ב. ישראל, אף על פי שחטא, ישראל הוא. זה נאמר דווקא על עוברי ברית, לא על אנשים ש"רק" אכלו ללא נטילת ידיים.

ג. אין לי מושג מה הניסיון של יהודי שנולד בברית המועצות, כשהוריו חיו בתקופה שבה הרגו אנשים חופשי בגלל יהדותם ובטח אם נתפסו במעשים ציוניים וכו'. לא פשוט בכלל, זאת לא מציאות שאנחנו יכולים להבין.

אמרתי שהחינוך שהוא קיבל לא דומה בשום צורה לחינוך שמקבל יהודי דתי,

ולא דומה בשום צורה לחינוך שקיבל יהודי בארץ ישראל,

ולא דומה בשום צורה לחינוך שקיבל יהודי שגדל במדינה דמוקרטית שבה אפשר להיות יהודי בלי לחשוש שהשלטון יעלים אותך.

כשהוא נולד אוקראינה הייתה עדיין חלק מברית המועצות, הוריו (אלה שחינכו אותו) העבירו את רוב חייהם בידיעה שפעולה אחת לא נכונה בכיוון היהודי/ציוני עלולה להמית עליהם ועל משפחתם אסון.

ב"ה אין לנו יכולת להבין את ההשלכות של זה על החינוך שלו.

לא הבנתי מה הקשר בין תמיכה במדינה שצבא כובש הורג את אזרחיה, לבין השאלה האם הוא נחשב יהודי, 

או האם בכלל צריך לתמוך בו לאור יהדותו (כאמור - לדעתי התמיכה בכלל לא קשורה לדתו..)

אם הדיון היה "עם מי הייתם מחתנים את אחותכם", אז באמת לא הייתי רוצה שהיא תתחתן עם יהודי שהטביל את ילדיו לנצרות.

חייל SS רוצה לרצוח יהודי, בגלל שהוא יהודי.

אותו יהודי התחתן עם גויה והטביל את ילדיו לנצרות.

במי תתמוך?

(כמובן דברים כאלה קרו בלי סוף בזמן השואה, הנאצים השמידו גם יהודים שבעצמם הוטבלו לנצרות).

אני מניח שתתמוך ביהודי.

אז...

מתי הטבלה של ילדים מהווה בעיניך הצדקה לזה שיהרגו/יכבשו/ישחטו מישהו, ומתי לא?

אם הרע בסיפור הוא גרמני אז זה לא בסדר, אבל אם הוא רוסי אז זה סבבה?

יש לאנשים נטייה טבעית ובריאה, לכאוב יותר כאשר אבא שלהם נהרג בתאונת דרכים מאשר כשבן דוד שלהם נהרג בתאונת דרכים, ובן דוד שנהרג יכאיב להם יותר לעומת יהודי זר מעיר אחרת, יהודי זר שנהרג יכאיב יותר מאשר יהודי באמריקה, ויהודי באמריקה שנהרג יכאיב יותר מאשר סיני אקראי שנהרג בתאונה בסין וכו'.

האם לדעתך הנטייה הזאת צריכה להיעלם כאשר מדובר ביהודי חוטא?

כלומר שוב, אני לא רואה מה הקשר בין הטבלת ילדיו לבין התמיכה שלנו.

ובכל מקרה,

אם באמת יש ואני פשוט פספסתי,

אז בוודאי שהיא שגויה - כי היהדות שלו לא רלוונטית, בין אם ילדיו הוטבלו לבין אם לאו.

ובקשר ל"כולנו יודעים" - אני משתדל לצרוך את המידע שלי ממקורות אמינים, לא מאתרים קונספרטיביים.

האם יש מידע אמין בנושא?

ומה מסתבר לך.

אני לא בצד הרוסי ולא בצד האוקראיני.

אני רואה ושומע המון תעמולה מהצד האוקראיני וכל המדינות שמגבות אותה. ברור שיש גם בצד הרוסי.

כי הם אומרים "עוין" וזה מצחיק

זה לא שארה"ב מחכה רק להזדמנות להשמיד את רוסיה או בכלל לפגוע באזרחים שלה.

