פורום חסידות חב"ד (עמוד 64)

במיוחד לאור מה שהרב לזאר אמר בנאום

ופוטין הוא תחמן לא קטן....

לכל הדעות זה העלם שלקראת הגילוי אבל כמהאפשר לסבול את ההעלם?

וגם מהתגובה שלך- מהזלזול והציניות השופעות ממנה....(זה הרבי ,נשיא הדור, אבא שלנו ,מה"מ שיל"ו)

אם אותך זה לא מזעזע.....

מב של העלם 19 שנה- ואנשים חןושבים שהם יודעים מה קורה או קרה בג' תמוז.....

זה מזעזע....

מצב של השתוקקות לגילוי העצם של להיות עם הרבי- ולנסות לעשות רצונו להתדבק בו ....

ולמי שקרא את הראיון עם פיוזנר השבוע-- הזדהתי שם עם כל מילה

פשוט השבוע נפתח כאן שרשור שכותרתו חג שמח-

והיה נשמע שזה יום סבבה עבור כמה מכאן-

אז רציתי לדעת אם יש עוד כמוני שהיום הזה מזעזע אותם.

בניגוד לרובכם- אני עוד זוכרת את הימים שלפני החושך,

ויודעת למה להתגעגע.....

ג' תמוז הואר  חג- יש שיחה שלימה של הרבי על זה בפר' קרח תשנא- שיחה מרתקת ומעניינת (ואם הרבי אומר שזה חג- מה לנו כי נלין?? מי אנחנו בכלל??!)

וזה מה שכתבתי באחת מתגובותי כאן:

כולם מתגעגעים-

לחיוך שלך- רבי, לדולר עם הברכה, לכוס של ברכה...

להתוועדיות- ההתוועדויות- המדבקות המחברות,

ליחידות של כל אחד, למכתב המיוחד...

לתפילה המרטיטה של ום כיפור וראש השנה...

לשמחה האדירה של סוכות ושמח"ת- עידודים לכל שניה...

מתגעגעים- לדברי התוכחה בצומות

חלוקת לעקח  אחרי סדר הושענות

השיחה של הפאראד, ההצדעה במצעד

מתגעגעים לראות אותך שלשו פעמים ביום בתפילה

ונושא  שיחה בהפתעה

כינוס שלוחים עוצמתי

בעידוד שירת   יחי

מראה: "שקבלו כבר את עול מלכותי"

לראות את זיו פניך

אני לא מתגעגע לכל אלה,

שכן אני אך ורק ילד- לא מכיר את העוצמות

שבמעמדים שונים -

הכל רואה רק בתמונות

אני באמת רוצה  רק אותך- רבי- עצמותך ומהותך,

לא לגילויים, לא לברכות ולא הארת פנים

רק "מתפלל לדעת  זה התינוק"

בלי חילוקים ומדרגות- אליך בלבד! 

הרבי המשיח אחד יחיד ומיוחד

אבא שלי!!

אמפי- את מתגעגעת לגילויים אנחנו מתגעגעים לעצמות- לרבי רק אליו!

אבל מצד שני זו ציון תאריך שהתחיל בו הלעם נורא שאנו יודעים שהוא בשביל הגילוי (בדיוק כמוהג תמוז המקורי שלכן הוא נקרא חג)

אבל שנמצאים בהעלם זה קשה.

לא משנה מה קורה באמצע-

בקטע של הרבי אנחנו ראש בקיר....!!

ואם קראת תראיון עפ פויזנר הוא מדבר על זה

וכשנהיה כזה העלם והסתר-

התעוררתם לחגוג ונזכרתם בשיחה של הרבי???

אין לי מושג איפה את חיה

פה חגגו ועוד איך- במיוחד מאז השיחה בנ"א

יש אפילו תמונות

ואגב- מה זה האתם ואנחנו ???

חשבתי שיש לנו רבי אחד............

וברור שהסתלקות של צדיק אינה רע באמת-

ומה זרעו בחיים וכו',

וצדיקא דאיתפטר אישתכח בכולהו עלמין יתיר מבחיוהי,

והכל אמת ויציב,

ונראה לעין,

אבל מבחינת ההרגשה -

היום הזה הוא כמו היום שאבא שלי נפטר,

אני זוכרת את התגובה הראשונית- שהסתכלתי בחלון לראות אם השמש עוד זורחת ותהיתי איך זה שאנשים עוד מסתובבים כרגיל.

ההלם,

האובדן,

המשבר.

ונגד התחושה הזו של היתמות והאבל-

אין מה לעשות.

גם אם עכשיו יתחיל פה פרץ התלהמות מחודש.

וביום ג' תמוז, מה לעשות? הלב בוכה.....

שאת אז היית ברת דעת- ראית א הרבי ממש- היית אצלו....

אנחנו(וכבר כתבתי זאת למעלה) לא מתגעגעים לגילויים אנחנו רוים את הרבי- לא משנה מה הוא יעשה ואיך

ןלכן כשמאמינם שהרבי עצם יודעים שג' תמוז לא ידוע...

הרבי יודע מה בדיוק קרה בג' תמוז-

לאת ולא אני ולא אפחד, ובגלל שאין מלנו שום הבנה ברבי-

אנחנו ממשיכים להשתוקק לעצמות....

לשירותך כמה מילים ממש מעניינות פה

שראו את הרבי וראו איך העבודה לגאולה מתקדמת זה היה משהו אחר.

מה שבטוח מי שראה אותו יש לו כח לעמוד בניסיון של היום.

ומי שלא כנראה אם הוא היה רואה הוא לא היה עומד בנסיון..

אלה שראו את הרבי- הרבה פעמים, מתייחסים אליו כאל בשר ודם צדיק אמנם, אבל בשו"ד רגיל

ויש כאלה שראו ועדיין מתעלים על הראיה הגשמית שלהם,

העובדה היא שמי שלא ראה עדיין התדרים אצלו אחרים יותר פנימיים לדעתי

ואני חושבת שזה משהו מופלא איך הדור שלא ראה את הרבי קשור אליו, במידה מסויימת- יותר מהדור שזכה לראותו בעיני בשר.

ועם כל זה-  מכיוון שלא זכיתם לראות את הגילויים-

יותר קל לחיות בלעדיהם.

כשאני הייתי ילדה- על כל נושא שקשור במגורים/ חינוך/ פרנסה/השליחות- אבא שלי היה מרים טלפון למזכירות- ותוך כמה שעות היה מקבל תשובה ברורה וישירה מפי קודשו.

כאשני הייתי ילדה- היו מתחדשים כל שבוע בשיחה של הרבי, ישר מזמן האמירה.

היינו קמים לפנות בוקר - לשידור ישיר מהרבי.

היינו מקבלים כל פעם הוראה טריה של הרבי- לשמור ולעשות.

היום אני לא זוכה לזה. צריכה להסתפק בתחליפים.

חייתי כנערה בתיכון את כל השיחות של נ"א - נ"ב און ליין-

חיינו גאולה כפשוטו,

אט אט קומט משיח היה משהו שהרגשנו באוויר.

המשבר וההעלם היה משהו שלא ניתן לתיאור.

אין לכם דרך להבין את זה-

גדלתם בדור אחר.

וגם היום יש דרך לשאול ולהתייעץ עם הרבי- כמובן שזה לא כמו אז...

כמובן שהיום זה אחרת-לגמרי (והיינו רוצים כמו שהיה פעם)

וכמובן  שרצוננו לראות את מלכנו

זה העיקר ולזה מייחלים

זה הכי טוב לכולם- ואז יסתיימו כל המחלוקות...

ונראה איך שאב אחד לכולנה...- תיכף ומיד ממ"ש

יחי המשיח לעולם ועד!

ב"ה

אבל מי שהיה אז, כשקיבלנו את תקציר השיחות מיד במוצ"ש, זה כמו שהרבי הניח את החסידים במעלית ובכל שבוע העלה אותנו קומה לכיוון הגאולה. היינו בטוחים, גם הפסימים ביותר, גם עמך ישראל לאו דווקא חסידים ומקושרים שהנה הנה משיח בא תיקף ומיד.

אף אחד לא דמיין, לא את כ"ז אד"ר וכ"ז אד"ש ובוודאי לא את ג' תמוז.

ומה שהיה צריך להיות בדרך הטבע, נוק האוט, לתנועת חב"ד, באופן פלאי הפך למנוף של הפצת המעיינות חוצה, דברים שהיו נאמרים בהתועדויות בחדרי חדרים הפכו לנחלת הכלל. הקשר העצמי בין החסידים והרבי ובן הרבי לחסידיו התגלה לעיני כל !

שום דבר לא יכול להפריד בניהם, גם לא ג' תמוז.

