פורום צעירים מעל עשרים (עמוד 1765)

ואני בפיגור חמור.

כי אני חולה. ולא אכלתי כמעט כבר שבוע. ואני רעבה נוראאאא. ואין סיכוי לאכול בלי להקיא דקה אחרי את הכל 

 

 

התעוררתי משום מה..והחתימה שלך מפחידה

מצטער אם היא העירה אותך

לחינוך יותר קפדני...

איך נתת לה לברוח ככה מהבית ולהגיע עד אלי? דפקה לי בדלת פתאום ב3 וחצי..רצתה. שאבוא לראות אותה....


אוי..השעה..

בשעות הקטנות
החתימות הגדולות מטיילות
בלילה בלילה
הן דופקות על קירות
כדי למצוא עוד סיבה לקוות

אני אחליף אותה!!! 

לגלות ולראות עוד ועוד ארצות
אך בושה או עצלות ממלאות את ליבן
ובבוקר הם נעלמות בעשן
ורק חתימה אחת קטנה נשארת
ולי היא בסוד בשקט אומרת
אני תמיד אהיה החתימה שלך
וכל השאר הן כלל לא בשבילך

רומנטיקן!

מה מפחיד בללמוד תורה בחברותא בש״א?



ועוגי, מה קרה לביינישית של ספירת העומר?

לא זה מה שמפחיד..זה דווקא יכול להיות מגניב..
אבל הגודל,העיצוב, ציפיתי לראות שם את הרבנית ונראה לי היא קרסה תחת עומס הכובד של החתימה..

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

עד 120,000 חח סתם. זה מה שאיחלו לי...

יש זכויות יוצרים!

סתם, את האמת שזה החמיא לי שהשתמשת ברעיון שלי

קח גלידה מהמקפיא.

זה ימתין לך, ואז ביחד

אצלי אין הודעות אוטומטיות.

‏‎‎

אני חושב שהתשובה שלי לזה תלויה בכמה גורמים:

 

עד כמה המחיר של המוצר הישראלי מופרז יחסית לעלות הייצור שלו?

 

עד כמה ההפרש בין המוצרים עקרוני לי (או במילים אחרות, עד כמה אני קצר בכסף?)

 

 

והשאלה נהיית מורכבת יותר כשרוצים לשפץ את הבית וההפרש בין הקבלן הערבי ליהודי הוא 150,000 שקל..

והוא ענה שכשמדובר בהפרש לא הגיוני, לא צריך להעדיף יהודי

( זה מופיע בש"ע בנושא קניה מיהודי או גוי, אני לא זוכר איפה בדיוק)

כמובן שהנידון זה שהמיובא מיוצר במיפעל השיך לגוי, והכחול לבן מיוצר במפעל של יהודי, אחרת אין הבדל

( הפרש לא הגיוני: אם זיכרוני אינו מטעני זה שישית (שתות) )

לא יודע על שתות

אצלינו מוכרים את השוקולד הזה ואת הפסק זמן הרגיל בשקל וחצי.

האמת שלא חשבתי על הנקודה הזו של יצור בארץ או בחו"ל.

מהיום רק פסק זמן! (בל"נ)

 

(זה לא בגודל של פסק זמן גדול, וגם הגדול עולה 4 לא שמונה)

 

תוצרת כחול לבן שנמכרת בחול בפחות כסף!

כן כן,
שלוש טעמי בדולר...
(אני ממש זוכרת שהבאתי איתי לארץ קופסא של שקדי מרק והמחיר שלה היה יותר זול מאשר בארץ! כשכל ההבדל היה הכיתוב בעברית או באנגלית...

ומעצבן!

מה שפה אין.

 

זה ידוע שבחו"ל מוצרים ישראליים מוכרים כמו עלית ושטראוס, אוסם וכאלה - זולים יותר.

זכור לי משהוא מימי מחאת הקוטג' על כך שלפעמים זה לא חוקי,
משהוא על זה שאים אפשר להוכיח שהם מממנים את ההפסדים שלהם מהתחרות בחו"ל ע"י הפקעת מחירים בארץ (יש לזה שם מפוצץ שלא עולה בזיכרוני כרגע) אז זה לא חוקי

פה בארץ ביסלי שנמכר באום אל פחם ב2 שקלים כי כתוב עליו בערבית???
(ויש עליו גם הכשר)

זה מעצבן!!!

אחרי זה שואלים איפה הכסף

כנ"ל כל המוצרים!

