אשמח אם תוכלו להשתתף באמירת תהילים.
המטרה- ספר תהילים שלם. ואף יותר..
לרפואת שמעון אריה רפאל בן אביטל תמר.
אפרת בת אביטל תמר.
נריה בן בינה.
שמעון במצב קריטי.
אשמח אם תוכלו להשתתף באמירת תהילים.
המטרה- ספר תהילים שלם. ואף יותר..
לרפואת שמעון אריה רפאל בן אביטל תמר.
אפרת בת אביטל תמר.
נריה בן בינה.
שמעון במצב קריטי.
-משה ר-בס"ד
אוף..... מה נעשה כדי שלא יקרו עוד אסונות?? ה'!!
מודים אנחנו לךלימודים באוניברסיטה קרובה ומגורים בבית?
(על כל המשתמע..לחזור לגור עם ועל חשבון ההורים וכו'- שיש לזה מלא יתרונות!!)
או הגשמת חלום ולימודים במקום שאתה מת לגור בו..
אבל רחוק ודורש לעבוד כדי לשכור דירה ולדאוג להוצאות?
אחרי שבוחרים ספציפית את מה אתה רוצה ללמוד, מחפשים איזה מקום ייתן את המענה הכי טוב, ואז רואים אם האופציה לגור בבית עוד פתוחה... אם כן, אין שום סיבה לא ללכת על זה. זה גם כיבוד הורים במידה מסוימת וגם חוסך המון כסף ומשאיר ראש יותר פנוי ללימודים (כמובן שכדא גם לעבוד כדי לסייע להורים ולממן את עצמך חלקית לפחות...).
במקרה שלי זה לא הלך, ומקום הלימוד לא הכי קרוב לבית, אבל יש הרבה כאלה שכן, במיוחד מי שגר בי-ם או תל אביב, או חיפה (לגאונים שבטכניון
)
אם נוח לך (הן פיזית והן נפשית) בבית- עדיף לחסוך את הכסף לעתיד.
מצד שני- האם לדעתך העתיד יזמן לך את האופציה לגור במקום חלומותיך?
האם אתה מסוגל טכנית לשכור דירה ולדאוג לעצמך מבחינה כלכלית?
פריסביhelp


נראה יאמייי 

עוגי פלצת
-משה ר-
-משה ר-זה עוד בסדר, לוקחים את התערובת יוצקים סירופ שוקולד ויש אחלה עוגה![]()
![]()
-משה ר-זה עושה את כל הטעם<צ>




איפה האזהרה על "מראות קשים,עוגי פלצתלבעלי לב חלש" 



נפשי תערוגהיית נותן ביס בפסטה?
ותן טלחזק!!!![]()
עוגי פלצתאבל מה לעשות.....ידוע שכל גדולי הטבחים הם דווקא בנים ולא בנות!!
אז אולי זאת בעצם חנל'ה אופה קטנה הלא יוצלחית 

אסרה עליהם להיכנס למטבח,
אז מרוב סקרנות הם הלכו ללמוד את זה כמקצוע 
פשוט כל אישה (כמעט) יודעת לבשל והיא בסדר עם העניין..
אבל עד שגבר יודע לבשל........
הוא מאוד מתלהב על העניין
וחליט לפרסם זאת בחוצות...
אחחח קצת עוונה!!!
ואני מכיר הרבה כאלו
ומי שמבשל בבית זה דווקא הגבר!
פריסביאולי כל פעם שהבנות ירצו שהבנים יבשלו, שהבנות יזכרו את התמונות שפרסמתי טוב-טוב ויואילו בטובן לחזור למטבח בלי תלונות
<צ>
אם לא אהיה במטבח מי יהיה אחראי על בקרת איכות?
זה תפקיד חשוב מאוד!
וזה שנשים לא יודעות לבשל - זה חמור מאוד!!!
מיד לקורס!
אגב - השפים הכי טובים בעולם הם נשים-
האמהות של כולנו הן השפיות הכי טובות!
אז בנדא!! ![]()
נהג משאית דרס אישה-
מי אשם?
האישה! איך היא יצאה מהמטבח.
נהג משאית דרס אישה-
מי אשם?
הנהג! מה הוא נוסע במטבח?!
נהג משאית דרס אישה -
מי אשם?
הקבלן! מה הוא בונה מטבח באמצע הכביש?!
הללישלקרת איכות אוכל 

