פורום צעירים מעל עשרים (עמוד 1714)

תמיד!

ושאין דבר העומד בפני הרצון

">http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t631844#7059029 

הלוואי וזה יעבוד גם מחר עם הסמינריונית הזאת..

א.המון זמן שלא הייתי בשירשור מי ער (הכל יחסי,כן?)

ב.הדבר הכי יפה שאפשר ללמוד מתינוקות:

הם לא מפחדים מלעשות טעויות

מנסים,מנסים,נופלים וקמים

מתחילים שוב מחדש

לא כל מה שנראה רע באמת כזה.

לפעמים צריך לקלף קצת.

ה' יתברך ברא גוף אנושי מדהים.

אנחנו אלו שקלקלנו וגרמנו למחלות

אבל אנחנו גם יכולים לתקן אותן,

בהשתדלותנו ובעזרתו..

דיס פור טודיי.

לילה אור

שמחה זה אחד ה-דברים, ואני צריכה דחוף להתחזק בו... מתחילה תקופה לא הכי פשוטה.

אירוסין של חברה זה אחד המשמחים!! (ואם את קוראת את זה- מזל טוב עצום ילדה!! )

ג'ל לשיער זה לא דבר טעים, בדקתי, אתם לא חייבים לבדוק גם כן...

שירים ווקאליים מצילים אותי עכשיו ב"ה

אני שונאת את השאלה מתי אני מתארסת, רק הקב"ה יודע.... והיו לי אותה יותר מדי פעמים היום

עצוב לראות חברות שנופלות בגדול

יהיה בסדר בע"ה

גם אם הם מפוצלשים

עוד יום של לקום ב5 מחכה לי...

והמסקנה שלי היא שאני רוצה אופניים...

לצערי היה יום דלוח, מה שמתבטא גם במסקנות...

|פוצח במלחמה לילית|

כי אם איכככ

נשמע כמו משהו שהיה נכנס לתואר שלמדתי...

שמחה שסיימת..

יוטבי, אין עלייך!!!!

כל הכבוד!

אני גם מאושרת לאחר סיום מטלה (אחת מיני רבות),

ולא זו בלבד שעשיתי אותה, אלא הגשתי שבוע לפני הזמן!!

בוכשם!

ואני מקווה להתחיל לעבוד על הסמינריונית..

יש לי את פרוייקט השו"ת עד יום ראשון שאחי חוזר לישיבה ואני צריכה לנצל אותו!!

הלוואי!

ושכוייח לך חברה!

קבעתי פגישה עם מרואיינת לסמנריון. התקדמות קטנה לאדם, צעד קטן לסמינריון.

נא לא להרוס את הפירמידה

שבנינו ביזע רב

. סבבה לא הרסתי

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t351116#4287312

לשם, איך עשית את זה????

אתם פשוט זוג חמווד!!

של אדם בוגר זה היכולת שלו לזהות מה נכון לו ולהלחם בשביל לעשות את זה ולעמוד על שלו

ולכן אם את חושבת שאת אדם בוגר, 

את רשאית ללכת לעבוד, למרות מה שאבא שלך אומר

ואם את אדם בוגר

את גם תעשי את זה בצורה הנכונה באופן שלא יגרור בהכרח מריבה

(לדבר אל אבא בנימוס ובכבוד, אך מתוך לעמוד על שלך)

מצד שני אדם בוגר גם יודע לוותר על מה שלא עקרוני לו 

בשביל הרווחה של הקרובים אליו

אז את צריכה לעשות את השיקול האם זה כל כך עקרוני

במיוחד לאור העבודה שהוא נותן לך דירה בחינם

ואוכל חינם

ועוד הרבה יותר מזה

אז צריך לעשות שיקול דעת כמה זה חשוב לך

אבל העקרון הוא שזו תהיה בסופו של דבר ההחלטה שלך, לא שלו

כי את אחראית על החיים שלך

ואם את בת 5 או בת 20 זה תלוי רק בך

שבאמת את מתייחסת ומכבדת את מה שאבא שלך אומר 

(ולפי מה שנשמע לי- הוא מבין קצת על מה הוא מדבר.... יש סיבות לזה.... מהקצת הבנה שלי אני רואה את הניסיון חיים שלו, ואיזה עבודות קשות או לא מתאימות הוא מנסה לחסוך לך ברזומה...) 

