פורום צעירים מעל עשרים (עמוד 1350)

אנושות היא כלל בני האדם הנמצאים על כדור הארץ

פחות אוכלים= גזרה שווה יותר.

שווה לסבול בשביל הגזרה!

[האמת שמעל שנה, אם לא הרבה יותר, שגם אם אכלתי משהו כמו עוגה זה היה בול ביס אחד, וכמובן גם הביס הזה הוא פעם ב.., גם זה כמובן אני מקווה למגר ..]

היום הכי מתאים בשנה להתחיל דיאטה  

הבעיה שלא עשיתי ספורט היום, וזה יתנקם בי

אני חייבת לנסות להתחיל surfset, נראה לי ממש אדיר!

הבעיה היא איפה אני מכניסה את זה

אני משתדלת לעשות CX, באדיפאמפ, TRX, פילאטיס בעיקר,

לדג' מחר צפוי אימון של שעתיים[פילאטיס , ואח"כ TRX או ההפך]

אז אין לי מושג איפה אני אכניס גם את זה....

אחרת זה לא מעניין חח

ושהTRX זה קבוצה נפרדת

[זה לא, זה בעצם סוג של חד"כ נייד, אפשר לעשות עם זה כוח, ואפשר קרדיו, ואפשר לעשות עם זה פילאטיס, אפשר הכל.... לכן זה תלוי מדריך...]

אז לאן את מכניסה אימונים פונקציונליים?

ובאדיפאמפ?

CX?

באדיאטקט?

קיצ, כל החלוקה שלך מוזרה, ואולי שגויה...

להתחיל דיאטה.

משמעת עצמית חשובה לא פחות מגזרה.

וכמעט נדרסתי.

יום שגרתי

רצף של החלטות שגויות כתוצאה משיקול דעת מוטעה.

נו.

תמיד יש מחר...

לא מבוטל מהלילה, ויום!

תנסי לפתח קשרים חדשים ולא להילחץ או להרתע מכל גבר באזור.

את חזקה ואת תפעלי בשיקול דעת

כדאי לזכור להסתכל בחצי הכוס המלאה.

למה אנחנו בתור רווקים/ות חושבים שלנשואים קל יותר? גם אצלהם לא הכל דבש..

אז תנסי להנות מאיך שת עכשיו. מצאי חברות וחברה שכן תתאים לאופי ולמצב שלך.

המון הצלחה!

ובד"כ את מנצלת את הזמן שלך או תמיד יש את התחושה הזאת?

דווקא בזמני משבר שאת מרוסקת זה השלב שבו לתפילה שלך יש יותר תוכן ומשמעות

לכתוב בבית שאיפות לעתיד ורוד..

שיחה משפחתית - הורים/אחים..

משהו יצירתי - ציור וכד', לפי הכישרון.

שה' ישמחך תמיד, בלי להיזדקק ל"יציאות" האלו.

אבל היא התכוונה לתוכן..

ומזל טוב!

תודה על התזכורת.. מעניין אם הייתי עולה על זה לבד

לכי תדעי אולי הפינוק הכי גדול שלה יהיה בלג' בעומר.. (;

אמממ זה תלוי. בעיקרון יש בזה המון בזבוז זמן - אז אם זה שבוע שפעלתי בו הרבה והתפנקתי עם איזה סרט/סדרה - אני סבבה עם עצמי.

אם זה שבוע שלא עשיתי כלום ושרפתי יום שלם - לא ממש שלימה עם זה.

סרטים - לעתים רחוקות מאוד

סתם סרטונים עוברי אורח - יותר ממה שאני שמחה ממנו

240 פרקים, כל פרק 20 דק - בערך 13 פרקים ביום.

לא רע

NCIS - הכי טוב
NCIS  ניו אורלינס - סבבה+
NCIS לוס אנגלס - סבבה

צאוורון לבן - סדרה אדירה וחכמה


תמיד מעדיף לראות פחות
לפעמים משעמם בלימודים אז רואים!