למרות שזה מאכזב לא מעט, וניתן לשאול ומותר לשאול "למה ה' עשה לנו כך?", זו הדרך שהרבי החליט להביא את הגאולה, וזו גדולתה העצומה של חסידות חב"ד, שנשארים חסידים נאמנים.

כפי שסופר על הרב גוראריה שנפגש אם חסידי פולין ברכבת לאחר שבהצעת הרש"ב להכנס לעסקה ענקית איבד את כל רכושו. חסידי פולין אחלו לספר בגדולת רבם היה לי נס כך וכך וכו', והרב גוראריה סיפר את סיפורו שירד מנכסיו ונשאר חסיד של הרבי וזה הגדולה של הרש"ב, כביכול אם זה היה קורא לאותם חסידי פולין היו מחפשים רבי אחר.

לנו אין ולא יהיה רבי אחר !

ב"ה

כשהתקרבתי לחב"ד, זה היה בתקופת גן ישראל בשנת תשל"ט, ביום ג' תמוז, זה שקירב אותי אמר לי שלא אומרים תחנון, והיה לי מאוד קשה, בתור בחור צעיר שלא בה מרקע חב"די להבין את זה שאיזה אדמו"ר יצא מהכלה, אז כל עם ישראל לא צריך להגיד תחנון. מה הקשר שלי איתו? ומה נוגע לי שהשתחרר?

אז לא הייתי חב"דניק והקשר שלי היחיד אם חב"ד הוא שלקחו אותי להיות מדריך בגן ישראל ותו לא.

כך שלדעתי לא נכון לקבוע שעד תשנ"ד לא חגגו את היום הזה !

דווקא להיפך, המון אנשים שלא היו אומרים תחנון ביום זה, אחלו להגיד משנת נ"ד והלאה, והפסיקו לחגוג במלוא מובן המילה והפכו את היום למין מעורב ירושלמי, קצת בוכים קצת שמחים כי בכל זאת יש את השיחות של הרבי.

בקשר לג' תמוז הראשון, הגיע הבשורה ואז לא הייתה כל התקשורת והידיעות היו מקבלים במקווה. החסידים ישבו להתוועד, בעצם לפי התארים, לא ישבו, שתו כמויות אדירות של משקה, רקדו והתגללו כמו בשמחת תורה במשך שעות וימים, לאחר כמה ימים התברר הידיעה שהרבי לא השתחרר ורק הגזר דין מוות נהפך לשליח לגלות. חלק גדול מהחסידים עזבו את החגיגות ומיד חזרו לאמירת תהילים ותפילות. אחד מגדולי החסידים שאיני זוכר את שמו, סירב לקבל את המציאות (מוכר לנו לא?) והמשיך לרקוד ולעשות קולעס ביתר שאת וביתר עוז, וכולם חשבו שהשתגע כליל (גם מוכר לנו, המשיחיסטים המשוגעים). לבסוף התברר שהוא זה שצדק.

וסיפור זה אינו תם כאן, כשהריי"צ יצא את רוסיה בדרכו לווארשה, ואחל להתראות אם החסידים כשהוא היה ברכבת והם על הרציף. חלק מהחסידים לאחר שהרכבת עזבה את הרציף באבל וחפוי ראש (לא ראו בעיני בשר שום אפשרות שההבטחה תתקיים בדרך הטבע) וחלק אחר אחלו לרקוד בצורה של קטר וקרונות כשהם זועקים צו, צו, צו, נתראה אם הרבי (אמיתע משוגעים !). הזמן חלף והנה, כל מי שהשתתף בריקוד המשוגעים זכה להתראות אם הריי"צ, כל השאר נשארו ברוסיה עד סוף ימיהם.

אז הנקודה היא מאוד פשוטה, מי שמאמין ברבי ובדבריו המפורשות לא נבהל מכל מה שקורא לעיני בשר, הוא מתעלה מעל זה, ויודע שמה שקורא הוא דבר חולף, ואם הזכרנו את ר' מענדל, בד' תמוז אמר, הקלוניגער רוצה שנפסיק להאמין ברבי והדרך היחידה לא ליפול בידיו היא להגביר את האמונה ברבי. (התוכן לא המילים).

אודה אם יד על הלב שטרם הגעתי לדרגה כזו, אבל אני מקנה, קנאת סופרים במי שכן הגיע ולא בה בטענות ולא מזדעזע, זה דרכם להגביר את אמונתם. וזו לא התנהגות חדשה של פלג מסויים בתוך חסידי חב"ד, עוד בזמן רבי יהודה הנשיא, תלמידיו אמרו מי שאומר שרבי מת ידקר בחרב !, גדולי האומה האמוראים, תלמידי רבי יהודה הנשיא, לא היו צפתים הזויים !!!!

מה זכור לי שהוא אמר הנהגה לא אדמור

ב"ה

כל מנהל מוסד עושה כיום מה שבא לו, אז למה הוא צריך להכניס את עצמו לצרה של הנהגה טכנית?

זה בדיוק מראה עד כמה הרבנית צדקה באומרה לאבי היה חסיד אחד בעלי, לבעלי אפילו את זה אין !!!

אבל גם אני, הקטן, יכול להבין את זה שחוסר בהנהגה לא בריאה לאף אחד

לא כפרט ולא לקבוצה איתנה ככל שתהיה

ב"ה

אחת ולתמיד צריך להגיד בפה מלא: לא צריכים חמלה ורחמנות מאף אחד !!! (כוונתי לא לרב אליהו זצ"ל אלה למי שמעלה את דבריו).

חב"ד ידע, יודעת ותדע להתגבר על כל סוגי המשברים האפשריים, האמת, יותר גרוע מג' תמוז לא יכול להיות כך שמכאן והלאה ניתן רק לעלות.

בסוף נדע בדיוק לכוון לרצונו של הרבי והגאולה תגיע.

אני רק מבין בהבנה הקטנה שלי

שלפני שהרבי נפטר חב"ד היתה נראת הרבה יותר טוב מהיום

ולדעתי חלק מזה מגיע מכך שאין אדמו"ר שמונע את המחלוקות והאי-ודאות.

כל הזמן נפתחים בתי חבד מודפסים ספרים חדשים וכו' וכו'

ואגב כל מה שקרה  ג' תמוז הרבי אמר את זה מראש שיהיה הסתר בשביל הגילוי.

"לרגע קטן עזבתיך וברחמים גדולים אקבצך"

כולם אמרו שזה הסוף של חב"ד. רבנים הציעו הצעות, אדמו"רים הציעו הסתפחות תחתם, הציעו שיהיה רבי חדש (כמה שידוע לי הציעו לר' יואל (החוזר) ולרב גרונר (המזכיר) למלות מקום.. 

אבל חב"ד מאז רק התחזקה וגדלה! 

(יש איזו כתבה שמקבצת את כל הידיעות בנושא מאותה תקופה, הייתי מחפש לך אותה רק שאני עובד על מחשב דפוק עם רימון  תחפש זה ממש מעניין).

וזה מזכיר לי עוד משהו, חסיד ויז'ניץ אחד אמר לי שהאדמו"ר שלו מלמד הרבה חסידות חב"ד. החסידים לומדים חב"ד, האדמו"ר בטיש חוזר על דא"ח של הרבי, מנגנים ניגוני חב"ד.. והעיקר, הרבי שלהם חי! אז אולי שהחבדניקים יבואו ויקבלו את האדמו"ר מויז'ניץ לרבי עליהם.. 

הסברתי לו שזה שר' ישראל הגר קיבל על עצמו להנהיג את החצר של חסידות ויז'ניץ זה כי לא היה לו ברירה (האדמו"ר הקודם אמר לו. ידוע שבהתחלה הוא סירב שיקראו לו רבי ובמשך תקופה ארוכה הוא א הרשה לבני ביתו לקרוא לו רבי.) אבל הוא עדיין חסיד חב"ד ויום אחד בלי שהם ישימו לב כל חסידי ויז'ניץ יהפכו לחבדניקים.. 

הרבי ממשיך להנהיג....

גם אם אתה לא רואה את זה- כדאי לפתוח את העיניים

הבלבול הוא רק אצל המבולבלים- לא אצל המאמינים

ואגב,

עם כל הכבוד לך

צריך לחיות כמה שנים בפנים כדי לראות את המציאות

מבחוץ הכל יכול להיראות בלאגן-

בדיוק כמו בחדר ניתוח שאם סתם בנא פרמיטיבי יכנס לחדר ניתוח- הו מתחיל לצעוק על הרופא שהוא רוצח פה בנ אדם, ונלחם ברופא- שלא יחתוך את החולה עם הסכין, אבל  מי שבפנים יודע שהניתוח יציל את חיי החולה...

