מה יחסכם כלפי חברה מעורבת?advfb
יחס מעורב(:ekselion
ועכשיו ברצינות.
יש לזה חסרונות ויש יתרונות, השאלה באיזה סיטואציה מדובר.
תוכל לחדד יותר את השאלה?
יש לזה חסרונות ויש יתרונות, השאלה באיזה סיטואציה מדובר.
תוכל לחדד יותר את השאלה?
איך חברה שכוללת בתוכה גברים ונשים צריכה להתנהג?advfb
גברים עם גברים, נשים עם נשים וזהו או שצריך/אפשר גם מעבר.. ואם אפשר מעבר לכך - כיצד? באיזה אופן כדאי/צריך?
להיות נחמדים ואכפתיים אבל לשמור על גבולות גזרהארץ השוקולד
במינימום גבולות של ההלכה (ודאי להקפיד על ייחוד וכד') ואולי מעט מעבר להלכה.
כולל ההלכה הקדומהadvfb
שאוסרת אמירת שלום?
מה הם גבולות ההלכה שאתה מדבר עליהם כאשר השו"ע כותב"להתחרק מאוד מאוד"?
מה הם גבולות ההלכה שאתה מדבר עליהם כאשר השו"ע כותב"להתחרק מאוד מאוד"?
איפה ההלכה אוסרת אמירת שלום?ארץ השוקולד
ראוי לציין שדברי השלחן ערוך הללו מוסבים על עריות ולא על סתם גבר ואישה.
(האם נידה היא ערווה או לא, זה מחלוקת עד פוסקי ימינו.)
גם אם נחמיר ונגיד שכן, ברור שתפיסתית האמירה אחרת.
ההמלצה ב"אל תרבה שיחה" היא שמירת גבולות שיח, וזה תלוי בדרך ההמון כפי שפסק ה"מנחת יצחק" (ראש העדה החרדית לשעבר) בחלק ח סימן קכו אם אני זוכר נכון.
(האם נידה היא ערווה או לא, זה מחלוקת עד פוסקי ימינו.)
גם אם נחמיר ונגיד שכן, ברור שתפיסתית האמירה אחרת.
ההמלצה ב"אל תרבה שיחה" היא שמירת גבולות שיח, וזה תלוי בדרך ההמון כפי שפסק ה"מנחת יצחק" (ראש העדה החרדית לשעבר) בחלק ח סימן קכו אם אני זוכר נכון.
...advfb
למה "ברור שתפיסתית זה אחרת"?
ראיתי רק עכשיוארץ השוקולד
כי אם השלחן ערוך דיבר על לשמור מרחק מעריות, זה אומר שהוא דיבר על להתרחק מכאלה שהקשר עימם יכול להוביל לאיסורי תור, הוא לא אמר על מרחק בין המינים.
זו אמירה תפיסתית שונה.
אמנם, הגזירה על בתולות שלא תטבולנה בא כדי לצמצם את המרחק בין קרבה בין המינים לקרבה עם עריות, אבל עם כל זה, גם אחרי הגזירה יש מחלוקת אם נידה עדיין נכללת בהגדרה הזו שלא עריות.
זו אמירה תפיסתית שונה.
אמנם, הגזירה על בתולות שלא תטבולנה בא כדי לצמצם את המרחק בין קרבה בין המינים לקרבה עם עריות, אבל עם כל זה, גם אחרי הגזירה יש מחלוקת אם נידה עדיין נכללת בהגדרה הזו שלא עריות.
ולגבי שאלת שלום בשוקארץ השוקולד
שאילת שלום זה לא רק אמירת שלום, אלא יותר מזה. (האם זו שיחת נפש או פחות מזה, לא יודע)
זה באמת הענייןadvfb
מה הגדר של שאילת שלום ולמה היא אסורה
להבנתי זה נוטה לשחנ"שארץ השוקולד
וממילא, האמירה היא לא ליצור קרבה גדולה מדי.
שחנ"ש זאת כבר הגדרהadvfb
שאפשר לעסוק בה.
באופן אישי נראה לי שגם גילויי חיבה שונים נכללים בגדר האיסור
באופן אישי נראה לי שגם גילויי חיבה שונים נכללים בגדר האיסור
זה תלויekselion
מאיזה מקום אתה שואל
ממקום של לכתחילה שצריך/כדאי ליצור חברה מעורבת?
או ממקום של בדיעבד, כלומר זוהי בעיה שכבר קיימת וכעת צריך לדעת איך להתכוונן.
כמו שהזכרתי לפני כן יש לזה חסרונות ויש יתרונות, החסרונות מובהקים וברורים לכן אין צורך להזכירם.
והיתרונות נוגעות לעניין של קידוש השם הן במובן של יחס בין אדם לחברו, בהשראת דוגמא לאחר באשר לזהותך התורנית. והן במובן של התרומה למדינה בכל המשתמע מכך.
האידיאל האחרון הוא גבוה וקדוש אבל מאד קשה ליישום כי זה בבחינת יוסף בערוות הארץ. צריך המון ס"ד וכוחות נפש שלא ליישחק.
לדעתי המצב כיום הוא חצי לכתחילה חצי בדיעבד.
מעין מצב אבסורדי של נסיון לקיים את אותו רעיון קדוש אבל עם נפילות בדרך.. והתוצאה המוגמרת היא מה שאנחנו רואים היום בחמ"ד ובצבא שזה ממש אבל ממש לא הייתה כוונת הסופר (הרב קוק)
ממקום של לכתחילה שצריך/כדאי ליצור חברה מעורבת?
או ממקום של בדיעבד, כלומר זוהי בעיה שכבר קיימת וכעת צריך לדעת איך להתכוונן.
כמו שהזכרתי לפני כן יש לזה חסרונות ויש יתרונות, החסרונות מובהקים וברורים לכן אין צורך להזכירם.
והיתרונות נוגעות לעניין של קידוש השם הן במובן של יחס בין אדם לחברו, בהשראת דוגמא לאחר באשר לזהותך התורנית. והן במובן של התרומה למדינה בכל המשתמע מכך.
האידיאל האחרון הוא גבוה וקדוש אבל מאד קשה ליישום כי זה בבחינת יוסף בערוות הארץ. צריך המון ס"ד וכוחות נפש שלא ליישחק.
לדעתי המצב כיום הוא חצי לכתחילה חצי בדיעבד.
מעין מצב אבסורדי של נסיון לקיים את אותו רעיון קדוש אבל עם נפילות בדרך.. והתוצאה המוגמרת היא מה שאנחנו רואים היום בחמ"ד ובצבא שזה ממש אבל ממש לא הייתה כוונת הסופר (הרב קוק)
בעד. בגבולות כמובן.תילי חורבות
לא בני עקיבא ולא אריאל
עזרא.
עזרא.
מתנגד מוחלט.די שרוט
אין שום סיבה שאלפקות יסתובבו בינינו.
זו המציאות. כמו שאתה לא יכול לשנות את כח הכבידה.חסדי הים
לא שאלתי על עצם קיומה של החברה המעורבתadvfb
אלא מה עושים איתה. אפשר להפריד בנים ובנות בצורה הרמטית. אפשר לא לדבר עם בנות כמעט בכלל גם אתה בתוך חברת בנות.
אי אפשר להפריד בין בנים לבנות בצורה הרמטית. מיחסדי הים
שחי ככה מוצא את הבנות והבנים בפונוגרפיה.
אפשר לדבר בנימוס וענייניות עם בנות.
אפשר לדבר בנימוס וענייניות עם בנות.
לא נכוןadvfb
בתור בוגר תנועת אריאל, אני יודע שאתה טועה.
לכל כלל יש יוצא מן הכלל. אתה היוצא מן הכלל.חסדי הים
גם רוב בוגרי אריאל פוגשים בנות, בתחנות מסויימת של חייהם, כך שהם לא סגורים הרמטית.
בתוך עמי אנוכיadvfb
דיברתי על חבר'ה ברבים
לא חושב שיש איזשהו מתאם, בין הפרדה ראויה לביןהסטורי
בעיית הפרונוגרפיה - שהיא בעיה קשה ועל מגזרית.
אני ראיתי סקרים כאלו.חסדי הים
לא יודע, מאנשי מקצוע שעוסקים בתחום שמעתיהסטורי
שהבעיה נפוצה פחות או יותר בכל החברות שיש בהן זמינות לפרונוגרפיה באותה מידה (חמורה מאוד).
בכל אופן - צריך להתמודד עם כל בעיה לעצמה, לא פותרים דבר פסול אחד בעזרת דבר פסול אחר.
בכל אופן - צריך להתמודד עם כל בעיה לעצמה, לא פותרים דבר פסול אחד בעזרת דבר פסול אחר.
אני לא רוצה להעלות לכאן סקרים כי זה יפגעחסדי הים
בטהרת הפורום.
על כל פנים כמו שכתבתי לעיל אי אפשר לסגור היום הרמטית את האדם, העולם חשוף לחברה המעורבת בלי שתרצה.
נשים הולכות ברחוב, יש נותני שירות שהם נשים, יש מודעות רחוב עם נשים, יש פלאפונים, יש אוניברסיטאות מעורבות,יש עבודות מעורבות.
כל הזמן יש מפגשים בין המינים.
השאלה אם אתה מחנך לצניעות בתוך המרחב הזה או שאתה מנסה לסגור ולחסום והכל פורץ החוצה ביתר עוצמה.
על כל פנים כמו שכתבתי לעיל אי אפשר לסגור היום הרמטית את האדם, העולם חשוף לחברה המעורבת בלי שתרצה.
נשים הולכות ברחוב, יש נותני שירות שהם נשים, יש מודעות רחוב עם נשים, יש פלאפונים, יש אוניברסיטאות מעורבות,יש עבודות מעורבות.
כל הזמן יש מפגשים בין המינים.
השאלה אם אתה מחנך לצניעות בתוך המרחב הזה או שאתה מנסה לסגור ולחסום והכל פורץ החוצה ביתר עוצמה.
שוב, לא יודע סקרים, שמעתי מכמה אנשי מקצוע לא כדברךהסטורי
לגופה של טענה, ברור שצריך לחנך, להתמודד עם הרחוב כמו שהוא מצוי. אבל איני חושב שצריך לקחת את זה למקום שאתה לוקח.
אני מחנך את ילדי במקום מגורים מאוד מגוון הן מבחינת המנעד הדתי-חילוני לגווניו והן מבחינת המנעד הסוציו-אקונומי לגווניו. שום דבר לא מוסתר מהם. בתוך זאת אנחנו לומדים במודע להתנהל בכבוד ודרך ארץ עם השכנים, עם נותני השירותים השונים וכד'.
עדיין, כשמגובר על חברה, לימודים, תנועת נוער וכד' - מקום בו מתנהלים חיי חברה, צריך להתנהל לפי התורה ששוללת חברה מעורבת, במיחוד שבמקומות אלו אי אפשר שלא להגיע לקלות ראש.