וכמה בדלנים או השתייכות אתנית באמת תצדיק פלישה והרג כדי לספח אותם?!

שהם יתכבדו ויעברו לצד השני.. 

זה אולי ההיגיון של פוטין

אני לא מוצא בזה בדל של טיעון משכנע

בדר"כ מלחמות מתחילות משאיפות אסטרטגיות מדיניות, כאן לפוטין יש גם אסטרטגיות לממש, וגם רקע מעט צודק למלחמה, כלומר סיפוח אזורי הבדלנים שאשכרה מחכים שהרוסים כבר יספחו אותם.

וכמובן שיש גם את העניין שרוסיה חוששת שתהיה מדינה של נאט"ו במרחק של 300 ק"מ מהבירה שלה.

נראה לי חשש דיי ליגיטימי.

האם צדק יש כאן? התשובה היא שלא צריך לחפש צדק במלחמה.

וכמובן שזה מושג סוביקטיבי.

חייב לציין שההשוואות האלו של פוטין להיטלר מגוחכות לחלוטין.

אנשים שכחו מזה מלחמה לכן כל מלחמה קטנה נראית להם אכזרית כ"כ

בעוד שבפועל אי אפשר בכלל להשוות את האכזריות של היטלר לאכזריות של פוטין

למען האמת אני חושב שפוטין מפסיד במלחמה בגלל שהוא לא אסרטיבי מדיי.

ולפני שאתם שתחשבו להתלהם עליי לגבי אכזריותו של פוטין

תנסו להיזכר במנהיגים שלנו מהעבר, יהושע, גדעון, דוד.

אם הייתה אפשרות להציג את המעשים שהם עשו במלחמה כנראה שהיינו מתעלפים ומנסים להכחיש שהם היו מנהיגים שלנו.

דוד לא הקים את בית המקדש כי ידיו היו מגואלות בדם.

הנקודה שלי היא, שלפעמים מלחמה זה נצרך, וכן גם אכזריות.

אולי אנשים מבחוץ שמחפשים בכוח איך להיות נגד אוקרינה.

הטענה היחידה של פוטין ושל הרוסים הלאומנים במדינה לפתיחת המלחמה הזאת היא חיזוק העוצמה הצבאית שלו והחזרת האימפריה הרוסית.

אף אחד לא חושב שאוקרינה מהווה איום על רוסיה.

דווקא פוטין תכננן לכבוש את אוקרינה בכמה ימים, ועכשיו כשכמה ימים האלו יגמרו הגאווה הלאומנית שלו נפגעת אם הוא לא יכול לעמוד מול מדינה חלשה כמו אוקרינה אי אפשר לדעת באילו אמצעים קיצונים הוא ישתמש.

דאווי תרייצי מירוואי ווינו!

סילניה ראסי!

ניקטו ני אסטנוביט נאס!

(אני יודעת רק לדבר רוסית, לא לקרוא ולכתוב. אז זה כתוב בעברית)

ככה שאין מה להכניס אותם לכאן

אף אחד לא שכח אותם ואף אחד לא התעלף כשלמד עליהם..  

למה לא צריך לחפש צדק במלחמה?

זה לא משחק מחשב - זה בני אדם שנהרגים.

כתוב שהקב"ה עתיד להיפרע על כל מלחמה סתמית

אפילו על הצער של הסוסים שהיו במלחמה הזאת

יד ורגל ביהדות

היהודים החילונים בגולה 

זה לא כמו היהודים בארץ שעוד יש להם מושג כלשהו (וגם עליהם יש מחלוקת אם הם תינוקות שנשבו או לא)

בגולה הם מממממש רחוקים

אז לא ממהר לשפוט את היהודים בגולה

רק את הדתיים מבינהם.

נראה לי שהסלידה מהתבוללות אמורה להתבטא גם בזה שאם אנחנו אוהדים מישהו כי הוא "משלנו" אז כשהוא מתחתן עם גויה - בלי קשר לאשמה - הוא לא באותה מידה "משלנו". מבחינת התחושה.

