פורום צעירים מעל עשרים (עמוד 1772)

המוכרת גם בשמה הפחות רשמי GBCK630

 

אכן, מעניין לגלות שיש אפילו בת שלא מכירה את ענבל באתר

אז הוא "נזרק".

בעבר הרחוק הוא נאגר בפח ואז "נשפך" החוצה.


(אני אוהבת הגיגים מרחפים כאלו מהסוג שחושבים עליו בזמן שחופפים שיער, חותכים סלט או כמעט נרדמים ...)

קוראים מה כתוב על השמפו

 

 

(כי ככה אומרים בצרפתית והראש מתרגם אוטומטית..)

תלוי איפה

סתם 

לך תוריד את הזבל לפח..אבל זה תופס רק בקומות עליונות

בית זבול לך מכון לשבתך עולמים

דברים שאני חושב בדרך לזבל,
איך שני הדברים מאותו שורש, איך?

מזמן לא היה כאן רגע של עברית!

איך לא להרים את המכסה בלי לגעת בו, או... איך להצליח לברוח לפני שהחתולות יקפצו... או.. שיואו, יצאתי יחפה.

ובסוף כמובן אין ברירה אלא להרים את המכסה

ושהחתולות יקפצו...

 

וזה לא נורא כמו שחשבנו

או שכן

טסים הביתה לשטוף, ונכנסות זכוכיות ומגעיל נורא...

שגם בצפרדע תהיה פתיחה רגלית

רק חבל שלא שואלים אותי

הכי טוב לדפוק על הדלת של הפח לפני שפותחים ושיקפצו מהדלתות האחרות..

(דהיינו- מה אני חושבת כשבעלי בדרך לשם)
מה לי ומי לי אם הוא שופך או זורק-
העיקר שבבית התפנה עכשיו ככ הרבה מקום להעמיס שןב...

זרוק את הפח, זבל!

או זרוק את הפח זבל

רק מאז שהתחתנתי נהייתי "מישהו"!

"מישהו" יזרוק את הזבל,

"מישהו" ירחץ את הכלים,

וכן הלאה....

זו ממש הקלה, כאילו הבית הוא הגוף שלי וה זבל הוא פסולת

לזרוק זה עם מטרה לתפוס

שמע, אתה חייב להעביר לי קורס פעם (אם כי כמה שזה מגרה, ככה זה משמין בטח ).

אני צבעתי ....) 

יש לך מה להתקדם בתחומים של קומפוזיציה ועירבוב צבעים 

(אני דואגת שלא יהיה לך עין בטעות... ) 

 

 

זה רק משפר ! 

"על כל פשעים יכסה בצק סוכר" 

אם אתה רוצה שנראה ונדע אם העוגה שבפנים טעימה- 

אתה צריך לשלוח פרוסה לפה!  

 

כל הכבוד לך 

 

נראה טעים

וברצינת... 

בע"ה שתזכי שאלה תמיד יהיו ה"צרות" שלך - לקפוץ משמחה לשמחה.

בכל אופן, זה באמת לא פשוט שהלו"ז כל כך צפוף אבל היי! לא לשכוח - עוברים את זה מתישהו..

 

בחתונה לא חייבים להישאר עד מאוד מאוחר.
הברית בבוקר, מה את עושה אחר הצהריים? יש אופציה לארגן סידור לילדים לאיזה שעה-שעתיים ולפנות זמן שהוא נטו לעצמך, מעין "ניקוי ראש"?

 

 

 

 

 

 

 

שיהיו רק שמחות!!!!

לגבי להיות בברית- 

אני הייתי שואלת- עד כמה משמעותי הנוכחות שלי שם, כי יש מצב שהיולדת ממש צריכה את חברות שלה שם איתה... 

גם לגבי החתונה- את עוד חברה- או חברה טובה של הכלה? אולי תוותרי דווקא על זה? 

 

וואי! מתי תכיני שבת? מתי תכיני אוכל לסעודה? 

(תזכורת: יש לך שפחה אלקטרונית שנקראת: מקפיא) 

הברית - של אחותי!

החתונה - של בת דודה!

אני כנראה אלך בסוף רק לחתונה.

 

אנחנו 9 אחים, ואני בלי רכב אז תביני

בעסה!

אבל תודה שהבנת אותי, וחשבת על כל הדברים כמו שבת.

 

מזל טוב דודה! 

הרבה ברכה! שתזכו להכניסו בזמן בבריאות ונחת! 

 

 

לא! לכי לברית, לא לחתונה!

אחותך צריכה אותך... בתדודה- יש הרבה יותר...  

 

אני יודעת שאצל ספרדים אין דבר כזה אוכל לשבת מהמקפיא... אבל בשעת הדחק וזה...  

אני לוקחת את כל הקולות של האשכנזים ואת כל הקולות של הספרדים.

החומרות לפח!!!

והרב נוח לי

 

הבנת?

 

אני ממש מאמע צדיקה

מחמירה רק בונשמרתם מאד לנפשותיכם

 

זה הדבר הייחיד שעדיין לא עזתי לנסות... 

בטח הרבנית נוחה מיקל  המציאה מתכון... 

אם את יודעת שדבר מסויים לא יהיה בשבילך "שמחה", אלא "עצב" - אז סנני. תשתדלי כמובן לסנן מהפחות חמור (קרוב רחוק רחוק רחוק) אל החמור (קרוב מדרגה ראשונה) - אבל ככלל אל תרגישי מחוייבת לאחרים יותר מאשר אל עצמך.

 

רק זכרי להודיע בסבר פנים יפות ובהתנצלות שלא תוכלי להגיע...

 

ב"הצלחה בכל מקרה! והלוואי שרק תהיה הבעייה הזאת של ריבוי שמחות ולא להיפך חלילה...

אמן

ותן טל ומטר לברכה על פני האדמה

אתה צודק בכל מילה

הרבה שמחות גם אצלך

רגע... חליל זה לא שם ערבי?

אבל באמת צריך להיזהר מאוד

ושבת שלום.

קורה לי הרבה..

יום האהבה זה בטו באב!!!!
שיפסיקו לבוא אנשים!!!

הייתי כ"כ גמור אתמול שפשוט צנחתי ונרדמתי.

לפחות הספקת..

רצברשת

לכל מי שרוצה לדמיין איך ייראו חייהם של המתגייסים החדשים מהישיבות:

החוק המאפשר את דחיית שירותם הצבאי של בחורי הישיבות ואברכי הכוללים ומאפשר להם ללמוד בישיבות במקום ללכת לצבא הלא הוא: חוק טל, בוטל. ועומד לפקוע בקרוב, אם לא ימצא פיתרון חלופי עד אוגוסט יגויסו אלפי בחורי ישיבות ואברכי הכוללים וישתלבו במערך צה״ל, בכך יאלצו לעזוב את אוהלי התורה ולעבור לאוהלי הקרב.
חושבים שיהיה להם קל?! לא ולא הנה תאור הימים הראשונים....

