פורום צעירים מעל עשרים (עמוד 1815)

או שזו סתם שמועה?...

הרב של ב״ש זה הרב יהודה דרעי יבדל״א

ברוך דיין האמת

אבל מעיין, באופן פוטנציאלי ביזבת שאלה. אם זו היתה בת, גם אם היא היתה יהודיה וגם אם לא, גם אם היא היתה מוסלמית וגם אם לא, גם אם היא היתה מאמינה או אפיקורסית - היא לא עשתה ברית מילה.

בְּרִית מִילָה, או בקיצור בְּרִית, היא מצווה ביהדות לפיה חובה למול כל זכר יהודי ביום השמיני ללידתו

לא, סתם. לא פוליטיקה, לא תרבות, לא דת... לא יודעת

 

(ואיך אתה יודע אם אני מחנכת או לא?)

טוב, אתייחס לזה כמחמאה בכל אופן

בת 20 פלוס.
אממ זהו בערך..

פעם ראשונה שמשתתף

שאלה באופן חד משמעי. כן היה לו קשר לפוליטיקה, אבל "פוליטיקאי" זה לא איך שהייתי מתארת אותו.

 

נכון.

 

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%96%D7%9E%D7%91%D7%94

 

לפי מה שסיפרו לי, אחיו הי"ד של סבי ז"ל היה לומד איתו בחברותא.

שלל ברכות

היית זריז!

(אבל מתחילים להתמודד עם הבלגן, ולנסר את העץ שחסם את הכניסה)

מי הכין?

רחמנות על הנרות.. קר להם

בריאות ושמחה!!

איזה שמח..ומתוק לראות את זה

 

 

כל הברכות שמואל, והצלחה גדולה.

 

 

="ידען בגמרא" !

 

מנעל יקר, שתזכה תמיד לשמוח ולשמח את קרוביך

תראו מה זה בן אדם, שנייה אחת יושב לו בסלון מתחת למזגן, שנייה אחרי נמצא בבטן

העיקר שהיה טעים

שייערמו מטרים רבים עד בלי די,

 

לפלס לך דרך ישרה בכל אשר תלך,

 

ולתנועה רציפה ללא חסימות בעיכובים

בכל אשר תעשה!!!

איזה השקעה כתר... יישר כוח!

לא צחוק לעבוד בשלג...|קפוא|

(הבן שלנו הקליד פה תגובה ארוכה ומושקעת, אבל היא נמחקה... )

כתר, איזו אשה חמודה

אהבתי את התמונות!!

עוגה מגניבה

זה שיש לך כזו אישה מתוקה זה ממש מזל טוב!

 

עד 120 מתוך נחת ושמחה

מצטרפת לברכת כתר

ותודה לכולם על הברכות

עוד הרבה רגעי אושר ביחד

 

או על האחר- השונה בחברה

מוגבלים, לא מקובלים, עדות שזה פאסה וכו'

אבל חינוך אמיתי זה לקבל את האחרים שהם קרובים אלי

את אחים שלי

את חברים שלי מאותה כיתה

את בני דודים שלי

את השכן מהרחוב הבא ש... משו שלו עולה על העצבים

 

או יותר עמוק?

לקבל בעצמי את הצדדים ה"אחרים" שבי

את החלקים שאני לא רגילה לממש את הכישון שבהם, את החלקים שאני רגילה לבוז לעצמי בגללם, את החלקים שאני מתביישת להיות הם...

 

את אומרת "נורא קל לקבל אחרים שהם רחוקים" - אבל לא נראה מכאן שזה המצב

 

האם נורא קל לך לכבד את הילדים האלו שבסרטון? ילדים ממדינות אחרות וכו', חלקם ילדי מסתננים אריתראים, ערבים וכו' - ב-א-מ-ת כל כך קל לך לקבל אותם?

 

אני רק מעלה תהיות.

 

כי מה זה בכלל לקבל את האחר? האם לדעת שיש לו זכות קיום כמוני ואני צריך לתת לו זכויות לפחות אנוש בסיסיות, וגם להילחם למענו שאם הוא כבר כאן שיקבל את מה שצריך כדי לחיות בנורמאלי (האם ידעתם לדוגמה שמסתנן עובד זה מסתנן אחד פחוד לפושע פוטנציאלי? האם אתם נגד עבודת מסתננים מבוגרים ו/או ילדים? שאלה מסובכת...) ואולי לקבל את האחר פירושו להאמין שאולי הדרך חיים שלו נכונה כמו שלי?

