פורום חסידות חב"ד (עמוד 63)

לא עדיף כבר לטוס לתשרי?

חוצמזה שעם קצת מאמץ תמצא בתים שלמים ריקים, לא רק ביסמנטים

אולי יש מישהו שנמצא שם שמכיר?
אקיצער... אין מכם תועלת

כל מילה!

לא עם תפילה מיוחדת שחוברה לזמן זה

המטרה של משפיעה זה קשר ישיר והשפעה בכל תחומי החיים. 

לכן אין טעם שתקחי משהי הכי חסידית בעולם, ובסופו של דבר תתפדחי ממנה ולא תספרי לה כלום. (או שתספרי לה רק דברים טובים..) והדבר היחיד שתעשו זה לימוד שיחות של הרבי וטלפון מאולץ "כי צריך להיות בקשר עם משפיעה".

מכזה קשר לא יוצא כלום בפועל. אין התקדמות. זה חיצוני.

 

לוקחים משפיעה בשביל לעבוד. על הפנימיות ש-ל-ך. לא לפי מה שמקובל בחברה (לכל החברות יש משפיעות והן לומדות איתן שיחות של הרבי, זה לא עוזר לכלום- כי עבודה בתחלס- אין.)

משפיעה- זה לכל תחומי החיים. התמודדויות של היומיום, בקטע רוחני, נפשי ורגשי. 

לכן- אני מציעה לך לקחת משהי סבבה כזאת שאת מרגישה איתה בנוח, שמתי שבא לך תרימי אליה טלפון והיא אליך. מתי שתרצי תדברי איתה על כל מה שמעיק עליך. שכשיהיה לך משעמם תלכי לבקר אותה, תלכי לטייל איתה. כן כן. משפיעה זה בן אדם. זה קשר טבעי ואנושי ביותר. זה כמו חברה טובה מאוד מאוד עם פלוס של צינור והשפעת שפע.

קחי משהי שתבין את הראש שלך ולא תהיה מרובעת ממך. זה ממש חשוב.

משהי שאת לא מתפדחת ממנה, שתהיי טבעית לידה. שתהיי את. משהי שממש תזרום איתך.

 

ועוד משהו- עדיף אישה נשואה. יש לאמא שלך איזה חברה שאת אוהבת? שאתן בקשר טוב? או משהי מהקהילה שנחמד לך איתה? קחי אותה.

 

אני אישית מעולם לא למדתי עם המשפיעה שלי שיחות של הרבי. רק פעם אחת היא הקריאה לי סיפור חסידי

 

ומלא מלא תפילות. תתפללי לה' שתהיה לך משפיעה.

ר' מנדל פוטרפס, חסיד חב"ד, נאסר על הפצת יהדות וריצה את עונשו בכלא הסובייטי. הוא ישב בתא אחד עם גנבים מדופלמים. באותם זמנים, אחד מחוקי היסוד באות בית כלא היה, שאין לשחק בשום אופן במשחקי קלפים. תא שבו נתפסו חבריו משחקים, צפוי היה לעונש כבד.

באחד הימים ישבו האסירים בחדר של ר' מנדל ופתחו במשחק קלפים סוער. העובדה כי הדבר אינו חוקי לא הפריעה להם במיוחד, הרי הם הגיעו לכאן בשל סיבות דומות...

כאשר שמע הסוהר שעבר בסמוך את צהלותיהם של האסירים, שהעידו על היותם שקועים במשחק האסור, פתח את התא במפתחו, נכנס מלא חימה לחדר ותבע לקבל לידיו את הקלפים.

תוך חלקיק שנייה נעלמו הקלפים כלא היו.

"על אילו קלפים אתה מדבר?!" היתממו האסירים, "אתה חושד בנו שאנחנו משחקים?! הרי אסור כאן לשחק בקלפים..."
הסוהר חשב שכפי הנראה עייפותו הרבה גרמה לו לחשוד בהם, ונעלם כלעומת שבא. לנגד עיניו הנדהמות של ר' מנדל, כמה דקות לאחר צאתו המשיכו האסירים במשחק. כל אסיר קיבל שוב את קלפיו, והמשחק נמשך כאילו לא אירע דבר.

הסוהר שהמשיך להסתובב במסדרון שמע לאחר זמן מה קולות ערניים, פתח את התא והתפרץ שוב בכעס רב, והפעם ציווה על כל האסירים לעמוד בצמוד לכותל התא. הוא החל למשש בבגדי כל האסירים בניסיון נואש למצוא את הקלפים, אולם העלה חרס בידו, למרות שריהוט התא כלל רק כלי לעשיית צרכים שעמד בפינה. מקום אחר להחביא בו את הקלפים לא היה.

בזעם רב טרק הסוהר את דלת הברזל בצאתו, אולם גם הפעם חזרו הקלפים זמן קצר לאחר צאתו לזירת המשחקים, והמשחק נמשך כרגיל.

כעבור שעה קלה אותו סוהר הרגיש שוב כי בתא עדיין נערך משחק קלפים ערני. הוא פתח את התא במפתחו ונכנס בסערה בפעם השלישית, וגם בפעם הזאת לא ראה שום עדות למשחק. הוא ציווה על כולם להתפשט מבגדיהם, ולהעבירם אליו לחיפוש מדוקדק. הבגדים נערמו והוא ניער את כולם כאחוז טירוף, פשפש בכל כיסיהם וקפליהם, אולם אפילו קלף אחד לא נמצא, והדבר הפליא אותו מאוד.

לאחר שיצא הסוהר מהתא אבל וחפוי ראש, ניגש ר' מנדל אל מנהיג האסירים, וביקש ממנו שיסביר לו מה התרחש כאן לנגד עיניו.
"הרי עליי לא תוכלו לשקר. במו עיניי ראיתי שכן שיחקתם בקלפים. מה קרה שלפתע עם כניסתו של הסוהר אין קלפים?! האם אתם קוסמים או מכשפים?! מה הסוד שלכם?"

"מה פתאום שנגלה לך?!" ענה המנהיג בחיוך, "אתה הרי תרוץ לספר לסוהר, ובכך יבוא הקץ על משחקינו!"

ר' מנדל העקשן לא ויתר ושכנע את המנהיג שהוא נמצא איתם באותה סירה, ושאין לו מפני מה לחשוש. אולם הלה לא מיהר לחשוף את קלפיו. ר' מנדל לא הרפה ולחץ עליו כמו שהוא יודע, ולבסוף המנהיג נעתר, לא לפני שהשביע את ר' מנדל שלא יגלה לסוהרים מאומה.

"אנחנו הרי יושבים כאן לא על גניבת לחם מהחנות", פתח ואמר, "ותק של שנים במקצועות הכיוס והגניבה עומד מאחורינו, עד שהגענו לתואר גנבים מדופלמים. ובכן, תשמע מה אנחנו עושים. עם שמיעת קול המפתח בחור הדלת, אוספים אנו במהירות הבזק את כל הקלפים, ובהיכנס הסוהר אנו מכניסים במהירות ובזהירות את כל הקלפים לכיסו של הסוהר... הוא אמנם בודק את כולנו מכף רגל ועד ראש, אבל את הקלפים אינו מוצא, כי הוא לא מעלה על דעתו לבדוק את עצמו!"

ר' מנדל, שהפך ברבות הימים לאחד המשפיעים החשובים של חב"ד, נהג לספר את הסיפור בהתוועדויות חסידיות והוסיף את לקחו: "אנו מיטיבים לבדוק בציציותיו של הזולת, ולהסביר מדוע התנהגותו הנוראה היא שורש כל דבר רע, בדומה לאותו סוהר חלמאי שחיפש את הקלפים בכל מקום, אבל שכח כי כדי למצוא אותם עליו לפשפש קודם כול בכיסיו..."

או שמצטטים את השם של מי שכתב או שרושמים לינק.

העתק הדבק תשמור לווארד !

איזה סבלנות הלוואי עלי לשבת ולכתוב כ"כ מלא ישר כח סיפור מאלף

בקשר לב' אייר, תפארת שבתפארת, נפתח בסיפור אודות הרבי מוהר"ש, שסיפר המשפיע הרה"ח ר' מענדל פוטרפס: אחד מחסידיו של כ"ק אדמו"ר מוהר"ש הי' בעל עסק, עשיר גדול, שהשקיע את כספו בעיקר במסחר עצים. הוא נהג בדרך כלל לקנות מן האצילים בעלי האחוזות את הזכות לכרות את העצים ביערות השייכים להם. לאחר מכן להביא עובדים שיכרתו את העצים וינסרו אותם לקורות. היו קושרים כמה קורות ביחד, ושולחים אותם כרפסודות על גבי הנהר בדרך לעיר הגדולה, שם היו מוכרים את העצים לסוחרים המקומיים, שהשתמשו בהם לבניין וכדומה. בהיותו חסיד, כמובן, לא עשה שום צעד רציני בחייו מבלי לשאול את פי הרבי. בכל פעם שעמדה על הפרק שאלה האם להיכנס למסחר בנושא מסוים ולהשקיע בעסקה כלשהי, הי' נוסע לליובאוויטש, נכנס אל הרבי ושואל את פיו האם לעשות זאת או לא, וכדברי הרבי כך עשה תמיד ללא עוררין. פעם הציעו לו להשקיע בעסק חדש. נכנסה אז לאופנה ברוסי' שתי' של משקה שנקרא בשם "קוואס", ועל פי כל התחזיות הייתה ההשקעה בייצור אותו משקה יחסית לא רבה כל כך, והשוק גדול, קונים רבים מאד, כך שהרווחים הצפויים היו אמורים להיות רבים מאד. כל היועצים שלו וכל החברים והידידים התלהבו מאד מהרעיון, וכבר ראו בדמיונם את הרווחים זורמים, כמעט התחילו כבר לספור את הכסף ולהתחיל לפזר אותו לצדקה ולצורכי צבור. אבל, מבהיר אותו חסיד, הכל טוב ויפה, אבל אינני נכנס לשום עסקה, תהא כדאית ומשתלמת ככל שתהי', מבלי עצת וברכת הרבי.

