האם אתם עושים הלילה סעודת הילולה ליארצייט של ד.ב.גחסדי הים
דוד בן גוריון?זית שמן ודבש
כןחסדי הים
ח"ו אנחנו לא עושים חגיגה מפטירות של צדיקיםהסטורי
כנראה שבמקור היו עושים סיום ל"נ הנפטר ואז היו עושים סעודה לסיום. בהמשך היו עמי-הארץ-חסידים (ידועה המשנה...) שלא יכלו לסיים אז עשו סעודה בלי סיום. כמו בבדיחה הידועה על פועלי העיריה , שאחד חופר והשני סותם, כי השלישי שאמור לשים את הצנורות לא הגיע...
בבבלי ובירושלמי בנדרים משמע שהיו עושים תעניתחסדי הים
בדיוק שמעתי פסק של ר' יעקב שדעתי לא נוחה ממנו וזה קשור לדיון בבית המדרש, אבל אני מכבד אותו מאוד ומתעניין בספריו על הרמב"ם.
בדיוק, גם מיתות הצדיקים הראשונים הם ימי תעניתהסטורי
גם מהרב דוד חי הכהן שליט"א שמעתי שאין שום מקור לחגוג פטירת צדיקים. אדרבא, זה צריך להיות יום תשובה. אצל הספרדים היו מוסיפים בווידוי "גרמנו פטירת הצדיקים". אצל הרב צבי יהודה, היו אומרים סליחות בג' אלול.
יום הילולא של רשביאיש השקים
לא מופיע לעשות את היום בכל שנההסטורי
אם התכוונת לל"ג בעומר - אז התאריך הזה לא מוזכר בזוהר. כשמחפשים הן בפוסקים והן במקובלים של עד לפני מאתיים שנה, מוזכרות כמה סיבות אחרות לחגיגיות של היום הזה.
די משעשע שלא משנה מה הפרשנות עדיין מעמיסים קלוריותחושבת בקופסא
^^^^הסטורי
רוצח מתועבבינייש פתוח
אסור לומר לשון הרע על מתזית שמן ודבש
אין לשון הרע בדברים ידועים לכולםבינייש פתוח
אין איסור לשון הרע על אפיקורוסבן חורין
(ועל החי מותר להגיד לשון הרע?? אתמהה)
אני חושב שהסוגיא, לכל צדדיה מורכבת מאודהסטורי
הצדדים בהחלט מתרבים עם כל ביס שבולסיםחושבת בקופסא
אנכרוניזם מתועבפשוט אני..
כשאתה תקים מדינה וצבא, נראה איך תתנהג למחתרת שלא תסכים ליישר קו עם הצבא החדש.
אני מאוד מאוד מקווה שהייתי פועל אחרת ממנו, אבל אין לי את הכלים להבין איך זה לנהל מלחמה וצבא בתקופה הרגישה הזאת.
נ.ב.
אני חייב להגיד שלמדנו על הפרשה הזאת בישיבה התיכונית באופן מאוד מאוד חד צדדי. אנשי האצ"ל הטובים נורו ונרצחו על ידי בן גוריון הרשע וחייליו. אולי לא במילים האלה אבל זה בהחלט היה המסר. רק כשהתבגרתי וקראתי על הפרשה הבנתי את המורכבות שהייתה שם. בן גוריון ניסה שוב ושוב לעשות מו"מ כדי שהאצ"ל ימסור את הנשק לצה"ל, והוא אף הציע לשלם מחיר מלא עבור הנשק. בגין סירב להצעות האלה, והתעקש שהנשק יישאר בידי האצ"ל בקונסטלציה זו או אחרת.
מי עבד עליך עלייך? 🤦♂️בינייש פתוח
הם בסך הכל רצו לתרום את הנשק ליחידות צבאיות של צה"ל, אבל דווקא אלה שמקורן באצ"ל והתמזגו לתוך הצבא.
ולא נעשה שום משא ומתן. חוץ ממשא ומתן של 5 דקות למראית עין
כלומר רצו לתרום לעצמם. שכוייחפשוט אני..
יש שמועות שונות (וכנראה באמת אי הבנה) על מה התווכחהסטוריאחרונה
מה שברור - לימים רבין התגאה שהמשיכו לטבוח בניצולים ששחו לחוף. לזה אין שום הצדקה. (כנראה שזה היה בלי הוראה מבן גוריון).
הערב ומחר ז' כסלו המגילת תענית אומרת שזה יום טובחסדי הים
ממתי מוסיפים מועדים ללוח השנה העברי?אריק מהדרום
תשאל את מחברי המגילת תענית. נכון שהגמרא אומרתחסדי הים
לאפונקציה
ובכלל במקום סעודה או משהו אני חושבת שמי שחשוב לו לציין את היום הזה אז שיעשה מעשה טוב לעילוי נשמתו.
חחח קראתי רעיון ענקמנחםמנחםמנחם
מתרימים עכשיו כספים ללוחמים באירוע בחברון, אז קראתי שלמה שלא יתרימו כסף לחברת אבטחה שתשמור על הלוחמים והמאבטחים יתעמתו עם כל האנרכיסטים חחח קצת עצוב אבל עדיין מצחיק.
נניח צריך 2 מאבטחים ל-10 שעות ביום, ונניח שהמשכורת 50 שקל לשעה, אז זה סך הכל 30,000 לחודש, 360,000 לשנה, לא כזה הרבה יחסית וזה יפתור את כל הבעיות.
אבל מצחיק שצריך מאבטחים לשמור על החיילים וכמובן גם עצוב..
תהיה בעקבות מעבר דירהבינייש פתוח
מגורים בבית יחסית קטן ו3 או 4 אחים באותו חדר, שדרוג ומעבר דירה לבית גדול יותר ובו 2 באותו חדר, ואחד האחים עוזב את הבית ואתה נשאר לבד בחדר משלך.
האם אנחנו חווים זאת בתור עליה ברמת החיים? שדרוג?
אני יכול להעיד על עצמי שלא.
וגם ההפך הוא נכון. לא חוויתי ירידה ברמת החיים כשעברתי ללמוד בישיבה (ואותו דבר לגבי הצבא) ואז עברתי ל4 או 6 אנשים באותו חדר עם 2 או 3 מיטות קומותיים.
ואז עברתי לגור בדירה משלי. בהתחלה בדירה סבירה עם שותף, אחר כך דירה קטנה יותר עם שותף ואז לבד במכולה שמחוברת לחשמל ומים.
אחר כך חזרתי לבית הקודם והפעם לבד והיום אעבור לבית גדול יותר, שוב לבד והפעם אפסיק לישון בסלון מטבח.
והמעניין הוא שהיום המעבר למקום גדול יותר או עם פחות אנשים, אני בהחלט חווה אותו כעלייה ברמת החיים.
יכול להיות שזה כי אני משלם שכר דירה? מעריך את מה שעבדתי ועובד קשה עבורו?
ועוד שאלה מעניינת. מדוע לא חוויתי מעבר למקום קטן יותר בתור ירידה? האם יש סיבה מעבר לכך ששאר התנאים גרמו לתמונה הכוללת להיות טובה יותר?
לגבי המעבר למכולה, אני מתלבט האם זה כי הייתי אמור לשמוח יותר להיפטר משותף בלתי נסבל (השותף שלו הבא בתור התקשר אלי ובכה במשך שעה שהוא לא יכול איתו ושמגיע לי צלש על שהחזקתי איתו מעמד לאורך שנה שלמה) או שלא חוויתי ירידה בגלל הכחשה או הדחקה למצבי. כך או כך נשארה תעלומה איך החזקתי שם מעמד במקום כל כך קטן.
והשאלות הגדולות לעתיד. האם בעתיד הקרוב אתהה איך יכולתי לישון בסלון? והאם יבוא היום ואתחתן ואתהה איך יכולתי לגור לבד? (אני מאוד מרוצה מהמצב שלי לגור לבד)
מה דעתכם? האם יש לכם מה להעיר או להוסיף?
לדעתי זה תלוי ביחס שלך לביתultracrepidam
אם בעיניך יש רצון מהותי לבית, אז שדרוג בפרטיות וכו' זה עליה ברמת החיים
אם אין לך שאיפה כזאת, אז מקום המגורים הוא רק פונקציונלי והחלפה שלו לא מהווה עליה ברמת החיים כל עוד האיכות הכללית היא בסדר.
ולכן לדוגמה מעבר לדירה עם אשתך היא שדרוג ברמת החיים על אף שכביכול הצטמצמת מבחינת המרחב בחדר
יש לי חדר משלי
בינייש פתוח
תתחדש!פונקציה
תודה
בינייש פתוח
מן הסתם כןפונקציהאחרונה
לגבי השאלות לעתיד:
תמיד כשמתרגלים למשהו טוב אז תוהים איך הסתדרנו בלעדיו, אפילו אם לא היה אז כל כך רע.
לפני כמה שנים עברתי דירה לבית שהסלון שלו גדול פי שתיים מהקודם, בהתחלה הסלון נראה לי ענק אבל היום הוא נראה לי די קונבנציונלי (ואפילו קצת קטן...)
וכשאני נמצאת בבתים של אחרים ממש מוזר לי ומרגיש לי שהסלון שלהם קטן מאוד אפילו אם הוא סטנדרטי.
ככה זה, לדברים טובים מתרגלים מהר.
