עצרו הכל!!! 📢📢📢בינייש פתוח
אין לי כח, עייףףףקולמוס הנפש.

אשריךultracrepidam
וואי! נס, כמעט הלכתי לשון, עכשיו הזכרת לי שעצרתיקולמוס הנפש.אחרונה
בפרק ג', בזכותך כן אסיים..
כבר כתבתי את זה בפורום הכתיבה, אבל רציתי גם פה.מים זכים
שחור. אפל. מטביע.
תמונות רצות.
אפלות. טמאות.
לא עוזבות.
גם בחלומות.
חושך פושט.
כובש פינות,
מכבה להבות.
מתקדם באיטיות.
חונק כל חיות.
המאבק נגמר,
הכל קורס סביבה.
הערפל גובר.
להבה אחרונה
בודדה באפילה.
רועדת.
נלחמת.
נאבקת על חייה.
נושמת בקושי.
גוססת,
וגוועת בדומיה.
הדממה שוררת.
האופל מוחלט.
החיים נדמו .
האור כבה.
הנשמה איננה.
והלהבה,
הלהבה כבתה.
לנצח.
[וכמה מילים ממני]
עדיין השארתי ללהבה תקווה
הלהבה אמנם כבתה, אבל לא כתבתי כלום על הניצוצות, וכו'..
ותוך כדי שאני כותב את זה, עולה לי מחשבה, והרי כתבתי לנצח..
אבל מיד עלתה תשובה, והתשובה מאירה, הלהבה הזאת כבתה..
אבל אחרות בעז''ה עוד ידלקו.
אבל כרגע, נמאס לי לנסות כל פעם לכתוב ולדמיין את הסוף הטוב, שלא מגיע בנתיים..
יפה! בע"ה תראה אורה וברכה, מקפיצהנפש חיה.
תודה רבה!מים זכיםאחרונה
תהיה אשמח לתובנותכםראשיתך
וזה נראה שאני מתבודדת, אבל זה קורה כי אני מרגישה שאני כל כך מתערבבת עם כולם.
לדוגמא, חברים מזמינים אותי, כייף לי ממש איתם ואני חברותית מאד, אבל יש לי את החשש ללכת אליהם כי אני חושבת על כל השעות שלא יהיה לי את עצמי. או עוד דוגמא, נוסעת לבקר את המשפחה, ומתה מפחד שאהיה עייפה ואשאר עוד יום אצלם, ואז אני ארגיש שאני מאבדת שליטה על החיים שלי ושאני בחיים לא אתאפס על עצמי ותמיד אסחף ומתי אני אחזור הביתה לאסוף את עצמי ולבחון איפה אני עומדת ולהתקדם משם.
אם לא מדובר בעבודה, אז אני חוששת מההשלכות של המפגש שלי עם אחרים.
בעבודה אין לי בעיה, כי זו מסגרת שלא קשורה לחיים האישיים שלי, אבל כל מסגרת אנושית אחרת, דווקא בסביבה הקרובה יותר, שאני מרגישה שאין לי את ההגנה החיצונית, אני מפחדת לאבד שליטה שם ולהסחף, להשאר מלא שעות, לשכוח את עצמי ואז לחזור הביתה עם צורך עמוק לסדר את הפנימיות שלי מחדש ולוודא שהחזרתי את כל החלקים בתוכי לסדר הנכון, להיות שוב בשליטה.
ואני תוהה איך אני יכולה להשיג איזון, להיות עם אחרים ולהשאר עם עצמי?
כל תובנה שעולה מדבריי אשמח לשמוע
שאלה יפההפי
יש אנשים שאופן המפגש איתם לוקח פחות כוחות , והרגשה טבעית ונינוחה יותר .
כמו כן , בגלל שזה מציף אותך עדיף להיפגש באופן מאוזן וטוב לך שלא יגמרו לך האנרגיות.
אני חושבת שפעם קראתי ספר איך לא להיות מותש מהסביבה אני לא זוכרת איך קוראים לזה משהו על לא לקחת אנרגיה מיותרת מהסובב אותי.
למרות שאצלי זה לא כמו שאת מתארת לפחות לא ברוב הפעמים אבל אני יכולה להבין אותך שלפעמים זה מתיש לגמרי .
במפגש האחרון שהייתי כולם אכלו בחוץ והרגשתי צורך להיות קצת עם עצמי פשוט נכנסתי אכלתי לבד הייתי עם עצמי כמה זמן שהיה לי צורך .. ואז יצאתי .
לגיטימי שיהיה לך כוח להרעיש לדבר לצחוק , וגם להיות עם עצמך .
נשמע כמו הגדרה קלאסית של מופנמותחושבת בקופסא
רוב העולם הוא מוחצן, כלומר מקבל את האנרגיות שלו מאינטרקציה עם אנשים, ולכן מופנמים נראים כאליו הם מתבודדים או לא חברותיים, אבל באמת להיות עם אנשים מרוקן אותם גם אם הם אוהבים לעשות את זה, והם צריכים זמן לעצמם להיטען.
ברור שאף אדם הוא לא 100% מופנם או מוחצן, אבל יש נטיות יותר דומיננטיות באנשים.
נשמע שאתekselion אחרונה
HSP שזה "אנשים רגישים מאד"
יש כאן אפילו פורום שלהם :פורום אנשים רגישים מאוד | ערוץ 7
אם את מתארת שמצבים חברתיים כאלה משפיעים עליך בצורה כזאת.
לדעתי את לא אמורה בכלל להילחם עם זה, תהיי את ותעריכי את זה
האם אתם מאמינים שלא מלשינים בכל מחיר או שיש יוצאיםחסדי הים
באיזו סיטואציה?חושבת בקופסא
לא רואה מחויבות להגן על מישהו שביצע משהו לא בסדר מהשלכות למעשים שלו. לפעמים זאת אפילו חובה לדווח על עוולה שנעשית לאדם אחר.
