א.איזה רגש זה מעלה בכם?
ב. על כמה יהודים לדעתכם מדובר?
ג. מה לדעתכם המדינה צריכה לעשות בעניין?
אני גר באיזור עם המון רוסים
הרבה מהם לא יהודים בוודאות. הרבה מהם לא מעניין אותם יהדות
והרבה מהם, גם היהודים שבניהם, מצביעים ליברמן.
1. רגש - אני שמח על זה שהם בוחרים לבוא לכאן
2. כמה יהודים - שאלה טובה.
3. לאזרח את היהודים שביניהם ולדאוג לצרכיהם, ולדאוג לצרכיהם הבסיסיים של הלא יהודים
אבל אמרתי לך לא להיכנס מה חשבת שתמצאי פו?
כולה מתכוון לשאול אותם משהו לגבי החברותא
אז ככה יש לי חברותא נחמד לומדים כבר שנתיים כל יום בע"ה
אבל לאחרונה מרגיש לי כאילו הוא מזניח ממש את הלימוד שלנו
לדוגמא נותן חשיבות יותר גדולה לשיעור של שעה+ באור החיים
ואז יוצא שהוא מגיע אליי בסוף היום סחוט ולומדים גג 20 דקות
וזה דיי מעליב תכלס.. כאילו מה הלימוד אתי בתחתית סדר העדיפויות?
אני לא יודע אם להעיר לו על זה (אנחנו חברים טובים ואף פעם לא רבנו על משו)
אבל זה דיי מציק לי
מה דעתכם?
תשאל רב שמכיר את שניכם.
יכול להיות שמשהו לא נוח לו עם החברותא, או עם מה שמסביב- השעה, עניינו של הלימוד, דרך הלימוד וכו'.
ויכול להיות גם שיש לו ערך גדול לשיעור באור החיים (השיעור חדש, או שהיה תמיד?).
וודאי שזה לא אישי נגדך, ווודאי שאין סיבה להרגיש עלבון..
תשאל בעדינות, אם טוב לו החברותא, אם הוא שמח בלימוד, אם משהו מפריע לו וכו'.
נ.ב
אשריכם יצדיקים!
לומדים מסכת סנהדרין
לא יודע כל פעם זה משהו אחר
אני סטודנט
כמובן שחוץ מהלימוד איתו אני לומד הרבה לבד
אבל עדיין זה מעצבן כי הרבה יותר נחמד ללמוד עם מישו מאשר לבד
ועושה רושם כאילו זה פחות חשוב לו הלימוד שלנו
חושבת בלבאני בבעיה דומה עם החברותא
סתרי המדרגה
לא זוכר
או חייל או אביר
מתכוון להתחפש לאינדיאני או טורקי
איך בדיוק זה עובד?
חשוב לומר שזה מתאים רק לקופסאות שמיועדות לפתיחה יחסית קלה
ולא לכאלה מסיביות יותר כמו למשל של כאלה עם נוזלים רבים כמו אפרסקים או משמש...
וזה גם קצת הורס את הכף, אבל לא נורא...
אבל השכנים לא בבית...
בובספוג ידגים:
או הולכת לשכנים
ואז נזכרת שאני בכלל לא אוהבת תירס מקופסת שימורים.





1. יש לכם אולי רעיונות\קישורים פה בפורומים לרעיונות, של פעילויות\משחקי חברה וכד' 'גיבושים'? [בחורי ישיבה]
2. יש איזו פעילות שכבר רוצים לעשות, וביקשו ממני לכתוב שאלות, ואין לי מושג מה לכתוב.
העיקרון אמור להיות קבוצה שיושבת, נגיד 20 איש, ויש 20 שאלות מעניינות, שכל אחד לפי התור שואלים אותו, והוא צריך לענות את התשובה, אבל לא שאלה- תשובה קצרה, עדיף משהו קצת ארוך, שהוא אמור לספר על עצמו.
זה העקרון של הפעילות, אבל זה מלא בחורים, שונים ממש, ושנה ראשונה בישיבה, אז אין כל כך קשר עדיין, צריך להיות מעניין מצד אחד, אבל שלא יתפדחו ויזרמו מצד שני. יש לכם רעיונות? חייב עזרה די דחוף..
א. אני בן..
ב. השאלות פחות שייכות, צריך בעיקר שאלות 'כבדות ורציניות''... עם יותר תוכן ושיש לבחור מה לספר.
