לק"י
היו חג ושבת ממש נחמדים, עם אוכל טעים ומלא עוגיות ועוגות😅
וגם זמן מנוחה.
יבורך ממציא המזגן...
עכשיו נשאר לצלוח את השבועות האחרונים של השנה בהצלחה💪🙏
שבוע טוב ומבורך ושפע של בשורות טובות!!
לק"י
היו חג ושבת ממש נחמדים, עם אוכל טעים ומלא עוגיות ועוגות😅
וגם זמן מנוחה.
יבורך ממציא המזגן...
עכשיו נשאר לצלוח את השבועות האחרונים של השנה בהצלחה💪🙏
שבוע טוב ומבורך ושפע של בשורות טובות!!
זה היה כדורגל ברמה של קבוצות בליגה א' בקרב על ירידת ליגה
ראיתי עם חבר את הגול השני והתפוצצנו מצחוק. הם לא יודעים לחבר שני מסירות ומנצחים שלוש אפס
לא מבין למה כולם מטורפים על זה
מעדיף לעשות מרתון המומינים
אתמול רמת המשחק באמת הייתה "אנשים שבועטים בחתיכת בד"
אה וכמובן שאני גם מסכים שאין על מרתון של המומינים 😁
זה סוחף לדעתי בעיקר בגלל האוירה... אני לא הייתי בעניינים בכלל ובכל זאת התרגשתי מהחגיגות סביבי יש בזה משהו מדבק רצח
בעיקר ביתר שזה מרגיש כמו ניצחון לימין ועם כל המצב...
אבל גם כעסתי על אנשים מסויימים... (חילונים אגב) ...איפה הראש שלכם?! אפשר אותכם בחזרה בעולם?! הכדורגל זאת סיבה מוצדקת להתעלם ממני או ממי שצריך אותך??
@הפי עכשיו ראיתי מה שכתבת ואני לא יודעת איך את סובלת את זה...
ממש גרם לי לחשוב חד משמעית שעדיף בעל שלומד תורה ואסור להפריע לו מאשר בעל שצופה במשחק ואסור להפריע לו...
שהם שמחים
הרבה פעמים אני תוהה לעצמי מה לעזאזל כלכך מעניין בכדור
את פשוט מתייאשת מלהבין אותם מראש כי את יודעת שלא תביני
אוהדות נלהבות, מתווכחות בפייסבוק כמו בנים על שחקנים ונתונים של משחקים וכו' מפגינות ידע מרשים מאד
וגם מקללות את אוהדי הקבוצה המתחרה חחח
כן תמיד יש
מה אני אגיד לך ברור שזה תלוי גם איפה גדלת ועוד דברים
אבל במקום כמו שאני גרה, שבו נשארו עדיין מספיק שנים אחורה אין את השאלה הזאת
שיהיה חג שמח!!🌸🌸🌸
תודה! חג שמח גם לך
אני לא רואה כדורגל ולא אוהב כדורגל, אבל...
ברצוני למחות כנגד אלה המזלזלים במי שצופה בכדורגל.
צפייה בכדורגל היא בזבוז זמן כמו שמשחק קופסה הוא בזבוז זמן וכמו שקריאת ספר היא בזבוז זמן וכמו שללכת למופע סטנד-אפ או הצגה זה בזבוז זמן וכמו שהליכה לים או למעיין הם בזבוז זמן.
כן, אנשים עושים דברים מסוימים כי זה כיף להם. בלי תכלית עמוקה, בלי מחשבה שאותם מעשים יקרבו אותם לאיזו שהיא מטרה נשגבת.
כיף, פשוט כיף.
אין בהלכה איסור ליהנות מהבלי העולם הזה, בין אם זה משחק כדורגל או הליכה לים.
אני אישית מעדיף משחק קופסה על פני משחק כדורגל, אך איני מבין את הזלזול באלה שאוהבים כדורגל כאילו הם אנשים נחותים עם תחביבים של תתי אדם.
רק אומר שכדורגל זה משחק מטופש.
זה הכל
ממש לא בקטע מתנשא
באותה מידה לראות סדרה של היפופוטמים לבנים עירומים מצוירים זה טיפשי. אבל זה נוסטלגי
ולמה תמיד אתה כותב עלי '''תמיד''?
נדמה לי שאתה ניק אחר
אבל זה רק אתה..
אז כל דבר מזכיר לו אותה
אני מוכן גם לרמוס
ניקים אחרים בשמה
ekselion חחח דיברתי על עצמי
אחוק
די מסכימה חוץ משתי נקודות: יש תחביבים שיצאת מהם תועלת יותר גדולה ויש כאלה שפחות...שלא נדבר על תחביבים (כייפים) מזיקים. לדוגמא אם הבנאדם אוהב לשחק כדורגל זאת תועלת יותר גדולה מלצפות בו. (ולשרוף זמן בלי תועלת זה כן נוגד את השקפת היהדות גם אם זה לא אסור).
דבר שני- הבעיה באלה שאוהבים כדורגל זה שהוא ממכר, והאנשים שיש אנשים שביום שיש משחק הם לא קובעים כלום לא עושים שום דבר אחר הזמן הזה "קודש". וזה בא על חשבון הסובבים...
אנשים לא מזלזלים באלה שאוהבים כדורגל הם מזלזלים בסגידה המטורפת לזה.
מן הסתם רוב אלה שראו את הגמר אינם מכורים, ובכל זאת היה כאן זלזול כלפיהם.
יש אנשים שמכורים למין, זה לא אומר שמין זה רע...
לא ראיתי פה זלזול יש אנשים שלא מתחברים לזה אז בשבילם זה בזבוז זמן
חוץ מזה בד"כ זה או שאתה בפנים או שאתה לא
ואם הבנתי אותך נכון, מפריע לך היחס לזה לעומת הנאות אחרות דווקא
אז הבאתי לך קישור שמצאתי,
הייתה שאלת רב כזאת:
אני אדם שמאוד אוהב צפייה בכדורגל ולשחק כדורגל, אפשר לומר שזה התחביב העיקרי שלי...