1. בעברית- כמה שפחות. באנגלית- סדרות וסרטים שראיתי בעבר.

2. מבחינת התוכן- סבבה.

מבחינת הביזבוז זמן- זוועה.

סתם.
יש אצלי כלבה באומנה כחודש.
וחזרתי עכשיו מגינת כלבים.
וגיליתי שממש התפתחה שם קהילה בין אנשים שחלקם אומרים שלא היו מכירים את השכנים שלהם.
ואם יש פה אנשים של קרוב ללב זה בכלל רלוונטי בשבילם.

אשמח מאד להיפטר ממנו

אני מציע להם ללמוד מקצוע, ואז תהיה להם עבודה נורמלית ולא כמוקדנים בחברות ספאם!

אני אפילו נחמד, ומוכן לעזור.

כל פעם- הרפתקה חדשה.. אולי יום אחד אני אתמלל שיחה שלי איתם.

ובכלל, להסתכל על כל דבר בדרך שתגרום לך לחייך

הם כנראה לוקחים בסיסי נתונים של ילידים, פלוס 21 שנים.

עם אישה

שירבו שמחות בישראל!

ובהצלחה גם לך

בס"ד

הייתי חולה שבועיים האחרונים ותודה לאל הבראתי מודה לדאגה!! וכעת בכלל בריאה בגלל הבשורה שאחי התארס חחחחאיך לא אבריא מהידיעה הזו! איזה כייףףףףף!! מתכוננת לרקודבעזרת ה' באירוסים הרישמיים ובחתונה

הרבה ברכות אושר בריאות והצלחה

בס"ד

לכן עונה לכולם תודה ואמןןן !! ורק בשמחותתת בעז"ה!!!

בס"ד

בקרוב מאחלת אצל כל מי שצריך/כה כאמור ורק בשמחות אמןןןןןתודותתתת!!!

בע"ה אצלך ושבעזרת ה' בפעם הבאה הזיווג יהיה יותר טוב (וגם את)

רק שמחות בלב שמח לכל עם ישראל!!!!!!!

תקבלי את ההחלטות שלך בחיים לבד.

נחמד לך - לכי על זה ואולי יתפתח לכיוון מעניין.

לא נחמד לך או מרגיש לך לא נכון הלכתית - אל תעשי את זה ותסכמי איתו בצורה מנומסת.

אני לא מנסה לנקוט עמדה בגלל שיש לי עמדה מורכבת בנושא, אבל לא נראה לי נכון לגלגל את ההחלטה על "המשפחות".

הבחירה בידכם.

כתבתי לקבל החלטה מושכלת.

הביטוי "הם לא יסכימו" מבטא דרך חינוך מסוימת שהורגלה, שהוטמע בה. בלי קשר לסביבה.

אם לא- היא הייתה ממשיכה להתכתב עם אותו בחור מבלי לשאול ולבקש עזרה בנושא.

אם עינין ההתכתבויות כן מפריע לה (מאחורי גבם של הוריה) סימן שהסיבה לכך פחות שיטחית ממה שהוא מוצג בהודעה.

ובקיצור-

השורה הראשונה מכוונת את ההלך רוח בהחלטה הזו. לא האחרונה.

מעבר לעניין ההלכתי, זה יכול סתם להכניס לסרטים.

למה?- שאלה טובה.

העיקרון הוא הבעיה ההלכתית. (אל תרבה וכו')

אח"כ יש עינין שזה רק מזיק בטווח הארוך והקצר. (בניית קשרים עתידיים טובים וחזקים וכו').

אם יש בקשר פוטנציאל- יוצאים וקובעים אם זה רלוונטי.

אם לא- 'נפרדים'. פשוט מפסיקים.

(זה לא חייב לבוא בבת אחת, אפשר בשלבים. אבל כשהמטרה ברורה ועומדת מול העיניים).

