פורום צעירים מעל עשרים (עמוד 1676)

תובנה: כנראה שהדבר בטעם של רפת שנאלצתי לאכול אתמול באמת עזר..

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t639785#7138631

תרופת סבתא לכאב גרון.

תובנה: לשבת לכתוב מאמר+עוד כמה דברים כשהם כבר צריכים להיות מוכנים זה בלעכס

די לדחיינות!!! (אם זה יחזיק מעמד עד יום ראשון- זה יהיה נס...)

יש לי תובנה: הלילה יכול להיות ארוך ומועיל אם לא לחוצים מהבוקר, |מנסה לא להלחץ ולנצל את הלילה.|

תובנה-

צריך להתנתק לנצח לפעמים

סתם, יש אחת.

פעם חשבתי שאני בל"חית יחסית לשכבה.

פעם זה היה נכון, היום לא.

איזה זִקנה

תובנה?

אין לי כוח לאנשים.

שונאת להיות עציץ.

ועוד יותר שונאת לוותר ולעשות רונדלים בשביל "לזכות" להיות עציץ..

ושונאת שמנסים לגרום לי לעשות משהו בדיוק כמו שעשו אותו אחרים, ועד שאני לא אוכיח באותות ומופתים שאני צודקת יתעצבנו עלי למה אני לא מחפשת פתרונות יצירתיים.

שונאת להיות ערה בשעה הזאת...

אבל שלמה ארצי אדיייר  (סוג של תובנה..)

ותסתכל על סיגנון השאלות

(...)

נו נו

ש 41.3% מהדתיים המודרנים חושבים שכל גבר צריך לשרת לפחות 3 שנים בצבא, לעומת זה 67% מהם  חושבים שחרדים צריכים לשרת בצבא, כלומר - 25.7% לא חושבים שכל גבר צריך לשרת וכן חושבים שחרדים צריכים לשרת, חרדים הם לא בגדר גברים?

מותר לאכול בבית קפה רק אם יש לו תעודת כשרות עדכנית.

אני תמימה מדי?? למה רק חצי מהמודרניים??? 

כלפי מערך הכשרות.

אותו כנ"ל לגבי מסעדות הפתוחות בשבת אבל מכניסים רק אוכל 'כשר'.

אני בכלל חרד"לית.

טוב לדעת.

נראלכם שאקרא ככ הרבה לשון הרע????

אלופה

תביאי לטעום

אחרי שנה בשירות קשה לא לדעת מה היו הלהיטים של שנ"ש

רפי טרפת...

"...אז כולם יאאללללהה..."

מתכון לקרואסון

חומרים לבצק:

1 ק"ג קמח

1 שקית שמרית

7 כפות סוכר

כוס וחצי חלב (שמתי מים שיהיה פרווה)

200 גרם חמאה מומסת במיקרו (שמתי מחמאה)

3 ביצים

קורט מלח

אופן ההכנה:

מכניסים לקערה את הקמח שופכים מעל את השמרית. מערבבים עד שכל הגרגירים נעלמים. שמים את הסוכר ומערבבים.

מוסיפים את הביצים ומתחילים ללוש. בהדרגה מוסיפים את החמאה וחלב -ממשיכים ללוש. מוסיפים את הקורט מלח וממשיכים לעבד לבצק רך וגמיש.

מכסים בניילון ומעל במגבת נותנים התפחה של שעה אחת. 

*********

להוציא לבצק מעט מהאויר, להעביר למשטח עבודה מקומח וללוש מעט - ליצור כדור.

לחלק את הבצק ל 3 חלקים. כל עלה לרדד לעיגול (לא עבה) לחתוך (כמו לפיצה) אבל משולשים ארוכים . להניח על כל משלוש קוביית שוקולד ולגלגל לצורת קרואסון. להניח בתבנית על נייר אפיה ולהתפיח חצי שעה. למרוח ביצה. להכניס לתנור על 180מעלות כ 25 דות או עד שמזהיב.

שהקרואסון מוכן וחמים לטבול בסירופ (הסירופ צריך להיות גם חמים) וישר לפזר סוכריות שוקולד.

לסירופ:

כוס מים, כוס סוכר, כף חמאה - להרתיח.

בהצלחה

נראה בהחלט טעים

וגם הוא לא הכי מתאים למיומנה.

מסתבר שלא הבנתי נכון את המשימה של הדודה הזאת

אוף.

מצאתי 3 מחרוזות.

שתסתבך איתן לבד.

תודההה.

[ומחרוזת אמיתית. כזאתי של מלא שירים. ועם קצב מעולהה.]

סוגשל ארץ ישראל

העיקר שיש שם שיר על עלייה לארץ..