 

הכל תלוי בשאלה מהי בדיוק קבלת האחר - יש מובנים שלהם מאוד אשמח להתחבר, כן, גם אם מדובר בערבים - תתפלאו. וגם אם מדובר באריתראים או בסודנים שהוריהם הגיעו לארץ והם נולדו כאן למציאות כזאת וכו'...

יש מובנים שיהיה לי קשה יותר להתחבר, ויש מובנים שלא אהיה מוכן להתחבר (כמו למשל להכיר באפשרות שהנצרות של חלק מהם היא דת נכונה לא פחות משלי).

 

אני אודה על האמת, אולי יראו אותי פה כיפה נפש וכו'- אבל אני דווקא התרגשתי לראות את הסרטון הזה. (בנוגע לשירים, בגלל שזה ילדים וילדות קטנים, ורבים, ואין אפשרות להתמקד בקול אחד, וכאמור, הרבה בגלל היותם קטנים, בפעם הזאת לא חששתי לשמוע את השירה זה לא שירת נשים במובן הקלאסי של המילה... רק מבהיר כדי למנוע חשדות חלילה בי כצבוע... ).

התרגשתי במובן האנושי של המילה. לפני כל הפוליטיקה שנכנסת ועוד ועוד - במובן הכי אנושי, התרגשתי.

 

לא מכיר את בית הספר הזה, לא מכיר את המנהלים שלו ולא יודע מה פועלו שם - אבל אפילו עצם העובדה שהצליח לקבץ אליו ילדים מכל כך הרבה מדינות ולבנות ביחד בכל זאת שפה משותפת ובית ספר אחד - זה כבר לכשעצמו מרגש אותי.

 

לילה טוב לכולנו

 

לילה טוב לכולנו!

וכמו כל מקהלת ילדים- הם זייפנים בחינניות מעוררת חיוך...

והגימיק של לשיר בכמה שפות- נחמד

 

צריך להבחין בין שני דברים

בין הכבוד והיחס שאני נותנת לכל אדם בהיותו אדם

לבין היחס שאני נותנת לאדם בשל הנסיבות הבחיריות שהביאו אותו להיות איפה שהוא בעולם

 

במקרה הזה- הילדים החמודים האילו- הם שני דברים-

א ילדיהם של פורעי חוקי המדינה- אנשים שהגיעו לפה ללא רישיון, ואין מקומם להיות פה אלא בארצם

ב בני עמים ודתות אחרות- ולכן מקומם עם האנשים שהם שייכים אליהם, ולא בתוכנו = הם לא יהודים.

 

מצד האמת- העירוב תרבויות שמיוצג ע"י הבית ספר הזה-

לדעתי זה אחד הדברים הקשים ביותר שאפשר לעשות לילד!

יוצרים לילדים זהות מעורבבת, שאין בה באמת מרכיבים יציבים של זהות.

"אזרחי העולם הגדול" - שהם באמת לא פה ולא שם, לא זה ולא זה

זה יפה שבונים שפה משותפת בין ילדים מעמים ותרבויות שונות- בתנאי שגם עומדים על זהותו הנבדלת והייחודית של כל ילד.

ומאפשרים לו את הזהות הזו בצורה מפותחת בשלמות

למשל-

ילד שהוא פליפיני מבחינת האומה והתרבות של ההורים, בדת הוא חילוני לנצרות, בבית הספר הוא לומד בשפה העברית, התרבות שהוא רואה אצל חברים שלו ובטלוויזיה היא תרבות ישראלית- -- מה יצא מילד כזה?

כשהוא יחזור לסבתא שלו בפיליפינים- הוא ירגיש שהוא קשור למורשת שלה?

 

אני הוא אני!

אם אני לא אני- אז גם האחר אינו הוא!

 

 

אגב- מסתנן שעובד הוא לא מסתנן שלא עושה פשעים- הוא אדם שעובר על יותר מחוק אחד.

בא נעמיד את האמת על האמת ולא על המינימום שאפשר להתנחם בו...

 

לא אמרתי שלא עובר על החוק, אמרתי שמבחינת ה"רווח" וה"הפסד" - אנחנו יותר מרוויחים מזה שהוא עובד, מאשר מפסידים. תגורי בדרום תל אביב וגם את תשוועי שהמסתננים האלו לפחות יעבדו, וככה יצטרכו פחות לחטוף תיקים וארנקים של זקנות. זה עובדה - אדם עובד, בכל העולם, בכל מצב - זה אדם שהוא פחות פושע בפוטנציאל.