כשתראי לו שאת מכבדת ולקחת בחשבון מה שהוא אמר-

ואת רוצה לעבוד מסיבות טובות- 

למה שהוא לא יעודד אותך? 

(אני אסביר שוב ושוב עד שתבינו... כי זה עיקרון חשוב בחיים) 

מתייחסים לבני אדם לפי הארגז כלים שלהם

לא לפי הארגז כלים שלך

לאבא שלך חשוב- וגם לך האמת... - שתעבדי במקום טוב, במקום שלא יפגע בך.... 

וגם חשוב לו- אבל הוא לא אומר את זה- שיהיה לך כסף בחיים... שיהיה לך קצת חסכונות להתחיל איתם 

וגם חשוב לו- שלא תקחי על עצמך עול של עבודה כשאת צעירה... שתהיי פנויה לחיים נינוחים עדיין. אולי יש שם גם קצת אגו גברי של אבא- שהוא יכול לפרנס את הבת שלו... 

רק תשדרי לו- שכל מה שחשוב לו- חשוב לך

וכשנענית להצעת עבודה הזו- באמת חשבת על כל זה

שפעם בתקופתו כנראה הבנות שיצאו בכזה גיל לעבוד הייתה עליהן כנראה סטיגמה מסויימת.

ההורים שלי ב"ה דואגים לי וממנים אותי בכל מה שאני צריכה.. 

אבל אני לא ילדה אני יודעת בדיוק תמצ ואני יודעת שהם לא מליונרים..

ויש הרבה דברים שאני רוצה לעצמי עכשיו וגם לקראת הלימודים שנה הבאה שלא בא לי שההורים שלי יממנו כי זה הרבה כסף..

ואני צריכה להתחיל לחסוך לעצמי..הגיע הזמן..לא?

גם אצלי זה היה ככה, וההורים שלי ממש צעירים!

זה פשוט מדאגה ואהבה

אבל הם לומדים להבין, ואם את תתני להם הרגשה שזה בסדר ולא מעבידים אותך בפרך ושזה מקום טוב יהיה בסדר.

בהצלחה

זה קודם. אחכ זה יבוא להתבטא את זה החוצה

אבא שלך או דוד שלך או מישהוא עובדים במשהוא שהם יכולים לתת לך כמה שעות בעסק שלהם?

להכנס לעסקים במשפחה זה יותר קל לאנשים מסורתיים מאשר לתת לבחורה להיכנס לעסקים במקום זר... 

כי ייתכן שזה מסביר למה קשה לאבא שלך עם זה שאת מתקדמת ב-"סולם החיים". אולי תשבי איתו לשיחה של 4 עיניים ולנסות להסביר לו את עמדתך. מנסיון אני אומר לך שזה עובד (אחרי כמה פעמים אפילו, אבל בסוף הוא ישתכנע).

למדתי במדרשת שילוב (חחחחח יצא לי בטעות בילוש)

ובלי קשר למדרשה, היה לי נורא קשה ללמוד באוניברסיטה

אין שם אוירה תורנית, להיפך, אוירה כופרת

הבנים-בנות זה גם לא נחמד

ואם זה הומני, אז התכנים לא לפי רוח היהדות

בקיצור, להישאר דתי חזק באוניברסיטה זה קשה....

אלא אם כן יש לך גב חזק

אפשרי לשלב מדרשה עם האוניברסיטה, אז זה עוזר קצת...

איפה שאני לומדת ממש טוב לי.. אנשים טובים מאד מאד ערכיים כאלה, ולא סובלת מאווירה מגעילה או משו כזה..