אבל שוב, לא בדיוק הבנתי על איזו סיטואציה אתה מדבר.
מדבר בכלליות. מה בכלליות הגבולות שלכם בהלשנהחסדי הים
אני לא חושבת שזה מושג נכוןחושבת בקופסא
אני למשל אדווח בלי היסוס אם אני אהיה בטוחה שהשכן שלי מרביץ לילדים שלו. לקרוא לזה הלשנה זה מגוחך.
לי היה מקרה בדיוק כמו שתיארת וגם הרביץ לאשתוחסדי הים
היה איזה פעם אחת שאפילו בא זוג מהרחוב ששמעו את הצעקות, הקללות ורעש המכות ושאלו אותי מה קורה. אמרתי להם שאני לא יודע.
לא התערבתי כי לא הייתי בטוח שחייבים לדווח וגם לא ידעתי אם זה מקובל בשכונה לדווח כי היו שם שכנים ותיקים שלא דיווחו, וגם פחדתי שהאבא יעשה לי משהו.
לא יודע אם פעלת נכוןארץ השוקולד
עם זאת, אני לא יודע איך הייתי פועל במציאות בנושא, כי זה לא קל נפשית גם אם ברור שכלית מה נכון.
לא מבין למה אתה לא יודעadvfb
ברור שזה לא נכון. ערבות הדדית בסיסית.
בודאי שצריך להתבייש בזה.
עקרונית אתה צודקארץ השוקולד
ע"פ חוק נראה לי צריך להתערבadvfb
והעונש על חוסר התערבות יכול להיו מאסר אם הוא נכנס תחת ההגדרה של חוק "לא תעמוד על דם רעך".
פחדתי שיתעלל בי. גם הוא עצמו היה איש חוקחסדי הים
יתעלל איך?ראשיתך
יש מספיק דרכים ששכן יכול להתעלל.חסדי היםאחרונה
זאת לא הלשנהחושבת בקופסא
אתה כרתת איזו ברית עם האבא המתעלל שאתה תגן עליו מעונש? אתה מעוניין בלהוציא את מי שאתה יודע שהוא אשם בסדר?
יש כאן הנחת יסוד מאוד מוזרה, לא סתם מוזרה, כזאת שמובילה להמשך פגיעה אקטיבית בחפים מפשע.
הייתי מדווח עליו אם הייתי יודע שזה ישנה את המצבחסדי הים
חסרים פרטים כדי לענות על השאלהאלפיניסטית
הסיטואציה היחידה שתגרום לי לדבר על מישהו לשון הרעבנות רבות עלי
ברור לי שאני צריך להלשין גם אם הנזק הוא כספי אבל אני לא מסוגל..
שום פעולה (שעושים או שלא) היא לא בכל מחירadvfb
גם להרוג בנאדם זה דבר שצריך לעשות במקרים מסויימים.
(חוץ משלוש עבירות שהם יהרג ואל יעבור)
תשובה מדויקתאלפיניסטית
שאלהרועישםטוב
שלום,
למירב ידיעתי התשלומים על לימודי נהיגה הם:
לפני הרשיון:
כסף ללימודי הנהיגה
כסף לתאוריה
כסף לטסט
כל מיני אגרות (כבר שכחתי מה הם)
אחרי הרישיון:
כסף לביטוח נהג צעיר (כלומר - אם נער משתמש ברכב של אבא שלו, צריך להוסיף על גבי הביטוח של אבא שלו עוד כסף לביטוח נהג צעיר)
דלק
(באופן תאורטי יכולים להיות פה עוד סעיפים כמו השתתפות בהוצאות האוטו וכדומה)
השאלה היא באיזה מהסעיפים קיבלתם עזרה מההורים ובאיזה שיעור (בהנחה שקיבלתם, ייתכן גם שלא קיבלתם)?
ובאופן כללי, מה ה"רושם" שקיבלתם מהחברים שלכם מסביבכם - עד כמה בממוצע באופן כללי הורים עוזרים לילדים שלהם בזה?
תודה!
אני שילמתי בעצמי הכלחצילים
אני שילמתי הכלחיים של
(את הכסף חסכתי מהיום שהתחלתי לעבוד)
מתחלקחושבת בקופסא
על השיעורים שילמתי הרוב לבד, לקראת הסוף נגמר לי הכסף אז ההורים הוסיפו כסף שהם בעצם לקחו לעצמם מתוך הבת מצווה שלי והבטיחו שיחזירו בעתיד. זאת הייתה ההחזרה. הם מעריכים שזה קצת פחות מ1,000 שקל.
הביטוח על הרכב הם משלמים, הדלק לא מאוד משמעותי, נסעתי ברכב רק כמה פעמים ספורות בהפרשים של שבוע אחד מהשני. לא יותר מחצי שעה כל פעם. (עדיין לא נגמר לי המלווה יום)
אני משלמת לעצמי את ההוצאת רשיוןאפרת???
אני חושב שההורים שילמו הכלברגוע
ההורים הכלברוקולי
למרבית החברות שלי ההורים שילמו הכל
אני הרובאנמונימי
ביטוח עליהם - לכל הילדים, אני לא היחידה שנוהגת
ודלק עלי (לא בצורה של החזר ישיר, אבל כל פעם שהמיכל ריק אני ממלאת, לפעמים זה יוצא גם יותר ממה שנסעתי)
אני הכלזה רק אני
על ההוצאות של הרישיון.
ההורים על ההוצאות של הנהיגה (רכב, ביטוח, דלק).