אני מחנך את ילדי במקום מגורים מאוד מגוון הן מבחינת המנעד הדתי-חילוני לגווניו והן מבחינת המנעד הסוציו-אקונומי לגווניו. שום דבר לא מוסתר מהם. בתוך זאת אנחנו לומדים במודע להתנהל בכבוד ודרך ארץ עם השכנים, עם נותני השירותים השונים וכד'.
עדיין, כשמגובר על חברה, לימודים, תנועת נוער וכד' - מקום בו מתנהלים חיי חברה, צריך להתנהל לפי התורה ששוללת חברה מעורבת, במיחוד שבמקומות אלו אי אפשר שלא להגיע לקלות ראש.
עוד לא החלטתי מה אעשה עם ילדיי אבלחסדי הים
חשוב שבת לא תצטייר בעיניהם כאובייקט מיני.
אני זוכר שלימד אותי בחופשה לפני כיתה ח', רב צדיק שדקדק גם במצוות לא הכי מצויות. כשהגעתי לבית שלו פעם אחת, הוא אמר לי להגיד שלום לבת שלו. אז הייתי ביישן ולא הבנתי כוונתו, אבל נדמה לי שהוא רצה לחנך שלא צריך לראות בת כחפץ מיני.
אני זוכר שלימד אותי בחופשה לפני כיתה ח', רב צדיק שדקדק גם במצוות לא הכי מצויות. כשהגעתי לבית שלו פעם אחת, הוא אמר לי להגיד שלום לבת שלו. אז הייתי ביישן ולא הבנתי כוונתו, אבל נדמה לי שהוא רצה לחנך שלא צריך לראות בת כחפץ מיני.
ברור שלא.הסטורי
מורכבנפש חיה.
דווקא ענית בצורה פשוטה ;)advfb
זה פשוט רק כי זה שורה (מילה) אחתנפש חיה.
אם פותחים את הנושא
ולאור מו"ר הרב דרוקמן זצ"ל
הנושא מקבל גוונים, היבטים ועומקים שונים.
ולאור מו"ר הרב דרוקמן זצ"ל
הנושא מקבל גוונים, היבטים ועומקים שונים.
מעניינת הדוגמא שנתתadvfb
לפי הידוע לי הרב דרוקמן לא היה ליברל בעניין הזה אך הבין שבראיה חינוכית כוללת אפשר להרוויח המון במסרת מעורבת ולכן תמך בכך בתור אידיאל במציאות הנתונה.
זאת דוגמא למי שרואה בעניין הזה לא בתור שחור לבן ואכן לא אוסר באופן מוחלט, זה נכון.
זאת דוגמא למי שרואה בעניין הזה לא בתור שחור לבן ואכן לא אוסר באופן מוחלט, זה נכון.
השאלה מידי כלליתהסטורי
אם השאלה מה צריך להיות - ברור ופשוט שלפי התורה, כל עניין חברתי שאינו בתוך משפחה קרובה, צריך להיות לגברים עם גברים ולנשים עם נשים.
אם השאלה היא איך מתנהלים במצב שבו חברה כבר מעורבת, זה מאוד תלוי במציאות, במצב ובצורך.
אם השאלה היא איך מתנהלים במצב שבו חברה כבר מעורבת, זה מאוד תלוי במציאות, במצב ובצורך.
מניח שבתיאוריה כמעט כולם מסכימיםדג כחול
שצריך להיות יחס מנומס ומכובד אבל לשמור על צניעות.. מה הביטוי המעשי כבר שאלה גדולה שאני עוד מתלבט בה..
למשל..
יש הרצאה.. יושבים בנפרד או יושבים עם בת הזוג? . כנל בסעודות שבת..
מה היחס לחברות של אשתי או נשים של חברים שלי. שלום שלום וביי או מעט יותר..
להעדיף את מכון לב על פני מקום מעורב .
יחס לכפרי סטונדטים...
לא יודע אם לזה התכוונת אבל זה מה שצף אצלי..
למשל..
יש הרצאה.. יושבים בנפרד או יושבים עם בת הזוג? . כנל בסעודות שבת..
מה היחס לחברות של אשתי או נשים של חברים שלי. שלום שלום וביי או מעט יותר..
להעדיף את מכון לב על פני מקום מעורב .
יחס לכפרי סטונדטים...
לא יודע אם לזה התכוונת אבל זה מה שצף אצלי..
נתת הרבה מרחב לשאלהadvfb
למה בעד?advfb
בכל גיל זהו עניין רגישadvfb
ברור שגיל התבגרות עם כל ההורמונים זה עניין מיוחד אבל.... - לפלרטט זה יכול להיות בכל גיל. בכל גיל יש מתח מיני ובכל גיל "אין אפטרופוס לעריות".
אתה מדבר על מערכות יחסים בין רווקים, אמנם אצל נישואים זה יותר רגיש. כיצד אישה נשואה צריכה לדבר עם גבר אחר? (וכן גבר נשוי עם אישה אחרת).
ואפילו אם מדברים על רווקים - יש גבולים שיכולים להטשטש, איך שומרים על הגבולות הללו?
אתה מדבר על מערכות יחסים בין רווקים, אמנם אצל נישואים זה יותר רגיש. כיצד אישה נשואה צריכה לדבר עם גבר אחר? (וכן גבר נשוי עם אישה אחרת).
ואפילו אם מדברים על רווקים - יש גבולים שיכולים להטשטש, איך שומרים על הגבולות הללו?
הדבר הנכון בעיני הוא להפנות את הכוחות לבה"זנפש חיה.אחרונה
ולא בהכרח לחלק כוחות לבן הזוג ו/או לשאר החברים
כי לטווח הרחוק זה יכול לפגוע בתחושת הנאמנות/ ראשוניות/ רצון להשקעה בקן יציב משלנו (אנרגיה היא משאב יקר ויחסית מוגבל שלא כדאי לבזבז) .
מאד כדאי לברר איך עושים את זה נכון
(ממה שראיתי - יש כאלה שיחליטו באופן טוטאלי לנתק כל קשר עם המין השני שלא במסגרת הנישואין
ויש שיבחרו לשמר את הקשר אבל במינון נמוך יותר ובגבולות אחרים.)
ככה בעיניי
בתור אחת שעד הנישואין
הייתה בקשרים עם אנשים משני המינים.
כי לטווח הרחוק זה יכול לפגוע בתחושת הנאמנות/ ראשוניות/ רצון להשקעה בקן יציב משלנו (אנרגיה היא משאב יקר ויחסית מוגבל שלא כדאי לבזבז) .
מאד כדאי לברר איך עושים את זה נכון
(ממה שראיתי - יש כאלה שיחליטו באופן טוטאלי לנתק כל קשר עם המין השני שלא במסגרת הנישואין
ויש שיבחרו לשמר את הקשר אבל במינון נמוך יותר ובגבולות אחרים.)
ככה בעיניי
בתור אחת שעד הנישואין
הייתה בקשרים עם אנשים משני המינים.
מה ההבדל בין תנועת "נאמני תורה ועבודה"דג כחול
לארגון בית הלל?
ושאלה יותר חשובה...(כמובן רק מי שזורם לו) בהנחה שאתם לא מרגישים שגופים אלו הם בתי המדרש שלכם.. האם
יש סוגיות שאתם דווקא תומכים בעמדותיהם? מה למשל?
ושאלה יותר חשובה...(כמובן רק מי שזורם לו) בהנחה שאתם לא מרגישים שגופים אלו הם בתי המדרש שלכם.. האם
יש סוגיות שאתם דווקא תומכים בעמדותיהם? מה למשל?
לא הבנתי את השאלה, ארגונים שונים, של אנשים שוניםהסטורי
שהוקמו בהקשרים שונים.
מהתרשמותי, לבית הלל יש שיח גם עם מחוזות שמרנייםadvfbאחרונה
ונאמני תורה ועבודה פחות עומדים על קשר עם גורמים שמרניים.
לדוגמא, פעם בית הלל התארחו באלון מורה אצל הרב אליקים לבנון
לדוגמא, פעם בית הלל התארחו באלון מורה אצל הרב אליקים לבנון
זה עורר כאן ויכוחים ודיונים אז העליתירחל יהודייה בדם
ביוש עברייני מין ואזהרה מפניהם זה לא צהוב אלא פק"נפשוט אני..
מישהו מכיר ספרים בסגנון של אורנה בורדמן?אנונימי/-
אמן שכן.
את כל הספרים שלה כבר קראתי.
את כל הספרים שלה כבר קראתי.
של הדסה קלושחושבת בקופסא
קראתי רק את עד שינוסו הצללים, אבל זה אותו סגנון.
תקופה תנ"כית, דמויות שעוברות כל מיני משברים ורואים את החיים שלהן.
תקופה תנ"כית, דמויות שעוברות כל מיני משברים ורואים את החיים שלהן.
תחפשי בפורום סופרים וספריםעשב לימוןאחרונה
עבר עריכה על ידי עשב לימון בתאריך ה' בטבת תשפ"ג 18:01
פתחו שם שרשורים דומים בעבר
הנה לדוגמה: יש ספר בשם ניצוצות של עתיד של צופיה בולמן - סופרים וספרים
אוקיי. הגעתי למסקנה. העולם רע.מבולבלת מאדדדד
העולם רע. הרע שולט. יש מעט מאד אנשים טובים, ועל אף אחד אי אפשר לסמוך. גם על הטובים.
כשמזיקים לי- זה בגלל שככה האנשים. הם לא יודעים להיות טובים. כי הכל רע מהיסוד.
השאלה רק איך מתחתנים אם אי אפשר לסמוך על אף אחד...
כשמזיקים לי- זה בגלל שככה האנשים. הם לא יודעים להיות טובים. כי הכל רע מהיסוד.
השאלה רק איך מתחתנים אם אי אפשר לסמוך על אף אחד...
צריך לנסות למצוא את הפך אחד שמן בחותמו שלחסדי הים
כהן גדול שלא נטמא מהרע.
אני גם חושב שיש יותר רע מטוב בעולם.די שרוט
אבל קודם כל לא מתחתנים ממקום של לא לסמוך על אף אחד.
דבר שני, יש 2 מסלולים שבהם את כאדם פרטי יכולה ללכת:
1. ללכת עם הרוב הרע ולהיות רעה בעצמך.
2. ללכת עם המיעוט ולהיות טובה בעצמך.
אני חושב שהאפשרות השניה טובה יותר ומספקת יותר. ולו רק בגלל שעדיף עולם עם מעט טוב מאשר בלי טוב בכלל, אלא גם כי יש איזה שהוא שביב של תקווה שהאנושות תדע בבופו של דבר להיות יותר טובה מאשר היום ולך כאדם פרטי יהיה חלק בזה.
דבר שני, יש 2 מסלולים שבהם את כאדם פרטי יכולה ללכת:
1. ללכת עם הרוב הרע ולהיות רעה בעצמך.
2. ללכת עם המיעוט ולהיות טובה בעצמך.
