פורום צעירים מעל עשרים (עמוד 2)

יותר בפוקוס על מה נכון לך (גם רגשית וגם נשמתית) ופחות על מה העולם חושב על זה. רצית לעזור לו? אתה שמח בלעזור לו? הגוף שלך מרגיש טוב אחרי שאתה עוזר לו? מעולה.

אתה מרגיש מרוקן? זה סיפור אחר.

ביחס נותן ומקבל והסובבים, והם מסתכלים על הנתינה שלך בצורה מוזרה, אז פתאום אתה מעלה ספקות בעצמך האם הנתינה שלך היתה נכונה או לא, או שחרגת.

אתן דוגמא שהיה לי בעבר, לא מה שקרה לי בימים האחרונים. פעם הייתי בדייט ונתתי טיפ נדיב, והבחורה אחרי זה התלוננה שלא הייתי צריך לתת את הטיפ ולא ככה עושים בישראל. הייתי בהלם, כי ברור שאנחנו הלכנו לחתוך. אבל זה כן העלה אצלי שאלות באותו זמן אם נהגתי נכון, ואז עם הזמן זה פשוט התיישב על הלב שעשיתי את הדבר הנכון וצחקתי על זה, אבל באותו זמן זה כן העלה אצלי ספקות.

זה עוד יותר מעלה ספקות כשהמקבל אומר לך שזה לא מקובל ומוזר, אבל לוקח את מה שנתת בסופו של דבר.

זה אומר שפשוט ספגת אליך (אדם רגיש? אני טועה) את התגובה שלה. כלומר בעצם במקום השיפוט שלך אז לקחת את השיפוט שלה על המערכת שלך.

זה בסדר לדעת שזה מה שהיא חושבת, בשכל אולי היא צודקת אבל בלב שלך אתה מרגיש פה מתכווץ.

עזוב אותך, תעשה מה שטוב לך ומה שאתה חושב לנכון... אם למדתי משהו בחיים זה לא להתייחס לכל יציאה של מישהו.

עם עצמך. אתה נותן בלב שלם וטוב לך עם זה באמת, אז זה מה שחשוב.

אם זה לחפות, כמו שכתבת, על משהו שאתה לא אוהב בעצמך, הרי אין

זו נתינה אמיתית, ולעתים הזולת מרגיש את זה.

הכי חשוב זה לבדוק עם עצמך, למה, ואיך, וכמה - וממה זה נובע,

ולתת ממקום אמיתי באמת, אפילו אם הוא פיצי פיצי - כי זו האמ

שלך (כרגע, מחר, ויותר...). כי הסתירה בין איך שאנחנו, וכמה

אנו רוצים באמת ( כי בדוגמא הזו, לתת) לבין מה שאנו עושים

בפועל, כתוצאה מהרגשה לא טובה עם עצמנו וחוסר רצון

ויכולת לקבל את עצמנו כך! אז אנו מזייפים ולא כל כך חשוב

ובכלל לא חשוב, מה השני חושב; חשוב איך אנו מרגישים

עם עצמנו, בכנות. 

לפעמים הולכים לשיעורים שמדברים על חסד ו מידות

נעלות ו"נדבקים" בזה לזמן מה. אבל אחר כך, לפעמים

ההתלהבות הזו נושרת, כי אנחנו עדיין לא שם ולא עובדים

על זה נכון.

מאוד קשה לקבל את עצמנו כמות שאנחנו. מאוד.

לפעמים זה מתוך ביקורת שיפוטית וקשה שספגנו

ולפעמים, אולי, אנחנו בעצמנו לא מכירים את עצמנו

כל כך טוב וחיים קצת בדמיונות.

חושבת שדיבור על זה, לא רק בפורום (לא מספיק לדעתי)

אלא עם חבר או מישהו/י קרובים שיכולים לשקף את המצב.

גם אז, לצערי, התכונה הזו לא עוברת כל כך מהר...

צריך לדבר עוד, לקרוא דברים בסגנון (ולא דברים

שמעיפים אותנו למעלה ואחר כך גורמים לנו ליפול

בחבטה קשה על האדמה).

הדרך של ר' אושר, כך שמעתי, מאוד יכולה לעזור,

כך שמעתי. אבל עם הדרכה, אחרת, אם אנו נוטים

להלקות את עצמנו (למשל), נמצא גם שם את

המקום הזה...

הוא מדגיש שכל אדם הוא בעל גאווה, בעל תאווה,

וכו' וכו', ואם יש משהו שאנו עושים טוב, זה כי

הקב"ה עוזר ומרחם עלינו.  אבל זה בקיצור

נמרץ, כי אני לא מכירה היטב את הדרך,

למרות שמכירה אנשים שזה הפך להם את החשיבה

ב350 מעלות. וגם הרגיע.

יש אנשים רבים (כולל אני) שסובלים מהדיסוננס

הזה (אמרתי נכון את הדיסוננס הזה?), וזו

חתיכת עבודה וחתיכת כאב.

וחושבת לקרוא חומר שמדבר על זה.

כמובן ששכחתי, כרגיל, לאמר, שהשאיפה

הזו להיות טוב, לכשעצמה, מראה שאתה

באמת טוב.

אגב, ד"ר יחיאל הררי באתר "התבוננות

פנימית", לבטח מדבר על זה.

ויש עוד, כנראה פוסטים, וזומים וכאלה.

החיים הם גשר צר, כמו שאמר ר' נחמן,

והעיקר, לא להתפחד כלל.... (לא להפחיד את עצמנו...)

זהו זה. שבת שלום לכולכם.

זה נכון, אבל לא לכולם זה כל כך קל. בכלל לא.

אבל זה רק מסתיר דברים מהאדם הספציפי הזה

"i don't want to see this"?

או "I'm not interested"?

לזה הכוונה?

(ובאמת לא ידידותי)

ומנצלים את יום שישי עד הרגע האחרון כדי לעשות דברים הכרחיים או שנהנים מהם או גם וגם.  

נהדר וממש טוב שיש את יום המנוחה השבועי.  אך יש איסורים מעיקים

דווקא להכנות לשבת שהן עד הרגע האחרון.  

ואם זה כך - אני לא מסכים. לפחות לא אצלנו בבית.

בימי הקיץ הארוכים ההכנות לשבת מסתיימות מוקדם. 

אותם הכנות לאורך כל השנה, קיץ סתיו, חורף ואביב. 

 בימי הקיץ יש שפע של פנאי לדברים נוספים אחרי שהבית מוכן לשבת.  

טיולים, תחביבים, ללכת לים, לישון בצהריים לפעמים.   

גם אצל ההורים שלי זה ככה, עד רגע אחרי הדלקת נרות עוד עושים דברים אחרונים.

יכולה לומר שאצלי הצלחנו לשנות את זה ב"ה.

אצלי בבית אני לרוב חסרת מעש לפחות שעה לפני שבת.

עכשיו נגיד, הכל מוכן אצלנו לשבת.

נשאר רק לי להתקלח וזהו.

ומתארגנים בהתאם.

ממש לא אהבתי את כניסת השבת אצל ההורים שלי אז זה היה בנפשי לשנות את זה.

מכינים כמעט הכל בחמישי.

מה שאפשר אני מכינה כמות ומקפיאה לשבתות הבאות ואז זה חוסך עבודה.

ומה שאפשר להקפיא אני לפעמים מכינה בתחילת שבוע.
 

בשבתות קיץ אנחנו אפילו יוצאים לטייל בשישי או לים.

אני חושבת שההבדל ביני לבין אמא שלי- היא מעדיפה להכין הכל כמה שיותר קרוב לשבת ולכן נשאר לה הרבה עבודה לשישי.

אני מעדיפה אוכל פחות טרי ולהיות בשישי בנחת.