לפני כמה זמן אמרו לי שהייתה שיחה של ראש הישיבה שאני לומד בה(לא הייתי שם במקרה) שיש בעיה עם זה וזה מושב לצים וכו' וכו'
ראש הישיבה התייחס לנושא הזה כיוון שהיו מעט תלמידים של הישיבה שצפו במונדיאל על חשבון הלימוד...
תראה, אני לא צבוע, ברור שאם תלמידים מבטלים תורה בזמן הישיבה על דבר כזה ברור שזה בעייתי, אבל אני חושב שזה בעייתי כמו כל דבר אחר שאדם יעשה, אם אדם ינגן בגיטרה כל היום על זמן הישיבה זה טוב? אם אדם יילך בזמן הישיבה למסעדות שף כשרות זה טוב? ברור שלא, אבל אני לא מצליח להבין את התפיסה המצומצמת הזאת שכל דבר היום הוא בעייתי, מה כבר אני רואה?, אנשים משחקים בכדור,אין כאן שום בעיה של צניעות ושום בעיה מן התורה אם לא צופים בשבת או מה שצולם בשבת...
תשובה
שלום לך
..
במה שונה כדורגל מכל ביטול תורה אחר?
מה עדיף? פויקה או משחק מונדיאל?
כיון שניכר שאתה בן תורה אפשר להשתמש במושגים של כמות ואיכות.
מבחינה כמותית, ייתכן ולשבת על פויקה יבטל מבחינה כמותית יותר תורה מאשר צפייה במשחק כדורגל, אבל מבחינה איכותית זה לאו דווקא אותו דבר.
מבחינה איכותית, צפייה היא יותר פסיבית ואילו פויקה האדם נשאר אקטיבי ומבטא את עולמו הפנימי.
לכן, בעיני, גם אם זה לא דברי תורה וחידושים למיניהם אלא דברים בעלמא הוא עדיף על כדורגל, ולא בגלל הכדורגל אלא בעיקר בגלל הפסיביות שיש.
מנגד, יש אנשים שזה מרחיב את ליבם, זה דווקא מאפשר להם להבין יותר וללמוד יותר.
הצפייה במשחק כדורגל משרת את עולם הקודש שלהם, ואילו הפויקה מהווה בריחה מבחינתם כי הם מרגישים שהלימוד בישיבה חונק אותך.
האם יש דרך לראות את זה חיצונית?
לא. זה תלוי באדם עצמו וביושרה שלו עם עצמו.
אולי לכך ראש הישיבה התכוון.
ההבנה היא שהאדם הוא מכלול שלם, ולכן עיסוק בנגינה ובאומנות היא חשובה – עד כדי כך, ואולי הראש ישיבה שלך ציטט את זה, שתלמידיו של הגר"א מביאים בשמו שמי שחסר לו מידיעות העולם חסר לו כנגדו עשר ידות בתורה, קרי בלי ההבנה של חכמות העולם, אי אפשר באמת ללמוד תורה כמו שצריך.
מתוך כך, היחיד שיכול לענות באמת על השאלה השניה שלך האם אתה יכול להמשיך לעשות את זה בלי חשש – הוא אתה.
אתה יכול לשקול לא רק את המקום שזה פועל ומרחיב את הלב ואת היכולת ללמוד, אלא האם מה שמשמיעים על המגרשים ו/או השדרים הם דברים שלא משחיתים את הנפש.
יש משחקים נורא מתורבתים, אבל מאידך יש כאלה שגם השדרים, ולא רק הצופים ביציע, מבטאים ואומרים דברים לא ראויים. וכן, זה משפיע על הנפש לרעה.
לקוח מתוך-https://www.kipa.co.il/%D7%A9%D7%90%D7%9C-%D7%90%D7%AA-%D7%94%D7%A8%D7%91/1147466-1/
Winston Churchill once said: “Soccer is a gentleman's game played by hooligans, and rugby is a hooligans' game played by gentlemen“.
בכל מקרה איך זה קשור?
באלגן דווקא בערב חג
כי תוך כדי הגול קראתי לו לעזור לבשל לנקות 
לא נעים לי דווקא בגול
לא צריך שעורי בית רק תגיד לי מי ניצח ישראל?
נקרא מונדיאליטו.
(לא רואה את זה אבל יודע)
באיזה הקשר הרב גורן בירך את הברכה הזאת בכותל?
אם יציעו לכם לקבל זריקת הרדמה שתרדים אתכם ליום שלם ובתמורה לכך תקבלו 30 מיליון שקל מן הסתם תסכימו.
אם יציעו לכם הרדמה ליומיים (ותוך כדי שאתם מורדמים מביאים לכם את האוכל וכו' שאתם צריכים. כלומר - אין בזה בעיה מבחינה בריאותית), כנראה שגם תסכימו.
השאלה היא - עד לכמה זמן תסכימו?
חודש?
חודשיים?
חצי שנה?
שנה?
כמה שנים?
מה מקסימום הטווח שתהיו מוכנים להיות מורדמים בשביל לקבל 30 מיליון שקל?
לא בטוח הייתי מסכימה
פךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךך חההההההההההה!
אם אתה נמצא בפורום דתי תלמד לכבד את הדעות שלהם. נמאס כבר מהזלזול שלך
באמת. תתבגר
כאילו שהוא לא היה מוכן אפילו לשניה כי "אי אפשר לקיים מצוות כשישנים". כן, בטח, אה הא. שמענו.
אבל אני די חושב שהוא אמר את זה בהלצה.
אי אפשר לעשות מצוות כשישנים.
אלא אם כן חולמים על דברי תורה ואז אולי זה בבחינת מהרהר אבל לא בטוח בזה..
שאתה חושב שזה בדיחה.
הוא היה רציני וחבל שאתה לא מצליח להבין את זה.
כמה מצוות מפסידים אם ישנים שנייה?
כנראה לא הרבה.
מנגד, כמה מצוות אפשר להרוויח אם מרוויחים 30 מיליון ש"ח?
ללמוד תורה כמה שרוצים כי אין עול פרנסה, לפרנס לומדי תורה, להקים מוסדות חסד, לקדם מחקרים של תרופות, להעניק השכלה גבוהה למי שידו אינה משגת, הרשימה באמת אינסופית.
אגב, אם היו לו 30 מיליון ש"ח, הוא היה מוכן לוותר עליהם בשביל לישון שנייה אחת פחות?
