פורום צעירים מעל עשרים (עמוד 1703)

חתול, כלב וטווס הולכים ברחוב.

פתאום הטווס צועק: "זה הוא! זה הוא!"

החתול שואל בתגובה: "מי ההוא? מי ההוא?"

והכלב עונה: "ההוא! ההוא!"

 

ועכשיו תגידי לי שזה לא נשמע כמו קול של טווס

או כמו שאחי היה אומר על הטווסים בפינת החי שליד הישיבה התיכונית שלו: הם מתרוצצים כל הלילה ומאשים זה את זה, זה משגע!

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

אז מה אם זה לא כזה מצחיק? הזהרתי אתכם

רק לא ברור למה

 

(טוב, נו, מי שחיכה איתי לאוטובוס).

עוד משימה להיום

(העיקר שלמדת קצת. בסוף הלכתי על תוכי מדבר!)

לק"י

ב"ה שאני ישנה בלילה גם כשיש רעש..
כי היו אנשים שלא הצליחו לישון בגללם.

 

(צילום: מרדכי צילומי שעמום יום שישי בע"מ )

 

אין על החיה הזאת!!!! 

ומחר אני שוב אראה אותם 

ואולי גבר פקעו הביצים?

לק"ע

 

על הסרטון שלך

היינו בטוחים שהנדנדה חורקת

שבני האדם התפתחו מהטווסים ולא מהקופים

בס"ד

 

אבל יש בעיה אחת -

אצל הטווסים הזכר הוא המין היפה והבנות מכזרות אחריות

הטווס מחזר אחרי הנקבה, לכן כל הזנב המרשים (יש אפילו טקס מיוחד ). לה נותר רק לבחור.

בס"ד

הטווס שלנו ברח לאחרונה
אז עכשיו הוא מגיע פעם ביום ליד הכלוב, עושה את הפואזה שלו, והולך.
(עכשיו זאת העונה).

וטוב שכך, כך נוכל לתפוס אותו

בס"ד

וזה של הישיבה שלי, לא שלי.
אגב, זה הטווסים שהעלתי בסרטון.

אבל הוא באמת המין היפה..

לאנורא. גם עלזה ישלי תיאוריה-
אנחנו *התפתחנו*. לא אחד על אחד. הקב"ה הסיק כמה מסקנות מהטווסים וראה שעדיף שאנחנו נהיה יפות..

אבל אני בעבודה ולא ליד מחשב.
מקווה שתסתדרי מהר!

מה המקור לפניה הזו? 

אני יודעת במי מדובר. רפואה שלמה!

|לא מועיל|

 

 

אבל מקפיצה

 

 

רפואה שלמה בעז"ה!

אני מכירה מישהיא שתרמה פעם מח עצם לחולה

זה היה ממש מרגש... היא לא ידעה למי היא תורמת- אבל איכשהוא הרגישה קשורה אליו כאילו זה עוד ילד שלה... 

ממש מצווה לתת חיים לבנאדם 

אם זה רלוונטי למישהו מהמרכז-

יש אפשרות לבוא לבדוק התאמה גם בבית אורנית בפ"ת, ברחוב קפלן

בין 1-4.

 

יורדים בהר הרצל ופונים לרחוב הפסגה. 2 דקות הליכה.

אאל"ט גם קו 39 מגיע לשם.

והרכבת מגיעה, צריך לרדת בתחנה האחרונה (הר הרצל)

מרחק הליכה

כמו שכולם כתבו קרוב מאוד.

בס"ד

לילה טוב!

גם אני הולכת לישון

 

ועודני ילד.

לילה טוב לכולם!

ומחר צריך לקום מוקדם לעבודה

צריך לבדוק 60 מתכונות עד הבגרות מחר.

עברתי על החצי הקל... יש עוד חצי קשה.

 

והציונים לא טובים!!!! אוף

 

(לא ממש באשמתם. חלקם- למדו את החומר של כל השנה- בשבוע האחרון. סיפור ארוך. עזבו)

תעלה להם תציון הגשה על מה שכן אפשר.. השתתפות בשיעור וכאלה..


ולך - בהצלחה רבה בהמשך הבדיקה!!
יש בנמצא מישו שיכול קצת לעזור לך? אפילו רק לארח לחברה?.. ב2 יותר קל!

<צ>

זכיתי להיות אצל יוסף הצדיק. ב"ה‎‎

ומגניב אותי עדיין שבנים פה אופים....