גם כי חלק מוקפא

וגם כי אני לא משתגעת מעבר לכוחותיי

לדוגמא עוגת שמרים וגבינה מכינה בתחילת שבוע ומקפיאה

את האוכל לערב שבת מכינה בחמישי אבל גם בזה לא משתגעת, בשרי ותוספת אחת

עיקר העבודה זה הסלטים וחלקם גם מוקפאים

תכנון נכון. והעברת חלק מהמטלות ליום חמישי. אפשר להגיע לשבת בלי לשון בחוץ. 

אני הרבה זמן כבר לא ככה ב"ה.

רק עכשיו עוד צריך להסתגל לשעון החדש..

לא בקיץ ולא בחורף

תמיד הבישולים מוכנים יותר מוקדם

לרוב בשבתות קיץ אני יותר עושה סדר פנימי או אפילו יוצאת עם הילדים אבל הבישולים והנקיונות תמיד מסתיימים בשעה שמאפשרת לי גם לשבת לנוח קצת

כל עוד נחשוב בליבנו "יש עוד זמן..." נגיע ברגע האחרון עדיין עם הכנות, לא משנה מתי הדד ליין.

בכל אופן, בקיץ לפעמים מכניסים יותר דברים ביום שישי, ולכן מגיעים גם ברגע האחרון לשבת.

אבל שבוע שעבר למשל - בעלי ואני יצאנו לבוקר זוגי לשעתיים. בבית נשארה הבת הגדולה שלנו עם התינוקת וקצת בישלה לשבת.

ולמרות ששעתיים מהיום "הלכו" לנו, ולמרות שהיה מה לסדר בבית ועוד דברים לבשל - היינו מוכנים לשבת כבר בשעה שתיים וחצי🙂

זה מין נס שכזה, שאין לדעת מתי יצליח ומתי לא... (בשישי האחרון לא יצאנו, ובכל זאת עבדנו בבית עד חצי שעה לפני שבת... הבית היה מבולגן יותר, כנראה, וגם פשוט לא קרה הנס🤷‍♀️)

לק"י

אבל מציעה לך לא לפרסם מספר טלפון בפומבי.

(ובמקביל, לא הייתי מציעה להתקשר לאנשים לא מוכרים🤷‍♀️).

דווקא בחורף מסיימים מוקדם יותר.

גם מראש לוקחים על עצמנו פחות, וגם איכשהו כשיש דד ליין לחוץ יותר, מתקתקים יותר ופחות מורחים.

וב"ה לא לחוץ אצלינו כל כך. הלחץ בעיקר בראש.

הלוואי שגם בבית שלי אצליח שיהיה ככה. 

תקשיב לשירים בספרדית........ (כדי לא להיות עצוב...)

תמיד אני מחכה לסוף ליותר מידי מאוחר אבל הכל מוכן כבר הרבה לפני

שזה יצר רע מיוחד של יום שישי ברגעים האחרונים; אז גם עצבניים יותר (אני למשל...).

יש אנשים מאוד מאורגנים שבשישי בבוקר הולכים לטייל, לקניות..... הלוואי עלי.

אבל שמתי לב שאם למשל אנו נוסעים ואין כמעט מה לעשות לכבוד שבת, אני לא

מרגישה כל כך את המעבר החד המיוחד הזה בין חול לשבת...

אז זה גם וגם. מן הסתם.

2 עונות מעבר של סתיו אביב. סתיו באוקטובר אביב באפריל.

החלוקה ל4 עונות שוות מקורה באירופה.

אמנם חזל דרשו על 6 עונות : קיץ חורף זרע קציר קור וחום. אבל זה דרך דרוש וזה קשור רק לחקלאות לא למזג אוויר.

סתיו זה מילה נרדפת לחורף "הסתו עבר הגשם חלף לו" ובארמית חורף זה סיתווא. אביב זה התקופה בה השעורה מבשילה.

"קיץ וחורף אתה יסדתם".

אז שיהיה חורף נעים וסתיו שפיר!

אם זה לא חורף, זה קיץ.

לפעמים בעיני, להיתקע על אי בודד לכל החיים.....

לקבוצת גרושים-גרושות.

יש שם עוד נשים בסטטוס שלך.

שמעת על "אם הבנים" של מלכה ירום? יוצאים גם לטיולים וחוגגים חגים יחד. אם תרצי, אחפש לך איך לפנות אליהם.

ביוטיוב כמעט להכל יש אפשרות להוסיף כתוביות מתורגמות

אז הדרך הכי טובה להשתפר היא פשוט להשתמש בשפה הזאת. אפשר לשאול ספרים מהספריה\לקרוא חדשות באנגלית Israel News | Israel National News , או לשמוע פודקאסטים או הרצאות של טד (אפשר להוסיף כתוביות בעברית למטה)

צריך קצת סבלנות בהתחלה כמובן, אז זה מעולה למי שממילא יש זמן

יש  להם עיתון באנגלית שמכיל רמות אחדות (באותו עיתון), עם פירושי מילים לכל מאמר.  זה לא דתי, אבל לא נורא. קונבנציונלי כזה.

לכלי AI שבהם אתה יכול לשוחח עם דמות וירטואלית באנגלית, ואתה מקבל ממנה משוב בזמן אמת עם תיקונים נדרשים.

לא יודע אם זה יעיל אבל זה נשמע מעניין ובמחיר נמוך מאוד, אם הייתי צריך לשפר אנגלית אז בוודאי הייתי משתמש בכלי כזה.

יש מורים/ים פיליפינים דרך הזום. לא יקרים.

תכנה חינמית ללימוד שפות. גם אסקימוסית, אם רוצים...

אבל ללא עברית בכלל.  כדאי לנסות אולי.  קל ומאוד ידידותי.

בוודאי שההגדרה להצלחה היא עניין מאוד אישי, אינדיבידואלי, סובייקטיבי, משתנה מאדם לאדם, וגם אצל אותו אדם לאורך הזמן עם צבירת חוכמת חיים וניסיון, תלויה מאוד בסביבה, בחברה, בכישורים, בשאיפות, ביכולות האישיות

מה שנראה הצלחה בגיל 18 (להתקבל ליחידה מסוימת או למקצוע נחשק) לא בהכרח ייראה כך בגיל 30 או 50. עם הניסיון, משתנים גם סולם הערכים, נקודת המבט והעדיפויות

יש גיל שהמדד להצלחה יכול להיות תוצאה חיצונית — הישג, פרס, הכרה — ובגעל מבוגר יותר, הצלחה היא תחושת משמעות, איזון, או השפעה טובה על אחרים

זה כלהזמן משתנה

כשאדם משיג את מטרותיו הןא מרגיש מוצלח ומחפש מטרה חדשה?

כל שלב בחיים מזמן אתגרים ויעדים חדשים להשגה.

רכישת מקצוע שיהיה גם מעניין וגם מקור פרנסה טובה, היכרות לזוגיות ונישואים, רכישת דירה, הולדת ילדים בריאים, גידולם, חינוכם והאתגרים שיש בגידול ילדים, מעבר לבית גדול ומרווח עם הגדלת המשפחה,  במקביל לחיי המשפחה - ניהול קריירה מקצועית / מקור פרנסה שמאפשר קיום ברמת חיים טובה (ותלוי בסוג העיסוק - גם הגעה להישגים, הכרה והוקרה בתחום המקצועי), לדאוג להתפחות הילדים ולסייע להם להגיע ולעמוד על דרך עצמאית משלהם, לחתן את הילדים ולראות בסיפוק את הדור הבא שהולך ומתפתח ובונה משפחות משלו

אולי לעת זקנה אפשר יהיה להתרווח בכורסא, עם כוס משקה ביד, להישען לאחור, ולהסתכל בסיפוק ולהינות מכל מה שהצלחנו להשיג ולהגיע אליו בחיים (ומן הסתם, יהיו גם דברים שפחות ישמחו אותנו ואפילו יגרמו לצער).  