אבל מצד שני נכון, הוא ישראל שחטא ועל כל חטא אמורה אהבת ישראל להתגבר (כמאמר הראי"ה "נפשות משוקצות אהובות", אם אינני טועה)

אני מזכיר שרוסיה שחררה את האסירים היהודים ממחנות ההשמדה, אשר תופעלו ונשמרו על ידי אוקראינים.

זה לא אותו דבר.

זה שלטון שונה לגמרי שפועל מאידאולוגיה שונה לגמרי מרוסיה של היום, ובמיוחד שכל האנשים שאתה מדבר עליהם מתים מזמן.

מבחינה אידאולוגית הוא מתנגד לה לגמרי.

רוסיה של היום מנהלת מדיניות אנטי סוציאליסטית אכזרית שבה מורחים אנשים חולים בבירוקרטיה כדי שלא יצטרכו לממן להם טיפול, זקנים מקבלים קצבות זעומות שלא מאפשרות לחיות, ובגדול המטרה המוצהרת היא לתת לכל מי שלא יכול להביא תועלת למות.

קומוניזם זה ההפך המוחלט של זה. ברור שגם הוא מביא להמון מוות וסבל של חפים מפשע, אבל מתוך אידאולוגיה של דאגה לחלש באמצעות גנבה מהחזק.

אני לא בצד שלו. אני בצד של אוקראינה.
אני בצד של הצדק.

של מדינה שנלחמת נגד דיקטטור עריץ ואכזר
כמו פוטין ימ"ש.

מדינה שבה מתקיימת קהילה יהודית של 360,000 יהודים.

Yigal Liverant בפוסט מיוחד לכל מי שחושב שצריך לתמוך ברוסיה.. - פורום צעירים מעל עשרים - פורומים - ערוץ 7 (inn.co.il)

בעבר הייתי עונה בוודאי

היום אני מסתכלת אחרת

קשיי העבר (וגם ההווה) עזרו (ועוזרים) לי לבנות דברים שאני מאד מרוצה מהם

וכנראה לא הייתי מגיעה אליהם לולא הקשיים

זה מצד אחד

מהצד השני הייתי שמחה לחיים נטולי קשיים או מופחתי קשיים מורכבות החיים..

כלומר, זה משהו שמתנגד לנו כדי שנשים לב אליו, קצת כמו "כאב" במובן הפיזי.

כמה התנגדות צריך בדרך כדי להתפתח

לא שמישהו שאל אותי קודם

אבל אולי יום אחד אני אבין שזה היה נצרך כמו שהבנתי על קשיים מהעבר

אני חושב שבשלב מסויים לומדים שצריך ללמוד יותר "להכיל" ופחות להתנגד.

זה עוזר לשנות את המציאות בטווח הרחוק, בעיקר. אבל בטווח הקצר עוזר לי לחיות טוב ולישון טוב ולא להיות במקום שבו "קשה" לי במובן של להרגיש שקשה.

הגדרה טובה

כשההתנגדות יורדת

גם הציפייה יותר מותאמת

קושי צפוי הוא יותר קל

איך את מגדירה את זה?

זה קושי שחוזר על עצמו

אז אני יודעת (או לומדת לדעת) מראש מה או מי הגורם/ים

ויודעת (או לומדת לדעת) להתייחס בהתאם

אם זה קושי חדש

זה הזמן לניסוי וטעייה עד להגדרת הגורמים ולהתוויית הדרך המתאימה ביותר 

אי אז בגיל 30 וקצת.

זה את היכולת "להגדיר" (הנה יצא ממני המתכנת) קשיים כדי להתחיל לעבוד איתם.

זה אומר שקורה לך משהו שאתה לא נהנה ממנו אבל אתה לא חסר אונים כלפיו וגם יודע לדחות אותו למחר או לשים לב להתקדמות.