ג. תודה עצומה על הרעיון לפעילות הדומה, אנסה להשתמש בזה..
ד. אם יש לך עוד רעיונות, אשמח מאד!
ה. כל מי שרוצה לעזור, אולי יעורר לו רעיונות נוספים השרשור שיש בנתיים פה.
אפשר עזרה דחוף? - פעילות ''גיבושית'' - פורום נוער וגיל ההתבגרות - פורומים - ערוץ 7 (inn.co.il)
*אם הייתי כלי מטבח איזה כלי הייתי
*הרוח נושבת
*קוביית קרח ענקית עוברת בסבב מי זה אצלו מספר עליו כמה שהוא מסוגל
*התחברתי
*מעבירים כדור מאחד לשני אומרים שם של מי שזורקים לו, אחר כך צריך להתמסר חזרה הפוך (לזכור מי זרק לך..)
*אומרים הגדרה וצריך להסתדר בקבוצות לפי זה, לדוגמא- מספר נעלים, איזור מגורים, עיסוק. אפשר בלי לדבר.
*כל אחד אומר אם הייתי.. הבא אחריו עונה לו ומתחיל שוב אם הייתי.. (נגיד אדם 1- "אם הייתי מזגן הייתי.." אדם 2- "בורח לכל הרוחות. אם הייתי ראש ממשלה הייתי..." אדם 3- "מעביר חוק נגד זבובים. אם הייתי ילד הייתי..."
*מלחמה אנושית
*הרוח נושבת
*משחקי ילדים מצחיקים
*טלפון שבור
*משחקי כסאות
מהגדרה שכולם יכולים לראות את התמונה
לכך שמי שלא מאנשי קשר לא יראה את התמונה שלו
הפי
עברי אנכידנתי על זה בפרטי פה עם כמה,
והאמת שהבנתי שהיה על קצת מזה שרשור באחד הפורומים האחרים (שלא קראתי יותר מידי כי זה היה ארוך וקיבלתי חום
)
אבל
חבר'ה, מהו פורים בשבילכם?
מה אתם עושים כדי להפוך אותו לחג מלא קדושה ולא עוד יום של שטויות?
בפורים יש מגילה, ואז אוכל עם המשפחה, ועוד אוכל שמחלקים לחברים, ואז עוד כסף לעניים כדי שיקנו אוכל.
וכמובן - (אולי רק לבנים שכאן..) אלכוהול..
מה אתם עושים כדי להכניס בו קדושה? אתם מצליחים להרגיש בו קדושה? איך? איך אתם מסתכלים על זה? יש טיפים?
בנות - האם גם אתן מצליחות לשמוח בפורים? או שאולי אתן מרגישות קצת מנותקות?
מה אתם מרגישים על היום הזה? מה אתם מפיקים מהיום הזה? איך אתם מתכוננים?
בא לי שבשרשור הזה יהיה דברים טובים. כאילו.. שמי שיקרא את השרשור הזה יוכל להפיק מפה תובנות (לאו דווקא עצות מעשיות, אולי גם) והמון רעיונות על פורים
הרבה דברים טובים על פורים כדי שהוא לא יעבור מהר מידי.. שנוכל לנצל אותו לטוב.
מגילה והודאה לקב"ה - קדושה
אוכל ושמחה עם המשפחה וחגיגה של פורים - קדושה
אוכל שמחלקים לחברים ומרבים שמחה אמיתית ועמוקה - קדושה
צדקה לעניים - וואו כמה קדושה
שתיה וחיבור לעולם הרגשי העמוק כשהוא עולה על פני השטח - אם עבדנו טוב במהלך השנה, וואו וואו כמה קדושה
בדרך כלל - מומלץ ללמוד קצת על החג, לשמוע דרשות ושיעורים, ולנסות למצוא נקודה או שתיים שממש מתחברים אליה בקשר לכל נושא מהדברים שתופסים מקום בפורים
ואז ללכת כל פורים עם הדברים האלה בתודעה
תודהעברי אנכיהחג האהוב עלי!!!
בברסלב קמים חצות בליל פורים, אז אצלינו בבית חוזרים מהמגילה, שוברים ת'צום על איזה ג'אנק פוד שווה והולכים לישון, קמים בחצות להתבודדות, זו בעיקר ה'עבודה' שלי בפורים.