היא השגת יעד

ברור שזה משתנה בין אנשים

אם כי רוב האנשים רוצים אותם דברים ולרוב לא משיגים הרבה מהם

ככל שעוברים השנים אני משיגה יותר יעדים

פעם חשבתי שיש דברים שאני יכולה לעשות ויש שלא

היום אני חושבת שאני יכולה להשיג כמעט כל דבר שאני באמת רוצה 

דברים מורכבים

כאלה שהיה קשה להשיג אותם

הבנתי שצריך למצוא את הדרך הנכונה

ללמוד מטעויות שוב ושוב

להיות מספיק טובה

כדי להגיע ליעד

אנשים, לגמרי. אבל השוני הוא בהגדרת היעד.

כל הצלחה לדעתי היא תוצאה של יעד שהושג. לפעמים גם כזה שאנחנו מכירים בו בדיעבד

לגבי החלק השני - לגמרי כן. רוב חיי כן. ב"ה.

והגדרת ההצלחה לא השתנתה. היא עדיין השגה של יעד מסוים. אבל היעדים בהחלט השתנו

לחיות את החיים נכון. כאדם. כיהודיה. לא לבזבז את הזמן, להיות טובה יותר, עם לב טוב יותר, לראות

בעין טובה, בלי לשפוט, להגיד מילים טובות למשפחה שלי. לחיות כל יום בצורה מלאה, מאוזנת, לחיות את האדם שאני

להיות בשלום עם עצמי ולעבוד את השם ממקום אמיתי. לא מזוייף ולא צדקני. ולהשלים עם זה.

מה גרם לשינוי? או אה מאיפה להתחיל?

אבל החיים מפתיעים

מצד שני גילתי בי כוחות וחוסן שלא ידעתי שקיימים 

לא מתכננת שנים קדימה

מקסימום כמה חודשים

חיה חיים טובים יותר ממה שחשבתי שיכולה להגיע

המנטרה שלי זה ללמוד מטעויות

ותמיד להיות במגמת שיפור 

הייתי בטוחה שאהיה נשואה+

חשבתי שאעבוד במקצוע אחר לגמרי

חשבתי שיהיה לי אופי אחר

נראלי הסיבה לשינוי זה שהתבגרתי, השתנו לי הסדרי עדיפויות והבנתי שהחיים שטוב לי לחיות זה לא בהכרח החיים הפוטוגנים שחשבתי שיהיו לי🤷🏻‍♀️

ולא את מה שחשבת שצריך "פוטוגני" תלוי סביבה?

חשבתי שיהיו לי חיים פוטוגנים יותר בעיני

זתומרת, דברים שחשבתי אז שהם פוטוגנים ואידאלים ורציתי מאוד שיהיו

והתבגרתי והבנתי שלפעמים יש התנגשויות ולא כל מה שאני רוצה שיהיה לי טוב הוא באמת טוב לי

ואז עדיף לבחור במה שבאמת טוב, גם אם זה לא מה שציירתי לעצמי אי אז..

תכלס חשבתי שיהיו לי חיים הרבה יותר מרשימים וחשבתי שיהיה לי טוב עם החיים האלה

היום החיים שלי פשוטים אבל מעולים

אפילו את עצמי אני לא צריכה להרשים

וטוב לי

קצת סינית אבל אולי מישהו יבין

לא חושבת שתכננתי אי פעם להיות בנאדם מבוגר וכל זה.
אבל ביחס לחלומות של אז? אני חושבת שעצמי של לפני עשור הייתה שמחה לדעת איפה אני היום

אני סטודנט למנהל עסקים

לא סיימתי את התואר

אז הייתי עם ילד אחד

רציתי להיות סמנכל מכירות

גיליתי שאני ממש גרוע במכירות

עזבתי את התחום

היום עובד עצמאי ולומד וגם עובד שכיר ואבא לחמישה

לא מרבה לנשום

עוסק במקצועות טכניים ומתרגל מקצועות טכניים

אז חשבתי שיהיה לי כסא מנהלים מרופד ומלא כסף

היום תפוס לי הגב ואני מנמנם באוטובוסים

ומתלבטת על מי להחיל את הברכה הזו כי יש יותר מידי בחירה 😈

אף אדם שהייתי רוצה להעלים מחיי, ב"ה, אבל הייתי שמחה להעלים את כל שונאי ישראל.

אותי

זקוקים לך!

אמא תהיה קצת עצובה וזהו

אתה (או את?) יודע מי הכי זקוק לך?

הקב"ה!

כי את התפקיד שלך, רק אתה יכול למלא. מי ימלא אם לא תהיה? יהיה בעולם   ח   ו   ר!

אז אנא, תעשה טובה, תיתן  ע כ ש י ו    חיבוק חם וגדול לעצמך....נו...כן. ככה. עם שתי ידיים

חזק חזק עד לגב, ותגיד לעצמך שוב ושוב ושוב:  א  ני   א  ני    א  נ  י

א ו ה ב   א ו ת י!

שמעת?

אוי ואבוי לך אם לא!!!!!

ואחר כך תגיד: הקב"ה אוהב אותי. אני אוהב אותי. ואפשר לתקן!

ואחר כך לך ותקנה לעצמך משהו שאתה אוהב. תן משהו טוב לעצמך. זה לא יפה ככה להתעלל בעצמך, בנשמתך היפה

שמישהו (הקב"ה) החליט להורידה לעולם הזה, לבדיוק המשפחה שלך, העיר שלך, האיפה שאתה.

מה זה?!!!!

חיבקת? עכשיו עוד הפעם!

שלוש פעמים ביום! (רצוי יותר אם אפשר)!  לא פחות!

אנחנו, כולנו, אוהבים אותך. כן, אתה או את נשמה הקשורה לנשמות כולנו. אז אל תעליב אותנו בבקשה עם אמרות כאלה שאמרת!

אני באמת מרגיש כמו חור שחור שמהלך בעולם. ואף אחד לא שם לב.

בעלי שלח לי את זה בדיוק אתמול אז....🤣

אבל מרגיש לי לא נעים

לא נורא עבר לי

תלוי מה הכוונה ב"להעלים"....... אם לא אשמע ממנו לעולם........

אבל לא הייתי מעלימה אף אחד. הייתי אומרת למלאך:  נא להעלים את עצמך, בראש ובראשונה,

ולא להציע עצות "מלאכיות" כאלה יותר....בסדר?   כל טוב לך!

אם הם בחיי, סימן שהם נחוצים לי ואולי גם אני להם....

אבל אחרי מחשבה של חצי שניה, זה לא בוער לי. למדתי לחיות למרות שהוא קיים כאן. 

אבל למה רק אחד?!

חושבת שכולנו נופלים מדי פעם לבורות שלנו....אפשר לשהות שם כמה זמן, אבל לנסות בכל זאת לרחרח אם אפשר כבר לצאת

( ולו כדי לראות את הגבעול התינוקי והמבטיח שצומח על שפת הבור.. איך לא הבחנתי בו קודם?)

יש מקומות שבטעות החשיבו את הספר כספר קודש.

זה במוכר היום כ"ספר חשבון הנפש"?

הספר שהפניתי אליו מהווה להבנתי (ממה שמעתי, לא קראתי את הספר) חשבון נפש של צעדים וממילא יכול לתת כיוון לעצמך של חשבון נפש בנושא עבודה אישית על דברים שהיית רוצה לעשות.

