שלום,
סליחה אם השאלה מעידה על בורות אבל למה צריך מכונת גילוח אם אפשר להשתמש במכונת תספורת? מכונת תספורת לא משאירה פצעים ובעיות אחרות
שלום,
סליחה אם השאלה מעידה על בורות אבל למה צריך מכונת גילוח אם אפשר להשתמש במכונת תספורת? מכונת תספורת לא משאירה פצעים ובעיות אחרות
א. מכונת תספורת תהיה גדולה וכבדה יותר בד"כ, מה שיקשה על הפעולה.
ב. מכונת גילוח מגיעה צמוד יותר לעור, כלומר משאירה זיפים קטנים יותר.
תילי חורבותמחריגים שם חברות ביטוח, בנקים ואשראי,
שיחות שלא למטרות מסחריות (ד"ש מקבר רחל ומפוליטיקאים מעצבנים),
וגם אלה שלא מוחרגים לא בהכרח ישימו על החוק.
עבור בת דודה שלי.
והייתי בשוק מוחלט שהיא לא התחתנה...
אין ספק שמלשבת בבית לצקצק ולהתלונן- יצא הכי הרבה...
איף.
לפעמים תוך כדי ויכוח, צד אחד אומר משפט כמו "אז מה אתה מציע? פשוט לתת למצב להימשך כמו שהוא היום?" כאילו המסקנה היחידה העולה מהמשפט הזה היא שצריך לפעול כמו שהוא אומר.
לפעמים עדיף לתת למצב להישאר כמו שהוא היום, אפילו אם הוא גרוע, אם האופציה השנייה היא לעשות משהו שאולי לא יעשה כלום ואולי אף יזיק. ע"ע אוסלו.
באמת הרבה אנשים שתמכו באוסלו לא ידעו להסביר בדיוק איך ההסכם יוביל לסיום הטרור, אבל הם אמרו "עם המצב כמו שהוא היום - אי אפשר להמשיך". ואם התנגדת לאוסלו אז אוטומטית היית "נגד הסיכוי היחיד לשלום" ולכן "בעד המשך המלחמה".
אם צעד לא יעיל אז הוא לא יעיל ואין טעם לעשות אותו, ההפחדות בסגנון "אז עדיף לא לעשות כלום?!" לא עושות רושם.
אלה שמתלוננים
ואלה שפועלים בכדי לשנות.
לי אין ספק לאיזה מהם אני משתייך.
אלה שמגיבים לתגובה שמעליהם
ואלה שכותבים ססמאות לא קשורות.
לי אין ספק לאיזה מהם אני משתייך.
סתם נו, ברצינות... אתה פשוט התעלמת מכל מה שכתבתי, לא הסברת איך התלונה תועיל בצורה כלשהי, והמשכת בדיוק את הקו של "אז עדיף לא לעשות כלום?!"
לשיטתך, אם אני מתנגד לממשלת לפיד אני אמור לעזוב את העבודה שלי כדי שאוכל במשך 14 שעות ביממה לעמוד עם שלט "תתפטר" מול בית ראש הממשלה?
אני מניח שלא, ואתה מבין כמה זה יהיה מטופש מצידי. אז גם אתה מסכים, אני מניח, שלא תמיד פעולה תהיה עדיפה מחוסר פעולה, השאלה היא רק מה הפעולה תתן לי ומה היא גובה ממני.

אהבתי את הדימוי של ההקשבה והסבלנות של מחנך כלפי מחונך.
הייתי מוסיף גם, במענה לשאלה המקורית, שאני חושב שהתורה מציבה יעדים, בזמן שהפסיכולוגיה עוסקת בדרך להשיג אותם בצורה בריאה.
ואם לוקחים את הדימוי של 'חושבת בלב', אז סבלנות, הכלה והקשבה כלפי הילד - לא יעצימו את המידות הרעות שלו, אלא יגרמו לו להיות פחות לחוץ ולא להיאבק על חשיבותו של האינסטינקט היצרי שלו, ולהיפתח לדרכים חדשות שהן טובות וישרות יותר, וגם מוצלחות יותר, להתמודד עם העולם.
איפה במסכת אבות יש מקורות לדרך לעבוד על המידות? (או במקורות תורניים אחרים)
(לא שאני אומר שאין, אבל ניסיתי להיזכר כרגע במקורות כאלה ולא הצלחתי.)
