פורום צעירים מעל עשרים (עמוד 153)

שיחקנו בילדותנו עם השכנים בשם "שבע סוד". למי שמכיר זה דומה ל"נסיך".
היו מניחים כמה קלפים לפני כל משתתף עם הפנים למטה (לא זוכרת כמה קלפים היו לכל אחד. אולי חמישה? אולי שבעה?). בתחילת המשחק כל אחד מסתכל על הקלפים שלו ומניח שוב עם הפנים למטה. כל משתתף בתורו לוקח קלף מהקופה (שפניה למטה) או מערימת הקלפים הזרוקים (שכבר נסביר מה היא) ומחליט אם להחליף את אחד מהקלפים שלו או לא. את הקלף שנשאר בידו (או זה שלקח מהקופה או הקלף שהיה לו והחליף) המשתתף מניח בערימת הקלפים הזרוקים - עם הפנים למעלה.
לכל קלף משויך ניקוד. כל קלף לפי ערכו המספרי - אס = 1, 2, 3,.. נסיך=11, מחכה=12, מלך=13, וג'וקר=1/2. רק 7 לא כערכו המספרי, אלא הוא נחשב ל-0.
המטרה היא להישאר בסוף המשחק (כשהקופה נגמרת) עם ניקוד קטן ככל היותר. מי שבניגוד לשו הכי נמוך מנצח.


אולי זה מה שהתכוונת?

להסביר, א בל מה ש אני יודע בכללי, בלי קשר לשאלתך ספיציפית, שיש בעיה לשחק עם הקלפים האלו [לא משנה איזה משחק], כי בקלפים הא לו יש סמלים ורעיונות מהנצרות שמתבטאים בקלפים האלה.

אל תשאל אותי פרטים ,  כי אני לא יודע..

הרבה נחת בקלות ובשמחה 🌹

1. יש לי בעל מהמם
2. יש לי ילד מהמם
3. הורים, אחים, סבתות וסבא אוהבים
4. בריאות טובה ב"ה

שיהיה חג שמח לכולם💗

יש לך אחיין מותק

גוועלד

אבל סומך עליך

לא מצאתי מידע במרשתת...

למה?

לא
וכנראה יספיק לי גם הממוצע בגרות

לא.

 

למה? זה דווקא נראה מבחן נחמד מאוד

בתור סתם תרגול ופיתוח חשיבה זה ממש חביב

לק"י

זה לענות מהר מהר על מליון שאלות.

המוח שלי מתפקד יותר טוב בזמני לחץ ש'הוא חייב להוציא תשובה' 

לא
מתחיל עכשיו ללמוד בפתוחה;)

כן!
הרבה, בלי עין הרע

אהבתי ממש את הקורס והתרגולים. וגם המבחן עצמו היה סך הכל סביר

עשיתי,
יש מקצועות שגם עם הממוצע הכי גבוה עת עדיין חייבת, אז לא תמיד מאמץ כזה מספיק ;)

לא עשיתי
והממוצע בגרות שלי רחוק חחחחח

אני בכלל אלך ללמוד

@ארץ השוקולד

@פונקציה

@סרדיוט

@מאן דאמר

@קפיץ

1 לטייל להאכיל בע"ח לעזור כל מיני
2 להתייבש בפקק
3 קורדיון
4 אנשים שמדברים על כדורגל

1. לקרוא כנראה.
2. לשחות.
3. לא יודע.
4. שאלה טובה.

1. לקרוא.

2. לא יודע. משתנה..

 3. כרגע סקסופון..

4. מזדהה עם מה ש@ekselion   כתב.  לא עולה לי עכשיו עוד משהו.

נגיד במוצאי יום כיפור הדבר שהכי רציתי לעשות זה לשתות מים, אבל נגיד באופן כללי.

 

1. מה הדבר שאתם הכי אוהבים לעשות? לצייר.

2 מה הדבר שאתם הכי שונאים לעשות? דברים מגעילים כמו לנקות עובש.

3.  איזה כלי נגינה הכי מכוער בעיניכם? גיטרה חשמלית בצבע זורח.

4. מה הדבר שאתם הכי לא מבינים איך  אנשים אוהבים לעשות את זה? להאכיל וללטף חיות כמו כלבים וחתולים.