כך גם כאן מי שאין לו הבנה בחסידות בכלל ובחיסידות חבד בפרט ובמיוחד ברבי (אל תדאג אין פה לאפחד הבנה בזה) לא יכול להגיד  לנו למנות רבי אחר

כי לרבי שלנו אין תחליף- הוא נמצא הוא חי וקיים- גם אם אתה לא רואה זאת!

נ.ב.

התנצלות על החריפות אם יש פה- זו נקודה שצכה להיות ברורה אחת ולתמיד!

אלא על חסידיו

ובעז"ה עד אז תשתנה דעתך

תוכל לתת לנו עצות- ועד אז תשתנה דעתך אי"ה

ב"ה

... חב"ד כי אצל הקב"ה אין מצב של ג' תמוז !!!!

תחשוב על זה.

לא הבנת כי אתה לא בפנים....- מי שלא בפנים קשה לו להבין הגיג שכזה...

אצל הקב"ה לא קיים אפילו בדמיון הכי פרוע של מישו את המחלוקת והבלבול הגדול בעניינו של ג' בתמוז...(הרבי חי וכו'...)

הסברה שלי היא אחרת- אם יש את ג' תמוז אצל נשיא הדור

יש אותו אפילו בדקות אצל הקב"ה (כי מה שקורה אצל נשיא הדור ...) כתוב: "בשצף קצף הסתרתי פני רגע ממך וברגע קטן עזבתיך וברחמים גדולים אקבצך"

שנזכה כבר לבפועל ממש של החלק האחרון בפסוק זה

וזו גם ההוכחה שיש פה רק הסתר והעלם פנים ולא משו אחר...

לחסדים שלו, כנראה זה לא כזה ברור

היה פעם ביטוי של הרבי "שאני יכול ללמוד בחדרי ליקוטי תורה ולהרגיש אלוקות בגילוי ובכל אופן אני יורד להתוועדיות"

נוסעים לר' יואל באוהל. 

ב"ה

פוטין הוא "מלך" רוסיה. בניגוד לדעתו של הרב לאזאר שמכיר את הסחורה, שאר חברי המשלחת פנו לבית משפט בארה"ב. כשפוטין כבר מזמן היה מוכן למסור לרב לאזאר בתנאי שהספרים ישארו בתחומי רוסיה, יעני מוכן להחזיר לחב"ד רוסיה לא לחב"ד ארה"ב.

אבל בכל זאת כמה סמלי ומשמח לראות שמה שהוא זז בין ג' לי"ב-י"ג תמוז.

הימים האלה נזכרים ונעשים !

ומנהיג שמלמד מה היא צמאים גם אילו

אם כי לא נראה לי ריאלי לייחס את הפסוק הזה למישהו אחר מלבד א-לוקים. 

איך אני משיגה את יזמי הכנס? בישיבת תורת החיים? כלומר, אני אסע לשם, ואשאל בחורים?...

הגזמתם, זו שאלה אוטנטית לחלוטין

בקריאה לרבי או לרבי הקודם לבוא לארץ שכל רבני ירושלים - כולל הרב קוק  -חתמו על זה היה כתוב "רצוננו לראות את מלכנו"

ביטוי שנאמר על רצונם של בני ישראל לראות את ה'

זה נשמע מוזר. יש תמונה?

מעולם לא ניתקלתי במין מודעה כזו: רצוננו לראות את מלכינו, לבשר ודם?...

בעעע

תביאו תמונה, נאמין, אז, וגם אחר כך, יכול היה להיות שהכותרת לא נחתמה על ידי הרבנים, והמכתב בעצמו.

וגם אז, מן הסתם לא שמו לב, כמו שרוב קוראי המודעה- לא שמו לב

בספריה.

שנכנסים  הארון בסוף מצד ימין עד כמה שזכור לי

תגובה= 

כנראה זה מעין ביטוי.  לא אוהבת את ההאלה הזו.

מעניין אותי מה הם יגידו, מי שכתב את המודעה.

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t547372#6123047

ב"ה

... ספר פשקווילים ומודעות רחוב !

בתוך כל המודעות יש חלק ניכר מתקופת הביקור של הריי"צ בתרפ"ט.

1. יש מודעות על קבלת הפנים ומודעות של ברוך הבא.
2. יש מודעות על הפגישהה המתוכננת של הריי"צ אם הרבנים הראשיים.
3. ובעקבותיהם מודעות שמגנות את הפגישות האלו, ולמרות של מלאים גנאי על הממסד הציוני, מילה אחת רע אין על הריי"צ, דבר המראה שגם הקנאים ביותר דאז ידעו אם מי לא להתעסק.

אין לי כבר קשר אם הרב פראנק, ידידי משנות עליתי לארץ, אבל אם למישהוא יש קשר, אולי ניתן לבקש ממנו להעביר תצלומים מהמודעות לכאן.

טרם שמעתי רשמים.....

ב"ה

מי שהוא מהמשיחיסטים החזיק אותך באזיקים שלא יכולת לנסוע לאוהל?

כנראה שכן רתצית להיות ב-770 ואם כן התלונות הם אך ורק כלפיך.

אולי יש לך פיצול אישיותו וטרם אחלטת לאן אתה שייך?

תנחם את עצמיך בכך שהרבי אמר יותר מפעם אחת שהריי"צ נמצא בשבתות וחגים ב-770 או לפחות אמר שהוא לא נמצא באוהל, וזה אולי הסיבה למה ר' יואל אינו נוסע לשם בשבתות.

נוסף על כך, חזקה מהבש"ט שבמקום שרצונו של אדם שם הוא נמצא.

אז שוב זה בעיה של רצון !

ב"ה

לפני כמה שנים הייתי בביקור בפריס, לאחר ההתועדות של המשפיע הנודע ר' מולע אזימוב, נשארו כמה חברי, מכרים מלפני כ-20 שנה וצעירי הצאון.

כשנהיה לי חם הורדתי את הכובע ואז אחל מסע מלחמתי על הכיפת יחי שעל ראשי, בעיקר מכיוון צעירי הצאון.

פניתי למבוגרים ואמרתי להם, תספרו להם על מה היה מדבר ר' מולע לפני ג' תמוז, האם זה לא הוא שהחדיר בנו את האמונה שהרבי הוא מלך המשיח עד כדי כך שהיה רגיל לאומר הרבי זה המשיח ומולע זה אליהו הנביא.

אז אחד שאל אם אני הולך לאוהל או לא? עניתי מכיוון שאני עוד מתלבט לכן כבר כמעט 15 שנה שלא הייתי בבית חיינו !

האברך שישב לידי זרק לאוויר: "אם אשלם לך את הכרטיס תלך לאוהל?" לא חשבתי פעמיים ועניתי כן.

אומנם לקח כמעט שנה וחצי אבל הוא עמד בדיבורו.

בלילה לפני הנסיע המתוכננת לאוהל, היה משיחסיט מושבע שנסה עד 4 לפנות בוקר לשכנע אותי לא ללכת.

אמרתי לו אצלי מילה זה מילה, ואז הוא אמר תחזיר לו את הכרטיס ואל תיסע לאוהל. אמרתי בו נבדוק אותך שים את הכסף שלך הכרטיס על השולחן ע"מ שאחזיר לו ולא אסע. והוספתי הוא מוכן לשלם ע"ז שאלך לאוהל ואתה?

ואיזה השגחה פרטית, למחרת כשחיכיתי לאוטובוס ניגש אלי בחור שביקשהלוואה של 7 $ בשביל לנסוע.

כשהוא אמר לי מה שמו, אמרתי לו אין צורך להחזיר אם אני עומד כאן זה בזכות אביך ששילם לי את הכרטיס !

אז תגובתי הייתה רק להגיד לידידנו חיים שלמה שאם רוצים לנסוע לא צריך להתחשב באף אחד. במיוחד שמאוד יכול להיות שמי שמנסה לשכנע לא לנסוע, תיפגוש בסופו של דבר באוהל.

רק לפני כמה רגעים הראו לי שבועון כפר חב"ד שיצא מיד לאחר ג' תמוז ובו מצרואיין הרב וילשנסקי שאומר שאין שום חובה להכריז יחי אם זה יכול להרחיק לעומת ברוך הבא שקיבל אישור מהרבי ואינו יכול לגרום לנזקים.

מאז ג' תמוז כל העולם חי בבילבול אחד גדול, ולדעתי אין לבוא בתענות למי שחושב אחרת ממך, כך שאני האחרון שירד על מי שהוא שהולך לאוהל, אבל מפריע לי מאוד שאחד טוען שהוא לא הלך כי הוא הושפע ע"י אחר ולא משנה מי הוא האחר הזה, רב גדול, משפיע או קוקו !!!