אני לא מרגישה מנותקת בכלל, אולי בגלל שאצלינו נשים הם באמת חלק מהכל, אז אולי לא משתכרות אבל זה לא אומר שאנחנו לא מתכבדות ועושות לחיים...
בכלל מהות פורים זה לשמוח, ולהשתכר (הקיצון של ההתבשמות) נראלי לא משמח בכלל, לכן גם המצוות הפשוטות (כביכול) משמחות אותי ממש...
זה באמת יכול לעשות מלא טוב.
מסכים. באמת לא צריך להגיע ליותר מידי אלכוהול.. זה יהרוס את היום.
בשבח מי שעושה את זה
וגם בכתבי הארי
כלומר, זה דבר ידוע שמקובלים ככה עושים.
פשוט לא ידעתי שכולם בברסלב עושים את זה בפוריפם
אמ.. למה קשה לך בכללי עם חגים? (אם מותר לשאול כמובן..)
כן, אני באמת מבין את המקום הזה שבפורים דווקא לא להיות עם המשפחה. למרות - שאני ממש מבין גם את המקום שכן.
אפשר לקבל הרבה טוב מהיום הזה גם כשנמצאים עם המשפחה.. פשוט השאלה היא איך עושים את זה.
חח הצחקת אותי עם ה-להשתכר, כן אני מבין את הרצון הזה...
השאלה היא האם זה מגיע פשוט בתור שטויות (חח שזה בסדר), או שאולי זה יעזור לך להפיק טוב מפורים לשאר השנה..
את משתגעת מהחג עצמו?
אבל אוף, אפשר לשמוח בחגים.
מה אפשר לעשות כדי שתצליחי לשמוח בפורים, ובכלל בחגים?
כדי שיהיה לך כיף וטוב בחגים?
נו אמרת שזה קרה לך במעבר בין הילדות לבגרות
מה השתנה? קרה משו?
אפשר לפתור את זה.
מכירה את השיר,
"חג פורים חג פורים חג גדול ל.."
למה שרים שם "לילדים"?! זה לא השיר!! זה חג גדול "ליהודים!"
יש הארה בכל חג, אפשר לקבל הרבה טוב מכל חג. אם זה מהמשפחה, מהתפילה המיוחדת באותו יום,
מהקרבה לה' שבכל חג מתבטאת באופן שונה.
גם כשמבוגרים, ובעיקר בתור מבוגרים אנחנו יותר מרגישים את זה יותר מאשר ילדים..
אני מרגיש את המתח באויר, את הלחץ, ואפילו יצא לי פעם להיות קצת עם דמעות שמחה כזה בסוף במגילה שניצלנו
כאילו משו שם כתוב בצורה מאוד סיפורית ויפה
וכן חחח, אסתר מאוד מרגשת, מצטרף 
קשה לך להתרכז בבית הכנסת? יש קריאות מגילה קטנות יותר.
בעיקרון נשים פטורות מהעניין של ברוב עם הדרת מלך (למרות שאם כן הית ברוב עם, זה מצווה). אולי תשקלי באמת ללכת למקום קטן יותר אם זה באמת יעשה לך יותר טוב את פורים
אולי תלמדי לקרוא מגילה בעצמך ותקראי לעצמך?
במוזיקה החסידית שאני שמה בבית
אם זה באפיה,וביום פורים עצמו,המשלוחי מנות
לשכנות ולמשפחה,מתנות לעניים,וכומבן סעודת
פורים שזאת הסעודה הכי שמחה בשנה,
אני מחפםשת לקנות מתנה למישהי יקרה לי, שהנושא של לשון הקודש, משמעות המילים וכו' מרתק אותה (וקשה מאד לקנות לה מתנות שאינן בתחום הרוח)
אולי אתם/ן מכירים ספר כזה ותדעו להמליץ לי?
תבורכו.
אוהבת את התחושה הזו של טפח מעל הקרקע, נשמה יתירה, משהו נינוח בחינת "כל מלאכתך עשויה" (שנזכה)
פחות אוהבת כשהיא ארוכה מדי, במיוחד בשבתות שאני לבד עם ההורים.
הייתי בחתונה באותו הערב, מה יכול להיות יותר שמח מחתונה בליל ר"ח אדר ב'? שילוב של שמחה חדשה על בניית הבית, עם שמחה עתיקה על הניסים והנפלאות.