1. וואי יש המון דברים שאני הכי אוהבת לעשות; לצייר, לקרוא, לבשל ולאפות, ללמוד דברים חדשים. זהו בגדול. (מקווה שהצירוף לא אינטג אותי)

2. לנסוע באוטובוסים עירוניים.

3. אין מכוער, אבל הכי פחות יפה זה קסילופון.

4.קיקבוקסינג. זה נורא בעיניי.

1. לישון
2. לארגן לוחות שנה, זמנים וכל תכנון לפרטי פרטים לזמן הארוך
3. כינור
4. עיצוב בלונים

פשוט קשה להתחייב לדברים אז שונאת להיות מתוכננת לטווח הארוך, יותר כיף לי לאלתר ולהיות ספונטנית

1) הדבר האהוב עליי הוא משמרת בתן ביס
2) הדבר השנוא עליי הוא לרדוף אחרי ג'וק שמתחפר מתחת לרהיטים ומטפס ונכנס לכל מקום
3) כסילופון
4)לא מבין אנשים שצובעים שיער לצבע לא טבעי או נשים שמגלחות ראש (או חלק ממנו) או שמות עקבים 15 ס"מ ומעלה (בתל אביב שלושת הדברים שאני מציין הולכים יחד)

תוסיף לכל זה רכיבה על אופניים תוך כדי מבט שפוף בסמארטפון

אני ראיתי את זה ברחוב ביחד עם רכיבה על אופניים ומבט בטלפון.

שראית מישהי שגם מתלבשת מוזר גם רוכבת על אופניים וגם מתעסקת בפלאפון? הכל בו זמנית?
ודיברת על עצמך כתיאור על משהו לא מובן?

השורה הראשונה נכונה.

כי סערת עלי, לנצח אנגנך
שווא חומה אצור לך, שווא אציב דלתיים
תשוקתי אלייך ואלי גנך
ואלי גופי סחרחר, אובד ידיים

לספרים רק את החטא והשופטת
פתאומית לעד, עיניי בך הלומות
עת ברחוב לוחם שותת שקיעות של פטל
תאלמי אותי לאלומות

אל תתחנני אל הנסוגים מגשת
לבדי אהיה בארצותייך הלך
תפילתי דבר איננה מבקשת
תפילתי אחת, והיא אומרת- הא לך

עד קצווי העצב, עד עינות הליל
ברחובות ברזל ריקים וארוכים
אלוהיי ציווני שאת לעוללייך
מעוניי הרב, שקדים וצימוקים

טוב שאת ליבנו עוד ידך לוכדת
אל תרחמיהו בעייפו לרוץ
אל תניחי לו שיאפיל כחדר
בלי הכוכבים שנשארו בחוץ

שם לוהט ירח כנשיקת טבחת
שם רקיע לח את שיעולו מרעים
שם שקמה תפיל ענף לי כמטפחת
ואני אקוד לה, וארים

ואני יודע כי לקול התוף
בערי מסחר חרשות וכואבות
יום אחד אפול עוד, פצוע ראש, לקטוף את
חיוכינו זה, מבין המרכבות

עד קצווי העצב, עד עינות הליל
ברחובות ברזל ריקים וארוכים
אלוהיי ציווני שאת לעוללייך
מעוניי הרב, שקדים ו
צימוקים.

יש כל כך הרבה אפשרויות ובהליך פשוט ממש..

כמעט לכל ארגון יש אפשרות לתרום באינטרנט.

1. קודם כל, יש אומרים שצריך לתת דוקא לעניים. ועירך קודמים וכו'.. וראוי לפחות להקדיש חלק מהכסף לזה.

2. אח"כ כדאי לחשוב על העמותות\ארגונים\מוסדות שאתה צורך את השירות שלהם במשך השנים. בית מדרש שאתה לומד בו, להפצת תורה של רב שאתה מקשיב לשיעורים שלו או מתייעץ איתו, ארגונים שאתה נעזר בהם- כושרות- מכון התורה והארץ- פוע"ה- מקימי- מנהלת קבר יוסף- עטרת כהנים- הרחיבי חברון, וגם אם לא את כל המעשרות תקדיש לאותם ארגונים,מ"מ ראוי להפריש להם חלק, בתור הכרת הטוב ושותפות.