 

אין בעי', אמרו לו כולם, סע לליובאוויטש. הרבי הרי בוודאי יסכים לעסקה בעלת סיכויים כה טובים, קבל אפוא את ברכת הרבי, ונתחיל בשעה טובה ומוצלחת להזיז את העניינים. רק עשה זאת מהר, כי חבל על כל יום שעובר. קם אותו חסיד ונסע לליובאוויטש. נכנס ליחידות אל הרבי מוהר"ש, שטח לפניו את פרטי ההצעה, כשהוא  מציין שלדעת המומחים הדבר כדאי ויניב בע"ה רווחים רבים, וביקש הסכמה וברכה. הרבי הקשיב בתשומת לב, שמע את כל הפרטים, ולבסוף פסק ואמר: לא. לדעתי לא כדאי לך להיכנס לעסקה זו. החסיד הי' די מאוכזב. הוא הי' בטוח שאין כאן הרבה מה לשאול ורק לקבל את ברכת הרבי, וכלל לא ציפה ללאו מוחלט. אבל כשהרבי אמר לו לאו כה ברור, בוודאי לא ימרה את פי הרבי.

 

ללא מצב רוח חזר לביתו, כשהוא כמעט מתאבל על הכסף הרב שכמעט הי' בידו והלך לטמיון. לסוחרים שבאו לסכם עמו את הפרטים האחרונים של העסקה, ענה ברוח נכאה שהוא מנוע מלהיכנס לעניין זה בגלל הוראת הרבי.

 

לא ייתכן – הגיבו הידידים – שהרבי יתערב ויפריע לך להרוויח כה טוב בהשקעה מועטת יחסית. לבטח לא הסברת מספיק טוב את העניין לרבי, לא הבהרת לו עד כמה הדבר כמעט וודאי שעסק זה יניב רווחים רבים, וכפתגם הידוע שכפי ששואלים כך מקבלים תשובה. אבל עסק זה כה חבל להפסידו ש"שווה" בשבילו לעשות נסיעה מיוחדת נוספת לליובאוויטש. סע אפוא פעם נוספת אל הרבי, הסבר היטב לרבי את כל הצדדים החיוביים, ולבטח תקבל את הסכמת וברכת הרבי להצלחה.

 

החסיד לא הי' שלם עם הנסיעה אחרי שכבר קיבל את הלאו, אבל בכל זאת החליט לעשות כפי שאמרו לו. הוא קם ונסע שוב לליובאוויטש. בתור גביר, הצליח להיכנס שוב ליחידות אל הרבי מוהר"ש, ושוב שטח לפני הרבי את פרטי ההצעה, כשהוא מוסיף פרטים שלא היו קודם ואינו שוכח לציין שלדעת כל המומחים הדבר כדאי מאד ויניב בע"ה רווחים רבים, ולבסוף ביקש הסכמה וברכה. הרבי הקשיב שוב בתשומת לב, שמע את כל הפרטים, ולבסוף פסק ואמר שוב: לא. כבר אמרתי לך שלדעתי לא כדאי לך להיכנס לעסקה זו.

 

החסיד התאכזב בשנית. נכון שגם בתחילה הרבי אמר לו כך, אבל הוא הי' בטוח שאחרי שנסע במיוחד והוסיף את כל הפרטים וההסברים, הרבי בוודאי יקבל את הדברים ויסכים, ולא ציפה לשלילה מוחלטת בשנית. הוא שאל את עצמו שוב ושוב במה חטאתי ולמה לא זכיתי והרבי מונע ממני להרוויח ולעשות חיל בעזרת ה'. אבל תשובת הרבי הייתה ברורה ומוחלטת והחסיד חזר שוב לביתו ברוח נכאה.

הידידים והחברים, וגם בני המשפחה, לא קיבלו את הדברים. הם לא פסקו לתאר בפניו את העושר הרב שיזכה בו, ושזוהי הזדמנות פז, הזדמנות חייו שלא תחזור עוד אם לא יעשה זאת עתה, ומישהו אחר יגרוף את כל הרווחים.

 

לבסוף נכנע החסיד, קם ונסע לליובאוויטש בפעם השלישית, נכנס ליחידות אל הרבי, וכמעט בכה והתחנן: רבי, כולם אומרים לי שזו הזדמנות חיי שלא תחזור, רבי, מדוע חטאתי ואינני יכול לעשות דבר כה כדאי, הרי כשבעזרת ה' ארוויח, אתן גם הרבה יותר לצדקה. הרבי הקשיב שוב בתשומת לב לכל דבריו, שמע את כל הפרטים, ולבסוף נענה ואמר: כבר אמרתי לך פעמיים את דעתי, שלא כדאי לך להיכנס לעסקה זו, ולא נותר לי אלא לחזור על כך פעם נוספת.

 

בלב שבור חזר החסיד לביתו. הוא הבין שדעתו של הרבי נחרצת, אבל דברי ידידיו ובני משפחתו חזקו עליו, ולא הי' יכול לעמוד בניסיון. בפעם הראשונה בחייו עשה את העסקה מבלי לקבל את הסכמת וברכת הרבי, ואפילו בניגוד לדברי הרבי. הוא ניחם את עצמו שזו אמנם הפעם הראשונה, אבל גם הפעם האחרונה שהוא נוהג כך, פשוט אין הוא יכול לוותר על ריווח כה רב. אך כאשר בעזרת ה' ירוויח כראוי, ייתן לצדקה הרבה יותר ממה שהי' רגיל לתת, וכך יכפר על הנהגתו זו.

 

מה שקרה בפועל הי' די צפוי, למי שיודע שצריך לציית לדברי הרבי לא רק משום שזהו רצון ה' וכך נכון וישר לעשות, אלא מפני שזו אכן הטובה האמיתית גם בגשמיות כפשוטו.

 

הסוחר השקיע כמעט את כל רכושו בייצור המשקה, תוך ציפי' לרווחים גדולים, אבל הללו בוששו לבוא. הדברים לא הלכו לפי התחזיות, חלק מהסחורה הלך לטמיון, חלק אחר נשאר תקוע במחסנים, והוא כמעט ויצא נקי מכל נכסיו.

 

כאשר ראה כיצד דברי הרבי התממשו כל כך בדיוק, קם החסיד ונסע שוב לליובאוויטש, הפעם לא בגאון כגביר גדול וסוחר מצליח, אלא בשפלות רוח, כמי שסרח וקיבל את עונשו.

 

החסיד נכנס אל הרבי מוהר"ש ושהה זמן רב ביחידות. בצאתו עטו עליו החסידים וניסו לדלות ממנו מה אמר לו הרבי.

 

את רוב הדברים שאמר לו הרבי לא הסכים החסיד לספר, ורק אימרה אחת הי' מוכן לחזור מן הדברים ששמע: אנשים באים ושואלים אותי, אמר הרבי מוהר"ש, שאלות שונות בענייני מסחר ופרקמטיא ובנושאים שונים מענייני העולם, שלכאורה אין לי שום ידע ומומחיות בהם, ואיך יכול אני לתת עצות בנושאים אלו.

 

אלא, אמר הרבי מוהר"ש, שלושה סוגי חסידים ישנם, עם שלושה סוגי תירוצים לשאלה זו: ישנם ה"טיפשים" שאומרים כי רבי יש לו רוח הקודש, כל מילה שהוא אומר זהו דבר ה', שכינה מדברת מתוך גרונו, ומזה באות התשובות שהוא עונה. ולכן ציות לדבריו הוא ציות לדבר ה' אשר בפיו.

 

ישנו סוג נוסף של אנשים קצת יותר שפויים, שאינם מגזימים עד כדי כך. אלא, אומרים הם, הרבי לומד הרבה תורה ועוסק כל כולו בעבודת ה', כך שכל חייו הם חיים של תורה ועבודת ה'. כל ההסתכלות שלו בכל נושא נובעת מהסתכלות התורה על הדבר, ומכאן נובעות ידיעותיו ועצותיו.

 

וישנם השפויים לגמרי ("די גאר אויפגעקלערטע") שמסבירים את העניין הרבה יותר פשוט: הרבי נפגש עם המון אנשים, מסוגים שונים ומאופקים שונים וכל אחד מגולל בפניו את כל פרטי ענייניו, כך שבמשך הזמן צבר ידע רב בכל התחומים, ומכאן תשובותיו ועצותיו בכל התחומים.

 

מאיזו קבוצה של חסידים שלא תהי', אמר הרבי מוהר"ש לאותו חסיד, הרי אחרי ששלוש פעמים אמרו לך שלא כדאי לעשות עסקה זו, הי' עליך להבין שזה אכן לא כדאי, ולא לנסות להתחכם, לבכות ו"לבטל את רוע הגזירה", ולבסוף לעשות את העסקה – ולהפסיד בה. עד כאן אותו קטע מדברי הרבי מוהר"ש שהסכים החסיד לספר לחסידים שסובבו אותו.

 

לאחר מכן, מוסיף ומספר המשפיע ר' מענדל, ישבו החסידים והתוועדו סביב אימרה זו של הרבי מוהר"ש, וכה אמרו:

הרבי הוא טוב, אך ורק טוב. הוא דואג אך ורק לטובתו של כל אחד ואחד גם בגשמיות כפשוטו, בטוב הנראה והנגלה בפשטות. "הנשיא הוא הכל" ויש בו הכל, ישנם בו כל הבחינות, אלא שהדבר תלוי בך איך יהי' היחס אליך ומה אתה תקבל. הרבי לא לוקח ממך את הבחירה החופשית. כפי שאתה תסתכל על הרבי, כך, באותו אופן ובאותה מידה, הרבי נראה אליך ומשפיע אליך.