לפעמים אם אני יוצא לטיול עם חברים ומתאפשר לקחת את הרכב אני משלם על הדלק אך בנסיעות קטנות ההורים.
....תות"ח!
אני הכל, עכשיו ההורים הלוו לי קצת, אבל הכל עליי....
ביטוח, דלק וכדו'...נראה כבר מה יהיה...
לפני הרישיוןאיכה
אחרי הרישיון, ברכב שלהם הכל היה עליהם.
עכשיו כשיש לי רכב משלי, הכל עלי.
חציתפוחית 1
אגב, המחירים של לימודי הנהיגה הולכים ועולים שלא ביחס ישיר לעליה בשכר המינימום מה שממש ממש מקשה על צעירים להצליח לעמוד בכך בעצמם
עד שקניתי אוטו משלי, הכל היה עליהם.נפשי תערוגאחרונה
פעם ב.. נסיעה של כמה דקות.
הכי רחוק שלקחתי את הרכב זה 20 דקות נסיעה לכל כיוון וגם זה פעמים בודדות.
שסיימתי תואר והתחלתי לעבוד קניתי רכב משלי.
לאט לאט למדתי את רזי הרכב ולמדתי איך ואיפה כדאי לטפל
לפעמים מטפל בחלק מהדברים הפשוטים לבד (שמנים, םילטרים וכו')
'חיים מאושרים בגשם וברוח'קולמוס הנפש.
קטעים מלוח היום יום, של היומיים האחרונים.
ליום כ"ז תשרי |
||
התורה והמצוות מקיפות את חיי האדם מיום גיחו מבטן אמו עד עת פקודתו, ומעמידות אותו בקרן אורה בשכל בריא ובקנין מידות נעלות והנהגות ישרות לא רק בין אדם למקום אלא גם בין אדם לחבירו, כי המתנהג ע"פ התורה והוראות חז"ל הוא חי חיים מאושרים בגשם וברוח.
|
להתאפק עם הציניות זו עבודהט'
בעיקר מול אנשים שזה דורש אבל אני יודעת שסתם אכאיב להם..
תודה על העדכוןבנות רבות עלי
כל הכבוד לך. זאת עבודה חשובה מאד! ומשתלמת בהמשךנפש חיה.
וואלה? באמת?זה רק אניאחרונה
הייתי חייב
כן, עבודה קשה, אבל לדעתי לא שונה מעבודה על כל מידה שלילית אחרת שקשה לאדם, אם זו קנאה, כעס וכדו'.
אני מזדהה עם הדברים, כי הציניות וכן העוקצנות באים לי בטבעיות וכבר נוכחתי בכאב המיותר שאני גורם לפעמים.
אשריך על העבודה.
עובדים עם נוער? שאלה בשבילכםא-אאוטינג
מה השכר המקובל לעבודה בלתי פורמלית עם נוער ברשות מקומית? בהנחה שאתם עובדים קצת שעות וזה זמן הערב והלילה שלכם
תעריף לשעה..
מי ער? וגם קריאה לכל רכזות הקהילה שאתם מכירים.נחשון מהרחברון
איך אומרים באנגליתדרורקירן
איך אומרים באנגלית - אני לא יכול להכיל את זה (למשל שזכיתי בלוטו או כל דוגמא אחרת).
חיפשתי בגוגל ולא מצאתי.
לא נראה לי שאומרים contain על כזה דבר.
I can't deal with it אוארץ השוקולד
I can't take it או
It's to much for me
או I can't cope
with it
תלוי הקשר
..דרורקירן
איך היית אומר באנגלית למשל - איך אני אמור להכיל את זה שהמנתח כרת לי את הרגל הלא נכונה
How can I cope with me having a surgeryארץ השוקולדאחרונה
ככה אני הייתי מנסח
וסתם שאלה, על העיצוב החדש. משהו יודע מה זה?מים זכים
כשפותחים תגובה בשרשורים, יש בצד שמאל למטה סימן כזה


אם כתוב שאין לינק אז אין, למה שיהיה.simple man
לא קורא אנגלית.. ואם כך, אז למה שמו אותו?מים זכים
אולי N זה קיצור של משהונפש חיה.
אולי.
כדאי ללמודארץ השוקולד

לפורום משוב...אריאל יוסף
אל תגיד באג תגיד פיצ'ראלפיניסטית
תלויארץ השוקולדאחרונה
ואם זה טוב או יש לפחות יתרונות בכך אז זה פיצ'ר

יישר כח למשה על שדרוג הכרטיסיה האישית!קולמוס הנפש.
ממש כיף! תודהברוקולי
ההשקעה מוערכת מאודארץ השוקולדאחרונה
תודה
הרגשה אחרי עבירה בתחום המיניאביתר12345
יש "מדרג" של עבירות בתחום המיני. מהסתכלות מהסוג שלא מותר ועד לדברים שאפשר לפגוש אותם בתחילת ספר שופטים ודברים אפילו יותר קיצוניים.
יש משהו שאני לא מבין.
שמעתי אנשים בעולם הדתי שאומרים שאחרי שהם עושים עבירה בתחום הזה הם מרגישים תחושה של לכלוך או חוסר טהרה או משהו דומה.
אך זה מתנגש עם אנשים שלא בעולם הדתי שיכולים כל יום לעשות דברים שממש אסורים והם לא מרגישים רע אחר כך, שהרי אם היו מרגישים רע לא היו עושים את זה.
אז פעם חשבתי שאולי הם פשוט "יותר מדי בתוך זה" ובעצם לא מרגישים את זה כי הם כבר בתוך זה. אבל אז קראתי לא פעם ולא פעמיים על דתל"שים שדיברו בדיוק על הנקודה הזאת - שמתי שהיו בתוך העולם הדתי אמרו להם שזה יביא תחושה של לכלוך, ואז הפכו לחילונים ועשו מה שהם רוצים ולא הרגישו שום דבר.