כל חסיד צריך לדעת שמה שצריך לקבוע את הנהגתו הוא הוא בלבד אם הרבי, לא מה שחושב פלוני או אלמוני.

אפשר להתייץ, אבל לדעת שבסופו של דבר האחלטה היא בידך וע"כ אין להאשים מי שהוא אחר.

ב"ה

נכון משפיע הוא לענות לשאלות מורכבות אבל כשזה דבר ידוע כגון שהרביים לא נמצאים באוהל בשבתות וחגים לכך לא צריך משפיע ! וזה לא ענין של הרגש, כשהרבי אומר מפורשות לא שבת אחת ולא בנ"א נ"ב, שאצל חלק מהחסידים השיחות הללו הפכו לארון גניזה, אלה כבר משנת י"א.

כך שאין בכלל שאלה, ואם השאלה היא איפה כדאי להיות מבחינת התועדויות, האם הייתה שואל משפיע איפה לעשות את השבת בבית חב"ד במונסי או במונטריאול? מסתמא שלא הייתה בוחר לבד.

כך שהתושבה לדילמה די פשוטה:

1. ידוע שהרביים לא נמצאים באוהלים בשבתות וחגים.
2. מקום טבעי של חסיד, ולא משנה אם הוא חב"ד או חסיד פולין, הוא אצל רבו.
3. מי שנמצע בקרבת מקום למעט אם הוא בשליחות למה שלא יהיה ב-770, שהקדושה לא זזה ממקומה.

אתה רואה קצת מחשבה בריאה ולא צריך להטריד את המשפיע על כל דבר !

מישהו שמרגיש טוב בליות שם ובכל מקום אחר בשבת שיערב לו לא צריך לשגע אותו...

ב"ה

מאז שהתקרבתי לחסידות בכלל דרך סיפרו של אלי ויזל, עומדת מול עיני אמרתו של הרבי מקוצק:

"אם אני אני בגלל שאתה אתה, ואתה אתה בגלל שאני אני, אז אני לא אני ואתה לא אתה !, אבל אם אני אני בגלל שאני אני ואתה אתה בגלל שאתה אתה, אז אני הוא אני ואתה זה אתה !"

ובמילים פשוטות מי שנמצא ב-770 בגלל שזמרוני אמר להיות שם, אז הוא לא נמצא שם, זמרוני נמצא שם.

וכן להיפך מי שנמצא באוהל בגלל ששם טוב או קרינסקי אחליטו ששם נמצא הרבי, אז הוא לא נמצא שם מי שנמצא שם זה שם טוב וקרינסקי !

והרחיב את ההסבר:

מי שמתלבט היכן להיות, הרי יש סיבה לכך, הוא רוצה באותו שבת להיות הכי קרוב לרבי, אם הסיבה היא אחרת אז באמת שאין שום הבדל בין הונולולו לקטמנדו.

שהיו ממש בחורים טובים וחסידיים עד שהגיעו לאוהל והבלבול הגדול גרם להם לרדת מהדרך לגמרי. אז יש כאלה שאולי צריכים הכנה בשביל זה.

ב"ה

מה שגורם את ה"בלבול" לא בהכרח ההליכה לאוהל.

וכשבאים אנשים מסויימים ומפעילים לחץ חברתי אדיר, הם הם ולא מה שהוא אחר גורם את הבילבול במוח הרך של הבחורים האלו.

וקביעותך מאוד מוזרה, הרי אם זה בחורים "טובים וחסידיים" איך ראיה של מצבה יכולה לבלבל? לא הלכו לפני כן לקבר רשב"י בל"ג בעומר או לקברי צדיקים אחרים, אפילו לריי"צ וקרא להם משהוא?

כל הבלבולים נובעים אך ורק מפלג מסויים שהחליט מה עושה הרבי ואיכן הוא נמצא ללא בסיס, כי אם היה בסיס איתן מהרבי לא יוצא שום רע !!!

שוב שלא יבינו אותי בצורה לא נכונה: המצב קשה מאוד, 19 שנה של סיוט לא נורמלי, ומותר לכל אחד לתת לעצמו הסבר, ללא הגבלות מהרבי חי וקיים בגוף גשמי (זמרוני) עד שבג' תמוז הכל נגמר וצריך לבחור רבי אחר (סופר).

אבל אני סולד מהאנשים שקובעים בשביל האחרים, כגון מי שנוסע לאוהל לא מקבל אש"ל או קובע וחליפה. ועוד יותר מכך אם אתה משוכנע שדעתך היא המציאות, מה שלא הוכח, למה להשתמש בדרכים שגובלים בדרכם של המשטרים האפלים ביותר, כשבתורה כתוב בדיוק הפוך ומלכותו ברצון יקבלו עליהם.

ידוע לי על כמה מקרים כאלה ואף יותר מאחד מקרוב...

כשיש סתירה בין שני מציאויות- היצה"ר מתחיל לקדוח- ולאט לאט משפיע וזה מדיע למצבים קיצוניים ועצובים אצל חלק מהבחורי- במיוחד היותר תמימים וטהורים שבהם- לצערנו

ולשני החיים- הדבר הכי מעצבן זה תרבות הגם וגם- גם\ להיות עם כיפה יחי וגם ללכת לאוייל,  גם להגיד שהרבי חי וגם לבכות שלא היו בשבת שלפני ג' תמוז "במקום שלא קיים"

כמו שראובן דונין קורא לזא- להיות הזנב של הסוס שאין לו עמוד שידרה...

אתם לא מרוויחים מזה אתם בעיקר מפסידים- וזה בעקר מעצבן את הסביבה...- שאתם לא החלטיים אי אפשר לדעת מב תחליטטו או תגידו היום

ב"ה

מציאות יש רק אחת, יכול להיות אי ודאות בידיעת המציאות אבל בשום אופן לא יכול להיות מחלוקת במציאות !!!!

המציאות יכולה להיות שהרבי חי וקיים או מת וקבור, אין שתי מציאויות

וזה שמליון אנשים או יותר טוענים שהוא חי וקיים אם הוא מת וקבור זה לא ישנה את המציאות וכן להיפך אם מיליון ויותר טוענים שהוא מת וקבור והוא הכן חי וקים מחשבותם לא ישנו את המציאות !!!

ואתה טועה בגישה שלך, מי קבע שחייבים לאחליט? יש דברים שהם מעל בינתנו ושום רב ומשפיע לא יוכל לתרץ לנו כי הם גם באפלה והם מבינים ברבי שלאחר ג' תמוז כמו שאני מבין בפירוק המולכולות הגריעיניים שטבעו בכוס מי ים המלח !!!

אפרפו ראובן דונין ע"ה, הלך לאוהל אם דגלון על החליפה !!! מה אתה אומר ע"ז הוא גם היה זנב של סוס בלי עמוד שידרה???

"מעצבן את הסביבה" - קח כדורי הרגעה, ידידי !

אנחנו עדיין בדמוקרטיה ומותר לחשוב באופן עצמאי ולהתנהג לפי מיטב הבנתינו, אין שום צורך שתבין ותחליט לנו מה לעשות !!!

שכל אחד יתעורר בשביל הרבי בג תמוז לא משנה איך העיקר שיתעורר

מתי אתה?

דרך האגרות קודש כמובן

ב"ה

הבעיה העיקרית היא שכל אחד מכוון את השעון לשני !! וד"ל.

יש לי המון ערורים ומחשבות לגבי ג' תמוז, אם הספיק אשאל בכותרת נפרדת, כך אני לא החפור.

בעצם אני אוכל לכתוב גם אחרי ג' תמוז, השאלות נשארות אותם שאלות, ותרם מצאתי מי שיענה עליהם, למעט האמונה.

אתה נשמע כמו בחור בגיל העשרה- אין לי האשמות כלפי זה

אבל בתור אדם בוגר- מצפים שתדע לפתור את הבעיות ולא לכתוב תגובות כגון אלו פה אלא באמת תנסה למצא פיתרון

ב"ה

לגבי הגיל דווקא יש לי:

הרב גץ זצ"ל, בגיל מאוד צעיר כשהגיע ארצה, התמנה לרב המושב בן זמרא בצפון, אחד מהקהל שעל אותו אם זו לו בעיה שהרב כל כך צעיר? והרב ענה, בעיה זו תפטר אם הזמן. אז גם אצלי אם הקב"ה יתן לנו חיים, הבעיה תפטר אולי אם הזמן !