א׳ אלול
הגיע היום. עשרות אוטובוסים מגיעים להיכלי הישיבות ומעמיסים את בחורי החמד במהירות, לבושים כובעים וחליפות ציציותיהם מתנפנפות וכשהם מצוידים בשקית ניילון קטנה של גל פז ומסכת נזיקין ביד, הם עולים בזה אחר זה ״לפחות גמרו עם הסיוט של להידחק בתור להגשת דיחוי בלשכת גיוס" מפטיר מוישי בעגמומיות. ראש הישיבה עם זקנו הגדול עובר באוטובוס, נפרד מתלמידיו ומחלק רמב״ם ׳היד החזקה׳ במהדורת כיס ״שיהיה לכם יד חזקה״ אומר ומעודד ״תראו לגויים האלה מה זה״.
האוטובוסים נוסעים לדרכם לעבר הבקו״ם [בסיס קליטה ומיון] ובדרך חרף צעקות הבחורים מוקרן סרט קצר על הצבא. האוטובוסים מגיעים בשעת צהרים ופולטים בזה אחר זה את מיטב עילויי עולם הישיבות בחורים ואברכים מכל קצוות הארץ – ליטאים, חסידים, ספרדים, הכל בערבוביה. ״בצבא לא תהיה גזענות" הצהיר הרמטכ״ל כמה שבועות קודם לכן, אצלינו אין מכסה של 40% ספרדים לבסיס, אצלינו כולם מעורבים.

״אני המ"כ שלכם, תסדרו ותעמדו בשלשות" נשמעת צעקה מפיו של בחור צעיר מלא בפצעי בגרות. ״מה זה מ״כ?" שואל צביקי, "זה מפקד כיתה" עונה חיים שאחיו לא עלינו כבר הלך לצבא מזמן, "מין מפקד זמני כזה שמשגיח עלינו פה בבקו"ם כמו המקק בישיבה". "מנחה" צועק מאן דהו אוקי אומר המ״כ שקיבל הוראה לנסות להתחשב ולא לעורר מהומות,יש לכם רבע שעה, תתפללו.
מתחילה מהומת ענק "נו תיגש" "לא תיגש אתה""לי יש חיוב" "רגע איזה נוסח?" "מה פירוש? אשכנז ברור!" "מה זה?! רק ספרד" "השם ירחם עליכם איך נתפלל נוסח של פולנים קרים, אצלינו בעדותהמזרח יודעים לכבד בתי כנסת" "אשראי יושביי ביתכו" בוקע קול במבטא חסידי כבד, "קורבנות,קודם קורבנות" צועקים מספר תימנים בבהלה "אבל לי יש חיוב" "אויגוועלד פרענקים" "הרב עובדיה פסק...." "קודם אומרים שלוש פעמים יחי אדונינו" מתערבים בוויכוח כמה מזוקנים צעירים וחוץ מזה
שעכשיו זה זמן לשחרית בכלל. זעקות עולות מכל עבר, ויכוחים הלכתים, הוכחות, מקורות נשלפים. "עברה רבע השעה שלכם" צועק המ"כ, "אבל עוד לא הספקנו" מתקוממים כולם" " תוספת עשר דקותף זוזו" כולם מתפזרים בבסיס ומקיימים תשעה מניינים שונים. שעה וחצי מאוחר יותר נאספים כולם שוב.

מתחילים לעבור שרשרת חיול מוסרים פרטים אישים מצטלמים ומקבלים תעודת חוגר ושרשרת עם דסקיות זה ״לא תלבש״ מתעוררת מחאה "אנחנו לא נלבש שרשרות על הצוואר" ויכוחים סוערים ומריבות מסתיימות רק בהתערבות ח"כ גפני שמגיע למקום.
"המספרה אישי שלכם, תשננו אותו בע״פ, בזה תשתמשו להזדהות מעכשיו והאלה זה השם שלכם. לדוגמא אתה הוא פונה לבחור שברירי למראה תזדהה! הבחור מחוויר ומתחיל לגמגם ״קו קו קוראים לי חיים צבי...״ ״לא! לא! מספר אישי בלבד!״ צועק המ״כ תזכור בצבא מספר אישי זה כמו השם שלך, תגיד אתה הוא פונה לבחור אחר אני 853442 הכהן עונה הבחור בהיסוס.
כעת לשלב הרפואי "תקבלו ארבע חיסונים שונים" אומר המ״כ ואחרי זה תעברו בדיקה רפואית קצרה. ״אני לא מקבל שום זריקה לפני שאני מתייעץ עם בני פישר״ זועק אברך מבוגר ״תתקשרו להרב פירר״ מבקשים כמה אברכים. מספר חסידי גור זועקים במקהלה ״ליצמן תביאו את ליצמן לכאן, חוצפה תביאו אותו״

מוליכים את כולם לאפסנאות בכניסה מודבקות מודעות עם סיסמאות צה"ל 'חייל שפר הופעתך' נו שוין אומר מישהו, "אני מקווה ששוואקי מתגייס והוא יראה את זה".
כולם מקבלים מדים ונעלים צבאיות ומתלבשים, מספר בחורים חסידי גור מלמדים את כולם איך מסתדרים עם הגומיות שבתחתית המכנסים, אברכים ספרדים שואלים האם מקבלים גם מדי ב' יוסף? קבוצה של בחורים חסידי ויז'ניץ ובעלז מתאגדים ודורשים ללבוש את המעיל הארוך מעל המדים, מתעורר ויכוח עז עם המפקדים, קריאות "נאצים" נשמעות מכל עבר ובסוף מושגת פשרה לפיה ילבשו את המדים ומעליהם הגרטל.
המסדר הראשון כולם מסתדרים בשלשות המ״כ צועק "לקבלת המפקד, המחלקה תמתח להקשב","שתיים שלוש", .....״ימים על ימי מלך תוסיף......״ בוקעת שירה אדירה״ סתמו תפה ותעברו לדום״ נובח המפקד, אתה שם תעמוד דום, תעמוד דום אמרתי, הבחור ממשיך לזוז ״אתה תקבל כלא״ מתיז המפקד באיום ״המפקד הוא לא יכול לעמוד דום״ "למה?" ״הוא חסיד ברסלב״.
"המפקד מעביר תדרוך קצר ומסביר "עכשיו ילכו כולם לחדר האוכל לאכול, אחר כך תשובצו ביחידות השונות, לפני השינה תקבלו שעה חופשית, תלכו לישון ומחר תוסעו לבסיסים שלכם ותתחילו טירונות"
בחדר האוכל המ"כ מסביר שהצבא התחשב בצרכי החרדים והביא אוכל בהכשר מהודר מבול שאלות תוקפות אותו: "מה ההכשר" מי המשגיח"... "זה בסדר כל העופות בהכשר מהודר של 'שארית ישראל'" שלושה אברכים חסידים מתעלפים בקצה האולם המ"כ ממשיך ומשוויץ "ואפילו לכבוד היום הראשון הבנו לכם קוקה קולה "שומו שמים, הרב לנדא?!" זועקים מספר בחורים ויוצאים בהפגנתיות משל אשתו של הרב לנדאו באה לשיר לפניהם "אני אוכל רק בית יוסף" אומר אברך בעל חזות מזרחית "השם ישמור זה טרפות, רק הבד"צ... מהמומה ענקית מתעוררת במקום, לאחר כמה שעות שוכחת הסערה כשהצבא מייבא במיוחד מעדנים מהדר גאולה בירושלים וחלות של מאפיית ויזניץ'.