מי ער?אין לי הסבר
(ולאחרונה השרשור נעלם?🤔)
100000000000000000000000000000בינייש פתוח
אני אף פעם לא מגזימהפונקציה
(או את המדינה/היבשת/העולם/הגלקסיה)
2.בן חוריןאחרונה
באתי לכתוב 1, אבל אני משתדל לא להגזים ![]()
(ולמה צריך לפחות שני תווים בנושא ההודעה?)
מהי היהדות? מה היחס שלכם לריבוי הדעות בה?צע
השגחה, בחירה, נס וטבע, ביטחון והשתדלות, מעמד האשה,
לאומית מול אוניברסליות,
יחס לאגדה, לחכמות חול,למדע,
להבנת פסוקים, גמרות, מדרשים, זוהר כפשוטם או לא כפשוטם(בריאת העלם, העונשים שבתורה, הידע המדעי של חזל דוגמאות רבות לאמרות שונות בגמ' ובזוהר וכו ..)
צמצום כפשוטו או לא כפשוטו, אמיתת הקבלה, חסידות או מתנגדים, ציונות, טעמי מצוות, מעשה בראשית, מהו מעשה מרכבה.. שימת דגש על השכל של האדם או על סמכות חכמים.. אמונה תמימה או שכלית.. פתיחות לתמורות ושינויים ביהדות בכלל ובעת הזאת בפרט או הס מלהזכיר ועוד ועוד ועוד..
כתבתי לא מספיק מסודר אבל אני חושב שכתבתי די בשביל להבליט שיש כאן מקום להרבה הרבה דעות עד שכמעט כל דבר יכול להכלל תחת "דרכה של היהדות.." ודעת תורה.. אשמח ממש לשמוע מה יש לכם לומר בנושא.. זה מטריד אתכם? איך אתם מתמודדים עם רוחב הדעות? יש ספר או שיעור שקראתם? מה היחס שלכם למגוון הדעות.. כשאתם נתקלים בדעה שאתם לא מסכימים איתה אתם חושבים על כך שייתכן ויש לה ביצוכים במקורות או בספרות התורנית?
כל מה שתכתבו אני בטוח שיוכל להחכים ולהועיל..
אני עכשיו לומד ספר מרתק בנושא שבדיוק מתייחס לשאלותארץ השוקולד
בנוסף, יש דרשה של חז"ל על "תלמיד ותיק היה לו לרבי מאיר" שנמצא בירושלמי ומובא בסדרי טהרות מסכת כלים שמתייחסת לתלמיד שלא יודע להכריע כי יש מקום לכל צד, נחלקו בכך המפרשים אם זה חיובי או שלילי, הפני משה וקרבן העדה (על הירושלמי) מצד אחד סברו שזה שלילי, ומהצד השני הראדזינר בפירושו (הארוך) לסדרי טהרות כלים סבר שזה דבר חיובי והפנה לפסיקתא דרב כהנא בנושא.
(בלי נדר אחפש מיקום מדויק ואם תרצה אשלח את המקורות הללו בימים הקרובים, אבל תזכיר לי להעלות אותם אם תרצה).
למתקדמים, יש לרב כשר נספח בנושא בתורה שלמה בנספח לפרשת יתרו.
יש רמב"ן המתייחס ליחס בין תורה ל"חכמת התשבורת", גגל את זה וכנראה תמצא את הרמב"ן הזה.
ברמה האישית, אני מכיר בכך שאני לא יודע הכל ומעריך שאם מישהו ששואף להיות ירא שמיים אומר משהו כנראה יש לו מקור.
אני חושב שזה יפה ממש שזה ככהekselion
לי המרחב הזה מרגיש מאוד מאפשרטיפות של אור
(ואיך אני אישית בוחר את הדרך שלי במרחב הזה?
לפי מה שנראה לי יותר נכון; או בעזרת התייעצות עם רבנים ואנשים שאני מעריך; ומתוך הקשבה לכל מנעד הדעות
'אף אתה עשה אזניך כאפרכסת וקנה לך לב מבין
לשמוע את דברי מטמאים ואת דברי מטהרים
את דברי אוסרין ואת דברי מתירין
את דברי פוסלין ואת דברי מכשירין')
דעתי כרגע..אם רק נאמין
ויש חילוקי דעות על סוגיות אמוניות, שבהן באמת אי אפשר להכריע כי מדובר על עניינים רוחניים שאין לנו מגע איתם, או כי הם למעלה מהשגתנו או כי הם תופעות היסטוריות שאין לנו היום. וכאן אמור להיכנס העניין של המסורת, שקיבלנו מאבותינו ולכאורה אמורה לתת לנו תמונה ברורה על העניינים האלה. אלא שיש מסורות סותרות, ויש מחקרים שבאים ומראים איך המסורת התפתחה, וזה קצת יותר מטריד. אם כי סך הכל זה הגיוני שמאז החורבן והסלקות הנבואה תהיה מבוכה בעניינים האלה. אז בעצם גם זה לא מטריד.
בקיצור, בווריאציה של היהדות היום אחרי כל החורבן והגלות והסתלקות הנבואה, המצב די מזהיר...
אין לך דבר שאין לו מקוםהסטורי
זה מצריך לימוד ארוך, עמוק ומדוייק של כל דבר לעצמו ושל הממשקים בין הדברים. בסופו של דבר, כל שיטה, דעה או עמדה שנאמרה בעולם - באה לבטא איזו נקודת אמת.
לגבי שיטות חיצוניות ואולי אפילו כפרניות, זו נקודה מאוד בלועה ומוסתרת, שמצריכה הרבה יותר טיהור והרבה יותר זהירות מצד העוסק. לגבי דעות בתוך היהדות המקובלת - זה יותר קל, אבל גם זה מצריך עבודה, כולל להעמיד את השיטות השונות באוקימתות מתאימות.
מרן הרב קוק, מדריך בכיוון הזה בכמה מקומות. למשל מאמר 'למלחמת האמונות והדעות' בספר אורות (זרעונים), גם בתחילת אורות הקודש מדבר על איחוד הנגלה והנסתר, פילוסופיא וקבלה ועוד.
הוא עצמו הדגים זאת בכמה סוגיות - למשל כשמתייחס לטעם ברית המילה לפי הרמב"ם, שהמקובלים ממש תקפו את הרמב"ם על דבריו והרב מעמיד באוקימתא - שבעצם אמרו צדדים שונים של אותו עיקרון. מהלך דומה הרב עושה עם טעמי הקרבנות.
גם בייחס הא'לוהות לאדם ולעולם, יש לרב מהלך ארוך (אוה"ק, ב, לא לפני כרגע לציין בדיוק), איך השיטות השונות, משלימות זו את זו.
יש הרבה מחלוקות. אבל לצד זה יש המון דברים ברוריםחסדי הים
לגבי המחלוקות, רובם מתבהרים יותר במשך הדורות.
יש הרבה חשיבות לדעה של רוב החכמים או קבלתם של רוב כלל ישראל.
גם לא צריך לפחד לקחת צד מסויים אם אתה חושב שזו היא האמיתות של התורה ויהדות.
יש ריבוי דעות?ultracrepidam
בסופו של דבר, יש תורה שבכתב ובעל פה, ודברי רבותינו שבכל הדורות.
לפעמים יש ויכוח לגבי פרטים ואפילו פרטים מהותיים.
כמו שהרמב"ם אומר - כל מקום שבו יש ויכוח, זה בפרטים שבהם לא היתה מסורת; או לחלופין במקום שיש מישהו שטועה, וזה בסדר להאמין שמישהו טעה.
יש סוגיות משמעותיות שבהן יש רק אפשרות אחת (נניח, צמצום כפשוטו ולא כפשוטו. לסמוך על העירוב בשבת. להקפיד על בשר חלק. מחלוקת רמב"ן ורמב"ם לגבי המלאכים שראה אברהם) ולכן במקרה כזה הגישה הנכונה בעיני היא לבחור צד אחד (או לפי מסורת, או לפי "עשה לך רב", או בירור הסוגיה), ולהיות פתוח כלפי אנשים שוברים כמו הצד השני כי יש להם על מי לסמוך.
אני אצטט כאן קטע מהספר "פשוט להאמין"בן חוריןאחרונה
של משה רט, שאני חושב שנותן זוית מעניינת על השאלה שאתה שואל.
"הדתות נמנות ללא ספק עם היצירות האנושיות המרתקות ביותר. באמרי "יצירות אנושיות", אין הכוונה לשלול כמובן את יסודה האלוקי של אחת מהן או יותר; אבל גם אם בבסיס הדת נמצאת התגלות אלוקית, כמו מעמד הר סיני, הרי שזו אינה אלא היסוד שעל גביו נבנים בניינים שלמים מעשה ידי אדם. פילוסופיות, תפילות, סמלים, טקסים, מנהגים, אתיקה, פרקטיקות מיסטיות וכן הלאה, הם הדברים המעניקים לדת את הבשר והעצמות שבה, והללו הם כמובן מעשה ידי אדם, חכמים ובעלי השראה ככל שיהיו. ההתגלות האלוקית היא הכוכב הנוצץ בשמים; הדת היא הניסיון לנווט לאורו."
כשמפנימים את זה, אני חושב שזה נותן מבט חדש על חיפוש השקפתה של ה"היהדות".