וטוב את משוחדת 


שמואלג
)שדות האמונה
אייכה!
איזה טוב ה'!!!!
מחפש את האור..לאכול, לישון, להציל חיים.....להזמין לך אמבולנס?
אם כן צלצלי אליי...אני מייד אגיע 
אייכה!
-משה ר-הייתי צריכה להגיד- לישון!!! |שוק| |הלם| ![]()
אייכה!

הזכרת לי בדיחה קורעת..
>>>מוטיז
....
במיוחד החיבוקים שלה..מוריה
.....בנדא מצוי!!איפה המנהלים שיעיפו אותי 

סתאאאאאאאם
תני לנו שם ונתפלל למענך.....חתול בת....מה השם של האמא?
למלא געגועים...
כתר הרימון
הלליש(אררר! פלאש! כמה כיף בלעדייך)
האצל- ארגון צבאי לאומי..
נוסד בירושלים על ידי פורשים מ"ההגנה", בראשות אברהם תהומי
הארגון הצבאי הלאומי בארץ ישראל (בראשי תיבות: אצ"ל)
היה ארגון צבאי מחתרתי, עברי, שנוסד בירושלים, בשנת 1931.
הארגון הוקם על ידי מפקדים, שפרשו מארגון "ההגנה", בשל דרישתם לפעולה נחרצת נגד התוקפנות הערבית של אותם ימים, בעיקר זו של מאורעות תרפ"ט.
במשך השנים, מרבית אנשיו היו צעירים מתנועת הנוער הרוויזיוניסטית בית"ר.
מטעמי חשאיות לא נהגו לקרוא לארגון בשמו כי אם "ההגנה" או "המעמד". הארגון פורק עם הקמת צה"ל.
מצרף שיחה של עזרא יכין (אלנקם)
כתב כמה ספרים בינהם ייבנה, ואלנקם..
רק לי יש את התחושה הזו לפעמים של איזה פספוס שלא הייתי בתקופה הזו..????
ברור ששמחה איפה שה' שם אותי!!!
פשוט זה קורע להרגיש שאתה רוצה לחזור אחורה בזמן 
-משה ר-כ"כ הייתי רוצה להיות בלח"י, או לפחות באצ"ל, איזה זכות יש לאנשים האלה שזכו להילחם ולהקים את המדינה..
היום גם יש הרהבה אתגרים..
וגם..
אל תשכחו זה היה ממש מפחיד..
ורוב היישוב היהודי לא היה שותף..
ללח"י בכלל היתה התנגדות עצומה..
היום קל להתסכל אחורה ולומר: וואלה זה היה עצום הייתי רוצה גם..
אבל באמת,, לחיות את זה.. פתאום נראה לי בכלל לא ברור..
לכל דור הגיבורים שלו..
והבעיות שלו...
שדורשות טיפול.
מוזמנים להצטרף למאבק.