 

אגב, זה נכון גם כלפי מסתנני העבודה מיו"ש לארץ, הערבים - ברגע שיש להם עבודה, הם פחות פושעים בפוטנציה, ואת זה לא אני אומר אלא מקורות צבאיים בכירים (כן כן, תגידי שהם מוטים וכו' וכו' - אבל גם ניתן לראות את זה בעיניים בעיקר). 

 

בנוגע למסתננים - קודם כל, אמרתי מראש שאני מדבר עוד לפני הפוליטיקה.

 

אם אנחנו בתוך הפוליטיקה - אני מקווה שאת מסכימה לזה שצריך לבדוק כל מסתנן בפני עצמו אם הוא מסתנן עבודה, או פליט מלחמה. הרבה מהסודנים והדרפורים, הם פליטי מלחמה, שבאמת אין להם מקום לחזור. אמת, אני לא יודע אחוזים שלהם בקרב המסתננים וגם את לא יודעת, בואי נעמיד אמת על דיוקה - המדינה צריכה לבדוק את זה ולהבדיל בין פליט מלחמה לבין מסתנן עבודה. פליט עבודה,  גם אם לא תסכימי איתי - אני חושב שאנחנו כעם שעבר אולי הכי ההרבה פשעי מלחמה בעולם ותמיד ברחנו ממקום למקו, פליטי מלחמה אנחנו צריכים לדאוג להם - בין אם בלמצוא להם מקומות מסודרים בארץ או למצוא ארץ בטוחה שאפשר להעביר אותם אליה - אליהם, צריך לנהוג אחרת מאשר צריך לנהוג במסתנני עבודה, שהם באמת פושעים בזה, וצריכים להחזיר אותם לארצם - וגם זה, הכל בשכל, שום דבר לא יכול ללכת בבת אחת...

 

זה בנוגע לפוליטיקה.

 

בנוגע לתרבות של הילד - ובכן, כאשר הם כבר כאן, אין כל כך מה לעשות, אבל שימי לב גם שכ-ן שמרו - לפחות על פי המשל שבשיר - על זהותם של הילדים, אומנם שרו בעברית, אבל שרו גם כל עם בשפה שלו...

 

יום טוב

'האחר הוא אני'?

 

אני זה אני והוא זה הוא.

אני ערב לאחר, דואג לו, אכפת לי ממנו...אני לא הוא!

לק"י
נגיד אצלינו בבית ספר יש השנה פרוייקט שנקרא "לומדים ביחד"- באה כיתה מבית ספר רגיל (שהתלמידים שלנו משתלבים בו), וכל כמה ילדים נכנסים לכיתה או לקבוצת ילדים אצלינו ולומדים איתם.
אז ביום שעשו טקס של "האחר הוא אני"- הטקס היה בשילוב של שני בתי הספר והיה גם ריקוד משותף של תלמידים משניהם.
ת'כלס- הנושא בבסיסו הוא טוב וחשוב, הבעיה היא שלוקחים אותו למקומות לא נכונים..

לק"י

יש לך אפשרות לבחור מתוך מה שנותנים לך?
לפחות אם יש לך בשיעור חלקים של דיבור ודיונים- תנסי לנתב את זה לכיוון נורמלי.

בעיקרון יש בחירה, אבל אני די כפופה למה ששאר הצוות יבחר - אז אני מקווה שיהיה טוב.

(אם יחליטו שמראים לכל הכיתות יחד משהו - מה אני יכולה כבר לעשות?...)

לק"י

או שזה קשור בעיקר למחנכים?

הדרכים חסומות ואני לא מגיעה לעבודה היום.
נתעדכן בהמשך מה עשו איתם המורות המקבילות.

כופים בכוח הזרוע עמדה פוליטית על הכלל.

 

ממש לשטוף את המוח לנוער.

מי מתנדב לנהל איזה עמוד מחאה ככה?

את תמיד יכולה לסובב את התכנים לטובתך...

 

בהצלחה

או שכל הלידות החליטו לא להמתין בסבלנות לזמנן ופשוט להתבצע כעת?