מהרגע שבו שמועות על הפיגוע התחילו לעבור מפה לאוזן בין אורחי החתונה, לא הצלחנו עוד לשמוח. המוח לא מסוגל לקלוט איך אפשר לרצוח תלמידי ישיבה השקועים בלימודם, אבל המחבלים הערבים צמאי הדם דווקא כן מסוגלים לכך.
כשהרב ירחמיאל וויס הספיד את הנרצחים ביום שישי, לא נותרה עין יבשה במדינת היהודים.
הפיגוע בישיבת מרכז הרב – ויקיפדיה
אוי, כמה ייסורים יש בארץ הזאת.
טאטע.
אחד הפיגועים שאף אחד לא שוכח
מזעזע
ברור שמתגעגע
ותאמת שמוזר לומר אבל מתגעגע גם לסבא של אמא שלי
למרות שמעולם לא הכרתי אותו..
הוא נשמע כמו איש נדירר
סבא וסבתא זה אהבה גדולה, מסירות, ישרות ופשטות.
המון סיפורים ואותנטיות. אנשים שחיו תמיד תחת צמצום, אבל הלב שלהם כ"כ רחב..
אין כזה דבר שמישהו מגיע ולא יוצא עם שקית לימונים או אבוקדו.
וסבתא זורקת 'תודה בעד הביקור'.
יש מצד אמא.
לצערי לא מספיק מגיע לבקר אותם, למרות הקרבה אליהם, בגלל סיבות מסוימות שמקווה שיפתרו בקרוב. מתגעגע..
אחח שאלה טריגר..שתהיי בריאהה
סבא וסבתא?
הם מ2 צדדים שונים.
פשטות. להגיד ברוך ה על כל דבר. חיוך.
בשבילי הם כאילו הזכר האחרון לתרבות שהולכת ונעלמת..
מי יגיד לי "נישמדורה עליכ אנא" ועוד כל מיני ביטויים בערבית אם לא סבתא?
מי יקרא לי כל הזמן "יא אבני" אם לא סבא?
הראש של סבתא שלי כבר לא ככ איתנו.. היא מחבקת אותי והיא בכלל לאיודעת מי אני
אחכ אני אומר לה שאני.., הבן של.. ואני הנכד שלה. ואז היא כזה לא מאמינה לי, ואני אומר לה "כן באמת זה אני"
ואז היא מחבקת אותי שוב
סבא הוא ב"ה יותר צלול. כן אני אוהב אותו ב"ה. 
נועה.אחרונהלא להיט, כל החצי השני של הספר הרבה פחות מעניין ומאד כזה, אממ, מכוון למסר מסויים
אבל ההתחלה ממש מעניינת והכתיבה אחלה.
בסופו של דבר כיף לקרוא.
השפה עצמה של הגיבורה הייתה לי קצת בוטה
אבל בסיפור של שמשון. דמות מרתקת. ואגב יש לי השערה מעניינת על הקשר בין השועלים והלפידים. אולי בהזדמנות בבית המדרש.
כתר ארם צובא זה סיפורת?
מעניין שלא מכירה
אולי זה "אמת מארץ תצמח"...
ב. ישראל, אף על פי שחטא, ישראל הוא. זה נאמר דווקא על עוברי ברית, לא על אנשים ש"רק" אכלו ללא נטילת ידיים.
ג. אין לי מושג מה הניסיון של יהודי שנולד בברית המועצות, כשהוריו חיו בתקופה שבה הרגו אנשים חופשי בגלל יהדותם ובטח אם נתפסו במעשים ציוניים וכו'. לא פשוט בכלל, זאת לא מציאות שאנחנו יכולים להבין.
אמרתי שהחינוך שהוא קיבל לא דומה בשום צורה לחינוך שמקבל יהודי דתי,
ולא דומה בשום צורה לחינוך שקיבל יהודי בארץ ישראל,
ולא דומה בשום צורה לחינוך שקיבל יהודי שגדל במדינה דמוקרטית שבה אפשר להיות יהודי בלי לחשוש שהשלטון יעלים אותך.
כשהוא נולד אוקראינה הייתה עדיין חלק מברית המועצות, הוריו (אלה שחינכו אותו) העבירו את רוב חייהם בידיעה שפעולה אחת לא נכונה בכיוון היהודי/ציוני עלולה להמית עליהם ועל משפחתם אסון.