ואני לא חושב שזה מפחית מכבודה, מעמדה, סמכותה, או יופיה, של הדת. להיפך - זה חלק בלתי נפרד מהחן שלה, מהעצמה שלה, מהסמכות שלה, וממה שמאיר את האור שלה לאדם ולעולם.
אז כמובן, ישנם גבולות: א'- גבול שאדם שעבר אותו כבר לא מנווט לאור ההתגלות האלוקית, ב'- גבול שהאדם שעבר אותו מנווט לאור ההתגלות האלוקית בדת משלו, מנותקת מהדת של חבריו שאיתם הוא גדל ולמד.
(ולענ"ד אין זהות מוחלטת בין הדברים, למשל הפורש מדרכי ציבור, בפשטות לא עובר על הדבר הראשון, ובכל זאת עונשו חמור מאד כיון שהדת היא לא רק נאמנות לרעיון, אלא גם ברית- שכוללת גם נאמנות לחברה.)
וכמובן ישנם ויכוחים היכן התחומים האפורים, והיכן הגבולות... אבל לא כל מחלוקת היא מהותית כל כך. גם אם היא גדולה ורחבה ועמוקה ונוגעת ביסודות גדולים בתורה ובאדם.
סיפור יפהנפש חיה.
קהילת ניסי ה' ועזו בישראל
כל מי שהיה נכנס לחנות של הרה"ח ר' משה שטרן זצ"ל, היה מוצא אותו חבוש בירמולקה הלבנה, עטוף במלבוש העליון המפוספס של חסידי תולדות אהרון, וספר בידו. כשנכנס קונה, הוא הרים את עיניו מהספר, ולפתע התגלה שה'בטלן' הזה יודע היטב את המקצוע. הוא הבין בסוגים של מקררים ותנורים, ובכל מה שקשור למוצרי החשמל הבסיסיים שבכל בית. הוא גם ידע לתקן אותם, ובכך סייע רבות לתושבי הסביבה.
לחנותו נכנסו גם אנשים שחשבו, שלא די בכך שתושבי הסביבה הקרובה יודעים על החנות. לדעתם כדאי שגם תושבי הסביבה הרחוקה ישמעו עליה ויבואו לקנות בה. נציגים מחברות פרסום
ביקרו אצל ר' משה, והסבירו לו כמה טוב יהיה, כשלא יהיה לו זמן להסתכל בספרים שלו מרוב קונים. כמה חשוב לפרסם את החנות בפרסומונים המקומיים, וכמה זה משתלם להשקיע במודעה טובה שתביא בעקבותיה קונים הרבה.
אבל ר' משה לא התייחס לכל העצות. "פרנסה מן השמים", היה אומר בקול בטוח ויציב, "אני משתדל מספיק, וסומך על הקב"ה שיפרנס אותי". הוא שילח מעליו את הפרסומאים למיניהם, שימצאו את פרנסתם אצל בעלי עסקים אחרים, והמשיך בדרכו הפשוטה והשקטה.
ביום שישי אחד, התקשר אליו יהודי משכונה מרוחקת ובקשה נואשת בפיו: "אתה יכול לבוא לתקן לי את המקרר?" "ביום שישי אחר הצהריים?" שאל ר' משה בתמיהה. "אני לא עובד בזמן הזה. עלי להתכונן לשבת". "אשלם לך כפול", ניסה האיש.
"איפה אתה גר?"
"ברחביה".
"וברחביה אין טכנאים? למה אתה מתקשר אלי? אני לא עובד ביום שישי אחרי חצות. תנסה אצל מישהו אחר". "אין לי מישהו אחר. ניסיתי את כולם", ענה האיש. "תבין, אין לי מקרר לשבת. איך אני שומר על האוכל? מה אני יכול לעשות?"
ר' משה לא עמד בתחנוניו של האיש. הוא בירר את הכתובת המדויקת, הזמין מונית ונסע לביתו של היהודי, שמקררו הודיע על שביתה בדיוק בערב שבת. בעל הבית השתומם לראות את הטכנאי מגיע בכובע, בירמולקה ובמעיל העליון המפוספס. ר' משה השפיל את קומתו ארצה, נשכב על הרצפה עם כל ה'שמונה בגדים' עד שהגיע לקרביו של המקרר, סובב מה שסובב, שחרר מה ששחרר, הטעין גז, פתח וסגר, ולבסוף התרומם מלוא קומתו והודיע, שהמקרר מוכן ומזומן להמשיך במלאכתו כמימים ימימה.
"כל טוב שיהיה לכם, שבת שלום", בירך ר' משה מעומק הלב, ופנה לצאת מהבית.
"רגע", עצר אותו בעל הבית, "אני רוצה לשלם. הבטחתי שאשלם כפול".
*"אני לא עובד בערב שבת", הבהיר ר' משה, "לא באתי בשביל כסף".*
סימני שאלה התעגלו על פניו של בעל המקרר ההמום, ור' משה הסביר, *"לפעמים אין ברירה, וכשצריך לעזור ליהודי עושים חסד. הבנתי שאין לך שום מוצא אחר, ולכן באתי. זה הכול. שתהיה לך שבת שלום ושתשתמשו במקרר לבריאות".*
בעל הבית חשב שהוא לא שמע טוב וניסה להתווכח, אבל כבר לא היה לו עם מי לדבר. ר' משה אץ רץ, נכנס אל המונית שהזמין על חשבונו, ומיהר הביתה, להתכונן לשבת קודש.
הכסף היה נתון בידו של בעל הבית. מה הוא עושה עם זה? ר' משה הרי לא מוכן לקחת את הכסף, והוא חייב לו תשלום! הוא כבר יכיר לו טובה. הוא יעשה משהו, שיביא לאיש הטוב הזה הרבה כסף!
מכיון שעבד בעיתון, הוא כתב על ר' משה כתבה המשתרעת על שני עמודי גיליון, בה הוא תיאר איך יהודי אותנטי ממאה שערים הגיע אליו בשעת לחץ, ביום שישי, עבד כמו טכנאי מעולה ולא לקח פרוטה, כי הוא אמר שהוא לא עובד בערב שבת. עבודה לא, חסד כן. הוא המשיך ותיאר, צילם את החנות והוסיף ציצים ופרחים, גביעים ושקדים, עד שהוציא תחת ידו כתבה מפוארת ומרתקת.
ר' משה המשיך לדבוק בדרכו באמונה תמימה, שלא להשקיע בפרסומות ושלא לעבוד ביום שישי אחר חצות היום, וראה זה פלא, בבת אחת התחילו להגיע קונים חדשים ממקומות מרוחקים. אנשים שחיפשו מוכר ישר ואמין מצאו בו את האדם המתאים, כולם בעקבות הכתבה של האיש שר' משה עשה עמו חסד, ולא הסכים בשום אופן לקחת ממנו תשלום. הוא עמד בניסיון, סמך על הקב"ה, והקב"ה נתן לו בשפע רב.
(גל' השגחה פרטית)
יפהזית שמן ודבש
לא אהבתימאותרתאחרונה
לפי עולם הערכים והתפיסות עליהם חונכתי, אנחנו לא אמורים להסתמך על הנס ולעשות השתדלות. ואני מתפללת כל יום שלא יביאני לידי ניסיון. פרסום עסק זה בהחלט השתדלות ראויה, והסיפור כאילו מקטין את מידת האמונה של מי שבוחר לפרסם.
אותי גם לימדו שלא עושים חסד עם המקצוע, אלא בתחומים אחרים, כדי לשים גבול ברור בין פרנסה לגמילות חסדים.
אבל גם הפריע לי המונח "יהודי אותנטי". מה, רק במאה שערים גרים יהודים אותנטיים? זה נשמע לי אנטישמי בקטע של גן חיות - מי שרוצה לראות את הזן הנכחד, שיילך לשם.
ובכלל, הסאבטקסט זה תגמול חסדים -> תראה שפע. זה לא מה שלימדו אותי. אנחנו עושים את הדברים שלא על מנת לקבל פרס, ואף אחד לא יכול להבטיח לי שאם אגמול חסד אזכה בפרנסה בשפע. ובהחלט אני מכירה גומלי חסדים, שסומכים על הקב"ה ומתקשים כלכלית.
(ואם מסתובבים במקומות הנכונים, אפשר לראות לא מעט בעלי מקצוע, בעיקר כאלה שאינם אקדמאיים בציבור החסידי, כך שזה לא הכי מפתיע...)
תרגשנה חופשיות לתייג😌תילי חורבות
אני מכירה כאלו שעברו בטסט ראשוןפונקציה
והלוואי עלי לעבור טסט, אני עדיין לא עשיתי תאוריה🙁
אני עברתי טסט ראשוןתילי חורבותאחרונה
ואני עדיין לאיודע לנהוג...😅
למה בלשון נקבה?אני:))))
הכל מתחיל מזה שנשים יוצאות מהמטבח...😏תילי חורבות
דברי הרב שמואל אליהו על משחק הכדורגלזית שמן ודבש
חשבתי שאולי התכוונת לזהזה רק אני
ברצלונה הפסידה במשחק הראשון 2-0. ולכן 3-0 או 4-1 היו מספיקים.
המקרים היחידים באלופות שזכורים לי שקבוצה היתה צריכה 4-0 בשביל קמבאק והצליחה.