כולם אוכלים שבעים ומופנים לראיונות אצל קציני המיון שיפזרו אותם בכל יחידות צה"ל מכיוון שאי אפשר ש-64,500 בחורים ואברכים ישרתו ברבנות הצבאית, בלהקת 'פיקוד שבת', ובצוות ההווי 'פילגש בגבעתי'
קציני המיון נתקלים בהתעקשות על הפרטים ובטענות כנגד השיבוצים המוצעים:
"אגוז?אתה רוצה לשלוח אותי ליחידת אגוז! השתגעת?! אגוז גימטריה חטא אני לא הולך ליחידה כזו. לי מתאים יותר להיות ב'יחידה לסילוק פצצות', יש לי עבר ארוך במשמרת הצניעות."
"צנחנים? אני? אתה יודע לאיזה בעיה הלכתית אתה מכניס אותי, מתי מברכים תפילת הדרך בצניחה? מאיזה גובה? ואם זה רק צניחת אימון, מברכים בשם ומלכות? לא רוצה ללכת! אני מעדיף מסתערבים לעשות מערבים וכדומה, הרי כבר בצעירותי למדתי בישיבת 'מערבא'."
"אתה תיסע לבה"ד 3 [בסיס הדרכה]" "אבל אני כבר ועד שישי?"
"מתאים לי לעבור קורס בהסוואה, אני כבר ממילא מומחה בתורת הנסתר"
"אוקי אני שמח לבשר לך שאתה תלך לחייל האוויר" "שומו שמים, אני בחיל האוויר?!לצאת מהארץ?! לא יקום ולא יהיה! אני חושב שאני מתאים ליחידת הצלפים, כבר יש לי מספר שנים הסמכה של יורה-יורה" "אבל בכולל אמרו עליך שאתה מחטיא את הרבים"
"אתה תהיה בגבעתי" "המפקד חשוב לי לציין שאני לא יכול לעשות שמירות שש שעות כמו כולם אני יכול מקסימום חצי שעה כי אני הולנדי"
המיונים המפרכים הסתיימו. סופו של היום הראשון כולם מתארגנים לשינה, בפתח הבסיס מופעים לראשונה כמה חסידי אמשנוב שמתחילים להגיע וכולם מנצלים את שעת הט"ש [טרום שינה] או בשמה החדש שעת ק"ש (קריאת שמע) למעריב. חברונרס הם היחידים שלא מתביישים מהמקלחות הצבאיות המשותפות. וכולם הולכים לישון לקראת מחר.

וזה מצחיק ממש כמו אז.

 

משמע שלא התקדמנו?..

אני לא מאמין שקראתי את כל זה שוב למרות שאני מכיר את זה. 

מדי בית יוסף... אח..

 

ציחקקתי לעצמי די בקול באוטובוס 

 

"שתיים שלוש", .....״ימים על ימי מלך תוסיף......״ 

קצת הוציאו אותם ילדים בני שתיים, אבל חמוד..

פשוט נמאס לי שהפורום מדווח לכולם שערכתי את ההודעה שלי.

ואני עורכת המון, וגם אחרי העריכה יש עוד מה לערוך בד"כ... מעניין מה זה אומר עלי...

אבל עדיין לא סיימנו את המחקר המעמיק, נעדכן כאשר יהיו תשובות מענינות מעל ספק סביר.

אבל התשובה שלך הפתיעה אותי לטובה...

וגם את הסגנון.
אבל את יודעת, בחירה חופשית

ובכיף

יש לך מצב רוח ממש טוב יחסית לשם שלך

ממליץ מאוד לכולם! זה פשוט נהדר!

אמן שתשאר ככה כל הזמן

(ואתמול היה גם כן)

בין היתר- חברים מהפורום... 

אז את מבינה שנחתת במפגש פורום דה-לוקס  

 

 

מזל טוב! 

 

שרשורפלצת תמיד נשמע לי רע

בס"ד ובהשתדלותי

 

2. האמת שהיה יום די סבבה      

 

לילה טוב לכולם

לילה טוב.

[הגעתי היום, עד לשאילות הלכתיות ומשפטיות, אם יש קנין בחלקת קרקע בירח, ואיך שומרים שם שבת, איך מגדירים את זמני ההלכה שם. אם נגלה שיש חייזרים מה קורה אתם מבחינת שבע מצוות בני-נוח, ומה הדין אם אדם רצח אותם- האם זה מוגדר כרצח, או צייד, או פגיעה בטבע. תתחילו לחשוב על השאלות האלו, אנחנו לא יודעים מה המאה השנים הקרובות מצפינות לנו.]

כתבתי פעם בנושא

לדעתי צריך קודם לדון על החלל

יש תשובה של האג"מ שבמטוס הזמנים הם כמו למטה מתחת למטוס. (וזה הגיוני ופשוט)

 

לדעתי אין סיבה לא להחיל את זה גם על החלל, יש כח משיכה בחלל בדיוק כמו במטוס (בהפרש של ריבוע המרחק, אבל זה לא הבדל אכותי) וממילא אתה קשור לעולם בדיוק אותו דבר.

ההבדל היחיד הוא שאין אוויר. אבל את מי מעניין האוויר? למה שהוא ישנה משהו?

 

עכשיו בדרך כלל מי שהולך לחלל נוהג ליסוע במהירויות מטורפות ועושה סיבוב מסביב לעולם פעם בשעה וחצי. אבל זה לא אמור לשנות כלום, זה כמו מי שיחליט לעשות סיבוב כזה מסביב לעולם (וזה שייך בארץ מאד צפונית שהסיבוב יותר קצר)

 

ברור שמי שעושה סיבוב מסביב לעולם צריך להתנהג לגבי זמנים כמו המקום שהוא נמצא בו באותו רגע (וכשהוא מגיע לקו התאריך הוא מחליף יום, וכן כשהוא רואה את השמש שוקעת הוא מחליף יום) ואותו דבר יעשה מי שנמצא בחלל.

 

לגבי מי שבירח\מאדים\כוכב אחר, לדעתי זה בדיוק כמו שהוא בחלל. פשוט מסתכלים איפה הוא יחסית לעולם.

הרי עדיין יש לו קשר לעולם, העולם מושך אותו, ואם הוא לא ינוע הוא יפול לעולם (גם הירח עצמו יפול לעולם אם לא ינוע) וא"כ ה"למטה" שלו הוא המקום בכדור הארץ שהכי קרוב אליו, ויש לו את זמני היום של אותו מקום.

ואע"פ שיש לירח ג"כ כח משיכה, זה לא אמור לשנות משהו. זה סתם כדור אדמה שיש לו כח משיכה ומושך אותך.

 

לגבי קניינים בירח יש תוס' בע"ז שהירח והכוכבים יש להם דין מחובר לקרקע, ממילא הוא ככל מחובר קרקע שנקנה בכסף שטר וחזקה

 

לגבי חייזרים - כשיתברר שיש דבר כזה בכלל נצטרך לדון. 

מה תעשה עם מי שנכנס תפילות? מחויבים על כל אחת או על כולם? הדלקת נר חנוכה? זמן קריאת שמע? מי שהיה במקום שעכשיו שבת בו חזר ליום חול ושוב לשבת? שבועות? צומות?

זה לא שאלה שקשורה דוקא לחלל

והיא קשורה לסוגיית קו התאריך

 

יש מחלוקת אחרונים אם אדם "יצא" משבת בגלל שעבר את קו התאריך, האם מתבטלת אצלו השבת, או שכיון שחלה עליו שבת אינה פוקעת.

הרב כשר רוצה לומר שלא פוקעת (לדעתו אין קו תאריך על הריצפה, אלא קו התאריך תלוי בקהילה של יהודים שאצלם במקום הזה שבת\יום ראשון ואכמ"ל, אם מעניין אותך אני אפרט) והחזו"א והרב בן ציון כתבו שפוקע

 

לגבי תפילה בפשטות לא צריך לחזור על תפילה כשעוברים את קו התאריך. כבר התפללת ביום הזה.