זה לא חריג, זה לא באמת הרבה יותר מהרגיל, פשוט עכשיו אנחנו שומעים על כל לידה וביומיום לא מדווחים לנו בחדשות על כל יהודי שנולד

ועצם זה שראינו שיש כ"כ הרבה רשומים כל שבוע

נתן גם לנו תקווה ש****** אפשרי...

 

ובכלל כשזיהינו כמה שיותר אנשים שם...

מה הוא לא ילד?

תרמוס, שלגון, פתית, אייס.. בעצם, הסופה לא הייתה בת״א
אז זה ישאר שירה, הודיה, מוריה, אחיה, השילוני וכו׳

ובמאה שערים: שניי- אור ['שניי' ביידיש זה שלג]

כך הרבש"ץ הסביר לי

מקווה מאד שאלה רק שמועות..

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t485713

מה זה הפורום הזה?

זה סוג של פורום מופרע שמי שרוצה להתקשקש שם יכול לכתוב מה שבא לו

נשמע שאפשר לחגוג

אדרבה, אם זה עושה לך טוב...

אז זה בכוונה לא בעמוד הראשי.

 

וכן, זה פורום לכ-ל דבר שרוצים, לכל גיל.

לעתים שרשורים רדודים אנו שולחים לשם, לפורום נסיו"פ.

 

 

אגב, חידה: מי מוצא את הקשר שבין צמ"ע לנסיו"פ?

|מגלה עולם חדש|

נשואה גם למנהל של צמ"ע וגם למנהל של נסיו"פ

שהוא לא גלוי לכולם,

אך ניתן להגיע אליו דרך קישור או מועדפים

בערך 20-30 פעמים

כל הסיבות נכונות אם כי לא היה לי עדיין סיבה לכתוב תגובה פוגענית כך שלא היתי צריך להיתאפק

אגב אני מאוד אוהב את הרעיונות והתגובות שלך

אני מקווה ששלו זה פשוט מראה על טעם טוב

כמעט תמיד.
מחלוקות בעיקר
(ולא תמיד ראוי)

שהתחלתי לכתוב תשובה והתחרטתי ומחקתי.

 

לרוב זה בגלל שזה מיותר-לא מוסיף ולא מוריד.

 

 

קשה לי לכמת אבל קורה הרבה, בעיקר מחשבה שלהודעה תהיה השפעה שלילית או לא תהיה לה השפעה חיובית.

ואז מוחק לאחר שאני רואה שזה לא הכי מתאים או שעלול להתפרש בצורה לא נכונה..

לא ממש מוחק, אבל עורך את המילים.

אם יש תגובה שמעודדת אותי לחלוק, אני נמנע מלהגיב בדברים באופן ישיר כלפי בן אדם ספציפי ולכן אני מגיב באופן כוללני מפני הסיבה הראשונה והשלישית. אף אחד לא אוהב ביקורת עליו על גבי הפורום אז לכן אני מגיב כמו שאמרתי. ככה אני גם מביע את דעתי וגם לא פוגע באדם ישירות.

סתם.... בד״כ אם אני לא מגיבה, כי אין עניין 

והויכוחים פה משעממים אותי...

או מעייפים אותי ופשוט אין לי כח להגיב...

 

או שלא בא לי להגיב לשטויות... כי מעדיפה לא להתיחס....

אבל בהחלט שיוצא דיי הרבה להימנע מתגובה בגלל הסיבות (1) ו - (4).
תמיד כשאני מגיבה אני משתדלת לזכור שכל קוראי הפורום רואים את הכתוב ואם זה פוגע במישהו זה גם הלבנת פנים ברבים.
חוץ מזה, שלפעמים אני לא מגיבה כדי שהשרשור לא יסטה לנושא אחר.
וחבל לפספס תגובות אחרות בגלל זה.

כמעט ולא מהסיבות שכתבת (אם כי זה גם יכול להיות), ויותר בשביל שמירה על פרטיות, וכדי לא לכתוב מדיי שטויות ביום אחד

כמה פעמים? לא יודעת. אולי עשר. זה ממש בערך, אני לא סופרת, ולא חשבתי על הכמות. כשזה קורה, בד"כ כותבת, ועורכת. 

לעיתים משנה קצת שלא יפגע, בלי למחוק לגמרי.

 

*להמנע מתגובה פוגעת, לשה"ר.

שאני מהפלאפון ואין לי כוח להקליד תגובות ארוכות...

חודר כ"כ עמוק לרגש למחשבה, שאתה לא יודע שזה בעצם היצר.

ב"ה
אבל זה לא אומר שמפסיקים לנסות..