זה ברצלונה ב6-1 על פאריס וליברפול ב4-0 על ברצלונה. היה גם את רומא שהפסידה 3-0 לברצלונה במשלק הראשון וניצחה 4-1 במשחק השני.
דל"פ: אין לגיטימציה דתית לחגוג את הסיגדפשוט אני..
מי שרוצה לשמוח - מותר לו לשמוח.
מי שרוצה לאכול מאכלים מסורתיים ביום מסוים - שיאכל מאכלים מסורתיים באותו היום.
מי שרוצה ללמוד תורה - שילמד תורה.
מי שרוצה להתפלל - שיתפלל.
מי שרוצה לצום - שיצום.
מי שרוצה לעלות לירושלים - שיעלה לירושלים.
אך קביעת כל המעשים האלה בתאריך מסוים בשנה, שנה אחר שנה, הפיכת חלקם לחובה (למשל עניין הצום והתפילות המיוחדות ליום הזה) וההצדקה הדתית שניתנת לכך - גובלות בהקמת דת חדשה.
יש לנו חגים שקיבלנו מורשה קהילת יעקב, יש לנו חגים שקבעו חז"לינו, יש חגים שקבעה הרבנות הראשית תוך הסתמכות על הלכות קדומות וידועות (יום שבו נעשה נס וכו'). אין שום היתר להוסיף חגים ללוח השנה העברי, ובטח שלא לקבוע הלכות מיוחדות שחובה לנהוג על פיהן באותם חגים מומצאים.
זאת בשונה למשל מהמימונה, שאמנם לא מופיעה בתורה אך לא כוללת מנהגים דתיים כמו עלייה לירושלים, צום ותפילה. בסך הכל מפגשים חברתיים עם אוכל ומוזיקה - תוך שברור לכולם שמדובר במנהג חביב וחשוב אך לא בהלכות מחייבות.
הם עושים את זה בתורת מנהג ואין זה שונה משום מנהגחסדי הים
כך היא דעתי, וכך אמר לי הרב נבנצל.
בהגדרה, המנהגים של יוצאי אתיופיה *מאוד* שוניםפשוט אני..
ממנהגים של קהילות אחרות, ולו בגלל זה שהמנהגים שלהם לא נסמכים כלל על הלכה ועל תורה שבע"פ וכו'.
וזו בעיה הרבה יותר מהותית מאשר הסיגד...הָיוֹ הָיָה
זו לא חוכמה. אתה יוצא מנקודת הנחה שהקהילה האתיופיתדי שרוט
לא כן ביתא ישראל. שהם גלו הרבה יותר מזמן. עוד לפני גלות אשור והקשר איתם היה מנותק לגמרי.
הם לא כמו יהודי תימן שהיה להם את הרמבם כגורם מקשר. לביתא ישראל לא היו מסורות חז"ל. הם היו חייבים לבדל את עצמם בעצמם. לכן אתה רואה הבדלים במנהגים. לא היה להם קשר אפילו לראשי הגולה.
צריך להיות הוגנים איתם בהקשר הזה.
אני לא מאשים או כועס חלילהפשוט אני..
אני בטוח שאתה לא כועס. אבל לומרדי שרוט
אתה טוען שיש איסור ואני שואל מנין לך?ארץ השוקולד
וכפי ש@חסדי הים העיר לעיל, מנהגים רבים חוברו במשך הדורות במקומות שונים ואם זה לא סותר הלכה לא תהיה בעיה בכך.
אתה טוען שאין לגיטימציה לקביעת מנהגים דתיים בתאריךארץ השוקולד
לא לכל מנהג יש מקור בחז"ל, זה לא הופך אותו לחסר לגיטימציה הלכתית.
כתבתיפשוט אני..
לבין מסורת מנותקת מתורה שבע''פ שהתפתחה בקרב קהילות שאין להן מסורת פסיקה מקובלת.
לדבריך אין שום בעיה עקרונית לרב מקהילה שגדלהארץ השוקולד
מה ההבדל?
שניהם המצאות שאין להם מקור בחז"ל.
אבל הבאתי לך מנהגים שלא מבוססים על מסורתארץ השוקולד
אתגרתי אותך למצוא להם מקור אצל חז"ל כדי לחפש אם המסורת אפילו חוזרת עד לחז"ל והאם הם נסמכים על משהו בחז"ל לפחות, אבל טרם הצלחת לאתר ולכן אני שואל אם שם אין בעיה אז למה פה לדבריך יש בעיה?
אני מכיר על מה הוא מדברבינייש פתוח
אבל מצד שני, יש קהילות שעושות חג לעצמם על נס או על הצלה שנעשה לעצמם.
צריך באמת לבדוק האם זה עומד בעניין חג הסיגד.
אחרי עריכה: יש מקורות שהחג נעשה על מנת להתבדל מהנוצרים או לציין דברים בהקשר, כמו גיבוש הקהילה היהודית
בל תוסיף זה בפרטי המצווהארץ השוקולד
בנוסף, צריך שיכוון בכך לעשיית אותה מצווה.
מצרף פה את דברי החינוך בנושא:
"שנמנענו שלא נוסיף בתורה שבכתב ולא בתורה שבעל פה, ועל זה נאמר "לא תוסף עליו" (דברים יג, א). וכיצד יהיה התוספת? כתב הרמב"ם זכרונו לברכה (פ"ב מהל' ממרים ה"ט) כגון המורה שבשר עוף בחלב אסור מן התורה, וזה מוסיף על דבר הקבלה. שכך קבלנו בפירוש, "לא תבשל גדי וגו'", שבשר בהמה וחיה נאסרו לבשל בחלב, אבל לא בשר עוף. וכן אם הורה שבשר חיה מותר בחלב, עובר משום לא תגרע, לפי שזה גורע הוא, שכך קבלנו שבשר בהמה וחיה בכלל האסור. עד כאן.
ורובי המפרשים (ראב"ד ממרים שם) יאמרו דלא שייך לא תוסף כלל אלא במצות עשה. והענין הוא לפי מה ששמעתי אני מפי מורי, ישמרו אל, כגון: מי שמניח שני תפילין כשרין בראשו או בידו, וכן העושה חמש טוטפות בתפילין, וכמו כן הנוטל שני לולבין כשרין בידו וכל כיוצא בזה. וכן היושב בסוכה אחר החג בכונה לעשות מצות סוכה אף על פי שיודע שעבר זמנה, שאין עוברין משום בל תוסיף אלא כשמכוין לעשות המצוה. וכן הנוטל לולב אחר החג ומכוין לעשות בו מצוה, עם היותו יודע שעבר החג. וכן הוא בגמרא בראש השנה, פרק ראוהו בית דין (דף כח
, דמסיק התם אלא אמר רבא לצאת לא בעי כונה, כלומר שמצוות אין צריכות כוונה. לעבור בזמנו לא בעי כונה, שלא בזמנו בעי כונה. אבל הנוטל לולב בחג אפילו מאה פעמים ביום על דעת לצאת בכל פעם ופעם, אין כאן בל תוסיף. וכן התוקע בשופר ביום ראש השנה ואפילו כמה פעמים, וכן כל כיוצא בזה. ואין צריך לומר שהנוטל לולב פסול, וכן אם אגד עמו מין פסול אליבא דהלכתא דקיימא לן אין צריך אגד, שאין כאן משום בל תוסיף. זהו כלל הדברים בענין איסור זה שהעלו מורי, ישמרם אל, מדברי הגמרא אחר יגיעה רבה. ועתה בני, אם תזכה ותאכל יגיע כפיך גם אתה, אשריך וטוב לך.משרשי המצוה כי האדון המצוה אותנו על התורה, ברוך הוא בתכלית השלמות וכל מעשיו וכל ציווייו הם שלמים וטובים, והתוספת בהם חסרון וכל שכן הגרעון, זה דבר ברור הוא.
דיני המצוה במסכת סנהדרין (דף פח
, וכמו כן במסכת ראש השנה פרק ראוהו בית דין (שם), וגם בעירובין דיברו בעניין פרק המוצא תפילין (דף צו.).ונוהג איסור זה בכל מקום ובכל זמן בזכרים ונקבות. והעובר על זה והוסיף במצוות, כגון שעושה חמש טוטפות בתפילין או מניח שני תפילין כשרין עשויין כתקנן בראשו, וכן הנוטל שני לולבין בידו וכל כיוצא בזה, וכן היושב בסוכה אחר החג או הנוטל לולב בכונה לעשות המצוה, ואף על פי שיודע שעבר זמנה – עובר על לאו זה וחייב מלקות. ובעדים והתראה, כמו שידוע בכל מקום" (מצווה תנד)
יש כל מיני סוגיםבינייש פתוח
מוזמן להסתכל כעת בדברים מספר החינוך שהבאתי כעתארץ השוקולד
או אולי להמציא חוסר לגיטימציה למנהגים לגיטימיים?ארץ השוקולד

אם כי כפי שהערתי לעיל אין בכך איסור בל תוסיף, אבל זה בטוח פסול להמציא איסור כפי שמובא בתשב"ץ קטן "כשם שאסור להתיר את האסור כך אסור לאסור את המותר" (סימן תקלז)
כיום אנחנו ממשיכים את החגאוך
לא חושבת שבני הקהילה מתייחסים למנהג לצום עד צהרי היום וכו' כחובה אלא כרשות,כמשהו שטוב לעשות אותו.