כל הכבוד

אני אופה ומבשל להנאה ובעבודה!

לא יישארו רעבים

כל השפים (לפחות רובם) -בנים..

**בדיחה בערבית לא עלינו... **

אבל זה כיף לאפות

בצק עלים וגם בצק של קוראסון חמאה. וזה לקח שנים!!!

להכין בצק עלים..לא ניסיתי את זה.. זה הרבה עבודה?

הבנתי ממש את חוה מעץ הדעת... שהיה לה טעים ורצה לתת לבעלה לאכול... 

 

 

 

כי ביום יום אני מרגיש בנח גם אם אני לא שומע כלום.

בספירת העומר-עוד לא נתקלתי, אבל אני משער שספק מראית העין במנהג שלצערנו לא גורף דיו - לא עדיף מודאי שיעור תורה.

סומכת על עם ישראל שידונו לכף זכות..

או לאנלכבד מספיק את החבר בימים האלו, שזה ע"פ הגמרא הסיבה העיקרית לאבל.

רק יושבת איתם

 

 

בעבודה צחקו עלי שאני שומעת מוזיקה בספירת העומר ואני דתיה בלאי

אז אמרתי להם שאם הם רוצים לשמוע שיעור בנושא ספירת העומר אני אשחרר את האוזניות וכולנו נשמע ביחד

 

הם אמרו תודה..

אני המשכתי להיות שקועה בשיעור..

:p.

החל מהשעה 12:00 היום בצהריים התחלתי פרוייקט שמתחילים ב7:00 אבל לא יודעים מתי מסיימים

 

אבל כיף לי ללמוד דברים חדשים..

 

אני ממש רוצה אבל אין קטע של מראית עין וכל זה.? [למרות שת'כלס מעיקר הדין אין איסור לשמוע מוזיקה אבל עדיין...]

אם זה שירים ווקאליים-בדכ לא אשמע בחוץ, אם יש לי כח לשמוע שיעור (כמה זמן לא היה לי כח ‎‎‏ מתגעגעת לימים שהיתה לי סבלנות לזה) אז אשמע, ובדכ אשתף את זו שלידי, אחרי כמה מקרים לא נעימים באוטובוס

שמרגישה בנוח להיות עם אוזניות גם כשישלי מוזיקה?

לאנורא. משישי לא שומעת מוזיקה...

וגם קצת למרב, כדי שיהיה מעניין

אם אני שומעת מוזיקה- שידעו את האמת.
ואם לא, לא אכפת לי שיחשדו.. מה יש להפסיד...?

והייתם נקיים מה' ומישראל

המוזיקה..

חוצמזה שחילונים לא ישימו לב לזה, דתיים שיראו אותי מוזמנים ללמד זכות...

(בשלושת השבועות הייתי יותר נזהרת)

הרב שלי למשל פסק שמותר שירים שקטים.
ויש כאלה ששומעים כרגיל.
ויש כאלה שלא שומעים בכלל.
זה עניין שיש עליו מלא דעות.

ולמה שבגלל שיש שנוהגים הפוך ממני זה אמור למנוע אותי מללכת עם אוזניות ברחוב?

אני חושב שאני נראה מספיק חשוך, שברור לכולם שזה לא מוזיקה

"אני חשוך גאה"

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

ואל תשאלו אותי איך חשוך יכול להיות גאה.... 

גאה וחשוך יכולים להיות מושגים סותרים

זה תלוי באיזה סביבה חיים, לא?
אם הייתי מקפידה אני מניחה שארגיש לא בנוח להגיד שאני לא שומעת מוזיקה.

וזה דיי נפוץ לראות אנשים עם אוזניות בימים אלו, אפילו דתיים.

זה מציק באוזן ללכת עם אוזניות

(האמת שאנחנו שומעים מוזיקה בספירה. בין המצרים לא)

|מנצל את הר"ח לשמוע שירים ומבואס שכשהוא קורא (פה) הוא לא יכול לשמוע שירים כי זה מוציא אותו מהריכוז..|


נשאר רק עוד שבועיים וחצי |מנסה לעודד את עצמו|

אם שומעים מהם תופים וכינורות

אין להם דברים כאלו שם?!

אמר הקרוטונים האלה ממש טובים

ג-א-ו-נ-י-ת

והיא אמרה שאצלם לא היו חטיפים חוץ מבמבה וביסלי..

3

תתעורר!

אופציה צרפתית לפניך!!

