פורום צעירים מעל עשרים (עמוד 1725)

ומגיע לך!

הכשר שלי עובד ימים בלי טעינה!

אבל השידור היה מקוטע מדי...

אחים שלי ואבא שלי הלכו אבל אני לא

1. למדתי שמבאס לשים לק בזמן הניקיונות שאחרי נגיעה קלה באקונומיקה לא נשאר ממנו הרבה

2. כיף לנקות חריצי חמץ עם סכין, ממש מספק להוציא ולרגד חריצים קטנים

3. לא משנה מה אני אעשה תמיד יהיה לי מה להעיף בפסח אפילו אם עשיתי סדר בארון לפני שבוע.

4.שואב אבק לא באמת מנקה משהו חלונות, עדיף עם מים וסבון והרבהההההה מגבונים.

יש עוד הרבה תובנות מעניינות.. מאמינה שנגיע לעוד בימים הלחוצים הקרובים.

למה? תחשבו לבד

לקרוא פתק שנכתב בשבת

וכל שתי אותיות שלו הם חילול שבת נפרד

(אם כי אם הם תינוקות שנשבו, יש לדון שאין ידיעות מחלקות)

שלא יעשו טובות ושלא יכתבו

אבל זה משעשע מצד הכבוד שעושים למי שכן שומר- שיידע שזה איסור..

או לא ידעו שזה חמור יותר ועדיף שלא יכתבו (בדרך כלל זה נובע מזה, לכן הם נחשבים תינוקות שנשבו)

וזה כן חמוד מצידם שהם הזהירו (אנחנו מעדיפים שלא יזהירו, כי אנחנו יודעים עד כמה נורא כל חילול שבת קטן, אבל הם לא יודעים את זה והתכוונו בסה"כ לטוב)

http://n2.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t613201#6798501

עצוב וגם יפה 

הלו בסדר כף זכות, האסיטואציה מצחיקה בלי כל הפרשנויות מסביב 

למה אף אחד לא מחליף את הפח?!

וגם אם תגמר לי העבודה, לשבת רגל על רגל ולבהות באוויר זה יותר גבוה בסדרי העדיפויות שלי

ברור שהכל מתום לב

[וביתר "עמקות".. היה מוכן לחלל שבת העיקר שלא תיכשל...]

(קרדיט לראש המדרשה)

אפשר תרגום לעברית מה מתרחש בלי שהבנתי

נקווה שכך כי אם לא

מי שזה לא יהיה נשמע מסכן

לא נשמע שנועם מסוגלת לתת מכות ברצינות, ועוד לשליח של אבא שלה...

נועם, אני מציע שתשלחי את אחים שלך שיפרקו אותו, זה לא עבודה לבנות

אם היא תפנה לאבא שלה, הוא לא יתן מכות לשליח של עצמו, נכון?

אז בשביל זה יש אחים!

ברור שזה מה שהיא התכוונה

אז אני לוקח את הדברים שלי בחזרה

אם אני הייתי יצר הרע

או טרול

הייתי בורחת.............. ומהר.......

הוא מתחפש לבייניש אולי?

יפסיק לעולם, זה בשבילנו, זה לטובתינו , כדי שנתרומם לגובה ועוד גובה,

ואת,  כסחי אותו, תראי לו מי את,

 אל תתני לו פתח בכלל, תסגרי לפניו את כל הדלתות,

ואז....אבא יראה ויראנו נפלאות....

כימי צאתינו מארץ המיצרים למקום של רוחב,

פיתחו לי פתח כחודה של מחט ואפתח לכם....

בהצלחה...

גם אם אני אישית לא מכירה אדם שיש לו את זה-

או לא יודעת שאני מכירה

לדעתי זה שאני חושת על מצב חיים כזה כאופציה- זה מרחיב משהוא באישיות שלי

אם חברה שלי היתה באה ואומרת לי- תקשיבי, אובחנתי על d.i.d

מה הייתי אומרת לה? מתנהגת מולה?

זה כואב. כואב שיש לחברה שלי כזה סבל.