הרי זה בדיוק אותו הדבר.
בשביל כסף, זה לא מצד המצוות אלא מצד משהו קצת אחר.
לצורך הענין, אני אחליף לרגע את השאלה של הפותח בשאלה שלדעתי היא דומה להפליא.
נניח שהיו מציעים לך להימכר לעבד (באופן שתוכל כמובן לקיים את כל המצוות כראוי) למשך פרק זמן מסויים, ולהרויח 30 מיליון ש"ח.
האם היית מסכים?
למרות שחיצונית ורגשית יש בין ההצעות הבדל גדול, במהות הדבר זה כמעט אותו הדבר.
לעבד.
לישון זו פעולה שאנחנו *ממילא* עושים שליש מחיינו.
כלומר אומרים לך בוא תעשה משהו שאתה ממילא עושה כ"כ הרבה שעות בכל יום, ובתמורה תקבל תשלום.
להימכר לעבדות זה משהו זר לנו, שאנחנו לא רגילים בו ואפילו מזדעזעים מהמחשבה הזאת.
הבעיה היא לישון בשביל לרצות מישהו שיתן לך כסף. בלי שום תכלית אחרת.
שאתה מקיים כל זמן שאתה ער.
הענין שאתה חושב שפרנסה מגיעה בגלל שעושים השתדלות מסויימת.
אני מאמין כמו ר' זושא שהפרנסה מגיעה מ-ה' בצורה ישירה.
אני עובד בגלל סיבות אחרות כמו להיות מקורקע או כי אני חושב שצריך להיות יצירתי גם בחכמת העולם ש-ה' ברא.
תמיד מנחה אותי דברי הנפש החיים שגם כשאתה עוסק בדברים אחרים אתה צריך להרהר בדברי תורה, וגם אם לא מגיעים למדרגה הזאת, לפחות השש מצוות התמידיות.
ה' יתן את הפרנסה בכל מקרה אם מגיע לך, אתה לא צריך לבטל מצוות בשביל זה.
לא מתאים לצחוק על משהו שמישהו אומר. ובטח שלא לגחך.
במיוחד כשמדובר על עניין דתי, בפורום דתי.
תפסיק לזלזל. יש לך דעות? מצויין. לא לכתוב כך, בצורה שפוגעת גם באחרים.
זה עניין טהרני. זה מצחיק כי זה פשוט שקוף שהוא ולא אף אחד בחיים לא היה מוותר על כסף גדולבשביל לישון שניה כי אי אפשר לקיים מצוות בשניה הזאת. זה פשוט מגוחך להגיד את זה.
למה כל כך מפריע לך שמישהו מאמין עד כדי כך שזו הבחירה שלו??
נכון שהכל פה תיאורטי, ואם זה היה במציאות, *ייתכן* שהתשובות (מכולם אגב) היו משתנות.
אבל ככה הוא מרגיש!! מה הבעיה שלך?
למדתי פעם (בעקבות השאלה- אם רשעים מקבלים שכרם בעולם הזה איך יש רשעים מיליארדרים וכו' ורשעים שחיים בפשטות יותר, מה זה השכר של המצוות שלהם?)שבעולם הזה השכר שנותנים על מצוות זה לפי כמה שהם באמת מעריכים ומשקיעים עליה. ז"א אם בן אדם מוכר לוותר על מצווה בשביל נגיד מנת פלאפל אז השכר שיתנו לו זה לפי זה ולהבדיל בן אדם שלא מוכן לוותר על מצווה אפילו בשביל 30 מיליון ש"ח אז השכר בהתאם.
אשריך!
אבל אם זה ליום שלם זה כבר באמת בעיה, כי זה ביטול של הרבה מצוות
אתה חייב להיות הוגן כשאתה מציע את זה.
אני לא סובל זריקות.
עושה רק כשחייב
גם ככה לא עושה משהו יעיל אחר. לפחות לא אפריע...
וברצינות, אין לי משהו מספיק חשוב בזמן הזה.
בכללי? לא בזמן לימודים. אא"כ אני יודעת את כל החומר תוך כדי ואז מצידי תרדים אותי עד סוף הלימודים.
אבל לא בזריקה.
כואב מדי.
מאמין שהייתי מוכן אפילו חצי שנה... מה רע
זה ירידה לצורך עליה 😅
איפה נרשמים?
בהרדמה, עד שהוא התרגל לסבל בלי שיצטרך לעשות הרדמה ואז עשה את הניתוח.
לאח שלי יש בעיית קשב וריכוז והוא כל הזמן שוכח את המפתחות שלו במקומות שהוא מגיע אליהם וזה כמובן מאד מסבך אותו.
אני לא מבין למה הוא לא עושה לעצמו איזה משהו שיזכיר לו לקחת את המפתחות.
למשל - תזכורת בפלאפון, גומיה נסתרת על היד, לשים את המפתחות בגרב ובטח יש עוד הרבה מאד שיטות או דרכים לזכור את המפתחות.
זה לא שהוא שכח פעם או פעמיים או 10 פעמים, זה משהו שקורה לו כל הזמן במשך שנים מאז שהוא ילד.
לאחרונה הכרתי עוד מישהו עם אותה בעיה, אז השאלה הזאת עלתה בי עוד יותר.
איך היא יזכור לעשות תזכורת כדי לזכור?
שמגדירים מראש איפה כל דבר צריך להיות
אם המקום יהיה מסודר הכל יהיה טוב
ככה אנשים עם בעיות קשב וריכוז מתקשים בדברים כאלה, תעריך אותו על כל הפעמים שהוא לא שכח.
שמלא פעמים כשעברתי לידו והוא הסתכל עליי אז קרה לי משו 2 שניות אחכ בין אם זה להחליק/ליפול/משו שנכנס לי לעין (עכשיו זה היה שניהם בו זמנית)
זה אומר שהוא עושה עליי עין רעה?
הוא לא איש סימפתי
לא עשיתי לו כלום מה הוא רוצה ממניי
שדעתך היתה מוסחת בגללו.
זה מה שאני מרגיש כשאני עובר לידו
פעם הלכתי אליו כדי לרפא טחורים. בשביל חבר לא בשבילי.