יש כרטיסי שיח טיפוליים למשל 

פעם ראיתי ספר שכתבה מישהי שמשתמשת בכרטיסים כאלה (שהיא עצמה יצרה) ונשמע מעניין מאד, אבל יש גםגורם מטפל, לא יודע אם זה לעבודה אישית

יש זוגיים שלא באמת קשורים לזוגיות אלא להכרת העצמי... אז למשל תעשה את זה להיכרות בין היצר הטוב והיצר הרע, הנפש האלוקית והנפש הבהמית...

יש עוד המון סוגים לדעתי, אני לא מתעסק בתחום אבל יש. מה שכן זה בדרך כלל או לשיח בין שני אנשים, אז לא בטוח מה ה"עצמי" כאן. 

אם סתם משהו למעקב התפתחות אישי - יש לוחות מעקב שונים למעקב אחרי התפתחות בלימוד תורה, קיום מצוות, עבודת המידות. אם זה הכוונה וזה חשוב לך אני יכול לחפש פרטים

מהסוג של ההיכרות עם העצמי, כמו שתיארת.

להעמקה שלי מול עצמי. 

לא זוכרת איך הוא נקרא

מוכרים אותו בדברי שיר ושות'

לואיס היי

קטי ביירון

אקארט טולה

רן וובר

מרים אדהאן

חובת האדם בעולמו (המחבר אינו מציין את שמו - שיטה לעבודה עצמית - מצויין)

עלי שור, הרב וולבה

אפשר לחפש באינטרנט, וגם להקשיב לשיעורים שם.

למשל, אתר "התבוננות פנימית" - ד"ר יחיאל הררי. מומלץ מאוד.

מאמינה שיש חומר רב נוסף 

שלושת הראשונים לא ממש בסגנון שהתכוונתי אליו

הספר שאינני זוכרת ממש מכוון לעבודת מידות

צעד צעד

לאור ספירת העומר, הוא כל יום מציג את אחד הספירותנאו שילוביהן, ומציע תרגול אישי.

בהתאמה לזמננו - כדי להגיע לדירה טובה וכלים נאים, נדרשת פרנסה טובה

בשאיפה להגיע למימוש השאיפות האלו

אני יכול לפרוש בשיא!

חסכת לי לענות 😂

להוכיח שום דבר

מרגישה נצחון מעשייה נכונה ומתחושות טובות

אף פעם זה לא נצחון סופי

תמיד יהיה את מחר ואת האתגר הבא

אבל כשרוב הימים והעשייה היא טובה זה נצחון

כפי שמישהו כתב כאן:

לא שלמות. השתלמות.

הִלֵּל אוֹמֵר:

אַל תִּפְרֹשׁ מִן הַצִּבּוּר,

וְאַל תַּאֲמֵן בְּעַצְמְךָ עַד יוֹם מוֹתְךָ,

וְאַל תָּדִין אֶת חֲבֵרְךָ עַד שֶׁתַּגִּיעַ לִמְקוֹמוֹ,

וְאַל תֹּאמַר דָּבָר שֶׁאִי אֶפְשָׁר לִשְׁמוֹעַ שֶׁסּוֹפוֹ לְהִשָּׁמַע.

וְאַל תֹּאמַר לִכְשֶׁאֶפָּנֶה אֶשְׁנֶה,

שֶׁמָּא לֹא תִּפָּנֶה:

מה שכן אפשר לנצח נצחונות קטנים כל פעם..

לא יודע מה אני רוצה להוכיח. אבל אני בעיקר עסוק באם אני רוצה להוכיח לי או לאחרים.

סליחה על התמהוניות חחח

למטרה הקרובה ולא לכל החיים

כי בענייני לנ"ו יכול להיות שיש לי תשובה- פשטות...

מכירה את המעשה מחכם ותם של רבי נחמן?

אבל זה לא אומר שלא צריך להיות שאיפות ומטרות...

הפשטות היא עבודה בפני עצמה.. זה לא רק לחכות שתישא אותי הרוח. אלא זה בעיקר ביטחון בה' שמוביל אותי לאן שצריך.

לעומת ההתחכמות המדומה הזאת- שמתסבכת את החיים בכל תחום..

אז מה אני חושבת.... 

זה בוודאי נכון. יחד עם זאת, לפעמים נראה לי שלאנשים עם אופי מסוים העבודה היא קצת שונה. כי המטרה היא להגיע לאיזון בכל המידות, נכון? אז יש אנשים שביטחון אמיתי בה' עבורם יהיה דווקא ההשקעה וה"התחכמות"... כמו שיש אנשים שהם יותר מדי שפלי רוח..ואז למרות שכל הזמן מדגישים את החשיבות של ענווה, בשבילם העבודה היא בכיוון ההפוך. כנ"ל אנשים פזרנים, שיכולים להיראות כאילו הם נדיבים אבל בעצם הם מוותרים על עצמם מתוך רכות לב. 

לא יודעת אם זה נכון, אבל נראה לי כך... מה אתה חושב?

דיברתי על מה אני מרגיש שיגרום לי לנצח את המשחק. כמו ששאלת למעלה (רק בעניין לנ"ו)

מסכים איתך. אבל בכל עבודות המשקל האלה צריך יד על הלב. לפעמים סתם היצר הרע רוצה לקרר.. מנסיון חחח

גדלים להיות אנשים טובים שמקימים משפחות בריאות ושמחות

זה מספיק בשבילי

סתם. אממ.. אם יש משהו שאני מרגיש .... כן. יש משהו.

להתחתן עם מישהי מסוימת... 🤣 דמיינתי שאני אומר לבורא עולם "אוקי, אני כבר עשיתי את שלי בעולם הזה..." ויש המשך אבל זה לא... לא לפומבי. וד"ל !!

האמת שעכשיו אני נזכר שהמשפט היה יותר קלאסי "אוקי ה' אני מוכן" (בלי המשך)

זה באמת משפט גרוע .. אבל זה בסדר אמרתי אותו רק בלב.

אולי בעקבות כתבה הערב ב ynet על סרט דוקומנטרי בריטי חדש?

הוא היה צייר ואומן מעולה, אבל לא קיבלו אותו למכללה לאומנות כי אמרו לו שהוא מצייר רק בתים וערים ללא בני אדם שבהם, ואם הוא מצייר בני אדם הוא מצייר אותם גרוע או מטושטש.

ככה הוא חי, ראה את העם הגרמני אבל לא רק שום אדם פרטי כאישיות אלא כבורג במערכת (גם גרמנים וגם יהודים).

האויבים הכי גדולים של עם ישראל הם אנשים בעלי  כשרונות אדירים שהיטו את עצמם לטומאה ורשע אדירים, כי רק אחד כזה יכול להיות אויב שווה ערך לישראל. כמו בלעם, לבן, המן והיטלר

בס"ד

ואני דווקא קראתי שהוא היה חדל אישים. ממש. 

וזה הפלא והסוד של הקב"ה - שמישהו, שהכי לא הגיוני שיעלה כפי שימ"ש עלה,

עלה לשלטון; גם בד"כ, האנשים שמגיעים לשלטון, יש להם נסיון, בצבא למשל,

כשרים וכו', והאשמדאי הזה - לא כלום.

כך קראתי. שהכל כאן היה בלתי מובן לחלוטין.

היו לו כמובן כישורים אחרים אבל IQ? הוא גם על זה רכב בדרכו לבחירות לקנצלריות, אני לא מהאליטיסטיים, אני מהעמך.

וגם הספר המלאה והמשעמם שלו, בוא נגיד שהוא לא קיים גם "איזהו חכם הלומד מכל אדם" הוא די היה ההפך, קטל בארסיות כל מי שלא חשב כמוהו.

אבל זה לא קשור דווקא לIQ.

חוץ מזה הזיהוי שלו בספרו שהעם היהודי הוא מפיץ המוסר בעולם (ולכן הוא שונא אותו) זה זיהוי נכון.