וזה גם קצת משמח- כי גם קודם היה קשה לה, אבל עכשיו יש לזה שם ומשמעות וטיפול

הייתי מבררת היטב מה זה אומר

איך זה מבטא את החיים שלה

איזה מקום זה יתפוס מבחינתי

גם שואלת הכי בישרות וגם ברגישות- איזה מקום היא צריכה אותי

כתומכת למצבים קשים, כחברה רגילה כאילו כלום

וגם שואלת את עצמי- למה יש לי כוחות? למה אני מסוגלת?

אני לא יודעת אם הייתי מסוגלת להתייחס הכי בשלווה וכאילו כלום במצב של התחלפות

אבל אני לא חושבת שה"פאדיחה" הייתה גורמת לי לנתק איתה כל קשר

מדובר שהיא הייתה כל הזמן כזאת, או לפחות כבר למשך תקופה ארוכה לפני האבחון,

והשינוי היחיד שנעשה הוא האבחון עצמו.

לכן, אם היית חברה שלה לפני ואהבת אותה, גם עם ההתחלפויות שאז עוד לא היה להם שם.

אז למה שישתנה משהו עכשיו?? רק כי עכשיו יש לזה שם??

אם הייתי מבין שמצריך הבנה מיוחדת ורגישות מיחודת, לא הייתי מתנהג טבעי, זה די אסור

אז מסתבר שהייתי נזהר יותר, מדבר יותר בעדינות, ומנסה לעזור

ואם הייתי מבין שאין שום בעיה, הייתי מתנהג רגיל. מה משנה לי שאדם חולה לגבי איך להתייחס אליו? אם הוא היה חולה שפעת הייתי מתייחס אליו אחרת?

מה זה עוזר?

הייתי בודק בשביל החבר מה יהיה יותר טוב בשבילו.

זה יכול להיות להמשיך כרגיל, ואולי אפילו להתקרב יותר כדי לעזור.

זה בדיוק העניין של אהבה שאינה תלויה בדבר.

האם הייתי מתייחס להפרעה? אם הוא היה מעלה את הנושא כן, אם לא, כנראה שלא. 

בזמן ההתחלפות עצמה, אני לא בטוח שהייתי יודע איך להגיב.

ושאלה לגבי האזהרה, למה זה עלול להיות טריגר? איזה סוג של דברים עלולים להיות טריגר?

[דידי כתבה על מצבים של התרגשות, אבל נראה שאת חוששת שעצם העיסוק בנושא עלול להיות טריגר]

אני אומנם לא נתקלתי במצב כזה, אבל בכל זאת אני לא מהאנשים שינתקו קשרים בגלל קשיים שיש לחברה, גם אם זה ברמה כזו. (אלא אם כן החברה מעוניינת לנתק את הקשר בגלל זה, ואז זה משהו אחר) אז מן הסתם זה מה שהייתי עושה.

למרות שבזמן החלופות לא הייתי יודעת מה לעשות.

לי יש טריגר של ריח מסוים, עיסוק בנושאים מסוימים הוא טריגר, לחברה (עם did) קול נמוך ולחישות הן טריגר..ככלל, טריגר הוא כל דבר שעשוי לגרום רגש ומחשבה ודבר מה שלא ניתן לעמוד בו בלי התחלפות. לעיתים עיסוק בנושא עלול לגרום לתחושת קושי חדה כזו..יש מבין?

אי אפשר לדעת מה יגרום לכם לתגובה כזאת, ואין שום דרך לנחש

אפשר לדבר על הירח וזה יהיה טריגר,

אפשר על עצים, אפשר על אהבה, אפשר על בית ואפשר על מילואים

כל נושא שהוא יכול להוות רגש מסוים שיגרום להתחלפות

כך שכשאני יודע על משהו ספציפי, אני אזהר ממנו כמה שאפשר, וכן אני אזהר לא לדבר על דברים טעונים מדי רגשית, אבל חוץ מזה, לפני שאני יודע, אני לא רואה דרך להיזהר מזה, חוץ מלא לדבר בכלל

הוא, ככל הנראה, יידע מה מעורר אותו. בנוסף, אדם שהולך ומכיר טוב יותר ויותר את החבר שלו החולה, תוך מודעות למחלה, יכול כבר מעצמו ללמוד מה גורם להצפת המחלה ומה לא..