שזה כשלעצמו סיבה לכל מה שתארת.
כנראה שאת נלחצת ממנו וה גורם לברים האלה לקרות
הנכד של ר' אריה.
כמה זה מסוכן?
צריך לקבוע תור לרופא?
יכול להיות שזה נסיגת חניכיים
ושיננית..
אבל כן צריך להיבדק אם זהזה אפשר לטפל בזה בקלות ולמנוע
אם זה פצע בדכ יורד הרבה דם מהפה
קלטתי שהרוק אדום
אם מקיאים דם שיכול להיות מהמעיים אז חייב לראות רופא. אם זה מחלל הפה או החניכיים, לא חושבת.. אולי זה אומר שכדאי לקבוע בקרוב עם שיננית..
וגם דלקת חניכיים,
וגם עוד אינספור אפשרויות אחרות.
איך אפשר לעזור עם כל כך מעט מידע?
זאת הסיבה שצריך רופא, הוא יידע לשאול מה שצריך בשביל להבין את המצב
תהרוג תילדה וזהו!
למה ישר לקפוץ לאופציה הקיצונית
הראיתי למה אי אפשר לסייע על סמך מה שהיא כתבה כאן.
לחשוד שקצת דימום מהחניכיים זה ח"ו משהו כזה (לי יש חניכיים ממש רגישות שמדממות כמעט בכל צחצוח. ואין לי דלקת) ברור שגם במקרה כזה צריך לראות רופא, אבל בנחת.. זה לא סכנת חיים..
לפני שמלחיצים..
גם לי יש חניכיים כאלה וזה לא עושה לי דם
אני רואה שכבודו מוצא את הבינה המלאכותית חבר נאמן 
והוא אף פעם לא מתלונן
הוא צריך עוד כמה שנים ללמוד
פשוט הרבה פעמים מה שנראה לו הכי נכון להגיד, זו האמת.
אתה אגדה
זה חוסר רגישות מה שכתבת
אכזבת @פשוט אני..
פשוט אני..לא התכוונתי להיות לא רגיש.
באמת כל כוונתי הייתה להדגיש שאין אפשרות לעזור עם כל כך מעט מידע...
אני מבין שהדרך שבה בחרתי לעשות זאת הייתה לא מוצלחת, מצטער ומבקש את סליחתך.
יש סיפור על זה עם האל Odin.
אני תמיד מצאתי עת עצמי בבתי מדרש אשכנזיים וספרדים כאחד. אולי קצת יותר אשכנזים מסורתיים שבהם עדיין לומדים גמרא במגינה וכדומה.
לגבי בתי כנסת ותפילה אשכנזיים יש לי טראומה רצינית. לא התחברתי למגינות התפילה, הרגשתי שכולם רציניים ואין שמחה, לא הרגשתי אחדות אמתית של קהילה, הרגשתי שבוחנים אותך. אני אפילו מדבר על בתי כנסת של קרליבך וחב"ד.
לעומת זאת, בתי כנסת ספרדיים באים בסבבה, מקבלים אותך איך שאתה, אין לחץ באוויר, יש שמחה ואחדות וזרימה, אנשים מתפללים מעומק הלב אבל ברגוע, לכן אני בד"כ אוהב להתפלל אצל ספרדים.
בס"ד
אשמח בבקשה לדעת כיצד אני יכולה להכנס לפורום בת מלך ..? מנסה ללחוץ על 'קבלת אישור כניסה לפורום' וזה לא מניב דבר..
בשיחה אישית לאחת המנהלות..
כי חצילים לא היו קיימים אז
Picture
or it didnt happenb
חצילים לא נוצרו ב-2,500 השנים האחרונות...
תפני ל @עשב לימון
מישהו יודע על שעורים בליל שבועות/ביומו במכון מאיר , עטרת כהנים, מרכז הרב, כל הישיבות הקדושות בירושלים? חיפשתי לא מצאתי..
אני אשמח ללו"ז מפורט כמובן, או לפחות קישור. תודה רבה, מעריך כל התייחסות 😁
אבל לפחות במרכז הרב, פשוט יושבים ולומדים. אם יש איזשהו שיעור או שניים, גם הם יהיו כנראה באחד מחדרי השיעורים ולא בבית המדרש/הספריה.
לתכנן מראש איפה להיות. יהיה מבאס לבזבז בחיפוש אחר שיעורים.
ללמוד זה אפשרי, אבל הרבה יותר קשה לי מאשר שיעור מעניין
בישיבות בד"כ בעיקר פשוט יושבים ולומדים.
ברווז בתיקון זה יהיה אתה ?
בכל מקרה אני לא אהיה בתיקון , מה בדרכ הספרדים עושים.. אם לזה התכוונת
הנה התוכניות שלי להמשך - (בעצבים, "מוציא את הזבל החוצה").
את הזמן הזה (קיץ) והבא (אלול) משקיעים בלימוד למבחני רבנות של תפילה וברכות ומסכת שבת, כהכנה ללימוד הלכות שבת בזמן קיץ הבא, עם הכולל, ולא בזמן חורף הקרוב, לבד (צעד מאוד טפשי, כי אז אין מסגרת והכוונה ברורה, וזה מבחן גדול, משלושת העיקריים). בזמן חורף הקרוב אני אלמד כתובות בעיון, לא בהכרח מתחייב לבקיאות של כתובות כי אני רוצה גם לקנות את מסכת שבת יותר טוב. אם יהיו לי סדרי ערב - מה טוב. אם לא - אשקיע את הצהרים.