|מתלהב|
המוח היהודי יכול להיות נורא פורה (:
הצעה: לקחת מילים ולנסות לבטאות אותם בלי פ' {כן..כמו ערבים
}
דוגמא:
פנצ'ריה-ב'נצריה
פיתות-ביתות
פוגע-בוגע
בחית או בקבוק?
מחפש את האור..
רק ראיתי ונזכרתי...!!!
חומס צ'יבס סלט?
בלאבל?
כל לילה אני מבטבט הרבה ביטבוטים. לילה אחד ביטבטתי עם חברים שלי כל כך הרבה ביטבוטים עד שהם אמרו לי שאני בטבטן גדול מידי, אז נעלבתי והחלטתי לברוש. בתאום, קם בואד, חבר שלי, ואמר שנראה לו שהם ממש בגעו בי קשה, אז כולם התנצלו וטבחו לי על השכם, ושוב התיישבנו והמשכנו לבטבט.
סוף!!!
טבחו על השכם
אייכה!
מחפש את האור..
-משה ר-
-משה ר-איך עושים את כל אחד מהסמיילים בכותרת?
אני יודעת רק שניים:
- 
- 
איך עושים את האחרים?
= : -)
= : -F
= : -D
= ;- (
= : (
= : -P
= ; -)
= : E
= : -|
= : -\
= X -|
= : _P
= ( המום)
= ( מגניב)
= ( מחשב)
= ( כוכב)
= ( דוס)
= ( שורק)
= ( נשיקה)
= ( עגלה)
= ( לאדוס)
= ( רמקול)
רגשונים שניתן לעשות רק בתוכן ההודעה:
= ( מבולבל)
= % -(
= ( מאוהב)
= ( מלך)
= ( אישה)
= ( ליצן)
= ( ישן)
= ( בלון)
= ( חופר)
= ( נפנוף)
= ( מרחף)
= ( טלפון)

-משה ר-אחרונה
-משה ר-
בנדא מצוי!!הרשת במקורי זה בכלל רשת דגים. יפה שהשאילו את המילה לרשת אינטרנט 
נפשי תערוגאחרונה
נפשי תערוג
אייכה!
נקודה למחשבהלמה?
תחזור?
יאללה = שלום
ביי = בנדא
הלליש
מוטיזאחרונה
כ"כ כואב...
מחפש את האור..אבל יפה שצירפו גם את פו הדב לבדיחה.
מי ער? 
עוגי פלצת
-משה ר-
אייכה!

לק"י
היום בבי"ס דיברו על זה שהיו אזעקות בשדרות.
אז הקלינאית תקשורת שואלת: "מתי יש ב(עיר עבודתי)?"..
ת'כלס, אני אשמח לחופש, אבל מסיבות טובות.
כל הכביש מצ. הגוש לקרית ארבע היה ז"א מאסיבי בצהרים
הייתי טרמפיסט ברכב. רכב ערבי שלפנינו סימן אותנו לחבורת נערים שארבו. והם זרקו אבנים ממרחק של כ-100 מטר!! ופגעו.
הנהג שנסעתי איתו לא הסכים לחזור אחורה כדי שאירה בכלבים אבל הצלחנו לגרום לכח מג"ב לעצור את הרכב שסימן.
אם תהיה התחממות משמעותית לא ייתנו לכם לתפוס את הקו הזה.
כבר היום הגיעו כוחות תגבור לגזרה

אבל אשמח לראותך בדרכים 
-משה ר-
בעז"ה נשמיד את עז"ה!!!
ולא, אני ישן בעמידה 

יעל מהדרום|מחכה לחופש|
תלוי מה ההורים יעשו.
יום ה-על האש הגדול (בשילוב דברי תורה כמובן.....
).
לא אוכל לבוא, כי אני מופלה מגדרית 
יהיה הרבה בשר ובשר טוב 

מפגשפורום
פריסבי
שדות האמונהמפגש זה קופץ
צריך לשאול את שמואל אם הוא עשה פה משהו <צ>



איזה טוב ה'!!!!"זה הממתק של אבא. כשאבא יהיה רעב באמצע הלילה אז זה מה שהוא יאכל" 
אנחנו מחזיר לך ב"שליש"ים 