אפשר לקנות מוצר ׳כחול לבן׳ מחברה ישראלית בבעלות תאגיד מחו״ל שרוב העובדים במפעל זה ערבים או שאפשר לקנות מיובא מחול שלפחות שם העובדים גויים אבל לא אויבים שלנו והיבואן הוא יהודי. (כמובן שיכול להיות הרבה אפשרויות ויש הרבה מפעלים, כוונתי שלא בכל מצב כחול לבן.)

זה כמו להגיד שקטשופ טעמן דומה לקטשופ אוסם. זה עיוות כל כך גדול של האמת...

 

בתור אחד שאכל תקופה די ממושכת בעיקר את חטיף הפנגו (לא כל יום, אבל כשאכלתי חטיף שוקולד לרוב זה היה זה) - אני יכול להעיד בפה מלא, הוא לא מתקרב אפילו לפסק זמן, אפילו הפסק זמן הכי קלאסי שיש.

 

חוץ מזה שפסק זמן גדול היום עולה בסביבות 5-6 שקלים, שזה כבר לא פי 8 משקל לטנגו - ודבר שני פסק זמן גם יותר גדול אם אני לא טועה - ושוב, הנקודה העיקרית - הוא הרבה הרבה יותר טעים מטנגו. אין ספק בכלל.

 

ועל איכות משלמים, חבר... ככה זה בעולם הצרכנות - תמחור מוצרים נעשה על בסיס ביקוש והיצע, מיתוג ואיכות.

 

אבל מי שלא רוצה, מי שאין לו כסף - בשמחה, שיקנה טנגו (כמו שאני עשיתי פעמים רבות). 

על הרוב..אין בכלל מה להשוות בינהם..חוץ מזה שאצלנו יש מקומות שהטנגו עולה 2 שקל ככה שזה בכלל לא פי 8..
זה ליגה אחרת לגמרייי!! כמו להשוות פיצה סינטטית לפיצה אמיתית..זה בכלל לא אותו טעם

קונים גם בגלל העיצוב..

אבל למה "תמונת השנה"?...

 

זה יפה לדעתך לפרסם את זה?...

איך המצלמה תפסה את זה?!

 

זה נראה נורא..

רגלו של הצלם נתקעה , ולאחר מכן דנון חש לעזרתו ,

 

אבל אם אני כבר מזכיר אותו (זכר צדיק לברכה) אומר שהוא הוגן בעיני! (ביחוד ביחס להרבה אנשים בכנסת )

נראה כאילו הצלם רצה ליזרוק עליו נעל אבל הוא שכח להוריד אותה קודם מהרגל.. 

 

 

 

<צ>

(אם כן-)
אוי ויי /עוצם עיניים/
ולמה זו תמונת השנה? הלך לבנאדם הגב + מקור ההכנסה שלו...

דני הזה יותר מידי חייכן בשביל הסיטואציה הזאת

ובגלל שהצליח להציל אותו, למה ישר חושבים רע?

צלם אחר הנציח.

זכור לי למשל מהפעם הראושנה שפתחתי חשבון בנק לבד והפקדתי כמה גרושים לשם.

 

 

נראה לי שעם הגיל וההתרגלות, זה יעזור להפחית את הלחץ.

עצות מעשיות:
לפעמים כדאי להיכנס לסוג קטן של 'אקטסזה' לפני כן, כמו לעשות ריצה או לשמוע מוסיקה מלהיבה, או כל דבר מהנה שמעלה את האנדרלין, ואז האדם מגביר בעצמו ביטחון והרגשה טובה, ולא לחשוב כלל על השיחה, ובצורה טבעית אותה הרגשה שהיה לו לפני ימשך לתוך השיחה.
לפעמים, אדם צריך פשוט לנתח ולחשוב במחשבתו, שהתוצאות הם לא יהיו כ"כ נוראות, כמו שהדמיון שלו מטעה אותו לחשוב.

בגיל שלנו אנחנו נותנים לפיליפינית לעשות את השיחות האלה...

אז את מאריכה ימים אפילו עוד יותר 

רבי לא מחליפים

מזדהה מאוד!!!

שנקראית חרדה חברתית

לא מכירה אותך ולא יודעת אם יש לך חרדה חברתית, אבל אם כן, אפשר לטפל בזה אצל פסיכולוג

לי היה חרדות שונות ומשונות, במשך שנים, והייתי אצל פסיכולוגית והחרדות נעלמו.

אני מכירה את זה גם מעוד אנשים שסיפרו לי

לכתוב מה רצית להגיד או מה אמרו לך- זה יכול למקד אותך וככה חלק מהלחץ ירד ואולי תהיי יותר רגועה תוך כדי...

בע"ה אני אנסה..

אני עדיין בשלב הראשון של החרדות שלך רוב הזמן.