 

מה אני בא לומר זה שאין סיבה לשנות משהו רק בגלל שהוא הגיע לחלל, ועכשיו נהיה נורא מסובך לחשב איפה הוא, והוא חוזר לאותו מקום כל שעה וחצי. זה שהוא בחלל לא אמור לשנות את ההלכה, וזה כמו שיסע במהירות גבוהה כאן ביבשה.

 

יוצא דברים מוזרים? אז מה? אף אחד לא אמר לו ללכת לשם...

* לגבי קנין חלקת קרקע, מסתבר שזה בגדר הפקר, ואפשר לעשות קנין כמו קרקע, כמו שהבאת מתוספות בע"ז.
[נכון שיש הסכמה של רוב המדינות בעולם, שהירח 'רכוש כלל עולמי', אבל נראה שאין להם כוח הלכתי להחליט לגבי הירח, כי אין להם דין 'שבעה טובי העיר' לגביו, וכן במסמך שרוב המדינות חתומים עליו, הם לא פוסלים קנין פרטי, אלא השתלטות של מדינה.]

* לגבי הזמנים, אני סובר אחרת ממך. אני חושב, שזמני ההלכה נאמרים דווקא אם אתה באטמוספרה של כדור הארץ, כי לגבי זה נאמרו ההלכות ביחס של השמש והירח לכדור הארץ.

קראתי הצעה הלכתית, שפשוט יחלקו את היום ל24 שעות ברגע שיוצאים לחלל, וה12 השעות הראשונות הם לילה, ואח"כ יום, וכן הלאה. לגבי שבת, יעשו אחרי 7 ימים כמו 'המהלך במדבר'. אבל אז עולה השאילה של 'הרועה', מה יעשו לגבי החגים והתעניות? מה ברגע שיגיעו לחלל יתחילו מר"ה?

לפענ"ד צריך לעשות דבר אחר. מבואר בראשונים שעיקר הזמנים, הם בא"י. לכן אדם בחלל, שכבר יצא ממערכת כדור הארץ, פשוט ינהג לפי הזמנים של א"י, שאלו הזמנים העיקריים והמרכזיים.

*לגבי רציחת חייזר- מסתבר שלא יהיה בזה איסור רציחה, כי רק צאצאים של אדם הראשון מוגדרים כאדם. אולי יהיה שייך בזה 'צער בעלי חיים', שהוא איסור מדאורייתא, או 'בל תשחית'. כמו שכתבת נצטרך לראות, אם הם קיימים, וממה הם עשויים.

* גם הרבה מהלכות שבת נצטרך לבאר שם. נגיד, אדם שזורק בחלל, וזה עובר ארבע אמות ונוחת, האם שייך בזה טלטול או לא, כי אין כוח משיכה שינחת. הקיצור, צריך לדון בעוד המון סוגיות.

מדובר כאן על דינים דאורייתא, ואנחנו לא יכולים להחליט שום דבר לבד.

מצינו בריטב"א שהיה מעשה שגזרה המלכות גזירה שלא לקדש את החודש, ולא יכלו לקדש את החודש, וממילא בטלו כל מועדי ישאל.

כי בלי קידוש בי"ד אין חודשים, ולא נאמרו מצוות התורה של זמן,

ורק תיקנו חז"ל שבאותו דור לעשות מועדים כי שלא ישתכח תורת מועדים.

 

לפי השיטה שלי שאין נפ"מ באוויר - נמצא שבחלל יש דין של זמנים מדאו' בדיוק כמו בתוך העולם

אבל לפי השיטה הזאת, אתה "ממציא" זמנים חדשים שלא כתובים בתורה.

אין דבר כזה!

 

אי אפשר  "להחליט"  שאנחנו נקבע את הזמנים לפי מקום היציאה, או לפי א"י, זה לא תלוי בהחלטה שלנו, זה תלוי במה המציאות האמיתית.

אם המציאות האמיתית היא שאין שם יום ולילה - א"כ אין כלל שום דין שתלוי בזמן, אין איסור שבת, אין מצות ק"ש אין תפילה וכו'

 

אולי יש מקום לומר שיהיה דין דרבנן כדי שלא ישתכח ואז אפשר לדבר על מה להחליט. אע"פ שזה לא ברור, הרי כאן מדובר על יחיד ולא על כל כלל ישראל, וא"כ אולי בכלל לא תיקנו שלא ישתכח, ועוד שהוא לא שכיח ואולי לא תיקנו חז"ל במקרה לא שכיח.

 

 

*עוד דבר אחד - יש כח משיכה בחלל, דברים נופלים בדיוק כמו כאן בעולם, אנחנו רק לא מרגישים את זה כי אנחנו נופלים יחד איתו. כך שאין סיבה שלא יחשב זורק בארבע אמות (אבל אינו נחשב רה"ר כיון שהוא למעלה מעשרה, כך שממילא הוא מקום פטור

וכך אכן נראית לי הלכה למעשה. זה לא שמחדשים זמנים, אלא כל מקום שלא מוגדר נכלל בא"י מדאורייתא שהוא עיקר הזמן בעולם, כמבואר בראשונים.

לפענ"ד אם יהיה בירח, רחובות רחבים ט"ז, ורבים שהולכים בהם [לפי שיטות מסוימות בראשונים צריך שישים ריבוא], אז הירח יוגדר כרשות הרבים.

דיברו על ענין רוחני, שזה עיקר הזמן, ולא על השלכות למעשה

 (מלבד מה שלא זכור לי ראשונים, יש בן איש חי, ומקובלים, לא זכור לי יותר קדום)

 

היסוד שלך הוא בעצם שהזמן הוא לפי ארץ ישראל בכל מקום, ורק כיון שיש לכל מקום זמן משלו - זה מפקיע את זמן ארץ ישראל, אבל בחלל שאין זמן שיסתור את "זמן א"י", חזר הדין שהולכים אחרי ארץ ישראל.

 

יסוד כזה במחילה צריך פסוק, לא "ראשונים"!

מנלן הגדר הזה? איפה הקב"ה אמר אותו? האם הראשונים התכוונו שזה הגדר להלכה? או שהם רק אמרו שעיקר ההתייחסות של הקב"ה לזמן הוא לפי זמן א"י, ולא דיברו בכלל להלכה?

 

ומה ששאתה כותב בירח, מבוסס על זה שלדעתך לירח יש שם מקום לעצמו, וה"למטה" שם הוא קרקע הירח, וה"למעלה שם הוא השמים של הירח.

לפי דעתי הירח הוא סתם גוש אדמה שמטעה את החושים שלנו, ולמטה ולמעלה נמדד לפי העולם למטה, וממילא אין נפ"מ כלל איך בנוי ה"רחוב" של הירח, אלא איך בנוי הרחוב בעולם מתחתינו.

זה כמו שאדם יפריח מגנט גדול בכדור פורח, ויבנה עליו רחוב - אין כל נפ"מ ברחוב הזה, ומסתכלים מה יש למטה באדמה

" והנה ידיעת שבתות ה' ומועדי ה' תלויה בארץ שהיא נחלת ה', עם מה שקראתו 'הר קדשו' 'והדום רגליו'ו'שער השמים' ו'כי מציון תצא תורה" [כוזרי ב, כ]

"ודע כי חשבון הימים הנמנים מימי השבוע תחילת מן הנקודה השלישית שהוא טבור הארץ, והיא א"י". [המאור הקטן ר"ה פרק א']

הם אומרים את היסוד הלכה למעשה כמבואר בפשטות אורך דבריהם. [הגם שיש ראשונים שחולקים בכל מיני פרטים, אבל הם מודים ליסוד שהזמנים נובעים מא"י כמבואר בתשובת המהרימ"ט]

הבנתי את הסברא שלך, שירח לא יכול להפוך להיות רה"ר. אני נוטה שזה כמו ארץ, ולא גוש התלוי באוויר.

