פורום צעירים מעל עשרים (עמוד 1654)

אולי פרפקציוניזם?

אולי יוהרה במעט?

אולי להפך- ענווה גמורה

אולי חוסר רצון להכביד על האחר?

1. א. מכירה, זה נובע מגאווה כזו חח.

ב. לדעת שחלק מהנתינה- זו הקבלה... (עוזר)

[2. א. קצת.. זה נובע מזה שהפנמתי יותר מידי את "אם אין אני לי מי לי" חח סתם לא יודעת...

ב. ?]

נראה לי גאוה (אצלי לפחות).. כל פעם אני משננת לעצמי שאחרים לא פחות טובים ממני, או אפילו יותר...

זה קודם כל סוג אישיות, יש אנשים מאוד סוליסטים ויש אנשים שזקוקים לקבוצה, זה עניין של מבנה אישיות.
לכל אחד מהצדדים יש כוחות וחולשות.
הקושי לקבל יכול לנבוע מאינסוף סיבות- גאווה(מי הוא שיתן לי), ענווה(לא מגיע לי), עיקרון(שונא מתנות יחיה) ועוד.
מתי זה בעייתי? כאשר לאדם באמת מגיע משהו והוא לא מקבל אותו, או לא מוכן לקבל אותו - אז זו יציאה מדרך האמצע.
יש בזה הרבה מדריגות, יש צדיקים שלא היו מוכנים לקבל תמורה בגלל שהתמורה האמיתית היא הידיעה שעשית חסד עם אחר,
אבל אנחנו בני אדם וגם אנחנו זקוקים לדברים לפעמים. אדם שבניו רעבים ללחם ויסרב לקבל מנות אוכל הביתה, הוא לא בסדר,
יש לו חובה להאכיל את בניו, גם אם לא נראה לו בגלל גאווה, ענווה, עיקרון או כל דבר אחר(למעט איסורים).
איך עובדים על זה? עובדים על מידת הענווה- בעיקר, ענווה היא לא השפלת הערך העצמי אלא הכרת הערך העצמי.
משה רבינו היה העניו באדם, הוא לימד אותנו שאפשר להנהיג עם שלם, ולעמוד בפרץ אפילו מול רבש"ע, ועדיין להיות ענווים.
 

הקושי לסמוך.
זה קושי הרבה יותר בסיסי שטמון גם בהשקפת חיים, גם בהרגלים וגם באישיות. לא תמיד זו גאווה, לפעמים זה עניין של נוחות,
נוח לאדם לדעת בדיוק מה קורה, הוא מתרץ את זה בכל מיני סיבות(ההוא תמיד מאחר בעבודות, ההוא תמיד עושה חצי עבודה...), ונוח לאדם לא להתחלק. עבודה עם אנשים אחרים גם מגבילה את חופש הפעולה של האדם, כי הוא מחוייב לאחרים. אבל גם נותנת מוטיבציה.
הדבר העיקרי בעניין הלסמוך הוא להבין ולהפנים שהכול מאיתו יתברך. זה לא בידיים של החבר אלא בידיים של ריבונו של עולם,
וכמובן בהשתדלותנו. אם סומכים על רבש"ע, אז הכל בסדר, אבל לפעמים מתגלה דווקא דרך ה"אחרים" המקום שלנו להעמיק

את עבודת האמונה.
כמובן שעוד עניין הוא הגאווה- אני מאמין שאקבל יותר לבד\העבודה שאעשה תהיה יותר טובה לבד, ושוב, ענווה.
אם כל המצוות החיוביות היא ענווה.
 

לי אישית אין בעיה עם זה. 

אתה לא רוצה לקבל? באמת באמת? אתה ממש לא רוצה?

טוב, אז לא!

אז כל הזמן אנחנו מלווים ממנו דברים, והוא לעולם לא ילווה מאיתנו

בסדר, בחירה שלך!

אשתי מרגישה לא נעים מזה, אבל אני לא חושב שיש לי ממה, הוא לא רוצה - רצונו של אדם כבודו

למה שאני ארגיש לא נעים מרצונות של אחרים?

כשאני חושבת על זה,

פשוט צריך לעשות לעצמי תרגילים מהסוג הזה

אם תתני לX להיות זאת שמגישה את העבודה,מה הדבר הכי נורא שיכול לקרות?