בזמן חורף הקרוב יש יתכנות סבירה שאני אתחיל ללמוד הוראה - וכן, יתכן שאני לא אלמד הוראת מתמטיקה, כי למרות שאני ממש סבבה עם המקצוע הזה - אני לא יודע כמה הוא מעניין אותי ויגרום לי להשפיע. אני מעדיף ללמוד הוראת לשון, כי זה מסקרן אותי, זה נשמע לי מעניין, ואולי אני טועה, אבל למה אני צריך להחליט עכשיו? לא אכפת לי כמה אני ארוויח, אני צריך לעשות את ההשתדלות, לעסוק בדבר שאני טוב בו כדי להביא כסף הביתה (לבית שעדיין אין לי) - מה זה משנה איזה מקצוע? גם אם יש מגמה כללית שכזו שעל מתמטיקה משלמים יותר - זה נכון מתחת לגלגל הירח, אבל אני בוטח בה', אז למה לעזאזל זה אכפת לי? כל מי שמשדל אותי למשהו אחר - הבעיות הן אצלו ולא אצלי, והן בעיות חמורות יותר, קיומיות, כי יש לו בעיה רצינית באמונה ובטחון. ויתכן שבכלל אני אתחיל להיות מדריך בישיבה, שזה אחלה כסף, ואני יכול לעשות את זה בעיקר כרווק, וזה יתן לי דברים שכמדומני לפי האופי שלי והייעוד שלי יכולים יותר לעזור לי בהמשך - עבודה לעומק עם נוער.
האם הוראה זה מספיק? אם אני ממש את היכולות שה' נתן לי ואני כשרוני בהם, ויש לי אמונה בה' - אז כן. באמת, קצת אמונה, מה כבר בקשתי? (אדם פוחד שלא יהיה לו כסף בבנק, אין לו בטחון בה' וכל זה מתבטא בכיפה בגודל חצי שקל שיש לו על הראש - משהו פה קצת התהפך לא? מה שאתה פוחד שישאר לך בבנק - אתה שם על הראש? אז אתה בעצם מצרף ומזהה את הכיפה עם כל הבעיות שלך? הדבר שצריך להזכיר לך להיות ולחיות ביראת שמים הוא בגודל של הפחד הנמוך שלך?)
וגם אם אני לא אלמד השנה, וגם לא בעוד שנתיים - אם אתחיל בעוד שלוש שנים, לא יהיה לי איך לחיות ולהסתדר? הנה, חבר קרוב מהעיר שלי לא לומד הוראה או כל מקצוע אחר, רק עושה עבודה מהצד והם מסתדרים יפה! ולא חסרים כאלה בישיבה. ואז הטענה, שיש כאלה שהם כבר אחרי צבא וכבר מחזיקים תעודה - והתשובה, הם לא התחילו בישיבה, הם הגיעו מישיבות הסדר. אצלנו זה לא קורה. אנשים כאלה שגדלו אצלנו בישיבה הם בודדים. אפשר לספור על יד אחת או שתיים, וב"ה יש דורות מפוארים לישיבה.
אז הם רוצים את טובתי, אבל בוחרים את טובתם - לא שואלים אותי מה הצד שלי, מה התכנון, רק קובעים לי שהגיע הזמן לבחור, שהם רוצים לשמוע שנרשמתי. פעם אחת לא עבד לכם, אתם רוצים לאמלל אותי בכח? להוליך אותי בדרך שאני לא רוצה ולא בחרתי? אם אני אעשה את זה שלא מבחירה שלי - זה יעשה בלא חשק, בלא אידאל שיחיה את זה, בחפיפניקיות, ואז מה הועלנו?
לסיכום - הבל הבלים אמר קהלת, הבל הבלים הכל הבל. אז תעזבו אותי עם המזרוחניקיות הרדודה שלכם ותנו לי להיות עובד ה' באמת.
אה, ושכחתי להוסיף, שאתם לא מודעים לעוד חמש-שש צרות שיש לי וכנראה שאני לא משתף אתכם בהם. כי אתם חושבים שאין לי צרות ובעיות, אולי כי אני לא מספיק אדם בעיניכם, אולי יותר מכונה להגשמת חלומות, ועל הכל - "שהזבל לא יצא החוצה", 'רק שהרצפה לא תהיה מלוכלכת', ותראו אילו בעיות חינוכיות צומחות אצלכם בבית (נקברות באישיות של שאר הילדים). זה כמו אדם שאוכל דג ואומר שהוא "אוהב דגים" - ד' מיתות בית דין העבירו את הדג הזה כדי שתאכל אותו, ואתה אומר שאתה אוהב אותו? אלא שאתה באמת אוהב רק את עצמך, וביעקב נאמר "באהבתו אותה", זה משהו אחר. תחשבו על זה פעמיים. ועוד פעם.
בלי קשר למזרוחניקיות, עדיף לבחור בנחת ושיקח כמה זמן מאשר להיות לחוץ בגלל תכתיבים חברתיים. לעשות פרסה ולפרוש מלימודים וולמוד משהו אחר זה הוצאת כסף, כוחות, זמן שאפשר לחסוך זאת..
ארץ השוקולדורק מעיר שממש לא נורא להחליף מקצוע תוך כדי הלימודים מנסיון
זה באמת ממש לא נורא, עדיף להחליף לפני שמסיימים את התואר מאחרי..
תהיה מה שמתאים לך. העיקר שנעשה בשכל
עבר עריכה על ידי הפי בתאריך א' בסיון תשפ"ג 15:35
במקום לבוא בהקשבה..
הוא מתפוצץ
חוץ מזה למה שלא יהיה לך כסף? לשון זה אחלה ממש ואתה יכול להעביר גם לבגרות ואז בכלל
מכירה בחור שמרוויח על חצי משרה עשר אלף שזה אשכרה יומים וחצי בשבוע בתיכון..
מכירה עוד בחור אחר מורה לספורט שכבר קנה חצי דירה וצוחק על כל העולם .. מסיים באחד והולך לגלוש וללמוד. וזה עם משרה מלאה
אתה יכול לעבוד עוד או לטייל או ללמוד ואם תעשה שיעורים פרטיים בכלל תגיע ל15000 ועוד עם זמן פנוי.
הכל עניין של מזל משמיים בחינוך מכירה גם בנות מוכשרות שהיו שנתיים במקצוע וברחו או שנופלים טוב או שנופלים לא טוב בכלל ועושים הסבה או עושים הפסקה ולוקח זמן עד שמוצאים את הנישה ובסוף מוצאים..
ועזוב רגע ..
שטויות .
הכל משמיים העיקר שתחייך לעזאזל
אתה מזכיר לי שהייתי יותר קטנה מישהי (שלא דיברתי איתה שנים ולא אמרה לי שלום שנים ) שאלה אותי
אז מה את עושה שנה הבאה? (ודווקא החלטתי אבל לא רציתי שתדע)
אמרתי לה מזה עניינך ..עם חיוך
בהתחלה אמא שלי היתה בהלם והיום היא מבינה שאני לא חייבת שום דבר לאף אחד בטח לא אנשים רחוקים שסתם רוצים לרכל.