[מן הסתם בארה"ב כבר יש שקדי מרק עכשיו]

למסעדה שלו בעיר גרנובל בצרפת, מי רוצה לבוא?

לקחתי איתי(לא ברור למה..) בין שאר החטיפים - מוצרים יבשים, חבילת שקדי מרק.
סעודת שבת אחת הגשנו אתזה יחד עם המרק.
אנחנו, הישראלים שבשולחן, אכלנו להנאתינו.. בעוד שכל האורחים הרוסים הסתכלו עלינו ככה:
לקח לנו זמן מה לשכנע אותם שכדאי להם לטעום.... בסוף, אחד מהם אומר: הגרעינים האלה טעימים מאוד בתוך המרק!

מה את רוצה? 

תודה לכל אלו שרצו לעזור ו-וואו כי לא ציפיתי לשלוש תוך שניה...נעזרתי כבר

מי הצליח לשכנע אותך לפני?!

כמו שחסמו את פורום סרטים ופופקורן.

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t633229#7073715

הסרט הזה לא צנוע!

הזן החדש של המכחישים..
בגלל התיעוד א"א להכחיש לגמרי,
אבל אפשר להמעיט ברמת הנוראות של זה.

זה דרך לזלזל בה

היום דיברו איתנו על זה, וזה פשוט מזעזע השטיפות מח האלה.
כנ"ל על הנער בפיג'מת הפסים.

עיוות מושלם של ההסטוריה הסרט הזה..

כבר כשהייתי ילדה קטנה הרגשתי כמה הוא מעוות.

בויקיפדיה מתואר הסיפור

וזה ממש נשמע סיפור הוליוודי טיפוסי, לפחות בחלק הראשון

או שראיתי מצונזר

הוא מסופר ממבט שונה בתכלית מזה המוכר אבל הוא לא מסלף את הזוועה והופך אותה למשהו יפה יותר. בעיניי זה אחד מסרטי השואה המזעזעים.

 

הנער בפיג'מת הפסים - משהו שכתבתי לפני כמה שנים בפורום אחר.

 

 

 

כמו שש שנים, אז אולי אני מתלבלבת.

לב של אהבת ישראל ללא פשרות
אשריך

בס"ד

 

הרופאים אחרי הניתוח אמרו להורים שלי שיש לי לב זהב.

פה חשדתי...

 

ב״ה ברגע שהשעון מצלצל אני מזנקת...

אם לא אקום מיד- אינלי איך להגיע למכללה..
לא באוטובוס ישיר לפחות..

בימים האחרים- בד"כ אין שעון בכלל.
רק ביולוגי..

זה בכלל 06:30

שעון מעורר אחד, וגם הוא לקישוט.

אבל בשביל זה נועד ה 'נדנד'..

בס"ד

 

מתעורר מיד

בשביל זה יש ילדים!

התמונה השמאלנית מתארת מצב של נודניק

כל פעם ניסיון אחר לשיטה לקום בזמן... כשאחת קורסת עוברים לבאה בתור.

עכשיו זה ללא ספק השמאלי!!
נודניק זה רק ל5 דקות וכשיש לך 5 נודניקים....

בעעעע..

התקלקלת!

(ואל תכתוב לי עכשיו 'לא' ! )

זה כבר מיצה את עצמו..

אתה מ מ ש אבל מ מ ש מ ש ו ע מ ם !!

אסור להעביר את הדברים האלה, זה ממש בזיון!
באופן כללי אני לא מעבירה הודעות שרשרת, גם לא על תפילה, אלא אם כן אני מכירה אישית את מי שהפיץ אותן.

 

משוגעים.

העבירו אח"כ שהבן של הרב בצרי אמר שזה ממש שטויות ולא להאמין לזה...

אני לא מעבירה הודעות כאלה כמעט אף פעם ולא מבינה את אלה שכן.

כאילו סבבה עם האמונה והתקווה שזה נכון אבל זה קצת לצאת טמבל...

ועוד משו, אבל בסוד, כן?

 

לא הרבה יודעים, אבל גם חיים ארלוזורוב, ג'ון לנון, הנשיא קנדי -

לא העבירו את ההודעה הזאת ל-15 אנשים

תמצא רב גדול שנפטר, רב גדול שליט"א, האחרון חלם על הראשון.

 

באמצע - תכתוב "מי שמעביר ל-15... תוך שבוע...