כי הוא חייב כאלו שבאמת מבינים אותו. בגלל שאני מכיר את המצב הזה מקרוב, אני כבר יודע להתמודד עם זה ברמה כלשהיא, ולא מפחד מזה. אבל, לעיתים בזמן השינוי צריך לתת יחס אחר, על פי הדמות אליו הוא השתנה (מישהו שמשתנה לילד קטן, לדוגמה, צריך לדבר בשפה שקרובה יותר לשפה של ילדים. זה לא הזמן לשאול אותו שאלות אמוניות למשל

מה שכן, הייתי מדבר איתו על הנושא ומנסה לברר איתו איך הוא רוצה שימשיך הקשר בינינו, באיזה צורה. לא הייתי מתעלם מההפרעה כאילו היא לא קיימת - זה לא הוגן כלפיו. זה קיים, וצריך להכיר בזה, בלי לפחד.

גם אם הוא מרגיש ילד קטן, הוא באמת אדם בוגר, ואין סיבה שלא יבין

נראה לי.

זה לא עובד ככה, מצטער...

זה ממש תלוי בהמון גורמים.

"הם לא אני", אבל בגדול את צודקת.)

כבר יצא לי להישאר במקרים של חברות עם התמודדויות נפשיות אחרות,

נטיות הפוכות,

וכדומה...

קודם כל הקשבה, הייתי שואלת שאלות שברור לי שזה בסדר לשאול מבחינת התעניינות,

והייתי אומרת שמתי שבא לה לשתף עלזה- בשמחה, ושואלת אותה איך היא רוצה שאתייחס לזה.

שלא אדבר על זה?

על זמן החלופות גם הייתי שואלת- איך היא רוצה שאגיב, ומה יעשה לה טוב.

ברור שהייתי נשארת חברה שלה, זו לא שאלה בכלל.

ומתייחסת רגיל, גם בתוכי- פנימה, חוץ מזמן החלופות- שמנסתם מצריך משו שונה (בהגיון שלי, לא מכירה מקרוב.)

לא חשבתי על זה לפני, אבל עניתי ישר ולא הייתי צכה לחשוב יותר מידי- ברור לי שזה מה שהייתי עושה במציאות.

שאם בזמן החלופות יש מקום לגונן גם פיזית

(לא יודע, לא חוויתי אבל נראה לי שיש צורך)

אז לעשות זאת.

הכי חשוב לשאול כיצד להגיב בחלופות כי לא תמיד יודעים

אבל אני לא בטוח שהיא בעצמה יודעת כיצד נכון להגיב ומה היא רוצה בזמן החלופות,

אבל לא בטוח שההערכה שלי נכונה....

ברור שלא לעזוב את החברות, אבל אני רוצה להסתייג, שכל האמירות שלי ממקום שלא נתנסה,

יתכן שבזמן הנסיון עצמו יהיה קשה לעמוד בו, מי שלא נתנסה לא יודע רק יכול להעריך,

ואת זה הוספתי כדי להיות אמיתי כפי שבקשת.

אני כותבת את זה- לא כי אני בהכרח מרגישה ככה

אלא כי אני בטוחה שיש מי שמרגישים ככה- אבל לא מעיזים לכתוב

כולם פה כתבו ברגישות, בביטחון עצמי, באהבה

אבל יש גם אנשים שיותר קשה להם להכיל - אולי הם ימצאו הזדהות עם מה שאכתוב להלן-

אני לא חושבת שהייתי נשארת חברה שלה

הייתי משתדלת שזה לא יהיה להיפרד ממנה בבום (היא לא דייט... רק חברה...) אבל הייתי נותנת לקשר לדעוך לאיטו...