אני לא מהאלה שיאמרו לך ללכת עם הלב והאמת שלך. כאילו, כן. אבל לא רק.
הדאגות לדברים האלה לא באים לדעתי ממקום של רפיון באמונה וביטחון, אלא אדרבא דווקא ממקום של אמונה. -ממקום של להופיע בחיים. רק שאנחנו לא בטוחים מהי נוסחת הקסם.
ההורים הם האנשים שהכי אוהבים אותנו בעולם. והם הכי רוצים לטובתנו, וגם יש להם ניסיון יותר מלנו.
כן צריך להתחשב בכובד ראש במה שישלהם לומר.
(לא כותב את זה כאן עליך אלא יותר כביקורת עליי או בכללי)שדווקא בדור שלנו אנחנו נוטים להחליט דברים נטו על דעת עצמנו. וזה אמנם יפה אבל לא בטוח שזה תמיד נכון. בע"ה שכולנו נזכה להופיע בעולם כמו שהלב והחיים שלנו מובילים אותנו.
יש לי מן "כלל" שמנחה אותי בחיים - אם אתה לא מבין במשהו, או שיש לפניך אדם שמבין יותר ממך - אל תתווכח איתו, תקבל את דבריו בהכנעה (או תביע דעה באופן כזה). שמעתי רבנים שאומרים שזו תפיסה לא כ"כ נכונה, שלכל אחד צריכה להיות דעה על כל דבר. אולי יותר נכון לומר שלכל אחד מותר שתהיה דעה על כל דבר, גם אם הוא לא מבין בו. אפשר גם לומר שזה לא חולק - מותר שתהיה לך דעה, גם אם היא לא נכונה, אבל תדע להרכין ראש מול אנשים שמבינים יותר.
נובע מזה - המשל הידוע של הכוזרי. יש אדם עם רצון טוב לעזור לאנשים חולים. הוא הולך לחנותו של הרוקח ומחלק תרופות לאנשים סתם - ברור שהוא מזיק יותר מאשר מועיל. יש לו רצון טוב, אפ' הרצון הכי טוב בעולם - אבל הוא לא יודע את ה"למעשה", אז יש לו שתי ברירות בריאות לעשות: או ללמוד רוקחות או לקרוא לרוקח (אחרת אין הבדל בין התרופה שהוא בוחר לחולה שלפניו לבין התרופה שהחולה יבחר לעצמו בעצמו - הכל הבל, ומי עדיף אחד מן השני?). ההורים שלנו רוצים שיהיה לנו רק טוב. נכון, יש להם נסיון חיים, אבל יש כאן שני עניינים שאסור לפספס. רצון לא עוזר במציאות, עם רצון לא קונים במכולת ולא מחלקים תרופות - רצון הוא מפתח לדברים אחרים שיבואו בסופם להגעת התרופה הנכונה אל החולה. גם אם ההורים רוצים בטוב הילד - אסור להם לקבוע את הטוב לו אלא אם הם מומחים לכך, או שהם מביאים אדם אחר שמומחה בכך. בנוסף - נסיון חיים הוא בעצם שכל אנושי, ואל לנו לשכוח - הוא נקנה מטעויות. הדבר המעולה מנסיון חיים הוא דבר חכמה - הדרכת התורה, שהיא שכל אלקי ולא נלמדת מטעויות, (שעלולות להביא את הלומד מהם למסקנות שגויות). אני מעדיף שהרוקח יביא לי את התרופה שאני צריך שלא על סמך טעויות קודמות.
שהאנשים היחידים שאנחנו אמורים להתחשב בדעתם, הם הרבנים ולא אף אחד אחר. שזה סבבה לגמרי, יש באמת גישה כזאת - הגישה החרדית.
אני לא נמנה על ההשקופה הזאת אז מבחינתי ההמלצה של רב שמכיר אותי כמה חודשים עם כל הכבוד לידע התורני שלו, כנראה שאתן פחות משקל למה שהוא אומר לעומת מה שההורים שלי יאמרו. ייתכן באמת שזו לא דרכה של התורה, אבל שוב זו רק תפיסתי, מבין את מה שאתה אומר ואשריך אם התורה ורק התורה תהיה נר לרגליך.
לא, לא התכוונתי דווקא לרבנים. יש אמת גדולה בכך שרבנים הם מורי דרך ואנשי חינוך, שכן תורה לשון הוראה והדרכה, אבל הם לא תמיד בעלי עומק נפשי ובעלי הכשרה ליעוץ תעסוקתי.
התכוונתי למי שמבין בכך, נקודה. אפ' יהיו כמה, וצריך לשלב את דבריהם. העיקר שלא לכפות את עצמך על נתיבו של ילדך, של המתחנך, לא לשטוף לו את המוח באמירות כמו "כשתהיה גדול תהיה רופא" ולהורות לו דרך חד-משמעית בלי לעצור רגע ולהתבונן על האוצר שיש לי בידיים. יש רוח הקודש להורים בקריאת השם לילד - משם הלאה לא מקובלנו שישנה, ולכן תחושות בטן שמקורן במאחורה של המוח של ההורים, בציפיות ותקוות (אינטרסנטיות-כלכליות או רגשיות), הן הרסניות.
(ההתיחסות בסוף היתה נקודתית לתורה, ראשית כל בגלל שזה הדיון שממנו בין השאר הגעתי לכתוב את הדברים ושנית - בגלל שזה באמת נכון, כאשר נדע את התורה, שהיא תוכנית העולם, כמו שצריך לדעתה, לאורכה ולרחבה, ונשנה ת' פרקים במסכת עבודה זרה - אכן הרבנים יהיו הכשירים ביותר).
שנית, הדיבור ברחוב הוא לא ברמה האישית ואנסה לתווך אותו.
ברמה האישית, חשוב שתלך על מקצוע שתיהנה ממנו ושיפרנס אותך בטוב, ואם הלימודים מלחיצים אז תוסיף שנה ותלמד אותו ברוגע.