אני חושב שהאפשרות השניה טובה יותר ומספקת יותר. ולו רק בגלל שעדיף עולם עם מעט טוב מאשר בלי טוב בכלל, אלא גם כי יש איזה שהוא שביב של תקווה שהאנושות תדע בבופו של דבר להיות יותר טובה מאשר היום ולך כאדם פרטי יהיה חלק בזה.
כואב מאוד שכך את חשהארץ השוקולד
התשובה היא שכל עוד כך חשים אי אפשר לבנות דברים משמעותיים שדורשים שותפות ואמון עם אנשים אחרים וממילא אי אפשר לנסות להתחתן כך.
ממליץ לנסות לחפש כיצד ניתן לשפר את ההסתכלות על העולם ועל אחרים.
ממליץ לנסות לחפש כיצד ניתן לשפר את ההסתכלות על העולם ועל אחרים.
הי,תקשיבי..Tirzaאחרונה
גם אני הגעתי למסקנה הזאת יום אחד, ואז הכרתי כמה אנשים ,נכון שהם מעט , אבל הם שינו לי את התפיסת עולם, ראיתי אנשים שאיכפת להם מהאחרים בלי אינטרסים , אנשים שנותנים צדקה בסתר ואף אחד לא יודע מה שמם, אנשים שעוזרים לאנשים בלי לקבל תמורה; אלו אנשים שמבשלים כמויות של אוכל בשקט גמור ואז מישהו אחר שולח את האוכל לנזקקים
אלו אנשים שמתנדבים בבתי חולים לשבת ליד קשיש שלא רואה בכלל, מי יושב לידו, אבל זה עושה נחת רוח לקשישה שבבית שמישהו יושב ליד בעלה;
אלו אנשים שמחייכים לאחרים למרות שבלב יש להם צער כדי לא לצער אחרים; אלו אנשים שמוותרים על האגו שלהם שוב ושוב כדי שהעולם יהיה מקום טוב
אנשים שמשכינים שלום בסתר
אנשים שעוזרים לאחרים ברשתות החברתיות ללא פרופיל; על ידי תגובות תומכות בטוב, מעודדות את הטוב, משכינות שלום ביקום;
אנשים שלעולם לא תדעי שהם מתפללים על אחרים
אנשים שומרי תורה ומאמיני ה'
ועוד דוגמאות אינספור
יש אנשים טובים בעולם
באמת.
אלו אנשים שמתנדבים בבתי חולים לשבת ליד קשיש שלא רואה בכלל, מי יושב לידו, אבל זה עושה נחת רוח לקשישה שבבית שמישהו יושב ליד בעלה;
אלו אנשים שמחייכים לאחרים למרות שבלב יש להם צער כדי לא לצער אחרים; אלו אנשים שמוותרים על האגו שלהם שוב ושוב כדי שהעולם יהיה מקום טוב
אנשים שמשכינים שלום בסתר
אנשים שעוזרים לאחרים ברשתות החברתיות ללא פרופיל; על ידי תגובות תומכות בטוב, מעודדות את הטוב, משכינות שלום ביקום;
אנשים שלעולם לא תדעי שהם מתפללים על אחרים
אנשים שומרי תורה ומאמיני ה'
ועוד דוגמאות אינספור
יש אנשים טובים בעולם
באמת.
... נמחק נערךחייב לפצלש
אוף!!! אני מיואשת!מבולבלת מאדדדד
אין לי בכלל מושג ממה... אין לי כח!!! אני סתם עצבנית ומדוכאת...
איך קמים?? איך מוצאים תקווה שיהיה טוב גם כשעכשיו הכל שחור ורע?????
איך קמים?? איך מוצאים תקווה שיהיה טוב גם כשעכשיו הכל שחור ורע?????
מנסים לנתחחיים של
מה הסיבה לקושי?
למה הכל שחור ורע?
לפעמים הקושי הוא אובייקטיבי ולפעמים סובייקטיבי
למה הכל שחור ורע?
לפעמים הקושי הוא אובייקטיבי ולפעמים סובייקטיבי
קלבנות רבות עלי
יוצאים איתי לדייט
סליחה חשבתי אני בלנ״ובנות רבות עלי
הצעה מעניינת😉מבולבלת מאדדדד
אוףארץ השוקולד
כואב ממש שככה את מרגישה.
תנסי לחפש 3 דברים טובים שקרו השבוע ו2 דברים טובים שעשית ותכונה אחת חיובית שיש בך.
ותנסי לעשות את זה שוב כל יומיים / שבוע בלי לחזור על הדברים.
תנסי לחפש 3 דברים טובים שקרו השבוע ו2 דברים טובים שעשית ותכונה אחת חיובית שיש בך.
ותנסי לעשות את זה שוב כל יומיים / שבוע בלי לחזור על הדברים.
מזה אין מושג ממה?הפי
אני יודעת ממה. אבל זה סתם תירוצים.מבולבלת מאדדדד
בתכלס כבר שבועיים פלוס אני לא מתפקדת.
לכי לאיזשהו טיפול או ייעוץ, כעזרה ראשונה זה יועילנפש חיה.
משלי עזר בתקופות כאלוekselion
זה לזהות כל צעד קטן ולהעריך אותו. קטן ככל שיהיה.
לסמן את הדברים החיובים כל יום על דרך קבע. וככה לאט לאט נבנה בי סולם שהוציא אותי מזה בע"ה
לסמן את הדברים החיובים כל יום על דרך קבע. וככה לאט לאט נבנה בי סולם שהוציא אותי מזה בע"ה
קודם כל: בדיקת דם.תילי חורבות
תתבודדילנוע= לשכון.
אפילו בלי מילים.
רק להיסתכל אל השמיים .
לשחרר
לאפשר.
ותראי איך הכל נרגע ,בעזרת השם❤️
וואי... האמת שזה חזק...מבולבלת מאדדדד
אני רק מפחדת שזה יגרום לי לשקוע יותר בתוך הכאב במקום להתעלות מעליו...
..תילי חורבות
// הכאב ואני //
כואב לי.
זו ההרגשה שהתעוררתי איתה לפני כמה ימים.
ניסיתי לחפש הסבר, אבל שום דבר חריג לא קרה.
השמש אותה שמש.
הדירה אותה דירה.
המיטה אותה מיטה.
רק אני לא אותו אני.
יש ימים כאלה, שאיזו חיית טרף לא מזוהה מתיישבת לך בבטן. היא מכרסמת אותך מבפנים, ומדי פעם שולחת זרועות ארוכות אל חבלי הדמעות שמאחורי מסך עיניך, ומושכת בכל הכוח.
ואין לך כוח לקום מהמיטה.
ואין לך כוח להתניע את היום.
ואין לך כוח לאף אחד, גם לא לעצמך.
אחרי דיאלוג פנימי נחרץ, החלטתי שאני לא נותן להרגשה הזאת לשבש לי את היום.
נזכרתי באיזו אישה שדיברה בתכנית בוקר וטענה שאם נייצר לעצמנו בוקר טוב, כל היום שלנו יהיה טוב.
אז נכנסתי להתקלח כדי לנקות את הבוץ הפנימי שהצטבר במהלך הלילה, שמתי לי שיר שאני אוהב בפול ווליום, פתחתי חלון, והייתי נחוש בדעתי להפוך את היום הזה ליום חיובי.
הפרקטיקה הזאת, של להנדס לי בוקר שמח, לא ממש עזרה.
החלטתי ללכת לעשות כושר. מישהו פעם אמר לי שספורט משחרר אנדורפינים ועושה אותך מבסוט (מוזר כי אצלי האנדורפינים משתחררים דווקא כשאני אוכל צ'יפס).
ניסיתי, בחיי שניסיתי, אבל המועקה היתה כבדה יותר מכל משקולת שניסיתי להרים בחדר הכושר הניאוני והמתיש.
אני אלך לים, חשבתי לעצמי. אטייל קצת על קו החוף, אקבל פרופורציות, אראה אנשים. אחרי 20 דקות של הליכה, אפילו הים הסתכל עליי במבט חסר אונים של "מה אתה רוצה ממני? אני רק ים!! איך אני אמור לרפא אותך?"
קבעתי עם חבר לצהריים. לא סתם חבר, זה שהכי מצחיק אותי. שיש לנו שפה פסיכית משלנו ושטויות שאף אחד אף פעם לא יבין. ישבתי מולו בעיניים קרועות, משחק עם המזלג בסלט החיוור שלפניי. השפתיים שלו זזו, אבל הוא היה על מיוט. שילמתי את החשבון וברחתי משם הביתה.
אולי אני אשתה משהו באמצע היום? אלכוהול הוא רופא לא רע.
אולי אסיים את הסדרה שהתחלתי?
אולי אכתוב שיר?
בסוף החלטתי ללכת נגד כל הסיסמאות הקואצ'ריות שלימדו אותי.
כיביתי את האור, הורדתי את בגדים, צנחתי על הספה, לקחתי נשימה עמוקה ואמרתי לכאב: "בוא".
"מה??" הוא ענה לי בשיניים חשופות ובמבט רעב.
"בוא אם אתה גבר. תסיים את מה שהתחלת", המשכתי.
הוא לא ענה, רק השחיז את ציפורניו כשמשחר לטרף.
"גם ככה אין לי מה להפסיד. היום הזה נהרס. אז בוא."
הכאב הסתכל ימינה, הסתכל שמאלה, נשען אחורה כדי לקחת תנופה, ושניה לפני שהסתער עליי, נעצר בבת אחת ולחש לי בייאוש: "הרסת את כל הכיף!"
לפני שהבנתי מה קורה, הוא כבר הסתובב ועשה את דרכו החוצה בראש מושפל וגב מכופף.
מסתבר שגם הכאב בכבודו ובעצמו אוהב אתגרים. בשניה שהפסקתי להילחם בו, הוא איבד עניין. הוא הפסיק לנסות להוכיח לי שהוא יותר חזק. פתאום הבנתי שאני צריך להשלים עם זה שלפעמים יהיו ימים כאלה, וגם אלוהים לא יעזור, צריך פשוט לכופף את הראש ולעבור אותם.
מדי פעם אנחנו חייבים לאפשר לכל הביוב לצוף ולעלות על גדותינו כדי להתחיל שוב, נקיים ומשוחררים יותר.
הכאב הזה, שיצא מדלת ביתי, עדיין מגיע לבקר לא מעט. הוא אורח עקשן. לפעמים אני עוד נלחם בו. לפעמים אני מדבר אליו. ולפעמים, אני מזמין אותו לשבת ולהריץ איתי דאחקות, רק שנינו. אנחנו יושבים, הכאב ואני, ופתאום הוא לא נראה כל כך מאיים.
קרדיט: נעם חורב - Noam Horev
כואב לי.
זו ההרגשה שהתעוררתי איתה לפני כמה ימים.
ניסיתי לחפש הסבר, אבל שום דבר חריג לא קרה.
השמש אותה שמש.
הדירה אותה דירה.
המיטה אותה מיטה.