אני לא יודעת להכיל מחלות נפש, זה גדול עלי, אני לא יודעת לחשוב כל שניה מה טוב לה ולהיות רגישה כי אולי זה יהיה לה טריגר ולא לזרום עם החיים

איזה פחד זה- את עושה משו לא נכון- ובמקום לומר טוב סליחה- אז היא מתחלפת! יו!

אני הייתי מתפדחת ממה טילים. אם היא בהתחלפות- איזה מוזר זה? מה אני יעשה איתה? עם עצמי? מה כל העולם יחשוב עלי שאני חברה של המוזרה\ היצורה \המסכנה הזו?

ואחרי ההתחלפות אני בכלל לא אוכל להתייחס אליה טבעי - לעשות כאילו כלום, כאילו זה לא היא.

אז אני אתפלל עליה מרחוק. ואם אני אראה אותה פעם- שלום שלום ודי.

חבל

מי שמרגיש\ה הזדהות עם תקובה כזו^ - תגובה קשה יותר, אבל גם טבעית

יכול להנהן לעצמו, או לכתוב הזדהות, או לכתוב התנגדות בשיא הכוח כדי להלחם עם עצמו, או כל תגובה אחרת

חברות שיש להן דידי (ככה להגדיר את זה? מוזר...) יקרות!

בטח פגשתן אנשים כאילו....

זה בטח כאב... והיה קשה ללמד זכות

אבל זה גם יכול להיות פשוט מהסיבה הפשוטה שמעולם לא נתקלת במציאות כזאת באמת, ואת לא יודעת איך זה בדיוק - ואם היית נחשפת למציאות כזאת, היית רואה שלא בטוח כצעקתה כמו שאמרת.

אני אישית למשל, גם לא בטוח שהייתי מגדיר את עצמי אדם שמתמודד טוב עם מחלות נפש, ובכל זאת, אחרי שהיה לי חבר עם מאניה דיפרסיה, אחרי שהכרתי חולה בהפרעת זהות - ראיתי שנכון, זה מחלה - אבל אפשר לחיות לצד אדם כזה, עם יותר התמודדויות, כן, אבל אפשר לחיות.

הגיוני שכאשר לא מכירים, הדעות יותר מחודדות, וכאשר נחשפים במציאות למקרים כאלו,נחשפים יותר למורכבות ולכך שזה לא שחור לבן, ואז, אולי, כן היית מוכנה יותר לקחת נשימה עמוקה לפני שאת מדעיכה את הקשר, ומנסה בכל זאת לראות האם את כ-ן מסוגלת להישאר איתה בקשר.

ייתכן גם, שמצב כזה שבו את כבר חברה מהעבר של מישהי כזאת ורק עכשיו זה התגלה אצלה, הרגש האנושי של לא לנטוש חברה בשעת צרה, היה גובר אצלך מעל לרגש הדחיה והפחד. יש הבדל גדול בין להתחיל להיות חברה של מישהי כזאת כשאת כבר יודעת שיש לה את זה, לבין להיות חברה שלה שנים, ורק לאחר מכן זה מתגלה או פורץ...

שוב, אני לא חולק על עצם מה שאת אומרת כעת, אלא רק מסייג ואומר שזה ייתכן בגלל מצבך כיום, שאת לא באמת מכירה מצב אחר (למעשה, ייתכן אפילו שיש לך חברה/חברות כאלו, שאת פשוט לא מודעת לכך שהן כאלו, כי הן מסתירות את זה...) 

שזה בכלל לא נכון שצריך לחשוש כל שניה, אולי עושים משהו לא נכון והיא מתחלפת.. זה בכלל לא כך..

וגם "אם היא בהתחלפות" - זה לא כ"כ מוזר. למי שיש מספיק שלוה וטיפה הרגל "להכיל" דבר כזה - יש בכך אפילו משהו נחמד. סה"כ - רבדים שבנפש של האדם; וכשמתגלים הצדדים האציליים, זה יכול להיות אפילו מפעים - איזה טוב יש באדם הזה (ובעצם - כנראה בפנים אצל כל אחד..).