אז אני בבלבול האם באמת עבירות כאלו עושות תחושה של לכלוך או שזה יותר משהו פסיכולוגי או משהו שאדם מביא על עצמו. כלומר שכל המחשבות על "מה עשיתי" זה בעצם מכניס את הלכלוך.
אני חושבת שזו הבניה חברתית תרבותיתאלפיניסטית
או בכל מקרה קשה לי להאמין שקיים בימינו מישהו שנמצא בדרגה של להרגיש באמת את הפגם והקלקול הרוחני שגורמת עבירה לעולם
אבל בעצם, האם זה באמת משנה? בסופו של דבר כאדם מאמין שמאמין שהתורה אמיתית ונכונה, התחושות האלו של 'לכלוך' כביכול, הן טובות. כי אתה מאמין שלעבור על איסורי תורה באמת גורמים לקלקול בעולם, כך שהתחושות שנגרמות מעבירה (לאחר שחונכת לשמור תורה ומצוות) מכווינות אותך לטוב
בלי קשר לפן המיניekselion
ב"ה בנוהג העולם שאדם מושפע ממעשים מסוימים כמו רצח.
ז"א אם אדם מן השורה יקלע לזירת רצח בשידור חיי זה כן ישפיע עליו ממש. כי לפי המוסר האנושי רצח זה פשע חמור מאד וזה משהו יחסית נדיר אז לכן זה יגרום ליותר השפעה עבור רוב האנשים.
ואני בכוונה אומר רוב ולא כל כי תמיד יהיו יוצאי דופן שהם אפאתים או שח"ו זה נהפך אצלהם לטבע.
וזה מה שמביא אותי לנקודה הבאה, ציינת שקשה לך להבין איך דתיים מרגישים דברים מסוימים שחילונים לא. אז יש לכך 2 הסברים א) לדתי יש סט ערכים שונה משל אדם חילוני.
אדם דתי מנהיג את חייו על פי התורה. חילוני לעומת זאת לא.
גם דתי וגם חילוני יסכימו על ערכים מסוימים לדוגמא כמו כיבוד הורים או איסור גנבה. אבל כנראה שעל דברים כמו שמירת שבת או טהרת המשפחה הם לא יהיו תמימי דעים. עבור דתי חילול שבת זה קו אדום שלא חוצים קצת כמו שעבור חילוני רצח זה קו אדום שלא חוצים. וכאן שוב מגיעים להיבט השני; ב)
מאחר שלדתי יש ערכים שונים אזי גם הטבע שלו שונה בדברים מסוימים ולכן תראה את הפער בין התפיסות המנטליות. וזה גם עונה על מה ששאלת. למה דתי מרגיש מה שחילוני לא? כי ייתכן שלחילוני יש טבע מסוים באותו עניין שלדתי אין. לחכמינו זכרונם לברכה יש אמרה שקשורה לזה: " כל השונה על עבירה סופו שתיהפך לו להיתר" (אני לא סגור אם זה הנוסח המדויק, אבל בעצם המשמעות היא שכאשר אדם עושה משו שלילי מסוים מספיק פעמים ללא חרטה אז לאט לאט זה יהפוך לטבע אצלו עד כדי כך שלא ירגיש כלום.
עניין אחרון שחשוב לי להדגיש; אדם בין אם חילוני בין אם דתי שעושה מעשה לא טוב מסוים. במידה ואח"כ ירגיש שזה משו רע ויעלו לו רגשי חרטה זה אומר שמבחינה נפשית הוא במקום טוב.
להבדיל קצת כמו כשרופא דוקר מטופל עם מחט באצבע של הרגל ובודק תגובה, במידה ותימצא תגובה אזי הגוף בסדר, אם לא - יש תקלה..
אדם סדיסט שפוגע באנשים ולא מרגיש חרטה משו לא בסדר איתו.
זה הכל בראש. כל הנושא של הדת, כל דת, זה פסיכולוגידי שרוט
גם להם יש רגשות רוחניים אמתיים כי הם קשוריםחסדי הים
בנוסף, גם לעובדי עבודה זרה יכולים להיות רגשות רוחניים, כי לעבודה זרה יש שורש רוחני למעלה, אמנם מצד הטומאה אבל זה רוחני.
אז אתאיסטים למשל לא ירגישו שום "שורש רוחני"די שרוט
ואם תיקח אדם דתי, אותו אדם בדיוק, תגדל אותו כלא מאמין, שום "שורש רוחני" לא יהיה קיים בו.
אני למשל הייתי פעם דוס טרור. אמיתי. התרגשתי והרגשתי תחושות עליוניות במצבים מסויימים. היום אני מבין שזה היה קיים רק בראש כל הזמן. אנשים חווים חוויות על ידי חיווטים ביוכימיים במוח, ועל החיווטים האלה אפשר לעשות מניפולציות.
בסוף זה הכל בראש.
גם אהבה, שמחה ושאר הרגשות הם חיווטים במוח?יעל...
רגשות הם דבר אמיתי ולא פעולות מוחיות בלבד.
למה רגשות הם פחות אמיתיים אם הם 'פעולות מוחיות'?אלפיניסטית
זו בדיוק העמדה המטראליסטית בשאלה הפסיכופיזיתהָיוֹ הָיָה
לא נשמע לך עלוב?
לכאורה אתה צודק (על הכותרת)אלפיניסטית
התשובה שלי בהחלט יכולה להתפרש כמטריאליסטית נטו.