3. כדאי לחשוב על הסביבה ולראות איפה במקום שלך אפשר להוסיף טוב. גמ"ח ובלכתך בדרך בטרמפיאדה ביישוב? חלוקת נרות שבת במרכז הקניות הסמוך? ספרים שהיית רוצה שיהיו בביה"כ\ביהמ"ד? גמ"ח צבע לתפילין? הפצת ספרונים מסוימים? דורש יותר השקעה, אבל נותן הרבה שייכות.

4. לחשוב על תחומי עניין שמעסיקים\מעניינים אותך במיוחד, לדוגמה- הפצת יהדות- ראש יהודי, הידברות, המקום, בתי חב"ד. ענייני מקדש- מכון המקדש, כולל ללימוד קדשים, חוזרים להר\מורא מקדש. ארץ ישראל- נחלה, חומש, אר"י ישאג, קרן השביעית, חווה בסביבתך. זהות יהודית- חותם, להב"ה, יד לאחים. רפואה- עזר מציון, יד שרה, האגודה למלחמה בסרטן.. ועוד ועוד.

 

שתזכה לתרום שבעתיים++

 

כגון לאופק (תעסוקטיף לשעבר),
או ארגונים שעוזרים לאנשים לעמוד על הרגליים כלכלית כגון פעמונים או מקימי,
ארגוני צדקה לאנשים עניים ביישוב/עיר/שכונה שאתה גר,
ארגונים שעוזרים לאנשים חולים או בריאות הנפש, כגון עזר מציון או ער"ן,
ארגונים שמקדמים ערכים שאתה מאמין בהם.

(@אניוהוא פעם אמר שהוא מפצל את הכספים בין ההגדרות הללו פחות או יותר והתלהבתי מהרעיון ומאז משתדל לעשות כך.)

נ.ב. אני גם מעדיף תרומה חד פעמית ולא בהוראת קבע.

נ.ב. 2. אם יש ארגון שאתה נהנה משירותיו ראוי לתרום לו לעיתים גם.
(בית כנסת, ויקיפדיה וכד')

שתזכה להיות תמיד מן התורמים לאורך שנים בבריאות איתנה ופרנסה טובה

אני יכול להבין את היתרון הרגשי בתרומה מיידית ולא הורא"ק, אבל מבחינת הארגונים הוראת קבע היא עדיפה משמעותית - מבחינתם "סגרת להם פינה", או "סידרת להם משפחה" למשך תקופה ארוכה.

 

אני באופן אישי עברתי מהסיבה הזאת לקוראות קבע, וזה מיקל עליהם ומיקל גם עלי את הצורך למצוא מישהו לתרום לו בכל חודש (הרי לא סביר לתת מעשרות של כל השנה מראש, נכון?)

אבל לי יותר קל לעקוב אחרי ההוצאות שלי כאשר אין מחויבות שנגררת מחודש לחודש.

יש יתרון נוסף לארגונים, לפעמים אנשים שוכחים מההוראת קבע וזה ממשיך...
(מהסיבות שאני מעדיף שלא.)

תחשוב על זה כך, נניח שארצה לתרום x בחודש לצדקה, ויש מספר ארגונים שארצה לתרום להם, אוכל לגוון ביניהם ולתת את הסכום שאתן במשך השנה לכל ארגון אם אעשה בהוראת קבע באופן חד פעמי.

האמת שהשבוע חשבתי על להביא לילדים מסניף עדה שאין להם כסף למסעות וכזה..

שעל פיו ראוי לתרום.
מעשר כספים כמנוף לכלכלה נכונה - ישיבת הר ברכה

פעם קודמת פשוט תרמתי כסף לארוחות זה מגיע לקשישים או לאנשים שאין להם

צריך לעשות רשימה שחורה של עמותות למי לא לתרום אם כבר.

מכיר אישית אחד שנמצא כעת במצוקה גדולה כספית.

ועוד 2 שנפתחים בימים אלו, וכרגע אין להם אפילו את הכסף של ההתחלה..