אבל איזה פתרון אתה רוצה למצוא, לרצון שיש לחלק מאיתנו לכפות את דעותיהם המאוד ספציפיות על האחרים? ובשני הכיוונים, אחד רוצה בגלל שהוא מבין כך שאף אחד לא יתקרב לאוהל והשני רוצה לשרוף את הכיפות יחי כמו ששרפו אז את התלמוד לפני היציאה למסע הצלב !

יש דווקא פתרון, זה התגלות הרבי, והדרך להגיע לכך אינה בוודאות דרך הכפייה מכל צד שהיא.

לגבי השאלות, אני מאמין שלכולם יש ויש ומי שטוען שאין, משקר לעצמו. רק אתמול ישבתי אם מי שהוא שהתקרב לחב"ד אחרי ג' תמוז וברגע של גילוי לב אמר לי: "לכם זה קל, ראיתם את הרבי, קיבלתם ממנו הוראות, לנו זה מאוד קשה, כמעט כל הזמן באפלה", לא רציתי לייאש אותו ולהגיד לו שיש לו טעות, כולנו באותה סירה ובאותו חושך מחוטב עציך עד שאוב ממך. ושלא תחשוב, האיש פעיל מאוד בכל מבצעי הרבי ובלימוד תורתו.

פטור בלי כלום א"א אז ניסיתי לנחמו בכך שאני באחלט מסכים איתו, שהיושב בשמים באמת מגזים 19 שנה.

ואז הוא סיפר לי בדיחה, דבר שמראה שבכל זאת האופטימיות גוברת על הפסימיות:

אישה הייתה בעצומה של הכנות לשבת והבעל הסתובב לה כל הזמן טועם מהקוגל, טועם מהשולנט וכו', ואז האישה התפרצה תפסיק להפריע ותתחיל לעזור ! ואז הבעל שאל מה אני יכול לעשות כדי לעזור, פשוט לך מפה. אחרי 10 דקות הבעל חוזר, ואישתו שאולת מה זהו, והוא עונה , צריך לעזור לאישה אבל עד כמה?

הקב"ה כנראה נהנה מהגלות, אבל עד כמה????

ובטח לא על גבי פורום ה או אחר

גאולה כללית מתחילה בגאולה פרטית- כנראה שהגיע הזמן...

ב"ה

בדיוק כמו בחטא העגל, אף אחד מישראל לא רצה לקחת את האחריות עליו אז זרק לשני "הנה אלוקיך ישראל", העגל זה האלוקים שלך לא שלי !!!

בעניני תגובות, אני כמו נאסראללה, שר"י, הגיב מתי שאני רוצה והיכן שאני רוצה !!!!

גם אם זה לא מוצא חן בעיניך !

אם הגאולה הכללית תלויה בגאולה פרטית, איכה? אני משוכנה שכבודו בעצמו ועוד רבים כמהוא הגיע לגאולה הפרטית שלהם, אבל מה לעשות אנחנו עדיין בגלות וד"ל !

ולזה היתהב כוונתי-

אתה כתבת הפיתרון היחיד- משיח

כתבתי לך שזה בכוחך ואתה זה שיכול להכריע את העולם לכף זכות.....(כמו שהרבי אומר בשיחות)

וכשכל אחד ידע לעשות גאולה ולהכניס אותה יום יום שעה שעה לביתו ולגאול את עצמו אז הוא יעזור לגאולת כלל ישראל- הרי כולנו כגוף  אחד...

לא אמרתי לך שאני בדרגה הזו- אבל נתתי לך דרך לפיתרון- שכביכול אתה מעלה תהיות רבות בפורום...

הלוואי ואגיע יום אחד להכיע את העולם לכף זכות

בשו"ט

וסורי על הפגיעה

ב"ה

ותודה שאתה חוזר על מה שכתבתי לך בפרטי ומנסה לרדת מן העץ !

אני לא כתבתי שהפתרון היחיד - משיח, למרות שאני סבור כך ולא כאן המקום לפרט.

כתבתי ואכתוב שוב במילים אחרות, הדרך והמפתח להביא את המשיח, נכון נמצא אצל כל אחד ואחד ובנתיים אף אחד לא מצאה אותו אחרת לא היינו בגלות.

מה שכן מפריע לי ואני מנסה להסביר שוב ושוב, הוא שכל אחד חושב שבידו המפתח הנכון, והוא רוצה שכל אחד ואחד יחשוב ויעשה כמו הוא. בלי שמות, אחת רוצה שכל עם ישראל ילך אם שתי דגלונים אחד בכל צד, אחד רוצה שיכריזו 3*3*3 פעמים יחי, אחד רוצה שיבכו 25 ביממה באוהל וכו' כל אחד והשגעונות שלו.

ואני אומר יפה אם זה הדרך שלך להביא את המשיח , בכבוד, אבל אתה לא יכול לדרוש ממי שהוא אחר, שיכריז 150 פעם יחי, או שיתלה מודעות בכל פינת רחוב, או שיעזוב את משפחתו ואת עבודתו וישב באוהל כל חייו !!!

הרבה דברים מזעזעים אותי פה ואני לא מתערבת..גם לא כשכל מתנגד נקרא עובד ע"ז ועוד כל מיני דברים מחרידים.

אבל עד כאן..

הקב"ה נהנה מהגלות..? הוא "מגזים" ? (אתה קובע מתי זה בסדר ומתי הוא "עובר את הגבול"? )

נהנה מזה שאנחנו סובלים??

הוא סדיסט בעיניך?

אין מטרה לגלות?

החלטת שחייבים משיח נאוו, אז אם ה' לא עושה כדרישתך הוא נהנה מהמצב??

שכינה בגלות! זה המצב! 

מתייסרת בגלות. חילול ה', הסתר פנים..זה מצב רע מאד..ושכל אחד יפעל לקדם את עצמו ואת העולם..אבל שים לב לצורה בה אתה מתבטא.

נ.ב.

אם לא לזה כיוונת והדברים נכתבו בסערת רגשות אני מתנצלת, ועדיין- שים לב שזו התבטאות שלא במקום..

ב"ה

אדמו"ר אחד שאיני זוכר את שמו, מדי פעם היה יוצא לאיזה עיירה שכולה גויים, לבד אם המשמש, בלי ליווי ובלי חסידים. בליל שבת לאחר סעודת שבת יצאו לרחובות העיר הוא ושמשו. ו... מאחד הבתים, שמעו זמירות שבת!

האדמו"ר היה המום, איך בחור נידח כזה, יש יהודי בודד? דפקו בדלת כדי לפטור את התעלומה.

האיש שפתח להם גם זכה להכנסת אורחים. והחל לספר את סיפורו: אני חייל בצבא, והצלחתי לשכנע את המפקד שאם יהיה לי יום אחד חופשי בשבוע כל שאר הימים אתפקד יותר טוב, אם כוחות מרעננים. הוא השתכנע ואמר תבחר יום אחד בשבוע וכמובן בחרתי ביום השבת קודש. שכרתי בית בעיירה הקרובה לבסיס וכל ערב שבת אני מגיע לכאן, עושה קידוש על לחמים, כי אין להשיג כאן יין כשר ושר זמירות שבת.

כשהם יצאו מביתו, האדמו"ר אמר לשמשו, רק בגלל יהודים כאלה אנחנו עדיין בגלות !!!

השמש היה עוד יותר מופתע, ושאל מה הפירוש? והאדמו"ר ענה שלהקב"ה יש תענוג מיוחד בעבודת ה' של אותו חייל, ולכן אומר עוד רגע, עוד רגע.

ברור שהקב"ה אינו סאדיסט, ח"ו, הוא נהנה מהתורה ומצוות שמקיימים בניו ובנותיו במסירות נפש, כשסביבם גויים עוינים.

מטרת הגלות, היא לעלות את הניצוצות של קדושה שהתפזרו בעולם, ולידיעה בכתיבה הארי ז"ל כתוב שכבר בזמנו, רוב הניצוצות עולו לקדושה ונשאר מספר מאוד מצומצם.

לגבי ההחלטה, זה לא אני, הרבי החליט כבר בשנת התשמ"ז להכריז ווי ואנט משיח נאוו, רוצים משיח עכשיו ! ואפילו עוד לפני כן בשנת תשי"א במאמרו הראשון, אנו דור השביעי צריכים להוריד את השכינה למטה בארץ.

עכשיו אני מקווה שזה יותר מובן !

דווקא הפוך תתערבי, תשאלי ותקבלי תשובות בעז"ה.

ולסיום כדי מאוד לקרוא את הסיפור אם חתנו של הבעש"ט שנקלע לאי בודד ועשה שם את ראש השנה. זה סיפור ארוך, אבל שווה מאוד.

אוקי, זה צד אחר.

תודה על הסיפור.