וכבר נפגשתי עם העולם החילוני, ועמדתי על שלי ולא הצטרפתי לפעילויות שלא היו נראות לי מתאימות וקשורות.

אני מתכוונת יותר לקושי פנימי,עם עצמי, שאני לא משקיעה שלימוד תורה וגם זה פחות מעסיק אותי ומרגיש לי כאילו פחות מעניין וחשוב, וגם מקום התפילה.. כי עכשיו הלימודים די במרכז. מין תחושת ניתוק כאילו זה לא שייך עכשיו.  אבל אני יודעת שזה לא נכון, וחוששת מלאבד ולטשטש את המקום הרוחני שלי ונקודת החיות האמיתית שתיגע לי במקומות הפנימיים העמוקים שקשורים לחיים שלי..

בזמנו אמרו לי תמשיכי ללכת לשיעורי תורה וכו' כדי להמשיך את הקשר הזה.. אבל זה לא כ"כ מסתדר לי טכנית..

לבנים בעיקרון אומרים ללמוד מוסר כדי לא להיסחף עם החיים

ושיהיה כל הזמן תזכורת מה העיקר בחיים, ומה המטרה, ומה רק אמצעי

(ולפני שברוךש יקפוץ, נאמר שגם לשיטתו צריך לזכור מה המטרה בקידוש החול, ולא שהחול יהיה חשוב מצד עצמו)

לא חייבים דוקא שיעורי תורה, אפשר ללמוד לבד

לא יודע מה עם בנות

איזה לימוד יומי קטן וקבוע יש לך? 

או שאין לך עדיין- ואת צריכה המלצות? 

זה העיצה שנתנו לנו בזמנו... 

יש לי לימוד אבל נראה שצריכה ריענון 

משו שקל לחלק אותו לקטעים..לא כבד מדי, בנושאי אמונה, מוסר, תפילה..

רעיונות?

ונקווה שיעזור להתקדם ולעבוד על עבודת ה' שבלב ..

ט'נקס!!

ודרך ה'

ותחפשי גם כאן

איזה סיגנון את רוצה?

על אמונה או על תפילה? 

משו בכיוון של הרב קוק או של רבנים אחרים? 

או פשוט להתחיל להכתיב לך חצי מהארון ספרים פה? 

(מסמינר לאוניברסיטה, בערך)

הנקודה שאני חושבת שהיא היחידה בכל העסק הזה, זה שצריך להפסיק לבנות על החברה ועל מה שהיא תורמת לי, מועילה או מזיקה. את למדת במדרשה כי רצית להעמיק יהדות? אחלה. את רוצה ללמוד עכשיו מקצוע? אחלה. את חוששת כי הסביבה שונה וכו' וכו' וכו' ובלללה? אחלה, הגיוני ובריא. אבל להימנע מללכת למקום כל שהוא בגלל חששות? את הרי את, (מעל עשרים) בנית את עצמך, (פחות או יותר, אין לי מושג) ואם את עדיין במקום שיכולים להשפיע עלייך (הן לטוב(!) והן לרע) אז אולי כדאי שתחשבי פעמים. אם את שואלת את זה מתוך חשש כי הציבור חושש, וכל הדתיים חוששים , אז אין לך באמת מה לדאוג.

בכל אופן זה קשור להרגשתך בלבד, ועד כמה את מרגישה שאת בנויה. מבחינה מציאותית- אדם יציב לא אמור לחשוש מדברים כאלו.

(אגב, שאלה: מה זה "דרך רוחנית"?)

(ועוד אגב: אין בעיה ברוחניות של האנשים האלה כל עוד הם אנשים, גם אם הם ללא "רוחניות", הם אנשים ומותר לדבר איתם, אם כבר נכנסים לכזה מקום, יהיה חבל להיות שם בתור "הדתייה", מותר לך לדבר עם אנשים ששונים ממך, הם אנשים. זה כמובן אם את יציבה. (כל אדם שונה מאיתנו עלול לערער אותנו אם אנחנו לא יציבים, מן הסתם.. לא?)