היצר הרע נוקש בכל פעם ומעוררו למה שמעורר, ואף אם אין אדם שומע לו ופונה עורף ממנו, אף על פי כן הוא נוקש בו עוד פעם שני ושלישי ורביעי ויותר. אבל אם האדם הוא חזק בדעתו ועקשן נגד היצר הרע ואינו פונה אליו כלל, אזי היצר הרע מסתלק והולך לו. וכן בתפילה בעניין המחשבות הבאים לבלבלו הוא ממש כנ״ל, שהמחשבה באה כמה פעמים, פעם אחר פעם לבלבלו, וצריך להיות חזק לבלי להסתכל עליה כלל בשום אופן, ועיין במקומות אחרים מזה. (על פי ליקו״ת סי׳ נ״א) (משיבת נפש ל"ח)

והכי גרוע כשהוא בא בדמות 'טוב'..

 

אעאעאעאעא

התכוונתי לתכנים שאת מביאה בתגובות...

אותי זה חיזק!!

בלי סימני קריאה. (וזה משמעותי, חבר'ה, שעות לוקח לי להכריע אם לצרף סימן קריאה או לא..)

"לי יאורי ואני עשיתיני"?

ככה גם לא עצוב על המאבד.

שכל שנה הוא משאיר בכוונה איזה שטר במעיל כדי למצוא אותו שנה הבאה ולהיות מבסוט

לא זוכר מי סיפר לי את זה...

ואולי זכרתי בטעות שמישהו סיפר לי את זה בחיים האמיתיים ותכל'ס זה אתה פעם אמרת את זה על גבי הפורום...

|זורקת שטרות לכיסים|

שמתי שטר של 100 באיזה גמרא בבית ושכחתי מזה ואז לפני פסח כשעברתי על הספרים מצאתי אותו, כמה ששמחתי..

שכשהוא זורק את המעיל, הוא שם בפנים שטר של חמישים ש"ח, כדי שאם איזה קבצן ייקח אותו, יהא זה לצדקה..

 

מה אף הקבצן לא לוקח אותו? :-/

איך התגובה שלי להרועה הגיעה לפה???

הפורום השתגע

כסף קטן בכל התאים בארנק כדי להיות מופתעת בכל פעם

לבשתי את המעיל פעם ראשונה בשבת, ותוך כדי הליכה אני מגלה שם מטבע של 5 ש"ח משנה שעברה, אני נעצרת ומתחילה לחשוב מה הדין, מגיעה למסקנה שזה מוקצה מחמת חסרון כיס ואסור לטלטל, הופכת את הכיס שייפול, למזלי גיליתי את זה כשהלכתי בשביל קטן וצדדי- אז ביום שני עברתי שם שוב- ומצאתי את המטבע!

ושתי הערות להבא:

 

א. כסף הוא מוקצה מחמת גופו ולא מחמת חסרון כיס.

ב. אם הכיס היה תפור רק בשפתו העליונה למעיל (כך כמדומני

זה ברוב הכיסים הפנימיים) רק הכיס עצמו אסור בטלטול כדין

בסיס לדבר האסור אך המעיל כולו מותר. כך שדווקא בכיס

עצמו היה אסור לגעת, ואת המעיל היה אפשר לטלטל ללא

חשש.

למצוא 220 שקל משנה שעברה!

 

|הולך לבזבז|

ובהערות כתבתי שהתשובות שאתם נתתם לא תמיד התאימו לי,ותכננתי לכתוב שם בהערות תשובות שלי. אבל בטעות עשיתי אנטר וזה נשלח אז  פה אכתוב:

בהקשר לשאלת כמות המשתתפים: אני עניתי, כמה שיותר יותר טוב.. אבל צריך לזכור שלפי כמות המשתתפיןם  כך האופי של המפגש..

 

כשזה 50 איש זה חברתי כזה..

כשזה 15 זה די אינטימי... קפיש?

 

עלות האירוע, זה ממש ממש ממש סבבה!!

לדעתי ראוי פעם הבאה לבקש יותר ולהשקיע בכיבוד...

 

אההם נראלי זהו...

 

ואיזה פו"פ ואיזה נעליים??!!

היינו לא קשורים אחד לשני בעליל....!!

אם כל מפגש ידרוש דמי השתתפות בחיים אנלא יגיע! חבל..

אה, ומילאתי

אז על המחמאה הזו.... פעם הבאה שאת באה.... עלי!!!! איך אני?!?