רק אני לא אותו אני.
יש ימים כאלה, שאיזו חיית טרף לא מזוהה מתיישבת לך בבטן. היא מכרסמת אותך מבפנים, ומדי פעם שולחת זרועות ארוכות אל חבלי הדמעות שמאחורי מסך עיניך, ומושכת בכל הכוח.
ואין לך כוח לקום מהמיטה.
ואין לך כוח להתניע את היום.
ואין לך כוח לאף אחד, גם לא לעצמך.
אחרי דיאלוג פנימי נחרץ, החלטתי שאני לא נותן להרגשה הזאת לשבש לי את היום.
נזכרתי באיזו אישה שדיברה בתכנית בוקר וטענה שאם נייצר לעצמנו בוקר טוב, כל היום שלנו יהיה טוב.
אז נכנסתי להתקלח כדי לנקות את הבוץ הפנימי שהצטבר במהלך הלילה, שמתי לי שיר שאני אוהב בפול ווליום, פתחתי חלון, והייתי נחוש בדעתי להפוך את היום הזה ליום חיובי.
הפרקטיקה הזאת, של להנדס לי בוקר שמח, לא ממש עזרה.
החלטתי ללכת לעשות כושר. מישהו פעם אמר לי שספורט משחרר אנדורפינים ועושה אותך מבסוט (מוזר כי אצלי האנדורפינים משתחררים דווקא כשאני אוכל צ'יפס).
ניסיתי, בחיי שניסיתי, אבל המועקה היתה כבדה יותר מכל משקולת שניסיתי להרים בחדר הכושר הניאוני והמתיש.
אני אלך לים, חשבתי לעצמי. אטייל קצת על קו החוף, אקבל פרופורציות, אראה אנשים. אחרי 20 דקות של הליכה, אפילו הים הסתכל עליי במבט חסר אונים של "מה אתה רוצה ממני? אני רק ים!! איך אני אמור לרפא אותך?"
קבעתי עם חבר לצהריים. לא סתם חבר, זה שהכי מצחיק אותי. שיש לנו שפה פסיכית משלנו ושטויות שאף אחד אף פעם לא יבין. ישבתי מולו בעיניים קרועות, משחק עם המזלג בסלט החיוור שלפניי. השפתיים שלו זזו, אבל הוא היה על מיוט. שילמתי את החשבון וברחתי משם הביתה.
אולי אני אשתה משהו באמצע היום? אלכוהול הוא רופא לא רע.
אולי אסיים את הסדרה שהתחלתי?
אולי אכתוב שיר?
בסוף החלטתי ללכת נגד כל הסיסמאות הקואצ'ריות שלימדו אותי.
כיביתי את האור, הורדתי את בגדים, צנחתי על הספה, לקחתי נשימה עמוקה ואמרתי לכאב: "בוא".
"מה??" הוא ענה לי בשיניים חשופות ובמבט רעב.
"בוא אם אתה גבר. תסיים את מה שהתחלת", המשכתי.
הוא לא ענה, רק השחיז את ציפורניו כשמשחר לטרף.
"גם ככה אין לי מה להפסיד. היום הזה נהרס. אז בוא."
הכאב הסתכל ימינה, הסתכל שמאלה, נשען אחורה כדי לקחת תנופה, ושניה לפני שהסתער עליי, נעצר בבת אחת ולחש לי בייאוש: "הרסת את כל הכיף!"
לפני שהבנתי מה קורה, הוא כבר הסתובב ועשה את דרכו החוצה בראש מושפל וגב מכופף.
מסתבר שגם הכאב בכבודו ובעצמו אוהב אתגרים. בשניה שהפסקתי להילחם בו, הוא איבד עניין. הוא הפסיק לנסות להוכיח לי שהוא יותר חזק. פתאום הבנתי שאני צריך להשלים עם זה שלפעמים יהיו ימים כאלה, וגם אלוהים לא יעזור, צריך פשוט לכופף את הראש ולעבור אותם.
מדי פעם אנחנו חייבים לאפשר לכל הביוב לצוף ולעלות על גדותינו כדי להתחיל שוב, נקיים ומשוחררים יותר.
הכאב הזה, שיצא מדלת ביתי, עדיין מגיע לבקר לא מעט. הוא אורח עקשן. לפעמים אני עוד נלחם בו. לפעמים אני מדבר אליו. ולפעמים, אני מזמין אותו לשבת ולהריץ איתי דאחקות, רק שנינו. אנחנו יושבים, הכאב ואני, ופתאום הוא לא נראה כל כך מאיים.
קרדיט: נעם חורב - Noam Horev
זה פשוט נכון.לנוע= לשכון.
מנסיון.
תודה רבה.
וואי!! תודה רבה!!מבולבלת מאדדדד
זה חזק. ממש! וכן, צריך להשלים עם הימים השחורים האלו, אבל לדעת שזה זמני...
והאמת גם היום עשיתי צעד שאני מקווה שיגרום לי להרגיש טוב יותר...
והאמת גם היום עשיתי צעד שאני מקווה שיגרום לי להרגיש טוב יותר...
בהצלחה ממש!תילי חורבותאחרונה
מדהיםנפש חיה.
שלום.
הרב גולן כהן ממכון מאיר סיפר לחבר הקבוצה עכשיו שבחסידות גור נקבעה חתונה ליום מסויים לפני כמה שבועות. שבוע לפני החתונה הסבתא המנוחה של הכלה נגלתה לבתה (האמא) בחלום, ואמרה לה שהיא לא יכולה לבוא לחתונה כי באותו היום מקבלים את גדול הדור בשמיים. הסבתא (כנראה טעות הקלדה- האמא של הכלה) לא ייחסה לזה חשיבות.
יומיים לפני החתונה הכלה חלמה את הסבתא שבאה אליה ואומרת לה שלא תוכל לבוא לחתונה כי באותו היום מקבלים את גדול הדור בשמיים. הכלה סיפרה לאמה את החלום, והאמא הזדעזעה ואמרה לה שחלמה את אותו החלום בדיוק!
הלכו לאדמו״ר מגור והאדמו״ר אמר להקדים את החתונה ביום. וכך עשו וחיכו לראות מיהו גדול הדור.
*ביום שהיתה אמורה להתקיים החתונה נפטר הרב מרדכי שטרנברג*.
ניסי ה ועזו במדינת ישראל*
הרב גולן כהן ממכון מאיר סיפר לחבר הקבוצה עכשיו שבחסידות גור נקבעה חתונה ליום מסויים לפני כמה שבועות. שבוע לפני החתונה הסבתא המנוחה של הכלה נגלתה לבתה (האמא) בחלום, ואמרה לה שהיא לא יכולה לבוא לחתונה כי באותו היום מקבלים את גדול הדור בשמיים. הסבתא (כנראה טעות הקלדה- האמא של הכלה) לא ייחסה לזה חשיבות.
יומיים לפני החתונה הכלה חלמה את הסבתא שבאה אליה ואומרת לה שלא תוכל לבוא לחתונה כי באותו היום מקבלים את גדול הדור בשמיים. הכלה סיפרה לאמה את החלום, והאמא הזדעזעה ואמרה לה שחלמה את אותו החלום בדיוק!
הלכו לאדמו״ר מגור והאדמו״ר אמר להקדים את החתונה ביום. וכך עשו וחיכו לראות מיהו גדול הדור.
*ביום שהיתה אמורה להתקיים החתונה נפטר הרב מרדכי שטרנברג*.
ניסי ה ועזו במדינת ישראל*
תקראו סיפור יפה.נפש חיה.
*סיפור מדהים מהרב בני פרל*
יש עכשיו מן טרנד לצאת נגד הטרנד לספר בשבחו של נפטר.
ובעיקר כאשר מדובר בסיפורי "הנפטר ואנוכי"
כידוע לכם יש לי התנגדות לטרנדים ולכן הנה לכם סיפור.
אבל הסיפור הזה קדוש מאוד וכל מחנך צריך להדפיס אותו ולשמור על ליבו תמיד.
****
כאשר הייתי מחנך, לימדתי תלמיד שהיה פגע רע בכל מובן אפשרי.
עם תום לימודיו בישיבה,, הוא פחד להתגייס והחליט ללכת לישיבת הסדר כדי לדחות את הפחד.
איך שהוא הגיע לישיבה של הרב דרוקמן
התקשרו אלי כדי לברר אם הוא מתאים.
תראיינו אותו, אם יתאים תיקחו, עניתי.
*********
הם ראיינו ונתנו לו במקום תשובה שלילית.
אבל התבלבלו במכתבים או בשמות ושלחו בדואר תשובה חיובית...
בחודש אלול הוא נכנס ללימודים ולא שמעתי ממנו.
********
לאחר כמה חודשים הזדמנתי לברית של ידיד והרב דרוקמן נכח שם.
הוא הכיר אותי משום שתמך במועמדות שלי לפרויקט גדול וכאן כדאי להכניס סיפור נוסף שיעיד על גודל רוחו של הרב.
לתפקיד ההוא נותרו שני מועמדים, הרב לא זכר אותי לטובה משום שבמקרה אחר לא נהגתי לפי דעתו כאשר הייתי מזכ"ל אריאל.
הוא זכר זאת היטב, אבל המועמד השני היה גרוע באופן שלא יתואר.
הרב סירב לדבר ואפילו מילה אחת בגנותו של הגרוע, ולכן תמך בי למרות שיתכן ודעתו לא הייתה נוחה ממני.
וכדי לא להעליב את אותו אדם לא אמר דבר וחצי דבר, רק לחש שכדאי לקחת את הרב פרל.
אכן, ויתרתי על התפקיד מסיבה אישית ואותו אדם חירב את הפרויקט לגמרי. והרב לא אמר מילה.
נחזור לברית.
בגלל שלא היו הרבה רבנים, הושיבו אותי לידו כדי שלא ישעמם לו.
נתן בי עין יפה ומתוך דברים שאמרתי לו... נרדם.
פתאום הופיעה האימא של הפגע רע.
העירה את הרב ושאלה אותו: הרב אני אימא של... איך הילד שלי, זה, הצביעה עלי היה הרב שלו, איך הוא עכשיו.
לא ידעתי היכן להתחבא ועשיתי עצמי מעיין בגמרא קטנה שהייתה איתי.
*************
הרב דרוקמן ניעור ומייד הרבה לשבח אותו ולומר לאימא כמה הוא מצוין ומתקדם.
היא הניחה את שני ידיה על ליבה והלכה.
ספק היה אצלי אם הוא ידע על מי דיבר.
לא דנתי אותו, כך דרכו של מי שניעור משנתו.
*************
כמה שנים לאחר מכן, פגשתי את הפגע רע.
כבר למד לתואר ראשון, עשה מבחני הסכמה לרבנות, היה מפקד מוצלח בצבא.
תספר לי מה קרה לך בשיעור א' ביקשתי.
וכך אמר:
לאחר שבועיים קראו לי והסבירו לי שזה ישיבה וישיבה היא לא מקום שמתאים לי.