 

הדרגא הגבוהה ביותר, אמרו החסידים, הם ה"טיפשים", מי שמסתכל על הרבי כמו טיפש, מי שיודע ש"ואני בער ולא אדע בהמות הייתי עמך" – "כלומר, שבזה שאני בער ובהמות אני תמיד עמך". יודע הוא כי רבי הוא אלקות, שכינה מדברת מתוך גרונו ודבריו הם דבר ה' ממש, כך שכל ניסיון להתחכם עם הדברים ולערב בזה את מה שאני מבין והיועצים שלי והידידים שלי אמרו וכדומה הוא נואל ואווילי, שהרי לגבי הרבי כולנו אין ואפס לגמרי  - אחד כזה זוכה שגם הרבי מתייחס אליו כך, וממילא "ואני תמיד עמך".

 

מי ש"נעבעך" הוא יותר "פיקח" ("אן אויפגעקלערטער") ואינו יכול להסתכל על הרבי בביטול כה מוחלט, בבחינת "בהמות הייתי עמך", אלא הוא מסביר ששכלו של הרבי הוא שכל התורה וההסתכלות שלו היא ההסתכלות של התורה, כך שהוא קולע אל דעת התורה בתשובותיו – גם הרבי מתגלה אליו כך, וכך הוא היחס מן הרבי אליו, כמו מי שאמנם הוא גבוה ונעלה, אבל בכל זאת גם אני קצת תופס מקום ולא אין ואפס ממש. וכאן כבר קשה יותר לעמוד בניסיון כשדברי הרבי אינם תואמים את מה שאני מבין וכל היועצים והמומחים שלי אמרו.

 

אבל כשמסתכלים על הרבי רק בתור אדם חכם ורחב אופקים, שצבר ידיעות רבות בכל התחומים והצליב אותם אצלו – אז קשה מאד לעמוד בניסיון כזה. כי למרות שאתה מבין שהרבי יודע ומבין יותר ממך, אבל מכיוון שנדמה לך שאתה והרבי נמצאים בכללות באותה מדרגה, "כותל אחד לשניהם", הרי גם אתה מבין משהו, והרי כ-ו-ל-ם אומרים אחרת, אז אולי בכל זאת יש כאן איזושהי טעות (רחמנא ליצלן).

 

הקב"ה הוא טוב והרבי הוא טוב, אומר הרבי שליט"א מלך המשיח (בשיחת ש"פ עקב תשי"ג). מי שמסתכל על הרבי כמי שנמצא מעל הרקיע השביעי, שגם הרקיע השביעי הוא נמוך מדי בשבילו והרבי נמצא הרבה מעליו, אזי גם הרבי יתראה אליו כמי שנמצא למעלה מן הרקיע השביעי – גבוה, נעלה ונשגב עד מאד, אבל – רחוק. ואילו מי שרוצה להיות עם הרבי כאן למטה בעולם הזה הגשמי והחומרי, הרבי הוא טוב והוא נמצא אתו עמו בעולם הזה הגשמי והחומרי - קרוב, קרוב מאד, וביחד.

 

 

 

המקור - ספרי הרב חלוי"צ גינזבורג שמביא הרבה מסיפוריו

http://abc770.org/node/968

שהרבי מוגבל רק פה מתחת לרקיע השביעי ולמעלה מהרקיע השביעי נעלה מן הרבי,מצמצם את הרבי למחשבה שלו עצמו,וסוטה מהדרך.

או בפורום אתר חבד אינפו או באתר COL ושטורעם

רק שם מקבלים בנות לא חבדניקיות לשליחות

לא כתוב שם שהיא לא חבדניקית..

מחפשות שליחות לשנה הקרובה?
בית חב"ד ונצואלה מחפש מורות לשנת תשע"ד שליחות מעניינת ומאתגרת מר"ה עד פסח לכל הפחות..
לפרטים : {C}orjabad770@gmail.com או טלפון 037220641 לשלוחה 1 או 4לדבר עם תמר..

הבנתי שונצואלה משלמים טוב

לא לכל חור הבנות החבדיות מסכימות לבוא

צריך חבדיניקיות דוברות ספרדית

שבבית חבד בדרמסלה שבהודו מקבלים לא חבדיות.
הם תמיד צריכים...
רק אני לא זוכר מתי העונה שם...
לשליח קוראים דרור שאול

עכשיו הם בהודו אז אם תרצי אתן לך את המספר שלהם.

סתם לידע כללי, זה ג׳ונגל. אין תמיד חשמל ומים. לא למפונקות. 

אחותי היתה שם בשליחות איזה חצי שנה בערך נראלי והעונה זה אחרי החגים נראלי עד פסח משו כזה עכשיו השליחים גרים ברחובות הם שכנים של אחותי אבל אם כ"כ רוצים ללכת לשם שווה לבדוק.

ברשימותיו מתאר הרבי את תפילתו כאשר מצא את עצמו בתא הכלא: "אנא ה', הביטה וראה בעוני עמך! הלוא לא אותי הושיבו במאסר, ולא אותי הם חפצים להעניש, כי אני מה אני, רק מה שהנני, גזע אבות קדושים ואחת האבנים אשר עמודי חצרות ה', חצרות התורה, נשענים עליהן. אנא ה'!".

[הרבי הריי"צ] סיפור מאסרו וגאולתו של כ"ק אדמו"ר הריי"צ מליובאוויטש, בימי האימים של השלטון הקומוניסטי, הוא מופת לעוז-רוח וללהט החסידי הבלתי-נכנע. הרבי היה המנהיג היהודי היחיד שהעז להתייצב מול המשטר הקומוניסטי ולנהל מערכת ענפה של חיי יהדות מחתרתיים, מתחת לאפו של השלטון.

מאסרו של הרבי אירע בשנת תרפ"ז, לאחר סדרה של איומים ואזהרות. בלנינגרד היה מוסד של ה'יבסקצייה' [=המחלקה היהודית] ושמו 'שול און בוך'. מטרת המוסד הייתה, להפיץ ספרות קומוניסטית ואת עיתון היבסקצייה, 'אמת', ולהרבות בהטפה ותעמולה אנטי-דתית. בשנת תרפ"ז נוכחה היבסקצייה, לתדהמתה, שמספר החברים במוסד מתמעט, מספר המנויים של העיתון יורד וגם ההכנסה הצטמצמה.

יו"ר ה'יבסקצייה' כינס אספה, לחקור ולגלות את הסיבה לכך. על שאלתו הראשונה ענו כולם פה אחד: "בעירנו מתגורר לאחרונה הרב שניאורסון. בהשפעתו, החלו להיתווסף מתפללים בכל בתי-הכנסת, והוא יסד 'חברות תהילים', שיעורי גמרא ועוד. קשה לנו ללחום נגדו כי כוחו רב". שמע היו"ר את דבריהם, חמתו בערה בו והוא קרא: "חייבים לסלקו מן הדרך!".

שביתת-רעב בכלא

ביום שלישי, י"ד בסיוון תרפ"ז, בחצות הלילה, הגיעו סוכני הג-פ-או אל בית הרבי, חיפשו בו, והרבי נעצר והובל למאסר בבית-הכלא הנודע לשמצה בשם 'שפולרקי'. בראש הפלוגה עמדו שני קומוניסטים יהודים צעירים, נחמנסון ולולב שמם.

בטרם עזב הרבי את ביתו, ביקש למסור, שהחסידים יאמרו תהילים בבתי-הכנסת ולהודיע לכולם, שהמאסר לא יפריע להמשך מלאכת-הקודש. יש להמשיך בעבודה למרות הכול.

את התפילין של הרבי החרימו שלטונות הכלא. הרבי הכריז שהוא שובת רעב עד שיחזירו לו את התפילין. ביום חמישי, בשעה עשר בלילה, נקרא הרבי לחקירתו הראשונה, כשהוא בעיצומה של שביתת-רעב הנמשכת יומיים. ביום שישי אחרי הצהריים קיבל הרבי את התפילין ומיד הניחן.

ברשימותיו מתאר הרבי את תפילתו כאשר מצא את עצמו בתא הכלא: "אנא ה', הביטה וראה בעוני עמך! הלוא לא אותי הושיבו במאסר, ולא אותי הם חפצים להעניש, כי אני מה אני, רק מה שהנני, גזע אבות קדושים ואחת האבנים אשר עמודי חצרות ה', חצרות התורה, נשענים עליהם. אנא ה'!".

שני ימי גאולה

הפעולות וההשתדלויות לשחרור הרבי הוכתרו בהצלחה. התוצאות הראשונות היו, שניתנה פקודה מהשלטון המרכזי במוסקווה לשלטון בלנינגרד להקל את תנאי מאסרו של הרבי. בעקבות זאת החלו להתייחס אליו בדרך פחות נוקשה. בשל הלחץ הגובר לא ביצע הג-פ-או הלנינגרדי את גזר-הדין שגזרו תחילה על הרבי - מוות בירייה. במקום זה הוחלף גזר-הדין לעשר שנות גלות באיי סולובקי.

שוב החלה השתדלות נמרצת, ובעקבותיה הוחלף העונש לשלוש שנות הגליה לקוסטרומה. ביום ראשון, ג' בתמוז, אחרי תשעה-עשר ימי מאסר, עלה הרבי לרכבת שהובילה אותו לקוסטרומה. בתחנת הרכבת התאסף קהל עצום, והרבי קרא לכולם להתחזק ביהדות על-אף הכול.