או בואי נבדוק,אם תזכירי לX רק פעם אחת ולא 3 פעמים,מה יקרה?

חוץ מזה,כמה שאנסה להתחמק

לפעמים יש סיטואציות שמאלצות בקשת עזרה

וזה בי"ס של החיים!!

הנה,אפילו עכשיו עשיתי את זה

ביקשתי ממכם עזרה (וירטואלית אומנם..)

ואני עדיין חיה

שימי לב לזה בבחירת בן זוג

זה יכול ליצור בעיות בשלום בית

לא דיברתי בכלל על שתלטנות,אסרטיביות ועקשנות

אלא על נתינת יתר\אחריות יתר (או איך שתרצו לקרוא לזה...)

בשביל הקב"ה

Enter וחנויות בסגנון

להתאחד ככה כל השנה..

אנחנו מאוחדים... רק צריך לפתוח את העיניים...

שבנסיבות עצובות רואים את זה הרבה יותר ברור

כמה חבל

אם יקרה לו משהו,

אני מאוד מקווה שמישהו יעלה תמונה דומה בשם זועבי עצמה, כביכול.

הוא ככה, ולא מענין אותו מהנבלות שבמשפחתו ה"מפוארת"...

[אגב, זכות גדולה לאנשינו: רואים שאף אחד כאן לא "שונא ערבים" סתם כי הם לא אנחנו. יש ערבי שרוצה להיות חסיד אומוה"ע, שהדבר הבסיסי של זה היא ההכרה במעלת ישראל - מקבלים אותו באהדה. כבר ראינו שליהודים "שכנים טובים" של ערבים במקומות ממשלתם - לא מובטח יחס כזה..]

https://www.facebook.com/photo.php?v=10152619298747176&set=vb.260689792175&type=2&theater

ומאמין שיש מי שידאג שלא תיפול שערה משערות ראשו.

אם כן, זאת תהיה בושה לכולנו.

ותודה לגוגל תרגם.

Brother,
Time to convert to Judaism

בס"ד

http://tehilimyahad.com/mr.jsp?r=vX3RryXPbK

חוץ מהשורה האחרונה

את חייבת לקבל הרי ציון גבוה-

וזה עלול שלא לקרות אם לא תלמדי...

בהצלחה

(כל קורותי בנושא הזה- באישי... הרפתקאות של ממש...)

ולי זה עוד מבחן ב"שינה"... בהחלט עושה חשק!

בינתיים אני מאבחנת את כל ההפרעות שלימודים ועבודה גרמו לי....

אז תסמונת השינה המאוחרת[שמצד אחד אופיינית לנוער ומתבגרים, וכיום- לפי המרצה עוד נפוצה בעד גיל מסוים של סטודנטים שעוד יש לי קצת זמן אליו כך שאולי זה תקין].

תסמונת עבודה במשמרות.

וההשפעות של כולם ביחד- חוסר ריכוז, ירידה בתפקוד, טעויות, דיכאון וכו'....

טוב לדעת....

בעבודה במשמרות- עלייה בתיאבון והשמנה, עלייה בתחלואה הקרדיווסקולרית, עלייה בשכיחות גידולים ממאירים....

בהחלט טוב לדעת...

מסקנה: כדורי מלטונין- צריכים להפוך להיות החברים הכי טובים של אנשים כמוני

או מסקנה טובה יותר- להתפטר!

תודה על ההזדמנות לחזור על החומר- אבל החשק לשינה עדיין גדול...

פשוט מן הסתם זה מאוד עוזר-

כי חוסר שינה בלילה מוריד מלטונין שמדכא בעצם אסטרוגן, כך שאם המלטונין נמוך= אסטרוגן גבוה שזה אחד מגורמי הסיכון לכמה גידולים ידועים... ובנוסף לכל התחלואות שציינתי...

ככה שלקיחה בבוקר של מלטונין לשינה טובה יותר- יכולה להועיל...

אבל כמובן שהעדפה הכי טובה היא לנסות לישון בלי כל זה גם בבוקר ע"י אימוץ של "היגיינת שינה"[שקט, חושך מוחלט, בלי הפרעות וכו'..].

וואו, כמה חפרתי במקום ללמוד...