יש שם בעיה עצומה שלא ברור מה הדין בין 2בע עולם לפני א"י לא"י,

לפי החזו"א כוונתו שהשבת הראשונה בזמן שקיבלו אותה במרה התחילה בא"י, אבל כל שבת מתחילה בקצה מזרח ולא בא"י.

 

מביאים את הדברים האלה כי לדעת איפה קו התאריך. א"י לרוב חשיבותה וקדושתה צריכה להיות באמצע העולם, והשאלה אם באמצע כל העולם- שאז קו התאריך חצי עולם לפני ירושלים (הרב טיקוצ'ינסקי)

או באמצע החלק המזרחי של העולם - הישוב הישן (הבעה"מ לפי הסבר החזו"א)

 

ברור שא"י היא העיקר. זה לא אומר את היסוד המרחיק לכת שאתה אומר.

 

ולדעתי אין בכלל נפ"מ לאוויר, כך שהדיון לא מתחיל.

ואני לא מצליח להבין את זה. מהיכי תיתי שיהיה איזו שהיא נפ"מ שאין אוויר? מה הקשר בין אוויר לזמנים שנאמר שכשאין אוויר כבר אין כאן זמנים של שקיעה וזריחה? וכי האוויר משפיע משהו על היום? על השמש?

(הוא משפיע על אורך הנשפים, אבל זה ממש נושא שולי)

הכי גבוה בכדור הארץ הטבעית שזה בערך 296 ק"מ מראשי הר Aconcagua.

חוקי התורה מתיחסים לעין האדם העומד על כדור הארץ וצופה בשמש ובירח. ברגע ש'קו האופק' לא מושג על כדור הארץ באופן טבעי, אז כבר לא נכנסים כאן לזמני התורה. [כעין הסברא שכותב ר' משה פיינשטין לגבי חרקים]

מה מצאת בהר הזה?

ולמה החלטת דוקא 296 ק"מ?

לא הבנתי דבריך כלל

בעין האדם המרחק הכי רחוק של 'קו האופק', בכל כדור הארץ, ולפי נוסחת 'קו האופק' זה יוצא 296 ק"מ.

לא מבין על מה אתה מדבר

 

אתה מתכוין שמי שעומד על ראש ההר הזה יהיה קו האופק רחוק ממנו 296 ק"מ ?

 

כי אם זה כוונתך אני לא מבין את הקשר. המרחק כאן הוא מרחק מאוזן, כמה מרחק יהיה על פני האדמה  בין עיני הצופה לאופק, לא מרחק מאונך של גובה הצופה.

 

איך אפשר ללמוד מזה על מרחק אנכי?

 

(סתם מעיר שלפי דבריך זה לא תלוי באטמוספירה. אין אטמוספירה רצינית בגובה פחות מזה, ויש אטמוספירה דלילה מאד גם מעל זה)

 

[נראה לי לא נמצא בויקפידיה בעברית]. היסוד שזה המרחק הכי רחוק שאפשר להגיע עם עין האדם למערכת השמים.
ה'אטמוספרה' היה ביטוי מושאל, לדבר שחוץ מכדור הארץ.

הבנתי נכון, מדובר על מרחק מאוזן.

אני לא מבין איך אתה מקשר את זה למרחק אנכי

כי דרך האדם להסתכל בדרך מאוזן, כמו הסיפור עם רבה ואביי בפרק שני במסכת שבת.

לענייננו זה לא משנה, כי המרחק בין האדם שעומד על כדור הארץ לראייתו בצורה הכי מוגדלת הוא 296 ק"מ, אז במילא דנים את המרחק הזה בכל מקום.

נקווה שהייתי ברור. חבל שאין אפשרות לצייר.

כשירד שאלו אותו איך היה 

אמר מרוץ מטורף: שחרית מנחה ערבית שחרית מנחה ערבית  

 

ולגופו של ענין באמת שאלות מענינות

 

 

 

 

למה לא להתעסק בדברים מעשיים ופרקטיים יותר...?
(כאילו לבריאות, תהנה והכל, טרפיה לדמיון... ובכל זאת?)

ודברים שהם מחוץ ל'בועה' ולשגרה!

[יש איזה סדרת סרטונים מעניינת ביו-טיוב, שהתחברתי אליו. אני והוא באותו ראש. אנחנו לוקחים כל מיני דברים ותופעות מעניינים, ומנתחים מבחינה שכלית, ועל פי מקורות מדעיים. הוא נראה לי גוי, אז הוא לא מתעסק בצד הרוחני והתורני, אני גם מוסיף לחקור לעצמי את הצד הרוחני, התורני, וההלכתי, מתי ששייך. בד"כ הסרטונים שלו על נושאים בעולם כמו 'למה ומה המקור למחיאת כפיים', 'למה אנשים משחקים' ועוד דברים כאלה, לפעמים הוא גם מרחיב לנושאים שהם בעתיד ומחוץ לכדור הארץ]

אולי תחכה שירגעו הרוחות ואז תיישר את ההדורים (בלי אגו)...

(אפשר גם לחשוב עליהם חיובי מרחוק, אם עושים את זה נכון, זה פועל...)

למה?

וזה לא שאני מייבין גדול כל כך כדי להביע דעה בנחרצות...
לא טוב היה שחזרתי לויכוחים האלה.

אם הבנתי נכון אז לא היית שלם עם הדעה שהבעת והיית בטוח בה רק באותו רגע?

זה לא יעזור לך להיות בבאסה עכשיו..לא את זה אתה צריך לקחת מהמקרה..תלמד מזה מה שהיה צריך להלמד ותמשיך הלאה.
לך תעשה משו שישמח אותך

תודה.

נו, נו... יעבור. בעזרת ה' יעבור... ושנינצל מטעויות.

..הוא תמיד נותן לך הרגשה שאתה זה שמטומטם..לא משנה מה היה...מי צדק ומי לא..ולא משנות הסיבות..
הגעתי למסקנה שעדיף לשתוק

אבל לשתוק לגמרי זה קשה אז פרקתי כאן את תסכולי

 

לבוס שלי - מוקדש לך 

אם הוא טועה - צריך להעמיד אותו על טעותו. 

בצורה מנומסת ואסרטיבית.

אבל לא לוותר.

אם תוותרו - יגיע יום שתאכלו אותה על כל "הטעויות שעשיתן".

ועוד - הוא ימשיך להאשים אתכן, כי זה נוח להאשים מישהו שמוכן לקחת את האשמות בכל מחיר...

 

בוס הוא לא אלוקים.

ובאותה מידה שהוא זקוק לכן אתן זקוקות לו!

אז בין כך ובין כך מפסידים...

 

להאשים עובד במשהו שהוא לא עשה רק בשביל לצאת נקיא לפני הבוס "הגדול" זה חולשה.

 

ואני מדברת מניסיון אישי, לצערי.

 

אבל אם זה שיטתי ומגמתי להאשים בטעות שלהם אז כן צריך להגיב איכשהו...

 

לעניות דעתי...

בחיים לא! עם כל הכבוד לזה שהוא בוס, הוא יהיה קודם בנאדם, ואם לא, שיחפש את החברים שלו. |עבודה = לא על חשבון כבוד בסיסי|
בוס צריך את העובדים שלו, ואם תראי להם שאת לא פריירית (כמובן שזה לא סותר נחמדות ועושים מה שצריך בעבודה), הם יתנהגו בהתאם.