ב"ה אין לנו יכולת להבין את ההשלכות של זה על החינוך שלו.
לא הבנתי מה הקשר בין תמיכה במדינה שצבא כובש הורג את אזרחיה, לבין השאלה האם הוא נחשב יהודי,
או האם בכלל צריך לתמוך בו לאור יהדותו (כאמור - לדעתי התמיכה בכלל לא קשורה לדתו..)
אם הדיון היה "עם מי הייתם מחתנים את אחותכם", אז באמת לא הייתי רוצה שהיא תתחתן עם יהודי שהטביל את ילדיו לנצרות.
חייל SS רוצה לרצוח יהודי, בגלל שהוא יהודי.
אותו יהודי התחתן עם גויה והטביל את ילדיו לנצרות.
במי תתמוך?
(כמובן דברים כאלה קרו בלי סוף בזמן השואה, הנאצים השמידו גם יהודים שבעצמם הוטבלו לנצרות).
אני מניח שתתמוך ביהודי.
אז...
מתי הטבלה של ילדים מהווה בעיניך הצדקה לזה שיהרגו/יכבשו/ישחטו מישהו, ומתי לא?
אם הרע בסיפור הוא גרמני אז זה לא בסדר, אבל אם הוא רוסי אז זה סבבה?
יש לאנשים נטייה טבעית ובריאה, לכאוב יותר כאשר אבא שלהם נהרג בתאונת דרכים מאשר כשבן דוד שלהם נהרג בתאונת דרכים, ובן דוד שנהרג יכאיב להם יותר לעומת יהודי זר מעיר אחרת, יהודי זר שנהרג יכאיב יותר מאשר יהודי באמריקה, ויהודי באמריקה שנהרג יכאיב יותר מאשר סיני אקראי שנהרג בתאונה בסין וכו'.
האם לדעתך הנטייה הזאת צריכה להיעלם כאשר מדובר ביהודי חוטא?
כלומר שוב, אני לא רואה מה הקשר בין הטבלת ילדיו לבין התמיכה שלנו.
ובכל מקרה,
אם באמת יש ואני פשוט פספסתי,
אז בוודאי שהיא שגויה - כי היהדות שלו לא רלוונטית, בין אם ילדיו הוטבלו לבין אם לאו.
ובקשר ל"כולנו יודעים" - אני משתדל לצרוך את המידע שלי ממקורות אמינים, לא מאתרים קונספרטיביים.
האם יש מידע אמין בנושא?
ומה מסתבר לך.
אני לא בצד הרוסי ולא בצד האוקראיני.
אני רואה ושומע המון תעמולה מהצד האוקראיני וכל המדינות שמגבות אותה. ברור שיש גם בצד הרוסי.
כי הם אומרים "עוין" וזה מצחיק
זה לא שארה"ב מחכה רק להזדמנות להשמיד את רוסיה או בכלל לפגוע באזרחים שלה.
וכמה בדלנים או השתייכות אתנית באמת תצדיק פלישה והרג כדי לספח אותם?!
שהם יתכבדו ויעברו לצד השני..
זה אולי ההיגיון של פוטין
אני לא מוצא בזה בדל של טיעון משכנע
בדר"כ מלחמות מתחילות משאיפות אסטרטגיות מדיניות, כאן לפוטין יש גם אסטרטגיות לממש, וגם רקע מעט צודק למלחמה, כלומר סיפוח אזורי הבדלנים שאשכרה מחכים שהרוסים כבר יספחו אותם.
וכמובן שיש גם את העניין שרוסיה חוששת שתהיה מדינה של נאט"ו במרחק של 300 ק"מ מהבירה שלה.
נראה לי חשש דיי ליגיטימי.
האם צדק יש כאן? התשובה היא שלא צריך לחפש צדק במלחמה.
וכמובן שזה מושג סוביקטיבי.
חייב לציין שההשוואות האלו של פוטין להיטלר מגוחכות לחלוטין.
אנשים שכחו מזה מלחמה לכן כל מלחמה קטנה נראית להם אכזרית כ"כ
בעוד שבפועל אי אפשר בכלל להשוות את האכזריות של היטלר לאכזריות של פוטין
למען האמת אני חושב שפוטין מפסיד במלחמה בגלל שהוא לא אסרטיבי מדיי.