אבל כאדם מאמין כמובן שמטריאליזם הוא לא הגישה הפילוסופית שלי אלא יותר רוחניות ודואליות,
בכל מקרה, בנוגע לחיבור של הנפש לרגשות, האם הרגש הראשוני נחווה בנפש וגורם לתגובה עצבית וחוסר איזון הורמונלי במוח שגורר השפעה גופנית? אני נוטה להאמין שכן, במקרה הזה אני מרגישה את התוצאה של החיווטים המוחיים ולא את הנפש עצמה, מבחינתי זו לא סותר את קיום הנפש, ובכל זאת התחושות הגופניות שאני מרגישה בסופו של דבר מגיעות מהמוח.
הרי בסופו של דבר אפשר ל'שחק' על הרגשות במובן של איך הם נחווים בגוף, תשאל את מי שלוקח ציפרלקס.
מה התיאוריה שלך? איך אתה מסביר את ההשפעה של חומרים פיזיים על מה שאנחנו קוראים רגשות?
לא צריך להגיע לציפרלקס, מספיק ה"אין שמחה אלא בבשרהָיוֹ הָיָה
איך נסביר את זה?
ברור שהנפש מושפעת מהגוף, וזו באמת הדואליות (שאת טוענת שאת בכיוון שלה) כמו שזה פועל גם הפוך והגוף מושפע מהנפש. אדם שבע יהיה במצברוח טוב יותר, ואדם שחגג על בשר ויין - עוד יותר. קל וחומר שהרגשות יושפעו מתהליכים כימיים, ככה נכנסים לאופוריה וכך גם נוצרת התמכרות.
האם בסופו של דבר מה שאני מרגיש זו הנפש עצמה או התחושות שיוצרים התהליכים החשמליים שהיא מניעה? שאלה טובה באמת, לא חשבתי עליה ואין לי תשובה כרגע. אבל על אף שהיא מעניינת מאוד היא לא באמת משנה, כי כל עוד ואני מרגיש דברים שהנפש נוכחת בהם ואחראית להם - לא משנה אם אני חווה את זה על ידי "תרגום".
כמו שאת תרגישי משהו כשתראי את האדמו"ר שלך, ולא יטריד אותך שאת לא באמת רואה אותו אלא יש קרני אור שנתקלות בו ומוחזרות אלייך והרשתית קולטת אותן בהיפוך ומעבירה למח שמייצר תמונה ישרה שבה את כביכול רואה את מה שמולך.
ואכמ"ל.
מצב הרוח מושפע מגורמים חיצונייםשימולבאלהנשמה
ומכמות חומרים כימיים שונים כמו דופמין שנמצאים לנו במוח
אבל בנוסף לכך- החומרים מושפעים ממה שאנחנו בוחרים לחשוב
החומרים האלה גורמים לשחרור אותות חשמליים עצביים, שמה בעצם הם עושים?
כמו שבמחשב נכון שהאותות החשמליים מבצעים את הפעולות וגורמים לשינוי הצג במסך,
אבל הם רק אותות... מי מפעיל אותם? מי שולט בהם? כמובן- האדם. (גם הרעיון הזה זכור לי מ"לדעת להאמין
)
השאלה הפסיכופיזית מטרידה רבות ביולוגיים כיוון שזה מוכח מחקרית ולוגית שאנחנו יכולים לבחור מה לחשוב וכך להשפיע על האותות החשמליים ומצב הרוח, וזה סותר את העמדה המטריאליסטית ומביך את המדע כי אין לזה הסבר מדעי חוץ מקיומה של נפש... בכלל, הנושא הזה מרתק ממש.
בביולוגיה יודעים לומר שיש פעולות "בלתי רצוניות" כמו נשימה ואינסטינקטים מסוימים שבהם אנחנו לא יכולים לשלוט אבל רוב הפעולות הם "רצוניות"- נובעות מבחירה מוחלטת של האדם, כמו הוזזת יד וכו'
נזכרתי עכשיו בסיפור ששמעתישימולבאלהנשמה
שיש כאן הנחת יסוד עקבית מאוד שלהיות איש משפחה אומר שאני כאינדיבידואל אוטומטית מת.. אני רואה את זה בין השורות.. זה לא המודל לחיקוי שאני רוצה להיות בשביל הילדים שלי![]()
במחשבה שניה, ניראלי קצת הגזמתי בפרשנות, וגם לא ירדתם לסוף דעתי. השאלה היתה בעצם, האם נכון לפעמים לוותר על שאיפות מסוימות לטובת אפשרות ממשית מול העיניים לזוגיות טובה?
אני מחפשת את הסתירה...אלפיניסטית
כיצורים בשר ודם אנחנו מרגישים בהתאם לצורה בה נבראנו, ולכן רגשות נחווים על ידינו בצורה של 'פעולות מוחיות', ואני לא חושבת שזהה הופך אותם לפחות אמיתיים (כמו שכתבתי ליעל..).
כמו שאמרת "כל עוד אני מרגיש דברים שהנפש נוכחת בהם ואחראית להם-לא משנה אם אני חווה את זהה ע"י תרגום", אני לא חולקת על הדברים, להפך, אני מסכימה איתם.
אז התערבת לא נכון בויכוח של יעל עם די שרוט.הָיוֹ הָיָה
אם אתה אומראלפיניסטית
את לא רואה סתירה?הָיוֹ הָיָה
בהחלט. אין הבדל.די שרוט
זה לא אומר שכולם צריכים להיות כמו המשפחה שלך או שלי.
אני עשוי להיות מאוד מאוד עצוב ביום הזיכרון לחללי צהל לעומת זאת צ'יאואנג מסין עשוי להיות אדיש לגמרי ליום הזה.