מקום מיוחד במינו שעוזר כל יום במסירות אין סופית
מדובר בין היתר בחלוקה של 1000 מנות בכל יום ועוד הרבה דברים במסירות נפש גדולה לטובת נזקקים חולים קשישים ניצולי שואה...ואין שם אחוזים למנכלים וכד'...הכל שם לשם שמים כפשוטו כלומר התרומה שנתת הולכת רק לצדקה בלי משכורות.
אני תורם לשם....

אם פרי נחשב.
ושתיה.

וזה מדכא בדיוק כמו שזה נשמע

סתם, פשוט התנור שלנו אופה חצי קלאץ' .

ככה שאנחנו בשביתת אפיה עד שיהיה תיקון/קניה

וואי וואי, הצום ממש עבר עליך קשה...

יש מצב, אם כי הרצון לנסות כמה שאפשר מובן לגמרי.

שמי ששובר זה רק אחרי שהתעלף

אשכרה צום גדליה עבר לי יותר גרוע מיום כיפור.

אז, היו לי כאבי ראש מטורפים  בסוף הצום, ואת השלוק הראשון של המים ששתיתי מיד הקאתי ואחר כך הקאתי עוד 3 פעמים. המשפחה שלי אמרה לי לבקש היתר מרב לא לצום אבל לא רציתי כי זה לא שבאמת הייתי בסכנת חיים או משהו.

 

עכשיו שתיתי מים בשיא הזהירות והאיטיות ואכלתי אכלתי ביסים קטנים באפרסק, ולא הקאתי בכלל! גם לא היו לי כאבי ראש בסוף הצום!

אם ככה עבר עלייך יום כיפור אז איך צום גדליה יכול להיות יותר גרוע...

טעות שלי..

איזה מזעזע שכך הרגשת בסוף צום גדליה (בצומות הקלים לא צריך פיקוח נפש ואפילו לא קרוב לזה כדי לא לצום.)

בבית כנסת כזה אוכל שלל קידוש

שברתי על כוס מים ואז מיץ ורוגעלך.
הצום היה ממש טוב למרות ששתיתי קצת פחות מידי בערב יום כיפור אז הייתי חלש מהרגיל הנעילה.

מעניין שאתה מרגיש שכמה שאתה שותה משפיע על תחושת החולשה

אני חושב שחלק גדול מהקושי בצום הוא פסיכולוגי

 כ שא תה קם בבוקר, כ ש ביום רגיל  אתה  אוכל בא זור 12-1 בכיף..

אבל ב''ה גם הרבה התרוממות רוח.
שברתי על תה עם דבש ועוגת שמרים.

התרוממות רוח זה נפלא

קפה מוקצף עוגיות שוקולד צ'יפס
פיצה ואז עוגת שמרים
הכל ביתי וכמובן לא הכל ביחד..
בהפרשים

הייתי בטוח הכל בביס אחד

אם אתה מסתכל אחורה, אתה מרוצה / מאוכזב?

בעולם הבא אתה תהיה בן 68553436 ועדיין תיחשב ילדון

גם גבר בן 45 עם חמישה ילדים הוא צעיר ביחס לאחוז משמעותי מהאוכלוסייה ויש לו עוד הרבה דברים שהוא לא חווה.

רק האדם הכי זקן בעולם הוא לא ילד?

הכוונה לבגרות הנפשית של בן 20 לעומת 30 למשל.
כמו היום כשהייתי באוטובוס ועלו מלא ילדים (תיכוניסטים) שעשו מלא רעש. בעיניהם הם כבר בוגרים ובעיניי הם ילדים. עוד 5-10 שנים הם יסתכלו לאחור ויראו כמה ילדים הם היו אז.

תמיד אפשר להתבגר יותר ואחרי כמה שנים להבין כמה לא בוגר היית גם בגיל 50, איפה עובר הגבול שאפשר לכל הדעות לומר שזה אדם בוגר?

אנשים מתייצבים אז יותר

מכיר מגוון תרבויות ובכולם זה נראה כך.