אנחנו רוצים גאולה. (משיח הוא זה שמביא אותה..מעין כלי. אני לא רוצה "משיח" אני רוצה "גאולה". ) אבל לא ניכנס לדקויות של טרמינולוגיה..

אנחנו רוצים, זה בסדר. ולקב"ה יש את השיקולים שלו. אז תתפלל ותקדם את הגאולה..אבל לאבא מותר גם לומר לא.

כל רגע בגלות זה רק לטובתנו. לא בשביל ההנאה שלו..אלא בשבילנו..

ואגב, לא..זה משהו ספציפי שהפריע לי..שלא נראה לי קשור לחב"ד וכו'..אלא סתם הסגנון של הדברים הפריע לי.

לויכוח על חב"ד אני לא מעוניינת להיכנס. תודה בכ"מ.

ב"ה

אין גאולה בלי משיח (לפחות לפי הרמב"ם בהלכות מלכים ומלחמותיהם).

אז להגיד אנו רוצים משיח עכשיו זה בדיוק כמו להגיד אני רוצה גאולה עכשיו.

משיח אינו כלל כלי, הוא "השחקן הראשי", הוא זה שצריך לחבר את האנושות כולה (לא רק את עם ישראל, שוב כלשון הרמב"ם "ולא יהיה עסק כל העולם אלא לדעת את ה' בלבד") אם בורא עולם.

מה שכן יכול להיות משיח ועדיין אין גאולה, זה המצב של בחזקת משיח.

כנסת ישראל נמשלה לפעמים לבנים של הקב"ה ואז אבא יכול להגיד לא, אבל היא גם נמשלה לאשתו של הקב"ה ובמתן תורה היו הקידושין (ראה גם שיר השירים), והיום זה במודה שהאישה דורשת את זכויותיה, ואם כביכול הייתה אפשרות לסחוב את הקב"ה לבית דין, היא, כנסת ישראל הייתה יוצאת עם היד על העליונה, למרות כל השוביניזמם הקיים בבתי הדין.

אחרי כמעט 2000 שנות גלות, מותר ואפילו חייבים לדרוש את הזכויות הבסיסיות המגיעים לנו כדין, משיח וגאולה !

איזה כלה נורמלית הייתה מחכה שהחתן יכניס אותה לבית 2000 שנה ! יש כאן מצב לא נורמלי, גם אם כל ההסברים שהגלות לטובתינו.

בעצם זה הויכוח עתיק יומין הקב"ה אומר שובו אלי (אתם ראשונים) והשובה אליכם וכנסת ישראל אומרת השיבנו ה' אליך ונשובה (אתה תעשה את הצעד הראשון).

למשה רבינו , גואל ראשון וגואל אחרון, מותר לשאול "למה הרעותה לעם הזה?". משה נשמה כללית שכוללת את נשמת כל בני ישראל, לכן מותר לנו, גם הקטנים שבעם בזכות שייכותינו למשה לשאול גם "למה הרעותה לעם הזה?".

אמרו לי שמחר בערב יש התוועדות בבית כנסת של הרב אליהו זצ"ל

מי שלא מכיר זה נמצא ברח' ריינס בירושלים (שכונת קרית משה)

והיה מדהים מדהים מדהים!!

ואני לא חב"דניקית... רק קצת מתקרבת... בודקת...

זה היה התוועדות עם הרב מיכי יוספי  (מהמם!! מהמם!! יצאתי עם המון חומר למחשבה ולמעשה...)

וניגונים עם אהרון רזאל (ארבע בבות!! איזהה אורות!!!)

הראו קטעי וידאו של הרבי  (איזה אבידה לעם ישראל!!!)

בקיצור, מי שלא היה פספס ובגדול...

ב"ה

לא נכנס שוב לפולמווס, אבל זכור לי איזה מעשה בכללות, לא זוכר את כל הפרטים כגון שמות הערים והאנשים:

אז הסיפור בערבון מוגבל מאוד:

תיירים הגיעו לעיר טבריה והמדריך אמר להם כאן קבור רבי משה בן מיימון הרמב"ם המפורסם, תלמיד ישיבה שעבר במקום שאל את המדריך איכן הוא גר והוא ענה שם כל שהוא של עיר בארץ. והתלמיד אמר בעירך אולי הרמב"ם קבור ! פה בטבריה הוא חי לומדים את תורתו יומם ולילה וכידוע כשלומדים תורתו של צדיק שפתיו ממלמלים ביחד אם הלומדים !

בקשר לזה שחזקה על המת שישתכח מהלב, ישנו את הפסוק הידוע, אחי יוסף שנתגלה אליהם הדבר הראשון שהוא שאל הוא "אני יוסף אחיכם, העוד אבי חי?"

הרי לפני דקה האחים דברו ודברו על אביהם ועל אחיהם יוסף שמת והצער בו שרוי אביהם וכו', אז מה שואל יוסף "העוד אבי חי"???

שאלת יוסף הרבה יותר עמוקה בעצם הוא אומר לאחיו, הרי חזקה על המת שישתכח מהלב, ואני יוסף עוד חי, זה אומר שאבינו יעקב, סבל סבל אמיתי של 22 שנה? ללא אפשרות להנחם או לשכוח אותי, לכן הוא שואל אם ולמרות כל הסבל הזה העוד אבי חי? מאיפה לו הכוח לשרוד את הסבל הנוראי הזה?

ואולי קשה לכם להבין שרבי עקיבא, אני מכיר אך ורק בזכות הרבי, שקירב אותי דרך שלוחיו לתורה ולמצוות. אם לא הוא, הייתי מכיר רק את שקספייר, פסקל אריסטו ועוד כמה מגדולי האומות. גדולי ישראל, לולא הרבי, היו נשארים אצלי כבלתי מוכרים. נקודה למחשבה !

לא מבין את הבדיחה העלובה !!!!

בנוסף רשעים עוד בחייהם קרואים מתים !!!

נכון?

מכאן נובע, שלדעתך, שכל מי שאנחנו זוכרים חי

ולכן,

כל התנאים חיים

כל האמוראים חיים

כל הרבנים שלומדים את תורתם חיים

גם לא רבנים

יהודים של היו רבנים

יהודים שלא שמרו תו"מ

גם גויים

אני מכיר מציאות אחרת....

כל צדיק שעשה הרבה דברים במהלך חייו זוכרים אותו לעד , כמו הרמבם למשל

דיברו על הנקודה שלא משנה מה שקרה בג תמוז היום הזה מעורר אצל כל יהודי ששמע על הרבי געגועים אילו

ב"ה

וראשית גויים עמלק, יש לנו מצוה לא רק לשכוח מהם אלה יותר מכך אם ישאר איזה זכר אפילו מעורפל מצוה עלינו למחותו. לעשות ריסט ! שכח מהגויים ותתרכז יותר בהבנה על פירוש של מיתה אצל יהודי ופירוש של מיתה אצל צדיקים בכלל וצדיק יסוד עולם בפרט.

זאת אומרת שזוכרים את הגוי חרבונה , כמובן בגלל שהיה טוב !

 ברור מאליו שאת הגוי איוב קרא הדרוזי  נזכור לטובה ואילו את שמעון פרס  היהודי ...

ב"ה

לאחר הסבר ערוך על כך שחרבונה היה שוטף מלא של המן, המע"מ לועז מוסיף:

"והטעם שאמרו חז"ל שיש לברך גם את חרבונה שאליהוא הנביא בה בדמותו של חרבונה."

לא בגלל חרבונה עצמו שהיה רשע כמו המן וכאמור שוטף איתו.

שאלתי את החבר שלי גוגל , אמר לי אחרי המון בקשות שקודם כל  חוץ מיוצאים מן הכלל כולם מסכימים שחרבונא היה גוי .

לא יכול להיות שיכתבו על אליהו הנביא , שיבוא כבר, שהיה אחד מן הסריסים.

והכי ברור זה בספר  "עטרת פז"  שמה ( חלק א כרך ג ,  אבן העזר  ה ' ) כתוב לגמרי  ברור :

יש להזכיר לטוב את חרבונא   על   אף    שהיה    גוי !

ב"ה

ציטטתי לך מילה במילה את המעם לועז, נכון אם שגיעת כתיב באליהוא שצ"ל אליהו !!!

חרבונה היה גוי, אין על זה ויכוח.

הוא גם היה לפי המדרשים וזה מוסבר היטב באותו מקום שוטף מלא של המן. גם בנסיון הפלתו של המלך וגם במזימה נגד מרדכי.

ואך ורק הזכות שנעמדה לו שאליהו הנביא השתמש בגופו אז חז"ל אמרו וגם חרבונה זכור לטוב.