הפעילות לשחרור הרבי נמשכה. כעבור עשרה ימים, בי"ב בתמוז, הגיע הרבי למשרד הג-פ-או בקוסטרומה להתייצבותו השבועית. הפקיד אמר לו בנימה ידידותית: "אתה פטור מכל התייצבות נוספת. הגיעה פקודה לתת לך שחרור מלא, ואני מאושר להיות הראשון לבשר לך על גאולתך". אולם אותו יום היה יום חג בעיר, ולכן לא ניתנה לרבי תעודת שחרור עד למחרת, יום רביעי י"ג בתמוז. מאז נקבעו ימי י"ב-י"ג בתמוג חג הגאולה בקרב החסידים.

ברשימותיו מתאר הרבי את תפילתו כאשר מצא את עצמו בתא הכלא: "אנא ה', הביטה וראה בעוני עמך! הלוא לא אותי הושיבו במאסר, ולא אותי הם חפצים להעניש, כי אני מה אני, רק מה שהנני, גזע אבות קדושים ואחת האבנים אשר עמודי חצרות ה', חצרות התורה, נשענים עליהן. אנא ה'!".

סיפור מאסרו וגאולתו של כ"ק אדמו"ר הריי"צ מליובאוויטש, בימי האימים של השלטון הקומוניסטי, הוא מופת לעוז-רוח וללהט החסידי הבלתי-נכנע. הרבי היה המנהיג היהודי היחיד שהעז להתייצב מול המשטר הקומוניסטי ולנהל מערכת ענפה של חיי יהדות מחתרתיים, מתחת לאפו של השלטון. מאסרו של הרבי אירע בשנת תרפ"ז, לאחר סדרה של איומים ואזהרות. בלנינגרד היה מוסד של ה'יבסקצייה' [=המחלקה היהודית] ושמו 'שול און בוך'. מטרת המוסד הייתה, להפיץ ספרות קומוניסטית ואת עיתון היבסקצייה, 'אמת', ולהרבות בהטפה ותעמולה אנטי-דתית. בשנת תרפ"ז נוכחה היבסקצייה, לתדהמתה, שמספר החברים במוסד מתמעט, מספר המנויים של העיתון יורד וגם ההכנסה הצטמצמה. יו"ר ה'יבסקצייה' כינס אספה, לחקור ולגלות את הסיבה לכך. על שאלתו הראשונה ענו כולם פה אחד: "בעירנו מתגורר לאחרונה הרב שניאורסון. בהשפעתו, החלו להיתווסף מתפללים בכל בתי-הכנסת, והוא יסד 'חברות תהילים', שיעורי גמרא ועוד. קשה לנו ללחום נגדו כי כוחו רב". שמע היו"ר את דבריהם, חמתו בערה בו והוא קרא: "חייבים לסלקו מן הדרך!". שביתת-רעב בכלא ביום שלישי, י"ד בסיוון תרפ"ז, בחצות הלילה, הגיעו סוכני הג-פ-או אל בית הרבי, חיפשו בו, והרבי נעצר והובל למאסר בבית-הכלא הנודע לשמצה בשם 'שפולרקי'. בראש הפלוגה עמדו שני קומוניסטים יהודים צעירים, נחמנסון ולולב שמם. בטרם עזב הרבי את ביתו, ביקש למסור, שהחסידים יאמרו תהילים בבתי-הכנסת ולהודיע לכולם, שהמאסר לא יפריע להמשך מלאכת-הקודש. יש להמשיך בעבודה למרות הכול. את התפילין של הרבי החרימו שלטונות הכלא. הרבי הכריז שהוא שובת רעב עד שיחזירו לו את התפילין. ביום חמישי, בשעה עשר בלילה, נקרא הרבי לחקירתו הראשונה, כשהוא בעיצומה של שביתת-רעב הנמשכת יומיים. ביום שישי אחרי הצהריים קיבל הרבי את התפילין ומיד הניחן. ברשימותיו מתאר הרבי את תפילתו כאשר מצא את עצמו בתא הכלא: "אנא ה', הביטה וראה בעוני עמך! הלוא לא אותי הושיבו במאסר, ולא אותי הם חפצים להעניש, כי אני מה אני, רק מה שהנני, גזע אבות קדושים ואחת האבנים אשר עמודי חצרות ה', חצרות התורה, נשענים עליהם. אנא ה'!". שני ימי גאולה הפעולות וההשתדלויות לשחרור הרבי הוכתרו בהצלחה. התוצאות הראשונות היו, שניתנה פקודה מהשלטון המרכזי במוסקווה לשלטון בלנינגרד להקל את תנאי מאסרו של הרבי. בעקבות זאת החלו להתייחס אליו בדרך פחות נוקשה. בשל הלחץ הגובר לא ביצע הג-פ-או הלנינגרדי את גזר-הדין שגזרו תחילה על הרבי - מוות בירייה. במקום זה הוחלף גזר-הדין לעשר שנות גלות באיי סולובקי. שוב החלה השתדלות נמרצת, ובעקבותיה הוחלף העונש לשלוש שנות הגליה לקוסטרומה. ביום ראשון, ג' בתמוז, אחרי תשעה-עשר ימי מאסר, עלה הרבי לרכבת שהובילה אותו לקוסטרומה. בתחנת הרכבת התאסף קהל עצום, והרבי קרא לכולם להתחזק ביהדות על-אף הכול.

ברשימותיו מתאר הרבי את תפילתו כאשר מצא את עצמו בתא הכלא: "אנא ה', הביטה וראה בעוני עמך! הלוא לא אותי הושיבו במאסר, ולא אותי הם חפצים להעניש, כי אני מה אני, רק מה שהנני, גזע אבות קדושים ואחת האבנים אשר עמודי חצרות ה', חצרות התורה, נשענים עליהן. אנא ה'!".

סיפור מאסרו וגאולתו של כ"ק אדמו"ר הריי"צ מליובאוויטש, בימי האימים של השלטון הקומוניסטי, הוא מופת לעוז-רוח וללהט החסידי הבלתי-נכנע. הרבי היה המנהיג היהודי היחיד שהעז להתייצב מול המשטר הקומוניסטי ולנהל מערכת ענפה של חיי יהדות מחתרתיים, מתחת לאפו של השלטון. מאסרו של הרבי אירע בשנת תרפ"ז, לאחר סדרה של איומים ואזהרות. בלנינגרד היה מוסד של ה'יבסקצייה' [=המחלקה היהודית] ושמו 'שול און בוך'. מטרת המוסד הייתה, להפיץ ספרות קומוניסטית ואת עיתון היבסקצייה, 'אמת', ולהרבות בהטפה ותעמולה אנטי-דתית. בשנת תרפ"ז נוכחה היבסקצייה, לתדהמתה, שמספר החברים במוסד מתמעט, מספר המנויים של העיתון יורד וגם ההכנסה הצטמצמה. יו"ר ה'יבסקצייה' כינס אספה, לחקור ולגלות את הסיבה לכך. על שאלתו הראשונה ענו כולם פה אחד: "בעירנו מתגורר לאחרונה הרב שניאורסון. בהשפעתו, החלו להיתווסף מתפללים בכל בתי-הכנסת, והוא יסד 'חברות תהילים', שיעורי גמרא ועוד. קשה לנו ללחום נגדו כי כוחו רב". שמע היו"ר את דבריהם, חמתו בערה בו והוא קרא: "חייבים לסלקו מן הדרך!". שביתת-רעב בכלא ביום שלישי, י"ד בסיוון תרפ"ז, בחצות הלילה, הגיעו סוכני הג-פ-או אל בית הרבי, חיפשו בו, והרבי נעצר והובל למאסר בבית-הכלא הנודע לשמצה בשם 'שפולרקי'. בראש הפלוגה עמדו שני קומוניסטים יהודים צעירים, נחמנסון ולולב שמם. בטרם עזב הרבי את ביתו, ביקש למסור, שהחסידים יאמרו תהילים בבתי-הכנסת ולהודיע לכולם, שהמאסר לא יפריע להמשך מלאכת-הקודש. יש להמשיך בעבודה למרות הכול. את התפילין של הרבי החרימו שלטונות הכלא. הרבי הכריז שהוא שובת רעב עד שיחזירו לו את התפילין. ביום חמישי, בשעה עשר בלילה, נקרא הרבי לחקירתו הראשונה, כשהוא בעיצומה של שביתת-רעב הנמשכת יומיים. ביום שישי אחרי הצהריים קיבל הרבי את התפילין ומיד הניחן. ברשימותיו מתאר הרבי את תפילתו כאשר מצא את עצמו בתא הכלא: "אנא ה', הביטה וראה בעוני עמך! הלוא לא אותי הושיבו במאסר, ולא אותי הם חפצים להעניש, כי אני מה אני, רק מה שהנני, גזע אבות קדושים ואחת האבנים אשר עמודי חצרות ה', חצרות התורה, נשענים עליהם. אנא ה'!". שני ימי גאולה הפעולות וההשתדלויות לשחרור הרבי הוכתרו בהצלחה. התוצאות הראשונות היו, שניתנה פקודה מהשלטון המרכזי במוסקווה לשלטון בלנינגרד להקל את תנאי מאסרו של הרבי. בעקבות זאת החלו להתייחס אליו בדרך פחות נוקשה. בשל הלחץ הגובר לא ביצע הג-פ-או הלנינגרדי את גזר-הדין שגזרו תחילה על הרבי - מוות בירייה. במקום זה הוחלף גזר-הדין לעשר שנות גלות באיי סולובקי. שוב החלה השתדלות נמרצת, ובעקבותיה הוחלף העונש לשלוש שנות הגליה לקוסטרומה. ביום ראשון, ג' בתמוז, אחרי תשעה-עשר ימי מאסר, עלה הרבי לרכבת שהובילה אותו לקוסטרומה. בתחנת הרכבת התאסף קהל עצום, והרבי קרא לכולם להתחזק ביהדות על-אף הכול.