גם ילדים בני 6 היו כבר עוסקים בפרנסת המשפחה שלהם. הגיוני שהייתה להם רמה של בגרות יותר מהילדים של היום שלא הייתה להם את האחריות הזאת.
נראה לי זה נכון גם לגבי בחורה בת 14 שהייתה צריכה לנהל משק בית (ואולי אפילו כבר להיות בהריון) והיום בנות הגיל הזה לא מצופה מהן שום דבר בסדר גודל הזה.
הגיוני שהצפיה החברתית מפתחת בגרות ומוכנות. כשמתייחסים ומצפים מבן 20 להיות ילד, אין לו סיבה לנסות להתפתח יותר מהר.

ואולי את צודקת בהסבר, הסבר מעניין.

אבל בפועל אני מדבר על המציאות כיום להבנתי, מוצדק או לא אבל באמת בחורים ובחורות בנות 20 פחות או יותר טרם התייצבו.

בתרבויות באפריקה ילדים עוזר להורים לפרנסה.

אתה תסכים איתי שזה שינוי תרבותי?

אני מסכים איתך שבתרבויות קצת יותר מתורבתות כנראה שמה שאתה אומר הוא נכון, אבל גם שם אני מניח שיש שוני מסויים ובכל אופן, מה שבאתי להוסיף - זה לא חייב להיות ככה. יכול להיות שבאמת כדאי 'להצעיר' את גיל ההתבגרות הקיים, זה בידינו (במידה מסויימת). 

ממש לא בטוח שמודל המערבי הוא האידיאלי גם אם הוא יותר טוב מכמה מודלים אחרים בתחום.

אני לא בטוח ביחס לאופי והאם הוא מתייצב בגיל שונה בתרבויות כאלה.

לא יודע אם המודל המערבי אידיאלי, אבל הוא המציאות שבה אנו חיים כרגע.

הבנאדם מתבגר מצורה איטית משהוא יכול להתבגר ואפשר לעזור לו בכך.

המציאות התרבותית שאנחנו חיים בה מגבילה אותנו בצורה כזאת שיש לנו גם חופש בתור פרטים לשנות ולקבל החלטות מסויימות שלאו דווקא תואמת את התרבות.

אבל זה שאנשים מתבגרים בשנות ה20 המוקדמות זה נורמלי לחלוטין ולא איטי.

גם היו מתים הרבה מוקדם ככה שמישהי לא נשואה בת 19 הייתה רווקה זקנה.
שמעתי על ספר ישן שכתבה אישה על איך לקבל את זה שהילדים עזבו את הבית- מה שהיום היינו אמורים שקורא לאישה בגילאי 45 בהכי צעיר, היא דברה על גיל 35!

מבחינה ביולוגית גוף האישה יכול להיות בהריון מגיל 15 בערך, וגילאי הנישואים המאוחרים בימינו באמת הרבה פחות מתאימים מבחינת הפוריות. אני ממש לא אומרת שצריך לחתן ילדות בנות 15, אבל גילאי הבגרות המודרניים לא היו הסטנדרט לאורך רוב ההסטוריה של העולם.

אם הגיל הממוצע לפטירה היה 40 ואנשים יוצאים מהבית בגיל 25 לעומת 15, אז כיום יוצאים מוקדם יותר בחלק יחסי מהחיים.

בכל מקרה, דיברתי על התייצבות נפדית והסתכלות על העולם, אין בדברייך שום התייחסות לאמירה הזו, את חושבת שהטענה שלי על התייצבות נפשית כיום לא נכונה?

ושוב, זה שהסטורית המצב היה שונה לא אומר שכיום זה לא המציאות.

אורח החיים הישן הצריך התבגרות מהירה, זה אפשרי. היום אורח החיים המומצע מאפשר התבגרות איטית יותר. אין שום הכרח שהתבגרות איטית יותר היא הדרך הנכונה לחיות.

אגב, אתה מדבר עכשיו עם בת שירות שעוד לא מלאו לה 19.

לא אומר שהיא נכונה, מציין שבפועל אנשים עד גיל 25+- עדיין מתבגרים (בעיקר נפשית)

ו?
אני מעריך שעוד כשבע שנים תסתכלי אחורה ותראי שהתבגרת המון מהבחינה הנפשית

מי שרוצה יכול לנסות לזרז את את ההתבגרות של הילדים שלו. עד כמה אפשר לזרז במבנה החברתי הקיים בצורה שתהיה טובה? לא יודע לשים את הגבול.