רק כשאני עצבנית או שמודעת לרמת הדחיפות של השיחה אני אעשה אותה.

 

אין לי מה להגיד יותר מדי..

מכירה את זה ומזדהה עם התיאור

ב"ה בשנים האחרונות הרבה יותר טוב בקטע הזה

פשוט לומדים מניסיון

כמה טיפים:

*להתמקד,לחשוב פחות או יותר מה חשוב לך להגיד

*אם זה שיחת טלפון בנושא מורכב וארוך-לכתוב בנקודות את הנושאים שחשובים לך

כך שלא תשכחי שום פרט

*פשוט לחייג,תני לאצבעות ללכת במקומך

אחרי אלפית השניה של דפיקות לב מואצות

מישהי תענה מהעבר השני של הקו

ופתאום תשמעי את עצמך מדברת ברהיטות ובשטף

*לא יודעת אם זה מעודד,בשיחת טלפון לא רואים אותך

רק שומעים את מילותייך

ובמקרה הכי גרוע,מה כבר יכול לקרות

מקסימום מנתקים <צ>

 

 

 

טוב לדעת אני לא היחידה!

עבר הרבה עם הגיל.
(וזה בא עם עוד כמה דברים מהצד אצלי)

פעם היה לוקח לי שעות להתקשר..היום אני עושה על החיים ועל המוות לפני שאני מתקשרת..הלב דופק רק עם צליל החיוג...עד המילה הראשונה..אבל אחרכך זה זורם לי בשיחה..
זה רק באנשים לא מוכרים, כן? בנקים וחנויות וקופ"ח לא נכללים בזה...

יכול להפוך את זה לבוקר רוקד

הוא לא ישן הוא שקוע בריכוז בנסיון להשאר צעיר. אתה יודע כמה זה קשה להיות פרזנטור של פורום צמ״ע?

הו... אתה מזכיר לי דברים מפעם‎ ‎

היה נעלם

(יכוליות שאני עדיין רעב, אבל העיקר שאני לא סובל מזה )

לתרה! "לא רעב ללחם ולא צמא למים כי אם לשמוע את דברי ה' "!
האמת היא, יש מצבים שאני לא יכול לישון כשאני רעב מבחינה חומרית, אז אני אוכל snack כזה, לומד או קורא לכמה זמן וחוזר לישון.

היה כיף להכיר!!

אשתי ממש הצטערה שהיא לא יכלה לבוא

 

ממש הפסדת שלא ראית אותה!

בס"ד

מאוד נהננו להכיר

לק"י

היה מאוד נעים להכיר!

היי אנשים, אפשר להצטרף?

אני תכף אשוב..
נעים להכיר!

מקווה בשבילך שזה עבר כבר

דברתי כמעט שעתיים בשיחת וידאו עם חברתי הטובה שלי שטסה לה הרחק (שליחות)
וזה היה פשוט מרענן!

אחרי יום מתיש למדי באוניברסיטה ולאחר מכן משמרת מתישה למדי במרפאה.

למה אני עוד לא ישנה?

20140217004855.jpg

באלי גם לעשות פעם איזו מסכת מלפפונים

הולכת לעשות ממחר,

אם מישהו רוצה להפתיע אותי בחופשה בטוסקנה זה הזמן!

 

 

לק"י

קיבלנו מתנה נחמדה מאוד!
השאלה ממי?!
אשמח שהאחראי לדבר- יזדהה פה, בשיחה אישית, בהודעה או איך שבא לו.

תודה רבה רבה

אלא מי?

כיף לראות את הסמילי הזה מידי פעם

‏‎‎

'לא'. 
כי זה לא הגיוני להאכל כל בוקר ע"י חביתה אחרת. זה גם לא סטטיסטי.

 

את נוהגת לשים קוקס?
ומה בנוגע לשורש וגרביים?

פתאום השאלה על הקוקס נהיית מעניינת, אה? 

ובאיזה ישיבה למדת (אם למדת) ?

זה אומר שאפשר לשאול כל מיני דברים שתמיד רצינו לדעת?

רק שיהיה מעניין, ברור?

יש לך פה פצל"ש?  (מספיק מעניין? |תוהה|)

למרות שההודעה הראשונה שקיבלתי פה באישי היתה: "פצלוששש!!!".
ולא היה לי שמץ מה זה פצלו"ש, ומה עשיתי שהפכתי לאחד.

//(אח שלי היה 'נוסע לשחק כדורסל', כשהמגרש- נמצא חמש דקות מהבית. ככה שללכת להליכה- הרבה יותר מתיישב במח.)