אם התכוונת לדיבור ברחוב על מקצועות ולא לפרוק על כאלה שמעצבנים אותך באופן אישי אז אנסה להסביר:
יש רצון בציבור כיום שהמדינה תתן מגוון שירותים, כדי שהמדינה תוכל להמשיך לתת אותה צריך שרוב האנשים יתפרנסו טוב או לחילופין לשנות את מבנה המס.
למשל, אפשר לחנך מגזרים שלמים להסתפק במועט, אבל אז צריך לשנות את מבנה המס כך שהם ישלמו שיעור ניכר מהמס, כיום חצי מתקציב המדינה מגיע מעשרים אחוז מהאוכלוסייה שבקושי מקבלת חזרה וזה לא הוגן פשוט.
חצילושוברצינות- יש גבולות גזרה די ברורים. הלכה, דרכי פסיקה, היררכיה פסיקתית וכו'. 70 פנים לתורה, הכוונה בעיני שלכל דבר יש עוד רבדים ועוד עומקים וטעמים וכו', לא שכל אחד יכול חלילה לבוא ולפרש כפי שנדמה לו..
חייב להיות מבוסס על פי הקדמות של המסורת.
הזוהר כותב שיש גם 70 פנים של דרשות דופי מצד הסטרא אחרא.
בנוסף, להלכה צריכה להיות הכרעה אחת.
יש גבולות עם הכוונה למטרה אחת, לעבוד את השם, ומה הם הגבולות
אין אמת אחת אין גבולות. ואגב. גם לה יש עיקרון וגבולות ברורים, העיקרון הוא שאין אמת, וזה אמת גמורה שאין אמת. והגבולות הם שכל דעה שנוגדת את זה ניא כפירה גמורה
לעומת מיליון "אמיתות" שונות לגמרי ולא קשורות אחת לשנייה.
קשה לכבד 2 דברים שסותרים לגמרי, אבל כן אפשר להתנהל עם כמה צדדים של אותו מטבע.
שיש כאלה שתופסים את זה כרישיון להפקרות, ואחרי זה נמשיך לדון בשאלה שלך.
נשיא יששכר שכנגד התורה:
כתוב לגבי המזרק "שבעים שקל בשקל הקדש למה כשם שיין חשבונו שבעים כך יש שבעים פנים בתורה" מעניין שמיד אחרי זה לגבי הקערה: "למה נאמר בקערה האחת כנגד התורה הצריכה להיות אחת כמה דתימא (במדבר טו) תורה אחת ומשפט אחד יהיה לכם".
במדרשים אחרים כמו אותיות דרבי עקיבא והזוהר זה כנגד ה70 לשונות שנותן רמז שזה דרכים שונות להסביר רעיון אחד, וכנגד ה70 סנהדרין שזה רמז שכל חכם יש לו הסתכלות מזווית שונה על רעיון אחד בתורה.
בשם והלכה כבית הלל של הרב שרלו, ממליץ בחום
אכן דבר שצריך להשאל ולהתברר לעומק ובפרסום.
בעז"ה יהיה בסדר🙏
זה לא כאב שלי
זה כאב של מישו אחר שאני מרגיש
מקווה שמותר לשאול.
איך אפשר להגיע לאזור זבוטינסקי רמת גן בני ברק
מכיוון רחובות נגיד,
*בלי לעבור דרך כביש 4, צומת גהה, גבעת שמואל וכל זה?!*
איזה כביש חלופי, עוקף, יש?
ואז לעלות על איילון
בוודאי שיש דרכים..
כמו שכתבו כאן 431 עד איילון
אפשר גם כביש 4 עד אלוף שדה ואז להיכנס לצד הדרומי של רמת גן
אפשר גם דרך נס ציונה ראשלצ צומת בית דגן חולון דרום תל אביב
יותר מדי פעמים שאני חוזר הביתה אחרי שבועיים או יותר בצבא ואין לי מה לעשות.. חברים גרים רחוק יחסית , בבית רק ההורים , ביישוב אין מי ישמע מה לעשות, ואין לי מישהו לדבר /להיפגש איתו תמיד (בקטעים האלה אני מקנא בנשואים/מי שיוצאים עם מישהי.. ) אין, אני לא מסוגל לטייל הרבה או ללמוד הרבה לבד. שני חברים מטיילים,ערב תורני זה היה יכול להיות מצוין..אל תבינו לא נכון, יש לי חברים ומתראים המון! אבל מספיק יום אחד של ריק שיבאס אותי, במיוחד בהתחשב בזה שיש לי יומיים לנצל בבית
מסקרן אותי , יש פה מישהו שמזדהה? ומה אתם הייתם עושים ?
תחפש איזו מסגרת או בית מדרש באיזור שך. אפילו בית כנסת נחמד זה טוב.
צריך להשקיע בחיםוש אבל יש דברים
לחשוב על מלא דברים (שאלות שמעסיקות אותך, פרשת שבוע, דברים שאתה אוהב להשתעשע במחשבתך בהם....), לקרוא ספרי קריאה (כתבת שאתה לא יכול ללמוד הרבה, אבל אפשר לקרוא כל מיני ספרי קריאה שמעניינים אותך....), לשחק משחקי קופסא (זה מעביר את הזמן...), לנסות להתנדב בלהעביר פעולות חב"ב בסניף שקרוב אליך וכדו'.
תודה רבה, עזרתם לי !
אם תרצה לשתף אחר כך בפתרון שמצאת בסופו של דבר. ולתייג אותי אשמח כי שה נושא שצריך חיזוק
חוץ משיין ואסוס ונקסט
אתן מכירות עוד אתרים מחול?
אתן מכירות עוד אתר כמו שיין שלא צריך לשלם מכס?
בתורה יש הרבה ספירות שנצטווינו לספור.
אנחנו סופרים 7 שנים לשמיטה.
אנחנו סופרים 7 שמיטות עד היובל.
אנחנו סופרים ימים בשביל להיטהר מטומאה.
אשה צריכה לספור ימים נקיים.