מוזמן לנסות לחנך את ילדיך שיהיו אחרת, אבל כעת בני ה20 הם במצב מסוים.

שזה לא הכל או כלום.
וגם ההתייצבות בדעות כמו שאמרו, התמתנות, ראיית המכלול.

אבל בני 20 הם לרוב ילדים ולוקח עוד כמה שנים להתבגר.
בגרות נפשית
אם תשים לב למשל על הילדים שמתגייסים לצבא אז תסתכל עליהם אחרי כמה שנים..
אולי פחות נכון היום כי גם הצבא כבר לא ממש מבגר. יש משיכה של הילדות לגילאים מאוחרים. אבל אם נסתכל על בני 20 לעומת בני 25 או 30. יש התבגרות נפשית. הבגרות הנפשית בין גיל 30 ו 40 לא שונה בהרבה אבל 20 לעומת 25 בהחלט כן

כאילו אנחנו צעירים יותר ממה שבאמת.

במיוחד בציבור דתי שיש מוסדות על תיכוניים שממשיכים קו חינוכי מסויים שזה יכול לפעמים להרגיש דומה קצת למוסדות התיכוניים.

בסוף המוזיקה זה טכניקה שמבינים אותה לאט לאט ואז כל מה שנשאר זה להתאמן..
כמו שיש כאלה שיש להם פחות קורדינציה בידיים ותכלס כן מצליחים לנגן על פסנתר כי הם פשוט התאמנו
כנ''ל כל כלי הקשה, חלילים, גיטרות וכל כלי שהוא
ללמוד זה קל, להתאמן זה החלק הבעייתי וזה תלוי נטו בך

אבל חולק על מה שחלקת

ודווקא לעניין זה אם כבר מדברים על זה, נבל נשמע סבבה גם שאתה לא מקצועי, שלא כמו כינור לדוגמא שנשמע נורא ואיום אם אדם לא מקצועי מנגן עליו

בסוף, כל אדם יש לו דברים שיותר קלים לו ודברים שפחות. לכן אין השוואה בין כלים כי כל אחד יש את הכלים שיותר קל לו ואת הכלים שפחות קל לו לנגן עליהם.
לכן אתם לא יכולים להגיד באופן גורף על כלי אחד שהוא קל יותר ועל כלי אחד שפחות.

ובאופן כללי כמו שכתבתי בכותרת, להשמע סבבה זה לא לנגן

לכן לדעתי כל אחד שרוצה לנגן על כל כלי הכל תלוי אם הוא בא להשקיע או לא
@ראשיתך הסבר יותר ברור אולי
@בן מערבא

וכל לחיצה על הפסנתר נותנת לחיצה עם חתיכות עץ על אחד המיתרים.
רק אומר.

רק תיארתי מה יש בבפנים של הפסנתר

היי! 

קודם כל אשרייך על השאלה

אם פתחת את זה כאן זה מראה שזה באמת משהו שיושב לך על הלב, ואת באמת משתוקקת לתשובה (תרתי משמע)

 

זו שאלה שאני בטוח שצצה לכל אחד מאיתנו בראש מתישהו, לעיתים זה יכול לנקר ממש הרבה זמן עד כדי ח"ו יאוש מהתשובה (וכמובן שזה לא רצון השם)

באמת חז"ל אומרים שמי שעושה תשובה ולא גמר בליבו לעזוב הוא דומה לטובל ושרץ בידו.

אבל צריך להבין מה הכוונה גמר בליבו.

השאלה שלך באמת מגיעה מהמקום הכי האמיתי שיש. הרי איך בן אדם יכול להבטיח לעצמו שלא יפול שוב באותה עבירה? אנחנו לא רובוטים, הפעולות שלנו לא נובעות רק משכל קר.. אלא גם מרגש.

ויש 1001 סיבות ללמה אנחנו בוחרים לעשות מעשה מסוים. מה גם שחז"ל אומרים שאסור לאדם להאמין בעצמו עד יום מותו אז זה כביכול סותר לא? 