אא"כ התשובות ממילא לא יהיו נכונות

וביתר רצינות-
במקום לשאול שאלות, ואז לנחש מיהי ה'אישיות' המדוברת, אתה יודע מי האישיות, ונשאר לך רק לשאול שאלות. 
זה פשוט יותר. מנסיון.

כשהגיבור מחליט שהאאוטינג מספיק לו?

ואז אני גם אוכל להוסיף עוד חוק מתוך כל האלה שרצים לי בראש..

אני במקומך הייתי מחפשת תרוץ למה מעמדי משתווה לאשה בהריון..

בכל מקרה, תקני כבר מעכשיו שכפץ וקסדה..

ובעיקרון, יש על ה<צ> המוגדל זכויות יוצרים..

 

<צ>

<צ>

 

בכל מקרה, הנושא כבר עלה במוחי..

 

אבל אז אני יצטרך לשים מידי פעם <ר> וזה פחות זורם..

בדיוק היום המנהל שוב העלה את הרעיון של "סיור לימודי" שכזה

לטענתנו על המראות הקשים...
"אצלנו פחות רגוע"
יש דברים שלהם מותר לעשות ולנו לא
(כמו חדר הרגעה וכ' מבלי להכנס ליעילות או נכונות השימוש)

אבל בעיקרון, שלחי אותה לפה.

בהצלחה ומזל"ט.

http://www.ygolan.org/play.php?les=53

או משהו דומה, כך שזה מבוסס

הסתברותית,ראה באתר של הידברות בתכנית בה אירחו את פרופ' אליהו ריפס שהוא הוביל או בין המובילים של המחקר הזה.

כל מקורו של הרעש השלילי שהיה סביב זה הוא של מדענים אפיקורסים שסירבו להאמין שאלו היו תוצאות המחקר וערערו על אמינות התוצאות,לא על השלכתן באם הם נכונות.. אנחנו יכולים לקבל בלב שלם שאנשים יראי שמיים שעסקו בזה באו עם תוצאות מרשימות,ואיננו נזקקים לתירוצים דחוקים שלא היו מתקבלים על הדעת לומר בשום נושא אחר.

 

הכל מובהר בתכנית:

http://www.hidabroot.org/MediaDetail.asp?MediaID=13753

 

מכיון שהכל מובהר שם,ומוברר היטב מה בעצם הטענה,אני לא חושב שיהיה טעם אם אענה ממה שאני יודע על קושיות כביכול,הכל שם

כמו גימטראות, הגיוני שיש בזה משהו, אבל יש בזה הרבה לא משהו.

 

(במילים אחרות, הרבה שגיאות false positive)

http://multimedia.huji.ac.il/video/outreach/0506/madua/04.html

 

ההרצאה אמנם מוגשת ע"י מתנגדת לדילוגים אבל היא מציגה את שני הצדדים בצורה יפה.

 

כל זה בהקשר המתימטי.

 

בהקשר האמוני אני לא חושב שקיומו או אי קיומו של צופן שכזה אמור להשפיע כהוא זה על האמונה שלנו.

 

וזה רק מחזק אותי יותר לראות איזה עולם מאגניב

הקב"ה ברא

אולי כי אני רציונלי ולא אוהב כל מיני שטיקים 

(אפשר להכויח גם דברים אחרים שם, וגם בספרים אחרים ככה שזה לא מדעי ממש)

אם נעשה את אותן בדיקות בהארי פוטר (להבדיל), האם נשיג פחות תוצאות או לא?

בדיוק השבוע הוא נתן את הדוגמא הזו

אנשים מזהים אותי ואני לא מזהה אותם

ומבינה מה זה אומר, היא לא אמורה להיעלב.

אבל יש מצב שהיא לא מבינה..

אבל אני למשל, שונה לחלוטין ממה שנראיתי עד לפני כשנה.

אז זה צד ללימוד זכות.

קורה שלא מזהים.

 

גם לי זה קורה לא לזהות אחרים.

אז לי זה עלול לקרות גם אם אני כן התייחסתי.

קורה, יש אנשים שיותר קשה להם לקלוט פרצופים.

(במיוחד אם לא דיברת איתה מעולם)

הוא בכלל מכיר אותך..
זה יותר הורס

וגרוע מכך-אני זוכרת שמות ושמות משפחה ואיפה הם גרים ומתי היום הולדת שלהם.

 

א"כ איפה הבעיה?

אני מפחדת שאני זאת שזוכרת יותר מדי, אז אותי לא זוכרים, אז אני מעדיפה לעשות את עצמי לא זוכרת אותם. 

 

לגלות לכולם? שידעו מתי לעשות לך יום הולדת?

יפה יפה...
אני מקווה להגמל עד אז..