ספירת העומר ושתי הדוגמאות הראשונות כאן הן ספירות ''ציבוריות'', כלומר זה לא שאם אני אספור כך ואתה תספור אחרת אז אנחנו נחגוג את שבועות או נקיים את השמיטה במועדים שונים. כלומר הספירה של היחיד לא קריטית מהבחינה הזאת.
שתי הדוגמאות האחרונות הן ספירות של היחיד. אשה שלא תספור ימים לא תוכל להיטהר, אפילו אם יעברו שנים רבות שבהן היא נקייה. אין מי שיספור עבורה, זאת האחריות שלה.
אם הייתי צריך לנחש, הייתי אומר שדווקא על ספירה אישית צריך לברך ואילו על ספירה ציבורית אין היחיד מברך.
אבל אף אחת לא מברכת ''אשר קידשנו במצוותיו וציוונו על ספירת הנידה, היום יום אחד לנידה''...
הר''מ שלי בישיבה התיכונית העביר על כך שיעור בליל שבועות. לצערי אני לא זוכר את התשובה, וזה ממש חסר לי!
אני רק זוכר שהוא אמר שזאת כנראה הברכה הכי מאוחרת שיש, כלומר ברכה שלא הייתה קיימת בימי התנאים וגם לא בימי האמוראים, אלא רק הסבוראים או הגאונים התחילו לברך על ספירת העומר.
אז למי יש תשובה?
למה אנחנו מברכים על ספירת העומר כאשר שאר הספירות שנצטווינו בהן לא זכו לברכה מיוחדת?
ולריץ יש תוקף לעד סוף החודש והוא מלא בגושים מה לעשות? מישהו מבין?
אם זה מגעיל כזה עם טעם של פלסטיק מתוק אז זה עדיין לא התקלקל (;
סתם
נשמע לא טוב
תנסי אולי בפורום של הבישול.
הבאתי לאח שלי לטעום והוא אמר שזה טעם רגיל
אני מנערת טוב ומשתמשת
לא נרשמו תקלות
כבר דמיינתי את אחותי מתלוננת שהעוגה שונה הפעם ♥
מה אתם חושבים על הגיוון(מבחינה הקפדה על הלכה ואורח חיים) שיש בציבור הדתי?
עד כמה זה מפריע לכם... או שכבר התרגלתם?
לא כזה מעניין
בתקופת משה רבנו לא היה גיוון?
בתקופת דוד המלך לא היה גיוון?
בתקופת החשמונאים לא היה גיוון?
בתקופת רש"י לא היה גיוון?
בתקופת השולחן ערוך לא היה גיוון?
אם מדובר על קיום עיקר הדין בשו"ע ומטה - והחלק שלמטה החליטו שככה נוח להם ולא שואפים ליותר
אז זה גרוע מאד וזה לא "גיוון" בהקפדה על ההלכה - כי אדם כזה נקרא "מומר לדבר אחד" ונכלל עם הפושעים שבעם ישראל. (כמו שכתוב בשערי תשובה לרבינו יונה)
אבל אם הכוונה שכולם שואפים לפחות לקיים את עיקר הדין, ומכורח המציאות יש פער בין המצוי לרצוי
ועוד יש גם את המתחסדים שכל אחד מתחסד לפי יכלתו והשגתו...
אז נו, ככה זה בכל חברה נורמלית אני חושב. אם כי הלוואי שכולם (ואני בכללם) יהיו צדיקים לפחות מעיקר הדין ומעלה 🙏
ארץ השוקולדיש דברים נכונים אצל האחרים ויש אצלי, שמח שלא כולם חושבים ופועלים כמוני.
לדעתי יש המון מה ללמוד מהאמירה הזו בגמרא:
"ואמר רבי אבהו מריש הוה אמינא עינותנא אנא כיון דחזינא ליה לרבי אבא דמן עכו דאמר איהו חד טעמא ואמר אמוריה חד טעמא ולא קפיד אמינא לאו עינותנא אנא ומאי עינוותנותיה דרבי אבהו דאמרה לה דביתהו דאמוריה דרבי אבהו לדביתיה דרבי אבהו הא דידן לא צריך ליה לדידך והאי דגחין וזקיף עליה יקרא בעלמא הוא דעביד ליה אזלא דביתהו ואמרה ליה לרבי אבהו אמר לה ומאי נפקא ליך מינה מיני ומיניה יתקלס עילאה" (תלמוד בבלי מסכת סוטה דף מ עמוד א)
תרגום חופשי שלי:
רבי אבהו סיפר: פעם חשבתי שאני ענו, אבל כאשר ראיתי את רבי אבא מעכו שנתן הסבר מסוים והאמורא שלו (אמורא אצל חז"ל זה מי שמכריז את דברי הרב לציבור, בעצם שימש כרמקול) אמר הסבר אחר ורבי אבא מעכו לא הקפיד על כך, הבנתי שיש לי לאן לשאוף.
שואלת הגמרא: מדוע רבי אבהו ענו?
ועונה בשני סיפורים:
1. אשתו של האמורא שלו אמרה לאשתו של רבי אבהו, תדעי לך שבאמת האמורא תלמיד חכם גדול יותר מבעלך, הוא רק מוכן לתפקיד הזה כדי לכבד את רבי אבהו. אשתו של רבי אבהו מספרת זאת לרבי אבהו ועל כך משיב רבי אבהו: מה זה משנה לך? הקב"ה מתברך בין כך ובין כך.
2. הסיפור השני יפה אבל לא רלוונטי לכאן ולכן לא הבאתי אותו, מוזמנים לעיין בו.
נראה לי שמהסיפור על רבי אבא מעכו ומהסיפור על רבי אבהו אפשר ללמוד על המקום לדעות אחרות ומה העיקר שהקב"ה יתברך ולא משנה אם זה דרכי או דרך אחרת.
לא בגלל זה נדחה על הסף ונגרום לתחושת חוסר שייכות.
חוץ מזה, יש אחריות על כל החברה לחלקיה, ברגע שמוציאים מחוץ לגדר לפעמים שומרים על צד מסויים אבל מזניחים את השאר לאחור.
שייכות מגזרית לא נראת לי עניין חשוב.
אני חושבת שהאידאל היה שכולם יקפידו יותר על ההלכה. במיוחד במשפחות בהן יש שוני וזה גורם לכל מיני בעיות ומתחים...