הרבה פעמים לאומנים יש גם איי קיו גבוה בתחומים אחרים

בוחנים את זה במבחני אינטילגציה מאוד ספציפיים.

כושר מנהיגות לא קשור לIQ.

יש מלא מנהיגי מדינות מטומטמים, לא חסר.

אתה שואל למה גרמניה בחרה דווקא מטומטם כזה? יש על זה הרבה מחקר, גם כי הם היו במשבר כלכלי פנסיות אחרי מלחמת העולם הראשונה, אז הם בחרו במישהו שישבור את הכלים ויהיה קיצוני.

גם כי הוא היה מאוד כריזמטי.

גם כי הגרמנים נאצים בלי קשר.

היו לזה הכנה פילוסופית מכיוון ניטשה ופיכטה ואחרים.

יש הרבה מחקר על זה, זה מעסיק אקדמאים משועממים במדעי הרוח.

בתחום הזה.

בכל מקרה השאלה היתה על IQ ולא על כישרון אומנותי.

כך או אחרת, אם נמדוד כישרון אומנותי שלו כסופר אז גם בזה הוא היה גרוע במיוחד.

איך אפשר לקרוא את הספר הזה? שעמום טוטאלי וארסיות, כגודל הציפיות כך גודל האכזבות.

לא, היטלר לא היה אינטלקטואל במובן המקובל – לא אקדמי, לא פילוסוף, לא מדען, ולא איש רוח בעל תרומה מקורית.

אבל הוא היה אדם בעל יכולות רטוריות, זיכרון חזק, וידע עצמי רחב – שהשתמש בהם באופן דמגוגי ומניפולטיבי.הנה ניתוח קצר ומבוסס:למה לא אינטלקטואל?קריטריון

היטלר

השכלה פורמלית

נשר מלימודים תיכוניים בגיל 16, ללא תעודת בגרות.

מחקר או כתיבה מדעית

אף לא מאמר אחד. "מיין קאמפף" הוא מניפסט פוליטי, לא עבודה אקדמית.

חדשנות רעיונית

רעיונותיו – גזענות, אנטישמיות, לאומיות קיצונית – היו שילוב של דעות קיימות (גובינו, צ'מברלין, ניטשה מעוות).

ביקורת עצמית / דיאלוג

סירב לוויכוח אמיתי, דיכא מתנגדים, שרף ספרים.

למה כן נראה כאינטלקטואל (בטעות)?תכונה

דוגמה

זיכרון פנומנלי

זכר פרטים היסטוריים, צבאיים, טכניים – לדוגמה: ידע מפורט על כלי נשק, ספינות, מבצרים.

קריאה נרחבת

קרא מאות ספרים (גם בבית הסוהר ב-1924): קרליל, ניטשה, שופנהאואר, גתה, היסטוריה צבאית.

רטוריקה מבריקה

נאומיו היו מבוימים, דרמטיים, משכנעים המונים – כמו אינטלקטואל פוליטי.

כתיבה שיטתית

"מיין קאמפף" – 700 עמודים, מבנה ברור, טיעונים (גם אם שקריים).

מה אמרו עליו בני זמנו?אלברט שפּייר (אדריכל ומקורב):  "היטלר לא היה אינטלקטואל – אבל היה אוטודידקט מרשים. הוא ידע הרבה, אבל לא הבין לעומק."

יוזף גבלס (שר התעמולה):  "הפיהרר הוא גאון פוליטי, לא אינטלקטואל של ספרים."

הרמן ראושנינג (פוליטיקאי שערק):  "הוא קרא הרבה – אבל רק כדי לאשר את דעותיו הקיימות."

סיכום ב-3 נקודותלא אינטלקטואל – חסרה השכלה, מחקר, ביקורת, תרומה מקורית.  

אוטודידקט מוכשר – קרא הרבה, זכר הרבה, השתמש בידע להשפעה.  

דמגוג, לא הוגה – השתמש ב"אינטלקטואליות" ככלי שלטון, לא כמטרה.

במילה אחת:

היטלר היה "אינטלקטואיד" – נראה כמו אינטלקטואל, דיבר כמו אינטלקטואל, אבל לא היה כזה.

שהיו לו התקפות מוזרות; כאילו הוא רואה משהו בחדר ורועד מפחד...

היה כתוב שהוא ממש כרת ברית עם השטן - עסק במגיה שחורה וכאלה,

לא היה אפילו נוצרי באמונתו.

גם העם הגרמני היה קרקע נוחה להשפעה מהסוג שלו

אם אני לא טועה, הנס פאלאדה באוטוביוגרפיה שלו, כתב שהעם הגרמני הוא עם חסר עמוד שדרה.

גם בספר נוסף, שאיני זוכרת את שמו ושכתב אותו גרמני, הוא מספר למשל, איך חבורה שהיתה מרדנית ואוונגרד, יוצאת נגד המוסכמות וכו' (היה

להם עיתון משלהם), הפכו את עורם ונהיו לנאצים. יחד עם כל העדר.

כדאי לדעתי לקרוא את הספר של לאה פליישמן (נדמה לי שכבר הזכרתי אותו), "אין זו ארצי" כדי לקבל מושג.

אם מישהו יודע מי זה אותו יהודי מגוש קטיף שהקדיש את חייו למלחמה עבור פולארד, ממש אשמח לדעת. מעניין אותי מה איתו היום.

עריכה - תודה לגוגל!

מדובר ברב אשר מבצרי

אולי זה לא לתועלת, מה שנכתב פה? אפילו אם זו אמת? (דווקא לאמר גנות אמיתית של הזולת- ז  ה  לשון הרע. כך אומר הח"ח).

נכון שמורגשת בנכתב השאיפה לצדק והכאב על חלום שהתרסק ושהושקע בו כל כך הרבה, אבל זה לא מצדיק. מספיק שאנו חושבים את זה.

(נכון שלא הייתי צריכה לקרוא)

אף פעם לא נדע את האמת, המניעים, ההיסטוריה, הנשמה, של הזולת.

בשביל מה זה טוב בכלל לדבר על זה?

מלבד זאת, הוא קיבל כזה עונש שזה בטח מחק לו בשמים כל מיני דברים אנושיים לא נחמדים (שיש להרבה מאיתנו, לפחות לי....)

נורא קשה לשמור על הפה; הח"ח מציע : לא לדבר על אנשים בכלל - במיוחד למי שקשה לו לא לשתף, או שהוא בעצבות ומ ו כ ר ח   לדבר.)

להביא טיפה מקורות...

אני לא מכיר את הפרשה וגם לא כ"כ מכיר אנשים שמכירים

ויקיפדיה בכל שפה שתבחר,

צ'טים חכמים,

סרט שעשו עליו בערוץ 11...

למשל כאן מתוך הדקה ה-38:

בנוסף,

לתפיסתי דמות ציבורית שמתראיינת על איך נכון או לא נכון לנהל את המדינה וכו', חושפת את עצמה לביקורת ציבורית לגיטימית.

למה זה כאן ולא בפורום אקטואליה וחדשות?
 

כי כתבתי על דברים שקרו הרבה לפני שנולדתי, הם בטח לא אקטואליה וגם לא חדשות. הדיון הוא עקרוני, העובדה שהוא מתראיין עכשיו זה רק טריגר ולא העיקר.

נ.ב.

מאז פרשת מוטי אלון, אני מאמין גדול שמצוות פיקוח נפש דוחה מצוות לשון הרע. מאז היו גם פרשות נוספות כמו חיים ולדר ויהודה משי זהב ויאשיהו פינטו ואליעזר ברלנד וכו'. 

אתה לא חייב להסכים איתי, אבל אני לא מתכוון לשתוק על עוולות. 

אם הבנתי נכון (שהכוונה שמותר לדבר בפני שלושה), אז נדמה לי שהח"ח מסתפק בהיתר הזה.