ובכל מקרה, אני לא חושב שהדרכים של התורה סותרת את הכלל המסוים של הפסיכולוגיה שפותח השרשור הזכיר...
גם לפי הפסיכולוגיה, צריך לתת מקום לרגשות האלה אבל לא לתת להם להגיע לרמה שפוגעת ברמת החיים שלך, ובטח שלא לפעול על פיהם.
מדגיש מראש, לא קראתי את ההודעות פה, אז מחילה אם חזרתי על דברים.
הרמב"ם כותב בשמונה פרקים שהאדם צריך ללכת בדרך הזהב, בדרך האמצע, לא להיות מדי קמצן, ולא להיות מדי פזרן, מידת האמצע היא המידה הכי טובה (וצריך נטייה קלה לפזרנות....). אמנם, כשהאדם נמצא במצב קיצון, בשביל להגיע לדרך האמצע, הוא באופן זמני צריך ללכת לקיצון השני, וכך אחרי שהתרגל ו"שיבר" את אותה מידה שהיה קיצוני בה, יוכל ללכת בדרך האמצע.
יש דברים שבטבע האדם קשה ללכת בהם בצורה נכונה, ולכן ההדרכה של חז"ל היא באופן רגיל להקצין לכיוון השני. (הרמב"ם בפירוש המשניות על מסכת אבות על המשנה: "מאוד מאוד הוי שפל רוח" אומר שכאן חז"ל חרגו מההדרכה הרגילה ואמרו ללכת לקיצון של שפלות רוח, כי הגאווה היא חטא נורא ובני האדם יכולים ליפול בזה בקלות....).
אמרה של הגר"א כמדומני, שיותר קשה לסיים את הש"ס מאשר לשנות מידה אחת (לשנות לגמרי). יש למהר"ל בתפארת ישראל מהלך על זה, שהאדם נברא חסר במהותו לעומת שאר הנבראים, והוא צריך להסיר את הערלה, לחתוך את חבל הטבור (שזה שני דברים שבהם רואים את העניין שצריך להסיר משהו ושה' לא ברא את האדם בצורה המושלמת, והוא צריך להשתלם ע"י מעשיו....), הוא צריך להפוך את החיטים לעוגות (גם כן דוגמא משם), להשלים את מעשה בראשית ע"י שכלול העולם. ולכן לפעמים ה' טבע באדם מידות מסויימות שהוא צריך עבודה גדולה לתקן אותם, וזה דורש בהתחלה מלחמה ועמל. אמנם, בסופו של דבר אחרי שהוא תיקן אותן והתרחק מהן, אז הוא יכול להופיע אותן בצורה מתוקנת, וכמו שאמרתי מהרמב"ם, אחרי שהלך לקיצון השני, יכול לשוב לדרך האמצע, שהיא משתמשת במידה שהיה בה קודם, רק בצורה מאוזנת ומתוקנת.
כעס וקנאה כמדומני זה אחד הדברים שהוא כותב שצריך להתרחק מהם ממש, כמו הגאווה, אבל לא זוכר בדיוק. (שהם הדברים שמוציאים את האדם מן העולם....). חוצפה מופיע שצריך שמינית שבשמינית, דהיינו, צריך שיהיה לאדם יכולת לטפוח לעצמו על השכם "ולעוף על עצמו" קצת ולא להיות רק נאב'ך מסכן כזה שלא מודע לכוחות שלו ולא מוציא אותם אל הפועל, ומצד שני, האדם בקלות יכול להגיע לגאווה ולאגואיזם, ולכן חשוב מאוד שגם תהיה לו ענווה גדולה מאוד, ושיעבוד על זה הרבה.
אמנם יש ניצוץ א-לוקי בכל דבר, אבל לא תמיד אלו דברים שאפשר להופיע. מבואות המטונפים אין אנחנו במדרגה שלנו יכולים לראות איך הקדושה מופיעה שם, ולכן יש מידות מסויימות שקשה לראות את הניצוץ הא-לוקי בהן, וגם אלו שכן, צריך בהתחלה עמל ומלחמה, ולאחר מכן האדם יכול להופיע אותן בצורה מתוקנת....
ברגועהייתי בחמישי בהתוועדות.. ומחר בהופעה בעז"ה
די שרוט
דרך אגב, השיחה היא דרך מענה ממוחשב ולא מול פקיד כמו שהיה עד לפני זמן.