כל זה בהנחה שאת כן מאמינה בחינוך שהנחילו לך הוריך בעבר. (ועפ"י השורה הראשונה שלך נראה שאת בכיוון...)

במקרה ההפוך יש לך אפשרות לבחון את הדברים, ללמוד מעט (לעומק) את הנושא ולהגיע למסקנות בצורה עצמאית.

בהצלחה!

קודם כל- חשוב לוודא שגם הבחור מודע שאת לא מדברת איתו בשביל קשר של מטרה מסויימת. 
חשוב מאוד שתיהי מודעת למשהו שאולי ישמע מזעזע פה לכמה אנשים אבל עדיין חשוב שיאמר- העולם שלנו מורכב מבנים ובנות. זאת אומרת שבחיים שלך, בשלב מסויים את תיהי חייבת לתקשר עם המין השני. גיל שירות (לא עושה? סליחה על הדחיפת נושא אבל אני מקווה שאת תורמת בדרך אחרת) זה אחלה זמן להפנים את זה שהעולם לא נפרד ולהצליח ללמוד איך לחיות בו.
אם את מרגישה שאת עושה משהו רע בהתכתבות הזאת, אני ממליצה לך להפסיק אותה. 
ואם חשוב לך לדבר איתו, תעשו שיהיו נושאים מאוד ברורים לגבי מה מדברים ולא תגלשו לשטויות.
 

חבל לפטפט ולטפטף חלקים מהנפש בשיחה עם מי שלא יהיה בעלך.

אם זה ענין טכני או לאיזה צורך, אפשר לקצר ולהיות ענייניים. אבל סתם? אין סתם שיחה אישית בין המינים.

מוטב תשקיעי בשיחה עם חברה - כאן את קונה לך חברה, בונה חברות בריאה עם מישהי. תוכלו לשמח ולשמוח זו בזו לאורך ימים ושנים.

את לא צריכה שהמבוגרים במשפחה יאסרו עלייך איסור חיצוני, את מבינה את זה מעצמך.

מקווה שלא יהודים.

וניסיונות דקירה.

ראו כאן http://www.hakolhayehudi.co.il/news/%D7%A9%D7%91%D7%AA-%D7%A9%D7%A0%D7%99-%D7%A4%D7%99%D7%92%D7%95%D7%A2%D7%99-%D7%99%D7%A8%D7%99-4600

וכן בנאדם שלומד על המידה מבין שכמה שהוא חושב שהוא עניו יש עוד מלא מה לשפר.. 

שזה כולל גם גאווה שבלב שרק אתה יודע זאת מול ה'.. 

ולגבי אותם אנשים - אין מה להצטער מהם, פשוט זה טבעו של האדם, ככה ה' ברא את האדם.

אם הוא לא עובד על המידות שלו בחיים הוא לא ישתנה.. 

אותי יותר מצטער לראות זאת אצל כאלו שב 'הגדרה..'  נקראים רבנים גדולים. 

אבל מי אנחנו שנשפוט - אל תדון אדם עד שתגיע למקומו.. 

(: 

פעם אחת בא אחד לרבי מקוצק והוא כיבדו כבוד גדול כרבי לכל דבר. חסידי הקוצקער תמהו

שכן ידעו שרבם ביטל את אותו ה"רבי" ולא החשיבו כלל. כמובן, כמו כל סיפור חסידי, גם כאן

אזרו החסידים אומץ לאחר לכתו של אותו האיש ושאלו את רבם לפשר הנהגתו.

ענה להם הרבי ע"פ דברי הגמ' בכתובות (סז: ) על הפסוק "די מחסורו אשר יחסר לו", שדרשו חז"ל:

אפילו סוס לרכב עליו ואפילו עבד לרוץ לפניו. וקשה, מילא הצורך של סוס לרכב עליו עוד מובן שמא

קשה לו ללכת ברגליו וכד', אך מה צורך יש לאיש שעבד ירוץ לפניו, הלא זאת שטות גמורה! אלא

זוהי ראייה שגם אם שוטה מתאווה לשטותו, אנו צריכים לספק לו גם את אותה שטות...

