – בימי התשלומין של חג השבועות – ביקש הרבי שייאספו ילדי ישראל (בנים ובנות) פעם אחת ומה טוב פעמיים, במקומות הקדושים "ובמיוחד בכותל המערבי" (לקו"ש חכ"ג עמ' 259).

ולפני כן:

בימים שבין ערב ראש חודש סיון לחג השבועות תש"מ (לקוטי שיחות כרך כ"ג עמ' 258) הורה הרבי שיתאספו ילדים וילדות בכותל המערבי ("על כל פנים פעם אחת, ומה טוב – פעמיים"), ויכריזו על הקדמת נעשה לנשמע!

http://chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=10556&CategoryID=1853

יש עניין מיוחד לתת לילדים  דווקא שמות של רביים?

http://www.atzuma.co.il/longersummervacation

בפרק ע"ד (שזה עכשיו שנת התשע"ד) כתוב בהקדמה של הפרק "אותות הגאולה" (סימני הגאולה) ובתוך הפרק כתוב את המילים: "איתן" ו"חמס"

http://www.inn.co.il/News/News.aspx/282660

"הרב" יצחק פרץ

הרב בעל התניא כתב דברים ברורים לחסידיו אשר בעיר וידז.

 הוא יצא נגד  חסידיו באותה העיר שהלשינו לשלטון נגד יריביהם המתנגדים בורקשא. הוא שהיה ענק רוח יצא נגד עצם הדבר הרע. לא בגלל שבזה הם התחילו שרשרת הלשנות שבמסגרתה נפגע גם בעל התניא עצמו ושהה במבצר פטרבורג.

הוא גינה בכל פה את חסידי חב"ד שהלשינו .

צריך לזכור את דבריו טוב טוב . הדברים היו כאן בפורום וטוב שכל אחד יעתיק את זה מיד וישמור אצלו . כי לא ברורלמה אבל דבר חשוב כזה נעלם.  אז זה המכתב של בעל התניא לחסידיו שפתחו בהלשנה.

( מכתב הרב שניאור זלמן מלאדי )

והכל הולך אחר החיתום, לחתום ולסיים בשלום, כי אני שלום. ונכון יהיה לבם הטהור בטוח אשר כעת לא יתעודד שום ריב ומדון מאנ״ש שבמחניכם הטהור כמו בימים הראשנים ח״ו. יען כי בימים ההם היה להם לראש איש חכם בעיניו הידוע, אשר לא אבה שמוע לי, באמדו שהוא חכם יותר ממני. והגם שהיה אומר שעושה הכל ע״פ ציוויי, הנה כל שקר שאין אמת בתחלתו כו' ובאמת בתחלת קיץ תקנ״ח הסכלתי עשות, כי היתה ידי עמו שיתאמץ להציל עשוקים ונרדפים בהכאות ושמטות  ושאר רדיפות מלאות. אמנם לאחר שהוציא לאוד משפטם להציל[ם] מיד רודפיהם שלחתי אליו אחר חג השבועות מיד כמה בקשות ואזהרות שלא יחזיק עוד במחלוקת לש״ש, ולא לעשות מנין בפ״ע. ומכ״ש שלא להנקם ח"ו מהרודפים בשום מלשינות בעולם, חם מלהזכיר, ובפרט במלשינות דוידז  אחז בשדי פלצות ממש. וגם בשובי בשלום מפ״ב בחורף תקנ״ט שלחתי אליו ב׳ אנשים מיודעי ומכיריו להשיבו מדרכים האלה, ונתעכבו אצלו עד אחר הפסח, ולא שת לבו לדבריי אשר שמתי בפיהם, וגם במכתב מרורות ובקשות עצומות. אמנם כעת כל  אנ״ש שבמחניכם הטהור היו בודאי נכנעים לכבוד הרוזנים ראשי אלפי ישראל, המנהיגים אשר להם נתן העוז והממשלה לחזוק דת תה״ק מאדונינו הקיר״ה, ולא יהיו להם למורת דוח ח״ו לילך  כנגדם בגדולות כימים חראשונים ח״ו, הס מלהזכיר. וגם מובטחני בחסדם וטובם של הרוזנים הנ׳׳ל שיתנהגו עמהם במדת הרחמים, היא מדת השלום, ואחריהם כל ישרי לב , וכל העם יהיה שלום הכל שלום.  כ"ד  המבקש שלו׳ ד״ש,

שניאור זלמן באמ״ו מ״ו ברוך זללה״ה.  