ברשימותיו מתאר הרבי את תפילתו כאשר מצא את עצמו בתא הכלא: "אנא ה', הביטה וראה בעוני עמך! הלוא לא אותי הושיבו במאסר, ולא אותי הם חפצים להעניש, כי אני מה אני, רק מה שהנני, גזע אבות קדושים ואחת האבנים אשר עמודי חצרות ה', חצרות התורה, נשענים עליהן. אנא ה'!".

סיפור מאסרו וגאולתו של כ"ק אדמו"ר הריי"צ מליובאוויטש, בימי האימים של השלטון הקומוניסטי, הוא מופת לעוז-רוח וללהט החסידי הבלתי-נכנע. הרבי היה המנהיג היהודי היחיד שהעז להתייצב מול המשטר הקומוניסטי ולנהל מערכת ענפה של חיי יהדות מחתרתיים, מתחת לאפו של השלטון. מאסרו של הרבי אירע בשנת תרפ"ז, לאחר סדרה של איומים ואזהרות. בלנינגרד היה מוסד של ה'יבסקצייה' [=המחלקה היהודית] ושמו 'שול און בוך'. מטרת המוסד הייתה, להפיץ ספרות קומוניסטית ואת עיתון היבסקצייה, 'אמת', ולהרבות בהטפה ותעמולה אנטי-דתית. בשנת תרפ"ז נוכחה היבסקצייה, לתדהמתה, שמספר החברים במוסד מתמעט, מספר המנויים של העיתון יורד וגם ההכנסה הצטמצמה. יו"ר ה'יבסקצייה' כינס אספה, לחקור ולגלות את הסיבה לכך. על שאלתו הראשונה ענו כולם פה אחד: "בעירנו מתגורר לאחרונה הרב שניאורסון. בהשפעתו, החלו להיתווסף מתפללים בכל בתי-הכנסת, והוא יסד 'חברות תהילים', שיעורי גמרא ועוד. קשה לנו ללחום נגדו כי כוחו רב". שמע היו"ר את דבריהם, חמתו בערה בו והוא קרא: "חייבים לסלקו מן הדרך!". שביתת-רעב בכלא ביום שלישי, י"ד בסיוון תרפ"ז, בחצות הלילה, הגיעו סוכני הג-פ-או אל בית הרבי, חיפשו בו, והרבי נעצר והובל למאסר בבית-הכלא הנודע לשמצה בשם 'שפולרקי'. בראש הפלוגה עמדו שני קומוניסטים יהודים צעירים, נחמנסון ולולב שמם. בטרם עזב הרבי את ביתו, ביקש למסור, שהחסידים יאמרו תהילים בבתי-הכנסת ולהודיע לכולם, שהמאסר לא יפריע להמשך מלאכת-הקודש. יש להמשיך בעבודה למרות הכול. את התפילין של הרבי החרימו שלטונות הכלא. הרבי הכריז שהוא שובת רעב עד שיחזירו לו את התפילין. ביום חמישי, בשעה עשר בלילה, נקרא הרבי לחקירתו הראשונה, כשהוא בעיצומה של שביתת-רעב הנמשכת יומיים. ביום שישי אחרי הצהריים קיבל הרבי את התפילין ומיד הניחן. ברשימותיו מתאר הרבי את תפילתו כאשר מצא את עצמו בתא הכלא: "אנא ה', הביטה וראה בעוני עמך! הלוא לא אותי הושיבו במאסר, ולא אותי הם חפצים להעניש, כי אני מה אני, רק מה שהנני, גזע אבות קדושים ואחת האבנים אשר עמודי חצרות ה', חצרות התורה, נשענים עליהם. אנא ה'!". שני ימי גאולה הפעולות וההשתדלויות לשחרור הרבי הוכתרו בהצלחה. התוצאות הראשונות היו, שניתנה פקודה מהשלטון המרכזי במוסקווה לשלטון בלנינגרד להקל את תנאי מאסרו של הרבי. בעקבות זאת החלו להתייחס אליו בדרך פחות נוקשה. בשל הלחץ הגובר לא ביצע הג-פ-או הלנינגרדי את גזר-הדין שגזרו תחילה על הרבי - מוות בירייה. במקום זה הוחלף גזר-הדין לעשר שנות גלות באיי סולובקי. שוב החלה השתדלות נמרצת, ובעקבותיה הוחלף העונש לשלוש שנות הגליה לקוסטרומה. ביום ראשון, ג' בתמוז, אחרי תשעה-עשר ימי מאסר, עלה הרבי לרכבת שהובילה אותו לקוסטרומה. בתחנת הרכבת התאסף קהל עצום, והרבי קרא לכולם להתחזק ביהדות על-אף הכול.

ממסמרי המנין המרכזי מתפלל ב2 בצהריים...
אחח... געגועיי...
הכי חרוט בי שבמלוה מלכה הוא והרב קותי ראפ
וחברם הנאמן צ'ארלי דורשים במיקרופון לשלושה אנשים...
געגועים שרייען צו דיר רופן פון אלע עקן פון דוועלט...

הלוואי שניים...שבוע שעבר גרליצקי דיבר לעצמו במיקרופון...זה היה פשוט משעשע לראות שולחנות ערוכים ופשוט אף אחד לא מתיישב...אבל הוא ימשיך לדבר גם עד ביאת משיח...

בטח היה עסוק בלרדוף אחרי אנשים שהבטיחו לתרום ל770,ועדיין לא וכו'....

כמו שקורה בהרבה סידורים היום

 

הרי הוא הכניס שם הלכות, הגדה של פסח,
תפילות הימים הנוראים, ועוד...
מקובל בין החסידים טעמים אחרים בעלי תוכן משמעותי יותר
מחוסר המקום.

ואם יש דברים שלא בפנים הם בכוונה שם

 

אגב יש שם אקדמות למרות שחבד לא אומרים אותם

טוב לדעת שזה הטעם

אבל אני שבעתי פוזה וחיצוניות. לא מרגישה ששם היו הד' אמות. ממש לא. תודה לה' שזה מאחורי.

למדתי שנה אחת אצל חפר והספיק לי... וד״ל...
ב״ה התיכון שלמדתי בו ממש לא כזה.

דווקא כשהולכים מאותן חממות צריך לקחת את הזיכרונות ההם
ולהעמיד על היסודות האלה את העתיד...
לולא ההתרפקות על העבר לא היתה את השאיפה לעתיד.

12 שנה של התקשרות נון סטופ

ואח״כ נזרקים למים העמוקים, לראות איך עושים זאת בפועל בלי הדרכה צמודה

בשנה א׳ היה לי רצון ענק פשוט לחזור לשם להתיישב על הכסא כאחת מן המניין (הייתי רחוקה פיזית אחרת גם הייתי מיישמת!)

בהחלט לולא אותם שנים אז אבדתי בעניי!

(לא במקור, אם זה משנה)

צדיק יסוד עולם הוא המשפיע לכולם
הוא נשיא הדור הממוצע והצינור
משפיע לכל חיות רוחניות וגשמיות..!!!



רעבע איך דיר ליב!!


יישר כח!

1. הצ'ק פוסט קיבל את הכינוי "Check Post" שמשמעותו באנגלית הוא עמדת בדיקה, על שם מחסומי ביקורת שנהגו הבריטים לפרוס בצומת כדי לאתר לוחמי מחתרות.

 

2. טעות נפוצה

 

3.

זה טענה יפה אבל ככל הנראה לא נכונה

http://irrelevant.org.il/2004/09/20/394

 

 

 

 

אמנם זה עושה נחת לשמוע אנשים אומרים ״וואלה אין על חב״ד! הם לא כמו כל החרדים״ וכו..
וזו המטרה שלנו תכלס,. להרבות אהבת ישראל וכן, כל יהודי זהב! לא משנה מי הוא ומה הוא.
אבל אני כן מגדירה את עצמי כשייכת לציבור החרדי, חב״ד זה זרם בתוך החרדים.
יש בי צד שמאד מסכים עם הקיצוניות החרדית,
וצד שמאד לא מסכים עם הדרך שלהם...
כמובן זה לא אומר שאני לא מכבדת אותה.
בקיצור, אני חבדניקית גאה!

ברור שאנחנו שונים מהחרדים,
אבל כשמשתמשים בזה כתירוץ על הטענות על החרדים זה לא נכון!
מהסיבה הפשוטה שמבחינת אדיקות ושמרנות בגופי התורה אנחנו שווים, אלא שבגישה החבדית יש יותר הבנה והכלה לציבור הכללי והרבה יותר חזון להשפיע על עם ישראל.
זה בא לידי ביטוי בגזירות העכשויות על הציבור החרדי ועל אלה שחוששים מהשתלטות חרדית, את אותו חשש יש להם גם מחב"ד והם לא מבחינים בין חבדניק לליטאי.

ב"ה

... להגדיר אותו.

מה זה להיות חרדי?

לדוגמה מפלגה חרדית שפוסחת ואינה מקיימת את סעיך שכ"ט בשו"ע ובכך מחללת את השבת, אינה יכולה להקרא מפלגה חרדית !

ר, יואל כשהיה בארץ בי"א ניסן נ"ג או נ"ד הסביר היטב מה ההבדל בן גישתו של הרבי בויכוף כל ישראל, שזו הכפיה האמיתית, להחדיר בשני את הרצון לקיים תורה ומצוות ולא לזרוק אבנים ולקבל שקט תעשייתי בארבע אמותיו.

כך שאין לנו שום קשר אם מה שמכונה, וההדגשה על מכונה "חרדים".

דבר זה אינו אומר שאנו פחות מקיימים תורה ומצות מהם.