אני בודקת את המספרים ורק אז קוראת מה כתוב

נראה כמו קובץ מילים של טרול מפגר

אבל אין מה לומר, זה עושה מצחיק

(עם עוד ביטויים ש'הלכו'.)

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t635050#7091742

ולכן כדאי להיערך בהתאם. 

ולא לידי ביזיון".

הלכתי השנה למפעל מצות ובמקום קדושה ומצווה מצאתי שעבוד וניצול. 

אם כן, אני מכיר עובדים במאפיית מצות שהשכר שלהם 10 שקל לפחות מעל למינימום והם מתחילים לעבוד ב10 ומסיימים ב17:00 חוץ מבתקופה שלקראת החג שאז הם עובדים בהרבה יותר שעות אבל מתוגמלים בהתאם. 

ומה הקטע? יכול להיות שאותם עובדים שמפעילים את המכונות במאפיה של מצות מכונה מקבלים מינימום ועובדים מ5 בבוקר (כמו כל מפעל אחר!) 

אשמח להסבר. 

במקום שהייתי בו. מרבית העובדים היו נערים שקיבלו שכר מינימום. 
הם עבדו 8 שעות רצופות עם הפסקה אחת של חצי שעה, וזו הייתה עבודה פיזית קשה מאוד. 
רובם לא היו דתיים (למעט המשגיח) והם שמו כיפה בשביל העבודה. 
מנהלי העבודה רדו בהם, התעצבנו שהם לא עובדים מספיק מהר ומספיק יעיל, כל הזמן צעקו עליהם, ולפעמים אף העליבו בהם. בעיניי אלו הפכו למצות דמים. 
וכו. 

אומנם החלטתי לא לכתוב על הנושא, אבל בפסח האחרון החלטתי שלא לאכול עבודה יד, רק מצות מכונה. 

פסילה על מקרה יחיד היא בעייתית.

לא נעלים, לא אוכל, לא פירות וירקות, לא פלאפון וכו׳.. 

התעשייה כולה מורכבת מאנשים שעובדים קשה בתנאים כאלה. ואני אומר את זה מניסיון ומהיכרות 

ואם אתה לא רוצה למות מרעב אני ממליץ לך לא להכנס בחיים לשום מפעל מזון. (ולא רק מסיבות של ניצול עובדים) 

אין לי שום דבר להגיד על המקרה של המאפיה הזאת אבל אני באמת לא מבין איך בגלל זה אתה לא אוכל בכלל מצות עבודת יד. (אולי תפסיק לאכול בשר בגלל התחקיר שעשו על תנובה? גם אם אתה בכלל לא אוכל בשר של תנובה ..) 

אני לא צדיק הרבה, או צדיק בכלל. 

אני לא מברר אחרי כל מוצר שאני צורך.
(אני לא מתעמק בכשרות ולא מתעמק בתנאי העובדים או זיהום הסביבה או צער בעלי חיים, או התחמקות מתשלום מיסים או מדיניות בעייתית) 

אבל כאשר ידוע לי על בעיה רצינית במוצר  - אז יש מצב טוב שאפסיק לצרוך אותו. 

במיוחד כאשר מדובר במשהו שראיתי בעיניים שלי (לא תוכל להתעלם)

ובמיוחד ובמיוחד כאשר מדובר בהידור ובעבודת ה' שלי. 

אבל זה הנהגה אישית שלי, לפי הרגישות והמקום שלי. ואני לא מזהיר אחרים, ולא מדבר עם אחרים על זה, ולא מפרסם שמות של מפעלים או חברות, ולא מברר בעצמי על המוצרים שאני צורך. וכו וכו. 

ויש לי חלום, שאולי לא קשור לדברים השליליים, אלא ליצירה החיובית העצמית - שיום אחד אייצר הרבה מהדברים בעצמי. ואני אוהב לקנות מוצרים שאנשים פרטיים ייצרו בעצמם. 

ויש אפשרות שתעשה חוויה מתקנת ותעשה סיבוב בכמה מאפיות אמינות ותראה איך עובדים שם 

אני לא אוכל כל מיני דברים שהייתי עד לתהליך שהם עוברים במפעל אבל רק בגלל שזה תהליך שהמוצר חייב לעבור ובכל מפעל זה ככה. לא אפסיק להשתש במוצר כי במפעל מסויים יש בוס רע שמעביד קשה את העובדים שלו.

תקנה מצות "חבורה", שהם מצות שאנשים התארגנו ועשו בעצמם, ואין שם שום ניצול של כח אדם

הרי ממש לא מהודר בליל הסדר לאכול מצות מכונה. חבל!