אז נראלי שהכוונה ב- "גמר בליבו" זה שכרגע בזמן שאתה עושה תשובה אתה ממש ממש מתחרט ובטוח שאם יזדמן לך באותו רגע הניסיון הזה אתה תברח מזה כמו מאש כי אתה מכיר כרגע במשמעות הרעה של זה וממש היית רוצה שיהיה אחרת. 

את כל זה אפשר לעשות בכמה רגעים בודדים של קשב אמיתי לנשמה.

והרגעים האלו הופכים עולמות עליונים - אנחנו פשוט לא רואים את זה.

הרב באורות התשובה אומר שהרבה פעמים אנשים נוטים לזלזל בכוחה וקלותה של התשובה עד כדי שהם כביכול לא כ"כ מאמינים בה. ואז מתייאשים מראש.

המחשבות האלו  לא מגיעות ממקום טוב אלא מהיצר הרע. כידוע הוא ערמומי מאד עד כדי שלעיתים הוא משתמש בכוחות הטובים של האדם למקום רע - כדי להפילו לייאוש. ומהמחשבות האלה צריך הכי להיזהר. 

לסיכום מה שיש לי לומר לך, אני חושב שאת נמצאת במדרגה ממש גבוהה, אם את בוכה מהעבירות שעשית זה מראה 3 דברים, קודם כל שהנשמה שלך מרגישה (שזה בפני עצמו דבר עצום)דבר שני שאת ממש ממש מתחרטת עד כדי יגון עמוק כזה, ודבר שלישי שיש לך רצון עז להשלים -לטוב. עצם השאלה שלך מראה שהתכוונת לעשות תשובה אמיתית בלב שלם. ואת אולי לא שמת לב אבל נראה שכבר עשית תשובה.

 

המון בה"צלחה

אני חושב שנכון לתכנן נקודות קטנות וספציפיות שבהם ננסה להשתפר השנה כי ברור שאנחנו לא נהיה מושלמים למרות שהיינו רוצים.
וגם קשה לשנות הכל, כדאי לבחור צעדים ריאליים לשיפור ולנסות להצליח בהם.

בהצלחה רבה

יש עניין חזק שאשנים מסויימים בעיקר צדיקים גדולים במוצאי תשעה באב זורקים לגניזה את הסידורים של הכינות כי מאמינים באמונה שלימה בביאת המשיח וששנה הבאה כבר לא נצטרך את זה.
אבל במוצאי כיפור אף אחד לא גונז את הסידורי סליחות.. כי אנחנו יודעים שאין מה לעשות אנחנו בני אדם ונחטא כניראה במשך השנה
וזה יכול להיות מאד לא מחזק, אבל זה מדהים שאנחנו מאמינים שגם שנה הבאה נחזור בתשובה..

יש סיפור שבא פעם חסיד אחד לרבי ישראל מסלנט, במוצאי יום כיפור, ושאל אותו : ''ומה עכשיו? אחרי שעברנו את כל התשובה, מה עושים?''
ענה לו הרבי : ''עכשיו צריך להתחיל לחזור בתשובה''
כלומר החזרה בתשובה היא עבודה תמידית של כל השנה.. ואם את במקום של לעבוד על זה כל השנה מתוך רצון אמיתי את במקום מדהים ונדיר והלוואי עליי ועל כל כם ישראל כאב אמיתי על החטאים ורצון אמיתי לחזור בתשובה תמיד..
ה' יברך אותך המון והלוואי שלא חפרתי ושמשו ממה שכתבתי מובן..

זה סיכום של מחשבות מיום כיפור והשאלה שלך הייתה טריגר נחמד לכתוב אותם.

20221006201555.docx


קצת קשה להציע עצות בנושא לא ידוע, אבל עצה כללית - להתחיל בדברים קטנים שברור לך שאת יכולה לעמוד בהם לאורך זמן, ולוודא שהם מספיק סמליים.
לדוג': אם קשה לי לדבר בצורה מכבדת להורים שלי, לכתוב רשימה של דברים טובים שקיבלתי מהם, לשים אותה במקום מספיק בולט או לשים תזכורת קבועה, ולקרוא אותה (בקול) פעם ביום.
זה אמנם לא מטפל ישירות בבעיה, אבל זה נותן לה מקום ומסגרת טובה.

בהצלחה