חצויה
לא יודעת היכן אני.
אני חצי דוסית חצי חילונית.
פעם ככה ופעם ככה.
גדלתי בבית דתי, היה לי תקופה שהתחזקתי.
והיום - לפעמים בא לי לזרוק הכל.
מבחוץ אני נראית דתיה לכל דבר - חצאית צנועה, גם החולצה.
אני כאילו מתפללת, מדברת דברי אמונה.
לפעמים אני ככה אפילו בלב.
רוצה להאמין, אני זקוקה לזה.
אבל לפעמים - אני מרגישה חילונית.
בא לי לחלל שבת, לא רוצה להקפיד, לא להתפלל ולא כלום. לזרוק
אבל מבחוץ אני הדוסית
פער בין מה שאני נראית לאיך שאני באמת.
מחפשת את עצמי
ולא מוצאת
הלב זועק
איפה אני רוצה להיות?
איזה בית אני רוצה להקים? אם בכלל...
מה אני רוצה שיהיה בחיי?
חצויה
אשריכם ישראל
על מה אנשים בוכים?
א"ב של יהדות (חסידות) והיו הדברים האלה.. "על לבבך" ולא בלבבך כי זה בלתי אפשרי לנו
אלא שאם יזכה ויפתח הלב בזמנים מיוחדים יכנסו הדברים לתוך הלב
אז זאת השאיפה של כולנו ... ואת כבר שם (לפחות לפעמים)
ואהבת את ה' בכל לבבך בשני יצריך ביצר טוב וביצר רע (ברכות איפשהו)
כלומר שגם הרע הוא חלק מהלב וגם דרכו צריך לעבוד את ה'
אז מי שלא סיימה את העבודה היא עדיין חצויה
נראה לי שיש משהו שמלחיץ אותך ועוצר אותך מלהרגיש את הנועם והמתיקות שבעול מצוות
אולי ההתחזקת בצורה קצת "לחוצה" או "לא מבוקרת" וקפצת מהר מידי לפרקים היותר מתקדמים במסילת ישרים
ולכן ברגעים (שמצויים כמעט אצל כולם) שהלב לא "מלא" באמונה את מרגישה את תחושת החסר בצורה קצת מוקצנת
אולי אפילו מרגישה שויתרת על הרבה דברים בחיים "בשביל ה'"
כאמור אלו רק ניחושים מקריאה של כמה שורות
עצתי בקיצור נמרץ היא שבאחד הרגעים הטובים תתבונני בשאיפותייך ותראי את הבית שלך בעיני רוחך
דמייני רגעים מרכזיים בחיי משפחה העתידית שלך (וכנראה שתראי אותם במשקפיים דוסיות)
א. זו את באמת.
ב. תארי לך שמי שלא חי חיי תורה מותר על כל הטוב הזה...
ג. חפשי את החיים האמיתיים והנעימים בתוך הדוסיות (לא בדמיון אלא במציאות)
כשהלב רגוע השאלות פשוט מתפוגגות
רק צריך לחרוט את הרגעים האלו על הלב כדי שבזמנים של שברון לב יכנסו הדברים לתוך הלב