מי שלא מעביר... תוך חודש..." (השלם את החסר)

 

 

ובסוף, בשקט בשקט, תכתוב את מה שיש לך לפרסם.

כל המדינה תכיר אותך תוך דקות.

(וגם תיזכר בך מדי 5-6 שנים )

חלמתי בחנוכה שאני הולך לכותל להתפלל אני רואה את הרב עובדיה מחפש מניין שחרית. אמרתי לעצמי איזה כבוד להתפלל עם הרב, יש כבר מניין ורוצים להתחיל הרב אומר אני ממתין למישהו מחכים עוד. אנשים אומרים כבוד הרב עובר זמן תפילה הרב עדיין מתעקש אני ממתין למישהו. אחרי כמה זמן מופיע מישהו אז הרב אומר הוא הגיע שאלתי את הרב מי זה אמר מלך המשיח.

"מי שלא ישלח הודעה זו ל-15 אנשים ייחסם לאלתר מערוץ 7,

ואנחנו נבדוק אצלך ונוודא ששלחת "

מי יאמין לי? אני בסך הכל יהודי פשוט

אהבתי‎‎

בהחלט שטויות כל ה 'אם תעביר תקבל טלפון שישמח אותך ואם לא תעביר ל - 15 אנשים יקרה לך משהו רע'

זה אמיתי או לא?

מה איכפת.. לא יזיק

שלחו לי בוואצפ אז העברתי לפה..

שמדליקים נר לצורך הכפרה של אביו ואמו ביוהכ"פ.
ביום השנה אין מקור קדום, אבל נהגו. לפי הגר"א והחת"ס המנהג נבע כדי לספק אור ללומדי בית המדרש לע"נ הקרובים, כך שלפי שיטתם עדיף בימינו לתרום לביהמ"ד בשביל חשבון החשמל.

יש אחרונים שנתנו כיוון כמו ש'דניאל55' כתבה ש'נר ה' נשמת אדם', וזה מסמל את הנשמה. אבל צריך להבין מה תועלת יש בסמל לנשמה.
מהגמרא בברכות עולה שכאשר הוציאו את המת, הדליקו נרות בפני המת לכבודו, ע"פ הפסוק "על כן באורים כבדו
ה' " [לפי המפרשים שמסבירים שזה אור שמאיר]. אז חלק מהאחרונים מסבירים שביום השנה עושים כבוד לנשמה ע"י הנר. אולי ניתן להוסיף שהנר מזכיר לנו את נשמתו, ומעורר אותנו להמשיך בדרכיו הטובים.

ואז פתחתי את השרשור הזה

אז ראוי לציין כמה דברים:

ראשית רק בשבעת הימים הראשונים לאחר הפטירה, נכון להדליק נרות לעילוי נשמה בבית הנפטר. מעבר לכך, כל הדלקה בבית אינה מועילה במאום (חוץ מפרנסת משווקי הנרות). הדבר הנכון הוא הדלקה בבית הכנסת או במקום בו עושים לימוד לעילוי נשמתו (כך כתבו הגאון חיד"א, הבן איש חי ועוד מחכמי ספרד שבדורות האחרונים).

 

אגב, כך ראוי ונכון ביותר לציין את יום הסמיכה של רבי שמעון בל"ג בעומר (ונציין שאין שום ביסוס לטענה שזהו יום פטירתו, על אף מה שנכתב בספר פרי עץ חיים של רב חיים ויטאל) בלימוד ובהדלקת נר בבית הכנסת.

 

 

מנהג מקובל שמדליקים נר-נשמה גם ביום השנה. גם בבית. מן הסתם מי שמדליקים לזכר מי מרבותיו, רואים בכך כבוד לא פחות מאשר מאשר מי שמדליק לזכר מי מהוריו שנפטר.

אע"פ שאכן יש דבר כזה על הערך דווקא במקום שמשתמשים באור למצוה, כמו ביהכ"נ.

 

ב. איך אפשר לוומר "אין שום ביסוס לטענה שזהו יום פטירתו" (של הרשב"י) ובאותה נשימה "על אף מה שנכתב בספר פרי עץ חיים של רבי חיים ויטאל"?... (בשם האר"י הק'). אז זה הביסוס.

 

וכן כתב החכם המקובל הרב יעקב משה הלל שליט"א, שבתחילה גם הביא שאין מקור אחר, וביסס את הענין של שמחת יום סמיכת רשב"י ותחילת לימוד התורה לשאר התלמידים שר' עקיבא התחיל ללמדם אז; ואח"כ הביא את דברי רח"ו הנ"ל והמקובל לראות ביום זה יום פטירת רשב"י - ואז שילב את שני העניינים ביחד, כטעמו של אותו יום, לג בעומר (ספר "עד הגל הזה").