ושנה הבאה אחפש מקום שכשר מכל הבחינות.
ואולי פשוט אזכה להכין את המצות שלי בעצמי, וזה יהיה הדבר המיוחד והנעלה ביותר. 

מצות לליל הסדר מכין בי"ד אחרי חצות היום.

חשבתי פעם לטחון את הכל לקמח מצות בשביל אמא

אבל זה לא יוצא כמו קנוי

עם יצאו יותר טוב?

וגם עוגיות של פסח חח תמיד אמא שלי קונה ולא נוגעים בזה..

של פסח, היינו שוברים לחתיכות ושמים במרק, אבל אני לא ממש נוגע במצות בשנים האחרונות

נכין מזה "עוגות מצות" עם שוקולד 

לעשות אנסין או למות מחום

שלעשות אנסין

לבד....

התנעתי את האוטו, נשארתי ליד הדלת בחוץ כדי לקרר את האוטו- מרוב שהיה חם בפנים היה בלתי אפשרי להיכנס... 

שמחתי שהילד בכלל לא איתי, ולא צריך לנסוע באוטו החם מידי הזה, ולא צריך לפחד על כלום.... 

לי בפעם הראשונה זה לקח שלוש שעות (!) אם אני זוכרת נכון והיה סיוט אמיתי, ובמיוחד ההוצאה שלהם

והאופטימטריסטית היה בהלם ממני (מוכר קצת..) 

אבל לא התייאשתי והתאמנתי בכל יום, וזה ירד בהדרגה עד שהפך לכמה דקות.

הסוד בהוצאה זה להסתכל על מישהו שיכוון אותך שהיד בדיוק ממול אמצע העדשה, ואז להוציא במהירות, לפני שמפחדים ומזיזים את העין בגלל זה בטעות..

אז אם זה באמת חשוב לך תשקיעי את הזמן ובסוף תצליחי

(לי זה היה חשוב בשביל החתונה)

והאמת היא שכשהלכתי לקנות עם אמא שלי ואחותי משקפים (להם, הצטרפתי בשביל לייעץ) היה בחנות בחור ששם עדשות וזה לקח לו בערך את אותו הזמן כמך ואולי אפילו יותר. יש אנשים שזה קשה להם יותר וצריכים לסבול בשביל היופי 

בס"ד

גם לי לקחת הרבה זמן להתרגל...

אגב אני מוציאה בשיטה אחרת שמתישהו כשהראתי לאופטימטריסטית היא הייתה בשוק אבל לי זה כיף ונוח. זה לא דורש הכנסה של האצבע. אם תרצי אראה לך בהזדמנות (תעדכני אותי מתי את פה בשבת) 

אמ...אני אישית משתמשת בהם יותר מזמן התפוגה שלהם...אבל בהתחלה לא כדאי לשחק עם זה

אם את יודעת שתשתמשי רק כמה ימים בחודש אולי כדי לעשות יומיות?

בהצלחה!!

גם בתמיסה את משתמשת יותר?

בס''ד

כדאי לבדוק באמת מה ההפרש...

כן משתמשת בכל לזמן לא מוגבל

אני גם עם צילינדר פיצי [רבע בערך. אולי חצי..]

ואני עם עדשות בלי צילינדר

ורואה אחלה לגמרי

ליצילינדר נמוך לא שווה להעלות את המחיר לדעתי..

ואני עם אני והוא

חודשיים בערך לעדשות חודשיות, משאירה את התמיסה אצלי עד שהיא נגמרת..

וכבר שנה שביעית עם עדשות עם הפסקה באמצע.. רק בחצי שנה הראשונה שמרתי באמת וכו'..

ואני רואה נהדר

[כשאני איתן. כשאני בלי כלום אני רואה 6.6 ]

למרות שהוא מזערי, הוא מטשטש לי את הראיה מאוד וגורם לכאב ראש.

אין לי מס' גבוה בכלל..

לאחותי יש צילינדר 4.5 בשתי העיניים אז היא בכלל נדפקה

לי יש יותר מזה (8 בעין אחת ונראה לי 3 בעין שניה)

אבל זה בגלל שעברתי השתלת קרנית

(אגב יש עדשות מיוחדות שמתאימות גם לצילינדר גבוה, אבל לא הצלחתי להתרגל אליהן)

היא מגיל 3 עם משקפיים..

(אנחנו יודעים. עולות פי 10 מהמשקפיים שלה בערך ופי 80 מהעדשות שלי.. והיא טוענת שמשקפיים זה כמו עגילים וזה ממש יפה ובלהבלהבלה. אני טוענת שהיא עובדת על עצמה בשביל לא להתבאס שהיא תצטרך להחליט אם לחסוך לבית או לעדשות )

לי בעין ימין יש 1.25 ובעין שמאל רק צילינדר של 0.25. בלי מספר.