הצד השווה שבהן, שהכל נבנה על ידי הבניה חברתית.
היית עושה פיגועי טרור?בינייש פתוח
אם ככה גם כל הנושא של רגשות זה בראשאגוז16
ברור שבתור אנשים יש עניין של חוויה. אנחנו חווים דברים וזה לא תמיד מסתנכרן עם המציאות בצורה ישרה אבל זה לא סותר שגם אפשר לחוות דברים אמיתיים ונכונים..
כשאני אומר שהכל בראש זה לא הכוונהדי שרוט
אתה יכול לחוות התאהבות. אבל ההתאהבות שלך לא תהיה ההתאהבות שלי. ההתאהבות שלך תהיה בהתאם למה שלמדת, גדלתו חונכת לתוכו.
מה שאתה בעצם מנסה לומר זה שאין אמת אחתאגוז16
אם הבנתי נכון
הבנת נכון מאוד שלדעתי אין אמת אחתדי שרוט
כן, זה דעה רווחת היום..אגוז16
נכון. אבל הנטיה היא לייחס את הדיעות האלהדי שרוט
אני לא בא מהצד הזה.
בסופו של דבר התוצאה היא אותה תוצאה..לא?אגוז16
אתה בא מהצד שאומר שאין אמת אחת - לא רק כי זה מה שנעים ונוח,
אלא כי זאת המציאות , - שהתחושות ו\או אפילו המחשבות הן סובייקטיביות ואף אחד לא יכול להגיד על
שום אמת שהיא אבסולוטית?
כן. אני טוען שאף אחד לא יכול להגיד עלדי שרוט
בפועל, הרבה אנשים כן אומרים שיש אמת אבסולוטית, אבל בעיני הם טועים טעות גמורה.
גם אנשי דת וגם מכחישי דת.
אני מבינה.אגוז16
(והאמת שהנטייה שלי בעצמי היא לשלב את מה שכתבת בתפיסה שלי את החיים.
לא שאין אמת אחת, אלא שהיא נעדרת, וגם מורכבת מכל הסתירות, ולכן בפועל מה שיוצא זה שבעיני בשר ודם אין אמת אחת כביכול)
זאת מחשבה הגונה מצידך.די שרוטאחרונה
כמו שאמרת יפה, האמת, אם ישנה כזאת, נעדרת ומוסתרת היטב.
גם חילונים מרגישים רע.. בעיקר נערים צעיריםמבקש אמונה
ראיתי לא מעט נערים חילונים שמעולם לא שמעו שיש בזה בעיה, שואלים בפליאה בכל מיני פורומים "למה אני מרגיש רע כל פעם שאני עושה את זה?"
כל עוד יש נשמה מרגישים רע עם עבירות - אם מעט ואם הרבה
קצת לדבר בקודים אבלאני הנני כאינני
אני חושב שעומק התשובה בדברי הרב קוק במידות הראיה, ברית אות א'. יש שיעור נפלא של הרב יוני (או שזה אחיו) לביא באתר ערוץ מאיר שמסביר את העניין.
לדעתי זה עניין של אם אכפת או לא אכפתאפרת???
זה יכול להיות מחשבתי פסיכולוגי. אמנם גם בימינו ישחסדי הים
אם אדם עושה מעשה לא ראוי ואז מרגיש נפלאadvfb
זה באמת בעיה. השאלה האם המעשה ראוי או לא. ועד כמה.
השאלה שלךחושבת בלב
על ה"תחושה" של הלכלוך או על הלכלוך עצמו?
זאת אומרת, השאלה שלך אם חטאים באמת מלכלכים
או אם זה שאנחנו 'מרגישים' לכלוך זה כי אנחנו בוחרים להרגיש את זה?
יש מציאות. ויש בחירה של כל אדם,לפעמים על מודעת מה להרגיש כלפיה
וגם יש פעמים שאלוקים בוחר לפתוח לאדם והוא מרגיש משהו בלי שום בחירה
אני חושב שיש שני סוגים של הרגשה רעהsimple man
יש הרגשה רעה שבאה מתוך תחושה שעשית משהו אסור, אבל לא באמת הבנת או שאתה לא יודע למה זה אסור, פשוט החדירו לך מגיל אפס שזה אסור וזהו, במקרה כזה ההרגשה תהיה באמת סובייקטיבית, וגם קל יחסית להתגבר על זה והיא לא תהיה שווה הרבה.
לעומת זאת, יש הרגשה רעה שבאה מתוך הכרה והבנה עמוקה של האיסור ועד כמה זה חמור ובכל אופן נכשלת בזה, במקרה הזה התחושה הזאת אמיתית מאוד כי המעשה שלך סתר את מה שאתה באמת רוצה לעשות ובאמת מאמין בו. לכן בעבירות שיותר קל להגיע להבנה של עד כמה הם חמורים, אנחנו נראה פחות סובייקטיביות בתחושות שלאחר המעשה, לעומת עבירות שצריך באמת להעמיק בשביל להבין (עבירות שבין אדם למקום למשל), ששם רק אנשים שהגיעו להבנה יהיו להם את התחושות האלו, לשאר זה יהיה סתם מתוך הרגל וכדו' שכאמור די קל להתנתק מזה, כמו כל הדתלשים שהזכרת.
הפוך, גוטה, הפוךפשוט אני..
ההרגשה הרעה שאתה מדבר עליה לא מגיעה בגלל המעשה עצמו, אלא בגלל הידיעה שהמעשה אסור. תחושת הלכלוך מגיעה מכך שאכזבת את הקב"ה ואת עצמך, שלא עמדת בציפיות, שלא הלכת בדרך הישר, שאתה צפוי לתת את הדין לפני מלך מלכי המלכים על מה שעשית עכשיו.