ו"אחרי ההתחלפות" - אין כל סיבה לא להחליף חוויות, אדרבה: עידכון מה יש שם בפנים. כמו: מה דיברתי כשחלמתי?...

"מה יחשבו כל העולם"?... נו..  אבל "המסכנה" - זה לא. אולי הגיבורה, האישיות, המתמודדת-המופלאה..

ויש כאלה שנהיו חברות דווקא בגלל זה.

[אבל נכון שזה עוזר ללמד זכות על מי שקשה לה להכיל את זה. ביחוד "מרחוק", כשלא באמת מכירים במה מדובר. ולפעמים אנשים באמת "מפחדים" להיפגש עם משהו לא רגיל. אדרבה, כ"כ נורמלית ובכל זאת כך?... קצת מבהיל אותם.. אבל אל דאגה - זה לא יקרה לכם. זה נדיר.. אפשר להתייחס אליה בנחת..]

אם אתה אומר מהיכרות או לא (נראה שכן)

אבל כנשאלה כאן השאלה בפעם הראשונה (שאני מכיר) בפורום,

היא הוצגה כשאלה האם היא יכולה להינשא,

אז עניתי שנראה שכן רק צריך בעל מיוחד שיידע לקבל את ההתחלפויות

וגם שיידע להעניק חיים רגועים ללא ריגושים פתאומיים,

ועכשיו אני ממש שמח על תשובתך,

היא מחזקת מאד את הכיוון של יכולה להינשא..

מדבר מהיכרות לגמרי. מאיזה מקרה שקצת סייעתי.

וגם אני עניתי כמוך שבוודאי יכולה להינשא בעז"ה.

וגם מה שכתבת כעת מתאים לדעתי- ו"ריגושים" לא נורא תמיד.. רק באופן המתאים.

ב"ה

פורום נסיונות פעילים - http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/f12

או בתרגום חופשי - פח הזבל של הפורומים

אז כאשר אומרים לך - לנסיו"פ , כוונתם לך לשם ושם אתה יכול לכתוב את זה.

לא ידעתי שהוא נקרא כך 

אני באאאאאאאאאאאאא

אישתי לא השאירה לי ג'חנון אחד לרפואה 

בואו בשמחה 

יש לנו עוגיות פפושדו 

שמעתי ברדיו משהו דומה לא מזמן.

אז ככל הנראה זה לא הוא... אלא אם כן אני לא יודע לחפש מספיק טוב.

אז מסתבר שצדקתי בהנחה שלי שזה הוא, רק לא הצלחתי למצוא את זה קודם...מזל שיש פורום

רק פלאפון כשר!

ומחשב עם חסימה!

ובלי פורום ,  ל"ע 

אפשר לראות בו לא עלינו סרטים, ואפשר גם לכלות זמנך לריק מול שולה המוקשים וסוליטר עכביש .

לצלמוש תמונוש מהממוש

ולא נתן לנו לצחוק על זה אחר כך דיינו

זה מספיק לנו

או די לנו- היינו  מתים/ נעלמים?

אחרי מיעוט שינה בלילה...

איזה קורררררר בירושלים

מי שמגיע עכשיו - להביא מעיל 

(עוד מעט שבת!)

יום נהדר!

איזה שרשוריפלצת ומלחמות עולם היו פה על האם אנחנו בגלות או בגאולה ואווו 

ותכינו הרבה 

שיהנו להם מהגאולה שלהם

אני מחכה עדיין למשיח

לא התחלה טובה ליום... קצת מאכזב.

בס"ד

אחרי 3 נגלות של ארגז מפוצץ בעיתונים שרוקן ומולא מחדש.

לפחות במקום שלהם שהתפנה אני יכול לשים דברים הרבה יותר חשובים!

רק לשם ההמחשה, זה המצב של העיתונים בניקיונות של פסח לפני שנתיים, מאז נוספו עוד...