ולמה שיתן לי הרגשה שאני מטומטמת?! הוא כולה בוס. יעני- בנאדם (יעני- שם פיג'מה בלילה חחח )
והוא "בוס" רק לענייני העבודה הזאת ספציפית. אם יתן לי הרגשה שאני המטומטמת גם אם זה "בצדק", הוא יבין מהר מאוד מי המטומטם פה. חבל..

זה עזר קצת והפריע הרבה 

בינתים אני שמחה שהמשכורת נכנסת בראשון לחודש כמו שעון ו  שתדלת לסתום את הפה

 

לפעמים אני מרגישה שהסמיילי הזה נוצר ממש בשבילי :

 

לא יותר מתאים לך?

 

ואולי עדיף

מצד שני אולי הבוס שלך לא דתי...

למה אני רואה שאני לא אוכל להתמודד עם בוסים חצופים.

כנראה שאאלץ להיות בוסית בעצמי, אבל אהיה בנאדם בעז"ה... למה מי אני שאנצל אנשים מעבר למה שהם חייבים לעשות.!?

ויש מנהלות נעכסיות...

ולהיות עצמאיים 

אז בשביל מה היא למדה?

(נניח הוא עובד בשרות טכני)

חוץ מזה, שיש אנשים שלא יכולים "להיות כפופים" למישהו...

אז להם זה אחלה.

 

כלומר, היכולת לבזר בין מס' גורמים שונים.

 

 

אני עצמאי וזה די ידוע. בזמנו כשהייתי בשלב משברי כלשהו לא הייתי רחוק מלהניח את המפתחות על השולחן ולעזוב, או שיפטרו אם בא להם -  זכות הבוס לעשות את זה.

מאחר והם יודעים שיש לי עוד עבודה, המשמעות הפרקטית היא שלמחרת בבוקר אני גומר את כל הפרוייקטים שיש לי, ואחר כך... לא אלמן ישראל.

 

האיום כמובן הרגיע את הרוחות.

חוץ מזה, בעז"ה אבחר בוסית אנושית, ונסתדר היטב...

דוקא הבוסים היו סבבה..הבוסיות פחות.

הבוסים יותר נחמדים (אולי מעצם היותך אישה, מקווה שזה לא נכון)

כמו ההבדל בין ליפול על שוטר או על שוטרת

 

 

 

 

 

נ.ב.

האם זה מולד או שזה קשור להשפעה סביבתית?

(מנצלשת לעצמי חחח)

 

<צ>
ובנים אולי נחמדים רק לנשים........?

ניראלי גם בנים אוהבים יותר בוסים מאשר בוסיות...

בנים- מה אתם מעדיפים????

משום מה בוסיות תמיד מנסות להראות לך שהן לא פחות טובות

כמו בוחן נהיגה לעומת בוחנת נהיגה....

הגיוני שהוא שם לב שאת כל הזמן פה ולא 100% בעבודה....

 

 

אבל בכלל לא זה הענין

הבוס תמיד צועק...אבל צודק?

והתובנה שלי-

1. להיות עייפים זה לא כיף.

2. להיות חולים זה גם לא כיף.

3. כשהבעל חולה זה עוד פחות כיף.

4. כשגם הילד עייף ועצבני בנוסף לכל זה- זה בכלל לא כיף 

5. לא ללכת לישון אחרי שחוזרים מהעבודה. ולא, השעון המעורר לא יעיר אותך מתי שתבקש ממנו.. 

 

 

ועכשיו לשאלה השבועית- מדוע קולה עודנה ערה?

א. כי יש לה עוד עבודה לסיים

ב. כי היא נרדמה בצהריים ל3 שעות

ג. כי אין לה שכל, הוא הלך לאיבוד לפני שנים רבות..

ד. כל התשובות נכונות.

 

בין הפותרות נכונה יוגרל סמיילי של פרח. 

א. (מקיפה בעיגול)

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

בהצלחה

תמיד בשאלות האלה התשובה היא ד'

 

שקולה טיפשה?

 

לא לא לא

 

רואים שיש לה שכל

האם היא באמת?

איך אני אדע?

רוב האנשים לא טפשים, אז מסתבר שהיא לא.

(והיא בטח ושנת כבר, ולא מבזבזת את זמנה כמונו. אז מי הטיפש פה?)

מממ

 

אז אתה רומז שאתה טיפש כי אתה פה?

 

נשים מדווחות בעצמן שאחרי הלידות- כבר אין מוח...

 

[הנה סיבה למי שמתלבטת- ללכת לעשות עוד עכשיו דוקטורט במסלול ישיר לפני שיהיה מאוחר ]

 

ראיתי אותה אחרי לידה וזה היה נראה כך,

 

אז אולי לפני היה יותר, את אומרת?

 

 

|קולה- תכננת שזה יהיה הדיון?|

כעיקרון יש ירידה לפי הדיווחים בזיכרון ויכולת למידה וכו'.

אבל לא נעשו מחקרים לטווח הארוך- ככה שבינתיים טוענים שזה לא לתמיד, אבל כאמור חסר מחקרים...

רק תחשבי- אם זה מה שיש לי אחרי הלידה- כמה היה לי לפניה!!! (עף על עצמו..)

ובהחלט לא תכננתי את הדיון הזה..

ואכן מופים צדק- כל התשובות נכונות.

היו היה לי שכל לפני שנים רבות, ואז נפלו לי כמה ברגים- והוא אבד לו אט אט. 

ואז שכחתי חלק ממנו בחדר הלידה ועד היום לא מצאתי אותו...

אם הבעיה היא ברגים-

 

אני אביא לך כמה,

 

יש לידנו חנות שמוכרת

כל השכל כבר ברח...

 

 

(הן לפחות חושבות שזה עובר, והן גם לפחות חושבות שלפני כן היה להן מוח...)

אז לא, אני לא מתכוונת לעשות מסלול ישיר, או דוקטורט בזמן הקרוב בכלל...

אצלי זה בכל מקרה נחשב כרגע over qualified [לעומת תואר שני]....  רק אולי בעתיד הרחוק.

 

אז אל תקחו את דבריי כהמלצה להירשם כבר עכשיו לסמסטר הקרוב...

אנחנו לא חיים באפריקה 

עם רווקות מאוחרת ומיעוט ילודה?

 

 

נו, אמת...דווקא את מינימאוס...... ממך הייתי מצפה להבין את הרעות שבזה

דברים קטנים שלכאורה לא הכי מרכזיים, ומוסיפים כייף לחיים!

כשעל בנ"א נגזר ל"ע מחלה, מוות, רוקות, עוני וכו' דברים בהם בעיקר מזלו-

לפעמים באמת צריך מליוני תפילות וגם אז לא תמיד רואים ישועה

אבל בדברים הקטנים - כל הענין שלהם הוא שנהיה מחוברים 

תובנה- עייפות חונקת כל רצון או צורך.
פרוייקט 6 מילים של המינגווי ממכר עד שיגעון.

תנסי להתקדם, כי בעבודת ה׳ את או בעליה או בירידה.
תקבעי לעצמך יעדים רוחניים שישמרו אותך על מתח רוחני ויתנו לך סיפוק רוחני.
ועוד משהו, יש כלל חשוב בעבודת ה׳ (מפרי הארץ) שקשור לעניין:
אדם חייב לקבל עונג בחיים. אם את לא תהני מעבודת ה׳ את תמצאי הנאה בדברים אחרים.
ועוד עצה: תדברי עם מישהי, חברה או רב בענינים רוחניים, שזה יהיה נושא שמדברים עליו.
וכמובן לדבר עם ה׳.