כשיש התחייבות לשלוח לחברות סיכומים- זה עוזר כדי לקדם את נושא הריכוז שלהם

כשמקבלים סיכומים מנדיבות סטודנטים אחרים- זה עוזר כדי לקדם את נושא השלמת החוסרים

אבל לשנן את כל זה? ולחזור?

פחחחחחחחח משעמם

ירדו לדפסה סיכומים ל2 מבחנים... אחד מהם צריך לשבת ללמוד את כולו היום ... יהיה טוב

בס"ד

של כל מה שעבדתי בחודש האחרון!

צריך מאוד להיזהר.

גם כשעולים על טרמפים,לראות על מי עולים ואיפה..

גם בלי לדבר על חטיפות. ובכל מקרה זה דבר שרצוי להימנע ממנו, כשיש אפשרות של תחבורה ציבורית.

גם כשיורים טילים על שדרות, וודאי שלא נברח משם, אבל זה לא אומר שנלך זקופים כשנשמע אזעקה. 

ממש לא חכם להמשיך לקחת כרגע טרמפים באזור השומרון, גם אם זה מאוד מרתיח.*

זה מסכן את הטרמפיסטים, את החיילים, ואם הממשלה תהיה ממש טיפשה- זה יסכן עוד המון אזרחים.

*(אני יודעת שקשה להימנע מזה בהרבה מצבים, לכן אפשר לקחת טרמפים עם כללי הבטיחות הרגילים. לעלות על אנשים מוכרים וכו'.)

*(אני חס וחלילה לא מאשימה. לפני זה זה היה רק בגדר חששות, עכשיו אחרי שאירעה חטיפה הסכנה יותר ממשית וחשוב יותר להפסיק לקחת טרמפים.)

חייבת לציין שגם אני לוקחת טרמפים באזור הצפון ומקווה מאוד להפסיק בקרוב. לבנתיים משתדלת לפתוח טוב עיניים לפני שאני עולה. בכל מקרה מבחינתי זה בדיעבד ואני ממש לא רואה בזה עניין רצוי.

אסור לנו להיכנע לתכתיבי הטרור, וחייבים לשמור על היותנו בעלי הבית, של כל ארץ ישראל.

אבל גם לסכן את עצמנו אסור לנו. "ונשמרתם" זו לא המלצה, ואנחנו חייבים לשמור על עצמנו כמה שיותר.

אנחנו בעלי הבית, אבל אנחנו חייבים לשמור על עצמנו. אסור לאפשר להם לחטוף, והדבר הראשון שאפשר לעשות,
זה לשמור על עצמנו מפני אפשרויות כאלו.

(למרות שבימינו פחות מומלץ, לצערי, לבחור פסוק מישעיהו... )

אופיס 10 אז הכי פשוט דרך PP (פאוור פוינר)

אם לא הנה קישור  http://www.nogezel.org/freewares/multimedia/%D7%A2%D7%95%D7%A8%D7%9A-%D7%A1%D7%A8%D7%98%D7%99%D7%9D-%D7%95%D7%A7%D7%91%D7%A6%D7%99-%D7%95%D7%99%D7%93%D7%90%D7%95

מובי מייקר גם טובה רק צריך לשמור כסרט ולא כפרויקט ואח"כ לייצא

אנחנו לא רוצים שקט, לא חזרה לסטטוס קוו, למציאות היומיומית ה"רגילה"

זה כבר לא מספק אותנו.

אנחנו רוצים ריבונות בארצנו. על כל ארצנו,  שהובטחה לנו בברית בין הבתרים.

בית מקדש וחידוש העבודה

עם ישראל מאוחד

משיח מצאצאי דוד המלך

נבואה

אנחנו רק מבקשים למלא את ייעודנו...

תמיד יש את האנשים שמוצאים ראשי תיבות מעניינים,

אם זה גורם לתפילות ואמונה- גם טוב.

חיפשתי תפילה כזאת הרבה זמן, תודה!

ונעדרים וכד'.

ניסחו את זה ממש יפה, בצורה שבאה מהלב, אבל לא פוגעת ברצף של שמחת החתונה...

התפילה הזאת היא במין פשטות נפלאה שנעלמה ממני לאחרונה.