ממילא אם אני לא יודע שזה אסור, לא חונכתי כך ואיני מאמין בישות עליונה שקבעה שזה אסור, לא ארגיש את כל הדברים האלה.
דווקא *בגלל* שהחטא כל כך נעים, טוב ומענג - תחושת האשמה גדולה יותר. "איך יכולתי ליהנות כל כך ממעשה שהוא אסור? מה זה אומר עלי, שמעשה אסור גורם לי לכאלה תחושות טובות?"
ממש לא מסכיםekselion
יכול להסביר לך בפרטי למה
ראיתם את המחבל ממעלה אדומים?איש השקים
כנראה השם רצה שיסבול הרבהekselion
לפני שייכרת לגמרי
כנראה מסומםברגוע
מי שמסומם מתפקד יותר? או משהו כזה?ראשיתך
מסומם לא מרגיש כאביםחושבת בקופסא
יפה לא חשבתי על זהראשיתך
לא רואים איפה הוא קיבל את הכדורים. וסיכוי גבוהאם רק נאמין
מה שאני לא הבנתי, איך לא ריססו אותו יותר מהר..
מסתמא קשה לירות בצורה מדויקת תוך כדי תזוזהפשוט אני..אחרונה
ומן הסתם הם לא הפסיקו לזוז כדי שהוא לא יצליח לירות בהם.
גם הסטרס שאתה נמצא בו כשיורים עליך לא מוסיף ליכולות הדיוק של האקדח...
גם אני תהיתי על זהחיים של
איזה גוועלדחצילים
שאבא שלהם תמיד אומר
בוא אחרי
אני אכוון אותך
אראה לך את הדרך
יש דברים טובים ויש דברים פחות
יש דברים חשובים
ויש דברים בעולם ילד
כן המון המון המון שטויות
אני יש לי נסיון ס'תכל עלי
עברתי הרבה בחיי
בוא אחריי
ויש ילדים שאבא שלהם תמיד אומר
בוא נלך ביחד יד ביד
נתבונן על העולם
נסתכל קצת עם עיניים של ילד
ואז נתייעץ עם השכל הישר
אז קפוץ נתר לך בחצר
אני עומד כאן משגיח
לא ממהר
קדימה ילד
קפוץ נתר לך בחצר אני עומד כאן משגיח
לא ממהר
אבל יש אבא כזה
שאומר לך קדימה
רץ אחריך
מאמין בדרכיך
ועוד יותר ממך
לאבא כזה אפילו השטויות של הילד זוהרות
הוא אומר לו אתה תוביל
אנחנו בדרך לאותו מקום
כן הוא אומר לו אתה תוביל
אנחנו בדרך לאותו מקום
ילד שאבא שלו כזה
ממש מתבייש
לא להיות הילד
הכי טוב בעולם
לאבא
מבקש
משתדל
כל חייו
להגשים
חלומו של אבא
(סיני תור)
אלוף.נפש חיה.אחרונה
מי ער?ekselion
משו עמוק הפעם;
מכירים את הרגעים המיוחדים האלה שנדמה כאילו הזמן עומד-מלכת
והכל מתיישב בצורה מושלמת בדיוק כמו שצריך?
זה יכול להיות רגעים של ממש כמה שניות
ואתה לא יודע לתאר מה כ"כ מיוחד באותו רגע אבל זה פשוט מרגיש מעין אלוקי
אני המוזר היחיד שמכיר את זה?
נ.ב פעם אחרונה שזה קרה לי הייתי באמצע נסיעה בכביש מהיר וזה היה דיי מסוכן חח
ערהראשיתך
ערהריבוזום
וקראתי משהו מבאס

ליל מנוחה
עריו0י
דווקא כן, אבל פעם, בתקופות אחרות בחיים..
ערמבקש אמונה
שיש כאן הנחת יסוד עקבית מאוד שלהיות איש משפחה אומר שאני כאינדיבידואל אוטומטית מת.. אני רואה את זה בין השורות.. זה לא המודל לחיקוי שאני רוצה להיות בשביל הילדים שלי![]()
במחשבה שניה, ניראלי קצת הגזמתי בפרשנות, וגם לא ירדתם לסוף דעתי. השאלה היתה בעצם, האם נכון לפעמים לוותר על שאיפות מסוימות לטובת אפשרות ממשית מול העיניים לזוגיות טובה?
ערהאין לי הסבר
מכירבנות רבות עליאחרונה
מכירים את זהתודה אבא!
כל מה שתכננת הכל התהפך לאיך שה' החליט.
אז מה אתם עושים כדי לקבל הכל באהבה❤️..?
וואי
שימולבאלהנשמה
שיש כאן הנחת יסוד עקבית מאוד שלהיות איש משפחה אומר שאני כאינדיבידואל אוטומטית מת.. אני רואה את זה בין השורות.. זה לא המודל לחיקוי שאני רוצה להיות בשביל הילדים שלי![]()
במחשבה שניה, ניראלי קצת הגזמתי בפרשנות, וגם לא ירדתם לסוף דעתי. השאלה היתה בעצם, האם נכון לפעמים לוותר על שאיפות מסוימות לטובת אפשרות ממשית מול העיניים לזוגיות טובה?
תודה לך באמת מילים מחזקות❤️תודה אבא!
בשמחה!
שימולבאלהנשמה
באמת מבאסאפרת???
לא תמיד קל, לא תמיד טובבינייש פתוח
חומוסבנות רבות עלי
אין מצב שהכל קרה גרועאיש השקים
כן האמת אתה צודקתודה אבא!אחרונה
משהו יפהנפש חיה.