אני מפחדת להתרגל לעניין החומרי יותר, יש לי משמעת עצמית אבל יש את החשששל פתאום יותר לדבר עם בנים [כי הם בכיתה איתי ויש עבודות וקבוצות ביחד לפעמים], לקח לי הרבה זמן להתנתק מכל זה ועכשיו זה כאילו לחזור לזה שוב [רק בראש אחר כמובן]

יש איתי חברה אחת דתיה אבל אין הרבה זמן ללמוד נגיד משהו ביחד וגם אם כן מעדיפים לנצל את הזמן כדי לנוח בין השיעורים

אני מתבודדת, כמובן שזה עוזר, אבל עדיין, ההתלהבות לפעמים יורדת . התורה חסרה. ללמוד. כאילו עכשיו כל המשאבים שלי הולכים על לימודי חול וללימוד תורה אין הזדמנות וגם אם יש אז אין כוח לפעמים להתעמק [חוץ משבת]

חפרתי, אבל זה באמת מתסכל!!

השנה יצאתי מהישיבה והתחלתי לעבוד, זה קשה נורא.
א. אם יש לך אפשרות להתעלות בשבת, זה מעולה וזה הרבה.
ב. משמעת עצמית זה בשביל לדחוף להתעלות, לא רק בשביל לשמור את עצמך מפני נפילה.
ג. ולעולם לא להפסיק לרצות

למזלי אצלי יש רק ארבעה בנות מתוך כ-80 בנים בשנה שלי, אבל כן, זה מורגש גם מחוץ להרצאות וזה משפיע (וככה זה גם החיים אחרי הלימודים, תלוי איפה עובדים). כל עוד תשמרי על ענייניות ולא תתחילי לזרום למקומות לא רצויים, לדעתי זה לא בעיה (לדעתי כן? אני לא פוסק או משהו...). מה שכן אני הייתי עושה אצלי זה לבקר בישיבה, לדבר עם החבר'ה ועם הרבנים, למצוא חברות טובות שאפשר להסתובב אח"כ.

 

לגבי לימוד תורה/שיעורים, לא יודע מה התכניות איפה שאת לומדת אז אין לי מה לומר בנושא הזה. 

 

הבנות ;).

 

בכל אופן, נסי למצוא מישהי שאת יכולה להסתובב איתה, למצוא זמן (שבת זה זמן מעולה) ללמוד ולהתקדם ואל תפסיקי לרצות ולשאוף.

 

בהצלחה.

תפסי חברה טובה, או כמה, לאו דווקא מהלימודים ותקבעי איתן לימוד, או משהו בסגנון.

 

הרבה הצלחה!!!

גם אני לומדת במוסד מאוד לא דתי. אני לצערי מרגישה השפעה. מסכימה מאוד עם כל מי שכתב מעליי, אוסיף, שתקחי לך יעד כל יום 5 דק' להקדיש ללימוד. באוטובוס, בהפסקה, וכו' וכו'.

חברה שלי הציעה לי להקדיש שעה בשבוע ללמוד משהו עם עצמי אבל זה ממש קשה לביצוע לכן אני מעדיפה את ה5 דק יומיות וכך נוצר רצף. אז באמת תלוי בך.

והכי חשוב שזה יהיה משהו שמעניין אותך , את אוהבת ומרגישה שמקרב אותך לה'.

אני באופן כללי מאוד אוהבת לדבר עם החבר'ה מהלימודים על יהדות והדת, מדהים כמה הם לא יודעים. זה גם מחזק אותך וגם אותם. חשוב גם שתהיי בקשר עם דמויות תורניות וחברות [גם אם הלימודים עמוסים], כדי להיות בסביבה ובראש של תורה..

המון בהצלחה, וכמובן- תפילות!!!

כמה טיפים
1. בהתחלה, זה קשה במיוחד, ודומה לסוג של שוק. אבל לרוב זה נהיה הרבה יותר קל עם הזמן, ברגע שמתרגלים ונרגעים.  
2. בנוסף, צריך לעשות חיווי של חוטי הנשמה - ולא לצפות למושא של קדושה מהמציאות מסביב. (זה רק מרצה שמדבר על שקר כלשהו, ולא לימוד גמרא). לייחד לכל דבר את הציפיות המתאימות. 
3. להחליט אם את רוצה להשתייך לעולם האמוני של המגזר הדתי או החרדי. פירושו של החרדי זה לראות בבית מדרש את הקודש, ובעולם את החול. ואז הלימודים האקדמיים, הקורסים, האנשים, האווירה, הכול זה: כלום, חול, צורך. 
או להיות דתי לאומי, ולהבין שעד עכשיו היית עם נשמה ישנה ועייפה שהוגבלה לדתיות, ובאה לידי ביטוי בכמה דברים חלשים, ועכשיו את נפגשת עם המציאות הענקית וכוח החיים, והאלוקות. 
לפי החלטה זו, תדעי כיצד לראות את הדברים, מה ללמוד, מה לצפות וכיצד להתנהג. וכו וכו 
4. לברוח חזרה אל עולם הקודש הנוסטלגי שלך, הווי אומר לקבוע חברותות, לשמוע שיעורים ולעשות שבתות במדרשה. 

אני נמצא במוסדות מעורבים זו השנה הרביעית - לאחר ישיבה גבוהה והתבגרות בעולם החרדל הישן והטוב. 
והדברים עדיין נמצאים אצלי בבירור עמוק. 
בהתחלה זה היה מאתגר וקשה. 
היום, זו שאלה אמונית על דרך ותורת חיים. 
ממליץ לך על "למהלך האידיאות" לראי"ה. 
לא יודע כמה אפתור מהשאלה הזו במהלך חיי. 

לדעתי אפשר בהחלט לגדול ולצמוח מתוך ההבנה שהתורה היא תורת חיים ובכל מקום שהוא אפשר וצריך ליישם אותה.

זה הולך איתי לכל מקום.

זה כן צריך לקרות גם מתישהו.. דווקא מה שאני כן אוהבת זה את השחנ"שים על דת חח זה תמיד כיף בד"כ

אבל הפחד היחיד שזה פשוט ירד, ויכנסו בי הרהורים לא רצויים ח"ו

בקיצור תודה לכולם, אני רואה שאנשים עוד מסתדרים ככה, מקווה שגם לי זה יסתדר בראש לאט לאט.. ממש תודה צדיקיםם וצדיקות!

על כל מה שהם שואלים, ודווקא בגלל שהם באים מ"בחוץ" הם מסתכלים על דברים אחרת ולא פעם יצא לי לברר דברים יותר לעומק דווקא בזכותם. לא בושה להגיד "אני לא יודעת" ואפילו ללכת ולברר הם מאוד מעריכים...

ופתאום אני רואה את החתימה שלך, שממש מתחברת לי לסיטואציה, ואני מגלה עוד ועוד אהבת ישראל וכמה שאין על העם שלנו.

מסכימה עם כל שאר החבר'ה שאומרים שלהתבודד זה לא טוב, אבל צריך שתהיה לך משענת כי סביבה לא דתית יכולה לפעמים קצת להשפיע, אפילו בדברים קטנים.

אנשים בחברה מעורבת,

אז יש לך הזדמנות לעבוד על זה עכשיו...