אין איסור לערוך חשבון נפש ולהיות מלאי הכרת הטוב על שה' זיכה אותנו למימוש חלום בן אלפי שנים.
אני קוראת כאן מדי פעם ואני רוצה להוסיף עוד נק' שלתחושתי עלולה/עשויה להיות רלוונטית שקשורה במעט לפותח, מקווה שהדברים יתקבלו כמו שצריך..
קיימת "בורות" בקרב העדה בכל מה שקשור לנושא הלהט"ב,עד היום יש המוני מבוגרים שלא מבינים מה לעזאזל נחת עליהם עם הטירוף הלהט"בי למרות שטיפת המוח בתקשורת,רבים רואים את התופעה "כמחלה" של לבנים, לא מרוע אלא כי באמת לא מכירים..באמת באמת לא מכירים.כלומר, לא הכרנו ועכשיו מתמודדים כמו כולם..אבל בהכללה עם פחות כלים ויכולת להכיל את הדבר הזה מסיבות מובנות.
חשבתי לי שאולי אתה מעוניין קצת "להחזיר לנו",אז אל.אנחנו לא אשמים. התייחסתי בעבר לנושא כאן , פשוט לא זוכרת איזה שם בחרתי ועוד יותר איזו סיסמא..
יום מלא רק בטוב.
ממש לא קשור - המחשבה שזה קשור מעליבה...פשוט אני..
אז כנראה לא הבנתי מה פשר השאלה.אוך
העדה הייתה מנותקת משאר עמ"י כ2500. יש סיבה למה נכתבה תושב"ע -בדיוק כדי שמה שקרה לעדה שלנו לא יקרה לשאר קהילות ישראל.
העדה נשמרה במציאות ובתנאים מסויימים.
אז מה פשר השאלה?
הרי מתעוררת ותתעורר שאלה בדור הזה ובדורות הבאים מה אנחנו ומאיפה אנחנו, מה הסיבה לשונות וכו'
אז מה? שנמחק הכל הכל?
אנחנו תוצר של מציאות שנוצרה בהשגחה אלוקית.
לא מצליחה להבין מה מפריע לך בחג פשוט, זה לא כמו נגיד הנובי גוד שיש בו אלמנטים בעייתיים. זה יום שהמהות שלו זה עשיית חשבון נפש והכרת הטוב שאם היה אפשרי לנו כדאי היה לאמץ כל ימות השנה. איפה הבעיה ההלכתית?
השאלה שלי אליך היא האם השאלה היא השאלה כפי ששאלת או שאתה חותר למשהו אחר?
התכוונתי שהפסקה האחרונה לא קשורהפשוט אני..
המחשבות שלי על החג הזה לא קשורות בשום צורה להיותי להט"ב, והקישור הזה כאילו כל דעה שיש לי בכל נושא קשורה לזה שאני להט"ב - מעליבה.
סבבה, מתנצלת.אוך
אז אשמח לתשובהאוך
הקמת דת חדשה? סרייסלי???
קביעה שאין לגיטימציה דתית?.מאיפה? מי שמך? מאיפה באה ההתחסדות והפנטיות הדתית הזאת?
גם לך מותר להתנצל אם גילית שטעית.
@פשוט אני..
למה קבעת שלחגוג את חג הסגד גובל בהקמת דת חדשה??
אתה לא יכול לזרוק קביעה הזויה כזאת ולהיעלם, לראות מה שמגיבים לך ולהתעלם.
מותר לך גם להודות שצדקתי במניע שלך.
באותה מידה הייתי יכולה להאשים אותך ואנשים כמוך באותה האשמה הקמת דת חדשה/רפורמה שמעוניינים ביחס פתוח ומכיל ומחבק לאיסור חמור ביותר מדאורייתא ממש, אבל בניגוד אליך לא עולה בדעתי לעשות כזה דבר.הייתי מצפה ממך לקצת יותר סובלנות דתית.
משהו שעלה לי הרגע לראשבינייש פתוח
אכן, דוגמא נוספת לכך שאין שום בעיה בלגיטימיותארץ השוקולד
אני באמת לא רואה בזה בעיהמבקש אמונה
יום של התחזקות... מה זה משנה מתי תקבע אותו.
רק שתאריך קבוע מועיל לקביעות ושכולם יגיעו כי יהיו מוכנים מראש..
תמיד מוסיפים חגים ללוח השנה העבריאריק מהדרום
חגים לאומיים יום ירושלים, יום העצמאות
ימי הודיה, סעודת יתרו, לג בעומר
תיקון יום השואה
פורים, חנוכה
מגילת תענית, חגים שבוטלו.
נזכרתי הרגעבינייש פתוח
טענה מוזרהultracrepidam
יש הרבה מנהגים של קהילות
יש תפילות ותענית יום כיפור קטן, או בה"ב, או שובבי"ם ושאר מנהגי מקובלים למיניהם שהתקבלו ברצון בתפוצות ישראל
מה ההבדל בין יום כיפור קטן לבין סיגד? העלייה לירושלים? ומי חושב שמדובר בהלכה מחייבת? ואם מדובר בהלכה מחייבת - האם מנהג לא יכול לחייב הלכה כזאת? תענית אסתר למשל - היא מנהג בלבד ואין לה מקור.
??אוך
חבלאוך
כמו שלך יש רגש גם לאחרים יש רגש,אין שום עדיפות לרגש שלך על פני אחרים.
נראה לי שאת קצת מגזימהחצילוש
כל עדה יש לה מנהגים משלה. מה הבעיה שלך עם אתיופיםצוקאחרונה
נפטר פצוע מהפיגוע בי-םזית שמן ודבש
דרך נוראית לפתוח את השבוע. עוד יתומים ועוד אלמנה.פשוט אני..
לא עלינוזית שמן ודבש
זכרונם לברכה של כל חללי הטרור הערבי
"משני הצדדים"הָיוֹ הָיָה
זה מה שהנוצרים אומריםזית שמן ודבש
הנוצרים והח"כים והמפכ"ל שלנו. כמה כיףהָיוֹ הָיָה
ואי כאב לבהפי
אוי לנו שכמות הפיגועים עולה.זית שמן ודבשאחרונה
האזהרה של מערכת הביטחון: צפויה הסלמה משמעותית בגל הטרור | ערוץ 7
תשירו
תילי חורבות
ובכן קבלו אותו במחיאות כפיים סוערות
שיר שכתבתי וסוףסוף עושה צדק
עם אחד המאכלים הכי מזוהים עם החג🥳🥳🥳
הספינג שלי עגול וחביב
לכולם אחלק בחדווה
מאפה מתוק עם בצק מלאכי
וזיגזוג מעטיר של שמחה
את הבצק אלוש צ'יק צ'אק
ואטבול בשמן החם
אזהר לא לקבל כוויה עסיסית
והנה האוכל מוכן!
(כולם)
ספינגי אוי ספינגי אוי ספינגי שלי
כל כך מתוק וטעים
לכולם נחלק עם סוכר וקצת דבש
שיהיה לכולם פה נעים
האוכל מוכן, השולחן כבר ערוך
אך מה כאן עדיין חסר?
נכון ילדים חביבים זה הספינג
שבסיר עודנו מתחמם
נוציא ונגיש, נחלק לכולם
נבזוק קצת סוכר וגם דבש
לסבא וסבתא נביא ספינג חם
וגם לשכן החכם
לאיש לא יחסר! גם ילד גם סב
יקבלו כאן כולם בחדווה
ואם אוי הברוך הכל כבר נגמר
נתחיל שוב ללוש חיש חש
(כולם)
ספינגי אוי ספינגי אוי ספינגי שלי
כל כך מתוק וטעים
לכולם נחלק עם סוכר וקצת דבש
שיהיה לכולם פה נעים
כל כך מתוק😊😀🤩ראשיתך
חחחח זה טובבנות רבות עלי
ספינג' vs צ'ורוסאלפיניסטיתאחרונה
ספינג' זה נחמד, יש כאלו שאפילו יתחברו למרקם הספק לעיס ספק סוליה שלו.
אבל בואו, הוא לא מתקרב להתחרות בקווים המעוגלים הקראנצ'יים והפריכים של הצ'ורוס:
הצ’ורוס שלי שומני ופריך
אשמור אותו רק לעצמי
טבילה הגונה בסוכר הוא צריך
כדי לשפר את טעמו השמימי
אזליף בחדווה מתוך הצנתר
לתוך השומן הרותח
חכו דקה אולי שתיים
ותראו איך שהוא מתנפח
(רק למי שיש כוח)
צ’ורוס אוי צ’ורוס אוי צ’ורוס שלי
אתה פשוט דורש נגיסה
צ’ורוס ההמצאה הכי שווה
מאז מכונת הכביסה
טעמו זרע גד צורתו היא כוכב
לחלק לכולם הכרחי
לאבא לאימא לסבתא לסב
וגם לשכן הפיקחי
הלטקעס התחסלו, השולחן הפוך
אז למה אני מייבבת?
נכון חביבים, זה כי הצ’ורוס נגמר,
הוא הלך והשאיר לי צרבת
(רק למי שיש כוח)
צ’ורוס אוי צ’ורוס אוי צ’ורוס שלי
אתה פשוט דורש נגיסה
צ’ורוס ההמצאה הכי שווה
מאז מכונת הכביסה
עוד שלושה ימים אלול! אלול! אלול!חסדי הים
זמן טוב להזכיר לכולם!פשוט אני..