"יחסית" לא היו אז הרבה אנשים ("יחסית" - למה שהיה אתמול. מטורף. עם ישראל כזה ענק, שתוך פחות מ24 שעות של התארגנות, מצליח לארגן עצרת ענק כזאת בכותל ביום ראשון, וזאת בנוסף לכל העצרות שהתקיימו בכל הארץ באותו זמן. ותפילת רבים לא תשוב ריקם, אמן!!!).

אבל מה שכן נראה לי, זה שעמדתי בדיוק מאחורי הצלמים של ערוץ 7 (היו לי סיבות רבות וראיות רבות להבין שזה ככה), שעמדו וצילמו את הרב הראשי והרב אליהו. אפילו רואים אותי בשלב כלשהו שהצלם מסתובב ומצלם את הקהל. והיה לזה שעמד ליד הצלם עצמו מכשיר מגניב כזה שאני מבין שהוא המכשיר שמעביר את הצילום לשידור חי,, ככל הנראה.

לא סתם אומרים שלחיות יש חוש ריח לבני אדם..

הם מבינים איך מרגישים ומורידים פרופיל בהתאם

בכלל ליד יהודים.

במצב מתוקן- הם בכלל היו צרכים אחרי דבר כזה

לשבת בבתים שלהם מפוחדים מלצאת החוצה!!!

ילדים בני 16 לא צריכים לפחד מלחזור לישיבה שלהם,

אנשים לא צריכים לפחד מלסוע לעבודה-

מי ששיך לעם שמפעיל טרור-הם היו צריכים כל כך לשקשק- שהם לא היו מעיזים להוציא את חוטמם מהחלון.

בעעעעעע

אבל יש דרך לסנן עם תוסף תגובות של חלאות כאלה? בוגדים גורמים לי להקיא

ומה עושים עם הלב הזה? אחחח, שה' ירחם עלינו שנרחם על עצמנו ואחינו..

לא יודעת מה כן,

זה בריא ולא בריא ביחד...

הכי נורמלי זה להיות ככה,

מצד שני- צריך להמשיך את שגרת החיים.

כל התגובות שלנו טבעיות לחלוטין, לא בריא להישאר אדישים לנוכח דבר מזעזע שכזה.

נכון- השמחה מאיתנו והלאה כרגע. וזה טבעי ונכון.
כולנו רוצים לשמוע כל פיסת מידע וכולנו דרוכים לקבל אותם כל רגע בשירת "ושבו בנים".
"כולנו רקמה אנושית אחת חיה" כתב המשורר, ואם לא היה כואב לנו- זה הדבר העצוב באמת.
אבל אסור לנו לתת להם לנצח- אנחנו נרים ראש- ונדאג שימוצה הדין. אם בארץ, בארץ ואם בשמים לו יהי כן.

"שפוך חמתך על הגויים אשר לא ידעוך,

ועל ממלכות אשר בשמך לא קראו,
כי אכל את יעקב ואת נווהו השמו."

בס"ד

עוזר קצת לשמוע שזה נורמלי ושאני לא היחידה ככה...

נכנסתי לפייסבוק של חבר של אחי ופשוט קראתי את כל הפוסטים שהוא כתב, נזכרתי בפעמים האחרונות שהייתי אצל ההורים וראיתי אותו, נזכרתי בכל הפעמים שהוא וכל החבר‏'‏ה באו לבית של ההורים (וזה קורה הרבה מאוד פעמים, לפחות פעם בשבועיים‏)‏ נזכרת בשבת לפני כמה שבועות שבעלי דיבר איתך-מה אתה עושה עכשיו ומה התיכנונים לעתיד. נזכרת שלפני שניה היית כזה פיצי‏(‏‏!‏‏!‏‏!‏‏)‏ וקולטת שהפכת לבחור‏!‏ באיזה שלב הבנתי שאני חייבת לסוע לתפילה בכותל, שאולי זה קצת יחזק אותי כל האחדות, התפילה, לראות את כל החבר‏'‏ה שלך מתפללים יחד, בוכים ביחד ומקווים ומאמינים שאוטוטו...אתה חוזר‏!‏‏!‏ חוזר עם החיוך הענק שלך ואומר לכולם, "חזרתי‏!‏‏"‏

דברים נוספים מעסיקים אותי מאוד, למרות הקשר הקרוב לטרגדיה.

איכשהו..

חשבתי שלא צריך כי ברור שכולם ערים.

אולי טעיתי

וטמקא דווקא מתמקד כרגע בפעולות הצהליות...