תזכרי שמצאת !
ב"הצלחה גדולה
אולי באמת הבעיה העיקרית היא המצוות
אין לי כוח אליהם!!!!!!!!!1
לא הבנתי למה אם אדמיין משפחה דוסית ברגעים הטובים שלי-אז זו האמת?
אולי "דתיה לייט" זה הפיתרון?
בזה הכי פחות השקעתי ...![]()
כל מה שאכתוב הוא בגדר השערה עכב חוסר בפרטים אבל דבר אחד בטוח:
דתיה לייט זה לא פיתרון !!!!!1
המצוות הן עול ואפשר לעשות אותם נעים וכיף אבל מקיימים אותם פשוט כי צריך !
אצלנו לא מחלקים בין האמונה והפילוסופיה של היהדות למעשה המצוות
זה פשוט החיים שלנו . אז עושים (ואז אפשר להוסיף קומות עד לשמיים)
גם נהיגה זה חיים ו
אי אפשר לנהוג בערך לפי חוקי התנועה סתם כי אין לי כח לחוקים !!!!!1
אין כזה דבר נהג לייט (אולי נהגת...<צ>) (משל טרי... או שהקדימו אותי?)
לגבי הדמיון
לא הצעתי שתדמייני משפחה דוסית אלא שתדמייני את עצמך
ולפי הכתיבה (התוכן .לא הגופן, אני לא גרפולוג ) שלך מסתבר לי שתדמייני דוסית
(נסי לדמיין איך תראה שבת איך יראה ליל הסדר על מה בעלך ידבר עם הילדים איזה ערכים וכו..)
וזה עדיין לא פיתרון אלא כיוון כללי
בשביל פיתרון דרושות הרבה שעות של לימוד ושל הקשבה עצמית
ומומלץ כמובן שתהיי מלווה בדמות רוחנית כדי לא ללכת לאיבוד
האמת שאת ה"תורות" הללו אני מכירה
ואולי אפילו הייתי אומרת אותם לאחרים בעצמי.
המצוות הן עול ואין לי כוח אליהם
ומכאן אולי התחילה כל ההודעה שלי.
(ואין לי כוח לדיבורים נגד זה...
)
וזהו בדיוק
אני חצויה
לפעמים דתית ולפעמים הרבה פחות.
מבולבלת מאוד מאוד
אז בלי תורות
ובכ"ז תורי
פשוט להנות ממה שעושים
בלי לחץ.
פשוט להתחבר לה'
ברוגע ובנחת דרך המצוות שכבר עושים
ולא לצפות לאיזה משהו שיקרה אם אני אהיה בסדר או אם לא אהיה בסדר
חשוב מאוד ללמוד הלכות כדי לדעת מה עיקר הדין ומה חומרה שבמקרים מסוימים היא רק מחלישה.
ואת מתפללת ומאמינה ... אז ... גם על זה כדאי
הרבה הצלחה![]()
גם אם קשה ועכשיו לא הכל ברור - תדעי שהאמת נמצאת בדת. אני מתחנן. את לא מתחילה לשער לעצמך כמה טוב יש בה!!!
אשמח לעזור באישי אם תרצי...