הלכתי לרב דרוקמן ואמרתי לו שרוצים לזרוק אותי.
הוא התחיל לדבר איתי באריכות ולא הבנתי מה הוא רוצה.
אבל למחרת היום הרבנים החרו והחזיקו בדעתם: אין טעם שאמשיך לכלות את ימי כאן.
לאחר כמה חודשים אמא שלי מגיעה בערב לישיבה, לא היה לנו רכב וזו הייתה טרחה גדולה להגיע בתחבורה ציבורית, לכן נבהלתי.
והיא אמרה לי, אל תשאל יא חביבי, היום אחר הצהריים פגשתי את הרב דרוקמן בברית, הוא ישב ליד הרב פרל, אף פעם לא שמעתי שאומרים עליך דברים כל כך יפים, כל הדרך הביתה קפצתי כמו עז, אנשים חשבו עלי - זו משוגעת.
באתי כאן לחבק אותך ותראה כמה מאכלים ומאפים טובים הבאתי לך ותוך כדי דיבור פרסה סליה להעלות מהם סעודת שלמה בשעתו ופניה היו יפים כפי שלא ראיתי מאודי.
**********
עכשיו, אמר התלמיד, כל פעם שהרב היה מסתכל עלי, היה נראה לי שהעיניים שלו טובות.
וכשלא היה מסתכל בי, דימיתי כאילו הוא מסתכל בי.
לא רציתי לאכזב אותו ושיניתי את כל העולם שלי לתמיד.
*********
חברים, טרנד או לא טרנד.
זה סיפור שתיקחו אותו אתכם. פשוט תיקחו. הוא פותח עין למקומות שקשה אותם לראות.
קהילת ניסי ה' ועזו בישראל
@שואל כדי ללמוד
יש עכשיו מן טרנד לצאת נגד הטרנד לספר בשבחו של נפטר.
ובעיקר כאשר מדובר בסיפורי "הנפטר ואנוכי"
כידוע לכם יש לי התנגדות לטרנדים ולכן הנה לכם סיפור.
אבל הסיפור הזה קדוש מאוד וכל מחנך צריך להדפיס אותו ולשמור על ליבו תמיד.
****
כאשר הייתי מחנך, לימדתי תלמיד שהיה פגע רע בכל מובן אפשרי.
עם תום לימודיו בישיבה,, הוא פחד להתגייס והחליט ללכת לישיבת הסדר כדי לדחות את הפחד.
איך שהוא הגיע לישיבה של הרב דרוקמן
התקשרו אלי כדי לברר אם הוא מתאים.
תראיינו אותו, אם יתאים תיקחו, עניתי.
*********
הם ראיינו ונתנו לו במקום תשובה שלילית.
אבל התבלבלו במכתבים או בשמות ושלחו בדואר תשובה חיובית...
בחודש אלול הוא נכנס ללימודים ולא שמעתי ממנו.
********
לאחר כמה חודשים הזדמנתי לברית של ידיד והרב דרוקמן נכח שם.
הוא הכיר אותי משום שתמך במועמדות שלי לפרויקט גדול וכאן כדאי להכניס סיפור נוסף שיעיד על גודל רוחו של הרב.
לתפקיד ההוא נותרו שני מועמדים, הרב לא זכר אותי לטובה משום שבמקרה אחר לא נהגתי לפי דעתו כאשר הייתי מזכ"ל אריאל.
הוא זכר זאת היטב, אבל המועמד השני היה גרוע באופן שלא יתואר.
הרב סירב לדבר ואפילו מילה אחת בגנותו של הגרוע, ולכן תמך בי למרות שיתכן ודעתו לא הייתה נוחה ממני.
וכדי לא להעליב את אותו אדם לא אמר דבר וחצי דבר, רק לחש שכדאי לקחת את הרב פרל.
אכן, ויתרתי על התפקיד מסיבה אישית ואותו אדם חירב את הפרויקט לגמרי. והרב לא אמר מילה.
נחזור לברית.
בגלל שלא היו הרבה רבנים, הושיבו אותי לידו כדי שלא ישעמם לו.
נתן בי עין יפה ומתוך דברים שאמרתי לו... נרדם.
פתאום הופיעה האימא של הפגע רע.
העירה את הרב ושאלה אותו: הרב אני אימא של... איך הילד שלי, זה, הצביעה עלי היה הרב שלו, איך הוא עכשיו.
לא ידעתי היכן להתחבא ועשיתי עצמי מעיין בגמרא קטנה שהייתה איתי.
*************
הרב דרוקמן ניעור ומייד הרבה לשבח אותו ולומר לאימא כמה הוא מצוין ומתקדם.
היא הניחה את שני ידיה על ליבה והלכה.
ספק היה אצלי אם הוא ידע על מי דיבר.
לא דנתי אותו, כך דרכו של מי שניעור משנתו.
*************
כמה שנים לאחר מכן, פגשתי את הפגע רע.
כבר למד לתואר ראשון, עשה מבחני הסכמה לרבנות, היה מפקד מוצלח בצבא.
תספר לי מה קרה לך בשיעור א' ביקשתי.
וכך אמר:
לאחר שבועיים קראו לי והסבירו לי שזה ישיבה וישיבה היא לא מקום שמתאים לי.
הלכתי לרב דרוקמן ואמרתי לו שרוצים לזרוק אותי.
הוא התחיל לדבר איתי באריכות ולא הבנתי מה הוא רוצה.
אבל למחרת היום הרבנים החרו והחזיקו בדעתם: אין טעם שאמשיך לכלות את ימי כאן.
לאחר כמה חודשים אמא שלי מגיעה בערב לישיבה, לא היה לנו רכב וזו הייתה טרחה גדולה להגיע בתחבורה ציבורית, לכן נבהלתי.
והיא אמרה לי, אל תשאל יא חביבי, היום אחר הצהריים פגשתי את הרב דרוקמן בברית, הוא ישב ליד הרב פרל, אף פעם לא שמעתי שאומרים עליך דברים כל כך יפים, כל הדרך הביתה קפצתי כמו עז, אנשים חשבו עלי - זו משוגעת.
באתי כאן לחבק אותך ותראה כמה מאכלים ומאפים טובים הבאתי לך ותוך כדי דיבור פרסה סליה להעלות מהם סעודת שלמה בשעתו ופניה היו יפים כפי שלא ראיתי מאודי.
**********
עכשיו, אמר התלמיד, כל פעם שהרב היה מסתכל עלי, היה נראה לי שהעיניים שלו טובות.
וכשלא היה מסתכל בי, דימיתי כאילו הוא מסתכל בי.
לא רציתי לאכזב אותו ושיניתי את כל העולם שלי לתמיד.
*********
חברים, טרנד או לא טרנד.
זה סיפור שתיקחו אותו אתכם. פשוט תיקחו. הוא פותח עין למקומות שקשה אותם לראות.
קהילת ניסי ה' ועזו בישראל
@שואל כדי ללמוד
וואוו, מקסים ממששואל כדי ללמוד
תודה רבה על השיתוף
שנזכה ללמוד ממנו
שנזכה ללמוד ממנו
...רחל יהודייה בדם
נוגע מאוד
יפהפה "עבד איניש דינא לנפשיה"נפש חיה.
שךום. *סיפור מקסים מהרב יוסף אלנקווה*
*"תבחר איזה עונש לתת לך"*
אמר לי הרב דרוקמן
כשברחתי לשבת לסניף בשדרות.
שנה לאחר מלחמת יום הכיפורים
שנת התשל"ה היו חסרות הרבה קומונריות
בארץ בסניפי בני עקיבא.
. הרב דרוקמן שלח אותנו
להיות קומונרים בשבעה סניפים
קרית מלאכי דימונה שדרות גדרה גן יבנה קרית גת
ואולי בני עייש.
כך שמכיתה אחת היו שבעה תלמידים
שנעדרו הרבה שבתות
כשהרב שולח אותנו עם ארגזי אוכל
מהמטבח של הישיבה.
היתה שבת אחת שהסניף בשדרות
היה ללא מדריכים ולא יכולתי
שלא לנסוע.
ביקשתי רשות לנסוע והפעם
הרב דרוקמן לא הרשה.
שוחחתי עם הרם שלי הרב מאיר רפלד המתוק
זכר צדיק וקדוש לברכה
והוא הרעים בקולו
הפעם לא!.
עשיתי מעשה נועז
ונסעתי בכל זאת לשבת.
לקחתי בחשבון שאענש על כך.
ביום ראשון מאיר רפלד קרא לי
לשיחת הבהרה בחדר מורים
בצמוד לחדר מורים
היה חדרו של הרב ,דרוקמן.
נכנסתי לחדר והרב מאיר
שואל למה ברחת ועוד אחרי ששאלת
גם אותי וגם את הרב דרוקמן?
אמרתי לו נהגתי לפי הגמרא שלימדת אותי.
איזו גמרא שאל?
אמרתי לו בבא קמא
מה כתוב שאל?
אמרתי לו "עביד איניש דינא לנפשיה".
פתאום נפתחה הדלת
של חדר ראש הישיבה הרב דרוקמן
שעשה לי "מארב" מתוכנן.
והרב הרעים בקולו
ברמה שאינני יודע מי מכם
שמע אותו פעם שואג
וצעק עלי
"דינא לנפשיה" אתה אומר?????
ולי?
ששלחתי אותך להיות קומונר???
השפלתי את עיני
התביישתי.
ופתאום אחרי השאגה
אומר לי הרב דרוקמן בחיוך
ומאיר רפלד מתגלגל מצחוק
נו
אז,עכשיו תמשיך
תעשה דינא לנפשיה
ותבחר איזה עונש,ניתן לך.
חייכתי ואמרתי לו
על כזה דבר צריך עונש רציני
תשלח אותי לגלות
לשבועיים למרכז הרב
להיות עם הרב צביהודא.
השאגה הפכה לנשיקה
נשקני לראשי
ואמר לי עכשיו רוץץץץץץ!
ומסור לו נשיקות ממני.
לא אשכח איזו שמחה
הסב לי העונש הזה
כשהרב דרוקמן
ידע שזה בכלל לא עונש
אלא פרס....
קהילת ניסי ה' ועזו בישראל
*"תבחר איזה עונש לתת לך"*
אמר לי הרב דרוקמן
כשברחתי לשבת לסניף בשדרות.
שנה לאחר מלחמת יום הכיפורים
שנת התשל"ה היו חסרות הרבה קומונריות
בארץ בסניפי בני עקיבא.
. הרב דרוקמן שלח אותנו
להיות קומונרים בשבעה סניפים
קרית מלאכי דימונה שדרות גדרה גן יבנה קרית גת
ואולי בני עייש.
כך שמכיתה אחת היו שבעה תלמידים
שנעדרו הרבה שבתות
כשהרב שולח אותנו עם ארגזי אוכל
מהמטבח של הישיבה.
היתה שבת אחת שהסניף בשדרות
היה ללא מדריכים ולא יכולתי
שלא לנסוע.