מי שקם מתקשר אלי

אבל נקום בעז"ה

בא לי ממש עכשיו!! 

יוטבי ביחד!!!

על כנפי נשרים אבירים...

אהובת נפשי ומחמל ליבי,
מתי אבוא ואראה?

בייחוד אם מדובר בתור הנדסי. 

אני בעד תור ננסי. צריך להכניס את זה איפשהו לחוק. 

"זה הדבר אשר ציוה ה' תעשו, וירא אליכם כבוד ה'".

"זה" - כמורה באצבע. ואילו בנדב ואביהוא נאמר: "אש זרה אשר לא ציוה אותם".

לפיכך, נתערבבה השמחה, ללמד לישראל שאמנם יכול האדם במעשהו להשרות שכינה, וזוהי תכלית קיומו ועבודתו בעולם, אבל מעשיו אלו צריכים להיות לפי המצוות אשר ה' ציווה אותו.

(מתוך "אהבת תורה" לפרשת שמיני).

**

בגדול, אני מסכימה עם מה שהוא כותב לגבי היחס למחמירים ולמקילים.

(אם כי קשה לעיתים לדעת מה הוא רצון השם, אבל יש עניין להעמיק בזה ולא להקל או להחמיר.

כאן נכנסת המסורת-).

לא בטוחה שאני מסכימה לגבי עניין המסורת.

סבא וסבתא שלי הם אנשים צדיקים מאין כמותם, שעשו רבות וגדולות כדי להגיע לכאן, לבנות ולהיבנות, ללמוד ולקיים והכל בתמימות אמיתית וביראת השם טהורה.

--אבל, יש גם הרבה דברים שלא ידעו אז, שלא חלחלו באותה תקופה.

הלכות שאולי נראות להם פחות חשובות או שלא היו רלוונטיות אז ולעומת זאת היום אנחנו מקיימים אותן ושומרים עליהן.

ביהדות יש חשיבות למנהג המקום ולמסורת, שהרי "לא בשמיים היא" ("שמע בני מוסר אביך ואל תטוש תורת אמך" ויש דוגמאות נוספות, כמובן, כמו "והיו לטוטפות בין עיניך" של מצוות תפילין),

אני חושבת שבנוסף, צריכים להיות מנגנונים הלכתיים שיכריעו לגבי ספקות מסויימים שעולים במסורת.

(יש גם את העניין שקיימות הרבה מסורות לעדות השונות וזה כשלעצמו מקשה לפעמים, אבל זה לדיון אחר).

חכה עוד כמה שנים ואדבר איתך

נראלי לפחות

אבל מבחינתי זאת שאלה די תיאורטית כי אני לא הכי קטנה בבית

הייתי עונה להם בציניות מושחזת- כי לא שלחתם לי הזמנה.... חבל- אם הייתם מודיעים או משתפים מראש אולי הייתי משנה את תוכניות חיי ומגיע... 

זה החסר נחמדות שלהם 

בטווח הארוך יותר- לחשוב מה יגרום לך להיות חלק, לשיתוף יותר רחב בין האחים 

בס"ד

הלילה ברבע לשתיים העברתי את המכונה השלישית למייבש

הבוקר את המכונה הרביעית.

והיום הגברת החליטה שלא בא לה לעבוד.

מצאה לה מתי!!

אתם לא מחליטים עלי! 

את המרצה שלי שהסתכלה עלינו ככה

"מה? אתם לא מכבסים שבוע שלם??"

גם אנחנו לא מכבסים

אנחנו כן מכבסים בחול המועד... איכסה פיכסה אם לא!

כלומר- אנחנו לא- השפחה האלקטרונית שלי כן.... 

בגדים שצריך, או בגדים שהתלכלכו וחבל עליהם.

מצאתי!