א. תיאום מס - מי שעוד לא עשה, זה הזמן. אפשר גם לעשות על תרומות שביצעתם השנה, וכך תקבלו החזר בגובה 35% כבר בתלוש השכר הקרוב בלי להגיש טופס 106 שנתי. שווה!
ב. הפקדות מקסימליות לקופות גמל להשקעה, קרן השתלמות (רלוונטי לעצמאיים) ופנסיה (כנ"ל).
שנת מס טובה ושנזכה לשלם המון מיסים!
יאוהפי
אוףkaparalay
לא הביישן למד
פשוט אני..
תיאום מס:
במצב הרגיל, כשיש לך מעסיק אחד, הוא מוריד לך את המס המקסימלי שהוא צריך להוריד לך. הוא לא יודע אם מגיע לך זיכוי בעקבות תרומות שביצעת, למשל.
אם יש לך שני מעסיקים או יותר בשנה אחת, כל אחד מהם מנכה ממך את המס המקסימלי (כמעט 50%), כי מבחינת המעסיק הוא לא יכול לדעת כמה את מרוויחה בסך הכל מכל המקומות ולכן הוא הולך על הצד הבטוח ומוריד לך את המקסימום.
ברגע שאת עושה תיאום מס - את פוטרת את כל הבעיות שהוזכרו לעיל, ומשלמת את המס הנכון בהתאם למשכורות שלך ובהתאם לתרומות שלך.
קופת גמל להשקעה - כלי חיסכון שמאפשר הטבות מס שונות, אפשר להפקיד עד כ-72.6 אלף ש"ח בשנת מס.
הוא בהחלט לבד אך מה שבטוח הוא לא למדבנות רבות עלי
תודה על התיקון 🫣פשוט אני..
חחח ((:בנות רבות עלי
יש סכום מינימלי לתרומה שמזכה בהחזר כזה ?בן מערבא
500ומעלה?
משהו כמו 180 ש''ח, לא זוכר בדיוקפשוט אני..
ואפשר לקבל את ההחזר הזה גם ע״ס רווחי הון ?בן מערבא
לא, כי לכולם השנה יש רק הפסדי הוןפשוט אני..
וברצינות,
איני יודע....
תודהבן מערבא
אם תרמתי יותר אז מה אני אמורה לעשות?פה לקצת
באמת למדתי על זה; אבל לא זוכרת כלום...
תיאום מס על תרומות עבור השנהפשוט אני..
וכל זה רק אם את משלמת מס הכנסה, אחרת לא יהיה להם ממה להחזיר לך.
אבל בטח הייתי צריכה לשמור את כל הקבלות, לא?פה לקצת
בוודאיפשוט אני..
אני תמיד מקבל הכל במייל...
לא הכל, אולי אפילו הרוב לאפה לקצת
איך עושים תיאום מס על תרומות?kaparalay
זה מאוד פשוט - דרך אתר רשות המיסיםפשוט אני..
חסדי מה יהיה? יש לך נטייה להזכיר חגי נצרותבנות רבות עלי

רק נצרות? לא הזכרתי ראש חודש جُمَادَىٰ ٱلْأَوَّلחסדי הים
הערב השיעים מציינים את הולדת הבן של עלי. הנכדה של מוחמד: زَيْنَب بِنْت عَلِيّ.
אני מציין את הולדתו עם מנה חמה קוסקוסבנות רבות עלי
לשיעים מגיע הרבה כבודפשוט אני..
למרות חיזבאללה ואיראן, לדעתי בסך הכל העם היהודי סבל מהסונים הרבה יותר לאורך הדורות (זה כנראה לא בגלל שהשיעים נחמדים יותר, אלא הם פשוט חלשים ומעטים יותר)
(אז למה מגיע להם כבוד?)חדשכאן
הם חיסלו פחות מבני עמנופשוט אני..
הם היו הרבה יותר קשיםהסטורי
לעומת זאת בארצות השיעיות (הרלוונטיות, בעיקר תימן ופרס) מצב היהודים היה דומה לארצות הנוצריות - חוקי עומר המשפילים נאכפו בחומרה כמעט תמיד, היו גם נסיונות עקביים לאסלם בכפיה (הידוע שבהם 'אנוסי משהאד') ונסיונות פגיע פיזית שיטתית ומאורגנת מטעם השלטון (גלות מוזע בתימן, היתה סוג של מצעד מוות).
https://www.google.com/url?sa=t&source=web&rct=j&url=https://he.m.wikipedia.org/wiki/%25D7%2590%25D7%25A0%25D7%2595%25D7%25A1%25D7%2599_%25D7%259E%25D7%25A9%25D7%2594%25D7%2593&ved=2ahUKEwi8t9G3y9H7AhWKWqQEHegZBwgQFnoECAkQAQ&usg=AOvVaw01aAV4z905seDrZPDxZzHC
https://www.google.com/url?sa=t&source=web&rct=j&url=https://he.m.wikipedia.org/wiki/%25D7%2592%25D7%2599%25D7%25A8%25D7%2595%25D7%25A9_%25D7%259E%25D7%2595%25D7%2596%25D7%25A2&ved=2ahUKEwiO0Y6JzNH7AhU-TKQEHS2yBxgQFnoECAcQAQ&usg=AOvVaw2Z7ICoBxQuk91WOOR2Fc_i
^^^^ מצטרף לשאלההסטורי
בכ"ה בדצמבר נבראה רומי.חסדי הים
בשנת 753. בערך 200 שנה אחרי שלמה.
אם ליישב את שתי המסורות, אולי הקרקע נוצרה בזמן שלמה, והעיר אחרי זה.
חחח 🙂🙂בנות רבות עלי
התירוץ שהצעת הוא פשט הגמראבן חורין
כתוב שכששלמה נשא את בת פרעה גבריאל רק נעץ את הקנה בים. אני מניח שלקח זמן עד שהתגבשה הקרקע ועד שנבנתה רומי
Rome ne fut pas faite toute en un jourחסדי הים
כי זה מקור האמירה מצרפתית עתיקהחסדי היםאחרונה
מי ער? אכלתם את הסופגנייה הראשונה שלכם?חסדי הים
או שאתם סוברים שזה כמו מצה שהירושלמי מגדיר את האוכל לפני ליל הסדר כבועל ארוסתו?
חבלארץ השוקולד

למי יש 8 ball pool ורוצה שאני אנצח אותו?בנות רבות עלי
כן אני אשמח לפרחים תודהבנות רבות עלי
עם השם אמינה מעריך שזו בתארץ השוקולד
אמינה?בנות רבות עלי
אתה מתכוון שאתה יודע לקרוא ערבית?
כן, זה השםארץ השוקולד
אני זיהיתי רק את האליף ואת המים ונון והא האות יודהפי
מהי ההודעה שנמחקה?
בינייש פתוחאחרונה
המכשף פשט את הרגל?
הָיוֹ הָיָה
עשה הסבת מקצוע למוכר פרחים
ארץ השוקולד
חברים נו מה קורהבנות רבות עלי
היית רוצה..אני:))))
היא אלופה בזה:@מפוצלשת(:
נו די אתן עובדות עלי..בנות רבות עלי
ממש לאאני:))))
היא יודעת לכדרר אופקית?בנות רבות עלי
תשאל אותהאני:))))
לא סגור עדין אם את זאת לא היא ..בנות רבות עלי
האם זה בסדר לא להתערבב עם השותפיםרועיכהן
אני גר כמה שנים בדירת שותפים עם סך הכל 5 שותפים (הרבה אני יודע, זה מה יש). הדירה עצמה טובה, במיקום טוב וכדומה.
בערך שנתיים-שלושה הייתי עם שותפים שממש הסתדרנו, היינו כמו חברים (מי יותר ומי פחות), אפילו אחד-שניים אולי יהיו חברים לחיים.
עכשיו אני בשנה הרביעית-חמישית (כן אני יודע, רווק מזדקן, זה המצב כרגע) ועם הזמן התחלפו השותפים וכרגע יש 2-3 שותפים שמבחינתי הם לא אנשים טובים (שמעתי אותם מרכלים מאחורי הגב, כל מיני שקרים משמעותיים שתפסתי אותם בהם, התנהגויות מוזרות מאד ועוד).
אז יש לי 2 אפשרויות - או לצאת מפה, דבר שאני לא רוצה כי רוב הריהוט שלי, כבר התרגלתי לבית וגם כי אולי אתחתן נניח עוד חצי שנה ואז אעבור לחינם.
האפשרות השנייה כפי שאני רואה אותה היא להשאר, אך להיות רוב הזמן בחדר, ובזמן שאני עם השותפים האחרים (כשאני צריך להכין דברים במטבח, ארוחות שבת אם אני נשאר וכדומה) שזה נניח כמה אחוזים בודדים מהשבוע, פשוט לא ממש להתערבב איתם מבחינה רגשית, להיות כמו צופה מהצד. היתרון בזה שכך אני לא נפגע מכל ההתנהגויות שלהם, החסרון בזה שזה לא נעים, לפחות לי, להיות ככה במקום שאמור להיות הבית שלי ושאני אמור להסתדר עם מי שבבית.
