כלומר- יצא לכם להיות בסיטואציה לא נעימה כלשהי, עם הבנה שכלית שהדברים יכולים להתפרש לכמה כיוונים, ובחירה שכלית לפרש את הדברים באופן חיובי/ מרוכך יותר, ועדיין משהו בהרגשה לא שם/ לא שלם עם זה/ סקפטי/ מקפיד יותר ממה שהייתם רוצים/ וכו'?
הלוואי שיצא מובן.
בקיצור, אם הבנתם את הסיטואציה ואתם מכירים אותה, יש לי 2 תהיות קיומיות:
א. האם זה תופס בכלל?
בניסוח הכי ילדותי (אבל כנראה הכי מובן) שיש- האם זה נקרא בכלל שדנתי לכף זכות אם בהרגשה עדיין יש קווץ' וכו'..?
ב. מה עושים בתכל'ס כדי להיות שם גם בלב ולא רק בשכל?