"עבודה גדולה ומאירה היא להסיר את הכעס מן הלב לגמרי, להביט על הכל בעין יפה, בחמלה של חסד, שאין לה גבול... גם על מה שעושים הרשעים, גם על הרעים היותר מוחלטים ברשעות, לחמול על היותם נשקעים בבוץ הרשעה, ולמצוא את הצד הטוב שבהם, ולמעט את הערך של החובה, ולהרבות את ערך הזכות" (שם, קובץ ג, אות קנ"ח, ועיין שם עוד בלשונו).

וממשיך הרב קוק: "גם על המסיתים והמדיחים, שעליהם נאמר 'לא תחמול ולא תכסה', זהו רק בעת שהמשפט נוגע למעשה (-כלומר כשצריכים להענישם בבית דין, אין לפטור אותם מעונש-), אבל בהצד העיוני (=כיצד להתייחס אליהם מבחינת המחשבה עליהם), יש לדון הרבה למצא את הכונה הטובה, שהיא יכולה להיות גנוזה גם בהסתה והדחה. וכשמוצאים אותה הנקודה, מסלקים בזה את כח הארסי שבהסתה עצמה, וכח המהרס שבה הולך ומתמעט, שסופן של רשעים כאלה גם הם להיות מתתקנים. וכשאנו מתבוננים על האגדה האומרת, 'מבני בניו של סיסרא למדו תורה בירושלם, מבני בניו של המן למדו תורה בבני ברק', אנו חודרים לעומק החסד, שאין לנו להסחף בזרם של שנאה גם על האויב היותר נורא. ומזה אנו דנים דין קל וחומר לאותם שהם גורמים לנו צער בדעותיהם ועניני הריסה שלהם, בשביל מטרות טובות לפי דעתם, וקל וחומר כשהמטרות הטובות הן יוצאות מן הכח אל הפועל ועושות דברים טובים ומתוקנים. אף על פי שעם הטוב יש בו גם כן רע וקלקול, אין הרע מבטל את הטוב".

לצערי יש אנשים שקשים לריכוך, חבל מאד שיהודי שומר תורה ומצוות ואדם המתיימר לדבוק וללכת אחרי הרבי, לא לומד ממידותיו של הרבי..

לא התכוונתי שתצא הודעה תוקפנית משהו ,

דווקא נהנתי מהתזכורת הזאת! ישר כוח

אין שום יאוש בעולם!

אל מול הימניים בשיר - היא שווה. ככה שאי אפשר לטעון שהוא מוטה פוליטית

דוגמא?

לדוג'

הקב"ה אנחנו בורחים בך- בחירה ישירה זה רע..

הקב"ה אנחנו קנאים לך- ימותו הקנאים

העם עם הגולן- העם עם הטרנספר

וכו'..

גם אני מתרעם על המציאות העקומה הזו!

ואני חושב שהפיתרון הוא : לחתור לעונש מוות למחבלים! ,

זה יסדר אותנו יפה מאוד!

תראו מי פה!!

מה המצב סמיילית??

את מזכירה לי ימים יפים של הפורום...

אממ.. יש הרבה חבר'ה חדשים אשר לא ידעו את ימי משפחת הצפתים

ועדיין נחמד פה..

שבו נראה בבירור שאני מכור.

בכל מקרה- כרגע הוא עומד על 1001, ובבינארית על בסיס 2- זה רק 9, ככה שאני בסדר תודה לאל.

ואחרי עוד הודעה אחת תכתוב 89 הודעות וכן הלאה

רצינית?

כמה זמן לא היית פה.... מה נשתנה?

(לא באמת מכירה אותך, אבל - היי! ).

נכנסה לי פעם יונה לחדר

פתחתי לה חלון שתצא אבל היא החליטה לנסות לצאת מחלון אחר שהיה סגור בזכוכית

גם אחרי 5 פעמים שהיא נכנסה בו היא עדיין לא הבינה שיש שם משהו שמפריע לה לעבור

לק"י

היא התחילה לעוף ולבוא לחלון (ואין לי מושג למה היא לא הצליחה לצאת היא הרי נכנסה דרך אחד החלונות..).