בספר על ר' ניסן נעמנוב ע"ה מובא סיפור שהזמין את הבחורים השלוחים לביתו לארוחה, וכשפרס לפניהם את המאכלים שאל אותם אם ההכשר מספיק טוב עבורם? ר' ניסן הגדול, בעל המסירות נפש עצומה שלא נהנה מהעולםצ הזה בכי הוא זה שואל בחורים בני 18 האם האוכל שהוא אוכל בביתו בדרגה המספיק מהודרת עבורם ????

תנסו לדמיין מצב הפוך מה היה קורה אם בחורים בני 18 היו נכנסים לאחד מראשי העדה החרדית ושואלים מה ההכשר? במקרא הטוב היו מלווים לאחר כבוד עד הדלת ויורדים לבד את המדרגות ובמקרא הלא טוב היו מוצאים את עצמם בסוף המדרגות בלי להבין איך !!!

יגידו שיש לנו מידת גאוות יחידה מופרזת, אבל אין מה לעשות יש וקיים את ה"ונפלינו", אנחנו שונים בתכלית השוני.

מבחינת ה"חילוני האדוק", חב"ד יותר מסוכנת מכל החרדים ביחד.

למרות שלצערי התחיל איזה ריכוך בעמדות החב"דיות שעד כה היו מבוצרות כגון כניסה של לימודי חו"ל בחלק מהמוסדות, וזה דבר מאוד מסוכן, לא עצם העובדה שהתלמידים ילמדו קצת מטמטיקה וקצת אנגלית, הבעיה העיקרית היא שתמורת תקציבים ניתן לקנות את חב"ד ומי יודע היכן זה יעצר, כאן או לאחר פינוי של הישוב האחרון בשומרון?

להיות ראשון זה מחייב, זה לא רק תואר !

הדרך של חסידות חבד למרות שהיא נראית יותר קלילה ופתוחה מהדרך ה'חרדית' היא הרבה יותר מחייבת.

 

יש כאלו שלוקחים את הדברים הקלים ולא את הדברים הותר מחייבים אבל השונות היחידה מהחרדים שחבד דגלה בקשר לכל יהודי באשר הוא, כיום שעוד הרבה חרדים עושים א זה הם מקבלים את אותם תגובות.

בלי לחפש את דרך הפשרות וההיתרים בכל תחום-  (להבדיל ממי שאינו חרדי- וד"ל)

זה אומר בכשרות, בטהרת משפחה, בלבוש, בשמירת שבת ובעוד אלף עניינים אחרים.

 

לפי הקריטריון הזה-

חב"ד חרדים, בהחלט.

 

הניסיון להתנער כל הזמן מהציבור החרדי- אינו כבוד לחב"ד, בלשון המעטה.

נכון שאנחנו משתדלים לאהוב ולהתחבר גם לעמ"י שאינו חרדי, ואין בנו את ההסתגרות וההתנשאות כלפי מי שאינו כמונו-

אבל עדיין אנחנו חרדים לדבר ה',

והרבי רצה שהקפדה טוטאלית על ההלכה תהיה חלק מאורח חיינו.

 

 

עצוב ומבייש שיש חבדניקים שמתנערים מההגדרה.

כואב לראות שאהבת ישראל נשמרת בהידור רק כלפי מי שאינו חרדי.

 

גם אם אני לא מסכימה אם חלק מהנהגות החרדים האחרים-

אני בפירוש מגדירה את עצמי חלק מהם,

ולהתכבד בקלונם בכל פעם שהתקשורת עושה עליהם עליהום- שאנחנו אחרים-

זה פשוט לא הדרך של חב"ד.

 

ורואים בחוש שכל מי שמקפיד כמו שצריך כולל על מצוות אהבת ישראל מצליח

ב"ה

... למעט כח הדיבור, השימפנזה בכל התנהגותו מתנהג כמו האדם.

האם בשביל זה האדם הוא קוף? או חושב שהוא חלק מהקופים וד"ל.

הרצון להתבדל מהחרדים אינו נובע מזה שהם מקיימים תו"מ אלה מרצונם להתבדל בצורה הכי מחריפה מהחברה הכללית.

החברה הכללית גם היא מחולקת להרבה זרמים, חלק יותר נחמדים וקרובים לדת ישראל וחלק פחות ואפילו חלקם מאוד "אנטי-דת".

כשהרבי כתב מכתבים לפני החגים, הוא לא הפנה אותם לחסידי חב"ד ו/או ליהדות החרדית, הוא הפנה אום לכל בני ובנות ישראל בכל מקום שהם ! המכתב היה מיועד גם ליו"ר אגודת חסידי חב"ד, גם לראב"ד של העדה החרדית, גם ליוסף בורג וגם אחרון פעילי מרץ.

נכון שלא ניתן להאשים את היהדות החרדית במצב של שינאת הדת הקיימת בארץ והתחלחלה בתפוצות, אבל להגיד שאין להם חלק פעיל ביותר במצב הנוכחי הוא שקר גס. כאשר במשך עשרות שנים קנו את הסכמתם בשתיקה ע"י שלמונים. חב"ד עד לאחרונה, הייתה ידוע בציבור שלא ניתן לקנותה בכסף וזה אולי מה שגרם לפשיטה על משרדי צא"ח כמה חודשים לפני ההתנתקות, אך ורק כדי להשתיק את המנגנון המבצעי המרכזי של התנועה.

חב"ד יכולה להזדהות אם מאבק מסויים בלי להפוך חלק אינטגרלי של ראשי המאבק, לדוגמה חב"ד יכולה להלחם בכל כוחותיה נגד החזרת שטחים בלי להפוך להיות חלק מהמתנחלים. חב"ד יכולה להלחם בכל כוחותיניה נגד האפליה של הציבור הספרדי, ויעדו על כך כמות התימנים והבוכרים שהצטרפו לחב"ד, בלי להפוך להיות ש"ם או חלק ממנה, כמו כן חב"ד יכולה וצריכה להאבק נגד גיוס בני הישיבות בלי בגלל זה להפוך לחלק מהיהדות החרדית במלא מובן המילה.

הנשמה הכללית של הרבי, מאפשרת לחסידים להזדהות אם רעיונות מסויימים, אבל אין בשביל זה צורך בהזדהות מוחלטת על חשבון פלג אחר מהעם, בכל מקום אנחנו נהיה הכבשה השחורה, פעם בעיני זה ופעם בעיני אחר, כי הם נחלמים ביניהם, אנחנו הרבה הרבה מעל המאבקים האלו.

חב"ד יכולה להאכיל בו זמנית מצד אחד את הרב טוביה בלוי שהולך אם שטריימל ובגד ארוך וגם את הרב קירשנזף (מקווה שאיני טועה באיות) שהולך אם כיפה סרוגה אבל אינו פחות שליח של הרבי. וזה גדולתה !

"חרדים" כוללים ומזוהים עם ערכים נוספים שלחולטין אינם תואמים את דרככם, לכאורה.

כמו סגירות, קרירות (גם החסידים שבהם), למדנות פאטלית, וראיית עולם שונה בתכלית מכל מה שאתם מייצגים,

שלא לדבר על הקפדה טוטאלית על תומ"צ שבהכרח באה על חשבון תחומים ומצוות וערכים אחרים, בעיקר בתחום של בין אדם לחבירו, ואכמ"ל.

תואם את אורח החיים החרדי.

גם אם בהנהגותינו אנחנו פחות מסתגרים ומתבדלים.

ב"ה

וההבדל הוא שהשול"ע אצלנו אמור להיות הגבול התחתון שלא יורדים תחתיו ואצלם זה הגבול העליון שאין ח"ו ללכת מעליו.

 

חסיד חב"ד לא יכניס לפה חמאת נוכרים, למרות שחמאה לא ניתן להפיק אך ורק מחלב של פרה, גם אם הוא יהיה במקום נידח בעולם, והם ירוצו למכולת לקנות חמאת נכרים כי חז"ל לא גזרו עליה !!!

הם יחפשו כל מיני היתירים, הרב אפרתי לדוגמא, רב חרדי מכובד מאוד, בעניני עורלה שהודה, לאחר שקילקל עבודה של שנים של הרב ביסטריסקי זצ"ל, בכינוס משגיחי שזה לא בדיוק מהדרין.

על זה אנו אומרים כל יום ברוך אלוקינו שבראנו לכבודו והבדילנו .....

או כפי שאמר אחד מגדולי חסידים: "האלוקים שהם (המתנגדים) מאמינים בו אני כופר בו !"

"כל מי שאין לו אלא תורה- אף תורה אין לו"

וד"ל.

ב"ה

מה שאני אומר זה דברים ידועים !!! ומה שידוע לקהל של 10, אינו בגדר לשון הרע ומוציא שם רע !

מספיק לראות אותם בהרי הנופש ומקבלים את כל התשובות !!!!

כאן כשהם בקהילתם והלחץ החברתי משפיע עליהם, הם סופר חרדים, אבל כשהם על חוף הים אפילו ואין ארטיק בהכשר שהם נוהגים להשתמש הם לא קונים לילדיהם?

כשהם הולכים למלון, לאחר שחזרו מהפגנה אלימה נגד ה"אינטרנט הטמא", הם מחפשים דווקא את החדר שיש בו גישה לנט. הצביעות חוגגת !!!

איפה אתם חיים, לא רואים את המציאות (חשבתי שסוג גישה זו, היא נחלת המשיחיסט בלבד) אבל התנהגות הבת יענה התפשטה גם בכל רבדי השכל הישר ?