במשך שנתיים גרתי עם שותפיםפשוט אני..
מלבד שלום שלום - כלום.
הם לא היו רעים או משהו כזה, אבל פשוט כל אחד מאיתנו חי את חייו ובסך הכל חלקנו את אותה פיסת אדמה...
עםרועיכהן
עם כמה שותפים גרת? וכמה אינטראקציה היה? כלומר - היו ארוחות שבת ביחד / לשבת ביחד בסלון בערבים לפעמים / דברים אחרים?
שני שותפים, לא היו ארוחות משותפות או משהו כזהפשוט אני..אחרונה
אני מפחדת.שפרינצא בוזגלו
ובכלל, ההאשמה של הרבנים את המתלוננת הראשונה בחוסר שפיות ושקר מתירה את דמם של מתמודדים עם בעיות נפשיות, וזה שאדם עם בעיות נפשיות אומר שהוא לא יכול להיפגע? לא להיפך? הן טרף קל!!
זהו. פרקתי. תודה.
זה לא מסתדר עם מה שכתבת קודםהָיוֹ הָיָה
איךמישהו יודע האם ללכת לקריירה של הוראת התורה אולאמנחםמנחםמנחם
למדתי בישיבת הסדר מפורסמת. בשיעור ה היינו בערך 40 תלמידים. מתוכם נניח 10 בערך היו "רציניים". מתוכם כמה המשיכו לקריירה שקשורה להוראת התורה וכמה הלכו לאוניברסיטה. אחד למשל הלך להנדסת חשמל, אחד למתמטיקה, אחד לראיית חשבון וכדומה.
השאלה שלי היא - איך מישהו בוחר האם ללכת ל"קריירה" של הוראת תורה במסגרת מסויימת או קריירה של מקצוע "רגיל"?
אז לכאורה אפשר להגיד שמי שמרגיש יותר קשור לתורה וכו' ילך להוראת התורה אך מההיכרות שלי עם האנשים זה לא נכון. יש מאלו שהלכו למקצועות ה"רגילים" שלדעתי יותר "דבקים" בתורה מאשר כאלו שהלכו ל"קריירה" שקשורה להוראת התורה.
זה תלוי גם בכשרון של האדםברגוע
יש אנשים שדבוקים מאוד בתורה, אבל אין להם את הכשרון שצריך בהוראה. וכן להפך.
מכון להכוונה מקצועיתאריק מהדרום
קרירה בהוראת התורה נשמע נוראאיש השקים
אני מבין שאתה תשלח את הילדים שלך לחינוך ביתי?אריק מהדרום
להפךפשוט אני..
להתפרנס מללמוד תורה זה נורא,
אך להתפרנס מללמד תורה זה ראוי והגון מאין כמותו.
אני לא ארצה שהמורים של ילדיי יהיו מתנדבים ואז יילכו בערב לבקש צדקה מהעוברים ושבים או מהמדינה. אני מצפה שהם ירוויחו שכר הוגן על עבודתם.
זה מחלוקת אם מותר להתפרנס מללמד תורהארץ השוקולד
"מקום שנהגו ללמד תורה בכתב בשכר מותר ללמד בשכר אבל תורה שבע"פ אסור ללמד בשכר לא מצא מי שילמדנו בחנם ילמוד בשכר ואע"פ שהוצרך ללמוד בשכר לא יאמר כשם שלמדתי בשכר כך אלמד בשכר אלא ילמד לאחרים בחנם ומה שנהגו האידנא ללמד הכל בשכר אם אין לו במה להתפרנס שרי ואפי' יש לו אם הוא שכר בטלה דמוכח שמניח כל עסקיו ומשאו ומתנו שרי (וכל חידושי סופרים דהיינו מה שנתקן מדרבנן מותר ליטול שכר ללמדו) (הגהות מיימוני פ"א):" (טור יורה דעה סימן רמו סעיף ה)
להתפרנס מלימוד תורה (לעצמנו)
כאידיאל זה פסול גם ליחידים מוסכם על ידי הרמב"ם, טור, בית יוסף, ב"ח, רמ"א ועוד שזה אידיאל רע ופסול, אך המשנה ברורה חלק וסבר שליחידים זה יכול להיות אידיאל.
(עיינו בהלכות תלמוד תורה, רמב"ם פרק ג הלכה י, טור יורה דעה סימן רמו סעיף כא אם אני זוכר נכון והלכות משא ומתן בטור אורח חיים סימן קנו)
האם מותר כי "עת לעשות לה' הפרו תורתך"?
רמב"ם, טור ורמ"א - אסור.
שלחן ערוך - מותר.
(אני מעלה את השאלה האם ההיתר רלוונטי בימינו כשיש הרבה לומדי תורה ולא נראה שהתורה משתכחת?)
אצטט את דברי הרמב"ם:
"כל המשים על ליבו שיעסוק בתורה ולא יעשה מלאכה, ויתפרנס מן הצדקה – הרי זה חילל את השם, וביזה את התורה, וכיבה מאור הדת, וגרם רעה לעצמו, ונטל חייו מן העולם הבא; לפי שאסור ליהנות בדברי תורה בעולם הזה.
אמרו חכמים, כל הנהנה מדברי תורה, נטל חייו מן העולם. ועוד ציוו ואמרו: לא תעשם עטרה להתגדל בהם, ולא קורדום לחפור בהם. ועוד ציוו ואמרו: אהוב את המלאכה, ושנא את הרבנות. וכל תורה שאין עימה מלאכה, סופה בטילה; וסוף אדם זה, שיהא מלסטם את הבריות.
מעלה גדולה היא למי שהוא מתפרנס ממעשה ידיו, ומידת חסידים הראשונים היא; ובזה זוכה לכל כבוד וטובה שבעולם הזה, ולעולם הבא, שנאמר (תהלים קכח ב): "יגיע כפיך כי תאכל אשריך וטוב לך": אשריך – בעולם הזה, וטוב לך – לעולם הבא שכולו טוב." (הלכות תלמוד תורה פרק ג הלכות י-יא)
יש בבדל בין להתפרנס כי אין ברירה לבי לעשות קרירהאיש השקים
זה בגלל הפרשנות והקונוטציה שלךultracrepidam
קריירה של הוראת תורה באותו מובן של קריירה של נגרות או פחחות.
מדובר פשוט בהתמקצעות ועבודה בתחום.
אז אולי לאוזן זה לא מצלצל טוב אבל רע מאד אם לא יהיו אנשים כאלה,
וכדאי מאד שזה יהיה גם מסלול אטרקטיבי - שאדם ירגיש בנוח ללכת אליו, שבנות ירצו להתחתן עם מי שהולך למסלול כזה ויתמכו בהחלטה לבחור במסלול כזה לאחר הנישואים... מדובר באמת בבעיה רצינית בציבור שלנו (בציבור החרדי נעשה מאמץ להטות לכיוון השני והוא אכן הצליח)
אם מצד אחד אנשים מזדעזעים על כל שקל שאדם מקבל על עבודתו במשרה תורנית,
ומצד שני מזדעזעים על האפשרות להקים משפחה בלי מקור הכנסה מכובד,
ולא לדבר על החובה של הגבר לפרנס כמו שכתוב בכתובה, שעל זה אי אפשר לוותר -
אז מי יהיו מלמדי התורה? כמרים ונזירים רווקים?
השאלה מופנית לרמבם ולשולחן ערוךאיש השקים
מחבר השו"ע אכן כתב את ההסבר הזהultracrepidamאחרונה
ולגבי הרמב"ם - הוא כנראה נקט שאכן תלמידי חכמים יחיו בצמצום מעמל כפיהם ואנשים ישתדלו לסייע להם להתפרנס ברווח ובעמל מועט (כמו שאחיו נהג בו עצמו)
יכול להיות0x1694
המילה 'קרירה' בעייתית כאןהסטורי
אבל אם 'אין לך את זה' בלעמוד מול כיתה, בלשבת שעות לשיחות עם תלמידים, בלשבת שעות על שעות בלימוד והכנת שיעורים - אל תעשה מלאכת ד' רמיה, רק כי זו 'קרירה' שאפשר להתחיל כבר בשיעור ה' ולקבל נקודות זיכוי על חשבון לימודי הישיבה...
יכול להיות התלמיד הכי מוצלח בשיעור בישיבה, אבל לא מתאים לו לעמוד מול כיתה. זו לא השאלה המשמעותית.
מסכים אבל לא מספיק לראות את זה כייעודארץ השוקולד
אין שום ייעוד חיובי שמושג באמצעות מחנך גרוע שרואה בעצמו מקיים אידיאל נשגב של להיות מחנך.
אני חושב שזה מה שכתבתיהסטורי
זה אכן השתמע מתוך דבריך, רציתי לחדד זאתארץ השוקולד
ללכת להוראה רק אם טובים בלהסבירארץ השוקולד
אחר כך חשוב לאהוב את המקצוע שמלמדים ושטובים בו.
אבל זה שאוהבים תורה לא אומר שנצליח להאהיב את התורה וללמד אחרים.
לא תמיד הכל נובע מהמצב האידיאלי. האידיאל מישהוחסדי הים
אז בא השלב שהוא צריך לדעת להאהיב על תלמידיו את התורה באופן כללי, כדי שהם יהנו בלימודם ויתדבקו בתורה.