ולחשוב שיש מצב שהיא חגגה פה (ואולי עם עוד חברים) כמה שעות או יותר

ב"ה שהשיש לפחות היה עטוף בנייר כסף, ככה שלא היתה לה אופציה ללכלך אותו.

ככה היית תופסת שתי ציפורים במכה אחת.

כדי ששאר היונים ידעו להתרחק מכם...

(<צ> לגמרי מי שלא הבין- איכס)

"ונראה מה יהיו חלומותיו..."

בקצירה של איברים...

לק"י

ושלא נשכח לסגור חלונות!

מה שבדר"כ לא קורה..

אז למה זה קרה דוקא כשלא היו פה אנשים כמה ימים

וככה גם אם תפתחו חלון, תשאר הרשת

ציקי!

המנהיגה של להק הכבשים המשמח והמשוטט בשחקים בע"מ.

הן בשליחויות.

נא לא לאכול אותן!!!

 עכשיו אני מבינה למה הן לא הגיעו ליעדן עדיין...

מעניין, חשבתי שרק קובי אוז יצא משם...

<צ>

הסתובבתי שם הרבה עד הלימודים

אני נכנס לשופרסל כמעט הכל מכוסה בניילונים חוץ מהחלבי והבשרי ועוד איזה מדף מסכן עם קצת מוצרים כשרים לפסח..

משו מוזר

|חושש|

הכל מכוסה השנה..

ד"א לא ישאר לך שם כלום....

לקחתי הכל בערך

ואני לא חצופה!!!!

היית צריך לחשוב על זה לפני...

כמה סוגי עוגות עשיתי,גאה בעצמי..והכל עם מיקסר ידני

אני לא אפיתי בכלל

אולי יום ראשון אני אכין סופלה ונשיקות

7 שקלים

שודדים...

אבל איזה חג... שווה כל שקל 

אפילו האבוקדו יותר טעים בפסח וגם הקרונפלקסים המשונים האלו 

(טבעות קמח תפוד עם צבע מאכל )

בס"ד

נשלחתי היום להביא את סבתא שלי מעיר מגוריה ועל הדרך ללכת לסופר הקרוב לביתה בשביל לקנות את מה שבמכולת ביישוב שלנו אין.

וגם שם לא היה את רוב הדברים.

מה כבר ביקשתי?

אננס?

שקדי מרק?

מזל שאבטיח וגזרים היה.

עכשיו אכלתי לחמניה עם עוף 

וקצ'ופ!!!! 

בס"ד

רוב הסיכויים שהחמץ הראשון אחרי פסח כאן בבית יהיה חלה בשבת..

ולא, אני לא מרגישה מסכנה...

|בית של אוהבי מצות ומשתדלים-לא-לאכול-חמץ-שנמכר-לגוי-בפסח|

הצו הקטגורי של קאנט- כלל אתי שאומר שצריך לעשות דבר- רק אם במצב שכל אנשי העולם היו עושים ככה- זה עדיין היה בסדר 

(הסתבכתי. בשפה פילוסופית זה נשמע יותר טוב...)

אם כל צדיקי המדינה הזו לא היו קונים חמץ שנמכר לגוי בפסח- 

היינו חוזרים למשבצת 1 מבחינת הבעיה הכלכלית שביסודה התירו בכלל למכור לגוי. 

(בניסוח נפתל מעט הייתי אומרת שאנחנו מחמירים דווקא כן לקנות חמץ שהיה מכור לגוי בפסח. 
אבל אז נכנסתי לתחום המסוכן של דיון הלכתי עם כל חכמי הפורום....) 

אם כל העולם היה גולש בפורום הזה, השרתים היו קורסים.

[לא קראתי את דבריו של קאנט בעצמם, איני יודע האם באמת מה שאני כותב הוא קושיה על דבריו, אבל נראה לי שזה כן יכול להטיל פקפוק לגבי היישום הזה של העיקרון שלו].