שמחת תורה ואני בחור רווק שבדיוק סיים קשר שחשבתי שיוביל לחתונה. הרגשתי מפורק. מעוך לגמרי. עמדתי ליד מעגל האנשים הרוקדים והחלטתי שאם לא קורה משהו יוצא דופן אני בעוד כמה דקות פורש משם.
שהתורה תסתדר השנה בלעדיי.
חוץ מזה הסתכלתי על כל האנשים האלו: רוקדים, מפזזים עם הספר תורה, על מה כבר יש להם כל כך להיות שמחים? הרגשתי שהשמחה שלהם רק דוקרת לי את הלב ומעצימה לי את הכאב.
הייתי שקוף.
אדם אחד אומלל בים של ריקודים.
כמה שניות ואני עף מפה.
לפתע יד חזקה נשלחה לעברי וחיבקה אותי.
אדם שאפילו לא הכרתי בכלל התעניין בשלומי ואמר לי: "למה אתה כל כך עצוב? בוא תצטרף אלינו!" ומשך אותי פנימה לעבר הרוקדים.
מתוך נימוס והפתעה נתתי חצי חיוך ונכנסתי פנימה לעבר המעגל.
לפני שהצלחתי להבין מי נגד מי וכבר מישהו הניח בחיקי ספר תורה. עכשיו הרגשתי שבא לי לבכות אבל משחרור. עצמתי עיניים ונתתי לשירה האדירה לעבור בתוכי.
הרגשתי שאני נהיה חלק ממשהו גדול וחזק יותר שגובר על הבדידות והעצבות שלי והכול בזכות אותו אדם זר שדחף אותי לתוך המעגל.
יש משהו אחד שהוא מאוד וודאי: הצורך הכל כך טבעי שלנו בתשומת לב. בשייכות. בלהיות חלק.
גם השנה הולכים להיות ילדים של הורים גרושים, בלי אבות, רווקים, רווקות שהולכים להיות מחוץ למעגל.
*הם יסתכלו על כולם רוקדים וישאלו את עצמם איך הם קשורים לזה? הם יספרו בלב שלהם לאחור וכשיגיעו לאפס יחליטו שהם קמים והולכים.*
*אל תפספסו אותם. תיגשו אליהם. תשאלו אם הכול בסדר. אם הם צריכים משהו. אם הם רוצים להצטרף.*
אני לא הדובר של אלוקים, אבל נדמה לי שאין שמחה גדולה יותר בשמיים מהשמחה שלהם.
*אומר ה': אם אתה משמח את (האנשים) שלי, אני משמח את (המשפחה) שלך*
ניסי ה ועזו16במדינת ישראל
@שואל כדי ללמוד
מהמם וחשוב! מקפיצהפה לקצת
מקסים ומיוחדשואל כדי ללמוד
ומדוייק
הלוואי ונזכה כולנו לעשות ככה
ושנזכה גם להיראות כשצריך
תודה רבה @נפש חיה. שתייגת אותי
זה בא לי בול בזמן
וואוekselion
חשוב כ"כ
התחברתי רק לחלק ולחלק לאהפי
לא אוהבת שמסתכלים על רווקים או רווקות כמסכנים
מגוחך קצת ..
גם לנשואים או לאמהות עם ילדים רע בחיים ויש משברים
אף נשוי לא צריך לרחם על רווק
מה כן התחברתי?
צריך להאיר פנים לכולם!!!!! , למה? כי אף אחד לא יודע מה השני עובר
וכמה כוח אפשר לתת אחד לשני
בלי קשר מי הוא ומה הסטטוס שלו ומה הוא עובר
אבל כן להאיר פנים לאחר זה א. ב.
ועצוב לי שכל פעם צריך להזכיר את זה
זה כלכך בסיסי
בפועל אישית יצא שנתקלתי בהרגשה הזאת הרבהנפש חיה.
אני מסכימה שלא צריך לעשות מזה עניין גדול
ולשמוח ביחד בלי קשר לכלום.
וואלה?הפי
באמת כאילו אני נהנת מחברה שהיא נשואה כמו מחברה רווקה .. אם אני באמת מחוברת אליה .
לא חושבת שלאחת
יש חיים יותר טובים מהשניה גם..
מרגיש לי פה הרבה קיטלוגים שאין להם אחיזה אלא הכללה
הרגע חזרתי מהקפות שניות , היה עזרת נשיםנפש חיה.
מאשר מעגלים של צעירות שמלכתחילא לא ממש נתנו להיכנס והיו יותר סגורים כזה. הרגשתי שזה בגלל המטפחת.
לגבי השאלה שלך,אז כן. כשכל החברות שלך מדברות על נושאים מאד יבשים (ילדים/ טיפול בבית / קניות/ מתכונים) את מרגישה לא כזה נוח שם ואז את מחפשת חברה אחרת יותר מכילה... ככה הרגשתי בזמנו
וקצת אני מרגישה ככה גם היום.
זה רק מחזקהפי
עצובשואל כדי ללמוד
זה מבאס ממש.
אין ספק שהסביבה צריכה להאיר פנים לכולם, לנסות לגרום למעגלים רחבים להרגיש שייכים
אני יכול להעיד על עצמי שבחג ממש ניסיתי לקרב ולהכניס לריקודים עוד ועוד, כמובן בצורה מאוד נעימה ומכילה...
סתם שאלהקולמוס הנפש.
לא הבנתי כ''כ מה הקשר בין ריקודי שמחת תורה, לרווקים או לא..
מילא הייתם אומרים שמחת נישואין, שמחות משפחתיות וכד'
מה הקשר אם אתה נשוי או לא בשמחת תורה?
באמת אין קשרפה לקצת
זאת פשוט הייתה דרך לתזכר מבחינתי.