אחרי זה הוא צריך לדעת להעביר את החומר הנלמד בצורה ברורה וקליטה כדי שהתלמידים יפנימו את החומר ויזכרו אותו.
הקיצור, עבודה קשה מאוד.
רוצה לדעת מה השעהבנות רבות עלי
היי סירי
סירי: במה אוכל לעזור?
|בודק מהר מה השעה|
לא משנה..
סירי: אוקי.
למה יש לך אייפון?ארץ השוקולד
כמה סיבותבנות רבות עלי
וגם מבחינת הדרך שימוש במערכת הפעלה, הכל יותר פשוט וקלאסי.. האנדרואיד עושה לי בלאגן בעיניים עם כל האופציות ..
נשמע הגיוניארץ השוקולד
יש לאייפון יתרונות שלא יסולו מפזפשוט אני..
בוא נאמר שאם כוחות הביטחון או ישות עוינת רוצים לדלות מידע מהטלפון שלך - הם ממש מתפללים שיש לך אנדרואיד...
בוא נאמר שאני לא מספיק חשוב שינסו לפרוץ אליארץ השוקולד
במציאות היום כבר לא מדויקנפשי תערוג
אייפון בהחלט קשה יותר לפריצה.
אבל ברמה של גופי ביטחון זה מזמן מאחוריהם.
ההבדל גדול מאודפשוט אני..
נכון.נפשי תערוגאחרונה
ולא צריך לשנות את ההגדרות על ידי מגע פיזי, יש גם אפשרויות אחרות
אני שמעתי על כמה הם בכוונה לא משתפים פעולהחושבת בקופסא
זה נכון לגמריארץ השוקולד
ואי שכחתי את עניין האבטחהבנות רבות עלי
חחחחבנות רבות עלי
מעודי תמהתי איך היה קשה לראות על ר' אלישיב התלהבותחסדי הים
בעבודת ה'.
חשבתי שהוא חשש שזה יפגע לו ב'לשמה' בעבודת ה'.
עכשיו ראיתי בספר 'מפעלות הצדיקים' בשם הנכד של ה'מגיד', האבא של הרבי מרוז'ין, ר' שלום:
"שיש היכל רם ונשא מאד וכשבאים לשם מתבטלי׳ ממציאות וא״א להתלהב עוד."
למה כשאני גולש באתר דתיזית שמן ודבש
יש תמונה לא צנועה של בת?
ואל תשמיעו לי תירוץ של "זה פרסומת אקראית".
תשובה עם הצעות להתמודדותארץ השוקולד
1. היא מותאמת לגלישה שלך. תשנה את ההתנהלות שלך ברשת והפרסומות ישתנו, לדוגמא מוזמן לחפש מספר פעמים מחשבים ניידים או פלאפונים והפרסומות ישתנו.
2. אם היא מפריעה לך אז תסגור אותו ותבחר "אל תציג מודעות מהסוג הזה" ואולי תוכל לפרט שם מדוע.
מממזית שמן ודבש
1. אני לא חיפשתי דברים כאלה במחשב שלי.
2. עשיתי את זה כבר.
תנסה את מה שהצעתי שוב ושובארץ השוקולד
2. צריך לעשות את זה הרבה פעמים.
אחרי שתעשה מספיק פעמים זה יתחלף.
בכל מקרה, בגדול אין שום קשר בין האתר שבו אתה נמצא לפרסומות שאתה מקבל.
מממזית שמן ודבש
אם זה ימשך ככה - אני לא אקנה אינטרנט במשפחה העתידית שלי. בלי נדר.
אי אפשר עד קשה ביותר להסתדר כיום בלי אינטרנטשחר עולה
גישה לניהול חשבונות הבנק, חסכונות, קופות גמל ופנסיה, תורים לקופת חולים, התחייבויות ואישורים מקופת חולים, תיאומי מס והחזרי מס מול מס הכנסה, קניות מוזלות מאתרים שונים, הזמנת תורים למשרד הפנים - וזה יילך ויתעצם משנה לשנה.
קיים פורטל אישי ממשלתי לכל אזרח במדינה- עם שפע פרטים ומידע.
הרכוש שבבעלות, אישורים, תיעוד חברות בארגונים ומוסדות רשמיים, תשלומים לשירותים ממשלתיים, רשיונות ועוד.
במקביל מוסדות וארגונים מצמצמים את השירותים הפרונטליים והאפשרויות לקבלת קהל - ככל שהשירותים הדיגיטליים הולכים וכובשים עוד ועוד נתחים מרכזיים בחיים היומיומיים שלנו.
אפשר להסתדר רק יותר קשהזית שמן ודבש
איך הסתדרנו לפני האינטרנט?
נסעו בסוס ועגלה, בישלו בפתיליות… תוחלת החייםשחר עולה
לא היתה קורונה….
אך היו מחלות קשות אחרות…
רוצים לחזור כמה דורות אחורה?
השאלה היא איך משתמשים נכון בטכנולוגיהזית שמן ודבש
זה לא סוד שהטכנולוגיה השתפרה פלאות ב200 שנים האחרונות.
אני בעד שימוש ראוי בטכנולוגיה. אם אני לא מצליח בזה אני אזוז הצידה ולא אשתמש באותו פיתוח.
אני חושב שיש כאן חוסר הבנה לגבי טרגוטפשוט אני..
כאשר מפרסם רוצה לטרגט פרסומות דרך פייסבוק או גוגל וכו' - זה ממש ממש לא חייב להתבסס על החיפושים שלך באינטרנט.
המפרסם יכול לטרגט לפי מין, גיל, סטטוס זוגי, אזור מגורים ועוד אינספור נתונים שגוגל ופייסבוק יודעות עליך.
בקיצור אין שום הכרח שהחיפוש שלך באינטרנט ישפיע על הדברים שתראה אח"כ, מפרסמים רבים מטרגטים לפי פילוחים שלא קשורים לזה.
יש לכך השפעה, אתה צודק שיש פרמטרים נוספיםארץ השוקולד
אסביר יותר טובפשוט אני..
אם מפרסם מסוים רוצה להגיע לכל הגברים שחיים במרכז הארץ והם בני 20-30, אז לא יעזור בית דין ולא יעזור אם תחפש בגוגל כל היום שס שוטנשטיין - אתה תראה את הפרסומות של המפרסם הזה.
למה?
כי הוא שילם בשביל שאנשים כמוך יראו אותו, וגוגל לא יכולה לקחת ממנו את הכסף שלו בלי שמשתמשים בסוג שהוא הגדיר יראו את הפרסומת שלו.
כמובן גוגל יראו לך גם דברים בהתאם לחיפושים שלך, ועדיין הם מחויבים לספק שירות גם למפרסמים שלא טרגטו לפי חיפושים.
לכן אי אפשר להאשים את הגולש בכך שהוא רואה פרסומים לא צנועים, ואין שום שיטת פעולה שתשפיע על גוגל להוריד אותם ל-0.
סינון או חוסם פרסומות עוזרים?זית שמן ודבש
בדר"כ כןפשוט אני..
תודהזית שמן ודבש
אם, אבל לרוב זה לא כךארץ השוקולד
הנה דוגמה חיה מהיום לפרסומת לא ראויהפשוט אני..
פרסומת לא צנועה, כאן בפורום של ערוץ 7:

העלית נקודה נוספתארץ השוקולד
על הערותיך:ארץ השוקולד
2. יתכן וכתבת משהו בנושא בקבוצה או באינטרנט או שמישהו אחר כתב.
3. הפרסומת הוכנה בצורה מסוימת, גוגל התאים את הפרסומת בגלל המוצר ולא בגלל הפרסומת
והנה פרסומת לא פחות מזעזעתפשוט אני..

אם באמת אתה רוצה שהפרסומות ישתנוארץ השוקולדאחרונה
הפורומים הם תשתית חינמית שהערוץ מספק, זה לא אומר שמנהלי הערוץ קוראים את ההודעות כאן.
אם אני מקים אתרזית שמן ודבש
אז גוגל מוסיפה באנרים לאתר שלי?
אני יכול למנוע את ההוספה הנ"ל?
אם אתה בונה אתה אתה שולט האם יוצגו בו פרסומותשחר עולה
הכנסת יכולות לפרסומות היא אינטרס כלכלי של בעל האתר.
כל קליק על פרסומות נמדד ונספר ומניב בסופו של דבר הכנסות, לפי מודלים כלכליים שונים שבעל האתר חותם עם גוגל או כל מנוע חיפוש אחר.
אתה יכול למנועברגוע
סתם ככהזית שמן ודבש
מופיע לי למעלה באנר של בניית אתר.
וגם מופיע לי קידום בגוגל.
בתשלום אליך, אבל לפי כמות הפרסומות, גודלם ומספרארץ השוקולד
גם תהיתי... יגידו לך תירוצים של פרסומות גוגלתילי חורבות
זה לשון הרעזית שמן ודבש
אז אל תשמע.תילי חורבות
אסור לי לקבל את זה כוודאיזית שמן ודבש
אז אל תקבל.תילי חורבות
למה אין לך סינוןekselion
אין קשר לכך שהאתר דתי. אתה יכול למנוע את זה בעזרתאם רק נאמין
יש לך חוסם פרסומות?מפוצלשת(:
Adblock Plus - חוסם פרסומות חינמי
זה אמור לעזור