עוד דוגמה מעולם הכשרות, הרב של תנובה, חבר בולט ב"ועדה החרדית" לעניני כשרות שבה חברים גם חסידות בעלז ושארית, ננזף לא פחות ולא יותר ע"י הרבנות הראשית לישראל, לא גוף חרדי במיוחד, בגלל שהכניס למוצרים כשרים בכשרות רגילה, אבקת חלב עכו"ם. דבר שהביא גם לתביע יצוגית נגד תנובה שהולצה להוריד את המוצרים מהמדפים ו/או לציין שהם מכילים חלב עכו"ם. ואותו אחד חותם גם על מוצרי גוש קטיף וכו'. על פני "חרדים" כאלה אני מעדיף לסמוך על הכשרות של יאיר לפיד!!!!

חבדניקים שעושים בדיוק את מה שהזכרת 

 

ולא החרדים דוגמא לחבדניקים.

 

הרבי ביקש שהבנות יהיו צנועות כמו הבנות של בית יעקב.

 

הרבי ביקש להדר בכל דבר למרות שעל פי הלכה אפשר להקל (כמו שהרב אפרתי עושה).

 

יש הרבה הידורים שזה נקודה של החסידות ואגב מה שהזכרת זה רק ליטאים - חסידים אחרים מקפידים על דברים אחרים באופן שונה.

והלוואי שהבנות שלנו היו שם...

ואצל כולם כולל כולם-
יש מהדרים ויש מקלים

אבל חסידות חבד דורשת את הדברים האלו, זה לא שעושים אותם זו בעיה.

היהדות דורשת מכל היהודים הרבה יותר.

באותה מידה

זה מאוד מודגש בהנהגות חסידי חבד בפסח

בשביל יח"ץ יש כאלה שמציגים את מפעל השליחות וקירוב הלבבות כקרבה לציבור החילוני ופתיחות (כמו הציבור הדת"ל). אבל למעשה אין הבדל בין חסיד גור לחסיד חבד במידת ה'חרדיות' שלהם. 

כל זרם יש לו את הדגשים שלו וכל חסידות יש לה את העבודה שלה, חבד זה קירוב לבבות וזה מצריך את החסידים לגור מחוץ לקהילה ולהתעסק באופן יומיומי עם חילונים אבל זה לא שהחבדניקים יותר פתוחים לכן הם גרים בין חילונים ולא בקהילות (ויש אלפי משפחות חבדיות שכן גרות בקהילת, השלוחים הם מיעוט). אז תלמיד בישיבת חבד הולך ביום שישי ל'מבצעים' ותלמיד ישיבת גור יושב ללמוד תורה, כל אחד והשליחות שלו..

חוץ מהקטע של השליחות, במה חסיד חבד יותר או פחות חרדי מחסיד של כל חסידות אחרת? 

 

ב"ה

גם אם חב"דניק פרטי עושה את הדברים הנ"ל, דבר שהוא בספק גדול וראוי לגנאי כשלעצמו, החילול ה' הוא בעשרות מונים יותר גדול כשרב, שציבור סומך עליו, עושה במודה את הדברים הנ"ל. אם הוא רוצה לטמא ולטמטם את מוחו ואת מוח ילדיו ובני משפחתו שיבושם לו, אבל כשהוא מפיץ את "תורתו" המזוייפת ברבים החילול ה' הוא הרבה יותר גדול וגורם הרבה יותר נזק.

עדיף עשרות מונים אויב מושבע שמגלה כוונותיו להלחם בדת מהרב שנלחם בדת מבפנים !!!

ומי קבע שגיוס לצבא יותר פוגע בנפש, מאכילת עורלה (מדאורייתא) או חלב עכו"ם (מדרבנן) ???

אנחנו הרבה יותר מזה....

 

בהכל!!!

 

כל פעם ששואלים אותי בסקר:

לאיזה זרם ההשתייכות שלך?

חילוני

מסורתי

דתי

חרדי

אחר____

 

התשובה היא אחר.

איזה אחר?? חבדניק

 

אבל אתם חרדים לא?!

 

לא אנחנו הרבה יותר מזה.....

הייתי פעם בשמחת תורה המנין של תימנים בלאדיי . השמחה שם לא לתאר .  בשמחה הם יותר מאצלנו.

התפללתי פעם אצל מנין של יקים. נדהמתי . הם לא מתנדנדים ולא זזים , אבל הפנים...אש!  בכוונה הם יותר מאיתנו .

הייתי שבועיים  עם מזרוחניקים בקרית שמואל במבצע למען  שיפור דירות זקנים . בגמילות חסדים הם יותר מאיתנו .

 אבל אנחנו הרבה הרבה יותר מזה. אנחנו חדורים חב"דיות אמיתית !

החרדים מביישים את החבדניקים,אבל בשאר הדברים,ואני מדגיש,בשאר כל הדבריםםםם לחרדים יש רק ללמוד מהחבדניקים.
משיח נאווו

רוב הדת"לים לא עושים הבחנה משמעותית בין חבדניק, ליאטי, חסיד תולדות אהרון, חסיד ברסלב (החרדים), חסיד בעלז וכו'

 

המתקדמים יותר עושים הבחנה בין חדרי ליאטי לבין חרדי חסיד

 

ואלה שיותר, יודעים גם באמת להבדיל בין הזרמים בתור הלימאטיות ובתוך החסידות

 

 

אבל בשבילנו כולם חרדים

לפחות ממה שאני מכיר

ב"ה

אמת ויציב ונכון שיש הרבה מה לשפר בחב"ד.

אבל לפני כן צריך להבין את ההבדל, חסידי חב"ד מגיעים מכל מיני סוגים של אוכלוסיה שונות ומגוונות ולפעמים מאוד קשה לאדם לשים פס על כל עברו, דוגמה בת שמגיע מרקע ד"ל ולא התרגלה ללכת אם גרביים, קשה לה אם הנושא הנ"ל לעומת בת שהגיע ממאה שערים וגדלה כל חייה בחממה. אבל שניהם מגיעות באופן קבוע לשיעורים באור חיה ומשתדלים להתקשר לרבי בכל נפשם. האם בגלל כך ניתן להגיד שחב"ד שומרים פחות על צניעות? בחוגים אחרים הבת הנ"ל שמגיע מהציבור הד"ל לא סופרים אותה כלל, אולי היא אפילו לא יהודיה בעיניהם !

גם בחב"ד יסתכלו על בת כזו בעיניים עקומות, לפחות בדקות דדקות, אבל אותו אחד שבא מחוג מסויים וממשיך ללכת אם שטריימל יסתכלו באופן אחר לגמרי, אבל להיות קנה, גם זה וגם זו לא מקיימים את מנהגי חב"ד !

אתמול שמעתי סיפור נפלא, אחד מחסידי חב"ד, אברך צעיר מתפלל בבית הכנסת של הרב אטיאס (אביו של המשפחה שנקטע בתאונה המחרידה במורדות טבריה לפני שנה פלוס), ביודעו שלרב אטיאס היה קשר אם הרבי בצעירותו, הוא ניסה לדלל ממנו כמה פנינים. והרב אטיאס סיפר לו, שהוא לא למד בחב"ד אבל היה רגיל בכל שאלה שהתקשה בלימוד הגמרא לשלוח מכתב לרבי, ואמר לא ידעתי מי הוא הרבי, כתבתי אליו כמו שכותבים לכל רב כשיש שאלה, וקיבלתי מאות תשובות שהאירו לי את הלימוד. אז התערב חתנו של הרב ואמר, היכן הוא הרבי היום? והרב אטיאס ענה שבמרוקו, היה רב בשם הרב אלבז, כשהתקרב למעבר לעולם האמת אישתו, שאלה בתמימות, מי יבוא לקדש לי בערב שבת? והרב אלבז ענה אל תדאגי, הכל יהיה בסדר. ומספרים שלאחר מותו אשתו סיפרה שהוא הכן הגיע ממש כמו רבי יהודה הנשיא לערוך את הקידוש, אומנם היא לא ראתה אותו אבל היא הכן שמע אותו. הרב אטיאס איננו חסיד חב"ד במלוא מובן המילה ובוודאי לא נחשד כ"משיחיסט". והאברך סיים את סיפורו באומרו, פעם היה צריך לקשר את העולם אם הרבי, היום צריך רק לגלות איך העולם מקושר לרבי !

"חסידי חב"ד מגיעים מכל מיני סוגים של אוכלוסיה שונות ומגוונות" 

שאתה מדבר על חבדניקים אתה בעצם מדבר על חוזרים בתשובה וכו' ולא על רוב חסידי חבד שגרים בקהילות וחיים כמו כל קהילה חסידית אחרת..

ב"ה

... אתה לוקח את הנתונים שלך: "ולא על רוב חסידי חבד"

1. לפי מה אתה קובע שהם הרוב?
2. משפחות גדולות מאוד ומפורסמות לא פחות אינם חסידי חבד במקורם, והביא כמה דוגמאות וסליחה על מי שאני אשכך.
3. משפחת גולדברג, שבניהם אחד ר"י הדר התורה והשני ר"י מגדל, אביהם התקרב לחב"ד בכך שכשהוא הגיעה לגיל ישיבה גדולה שלך מכתבים לכמה ישיבות גדולות בניהם תומכי תמימים, והמכתב תשובה הראשון שהגיע שהתקבל הגיע מתומכי תמימים, וכך נהפך הוא וזרעו לחלק ממשפחת חב"ד
4. משפחת הענדל, אבי המשפחה חיה חסיד פולין שהתקרב לחב"ד בתקופת שאנחי.
5. כמו"כ משפחת שפרינגר
6. אפילו ר' ניסן נעמנוב נכנס לתומכי תמימים ואחיו אחד מראשי הקומוניסטים.
7. אז אם תתחיל לעשות "סלקציה" בתוך חב"ד, תראה מהר מאוד, שחסידי חב"ד לפי הגדרתך הם מיעוט שבמיעוט ! אולי מספרם עובר בטיפה את מספר המשפחות שיש בנטורא קרטא.
8. לגבי הקהילות הגדולות כפי שאתה מתאר אותם, תקרא את היסטורית יסוד כפר חב"ד ותיווכח שמספר המשפחות החב"דיות לפי הגדרתך היו מעטים מאוד.
9. זלמן שזר היה ממשפחה חב"דית, כמו כן הידוע לשמצא דב חנין.
10. אז ההבדל בן כל אלו שהזכתי למשה זוכמיר, הוא שהם הגיעו לחב"ד לפני דור או שתיים, והוא הגיע בהשפעת השלט האחרון "ברוך הבא מלך המשיח", הם נולדו בפולין וברוסיה והוא נולד בקטמנדו או בטוניס או בהונולולו. ושניהם לא ינגנו לפי החליל של אדמו"ר זה או אחר, אך ורק לפי מה שמעו מהרבי ושוב עבורם השולחן ערוך הוא הגבול התחתון, גם אם זה מגעיל אותך !