ולענייננו נכון שהגאווה מגונה וכו' וכו', אך אם את נפגשת עם סוג האנשים האלה עדיין יש לך הזדמנות

לעשות מעט חסד עם אותם שפיצים...

כמובן שתמיד צריך לשמור על האיזון הבריא שבין האתנן שאנו מספקים להם לבין הלאו דלפני עיוור.

ראשית, אותו גדול שנזכר בדברי הרב קוק הוא ר' ישראל מסלנט כפי שכתב בספרו אור ישראל (מאמר

ל). והגרא"ז מלצר סייג את דבריו שזה רק כשעושה מצווה כגון שמכבד את רבו, אזיי אין לו לחוש לכך

שיכישלהו בגאווה.

באמת בשו"ת תורה לשמה (סי' שע) רצה להוכיח מהגמ' בקידושין עפ"י פירוש רש"י שאין איסור לפנ"ע

אם מכעיס את חבירו. אך מכבר העירותי על דבריו שלמסקנת הגמ' שם "דעביד ליה בשעת ריתחיה",

כלומר שעשה את הניסיון בזמן שממילא כועס, הלכה לה הראייה.

ועי' לגאון הראגאצ'ובי בשו"ת צפנת פענח (מה' ירושלים סי' יב אות ב) שגם הקשה לו השואל קושיא

זאת על פירוש רש"י שם, למה לא חשש רב הונא ללפנ"ע משום הכעס עצמו, והשיב לו הגאון ש"כיוון

שע"י זה מותר לכעוס לא היה זה מכשילו כלל". ודבריו צ"ב טובא.

ועי' בשבת (קח.) במעשה דקרנא ששמואל ציער את רב למטרה מסויימת, ולא חש לכעסו (ובאמת נענש

ע"כ). ועי' בזבחים (ל: ) "א"כ מירתח קא רתח", ולא חשש לעצם כעסו אלא אדרבה רצה ללמוד ממנו.

ועי' בקידושין (לא: ) שחש ר"א שמא הכעיס את ר' יוחנן, ויש לדחות.

וכדמות ראייה שאין איסור בנותן לחפץ בגאווה חפצו, מההיא דחולין  (מה.) אתייקורי הוא דמייקרו בי

ע"ש.

- אני לא זוכר שאנו דנו בזה בעבר. אלא שהיה לא מזמן כאן בפורום שרשור שקשור גם לנושא, שם

הובא ציטוט מאחד מהראשונים שתומך בדעת ר' ישראל מסאלנט הנ"ל.

רק שתי הערות קטנות:

א. ק"ק על חילוקו של הרב חיד"א בין 'רתח' ו'כעס' מגמ' דברכות (ז.): "מנין שאין מרצין לו לאדם בשעת כעסו וכו' 

ומי איכא רתחא קמיה דקודשא בריך הוא וכו'. וי"ל.

ב. שו"ת שלמת יוסף הוא הוא שו"ת צ"פ מהדורת ירושליים ושינוי השם איכא בינייהו.

זה שו"ת של אוסף שאלות ששלח חכם ירושלמי לראגצ'ובר. התשובות שם הן לא בשם

הראגאצ'ובר אלא שלו הראגאצ'ובר עצמו.

"ר' חנינא ביומא דרתח לא הוה מצלי, פירוש: ביום שהיה כועס לא היה מתפלל".

וכ"ה במ"ב שם ס"ק ה.

אבל לפעמים יש לדון לכף-זכות, שרק לנו זה היה נראה "גאוה והתנשאות", כי נגע במשהו רגיש, למשל, בלי להכיר כלל נסיבות וכד' - ואילו המעיר כלל לא חשב על כך.

אם כי אכן, גם במקרה כזה, זה לימוד: לא למהר להעיר ולדון...

חייב להיות להם כיסוי. אחרת זה סתם פתאטי