תנסה לשאול אנשים מהעיר שלה
זה ניק שאין לך מושג מי עומד מאחוריו.
גם אם הייתי יודעת, לא חושבת שהייתי מעבירה פרטים נוספים בלי בדיקה נוספת.
(כמובן יכול להיות שהשואל הוא אדם בסדר גמור, אין לי מושג.)
או משהו אחר מומלץ של יום בשבוע- מישהי מכירה?
מחפשת בירושלים אבל ישמצב שאני גם אשקיע בנסיעה אם אמצא משו טוב ומומלץ.
אני יודעת על יום הלימוד של מדרשת הרובע, על מכון אורה.. מישהי מכירה משהו נוסף?
שנה אחת השתתפתי בלימוד התניא של מעיינותייך ודווקא נהניתי מהלימוד החסידי שהיה חדש לי, אז מחפשת אולי גם משהו בסגנון הזה.
בעיקרון מחפשת ללימוד אמונה, אבל אולי גם מידות, נפש, או שיטת ימימה.
בבקשה תעזרו לי למצוא, מחפשת כבר המון זמן.
מומלץ? מישהי יודעת להגיד איזה סגנון היא על הרצף הדתי? או אם יש רב שממליץ עליה?
לא יודעת בנוגע לרבנים.
יעל מהדרום
הקצב נחמד מינוס.
הווקאל נורא, כי יש לה קול לא נעים.
הבסים בסדר.
הסיכום: שיר בינוני ומטה
תארו לכם שבעוד כמה עשרות שנים, יהיה אפשר לחזות את מזג האוויר בדיוק מוחלט כפי שהיום יודעים לחזות מיליוני שנים קדימה תופעות כמו ליקוי חמה* וכו'.
במצב התיאורטי הזה, נוכל תמיד להיכנס לגוגל ולכתוב תאריך מסוים, וגוגל יכתוב לנו מה יהיה מזג האוויר באותו תאריך וכמה מ"מ של גשם יירדו בכל רחוב ורחוב בעולם. בלוחות השנה יהיה כתוב מה צריך ללבוש בכל יום, והשירות המטאורולוגי יישאר בזיכרון שלנו בתור ארגון חמוד שהיה בו פעם צורך, כשבני האדם עוד לא ידעו לחזות את מזג האוויר יותר משבוע קדימה.
האם במצב הזה יהיה טעם להמשיך להתפלל על גשם? להמשיך לצום כשהוא לא יורד?
ואיך נצליח להסביר את הפסוק "ונתתי גשמיכם בעיתם" ופסוקים דומים?
*לא סתם הבאתי את ליקוי החמה כדוגמה. הגמרא כידוע אומרת שליקוי חמה מעיד על כך שהקב"ה כועס עלינו. ת"ר בזמן שהחמה לוקה סימן רע לכל העולם כולו משל למה הדבר דומה למלך בשר ודם שעשה סעודה לעבדיו והניח פנס לפניהם כעס עליהם ואמר לעבדו טול פנס מפניהם והושיבם בחושך.
היום כשאנחנו יודעים בדיוק מתי יהיה ליקוי, קשה מאוד להאמין שאכן הקב"ה כועס בתאריכים קבועים בלי שום קשר להתנהגות שלנו... כלומר זה לא שהתנהגות מסוימת שלנו גורמת לליקוי, אלא תאריך הליקוי נקבע מראש ביום שבו נבראו השמש והירח והם הוצבו במסלולם, ושום התנהגות שלנו לא תשנה זאת.
אולם מכל מקום הנושא של הליקוי מעולם לא היה יסוד ביהדות כך שהשבר הרוחני מכך שהבנו את סיבת הליקוי אינו גדול, לעומת זאת אם אכן נגלה שאפשר לחזות את מזג האוויר במדויק - לדעתי זה יוביל לשבר רוחני גדול הרבה יותר...
הבהרה:
אני מניח שלעולם לא תהיה אפשרות לחזות את מזג האוויר כ"כ הרבה זמן קדימה. הדיון כאן הוא תיאורטי בלבד. תשובות כמו "אין מה לדאוג כי זה לא יקרה" אינן רלוונטיות כי הן לא עונות לשאלה בכותרת.
שכוייח וכל טוב!