וזה גם לא כל כך פשוט. נניח אחד מהשלושה הוא מכר טוב, והוא לא יספר לאף אחד, אז נותרו רק שניים, וכו' וכו'.

עם כל הכבוד לחוקי הפורום (המקסים והמיוחד הזה), יש חוקים מעליו:

כל עוד אין בכך תועלת, זה נחשב ללשון הרע.

אגב, יש קו הנקרא :  קול השלום 0723372212

יש שם רבנים שעונים בשעות מסוימות ואפשר לשאול אותם;

אגב, גם ברדיו (אפילו הדתי) וכמובן בטלוויזיה, יש לשון הרע

וזו בעיה גם כן.

כדאי לבדוק בספרו של הח"ח (יש ספר המגיש הלכות אלו בצורה קלה וברורה: "נצור לשונך")

ועוד ספר נפלא עם הקדמה מפעימה:  "חפץ חיים, השיעור היומי, הלכות ומושגים בשמירת הלשון, על יסוד ספר חפץ חיים", הרב שמעון פינקלמן והרב יצחק ברקוביץ  - מצוין!

ואני לא צדיקה בכלל, אדרבא, קשקשנית , פטפטנית ונורא קשה לי האיפוק בדיבור (במיוחד כשכועסים, אללי!  ואני כבר אשה מבוגרת -אבל אני יודעת שזה הכי חשוב כי הדיבור הוא הצומת בו נפגשים הגוף החומרי עם הנשמה האלוקית. בזה

אנו נבדלים משאר היצורים.   הלוואי ואזכור...

אבל קודם צריך לפרק את הטענות שעומדות בבסיסו.

אקדים ואומר שאין לי שום מקור ידע מבוסס בנושא, אבל יש לי הרבה עין טובה על יונתן פולארד. ולא סתם.

אתה מציג כמה טענות לגבי המניעים שלו כאילו הם מבוססות ולא נתונות למחלוקת, כאשר במציאות הם לא הוכחו אלא נתונות לפרשנות.

גם חלק מהעובדות שכתבת הם לא יותר מטענות.

לגבי מכירת מודיעין למדינות זרות- קודם כל לא ברור בכלל למי הציע ולמי העביר. אתה מציג כאילו ברור לחלוטין שהציע ל4 מדינות מסויימות, ואולי יותר. ברשת (גם באנגלית) זה מוצג כטענות של כל מיני מעורבים בפרשה, ולא כעובדות ברורות. ממה שמצאתי הייתה לזה התייחסות במשפט שלו, אבל מצומצמת הרבה יותר ממה שטוענים כל מיני "אמריקאים שכתבו ספרים" מתוך כל מיני אינטרסים.

לגבי הכסף: זה שמישהו שמסכן את עצמו בשביל מטרה טובה דורש כסף, לא אומר כלום על המניעים שלו.

ניקח כדוגמא גויים (להבדיל) שהסתירו יהודים בשואה וקיבלו כסף. מה קרה כשהכסף של היהודי נגמר? היו כאלה שהמשיכו להסתיר בחינם, היו כאלה ששלחו אותו הלאה בצורה הוגנת, היו כאלה שזרקו בצורה מרושעת והיו כאלה שהסגירו לנאצים.

האם לקיחת הכסף בהתחלה, מעידה בהכרח על מניעים כאלה או אחרים?

כן, גם מרגל שכיר יכול להיות כזה בגלל אידיאולוגיה, ציונות ואהבת ישראל, ויכול להיות גיבור לאומי.

לגבי מסמכים שלא קשורים ישירות לישראל: גם אם המוסד לא מעוניין לסכן סוכן או להשקיע מאמץ במסמכים כאלה, ברור שכל מסמך מודיעיני על כל מדינה שהיא יכול לעזור בדרך עקיפה למאמץ מודיעיני חשוב. המוסד קיבל בשמחה גם מסמכים כאלה, ולטענת האמריקאים גם המוסד בעצמו מכר את המסמכים האלה למדינות אחרות, לא רק פולארד. רק שפולארד קיבל כסף, והמוסד מכר אותם בעבור תמורה בלתי ידועה.

הבאת גם טענה שהמכירה למדינות זרות היתה לפני שהתחיל להעביר חומרים למוסד. פולאדר עצמו טען שזה היה בהוראת המוסד. אולי זה היה מכוון, כדי לפתח את "שוק המודיעין" עם סוכנים של מדינות מסויימות? לך תדע איך מערכת ריגול עובדת.

לגבי הניסיון לקבל מקלט בשגרירות: פה אני מניח שרובנו מכירים את מחלוקת הגרסאות, כי הנושא הזה נידון בארץ בהרחבה. משום מה אתה מקבל גרסא מסויימת ואת הפרשנות הקיצונית ביותר שלה...

ואסיים בכיוון נוסף: יכול להיות שבהתחלה המניע של הכסף אכן היה מרכזי, אבל גם אם כן היום הבן אדם אחר לגמרי. איפה אשתו הראשונה? ריצתה את עונשה והמשיכה בחייה. איפה הוא? הוא כבר לא אותו בנאדם. הוא בפירוש לא אותו יהודי אמריקאי חילוני וקצת ציוני שהוא היה פעם. הוא היום יהודי יקר וצדיק.

לא שזה אומר משהו על התאמה לפוליטיקה...

הטענה הייתה שהוא הציע שירות תמורת כסף גם למדינות אויב, ורק אחרי שהן סירבו אז הוא הציע את שירותיו לישראל.

השווית את זה לאנשים שהצילו יהודים בשואה תמורת תשלום, אבל אני טוען שההשוואה לא נכונה. ההשוואה תהיה נכונה אם אדם פולני הציע לגרמנים לעבוד עבורם תמורת תשלום, ורק אחרי שהם סירבו לשלם לו אז הוא החליט להציל יהודים.

גם קצינים בצה''ל מרוויחים משכורות נאות, אין לי עם זה שום בעיה חלילה, השאלה היא אם היית רוצה בצבא שלך קצין שבעבר ניסה להיות קצין בצבא של מדינת אויב וסוּרב...

ושוב, אני לא מצאתי ראיות לגבי זהות המדינות הנוספות, ולא לגבי השאלה איזו הצעה קדמה. אנא האר את עיני אם יש לך מידע מבוסס.

לתהליך שהוא עבר מאז.

נראה לי שגם אתה לא תתכחש שהוא עבר במשך השנים תהליך חיובי משמעותי מאוד.

האם *היום* הוא אדם ערכי שאפשר לסמוך עליו?

כאדם פרטי אני מאחל לו רק טוב כל הימים, ואני באמת בטוח שהוא אדם נפלא וציוני שהתקרב ליהדותו בזמן המאסר עד שהוא כנראה הרבה יותר קרוב ממני...

עם זאת, ברגע שאדם מסוים מצהיר על כוונות כאלה, הוא כבר לא אדם פרטי.

יכול להיות שבשערי גן עדן יש מקום של כבוד לכל לוקח שוחד למשל, אחרי שהוא עשה תשובה מלאה על השוחד שלקח. אבל עדיין אני לא ארצה לראות בכנסת שר שהורשע בקבלת שוחד. אני בטוח שגם אתה לא תרצה לשבת בבית משפט מול שופט שלקח שוחד, אפילו אם עשה מאז תשובה. יש דברים שפשוט לא מתאימים בארץ, אפילו אם בשמיים יש חשבונות אחרים.

אני לא נוהג להתערב בפורומים, אבל כאן העוול הוציא אותי מהרגלי.

כפיות טובה!!