 

ואנחנו אנשים ואנשות חשובים.... אז מגיע לנו כיבוד מושקע...!!

 

כאילו משהו חם וזה....

ושיבואו יותר אנשים...

 

ואז יש מספיק כסף, לאולם, למרצה, לצלם, לדי ג'יי, לקונדיטור...

 

  

 

 

חזק וברוך על היוזמה

פשוט כי זה גלש לעמוד הבא.

אני מעלה שוב,

הזדמנות לפני שנסכם תתוצאות 

הכנתי אוכל..

 

ואפילו כתבתי מתכון

 

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t600058#6661536

לק"י

אני רעבה, אז אכלתי שטויות ונשארתי רעבה.

ואני הכי לא רעבה שקיים בערך...

 

 

סורי שגירתי..

הדימוי הזה לא הכי מתאים פה...חחחח

 

אריק, עלמה במצוקה!!

לק"י

אני אוכלת ועדיין רעבה..
יש ימים כאלה.

חבל שהישיבה התבטלה.
לפחות הייתי יוצאת פעם אחת מהבית...

איזה כיף לקום בחיפזון ולהספיק את היום

קמשניקים..

אם הוא נפגע הוא יכול להגיד לי..אל דאגה.

דיברתי על למה את אומרת שאין יציאה... כי זה לא נכון, אני מוחה! .

אין לו 4*4...

ובעיניים שלי אני רואה שגם רכב לא ארבע על ארבע יוצא מכאן...

אבל הם בבית מיום חמישי...
והרכב שלנו לא יכול לזוז.

אני אישית עזרתי לרכבים לצאת .

אמא שלי נהנת מהחופש..

[אני כבר משתגע ממנו.בכנות]

 

אבל אנשים שעובדים פול...כמו אמא שלי. זה ממש מהנה להם.

את טוענת שאני לא עובד פול? משרה מלאה, אחותי!

 

(סתם, לא באמת נעלב. ואכן הפז"ם של אמא שלך גדול הרבה יותר מינסתם,כי היא "קצת" יותר מבוגרת ממני )

זה מסוכן, כל הכבישים קרח.

 

אבל בעיקרון, אם תגיד איפה אתה, נוכל לכוון אותך.

לא יכולתי להסתובב, ועוד מכמה מכוניות נכנסו אחרי. בעע

 

בסוף יצאתי

 

ואיזה פחד בחזור האוטו מחליט לבד לאן נוסעים

 

ונשלח לכם תמונות של חשמל.

 

 

 

 

 

(קרדיט למישהי בעבודה שלי)

חוץ מזה שהיה פה חשמל, ובמעט הזמן שלא היה הסתדרנו לא רע.

ועוד יותר - זו הייתה החוויה!

 

במיוחד שאני ממש לא רגילה לשלג, אז בכלל!

אז מה אם התבוססנו בשלג עד מעל הברכיים

ערה...

נראה שביליתם היטב בשלג!

לק"י

ואני ערה! מתחממת על גבי הרדיאטור..

באלי לצאת לראות את השלג בלי שיהיה לי קר..זה קיים???

מלמדת מחר...

וגם לומדת...

 

אבל אני אוהבת תעבודה שלי...

עדיין אין גישה ללימודים

עובדת.
ולומדת- אם יהיה לי איך להגיע לחור החדש שעברנו אליו...

לק"י
למרות שיש שם ילד אחד שממש לומד, האהוב עלי בכיתה.
אחד שמדבר, אבל הוא די עצלן והרבה פעמים מתבכיין או מציק למי שמסביבו, ואז אנחנו מרחיקים אותו מכולם (אבל בסך הכל חמודי.. חובב מסיבות וחינגות, שירים ולהקת שפתיים. הוא רוקד בכיתה ואומר "קולולולו, הלילה מימונה" ).
אחד שרק מסתובב בכיתה.
אחת שחובטת בנו
לא משו המצב הזה, אבל לפחות יש לה יכולת עבודה כלשהי.
ועוד אחת, שאין לה יותר מידי יכולות לימודיות, אבל היא סקרנית ועירנית.
ולמרות הכל, אני אוהבת להכנס לכיתה הזאת.

[בייניש בלאי שמגיע לישיבה ביום שני]

היום עבדתי חצי יום ובחמישי גם, אני לא מצליח לנוח נורמלי וזה מקשה על להבריא.

 

תודה!