אם כן יאללה יוצאים היום בלילה נישן אצל אייכה ונמשיך הלאה לעשות איזה מסלול או שניים
עוגי פלצתאה לא?
אייכה!
עוגי פלצת
אייכה!
עוגי פלצת
?
עוגי פלצת
אייכה!
בנדא מצוי!!הרי נאמר
עשה כל מה שבעל הבית אומר לך חוץ מצא........
אייכה!
-משה ר-
אייכה!
-משה ר-
עוגי פלצת
אייכה!
אבל מה הן יעשו ללא גברים אה 
אייכה!אותן

בנדא מצוי!!
אייכה!אחרונה
פשוט כל כך הרבה דברים קיבלו בלת"מים ולכן אני נואש 

הכי גבורה שיכול להיות...
כנסו למידת גבורה שבגבורה, שווה לקרוא ולנסות ליישם...
ואם תהיו נחמדים ותקפיצו, בכלל תצאו כלליים... (במלעיל...)
לא רוצה שוב,
שוב לברוח מעצמי,
שוב לפצוע את עצמי, לפתוח את הפצע מחדש,
אבל זה לא נגמר, כמה שלא ניסיתי בדרכים מתוחכמות, זה משתלט.
ושוב, מוח קצת יותר מידי מתחכם שמסתתר לו בתוך הראש שלי מוצא פרצה בגדר ומגלה גילוי חדש.
גילוי ששוב הורס את מגדל הקלפים השברירי שנקרא החיים שלי.
ושוב אני בדילמה, כואבת מאוד הפעם שכן על הפרק עומד לא רק אותו עניין
שהיה אמור להיות סגור כבר מזמן, אלא גם המשך חיי הווירטואליים.
נשבע לכם, מעולם לא רציתי לפגוע, לא בה, לא באף אחד אחר.
קרה מה שקרה וזה נגמר, רמז קטן - לא ביוזמתי.
בתחילה, בהיתקלויות מקריות זה לא נגמר ב"מלחמת העולמות" 3,
אבל כשאני איבדתי תקווה להצליח לצאת בעצמי מהברוך שנקרא אני והיא,
כן, ניסיתי לבקש ממנה שתעזור לי לצאת מזה, שתעזור לי להשלים עם עצמי.
לא חידוש ביקשתי, אלא הבנה, תשובות לשאלות שבערו בי מעל לשנה,
שנה אבודה וכואבת.
אבל, התעלמות. סכין בלב, עמוקה.
היא יודעת שלא התכוונתי לפגוע, ולמרות שהיא יודעת שאני אשמח לחידוש,
היא גם יודעת שמה שביקשתי לא היה זה, אלא משהו לגמרי אחר.
ובכל זאת, סינון אחרי סינון.
ואני, ניסיתי להשלים עם זה, לא רציתי להכאיב לה עוד, אז ניסיתי להפסיק,
ולהתמודד לבד עם השאלות הלא פתורות.
זה לא הצליח.
החלומות הטרופים, הימים המסוייטים והלב הזה שכמה שאתה מנסה לקרוע ממנו פיסות שבעבר היו חלק אינטגרלי ממנו,
לא, זה לא מצליח. הוא ימשיך לכאוב וימשיך לדרוש את שלו.
ואני מנסה ומנסה לבד, לא מכאיב לה, לא רוצה שתשנא אותי יותר ממה שהיא כבר אולי שונאת.
ואחרי הכל, עם מוח קצת יותר מידי מפותח שיודע לעשות היקשים לוגיים ברמה גבוהה,
עם שיטוט מרובה בפורומים, שבעבר היו כר פורה לשיחות ביננו אבל זה שנים ידעתי שהיא עזבה אותם, וגם בדקתי זאת,
אני מגלה. כן, הצלחתי לעלות על זה שיש לה משתמש חדש בפורומים.
אני יודע שזה נשמע מגעיל, אבל זאת העובדה - מהיקשים, צרוף פיסות עובדות אחת לשנייה ובעיקר זיכרון פנומנלי של דברים שדיברנו לפני שנים וכעת מתגלים בהודעות שהיא כותבת כשהיא בטוחה שאני לא יודע שזאת היא.
וגיליתי. יותר מזה, גיליתי שהייתה מגיבה גם על הודעות שאני כתבתי בעבר, בשמה החדש, בלי שאדע.
ולא מדובר בסתם משתמש. אומנם כדי לא לפגוע לא אחשוף כלום, וגם כעת אני מניק למטרה זאת בלבד,
אבל אני מגלה שהיא פעילה מאוד בפורומים, מוכרת מאוד ואהובה על הרבה אנשים.
(בנוסף אני מגלה ברמזים שלה בהודעות כמה דעות לא מחמיאות במיוחד עלי - כמובן, לא בתור אדם או ניק מסוים, אלא בתור מקרה מעצבן שיש לה, בלי שמות... - שצורבות וכואבות בעיקר בגלל העובדה שאני יודע שהקרבתי המון כדי לא לפגוע בה)