ביקשתי רשות לנסוע והפעם
הרב דרוקמן לא הרשה.
שוחחתי עם הרם שלי הרב מאיר רפלד המתוק
זכר צדיק וקדוש לברכה
והוא הרעים בקולו
הפעם לא!.
עשיתי מעשה נועז
ונסעתי בכל זאת לשבת.
לקחתי בחשבון שאענש על כך.
ביום ראשון מאיר רפלד קרא לי
לשיחת הבהרה בחדר מורים
בצמוד לחדר מורים
היה חדרו של הרב ,דרוקמן.
נכנסתי לחדר והרב מאיר
שואל למה ברחת ועוד אחרי ששאלת
גם אותי וגם את הרב דרוקמן?
אמרתי לו נהגתי לפי הגמרא שלימדת אותי.
איזו גמרא שאל?
אמרתי לו בבא קמא
מה כתוב שאל?
אמרתי לו "עביד איניש דינא לנפשיה".
פתאום נפתחה הדלת
של חדר ראש הישיבה הרב דרוקמן
שעשה לי "מארב" מתוכנן.
והרב הרעים בקולו
ברמה שאינני יודע מי מכם
שמע אותו פעם שואג
וצעק עלי
"דינא לנפשיה" אתה אומר?????
ולי?
ששלחתי אותך להיות קומונר???
השפלתי את עיני
התביישתי.
ופתאום אחרי השאגה
אומר לי הרב דרוקמן בחיוך
ומאיר רפלד מתגלגל מצחוק
נו
אז,עכשיו תמשיך
תעשה דינא לנפשיה
ותבחר איזה עונש,ניתן לך.
חייכתי ואמרתי לו
על כזה דבר צריך עונש רציני
תשלח אותי לגלות
לשבועיים למרכז הרב
להיות עם הרב צביהודא.
השאגה הפכה לנשיקה
נשקני לראשי
ואמר לי עכשיו רוץץץץץץ!
ומסור לו נשיקות ממני.
לא אשכח איזו שמחה
הסב לי העונש הזה
כשהרב דרוקמן
ידע שזה בכלל לא עונש
אלא פרס....
קהילת ניסי ה' ועזו בישראל
מקסים ככשואל כדי ללמוד
תודה על השיתוף
(אפשר אולי להפיץ לאברכי מרכז...)נפש חיה.
אפשרשואל כדי ללמוד
רק שאני לא ממש קשור אליהם
עצרתי בקטע שהוא מלכלך על האדם השני שנבחר לתפקיד.תילי חורבות
מגעיל ברמות אחרות.
אלוהים שישמור... כמה האדרה עצמית!!!
אלוהים שישמור... כמה האדרה עצמית!!!
זכותך.נפש חיה.
מחילה, הוא לא מלכלךהסטורי
כי אין לך מושג על איזה אדם מדובר. לא היו מציאויות כאלו שאדם לא התאים לתפקיד?!
ואין כאן טיפת האדרה עצמית, דווקא הוא מספר כאן בגילוי לב, איך הרב דרוקמן הצליח, במקום שהוא עצמו נכשל.
ואין כאן טיפת האדרה עצמית, דווקא הוא מספר כאן בגילוי לב, איך הרב דרוקמן הצליח, במקום שהוא עצמו נכשל.
נו נוחמדת66
לוידע איך הצלחת להבין את זה.
לפעמים יש נקודה שתופסת את עין הקוראנפש חיה.אחרונה
לא בהכרח היא הנקודה העיקרית בסיפור.
כנראה קרתה פה טעות אופטית
כנראה קרתה פה טעות אופטית
איזה מדרשת יש שאפשר להגיע רק יום אחד?הכול לטובה!
יום אחד בשבוע...הכול לטובה!
הרובע אם איני טועה ומן הסתם בנות פה ידעו טוב ממני.דג כחול
@רב אידיחסדי הים
כמעט כל מדרשהמאותרתאחרונה
דוגמאות (מחיפוש בגוגל) - מכל הארץ.
בטוח יש עוד, ואם תמקדי יהיה יותר קל להכווין. בלא מעט קהילות יש יום לימוד לנשים, בלי לקרוא לזה מדרשה באופן רשמי.
יש גם את הפורום הזה בערוץ:
פורום המדרשות התורניות לבנות | ערוץ ７
(גם את האתר לא מעודכן, שווה להתקשר. בנוסף, אם יש מדרשה שאין לה יום רשמי שרלוונטי לך, אפשר להתקשר ולבקש להצטרף ללימוד ביום שמתאים לך)
מכון אורה
מערכת יום עיון נשים - מכון אורה - ערוץ מאיר - אתר היהדות הגדול בעולם
מדרשת תהלליה
לוח-המפגשים-התשפ"ג - מדרשת תהלליה
מדרשת אוריה
מדרשת כיסופים
מדרשת כיסופים | כיסופים - המרכז לצמיחה רוחנית ישראלית
מת"ן (פרטים על כל הסניפים)
שיעורים Archives - מתן - מכון תורני לנשים
מדרשת נועם אביב
https://www.talpiot.ac.il/%D7%9E%D7%93%D7%A8%D7%A9%D7%AA-%D7%90%D7%91%D7%99%D7%91/
גבעת וושינגטון
בוקר לימוד נשים | אורות עציון - מדרשת גבעת וושינגטון
המדרשה, בר אילן
תכניות לקהל הרחב | המדרשה | אוניברסיטת בר-אילן
מדרשת אורות תחיה
שנתית חדשה תשפג - מדרשת אורות תחיה מודיעין
מדרשת שילת
יום נשים | מדרשת שילת | אלוני שילה
מדרשת בארי
שלישי נשי - מדרשת אמונה בארי פרדס חנה
מדרשת הרובע
https://www.harova.org/hebrew/womens-learning-day/?id=842
מדרשת מודיעין
מגדל עוז
קהילה לומדת - בית המדרש לנשים מגדל עוז
מדרשת שובה
מדרשת אליה
בית מדרש נשים אלי-ה - נשים לומדות ויוצרות - מכללת שאנן
ישיבת רמות:
יש לי שאלה אליך הרב חסדי הים. בטח אתה תדע.די שרוט
לאחרונה אני שומע מין חצאי אמירות כאלה בעיקר באנגלית שלכאורה jews don't believe in hell.
שמעתי את זה כמה וכמה פעמים בהזדמנויות שונות מאנשים שונים.
מאיפה זה בא? שמעת על משהו כזה?
זה מאוד מוזר לומר את זה בהתחשב שיהודים *כן* מאמינים ב hell. לא? מה אני מפספס?
@חסדי הים
שמעתי את זה כמה וכמה פעמים בהזדמנויות שונות מאנשים שונים.
מאיפה זה בא? שמעת על משהו כזה?
זה מאוד מוזר לומר את זה בהתחשב שיהודים *כן* מאמינים ב hell. לא? מה אני מפספס?
@חסדי הים
גם לי יצא לשמוע את זהבנות רבות עלי
זה לא מהיום. כנראה הכוונה שביהדות זה לא העיקר וזה פועל יוצא של דברי מיסטיקה .. בנצרות זה מעוגן היטב ומוזכר בפירוש במקור האבסולוטי שלהם. בתורה זה כלל לא מוזכר ולכן מבחינתם ביהדות אין מושג כזה של גהינום.
תוסיף לזה שאם גוי ישאל רב אם יש גהינום בד״כ הוא יקבל תשובה לא ברורה .. ומכאן הם בספק לגבי מהי האמונה של האדם היהודי הממוצע ...
תוסיף לזה שאם גוי ישאל רב אם יש גהינום בד״כ הוא יקבל תשובה לא ברורה .. ומכאן הם בספק לגבי מהי האמונה של האדם היהודי הממוצע ...
לא נראלי סבירekselion
שגוי ישאל רב לגבי גהינום
וישאר בספק.. אולי רבנים רפורמים
יצא לי לשמוע תשובות של רבניםבנות רבות עלי
באנגלית לשאלות של גויים, בד״כ זה הסתכם בהתמקדות שהעולם הזה הוא העיקר ואנחנו כאן בכדי לתקן אותו במעשה גשמי. סירוב להכנס לפינה הזו של העולם שאחרי המוות .. ומכאן הבילבול שלהם.
אני חושב שבכללי לא אוהבים היום להכנס לפינהדי שרוט
של גיהנום וגן עדן בצורה המוחלטת שלו, גם בנצרות.
כשמנסים להציג את התיאולוגיה מנסים כמה שפחות להרתיע.
כשמנסים להציג את התיאולוגיה מנסים כמה שפחות להרתיע.
גם אני שומע. כמה פרופסורים טוענים שזו הדעהחסדי הים
הנכונה במקור היהדות, וזוהי העמדה של היהדות הרפורמית.
ראה כאן באמצע מספר 2:
Do Jews Believe in an Afterlife?
ראה כאן באמצע מספר 2:
Do Jews Believe in an Afterlife?
אה הבנתי. אז זו עמדה רפורמית כיום.די שרוט
מעניין.
כלומר, כשגוי עד היום דימיין יהדות הוא דימיין את הצורה האורתודוקסית שלו. זה היה הרפלקס הראשוני שלו.
המצב עכשיו מתחיל להיות שהרפלקס של גוי יהיה דימיון של היהדות בצורה הרפורמית שלו? כי בתכלס הם הרוב שם?
כלומר, כשגוי עד היום דימיין יהדות הוא דימיין את הצורה האורתודוקסית שלו. זה היה הרפלקס הראשוני שלו.
המצב עכשיו מתחיל להיות שהרפלקס של גוי יהיה דימיון של היהדות בצורה הרפורמית שלו? כי בתכלס הם הרוב שם?
כן. זה בהשפעת האינטלקטואלים והרפורמים, וזהחסדי הים
מה שרווח בארה"ב.
קיומו של גן עדן וגיהינוםruthi
כפי שידוע היום, מקורו בנצרות ולא ביהדות.
יש תיאורים לגיהנום כבר בתנ"ך. למשל בסוף ישעיהו:חסדי הים
"ויצאו וראו בפגרי האנשים הפשעים בי כי תולעתם לא תמות ואשם לא תכבה והיו דראון לכל בשר".
זאת פרשנות מאוחרת לגיהנום.די שרוטאחרונה
גם הניסיון לייחס "שאול" לגיהנום זאת פרשנות מאוחרת.
יצא לכם להתרגש מרגע מסויים?רץ-הולך
לראות איזה הצטרפות של סיבות שממש ריגשה אותכם לרגע?
לי קרה עכשיו מסתם נסיעה באוטובוס ופתאום איזה קרן אור חדרה ללב.
לי קרה עכשיו מסתם נסיעה באוטובוס ופתאום איזה קרן אור חדרה ללב.
כן קרה לי היום גםekselion
רוצה לשתף?רץ-הולך
כן. כששמו שרשור שפתחתי בעמוד הראשי.די שרוט
הוכחה ניצחת לקיומו של אלהים.