א. לגבי הדלקה בבית- זה לא מוזכר בהלכה, מה שכן הוזכר זה הדלקה בבית הכנסת ובזה יש מעלה (אנשים נוהגים גם לעשות חאלקה על אף שזה לא מנהג, ואין לזה מקור הלכתי). ורק כדי שנבחין בין עיקר וטפל, הדבר החשוב והמועיל ביותר לעילוי נשמת הנפטרים הוא לימוד תורה ולא הדלקת נר כזה או אחר (כי גם חשמלי תופס).

ב.כבר הורו לנו גדולים וטובים כמו הגאון חיד"א עליו השלום שנפל שיבוש בכתיבתו של הספר פרי עץ חיים במרוצת השנים והמהדורות ולכן אין הוא מקור מוסמך.

ג. אם זה היה אכן יום פטירתו של רבי שמעון בר יוחאי, היה ראוי יותר לצום ולא לשמוח (ועיין חת"ם סופר שו"ת יו"ד סימן רלג).

א. המנהג להדליק ביום הזיכרון בבית - מוזכר גם באחרונים מסויימים כדבר שנהגו.  בוודאי נכון שיש מקום להבדיל בין עיקר לטפל - ובוודאי שללימוד לע"נ יש ערך גדול יותר. אבל כיוון שנהגו רבים - ואינו "שטות" ("נר ה' נשמת אדם". נר לכבוד) - חשוב לאידך לא "לנפנף" אותו...

 

ב. "חאלקה" אכן אינה "הלכה". גם זה מוזכר למיטב זכרוני על האר"י הק'. וכן אצל החסידים זה תפס מקום, ונסמכו ברמז על "שלש שנים יהיה לכם ערלים". אכן, גם כאן יש להבחין בין עיקר לטפל, ובוודאי שללמד את הילד תורה זה יותר חשוב. רק שלא חייב להיות סותר..

 

ג. "שיבושים", דומני שזה יותר בהקשר של גרסאות. מלים שהשתבשו וכד'.

 

ד. השאלה הזאת ידועה. עיין בספר ההוא ("עד הגל הזה" - ספר יפה מאד ובהיר. לדעתי, ממש כדאי), שחילק בין תושב"כ לתושבע"פ. ובתוך תושבע"פ בין חכמי הסוד לאחרים.

 

ותמצית הדברים  - דומני - שיש שתי בחינות ביום הסתלקות צדיק: האחת, הצער על מה שחסר כאן. השניה - הוספת האור של נשמתו מעבר לגבולות הגוף, שמוסיפה זכות בכל כלל ישראל ומעבר לכך (ואגב, שתי הבחינות הללו הזכיר גם הרצי"ה כשנשאל על ג' אלול, האם יש להצטער או לשמוח..).

 

הבחינה הראשונה, גלויה יותר. השניה - פנימי. ולכן, מי שעיקר עניינו היה לחיות את הפנימיות, זה נגלה יותר אצלו.

ואצל רשב"י נאמר מפורש בזוהר הק' שיצאה בת קול שיצאו לשמוח ב"הילולא" שלו. אמנם יש שפירשו זאת רק על אז, זמן פטירתו; אך יש שלקחו את זה כדבר ששייך למהות הזאת, וממילא - כאילו נמשכת מזה הדרכה לכל שנה של תוספת עליית נשמתו ביום זה.

 

וכך נהג גם הארי הק' ביום זה, במירון.

א. אני לחלוטין לא מנפנף, ואריכות הדברים בנושא מעידה על כך. עיקר מגמתי היא להעמיד את הדברים ביחס הנכון לעומת לימוד תורה וכן הראיתי לעיל שיש להדלקת נר מקור אלא שאותם שציינו זאת דיברו על הדלקה בבית הכנסת או במקום בו נעשה לימוד תורה.

ב. אמת. מוזכר בספר שער הכוונות אבל מפורש שם שזה היה לפני שהתעסק בתורת הקבלה (ועוד כתב שזה היה 10 שנים לפני שהכירו אישית) ולכן הספרדים לא נהגו בזה כלל (ואגב לא הוזכר מאומה מכך שיש להמתין עד גיל 3).