כן, כן, לא מראה על שפיות במיוחד 

מדברת כאן משהי שיש לה ארון שלם לעיתונים (!!) (מדף אחד לעלונים, אחד למקור ראשון, אחד להארץ, ואחד למשפחה באנגלית)

(והארץ זה מהעבודה של אבא, לא היינו משלמים להם ככ מהר;)

מדבר כאן מישהו שישב זמן רב כדי לדלות המון כתבות ממוחשבות מארכיון ידיעות הממוחשב בספריה הלאומית .

בעיתונים המתקדמים יותר, העלו כבר את העיתונים של 50 השנים האחרונות לPDF למחשבים, לאתרים שלהם, ומאז המצאת המחשב - גם הגיליונות דיגיטליים עצמם, ובעיתונים המעט פחות מתקדמים, עוד עובים על זה.

הרבה פחות תופס מקום, הרבה יותר נוח לחפש כתבה כלשהיא על ידי מילות מפתח, בתוכנת החיפוש במחשב...

בס"ד

|חובב אקטואליה|

לא משאיר סימן!!!

וסתם במקומות שאתה רוצה לייבש, כמו מדפים, ואין לך כח לסחוט כל הזמן את הסמרטוט (סחבה - לדוברי עברית).

העיתונים שאני תמיד לוקחת לשימוש ראשונים אלו עיתוני הספורט והכלכלה.

הראשונים לקחת זה העיתונים של הנשים!

כלכלה וספורט - אחרונים!

ועכשיו כל הפורומים מלאים חמץ, ואדמין המסכן צריך לנקות אחריו.

כמו שהמציאות מוכיחה...

עבדים היינו למאמע במטבח..  

<צ>

קצת עמוס, קצת לא קל, אבל אני בסביבה...

לא באמת בעיה להשיג אותי.

יש לנו אמנם אינטרנט, אבל אנחנו אצל ההורים בחג ולא סביר שנוכל לגלוש..

(אבל יקח לי עוד כמה ימים )

חג שמח!

.

עדיין ער בשעות אלה. בלא כל תקווה...

ומחר גם צריך לקום מוקדם.

הידד 

ברוך דיין האמת.

תנוחם מן השמיים חבר יקר. 

לעילוי נשמת אביך, מרדכי בן מסעודה דיאמנטה:

א  שִׁיר, הַמַּעֲלוֹת:
אֶל-יְהוָה, בַּצָּרָתָה לִּי--    קָרָאתִי, וַיַּעֲנֵנִי.
ב  יְהוָה--הַצִּילָה נַפְשִׁי, מִשְּׂפַת-שֶׁקֶר:    מִלָּשׁוֹן רְמִיָּה.
ג  מַה-יִּתֵּן לְךָ, וּמַה-יֹּסִיף לָךְ--    לָשׁוֹן רְמִיָּה.
ד  חִצֵּי גִבּוֹר שְׁנוּנִים;    עִם, גַּחֲלֵי רְתָמִים.
ה  אוֹיָה-לִי, כִּי-גַרְתִּי מֶשֶׁךְ;    שָׁכַנְתִּי, עִם-אָהֳלֵי קֵדָר.
ו  רַבַּת, שָׁכְנָה-לָּהּ נַפְשִׁי--    עִם, שׂוֹנֵא שָׁלוֹם.
ז  אֲנִי-שָׁלוֹם, וְכִי אֲדַבֵּר;    הֵמָּה, לַמִּלְחָמָה.

אח יקר, משתתף בצערך..

עצוב.

בבנין ירושלים תנוחמו.

ולא תוסיפו לדאבה עוד.

הצטערתי לשמוע

מקווה למצוא זמן בין כל הסידורים לפסח לקפוץ לנחם

בתוך שאר אבלי ציון וירושלים

ולא תוסיפו לדאבה עוד.

ברוך דיין האמת.

(עצוב לדעת את זה בע"פ בשלוף כזה)

איתכם תמיד.

לפני וגם אחרי

שלא תדע עוד צער, איש השקים...

המקום ינחם אתכם בתוך שאר אבלי ציון  וירושלים ולא תוסיפו לדאבה עוד.

(חיכיתי שיהיה שירשור...)