Stand a little taller

Doesn't mean I'm lonely when I'm alone

What doesn't kill you makes a fighter

Footsteps even lighter

Doesn't mean I'm over cause you're gone

יש כאלה שהייתי מוותרת

ומאמינה שהייתי נבנית גם בלעדיהם

עברתי כל מיני דברים בחיים. והייתי במקומות שלא ברור לי כיום איך יצאתי מהם…

כשאני מסתכלת אחורה, אני רואה איך זה חלק ממה שגרם לי להיות מי שאני כיום. אבל לא הייתי מזמינה שום דבר כזה, גם אם הייתי יודעת איך אצא מזה. משתדלים לראות את הטוב מהמצב הנתון, אבל זה לא אומר שהייתי בוחרת בזה. ואני עדיין מצולקת מדברים שעברתי. אבל משתדלת כל יום לגדול מזה ולהתקדם הלאה.

כל קושי שעוברים, עלול להשאיר משקעים. ויש את הפחד להתעורר יום אחד ולחזור אחורה, להרגיש שוב שם בקושי הזה ולא להיות עם כוחות להתמודד. 

לכתחילא כן

כיון שאם חלק מהקשיים לא היו קיימים בחיי

הייתי חוסכת הרבה סבל (וזבל)

בדיעבד חלקם לא

כיון שזה  חשף אותי להבנות עמוקות כלפי עצמי

והביא אותי למי שאני כיום

על החלקים ה"עצובים" או המורכבים בחיים (שגרמו לי בדיעבד לבזבוז כוחות והרבה עצב)

הייתי מוותרת

בבחינת "לא הם ולא שכרם"

אבל

בדיעבד, בגלל שהמורכבויות לימדו אותי הרבה

ובזכותם אני מי שאני

אז הם 'עזרו' לי ללמוד מהם איך להמשיך הלאה.

ואפשר להעמיק ב"תורת מנחם", תשמ"ד חלק ד', שבת מסעי סעיף י"ב-

בקצרה הרבי מילובביץ' מסביר על עניין המסעות ממדרגה למדרגה [כפי שידוע שהבעש"ט עסק במסעות שיש בנפש האדם].

בדיעבד אני באמונה שלמה בהקב"ה ובראייה של הטוב של מה זה בנה בתוכי.

אני? לכתחילה? הייתי מוותר.

אבל איזה מזל שהקב"ה מנהל את המציאות...!

אפשר להגיב שם אנונימי. כאילו, מה? תהיו טבעונים, תמהונים,  מתנגדי חיסונים, זה לא משנה, יש לך אמת? לך איתה. אבל למה להבנות שרפואה טבעית זה דבר להתבייש בו חחח

(כן מבין זה לא למעיישה ופורום מת וכו' והכל כאן בדיחה שאני בכוונה לא מתייחס אליה. תהיות לאור ההצפה של הנושא והדיון)

עם כמויות הספאם שם באמת צריך ניהול 

ויסיר מהם כל מחלה, וירפא לכל גופם, ויסלח לכל עוונם,

וישלח ברכה והצלחה בכל מעשי ידיהם עם כל ישראל אחיהם, ונאמר אמן

ונהנה לריב עם עצמו בפינה שכוחת "אל" כדי לפרוק עצבים 😂😂😂

אבל בטח זה דוגמא קלאסית למה שנקרא להאכיל את הטרולים

משתעממים מספרים סיפורים זה לא דוקטורט אבל אם כבר מעניין אם כך למה הוא מגיב מאנונימיי? או שהוא מגיב מאנונימי רק בקללות חח ואז אני מבין אותו

אולי הכוונה שלך לפורומים אחרים? 

אין כאן בערוץ 7 כאלו ניקים.

- הנני כאינני

- הים נסוג

תשאל את משה

כי למשל @בין הבור למים פעיל בפורום מסויים מאוד ולא מוכר בכלל כאן.  

כל פורום הוא עולם ומלואו ואין קשר בין רבים מהפורומים במרחב העצום של הפורומים בערוץ 7.  

ויש את @אני הנני כאינני, אולי הוא מדבר עליו

וזו היא, @נחלת, לא הוא, שהזכירה ניקים פופולריים

התכוונתי למגיבה שכתבה שירים מאוד יפים שאחד מהמגיבים (צדיק יסוד עולם (?) ניתח אותם).