ההזוי הוא שבלי משקפיים/ עדשות אני רואה ממש מטושטש (הוכחה לכך שצילינדר כ"כ משמעותי..).

המשקפיים/ עדשות הם בעיקר בגלל הצילינדר הקטן.

היה מצחיק שהאופטו' עשתה לי הקדמה לכך שהעדשה של עין שמאל תציק לי יותר כי אין בה מס' שיאזן את הצילינדר או משהו כזה.

ובסוף, העדשה של עין שמאל היתה הכי קלה להרכבה והורדה והכי נוחה.

הצילנדר לא הכרחי אצלך?

אבל זה ממש ממש נוח אחרי שמתרגלים

אמנם זה קשה בהתחלה אבל זה שווה. 

ובסך הכל תמיד אפשר להתחרט. 

אני יכול לשים הרבה זמן משקפיים ואחרי זה הרבה זמן עדשות, לפי מה שבא. 

אני שם אותם חודשיים. (ורצוף אני שם עד 3 שבועות). 

אם תרצי אני ימליץ לך על חברה של עדשות ממש תותחית

עדשות רכות מאוד, ממש לא מרגישים

כי אין שם מס'. יש רק צילינדר. ולכן העדשה לא תתקבע..

קיצור, מציק וכואב!

וישב איתי האופטומטריסט והלך מדי פעם וחזר, אמא שלי עשתה קניות בינתיים וחזרה...

מסקנה שלי- לכל אחד יש את השיטה שמתאימה לו, תמצאי מה מתאים לך. ולרעיונות לשיטות- אני שמה על הלבן של העין ואז מזיזה למקום, לא מצליחה להתקרב לאישון...

משתדלת ללכת רק חודש, וגם מרגישה את ההבדל שבסוף החודש העדשות יותר מציקות וברגע שאני מחליפה זה נחמד יותר. זה לא רק עניין של שימוש, זה גם עניין של תוקף, כמה זמן הן מחוץ לוואקום. תחשבי מה יותר שווה לך בריאות וכלכלית ותחליטי, אולי באמת שווה לך לקנות יומיות.

לגבי התמיסה- על הבקבוק כתוב חצי שנה, ומשתדלת ללכת לפי זה. שוב, מאותה סיבה שגם מרגישים את זה. האופטו' בזמנו אמר לי שזה ייגמר תוך חצי שנה ורק שהקפדתי יותר להחליף כל יום (טוב נו, כמעט כל יום) תמיסה זה באמת כמעט נגמר גם ככה.

ועוד דבר: אופטומ' אחר אמר לי שכדי לשמור את העדשות שלא בשימוש במקרר, כי שם יש יחסית טמפ' אחידה וקרירה, והבדלי טמפ' פחות טובים לעדשות.

עריכה- נזכרתי גם שבשבת הראשונה ששמתי עדשות לא הצלחתי להוציא אותן, אז הלכתי לישון איתן ואחרי חצי שעה של שינה קמתי והוצאתי. אבל היום להוציא זו כבר לא בעיה ב"ה אל תתייאשי!

לדעתי משקף מוצלח יכול להוסיף הרבה וגם להביע כל מיני דברים

אחרי זה בבית לקח לי הרבה יותר זמן

ופעם אחת לא הצלחתי להוציא, אז ביקשתי ממשהי שתוציא לי

במחלה שלי בעיניים הייתי מוכרח לשים עדשות קשות

(משקפיים ועדשות רכות לא עזרו!)

וזה סיוווווט!

תודה לה' אלף פעם על שניצלתי מהגזירה הרעה הזאת, ועכשיו לאחר ההשתלות שעברתי בעיניים אני יכול לשים משקפיים!

זה כואב בעין, מציק, מעצבן

(אבל שמעתי שהרכות לא נוראיות כל כך, כך שאין מה ללמוד מהניסיון שלי)

אז תרגלתי בבית מקודם את ההכנסה ומיד את ההוצאה.

הצלחתי ללא כל קושי גם את ההוצאה (בלי השיטה המסובכת של האופטו'. פשוט להוציא את העדשה..)

עין ימין אדומה יותר מידי.. מוגזם!

זה מציק ולא כואב.

חזרתי למשקפיים. אראה כבר מה אעשה בשבתות ואירועים.. 

ממש לא מכור , (אני יכול להפסיק בכל רגע אבל לא רוצה <צ>  , (למי שלא הבין משפט של מכורים))

אחלה פורומים שבעולם!