מסתדר לך יותר טוב ? אם לא, תקרא את המעם לועז ולא את החבר שלך הרב גוגל.

ושאלה אם ח"ו אתה צריך רופא אתה שואל גם את ד"ר גוגל ועושה בעינים עצומות מה שהוא מציע לך?

שהצדיקים במיתתם קרויים חיים ואילו הרשעים אף בחייהם קרוים מתים.

וביאור הדבר, כי הצדיקים אין מטרתם אל העולם הזה כלל, אלא מתכוננים לחיי הנצח של העוה"ב,

ולכן במיתתם הולכים מיד לאור באור פני מלך חיים, וכיון שהם דבוקים בחי החיים לכך אינם קרוים מתים.

(הרב עמאר על פרשת חיי שרה)

ב"ה

חסידים פעם התווכחו האם העולם קיים או לא?

כי הרי המציאות האמיתית היחידה הוא כפי שכותב הרמב"ם שיש שם מצוי ראשון והוא ממציא כל הנמצאים וכל הנמצאים משמים וארץ ומה שבניהם לא נמצאו אלה מאמיתות המצאו.

והבעש"ט מסביר את הפסוק לעולם ה' דברך נצב בשמים, שאם לרגע קט יפסק מאמריו של הקב"ה במעשה בראשית העולם כלא היה וכל קיומו מדבר ה' הנצב בשמים.

אז שאלו איזה מן קיום זה שיכול להעלם כל רגע?

לבסוף פסקו שהעולם כן קיים למרות אפשרותו להעלם בכל רגע נתון כי בתורה כתוב "בראשית ברא אלוקים את השמים ואת הארץ" ולולא פסוק זה העולם היה נחשב כלא קיים !

כמו כן שאלו מנין שהשלג בצע לבן (דרך אגב הצבע לבן בעולם נחשב להעדר צבע) כי בתורה כתוב כשלג ילבינו ז"א שצבע השלג לבן.

אז אולי אתה מכיר מציאות אחרת אבל כל עוד שהיא לא מבוססת על התורה היא אינה מציאות.

כדאי מאוד להעמיק בשיחה הנפלאה של הרבי על מסכת תענית בהסוגיא ד"יעקב אבינו לא מת", משיחת כ' מנ"א תשל"א, אולי לאחר לימוד ועיון תקבל פרופורציה נכונה על ענין המיתה והחיים אצל צדיקים על פי תורה ולא על פי הנחות העולם (מלשון העלם והסתר)!

העדר צבע זה שחור.

לבן זה העדר צבע.

כשמערבבים הצבעי בסיס שהם, תכלת אדום וצהוב מקבלים צבע חום כהה מאוד הקרוב לשחור.

תנסה לקבל צבע לבן ע"י ערבוב צבעים ! נדא !

ועצם הדוגמה זה לא משנה גם אם נגיד ששחור זה העדר צבע, התורה אומרת שחור כעורב מכן שהעורב שחור !!!

 חום כהה זה לא שחור.

הרכבת כחול אדום צהוב נותן לבן .

שחורות כעורב זה בשיר השירים.

ב"ה

בשביל זה לא צריך ללכת לבית דפוס !!!

מספיק לערבב בהדמיה בפוטושופ.

נפלת על הבן אדם הלא נכון, כ-14 שנות נסיון בגרפיקה ובדפוס, טרום דפוס וכריכה.

אגב אם תקבל לבן תקבל ממני פרס !!!

עד כמה שהתגובות בפורומים יכולים להיות הזויות, טיפה של אמת חייבת להיות !

התעסקת  בצבעות 14 שנים וכנראה נדמה לך ברצינות למשל שאין ירוק' ויש רק הרכבה של צהוב וכחול .

אז תסתכל כאן בויקיפדיה ותראה בדיוק מה שכתבתי . גם על פרוק לבן להמון צבעים בעזרת מנסרה

וגם על יצירת לבן מאדום כחול צהוב.

http://en.wikipedia.org/wiki/White#Optics    

איפה היית לפני שלוש שנים???

|נאנח|

רמת הדיוק והאוטנטיות, הנימה, הנשמה בתוך הדברים.

התפעלות של אנשים מבחוץ לא תמיד משקפת.

יש כאן מישהו??

ב"ה

... וקיבלתי רק קיטון של שרבוב מילים ללא הסבר.

אז אנא ממך תפרט נא מה מציק לך?

מחתימתך נראה שאתה מאוד ממורמר.

ממי? ממה?

רובנו כאן רוצים לחב"ד (מלשון חב"ד את אביך ואת אמך למען יאריכון ימיך) את האחרים, אז יאללה תן יד !

בס"ד

מעט מצחיק אותי שמנסים להוכיח שהרבי חי בכל מני תרוצים, כאשר האמת היא שכל אמונתנו היא אך ורק כי ככה הרבי אמר.

הרבי אמר שמדור השביעי עוברים לחיי נצח ללא הפסק כלל, ללא צורך בתחיית המתים.

הרבי אמר שמי שמקיים בחייו "ונפשי כעפר לכל תהייה"- ניצל מקללת "אל העפר תשוב",

ועוד הרבה הרבה מקורות שמדברים על כך שבנשיא של הדור שלנו לא שייך הסתלקות,

ולא כמו שאר הצדיקים שבמיתתן קרויים חיים, אלא חיים ממש.

להסביר את זה בשכל?

זה לא עניין של שכל. זה עניין של אמונה. עד כמה אתה מאמין במה שהרבי אומר.

הרבי גם אמר שהגאולה כאן ואנו אלא שעוד לא פקחנו עיניים.

ז"א יש דברים שאנחנו לא רואים, ועובדים על זה...

מי שרוצה ללמוד יש מה ללמוד, אבל הנקודה הכי פשוטה היא ברגע שכבר ברור לנו בשכל שהרבי הוא נביא,

וברור לנו (חסידי חב"ד) שהוא המשיח, ואינסוף סיפורים בין שקרו לנו אישית, בין של אחרים שמראים עד כמה הרבי איתנו כאן בחיי היומיום, וברור לנו שכלית שאם הרבי אמר ככה זה, כי גם בשכל של נפש בהמית ניתן להבין ששכלנו דל מלנסות לבחון את דברי הרבי.

נותר לנו לבחור, האם אנו ממשיכים להאמין בכל מה שידוע לנו או שמתבלבלים.

גם בני ישראל ראו את "גופת" משה רבנו מרחפת מעל הר סיני, הם ספרו 40 יום כפי שמשה אמר, ומשלא הגיע התבלבלו.

ואז התחילו טענות  :"הייתכן, אדם לא אוכך ולא שותה 40 יום ולילה ויחייה? " וכ' וכ

שבט לוי נותר נאמן  :,אין לנו אלא דברי בן עמרם". משה אמר שהוא יחזור תוך 40 יום. גם הלווים לפי החשבון לא הבינו איך עברו 40 יום והוא לא הגיע, (הם לא למדו רש"י שמסביר שהיה כאן עניין של ימים שלמים )

הם אמרו דבר פשוט, משה אמר שהוא יחזור משם, אז הוא יחזור. איך? לא יודעים.

הרבי אמר חיים נצחיים ללא הפסק, אז ככה אנחנו מאמינים. אולי ש מי שמבין ויודע יותר, ויש מי שפחות.

אבל הנקודה כאן זה ככה הרבי אמר ואין לנו אלא את דברי בן עמרם. ואם צריך לבחור בין מה שאנחנו רואים לבין מה שהרבי אמר- המאמינים שהרבי חי כפשוטו בוחרים להאמין בדברי הרבי. וב"ה שזכיתי להיות בניהם.

ב"ה

... מקור לא חב"די, כך שא"א להגיד שהוא אזוי גם למי שטוען כך על חסידי חב"ד.

נא לקרוא את מעם לועז על סיפור העליה של משה למרום וחטא העגל.

התארים המובאים שם לא משאירים ספק על איך היה, שהשטן הראה להם ג' תמוז באופן מוחשי ביותר.

בני ישראל ראו ארון קבורה לא דמיון בעלמא, ויפה אמרה עוד מישהי, הכל ענין של אמונה טהורה.

מי שהאמין בדברי משה ניצל מהחטא ומי שלא ...

וגם לאחר מכן כשחטאו בעגל, כל אחד לעצמו המשיך להאמין בליבו במשה ושהוא עדיין חי רק שבפרסום כלפי חוץ כל אחד אמר לשני "הנה אלוהיך ישראל" ולא אמר "הנה אלוהי" או כמו שנגיד בגאולה הקרובה "הנה אלקינו זה".