נכון. נזכרתי שלא קוראים לה כך, השורה האחרונה שחזרה בתגובה שלה היתה: והים נסוג...

אני הנני כאינני  - הכל בסדר איתו.

העיקר שהכל בסדר

צדיק יסוד עלום אמר שיש כזה אחד.

היא התכוונה ל@בין הבור למים - צעירים מעל עשרים

לפורום של טבת והלאה...

בס"ד

לא תמיד כשפותחים, הפורום הוא מחודש טבת. חיפשתי מקום בו אפשר לכתוב

את התאריך (טבת, למשל) ולא מצאתי. אז  לפעמים מופיע פורום עתיק

איזשהו. לא מבינה למה ומדוע...

איך מגיעים לפורום העכשווי (מאתמול, שלשום) - ניסיתי בכותרות המציינות

מספרים גבוהים (2000+) למשל, אבל זה לא מעיד על אקטואליות הפורום.

ועוד משהו: הזמן המופיע ממול לתגובות לא הזמן הנכון. למשל 11.00

במקום 13.00 וכד'.

יש לי, כלומר, אין לי, שום כשרון טכני ולבטח זה משהו פשוט

אבל לא יודעת איך.

תודה!

מה פירוש "עבר עריכה"? מצד מי, הצוות? ומדוע?

תודה רבה!

או שרשום הניק שביצע (הניק שכתב את ההודעה ועשה עריכה ושינוי)

או שעריכה בוצעה ע"י מנהל הפורום - ואז זה בד"כ להסיר תוכן שלא ראוי לפרסום פומבי.  

פרטי העריכה רשומים באותיות אדומות.

כאשר נכנסים לערוך פוסט שכתבת - בדקות הראשונות לאחר שליחת הפוסט, אפשר לערוך "בשקט"  אין אינדיקציה שהפוסט עודכן.

רק אם מעדכנים אחרי די זמן, 10 דק נניח, אז מופיעה השורה האדומה שהפוסט עודכן.  

(ויש גם מגבלות מתי ניתן לערוך.  פוסט שקיבל תגובות, ננעל/נחסם לעריכה די מהר אחרי קבלת התגובה הראשונה.) 

לא הגיוני ולא ברור איך יכול להיות שאת נכנסת לפורום כל שהוא ואת רואה הכי למעלה הודעות שאינן הכי חדשות שנכתבו בפורום.  

אולי תצלמי בפעם הבאה את המסך שאת מקבלת?

את יכולה, אם תרצי, גם להעביר לי בשיחות האישיות.

שנבין מה הבעיה אצלך.  

הזמן שמופיע - כנראה גם זו בעיה במחשב שלך.

השעון במחשב שלך נכון? 

בס"ד

תודה על שתי התשובות.

1.  השעון בסדר גמור.

2. אעקוב אם אמנם זה כך (שמופיעות ההודעות החדשות קודם)

3. לא משמעותי אבל מדוע צריך לדעת שהניק (מה זה ניק?...מאיזו מילה?) ערך את תגובתו? מה זה משנה לנו?

4.  בבקשה, מה זה פצל"ש (או משהו כזה), אני לא מהדור שלכם, ידידי הצעירים.

אבל את רוב הדברים אני מבינה.....

יישכויח!

3. ניק מלשון nickname(כינוי). הכוונה למשתמש בפורום

4. פצלש זה פיצול אישיות - אדם אחד שמשתמש בשני כינויים

בכל מקרה זו אותה הכוונה

אדם אחד, שני שמות

ואם בפיצול עסקינן, למה כשאני פותחת את האזור האישי,

שואלים: האם יש לך פיצול אישיות?......

עניתי המון פעמים: כן. כן. כן....(לא נותן ברירה אחרת)

כך שיש לי כבר פיצול אישיות לעילא ולעילא, אבל

אני לא מבינה מה העניין כאן. זה גם קשור לשם?

או שזה הפסיכולוג של האתר......