ולפני שאתם שתחשבו להתלהם עליי לגבי אכזריותו של פוטין
תנסו להיזכר במנהיגים שלנו מהעבר, יהושע, גדעון, דוד.
אם הייתה אפשרות להציג את המעשים שהם עשו במלחמה כנראה שהיינו מתעלפים ומנסים להכחיש שהם היו מנהיגים שלנו.
דוד לא הקים את בית המקדש כי ידיו היו מגואלות בדם.
הנקודה שלי היא, שלפעמים מלחמה זה נצרך, וכן גם אכזריות.
אולי אנשים מבחוץ שמחפשים בכוח איך להיות נגד אוקרינה.
הטענה היחידה של פוטין ושל הרוסים הלאומנים במדינה לפתיחת המלחמה הזאת היא חיזוק העוצמה הצבאית שלו והחזרת האימפריה הרוסית.
אף אחד לא חושב שאוקרינה מהווה איום על רוסיה.
דווקא פוטין תכננן לכבוש את אוקרינה בכמה ימים, ועכשיו כשכמה ימים האלו יגמרו הגאווה הלאומנית שלו נפגעת אם הוא לא יכול לעמוד מול מדינה חלשה כמו אוקרינה אי אפשר לדעת באילו אמצעים קיצונים הוא ישתמש.
דאווי תרייצי מירוואי ווינו!
סילניה ראסי!
ניקטו ני אסטנוביט נאס!
(אני יודעת רק לדבר רוסית, לא לקרוא ולכתוב. אז זה כתוב בעברית)
ככה שאין מה להכניס אותם לכאן
אף אחד לא שכח אותם ואף אחד לא התעלף כשלמד עליהם.. ![]()
למה לא צריך לחפש צדק במלחמה?
זה לא משחק מחשב - זה בני אדם שנהרגים.
כתוב שהקב"ה עתיד להיפרע על כל מלחמה סתמית
אפילו על הצער של הסוסים שהיו במלחמה הזאת
יד ורגל ביהדות
היהודים החילונים בגולה
זה לא כמו היהודים בארץ שעוד יש להם מושג כלשהו (וגם עליהם יש מחלוקת אם הם תינוקות שנשבו או לא)
בגולה הם מממממש רחוקים
אז לא ממהר לשפוט את היהודים בגולה
רק את הדתיים מבינהם.
נראה לי שהסלידה מהתבוללות אמורה להתבטא גם בזה שאם אנחנו אוהדים מישהו כי הוא "משלנו" אז כשהוא מתחתן עם גויה - בלי קשר לאשמה - הוא לא באותה מידה "משלנו". מבחינת התחושה.
אבל מצד שני נכון, הוא ישראל שחטא ועל כל חטא אמורה אהבת ישראל להתגבר (כמאמר הראי"ה "נפשות משוקצות אהובות", אם אינני טועה)
אני מזכיר שרוסיה שחררה את האסירים היהודים ממחנות ההשמדה, אשר תופעלו ונשמרו על ידי אוקראינים.
זה לא אותו דבר.
זה שלטון שונה לגמרי שפועל מאידאולוגיה שונה לגמרי מרוסיה של היום, ובמיוחד שכל האנשים שאתה מדבר עליהם מתים מזמן.
מבחינה אידאולוגית הוא מתנגד לה לגמרי.
רוסיה של היום מנהלת מדיניות אנטי סוציאליסטית אכזרית שבה מורחים אנשים חולים בבירוקרטיה כדי שלא יצטרכו לממן להם טיפול, זקנים מקבלים קצבות זעומות שלא מאפשרות לחיות, ובגדול המטרה המוצהרת היא לתת לכל מי שלא יכול להביא תועלת למות.
קומוניזם זה ההפך המוחלט של זה. ברור שגם הוא מביא להמון מוות וסבל של חפים מפשע, אבל מתוך אידאולוגיה של דאגה לחלש באמצעות גנבה מהחזק.
אני לא בצד שלו. אני בצד של אוקראינה.
אני בצד של הצדק.
של מדינה שנלחמת נגד דיקטטור עריץ ואכזר
כמו פוטין ימ"ש.
מדינה שבה מתקיימת קהילה יהודית של 360,000 יהודים.
הידעתם ?
ונהפוך הוא. היום גיליתי עובדה מפתיעה ומעניינת. אצל סוסוני ים הזכר הוא זה שיולד (או משריץ ליתר דיוק) !