זה על-טבעי דבר כזה.
זה על-טבעי דבר כזה.
של חלילהפי
כן, אשתף...לנוע= לשכון.
היה לנו ארוע ,וכחלק מההכנות המישפחה מהצד של האמא והאבא נרתמו לעזרה.
לראות את זה מהצד העלה בי דמעות.
כולנו כאחד.
בטחתילי חורבות
הזכייה של ישראל בארווזיון.
התכוונתי למשהו אחר אבל גם טוברץ-הולך
אני התכוונתי שיש איזה משהו שאתה מסתכל ומכלול של סיבות ודברים גורם לך פשוט להתרגש מרגע קטן פשוט.
וודאי.נפש חיה.אחרונה
השנה
כשחוויתי לראות את ההשגחה-פרטית
ברוך הוא וברוך שמו.
כשחוויתי לראות את ההשגחה-פרטית
ברוך הוא וברוך שמו.
מפעים!נפש חיה.
*שיחתי האחרונה עם מורי ורבי הרב דרוקמן .(הרב יוסף אלנקווה)*
*החולצה החגיגית של שבת קודש וצוואתו של הרב דרוקמן.*
כשהגעתי לאור עציון הייתי ילד בן שלוש עשרה וחצי מדימונה ומעולם לא הכרתי את עולם הישיבות.
אימי סוזאן עליה השלום לקחה אותי לחנות אתא היוקרתית וקנתה לי בגדים יפים.
וכן קנתה לי חולצה מיוחדת בצבע תכלת לכבוד שבת.
ביום שישי הראשון בישיבה התכוננתי לשבת וכמובן לבשתי את החולצה המיוחדת.
נכנסתי לבית המדרש
ישבתי תמיד בשורה הראשונה הכי קרוב לרב.
התפללנו שמענו את דרשת הרב
ובסוף התפילה החלנו לרקוד.
הרב אחז ,בידי מאוד התרגשתי
וכשהלכנו לחדר האוכל אמר לי בשקט יוסי איפה החולצה של שבת שלך?
אמרתי לו בשמחה ובתמימות הנה זו החולצה המיוחדת שקנתה לי אמא וברכתי עליה שהחיינו. אמר לי בחיוך איזו אמא צדיקה יש לך זו חולצה יפיפיה ומיוחדת אבל כדאי שבשבת הבאה תבוא עם חולצה לבנה.
תצחקו או לא חלפו מאז, חמישים שנה וכבר ארבעים שנה בהיותי רב אני לובש כל חיי
גם בימי חול וגם בשבתות חולצות לבנות.
ובכל יום שישי כשאני לובש שוב חולצה לבנה אבל מיוחדת לשבת
בלי להגזים אני נזכר בחיוך ההוא ובחולצה ההיא
ואומר לעצמי הנה חולצה לכבוד שבת קודש ולכבוד אבי אבי הרב דרוקמן ....
בשבת האחרונה הייתי במתח עצום כיוון שעסקתי בגוש קטיף
רבות בטהרת נפטרים וראיתי הרבה אנשים לפני פטירתם
הרגשתי ונפשי יודעת כבר כחודש שימי הרב ספורים
כשלבשתי ביום שישי האחרון את החולצה הלבנה בכיתי.
היאך ידעתי ?
לפני שלושה שבועות הייתי אצלו בבית בפעם האחרונה.
תלמידים נכנסו באחת עשרה בלילה לשיעור
שוחחתי עם הרב דרוקמן כמה דקות בעניני רבנות.
הסתכלתי על פניו וראיתי הילה מיוחדת אור בוהק על פניו
אור מיוחד של צדיקים שרק אנשי החברא קדישא מומחים מזהים אותו
זה אור של תוסף רוחם יגוועון
הכתוב בזוהר הקדוש פרשת ויחי.
יצאתי מפתח הבית
נעמדתי בחוץ ובכיתי.
אם זה לא היה הרב שלי
הייתי אומר איתו וידוי.
היה זה אור נדיר במיוחד
ואז נזכרתי שהרב מרדכי אליהו נסע לסורוקה בבאר שבע להפרד מהבבא סאלי בדקותיו האחרונות ובדרכו מירושלים
נכנס למרכז, שפירא ולקח עמו את הרב דרוקמן
ושניהם אמרו את הוידוי ושמע ישראל עם בבא סאלי בצאת נשמתו הקדושה.
אמרתי זה האור של בבא סאלי.
יומיים לפני אישפוזו האחרון כשנפשי נסערה התקשרתי אליו כדי לשמח את לבבו הרב היה בשיעור ולא ענה לי.
כעבור חצי שעה הייתי בחנות הלכתי לקנות שמן זית מהודר לחנוכה והרב התקשר אלי סיפרתי לו שבכוונתי להוציא לכבוד יום הולדתו התשעים את ספר היובל .
אמר לי בקולו המיוחד
הרעיונות שלך מצויינים טובים מאוד תוציא בשמחה.
מאוד התרגשתי.
אני מסתובב ורואה מולי בחנות את בנו הרב נחום שלא ראיתיו שנים רבות ומספר לו על השיחה הזו.
באותו היום שלחתי מכתב לחמישים רבנים מתלמידי הרב צביהודא שיכתבו מאמרים וכבר כשישה רבנים כתבו מאמרים.
והנה הרב אושפז.
ביום חמישי שלפני חנוכה בני ביתו של הרב נקראו בדחיפות להפרד מהרב כי הוא היה גוסס .
ביום שישי ערב פרשת וישב
נסעתי ירושלימה הגעתי לטיפול נמרץ הרבנית שתחי' ונכדי הרב היו בחדר.
הבאתי עימי סגולת מלח של ספירת העומר ושיירי מצת אפיקומן הגיע בנו הרב רמי ובקשתי שיניח על הרב.
עמדתי בחלון מול פני הרב
ואמרתי תיקון יג חוורתי.
כשראיתי את פניו אמרתי הוא לא גוסס יש עוד,זמן.
לא יאומן במהלך ימי החנוכה הרב התעורר ושוחח כמה פעמים עם בני ביתו ועם הרב הראשי הרב דוד לאו שבא לבקרו ואחר כך עם מנהל הישיבה הנאמן והמסור רבי דוד אביכזר
וביום רביעי האחרון ירדו המדדים והרב עבר החייאה.
ביום שבת קודש האחרונה מקץ
נכנס אצלי רבי דוד אביכזר
אמרתי לו דע לך שנשמת הרב ממתינה לזאת חנוכת.
ביום ראשון ערב זאת חנוכת נר שמיני של חנוכה באו כל בני משפחתינו להדליק עימי נר שמיני לכבוד יום הולדתי בזאת חנוכת.
כאשר סיימנו להדליק את הנרות ירדו גשמי ברכה
נשארתי בחוץ מול הנרות כמו חצי שעה
ומעל הנרות ראיתי את ההילה
המיוחדת ונזכרתי
בהילה של הרב דרוקמן.
באה אלי אחת מנכדותינו שתחי' ואמרה לי סבא למה אתה לובש
כל יום חולצה לבנה של שבת?
נזכרתי בחולצה הלבנה בשבת הראשונה
ואז קבלתי את ההודעה המצמררת
כי נר האלקים כבה
נר השם נשמת אדם
עלה להאיר בשמים
הרב
חיים
מאיר
דרוקמן.
ושיא השיאים
הרב היה עטוף בטלית לבנה עם פסים שחורים חדשה זו היתה הטלית שלו.
עמדתי בשעות ההלויה לידו והסתכלתי ונדהמתי בב' באלול האחרון הרב הגיע לחתן את בת הזקונים שלנו שתחי' במעמד המרגש נתתי לו טלית חדשה
כשי להיותו כבר חמישים שנה הרב שלי.
בטלית הזו הרב היה עטוף
ואור יקרות היתה עליה.
קהילת ניסי ה' ועזו בישראל
*החולצה החגיגית של שבת קודש וצוואתו של הרב דרוקמן.*
כשהגעתי לאור עציון הייתי ילד בן שלוש עשרה וחצי מדימונה ומעולם לא הכרתי את עולם הישיבות.
אימי סוזאן עליה השלום לקחה אותי לחנות אתא היוקרתית וקנתה לי בגדים יפים.
וכן קנתה לי חולצה מיוחדת בצבע תכלת לכבוד שבת.
ביום שישי הראשון בישיבה התכוננתי לשבת וכמובן לבשתי את החולצה המיוחדת.
נכנסתי לבית המדרש
ישבתי תמיד בשורה הראשונה הכי קרוב לרב.
התפללנו שמענו את דרשת הרב
ובסוף התפילה החלנו לרקוד.
הרב אחז ,בידי מאוד התרגשתי
וכשהלכנו לחדר האוכל אמר לי בשקט יוסי איפה החולצה של שבת שלך?
אמרתי לו בשמחה ובתמימות הנה זו החולצה המיוחדת שקנתה לי אמא וברכתי עליה שהחיינו. אמר לי בחיוך איזו אמא צדיקה יש לך זו חולצה יפיפיה ומיוחדת אבל כדאי שבשבת הבאה תבוא עם חולצה לבנה.
תצחקו או לא חלפו מאז, חמישים שנה וכבר ארבעים שנה בהיותי רב אני לובש כל חיי
גם בימי חול וגם בשבתות חולצות לבנות.
ובכל יום שישי כשאני לובש שוב חולצה לבנה אבל מיוחדת לשבת
בלי להגזים אני נזכר בחיוך ההוא ובחולצה ההיא
ואומר לעצמי הנה חולצה לכבוד שבת קודש ולכבוד אבי אבי הרב דרוקמן ....
בשבת האחרונה הייתי במתח עצום כיוון שעסקתי בגוש קטיף
רבות בטהרת נפטרים וראיתי הרבה אנשים לפני פטירתם
הרגשתי ונפשי יודעת כבר כחודש שימי הרב ספורים
כשלבשתי ביום שישי האחרון את החולצה הלבנה בכיתי.
היאך ידעתי ?
לפני שלושה שבועות הייתי אצלו בבית בפעם האחרונה.
תלמידים נכנסו באחת עשרה בלילה לשיעור
שוחחתי עם הרב דרוקמן כמה דקות בעניני רבנות.
הסתכלתי על פניו וראיתי הילה מיוחדת אור בוהק על פניו
אור מיוחד של צדיקים שרק אנשי החברא קדישא מומחים מזהים אותו
זה אור של תוסף רוחם יגוועון
הכתוב בזוהר הקדוש פרשת ויחי.
יצאתי מפתח הבית
נעמדתי בחוץ ובכיתי.
אם זה לא היה הרב שלי
הייתי אומר איתו וידוי.
היה זה אור נדיר במיוחד
ואז נזכרתי שהרב מרדכי אליהו נסע לסורוקה בבאר שבע להפרד מהבבא סאלי בדקותיו האחרונות ובדרכו מירושלים
נכנס למרכז, שפירא ולקח עמו את הרב דרוקמן
ושניהם אמרו את הוידוי ושמע ישראל עם בבא סאלי בצאת נשמתו הקדושה.