אבל חסידי חב"ד לא מגיעים מכל מיני סוגים של אוכלוסיה שונות ומגוונות, חסיד חבד הוא חסיד חבד. רוב חסידי חבד גרים בקהילות וזאת עובדה. 

יש בחבד גם הרבה חוזרים בתשובה שמתעקשים להישאר "חוזבשים" אבל הרוב מתערבבים בקהילות ונהפכים לחסידי חבד מין המניין. הבעיה שתופעת החוזבשים מאוד בולטת וגוררת לתוכה הרבה אנשים שלוקחים רק מה שבא להם מהחסידות וממשיכים להתנהג בדיוק כמו לפני שהם לבשו על עצמם סירטוק. אומנם הם הולכים בעניים עצמות אחרי כל מילה של הרבי, אבל הם בעצם לא יודעים באמת מה הוא אומר. 

 

מה שהגעיל אותי זה האמרה שחבדניקים יותר טובים מה'חרדים' כי החרדים לא שומרים על כשרות כמו חבדניקים ושל'חרדים' אין יראת שמים 

ב"ה

ולגבי הכשרות כנראה שאתה לא חי בתוכם !!!

ב-90% מהמקרים הקשר שלהם אם הכשרות הוא אך ורק קשר עיסקי, כן וגם כיום זה חדר לעדה החרדית (ההכשר המפורסם), ראה פרשת העופות, שהדיין המכשיר הוא דוד של המשווק הראשי, ודיין אחר שניסה לפצות את פיו, הושתק ע"י איומים שלא מביישים את המאפיה האיטלקית !!!

וזה בדיוק מה שאמרתי עוד כמה חרדים כאלה ועדיף למנות את יאיר לפיד בתור אדמו"ר של שושלת היושר !!!

בעידן האינטרנט צריך להיות בת יענה כדי לא לראות מה שקורא בעולם החרדי, וב"ה, שוב אנחנו לא חלק מהם !

ואם תבדוק כמו שאני מציע לך, נפש עדינה שכמוך שמפחדת מכמה דברי אמת, תיגעל עשרות מונים מהמציאות העגומה.

 

אין יותר סלקציה גדולה מהמילה "חוזבשים", זה מילה שהומצאה ע"י ה"אונזרע" כדי להבדל ולשמור על היתרון של שני דורות כולה. ואם אתה רוצה עוד דוגמה הנה, אחותי הייתה מאוד מקורבת לרבנית גולדברג, אישתו של ר' יוסף, שהזכרתי קודם, כשהתחתנה, הרבנית גולדברג סיפרה לה שלבעלה לקח המון זמן למצוא שידוך, כי הבנות דאז (חב"דניקיות מבטן ומילדה אם יחוס עד האדמו"ר הזקן) לא היו מסכימים בקלות לכסות את ראשן והיא כולה התפאלות על הבנות של היום (לפני יותר מ-30 שנה) שכולם מתחנות ומיד מכסים את ראשיהם !!!

אז הנה עדות, שחוזבש של היום שהולך אם סרטוק ואישתו אם פאה יותר "חרדי" מה"אונזרע" של הדורות הקודמים !!!

צר לי להגיד לך אבל אתה חי בבועה קהילתית שלא נותנת לך לראות את הגעשמק שיש לרבי לראות שחקן קולנוע אם סירטוק או זמר כמו אריאל זילבר שר "רצוננו לראות את מלכינו" זה הרבה יותר "חזק, חזק" מזה שאברהם פריד שר אותו !

אבל אתה דיברת על אותם חרדים שהולכים לים וקונים ארטיק שלו בהכשר שלהם. זה לא שאני לא מודע לתופעה, אני מכיר וראיתי הרבה פעמים, אבל בדיוק כמו שראיתי 'פוילישער' עושים את זה ראיתי חבדניקים מתנהגים אותו דבר. 

 

אני בן לחוזר בתשובה ואני משתמש במושג "חוזבשים". אולי אתה לא מודע לתופעה (או שאתה חלק ממנה לפי איך שאתה מדבר על חסידויות אחרות)

 

אני לא רוצה להיגרר לדיון על ה"גשמעק שיש לרבי" כי מי אני שיגיד.. 

 

ב"ה

לפני כמה שנים, ביקשתי מידיד, צאצאה של בעל התניא, שידבר אם מנהל הסמינר, ע"מ שיקל על התשלומים.

הוא שלח לי העתק של המכתב שהיה כתוב בו בערך כך חיים .... הוא בעל תשובה מקורב לחב"ד וכו'.

אחרי יותר משלושים שנה "בעל תשובה מקורב לחב"ד", אפשר לחשוב שלמי שמיועד המכתב, הרב חפר, יש יחוס אחר מבעל תשובה מקורב לחב"ד.

מבחינה טכנית אנו בדיוק אותו דבר סבא שלו לא היה חסיד חב"ד וגם סבא שלי לא. רק שסבו נולד בפולין וסבי בטוניס.

סבו אני מעריך היה יהודי יר"ש וגם סבי, רק בדור הבניים יש הבדל, אביו התקרב לרבי ובמשפחתי זה קרא רק דור אחר כך, אז על הבדל של דור בלבד, צריך להדביק לנו ולרוב רובם של חסידי חב"ד היום את התווית של "חוזבש" !!!

כל תורת החסידות מהבעש"ט התחילה מזה שעשו "סלקציה", ואין מילה אחרת יותר מתאימה, היו בתי כנסת של הלמדנים ובתי כנסת של העמי ארץ. ועל כך קם הבעש"ט וגילה את החן המיוחד שיש ב"חוזבשים" בעיני הקב"ה !!!!

הגישה שלך היא המשך ישיר מגישתם של הגאון מוילנא ותלמידיו שלא זכו להסתופף וליתקרב לאילנא דחיי.

תפסיק ללמוד תרס"ו או תרע"ב ולחשוב שאתה עשר רמות מעל כולם, תתחיל לקרוא את ספר הזכרונות, ליקוטי דיבורים או את חוברת התמים ותבין בדיוק איפה אתה נמצא, אפילו תתבונן בפסוק של המגילה "ורבים מעמי ארץ מתיהדים כי נפל פחד מרדכי עליהם", בנדון דידן זה אינו פחד אלה אהבת (אהבה דו-כיוונית מהרבי לעמי ארץ ומעמי ארץ לרבי) מרדכי שנפל עליהם. אצל הרבי כולם קיבלו אותו דולר או אותו כוס של ברכה, ה"חוזבש" והחוזר הראשי, וכולם עמדו באותו תור ללולב מחוטב עיציך עד שואב ממיך, ללא הבדל דת, מין או "גזע", כשהדגשה על ה"גזע" !

מה הקשר לסבא שלהם? במה הוא יותר טוב? אני מסכים. רגע, במה אתה בתור חבדניק יותר טוב מחסיד של חסידות אחרת? אני מבין את הגאוות יחידה וכו'.. אבל ללכלך ככה על כלל החרדים ולהגיד שאין להם יראת שמים? אתה חסיד של נשיא הדור, של המשיח, של הרבי הכי גדול שהיה ושיהיה, זה אומר שמי שהרבי שלו שם דגש על לימוד תורה או על ארץ ישראל ולא על קרוב לבבות כמו בחבד יש לו יראת שמים פחות ממך?

דרך אגב

הבעיה של רוב הציבור עם חב"ד

היא לא עם הרבי

אלא עם חסדיו

נפלאים על פעולות חבד ברחבי העולם .

נשגב מבינתי.

 

הרי מחר יוכל לגשת אליו איזה אריה דרעי או שייגעץ אחר

ובדרשה השבועית הרב יצא בקול חוצב להבות נגד חב"ד.

 

לא ככה?

של החסידים שלו

 

 

מתי שהאסיר לשעבר נמצא לידו הוא מתחיל להשפריץ קללות כמו ממטרה ביום קיץ..

 

על חבד

 

על הרב סתיו

 

על רבני הבית היהודי

 

על האשכנזים

 

וכו' וכו'.

 

 

השאלה האם הוא באמת אומר כך או מישהו מציג לו תמונה מעוותת?

לי ולכל שאר עם ישראל התשובה ברורה כשמש בצהרים

ומה שקצת פחות נחמד לנו באוזן- זה פרי מציאות מעוותת שמוצגת לו???

אבל בצורה נכונה ומות הערכה וכבוד בין ת"ח

שם זה לא חשוד האסיר שכנע אותו

 

 

האסיר היה מסוף שנות ה80 - ומהתקופה הזו הוא היה אחראי להסכמי אוסלו ולדם יהודי שנשפך כמים.

 

 

ובהשגחה פרטית הווידאו הזה הוא זמן קצר אחרי התרגיל המסריח שלרבי היה חלק גדול בסיכולו