תודה!!

לפעמים כשאני מתחבר לפורום ונכנס לשיחות האישיות, במקום לראות את רשימת הניקים איתם התכתבתי, הניק שלי מופיע, משום מה, בכל השורות. במקום הניקים הנכונים שהיו אמורים להיות שם

ואז כשאני לוחץ על ניק, זה גורם שאני כאילו רוצה להתכתב עם עצמי.

ואז מופיעה השורה ההזויה "האם יש לך פיצול אישיות"

הפתרון לצאת מזה הוא רענון הקישור וזה מסתדר. 

ולמה אדם אחד משתמש בשני כינויים ועוד מצהיר על זה?!

ברכה והצלחה!

הרבה פעמים, וזה קרה כאן בפורומים בגלים ובתקופות, היו טרולים שעשו צחוק ושיגועים וגם הטרדות. אותו אחד פתח והשתמש בניקים שונים כדי להטריל..

ויש גם שימושים לגיטימיים.

מישהו/מישהי עם ניק ותיק ומוכר, רוצים לשאול שאלה שלא תסגיר מי הוא השואל או השואלת.

דברים רגישים שלא רוצים לחשוף מבחינת הזיהוי של הניק הותיק.

לחסוך מבוכה, להסתיר משהו, להיות אנונימי בשאלה ספציפית. 

וזה א ח ר י  עריכה?

אז התת פורום הזה צריך להיות חסום איכשהו ולא כך פרוש לעיני כל

בכלל, כל כך מהר עלולים לגלוש בפורום , לדברים כאלה, ללשון

הרע, לפגיעה במישהו על ידי התלוצצות עליו (גם בתכתובת על

החצאיות ראיתי כזה דבר; אפשר לענות יפה או להתעלם על ידי

מעבר טבעי לנושא אחר אבל לא להוציא לבן אדם את הנשמה

ולעשות אותו כלעג וקלס לעיני כולם....זה לא יפה.

הכי מרגיז שזה  משעשע (אללי) ומושך להמשיך לקרוא -

כעין בידור - זה לא מתאים לפורום רציני כמו שהפורום

הזה נועד להיות, לפי הבנתי, וכך הוא רוב הפעמים.

 מאד קל בפורום לכתוב כל העולה

על רוחנו; האם פנים מול פנים גם היינו מעזים

להתבטא כך?

ועוד - חושבת שנושא שעלול להיגרר לתגובות

מזלזלות, או שעוסק בעניניים שהצניעות די

יפה להם - צריך לעבור מהר ובנימוס

(כלפי זה המתחיל בנושא כזה, אפילו

ברצינות כי משהו מטריד אותו) לנושא אחר

ואפשר לאמר שבפורום הזה לא מרחיבים

בדברים כאלה, כי...כי....יש כאן ילדים קטנים!.....

וגם אם מישהו רוצה לשפוך את הלב

והנושא חריג, לא צריך לפרט יותר מדי -

זה לא בריא, זה לא נאות ויש דברים

שהשתיקה יפה להם. כלומר, מבינה

שזה מקום שאפשר לחשוף הכל

כי אף אחד לא מכיר, אבל בכל

זאת, קצת להתאפק. למרות שנורא

מושך לפרוק הכל. ואני מדברת גם

על עצמי. שלא אסחף מדי

בקלי קלות אפשר להיסחף.

שלא נהפוך לצהובון מרוב שיעמום

או סקרנות.  הכי יפה ומעניין זה

חילופי הדברים הרציניים, החקירות

והדיבורים בנושאים חשובים.

לא צריך לרדת למכולת!

אם ראית תגובה מסוימת שלדעתך אין מקומה בפורום, את תמיד יכולה ללחוץ על כפתור הדיווח ואז זה מגיע למנהלי הפורום לבדיקה.

בגדול תהיה מחיקה או עריכה או אף חסימת המשתמש רק במקרים חריגים, בדרך כלל בגלל פגיעה בניק אחר או שימוש בשפה לא נאותה וכיוצ''ב.

ופותחים ניק חדש.