הרבה פעמים מידת חסידות של יחידים, לא יכולות להיות נחלת הכלל. הם עדיין יכולות להיות חיוביות, ואפילו להועיל רוחנית לכלל האומה. 

לגבי מכירת חמץ לגוי, ייתכן שאם כולם לא היו קונים חמץ שנמכר לגוי היו מוצאים פיתרון מערכתי, ייתכן שזה לא אפשרי, איני יודע.

לא ידעתי את קאנט וגם את אמרותיו לא אשלח

למה אנחנו מחוייבים למצוותיו? הוא יכול לעשות לנו משהו בגהינם שהוא נמצא בו?

לענ"ד בכל התורה עובר כחוט השני שאדם שעובד את ה' צריך לראות את עצמו בלבד,

את תפקידו ביחס לאלוקיו, את תפקידו ביחס לבני עמו,

ולא לנסות לבנות תיאוריות של מה יקרה אם כולם יעשו כמוני. - כשיעשו כולם כמוך נבדוק את זה שוב.

(נראה לי שקוראים לזה אינבדואליסטיות. לא?)

וסתם כך שום דבר כאן לא מחזיק מים. עד כמה שידוע לי לא "התירו" למכור חמץ לגוי משום צורך כלכלי. זה לא תקנה מיוחדת.

זה פשוט מותר, כמו כל דבר שהוא מותר כל עוד לא אסרו אותו.

ואם כולם לא יסמכו על זה, אז לא יהיה פיתרון כלכלי. אז מה?

מימונה שווה במיוחד

אנחנו נוהגים לאכול ישר חמץ...

והיום החמץ היחיד שהיה בהישג יד בצאת החג היה רק וויסקי . עכשיו חוגגים עם מופלטות חמות!!!

הוא לא ממש חסר לנו

בס"ד

אבל ב"ה אנחנו לא אוהבים מצות אז זה ממש לא בבאסה...

למעשה יש סיכוי טוב שנחזור לאכול חמץ רק בעוד שבוע או משהו כזה. (אבל קטניות בטח יהיו קודם )

אתם אוהבים מצות או לא?

אנחנו נוהגים בדווקא לאכול חמץ ומהר כדי להראות שמה שאנחנו אוכלים מצה זה בגלל המצווה 

ולא בגלל שאנחנו לא אוהבים לחם 

אלא מה , תנאי גמור הוא שקודם צריך לגמור לפרק את המטבח ואז לחכות שעות בתור

ככה שיוצא בדרך כלל לטעום לחמניה טריה באמצע הלילה בקרוב

משתדלת לא לאכול בשעות כאלה מאוחרות וחוץ מזה אני  עדיין שבעה מסעודה שלישית של על האש.

סתם סתם ...

בנתיים זה עדיין לחם, אחר כך- זה יהפוך חזרה לקרקרים.

לא מאמין. בטעות....

מסתבר שהודעה מספר אלף שלי הכילה פסק הלכה!

במחשבה שניה... זה דווקא דיי מגניב! 

תכננתי משהו אחר. לא משנה. בפעם הבאה שאני אגיע לאלף. 

א"א לכתוב דעת רבנים אחרים?

אצל הוריי גם נוהגים לא לאכול מיד חמץ, אצל בעלי כן אוכלים אז יש פה לחם על השולחן אבל זה ממש לא מה שחסר לי כרגע.. עדיין לא אכלתי חמץ גמור..

כאילו שעכשיו אני מסתער על החמץ

יש המון עבודה

צריך להוריד את כל הבית בחזרה מהסטודיו ולבית ולסדר את הבית

לא נראה שזה יגמר מתי שהוא

כדי להדגיש שזה לא "בל תוסיף"

כמו שבשמחת תורה לא עושים כלום בסוכה.

אז לא מסתערים על החמץ- מחכים לבוקר, אבל לא אוכלים מצה.