הכל נמצא  ב:

אגרות בעל התניא ובני דורו  רט – 226    ttp://tinyurl.com/ng6r9on

 וראו גם

http://tinyurl.com/pzbc7xn

עמוד רז 224

נראה לי אפשר לפתוח מועדון למי שסובלת מבחילות כל ההיריון

ב"ה

... הארוכים כנצח.

לגבי השאלה לגבי חשיבות חיזוק וישוב ארץ ישראל מתאריך ה' תמוז.

והסכמה או אי הסכמה של הרבי לגבי עמדתו של האדמו"ר מסטמאר או בשמו המלא של העיירה ההונגרית סנטא מריה (מרים הקדושה בעיברית- הערת שוליים אבלעובדה היסטורית).

את השאלה הזו יכולת לשאול לפני התאריך ששאלת אותה.

בתור סופר שמסתמא כתב כמה מגילות אסתר הייתה צריך לדעת שנס פורים התרחש על יותר משנה בכל מיני מיקרו ניסים שלכאורה לא נראים לעין ומייצרים מן פאזל ענק של ישועת ה'.

ובכן שעשה נסים לאבותינו בימים ההם בזמן הזה:

התרחשויות שהיו בזמן האחרון:

1. רצח שלי דדון, הי"ד, ע"י ערבי ישראלי.
2. רצח הנערים הי"ד. (ולא נוגע כלל אם ההורים אשמים או לא, אם חייבים ליישב את הארץ או לא, זה לא רלוונטי, גם אם הנערים היו גרים בגבעתיים זה היה קורא כי כך היה רצון ה'). ארוע מצער מאוד אבל בראיה כללית נס נסתר.
3. נקמה בנער ערבי מחמוד שר"י. 
4. השתוללות החמאס שר"י על ערי ישראל.
5. הפצצות חייל האויר על עזה
6. בד"כ לפי ההיגיון ההיסטורי היה צריך לגרום לתגובות חריפות נגד ישראל מצד אומות העולם, ונאדא, להיפך אפילו האומה הערבית הגדולה, מצרים נעמדת לצד ישראל, שלא נאמר על כל שרי החוץ של האיחוד האירופי המורכב מאנטיסמטיים כרוניים. נס גלוי.
7. כניסה קרקעית, אסטרטגיה הכרית ע"מ להכריע, חיל האוויר לבד אינו יכול להכריע שום מלחמה.
8. גילוי המנהרות, תפיסת מחבלי המאס וגילוי מטרתם על מגה פיגוע המתוכננן לראש השנה.
9. ועוד היד נטויה ישועת ה' כערף עין, אם הרבי לא היה מגלה לנו שהנה הנה משיח בא לא הייתי יודע !

רק עיוור או מי שעושה את עצמו עיוור אינו רואה מול העיניים את ההשגחה העליונה ותפקידנו היחיד הוא לשבת מול המקלדת ולהודות לה'.

ולעצם השאלה, הרבי כבר ענה בעצמו כשחסידי סטמאר זרקו אבנים על טנקי מבצעים (התוכן):

כשיבואו המשיח כל אחד ימשיך בתפקידו, חב"ד ימשיכו בפעולות חיוביות לקרב יהודים לאביהם שבשמים וסטמאר ימשיכו לזרוק אבנים ובלשון זמנינו אינטיפדה, אל דאגה עוד כמה נסים ונפלאות וגם הם יקבלו שכל !