עכשיו יתברר לי יותר הפרוש ששמעתי פעם על ואתם תלוקטו אחד אחד, שיש אנשים מסויימים שעד שמשיח בכבודו ובעצמו יקח אותם אחד אחד ביד כמו מלווה של הסעה לבית ספר, הם לא יאמינו עדיין בו ובגאולה. אשרינו שזכינו לא להיות בתוכם. ברוך אלוקינו .... שהבדלנו מן הטועים.

אבל צריך עוד להבדיל, ולשאול, האם התנהגותם נובעת אך ורק מחוסר אמונה ו/או החוסר אמונה נובע מאי רצון להתחייב ולעבור לשלב מעשי, הרי בסופו של דבר חב"ד דורשת פנימיות ואמיתיות, ועדיין לא כולם מוכנים לכך.

מזכיר לי בעל בית שעבדתי אצלו בתקופת יו"ד שבט נ"ג, למחרת של הסאטלייט, אישתו אמרה שגם הם כקיבוצניקים ו"חילונים" גמורים חיכו וציפו ובעלה אוסיף, "מצד אחד זה יותר טוב שלא קרא כלום, אתה רואה את עצמיך שומרת את שבת הבאה?"

קשה להפוך את כל ההרגלים, יצטרכו להשאיר את הכיפה הסרוגה במגירות וללבוש כמו המשיח קובע קנטש, יצטרכו בבתי כנסיות לנגן ניגוני חב"ד במקום מנגינות כמו "על הדבש ועל העוקץ", הרבה יותר קל מלשנות את עצמו הוא להכריז על החב"דניקים שהם הזויים ו/או עובדי עבודה זרה, בלי לנסות להבין כלום !

ב"ה

שבה הרבי אומר מפורשות שבדורנו שלא כמו בדורות הקודמים לא יהיה הפסק בנתיים !

אז גם בלי להכנס לשאלה אם הצוואה אמיתית או לא. עד כה מי שמחזיק בה סירב להראותה לבית דין של השכונה.

בכל אופן יש לפניניו שיחה שאלפים שמעו, שעשרות אלפים למדו לאחר הגהתה ע"י הרבי, ומולה צוואה שרק בודדים מנפנפים בה !

זה בקשר לעבודות, ואם נוסיף לכך את הרגש החסידי, שכל חסיד לא חייב לקבל את הגזירה, כפי שהרב מרלו, אביר שבאבירים, עמוד ההלכה דהשכונה, בשנת תשמ"ח, לאחר השיחה המפורסמת של חשבונו של עולם, שהויא טענה יותר חזקה של טענת הצוואה, כי כמו השיחה של בלי הפסק בנתיים נשמע ע"י אלפים ונלמדה ע"י עשרות אלפים, ניגש לרבי ואצביע עליו ואמר ואתה תצווה את בני ישראל ! לא מקבלים את הגזירה של שאלת רב, או רופא וכו'.

והלך עוד יותר רחוק, אם הרבי משנת תשמ"ח ידע מה שיקרא ובכל זאת אמר את השיחות של נ"א, נ"ב, אז הוא אינו רבי, הוא נוכל שאין לא היה, ולא יהיה כדוגמתו עלי אדמות, עבד על אומות העולם ועל עם ישראל בכלל ועל חסידיו בפרט !

וכמובן גם נביא שקר לפי כל הלכות נבואה המופיעות ברמבם, שנביא שאומר נבואה טובה והיא לא מתקיימת הוא נביא שקר !

בשיחה רגילה ניתן להגיד אולי שהרבי ציפה וקיווה שאנו בזמן הגאולה, אבל לאחר שיחת שופטים אין מקום לספק או שהרבי נביא אמת או שקר, בנבואה אין מצב של משאלה, יש או אין נבואה !

ב"ה

אבל לא נורא, אני לא מורה להבנת הנקרא !

בנוסף לשיחות של נ"א, נ"ב הזכרתי את השיחה של תשמ"ח, שהיא טענה הרבה יותר חזקה מצוואה שאף אחד לא ראה !!!

ואין כאן ויכוח כלל כי זה לא נושא הדיון, נושא הדיון הוא הגעגועים לרבי שתופסים כל שכבות העם, אבל תמיד יש את ה"נשמה הטובה",וזה לא את, זה קרא הרבה לפני, שיודעת בערמומיות יתרה לסתות את הנושא המרכזי לשאלת חי לא חי, רבי לא רבי? זה קורא כמעט בכל דיון.

ואם אחרי 19 שנה עוד מתווכחים כאילו זה קרא אתמול, אז זה סימן מובהק שיש כאן תופעה לא רגילה למעליותא, ולא משנה מה הדעות האישיות והפרטיות של כל אחד ואחד, רואים שהגעגועים לרבי הולכים וגוברים ובעיקר לא לחיצוניות הרבי, כגון שיחות, מאמרים, חלוקת דולרים או יחידות ובמידה מסויימת גם ראיית הרבי, הגעגעוים הם לעצמות ומהות הרבי, כי לכל השאר התרגלנו כבר שאין.

ב"ה

היום השתתפתי בהתוועדות בביצפר שלי והבנתי עד כמה בנאדם לא יכול להיות מקושר לרבי בלי שיאמין ברבי.

אפשר להגיד  שהרבי הסתלק אפשר גם להגיד שהרבי חי אבל מי שלא מאמין ברבי ולא עושה מינימום בשביל להתקש לרבי

אז אני מרחמת עליו על החינוך שנתנו לו...והמבין יבין...

שנזכה כולנו להתקשר לרבי מלך המשיח שליט"א(כן, אני משיחיסתית)באמת

ושנזכה להתגלו של הרבי מה"מ שלי"טא תכף ומיד ממש אמן!!

"יחי אדוננו מורנו ורבנו מלך המשיח לעולם ועד"

צריך רק למלא את רצונו הקדוש

כולם מתגעגעים-

לחיוך שלך, לדולר עם הברכה, לכוס של ברכה...

להתוועדיות- ההתוועדויות- המדבקות המחברות,

ליחידות של כל אחד, למכתב המיוחד...

לתפילה המרטיטה של ום כיפור וראש השנה...

לשמחה האדירה של סוכות ושמח"ת- עידודים לכל שניה...

מתגעגעים- לדברי התוכחה בצומות

חלוקת לעקח  אחרי סדר הושענות

השיחה של הפאראד, ההצדעה במצעד

מתגעגעים לראות אותך שלשו פעמים ביום בתפילה

ונושא  שיחה בהפתעה

כינוס שלוחים עוצמתי

בעידוד שירת   יחי

מראה: "שקבלו כבר את עול מלכותי"

לראות את זיו פניך

אני לא מתגעגע לכל אלה,

שכן אני אך ורק ילד- לא מכיר את העוצמות

שבמעמדים שונים -

הכל רואה רק בתמונות

אני באמת רוצה  רק אותך- רבי- עצמותך ומהותך,

לא לגילויים, לא לברכות ולא הארת פנים

רק "מתפלל לדעת  זה התינוק"

בלי חילוקים ומדרגות- אליך בלבד! 

הרבי המשיח אחד יחיד ומיוחד

אבא שלי!!

ב"ה

גם אם זה יזעזע כמה, למען גילוי נאות, שם של אותו "רב" הוא קוטלר.

אבל יאמר לזכותו, שבגלל שינאתו לחב"ד, ובזכות התושיה של הרב אשכנזי, חסידי חב"ד ניצלו מהתופת, והסיפור כך היה:

הרכבת האחרונה שהיתה אמורה לעזוב את שנגאי, היתה מתוכננת לנסוע ביום שבת בבוקר.

העולם החרדי היה מחולק לשתיים, חלק טענו פיקוח נפש דוחה שבת וחלק קיוו וציפו שיהיה עוד רכבות כך שאין צורך לחלל את השבת.

במקראים כאילו חסידים שואלים את הרבי, ובגלל המצב המלחמתי, לא הייתה אפשרות, אז מה עושים?

הרב אשכנזי אמר קבלה בידי החסידים אם א"א לשאול את הרבי או רב חסידי, שואלים את המתנגד ועושים את ההיפך.

דעתו של אותו מתנגד קוטלר, הייתה ידוע, לא לחלל שבת. החסידים עשו את ההיפך ועלו לרכבת וכך ניצלו.

רק שמהמחשב שלנו דאגנו שלא תהיה כניסה לפייסבוק, ולכל מיני מקומות לא ראויים אחרים.....

במיוחד שזה האתר שעובד עם אינטרנט רימון על כל קריזותיו

אשמח. איפה זה כאן? בפסיפס?

אשמח אם תראו לבני הנוער. שישתפו את חוות דעתם.

/Mosaic/Read/24918

תודה!