כל החיים שלי הייתי בסביבה מעורבת אני לא יכולה לברוח מזה גם אם אני ארצה זה לא שהייתי מנותקת מזה.. אבל באיזהשהו מקום זה נמאס, צריך לפצות קצת על הזמן הזה וזה פתאום לחזור לזה שוב רק עם ראש אחר [ב"ה.. אבל עדיין..]

קיצור, שטויות יהיה טוב, אם אנשים אחרים עושים את זה נסתדר ונשלים עם המצב עד הנסיון הבא שאבאל'ה יעמיד אותי בשמחה  

תודה על העצות וסליחה עם התסבוכת, טוב לדעת שיש עוד כמה שגם אצלם זה אולי ככה...

חבל שכתבת שאת מתבודדת....

 

אני לומדת בלי דתיים בכלל, עובדת במקום בלי דתיים וכמובן מעורב.... ואלה החיים, לא חכמה להסתגר...

התבודדות מהסוג השפוי [יש שיגידו] ראי נספח -רבי נחמן ודומיו.

אני לא ממש מהמסתגרות ומהמתבדלות לא להגזים

להתחבר לעמ"י...

"שלב שחייבים לעבור" -לא לחינם הרבה רבנים אוסרים ללכת לאוניברסיטה ולשאר מקומות מעורבים- זה לא כזה פשוט- יש הרבה רבנים פוסקים שאוסרים -נראה לי שיש יותר שאוסרים מאשר שמתירים- ולא לחינם. האשם מטבעו הוא יצור שמושפע מאודדדד מהסביבה, גם אם לא נראה לו ככה.

הרבנים האוסרים שהזכרת, אוסרים גם גלישה באינטרנט. אנא הפקידים לציית לכל הפסקים שלהם.

זה מאוד קשה בהתחלה, ואחר כך מתרגלים ולומדים להתמודד

 

אבל זה באיזהשהו מקום מרגיש שזה כן קצת מוריד אותך לא?

 

 

אבל בטח התכוונת לזה:

 

"I must admit, Jack, I thought I had you figured. But it turns out you're a hard man to predict."
"Me? I'm dishonest. And a dishonest man you can always trust to be dishonest. Honestly. It's the honest ones you want to watch out for, because you can never predict when they're going to do something incredibly...stupid."

למרות שזה אכן משפט גאוני!

חשבתי רק אני עושה את זה

קורה לי מדי פעם.

תראה את זה כאפקט דיסטורשן מעודן
בילט אין

יש שיר של אביתר בנאי..
אבל הוא גם יפה.

איתך!!זה ממש קורה לי!

כמאמר השיר...

(ולא הבנתי את ה"איתך וגו'"...)

זה גם קורה לי...

תמצאי שם הרבה ***

"מובא בזוהר הקדוש שיש בעולם העליון היכל גבוה הנקרא היכל הנגינה, וכל בני היכלא שם הם נשמות ישראל, היודעים ומכוונים לשיר, ליתן שבח יקר וגדולה לאל מלך יוצר כל" (הרמ"מ מקוסוב)

 

"הנה מי שמנגן מטבע הניגון, שנמשך נפש השומע אחר הניגון ומתבטל בכלות הנפש אחר תנועות הניגןו כפי תנועה ותנועה של הניגון כפי מה שיש כח לאותה התנועה לשבר ולעורר הנפש ולהמשיכה אחריה" (חיי מוהר"ן )

 

ויש את הקטע של ר' נחמן שעליו עשו את שירת העשבים....

 

ועוד ספר- "שירת כל חי " בהתחלה יש מאמרים על הניגון ולאורך הספר קטעים

 

מקוה שלזו הכוונה

בהצלחה!

 

האדמור הזקן ,זיע"א אמר:" הלשון הוא קולמוס הנפש, הניגון-קולמוס הנשמה"

"דע, שכל חכמה וחכמה, יש לה זמר וניגון מיוחד" [ליקוטי מוהר"ן א סד]

"שירה זה בחינת קול שנתגלה ע"י החכמה" [ליקוטי מוהר"ן א קכז]

"כי זה עיקר הניגון ללקט ולברר הרוח הטובה" [ליקוטי מוהר"ן ב סג]

"כי ענין השירה להשם יתברל, היא ההכרה שהשם יתברך הוא המנהג בחסדו כל דור ומחדש בכל יום תמיד מעשי בראשית, ליתן חיים לכל חי, וכאשר הנברא מכיר ענין זה על בוריו, דבר זה הוא השיר והתהילה להשם יתברך" [שיחת מלאכי השרת פרק שני]

"כמו שיש חוקים לשירה, יש לחוקים שירה" [אוצרות הראי"ה]

"העוסק בפרק שירה, הוא היסוד של התשובה אל הטבע. זאת היא התשובה התחתונה שהיא העליונה, העולה למעלה מכל קנאת-עם, רק בתור האח הנעלה לכל אחיו יצורי שדי, היודעים כולם את קונם ומתענגים בהדר פעלו, הכל למרומי הקודש הוא מתעלה". [אורות הקודש ב' עמוד תצג' על משמעות אמירת 'פרק שירה']

"השירה היפה אינה מבקשת לה מגמות, אלא יוצאת היא מרוח אלהים שבנשמת המשורר" ['שמונה קבצים' קובץ ג', קעט']

"השירה היא מקור החכמה. היא באה דרך הופעה, דרך המשכה של חסד מתכונת הנשמה". ['שמונה קבצים' קובץ ח' קכה']

"אין שירה בעולם, שלא תופיע בה קדושת האמונה את זהרורי אורותיה, וכשהקדושה היא מתגלה ברוח השירה בצורתו הטהורה והמלאה, אז היא באמת שירת קודש" ['שמונה קבצים' קובץ ח' קעט']

"כיצד מזמרין זמירות, ואומרים תהילות ותשבחות? בא רוח בנשמה, והשיגוב הא-לוהי ממלא את הלב, והלב מרגיש שהוא צר מלהכיל את המון רגשותיו. התענוג הקדוש ממלא כל קרביו, והשכל הולך ומאיר... והתביעה הפנימית הולכת ומתגברת בקרבו... פותח פה ברננה." ['שמונה קבצים' קובץ ה פד]

נחמת טפשים..

פצחתי כאן בצחוק

באמת צריך להיזהר בזה

אני מחשבת את זה מראש על מנת לא להגיע למצב הזה

מזכיר לי את שבת זכור שנה שעברה. אויי לא יכולתי להפסיק לצחוק כשזה קרה למישהי... אבל כי היא התעטשה....

בטוח שזה קרה או קורה כמעט לכולם אפילו יותר מפעם אחת!

האם גם לכם קורה שבאתם להשתחוות [בעושה שלום במרומיו..] ופתאום איבדתם יציבות והפכתם ללוליינים לרגע..? ובדקתם שאף אחד לא ראה את זה בטעות?

בוודאי!

ולא רק, גם במודים

אבל בעושה שלום קשה יותר להשתלט על זה חחחחח

והתפללתי "עמידה" ואשכרה כמעט נפלתי מחוסר יציבות... הסתכלתי אחורה, אני רואה את המורה שלי מחייכת עלי (זה היה בשבת)... 

לפחות כשאת עם עקבים יש לך את מה להאשים, כשהנעל שטוחה אין לך הרבה תירוצים חחח או כשמתפללים במקום הררי [בחוץ] ושם באמת הרצפה עקומה !

שם מטלית על המצח עם הבעת כאב

 

וכתוב "מתחיל 18 קרוב לקיר

                  

                 משתחווה"