אני מתלבט מאוד מה לעשות, האם לגלות לה שאני יודע שזאת היא או לא. יש צדדים לכאן ולכאן, ובסוף בסיוע גורמים שונים אני מחליט לתת את הבחירה בידיה מה לעשות עם הגילוי שלי, ואני מגלה בפניה שהצלחתי לגלות מה הניק החדש שלה.
אחרי התעלמות קצת ממושכת היא משגרת 2 משפטים ושוקעת שוב לעלטה.
ואחרי זה, אני רואה שהיא ממשיכה בחייה וממשיכה לכתוב מאותו ניק - כעת בידיעה שאני יכול לקרוא ואף קורא את מה שהיא כותבת.
היא כמובן, לא מגיבה על פרסומים שלי, מתעלמת כעת לחלוטין מכל הודעה שאני כותב.
עזבו את זה שזה כואב, כואב לי יותר שאני כבר לא יודע מה לעשות.
מצד אחד, אני אוהב את הפורומים וכתבתי כאן שנים, ואין בי רצון לעזוב אותם. רבים מכירים אותי בניק הרגיל שלי, ומבחינה וירטואלית אם אעזוב, למען השקט הנפשי שלה, זאת תהיה התאבדות וירטואלית שלי.
מצד שני, אם לא אעזוב, ואשאר, ממשיך להגיב בפורומים על דה ועל הא, מן הסתם זה ייסב לה צער, ויגרע מההנאה שלה מהפורומים כאן.
וזה כואב, כי אני באמת לא רוצה לפגוע בה, ולמרות שאני די בטוח שהיא לא תהיה איתי יותר בחיים, פחות לא בעולם כפי שהוא היום - למרות זאת אני לא מונע מנקמה ומרצון "להחזיר" לה, אבל בעת ובעונה אחת, למה מגיע לי לשרוף את ה"אני" הוירטואלי שבניתי לעצמי?
וכן, די ברור לי שסיכוי גדול שהיא קוראת את מה שכתבתי כאן, בשלב זה או אחר, מחר, מחרתיים, מתישהו - ואולי מפסיקה בשלב שהיא מבינה שמדובר עלי ועליה.
וברור לי שאני לא הולך לעשות שום צעד שיונע מנקמה ומרצון להכאיב לה על זה שהיא הכאיבה לי ושיקרה לי בנקודות כל כך קריטיות.
אבל למען ה' - האם זה אומר שאני גם צריך להגיד שלום לערוץ? האם זה אומר שבגלל שהיא כאן ואני יודע שיהיה לה נוח יותר כשאני לא אהיה כאן, אני צריך להיפרד מכל העולם הזה?
או אולי, את הצעד שלי כבר עשיתי - אמרתי לה, שתזהר מכאן ולהבא - וכעת אני חופשי להמשיך בשיטוטי בפורומים השונים, גם אם זה יספק לה מידה יומית/שבועית של עצבנות ושל "איזה קרציה הוא" וכו'...?
מה לעשות?
---מצטער, הייתי חייב לפרוק, אתם אפילו לא חייבים לענות, גם אם שרדתם עד לכאן----
אז זה אכן הגיע אל הניקית המדוברת, שנפגעה מזה.
ועושה רושם שזה די מיצה את עצמו...
שבוע הגבורה!!! (לא השבט, המידה!) - אז מי כאן גיבור אמיתי שירים יד!!! (הכובש את יצרו, הבנו, אתה יכול להוריד את היד עכשיו...)
אז כנסו למידת חסד שבגבורה, שווה לקרוא וליישם!!!
ואתגר לרציניים - נסו להסביר מה ההבדל בין גבורה שבחסד, שעברנו לפני כמה ימים, לבין חסד שבגבורה...
תשובות ניתן למסור כאן
בס"ד בר"ה
ספר שמסביר כל יום את הספירה של אותו, וכולל הנהגות לאותוהיום עפ"י אותם ספירות 
מומלץ בחום 
רק הבעייה היא ששכחתי אותו בישיבה
לא נורא, עוד שבוע...
ובכל מקרה ממנו בשבילי זה סיוט להקליד הכל, אז מצאתי כאן באינטרנט גם משהו חמוד...
שדות האמונהאחרונהבס"ד בר"ה
נתקלתי בו בחנות תשמישי קדושה ונדלקתי...
בדיוק כשראיתי ת'הודעה ש'ך, חשבתי על להעתיק לפה מהספר, וכמוני כמוך...זה ארוך מדי בשבילי 
למרות שזה שווה את המאמץ ![]()
יטבתה
על המידה של היום, עוד מעט כשאתפנה