אדם ששילם מחיר יקר של חקירות בעינויים, בארץ שבה אין בג"ץ לטובת אוייבי המדינה, ואחר כך 30 שנה שנות מאסר מתוכן שנים רבות בבידוד ושנים בבתי כלא שאולי הבידוד טוב מהם, ואנחנו נהננו מהפירות. דמיינו שלעיראק היתה פצצת אטום וכד'

אמנם הכותב התייחס לכך שגם מי שמניעיו לא לגמרי מזוקקים וטהורים צריך להכיר לו טובה, אבל!!

לטעמי בכתיבה הנ"ל לא היתה מספיק הכרת הטוב. ופה אני מגיע לנקודה מרכזית.

לא בדקתי כל פרט ופרט בטענות שמעלה הכותב, אבל דבר אחד ברור, מי שמביא את ערוצי השקר והתבהלה כבסיס לדבריו, זה רציני?? גם בסוגיית לשה"ר שראיתי שכתבו עליה בשירשור, וגם בנושא הכרת הטוב, מי שאתה מכיר לו טובה אתה לא מאמין לכל לכלכלן שקרן שמטיל עליו רפש, מכיון שהוא נתפס גיבור לאומי ולא עלינו תומך בערכי הלאום, ולא בשמאל הפרוגרסיבי.

בדומה לכך ההישענות על גורמים אמריקאיים, שלמיטב ידיעתי השתמשו בפולארד כשעיר לעזאזל, וטפלו עליו האשמות כדי לחפות על בגידה ברג הרבה יותר גבוה בסי,אי,איי, או מתוך אנטישמיות. אני לא יודע עד כמה זה נכון ומהימן, אבל ברור שאני לא סומך על המודיעין האמריקאי כגורם מהימן, בוודאי לא לאורך ההיסטוריה שיש לנו איתם עשרות בשנים, תחפשו פירסומים של בכירים במוסד בנושא.

לגבי פוליטיקה, נראה לי שהשאלה הנכונה היא לא מה היו מניעיו של פולארד לפני 40 שנה, וגם לא כמה הוא מסר נפשו למען עם ישראל, אלא כמה הוא מתאים להביא תועלת לעם ישראל בדרך זו. אני מאוד מכיר טובה לנעם תיבון ששנים רבות התמסר למען עם ישראל כחייל וקצין בצה"ל, וחושב שהוא סכנה גדולה בפוליטיקה, במקרה שלו עקב דעותיו השמאלניות הקיצוניות.

יש לי המון הכרת הטוב כלפיו. אני חושב שהוא שילם מחיר נורא, אנחנו נהננו מהפירות, ומדינת ישראל הפקירה אותו.

לדעתי המדינה צריכה לשלם לו משכורת גבוהה עד יומו האחרון, ולדאוג לו כמו שדואגים לגיבור.

אם אדם מסוים הציל אותי, אני חב לו את חיי גם אם עשה את זה בשביל בצע כסף.

השאלה היא האם אחרי שאמרנו את כל זה, ובאמת אני מאמין בכך באמונה שלמה, מדובר באדם ערכי שאפשר לסמוך עליו לעוד משימות למשל. זו כל השאלה שלי. בדומה למה שאתה כתבת על תיבון.

אבל לדעתי יש בכנסת כרגע גם אנשים שפחות ראויים ממנו.

שיקים מפלגה והעם ישפוט אם הוא רוצה אותו.

אני בכל מקרה לא אצביע לו.

מהסיבות שכתבת למעלה

יש כל מיני אנשים בכירים במדינת ישראל שהיה להם אינטרס מאוד מאוד ברור שפולארד ירקב בכלא.

אותם בכירים גם דאגו להפיץ שמועות עובדות ועוד.

על כן, שום דבר שנאמר בכתבה כזו או אחרת לא מעיד על שום דבר אמיתי.

היה פחד גדול מאוד שהוא ישתחרר ויספר על מפעיליו ועל אלה שזרקו אותו ומנעו ממנו כניסה לשגרירות ישראל לאחר שהתגלה.

נקודה נוספת - הרב מרדכי אליהו זצ"ל במהלך השנים התאמץ מאוד מאוד על שחרורו, ודיבר רבות מאוד על מסירותו למען עם ישראל והגיע פעמים רבות לבקרו בכלא.

היו בישראל כאלו שהיה להם נח שהוא ינמק בכלא, כדי לטשטש את הפאדיחה שלהם (או אפילו את הבגידה שלהם) ולכן היו שותפים ללכלוך עליו.

היו בשלטונות ארה"ב רבים, שמבינים שיש להם הרבה יהודים במערכות ורצו שבפעם הבאה שיהודי במערכת, יגלה שארה"ב מסתירה מישראל מידע קריטי לבטחונה ואולי אפילו לקיומה, כזה שלפי ההסכמים היא התחייבה להעביר - הוא יחשוב אלף פעם האם הוא רוצה שלושים שנה בצינוק מתחת לאדמה.

ולגבי יהודי ארה"ב, פולארד הציב להם מראה. הרבה יותר נח למי שרוצה להשאר פטריוט אמריקאי, לקנות כל לכלוך עליו, להיות משוכנע שהוא בסה"כ היה תאב בצע ולהתעלם מכך שארה"ב של אותם ימים העלימה מישראל מידע קריטי לבטחונה וקיומה. כמו שמאוד נח בקמפוס בארה"ב, לקנות כל לכלוך על ישראל היום ולא להרגיש בעיה עם האמברגו של ביידן או עם החבר'ה ש'הם לא באמת אנטישמים, זה רק כי היהודים טובחים בעזתים'.

וגם סובל ממחלת מנייר (גילוי נאות: גם אני), שזה אומר חירשות וסחרחורות.

ולתת למישהו שיתרגם אותם.

אבל נראה שכוונתו להריץ מפלגה עצמאית לכנסת, בנוסף לעוד ששה עד עשרה חובשי כיפות שהודיעו כבר על הצטרפותם למירוץ לשריפת ששה מנדטים ימניים- לפחות.

ליהונתן פולארד היו מניעים טובים בתכלית לא מאמין לשמועות שהוא הציע למדינות נוספות ריגול,

לארצות הברית היה מידע שסיכן את חיי רוב עם ישראל שארצות הברית הסתירה שלפי החוק היא היתה חייבת להעביר כמו כן הוא יהודי והוא עזר לעם שלו, לא נראה לי השמועות שהוא הציע ריגול למדינות עויינות

כמו כן הרב מרדכי אלהו הלך לבקר אותו פעמים רבות בכלא הרב שמואל אליהו תיאר את הפגישה הראשונה שהלכו לבקרו ציפו שיפגשו אדם עצוב ומדוכא אמנם פגשו אדם מאיר פנים ושמח שזה מעיד שהשכינה איתו. הרב מרדכי אלהו בפגישה איתו שאל אותו שאלות רציניות על נושאים קריטיים בעם ישראל ויהונתן ענה לרב אליהו איך להתמודד עם כל בעיה ואחרי כן יהונתן פולארד אמר שהוא כל הזמן חושב על עם ישראל ומדינת ישראל ועם ישראל צריך אותו, הוא חשש לפני הפגישה שהרב אליהו יעודד אותו ויתעניין אם הוא עושה ספורט וכולי במקום דברים רציניים,