אמרתי זה האור של בבא סאלי.
יומיים לפני אישפוזו האחרון כשנפשי נסערה התקשרתי אליו כדי לשמח את לבבו הרב היה בשיעור ולא ענה לי.
כעבור חצי שעה הייתי בחנות הלכתי לקנות שמן זית מהודר לחנוכה והרב התקשר אלי סיפרתי לו שבכוונתי להוציא לכבוד יום הולדתו התשעים את ספר היובל .
אמר לי בקולו המיוחד
הרעיונות שלך מצויינים טובים מאוד תוציא בשמחה.
מאוד התרגשתי.
אני מסתובב ורואה מולי בחנות את בנו הרב נחום שלא ראיתיו שנים רבות ומספר לו על השיחה הזו.
באותו היום שלחתי מכתב לחמישים רבנים מתלמידי הרב צביהודא שיכתבו מאמרים וכבר כשישה רבנים כתבו מאמרים.
והנה הרב אושפז.
ביום חמישי שלפני חנוכה בני ביתו של הרב נקראו בדחיפות להפרד מהרב כי הוא היה גוסס .
ביום שישי ערב פרשת וישב
נסעתי ירושלימה הגעתי לטיפול נמרץ הרבנית שתחי' ונכדי הרב היו בחדר.
הבאתי עימי סגולת מלח של ספירת העומר ושיירי מצת אפיקומן הגיע בנו הרב רמי ובקשתי שיניח על הרב.
עמדתי בחלון מול פני הרב
ואמרתי תיקון יג חוורתי.
כשראיתי את פניו אמרתי הוא לא גוסס יש עוד,זמן.
לא יאומן במהלך ימי החנוכה הרב התעורר ושוחח כמה פעמים עם בני ביתו ועם הרב הראשי הרב דוד לאו שבא לבקרו ואחר כך עם מנהל הישיבה הנאמן והמסור רבי דוד אביכזר
וביום רביעי האחרון ירדו המדדים והרב עבר החייאה.
ביום שבת קודש האחרונה מקץ
נכנס אצלי רבי דוד אביכזר
אמרתי לו דע לך שנשמת הרב ממתינה לזאת חנוכת.
ביום ראשון ערב זאת חנוכת נר שמיני של חנוכה באו כל בני משפחתינו להדליק עימי נר שמיני לכבוד יום הולדתי בזאת חנוכת.
כאשר סיימנו להדליק את הנרות ירדו גשמי ברכה
נשארתי בחוץ מול הנרות כמו חצי שעה
ומעל הנרות ראיתי את ההילה
המיוחדת ונזכרתי
בהילה של הרב דרוקמן.
באה אלי אחת מנכדותינו שתחי' ואמרה לי סבא למה אתה לובש
כל יום חולצה לבנה של שבת?
נזכרתי בחולצה הלבנה בשבת הראשונה
ואז קבלתי את ההודעה המצמררת
כי נר האלקים כבה
נר השם נשמת אדם
עלה להאיר בשמים
הרב
חיים
מאיר
דרוקמן.
ושיא השיאים
הרב היה עטוף בטלית לבנה עם פסים שחורים חדשה זו היתה הטלית שלו.
עמדתי בשעות ההלויה לידו והסתכלתי ונדהמתי בב' באלול האחרון הרב הגיע לחתן את בת הזקונים שלנו שתחי' במעמד המרגש נתתי לו טלית חדשה
כשי להיותו כבר חמישים שנה הרב שלי.
בטלית הזו הרב היה עטוף
ואור יקרות היתה עליה.
קהילת ניסי ה' ועזו בישראל
בתואר שני מחייבים נוכחות בקורסים? *לא חינוך*כבתחילה
אני עוד בטראומה מהחובת נוכחות בתואר ראשון, לשבת בכיתה מהבוקר עד הלילה רק בשביל שיהיה אפשר לגשת למבחן בסוף הקורס.
יודעים אם זה ככה גם בתואר שני?
מבררת על אוניברסיטת בר אילן אם מישהו מכיר מקרוב את הנהלים.
יודעים אם זה ככה גם בתואר שני?
מבררת על אוניברסיטת בר אילן אם מישהו מכיר מקרוב את הנהלים.
תלוי באיזה תוארארץ השוקולד
במה לא?כבתחילה
באופן כללימאותרת
נוכחות חובה יש במקצועות טיפוליים, בשיעורים מסוג סדנא, סמינריון ומעבדה.
באופן פרטי צריך לברר, כי כל מרצה יכול לקבוע שזאת דרישה.
אם יש לך כיוון לאיזה מסלול פחות או יותר כוונה, הכי טוב למצוא סטודנטים שבו עכשיו ולברר.
תודה! אני תוהה לעצמי איך אגיע לסטודנטים נוכחייםכבתחילה
לא מכירה אף אחד..
אפשר לנסות כאן לדוגמא:ארץ השוקולד
תארים ריאליים לא נוהגים להיות עם חובת נוכחותארץ השוקולד
ויש לי חברים שלמדו תואר במנהל עסקים והיה חובת נוכחות רק בחלק מהקורסים.
תודה!כבתחילה
ביררתי עם מזכירת החוג שאני מתעניינת בו ואמרה לי שיש חובת נוכחות מלאה ומותר להחסיר רק 2 פעמים.
לא יודעת מה לעשות איףף
בשמחה!ארץ השוקולד
באסה,
אולי כדאי לברר במוסד לימודים אחר?
אולי כדאי לברר במוסד לימודים אחר?
בפתוחה הכל בזום ואין כמעט חובת נוכחותדי שרוטאחרונה
גם לכםבנות רבות עלי
בשיחה אישית כותב פעמיים את אותה ההודעה, וכשמרעננים את העמוד הודעות נעלמות?
שאלו יהיו הצרות שלנוהפיאחרונה
כל כך עצוב שהרבהמפוצלשת(:
רבנים גדולים נפטרים
איזה אבידות 
הרב שטרנברג ועכשיו הרב דרוקמן בד"ה
הלב מסרב להאמין!
..מבשר שלום
לא שזה מנחם, אבל שנה שעברה נפטרו הרבה יותר רבנים ה' ישמור.
אנחנו לא מבינים בחשבונות שמיים
אנחנו לא מבינים בחשבונות שמיים
כן זה עצוב שבזמן כ"כ קצרekselion
שני גדולים עוזבים אותנו
לאט לאטבנות רבות עליאחרונה
הדור מתחלף.. קשה להצמיח עוד גדולים בסדר גודל שיהיו מוסכמים על הרוב בכל מגזר ..
יש לי תאורייה שכל הגדולים האלה עוזבים עכשיו בשביל שלזמן של המשיח לא יהיו יותר מידי משיכות לפה ולשם .. יש מנהיג אחד ..
אולי גם, בכדי להגדיל את הכמיהה למנהיג חדש שיסחוף אחריו את כולם.
יש לי תאורייה שכל הגדולים האלה עוזבים עכשיו בשביל שלזמן של המשיח לא יהיו יותר מידי משיכות לפה ולשם .. יש מנהיג אחד ..
אולי גם, בכדי להגדיל את הכמיהה למנהיג חדש שיסחוף אחריו את כולם.
מכירים את השירים האלו שתופסים אותך חזק?אני הנני כאינני
כאלה שנגעו לך בנשמה שעולים לך לבד בתפילה? מכניסים אותך חזרה לכוונה?
אצלי לרוב זה פיוטים, ככה זה כשאתה מתחזק על הספרדיות שלך ובו זמנית בייניש... או שאולי זה פחות קשור לבייניש.
אילו שירים תוספים אתכם ככה? חזקו אותי קצת.. אותי לאחרונה תפס השיר הזה:
זהט'
לא הסגנון שאני שומעת בדרך כלל אבל השיר הזה לא יוצא לי מהראש מאז יצא..
קודם רק שמעתי אותו ברקע תוך כדי עבודה כי פחות מעניינים אותי קליפים. אבל אחרי כמה פעמים רציתי להבין מילה ויש שם תרגום ונסחפתי לצפות מהתחלה והכל מתחבר כל כך חזק - המילים, המסר, הקליפ, האיש, הקול, הכל.
וואו, גם אותי הוא חיזק ממשרץ-הולך
יש שיר שתמיד, אבל תמיד כשאני שומע אותו אני בוכהעברי אנכי
וזה זה
ואי זה אחד השירים האוהבים עליייekselion
וואי קשה להצטמצםחושבת בלב
יש לי מלאekselion
הנה שיר שתמיד נוגע לי בלברץ-הולך
הו!חייב לפצלש
אני בקושי מכיר את השירים בשירשור, או שהם לא נוגעים לי.
אבל פה אני חייב כל כך להסכים!
הוא נוגע לי בנקודה כל כך פנימית, בעצבים כל כך חשופים.
כמעט כואב לשמוע. (ואני באמת לא שומע אותו ברגיל).
תודה לך !
אבל פה אני חייב כל כך להסכים!
הוא נוגע לי בנקודה כל כך פנימית, בעצבים כל כך חשופים.
כמעט כואב לשמוע. (ואני באמת לא שומע אותו ברגיל).
תודה לך !
יש שם מתיקות כזאת שיכולה לצאת רק מהלב של חוזר בתשורץ-הולך
זהעשב לימוןאחרונה
ועוד הודעה חשובה 
תילי חורבות
בוקר אור,
עקב ביטול-מחפשים בדחיפות!
*2-3 חבר'ה שיגיעו לנגן בג'אם של ראש יהודי היום בערב בכיכר דיזינגוף*
20:00-23:00
שליחות וסיפוק גדול להאיר את תל אביב
אפשרות לתשלום סמלי
אם אתם על ג'מבה, גיטרה, קלרינט ועוד-- נשמח מאוד!
לפרטים:
יהודית- 050-9730209
תודה
ראש יהודי
עקב ביטול-מחפשים בדחיפות!
*2-3 חבר'ה שיגיעו לנגן בג'אם של ראש יהודי היום בערב בכיכר דיזינגוף*
20:00-23:00
שליחות וסיפוק גדול להאיר את תל אביב
אפשרות לתשלום סמלי
אם אתם על ג'מבה, גיטרה, קלרינט ועוד-- נשמח מאוד!
לפרטים:
יהודית- 050-9730209
תודה
ראש יהודי
חבל שראיתי רק עכשיו...אני הנני כאינני
אם יש לך לפעמים עוד כמה כאלה עדכן אותי בתיוג או באישי..
אתה יכול להסביר לי את השורה הראשונה בחתימה?חייב לפצלש
מצטער, גם ככה השירשור לא רלוונטי, אז...
העניין זה לקבל ענווהאני הנני כאינני
להפסיק לרדוף אחרי עצמנו אלא להבין שאנחנו שליחים, ולהתחיל להבין מה השליחות שלנו ומה התיקון שלנו.