(מחליטה להמשיך אח"כ אין אין לי זמן עכשיו) 

אבל רגשות אשם בקטנה....

סתם סתם סתם 

בטוח שהם שמים איזה חומר ממכר  בפנים!! קפאין \ ניקוטין\ קוקאין לא יודעת מה 

באמת במאמצי גמילה

ברור שהייתי מעדיפה לא להתמכר לזה [מנסה לעבוד על זה] כי זזה באמת גוזל זמן אבל לפעמים מעניין פה וכפי שכתבו לפני לפחות זה הרע במיעוטו חח

(וכמו שחלקכם יודעים - גם לפני שהקמתי את המקום הזה, הייתה לי מערכת פורומים פעילה אחרת).

אני מאוד נהנית לקרוא כאן ובעוד כמה פורומים פה 

(לנ"ו למשל גם ממש יעיל)

הבעיה התחילה כשפתחתי משתמש ואז אני נמצאת כאן יותר.. ואין לי זמןןןן

ושלא תעזו להיגמל לי פתאום! צריכים אתכם פה! 

כמעט 8 שנים. 
אני רוצה שזה יהיה קיים בחיים שלי, ואני מחליט למה, כמה ואיך. 

גם אני אגיד את זה...

כנראה השנה הראשונה היא השנה עם הכי הרבה תהפוכות (מכורה קשות, נגמלת (עבד שבועיים), מכורה, בגמילה (עבד חודש), מכורהאיפושהובאמצעקצתיותרמחוברתלחיים).

משתנה מתקופה לתקופה בעיקר תלוי אם יש אינטרנט בבית או לא... אבל גם אם אני יותר עסוקה (מבחנים/ עבודות/ שאר עיסוקים).

בכל אופן רק ההתמכרות רעה. עצם השהייה פה יש בה הרבה טוב.

הכל עניין של מינון.

ואישתי ביקשה לפני כמה דקות, זה יצר הרע.

.

אך יתכן שהוא ע"פ גמ' דב"מ (לח: ) דבש והדביש למאי חזי? לכתישא (נ"א: כתיתא) דגמלי.

היינו, שהיו רגילים למרוח על גבו של הגמל דבש לרפא את הפצעים שנוצרו מהמשא.

את ממש מזכירה לי נשכחות!

הכי אהבתי- אסטריקס וקליאופטרה+באולימפיאדה (איזה אף!)

הכי לא אהבתי- הסכסכן מרומא (כל הספר הם אדומים מעצבים)

הכי חרשתי על אסטריקס והקלחת כי הוא היחידי שהיה לנו בבית... 

יש שם את בית המקדש וקצת בדיחות על הדמויות של היהודים . יש גם את הפרק שאסטריקס ואובליקס שנסעו ללונדון והכל שמה היה הפוך ובשעה 17:00 הם עושים הפסקת תה באמצע קרב

הוא אומר שזה לא כשר

והוא שואל אותו pas chere? (בצרפתית - לא יקר) אתם לא מדי מרגישים קרובים למטבעות הכסף שלכם?

http://www.asterisk.org/

אבל אני לא זוכרת את מה הכי אהבתי.

אהבתי את הכל, במיוחד את הישנים (וממש רבנו על זה מי יקרא ראשון )

באמת נוסטלגיה!

אבל לא מלווים לשכנים

(בדיחה ישנה שלנו על השכנים שלא הסכימו לנו לפני איזה עשר שנים ללוות את אסטריקס ומרבד הקסמים בעברית)

זה היה הספר הלא חרדי היחיד אצלנו בבית והוא היה ספר חובה!!

אם כי אני מאמינה שאצל רב החברות שלי לא הכירו את הדבר הזה

אבל סבא וסבתא שלי הם גאלים מקוריים לגמרי 

שאוכלים לאורחת בוקר באגט עם חמאה וקפה 

כל כך שנונים ומצחיקים. 
לאחרונה, קיבלתי (בדרך מסתורית) ערימה של הספרים (באנגלית) והבנתי שאת רוב הבדיחות בכלל לא הבנתי כילד.. 
תענוג לקריאה, כמבוגר אף יותר מאשר כילד. 

באסטריקס בבריטניה יש כמה בדיחות טובות ממש

אתה לא מיותר....

חחחח

ברכה והצלחה.

שפע ברכות ואיחולים! בריאות, אושר והצלחה לכולם. 

שתזכה עוד השנה לראות בגאולה השלמה!

תודה תודה

כי רק עכשיו ראיתי

שפע ברכות וכל זה..

ומוקדש (כרגיל לבעל היומולדת)