כשהרב אליהו שמע עליו הוא ידע שהוא אישיות גדולה - עד כדי כך הוא לא האמין, כמו כן חוץ מזה שהוא מסר את עצמו על ארץ ישראל ומדינת ישראל הוא גם בטח בקדוש ברוך הוא עוד ביום הראשון שנכנס לכלא שהוא נכנס לכלא הוא שאל את הכולא למה חשוך פה אז הוא ענה לו כי מהכלא הזה אף אחד לא יצא בחיים אז יהונתן פולאד ענה לו אני חושב אחרת בכלא הוא התפלל לקדוש ברוך הוא שאם יוציא אותו מפה הוא יעבוד אותו כל החיים( נ.ב. אם אתה לא מקבל את התשובה הזאת אתה לא מקבל את התשובה של הבן איש חי כשהיה ילד ונבפל לבור והתפלל שאם ה' יוציא אותו מהבור הוא יעבוד אותו כל החיים) כשיצא מהכלא הוא ענה לאותו כולא אתה רואה שיש אלוהים ואז הכולא הכניס בו אגרוף שיהונתן אמר שזה האגוף הכי טוב שקיבל בחייםה - וקשר לזה שאלו אותו איך שאף אחד לא יצא משפ בחיים ורק הוא יצא אז הוא אמר שאפשר לחיות הרבה זמן על השנאה אבל בכאלה תנאים מאבדים לאט לאט את הרוחניות וגם את החיים עד שמתים. ובקשר למה שאתה אומר שהוא הביא גם ידע לא שייך למדינת ישראל זה לא רלווטי מכוון שהוא שלך מידע בכמויות של למלא כיתה ממוצעת בגובה מטר כך שהוא לא יכל לקרא הכל, וזה מרתיח אותי מה שכתבת ב3 שהוא ניסה לזרוק את מדינת ישראל לכלבים, ביום שבאו לזרוק אותו הוא הלך לשגרירות ששם אי אפשר לתפוס אותו השגריר אמר שיביא את המידע האחרון שהדפיס ואני לא מכיר אותו, אל תתנו לו להכנס,

נוסף בזאת עם הצביעות שלך הצלחת להפוך את היוצרות בדרך כלל אומרים שפוליטיקאי שעושה תשובה מקבלים אותו בכנסת כאילו עשה תשובה למרות שעשה זאת כדי שיקבל יותר קולות לכן לפי ההלכה זו לא תשובה כאן במקרא הזה יהונתן פולארד עשה תשובה בכלא באחריות הלכתית עם הרב אליהו עד שהעיד עליו יודע תעלומות שלא יחזור לאותו פשע, כמו כן העיד עליו הרב אליהו שהוא משיח של יוסף בדור, ואחר כך "בך יברך ישראל" כך שפשוט אתה לא מגרד לו את הרגלית וזו הוצאת שם רע גמורה.

עבר עריכה על ידי קעלעברימבאר בתאריך ט' בכסלו תשפ"ו 22:32

א. מה זה משנה איך זה השפיע על יהודי ארהב? גם מלחמות בארץ לעיתים משפיעות לרעה עליהם. בסוף העתיד של עם ישראל זה רק פה בארץ. כמובן צר על כל  בעיה של יהודי בארהב, אבל אם נאלץ להתחשב בזה ידינו תהינה כבולות בישראל

ב. אז באותה עת הוא היה חילוני. כיום הוא חזר בתשובה והוא סופר ציוני ואין להזכיר לבעל תשובה את מעשיו הראשונים. זה גם לא בגידה מה שהוא עשה, כי בגידה זה רק שאדם בוגד בבני עמו. האמריקאים הם לא בני עמו, אלא היהודים הם בני עמו. רק יהודים שקללת הגלות טימטמה אותם עד שהם יכולים לומר על עצמם שהם "אמריקאים בני דת משה" יכולים לטעון שיהודי יכול "לבגוד" בארהב. 

כפיות טובה למדינה שהגנה עליך? הוא שילם מיסים ונתן תמורה לשירותי ארהב. האם אני בוגד אם עברתי מחברת סלוחר לאחרת כשהקפדתי לשלם לה את מלוא התשלום?

בכלל לא שייך "בגידה" בבני אדם צאצאי עמים שרדפו אותנו ושבגללם לא כל היהודים חיים בארץ. והרי ארהב היא ממשיכת אירופה בעלת העבר האנטישמי (שלא לדבר על מצביאים מארהב במלחמת האזרחים שנתנו צו גירוש ליהודי מדינה כלשהי בארהב סתם כי בא להם). אז קודם כל שיפצו על רדיפותיהם לפני שמדברים על בגידה. ושלא לדבר על אי ההכרה של ארהב בזכותינו על חבלי ארץ שגזלו מאיתנו. כך שגם ארהב שותפה לרדיפת ישראל בעולם.

1. אם זה לא מסכן אידאולוגית, אני לא רואה מה הבעיה שיהודי בסין ירגל עבור יפן או ההפך? מה הבעיה המוסרית בזה? כל מדינה מעסיקה מרגלים. אדם קומוניסט לא הופך עצמו ללא מוסרי רק כי תמך בקומוניזם. ריגל עבור מדינת אפרטהייד? למה ישראל לא מוכרת מידע למדינות מפוקפקות תמורת אינטרסים? (ואגב האם היית פוסל ח"כ רק כי היה חבר פרלמנט בדרום אפריקה האפרטהיידית?)

ולגבי מדינת אויב לישראל - הוא חזר על זה בתשובה. מי אמר שהוא מסר מידע שסיכן את ישראל למוסלמים? בסוף הוא גם לא עשה זאת ולא התממש אז בכלל זה מעשי בעל תשובה שלא מזכירים לו.

2.בסוף בוחרים פוליטקאי לא על סמך מעשי העבר שלו, אלא על סמך כמה הוא יועיל לציבור בפעילותו הפוליטית. אם היינו מצריכים נקיון כפיים אז מעט מהפוליטיקאים היו יכולים לגשת לפוליטיקה. זה פריבילגיה ששמורה לשוויץ. כאן בישראל ב80 שנות מלחמה קיומית אנו חייבים לבחור את הפוליטקאי היעיל ביותר (כנ"ל לטענות נגד ביבי. החל מחמאס זה נכס וכלה בשמפניה)

יש לי תחושה שפשוט אתה זה פולארד שבא לבדוק

אבל לי יותר הפריע שהוא אמר שצריך להחליף את כל חברי הכנסת.

אינני חושב שהוא אמר זאת כדי להתחרות על מקום בעצמו. בשביל זה מספיק שאחד מהם יזוז ולא כולם.

פשוט דעה קיצונית כזאת שלא רואה טוב בכל אנשי הציבור שמשרתים אותנו מקטנם ועד גדולם מראה בעיני שיפוט לקוי.

וזה לא מישהו שיכול להיות בכנסת ולקבל החלטות חשובות על המדינה.

גם אם הריגול היה לשם שמים ולעילא ולעילא, זה לא אומר שהוא מוכשר לכל דבר

שיקרא ויגיד שהוא לא הצליח במשימה/ שהוא עוד לא מגיע לזה.

בינתיים העובדה שאין לי תשובה ממנו משבשת לי מלא דברים.

ומצד שלו זה חוצפה שאני מטרידה אותו על זה?

תחתכי, תקבלי החלטה. אם את יכולה להסתדר בלי זה - אוקיי. אם זה חשוב, תעשי מה שצריך

הייתי מתנצלת קלות בהתחלה רק כדי לרכך את זה ואז אומרת מה שאני צריכה ממנו. אם זה חשוב לך, זה בכלל לא משנה שזה טרדה בעיניו. שיבין שיש דברים שחשובים גם לאחרים חח

תקשיבי ככה מהחלטה לביצוע מצדיעה לךך

איך הלך?

אבל הוא גם התנצל ואמר שלא הספיק לעשות את זה

מקוה שקיבלת ממנו תשובה כנה ושהוא הבין שזה חשוב לך

לא. זו חוצפה שהוא לא עונה....

יחד עם זאת, אולי הוא חולה? אולי הוא בדיכאון חורף? אולי קראו לו למילואים?

כתוב ש"בצדק תשפוט עמיתך"....אז אין ברירה, חייבים ללמד זכות. מאוד

ייתכן שאחרי שהוא יסביר, תראי את השתיקה שלו באור אחר.