פורום צעירים מעל עשרים (עמוד 2221)

בעיקר נעלים שאני מכירה את האיכות ואם הן נוחות לי- משמע יש לי כבר זוג כזה בבית...

(אולסטר, בירקנשטוק וכאלה...)

אם יש טבע למכירה באינטרנט, אולי אקנה!!

יכול להיות שהנעל תהיה יקרה.. אבל טובה.

מבין?

אני גם מסוגלת ללכת למדוד דגם בחנות ולהזמין באינטרנט כי זה יותר זול

ניו באלנס, סקוני, נייק, דיאדורה, אדידס, אלה מותגים

אבל לא יודע מי קונה את זה

אני מדבר על נעלי נשים כמו מה שהעלתי פה פעם.

לדג: 

אבל זו רק דוגמא לסוג נעליים

(חוץ מזה שגיסתי רוצה לקנות ) 

אבל זה בעיקר בגלל שהמידה שלי ממש בעייתית (לפעמים 42, לפעמים 41, לפעמים 43, לפעמים אפילו 40!)

בכל מקרה הנעל נראית שונה על הרגל...

בקושי בחנות

אני קונה נעליים מהאינטרנט...

(מודד את המידה הרצויה באותו הדגם אצל חבר או בחנות)

אצל בנים לרוב זה מותג או דגם ספציפי.

חוץ מזה שאני חושב על מכירה של נעלי נשים לפרטיים

לק"י

אלא אם כן, מדובר בקניה של נעל זהה לנעל שיש לי (ואז אני כבר יודעת את המידה).

אבל היתה מחשבה לקנות אחרי שראיתי משהו ספציפי אצל מישהי.

טוב מראה עיניים

וטוב ממנו מרגש הרגליים

כל דבר שצריך להרגיש אותו כדי להבין מה קונים- לוקחים מחנות

אין ספק שאת אוהבת את אחותך

ורוצה הכי טוב בשבילה

בסיטואציה שלך יש הרבה כיוונים- שצריך לדעת להפריד כדי להתנווט ביניהם

הכל כיוון אני אנסה לומר קצת את דעתי... כמובן אחרים יחלקו עלי

*היחס שלך לאחותך (בעבר בהוה ובעתיד)

בעבר- יש דברים שכל אדם שומר לעצמו.

בספר שהרב סבתו מראיין את הרב כטנשטיין- יש קטע שהוא שואל אותו על היחס שלו לאלוקים- והרב עונה שהוא לא מסכים לענות על השאלה הזו! היחס של אדם לאלוקים זה הדבר הכי אישי ואינטימי שיש לאדם.

לכן לא פלא שלא ידעת ממה שקורה לאחותך

יש גם מרכיב חברתי- כמו שהיא כתבה במכתב שלה- החופש של אדם לבטא באמת את מה שעובר עליו, לא להיות חייב להתחפש ולהציג לפי השבלונות של "מה החברה והמשפחה רוצים ממני כדי להיות מוצלחת"

אז אחותך שחקנית די טובה

ויש להעריך אותה על זה- כמה שהיא התאמצה כדי לא לפגוע ביקרים לה.

אני אל מסכימה עם ההרהורים של "אולי הייתי צריכה ל..." לא כל דבר את כאחות צריכה, ואם היא היתה רוצה- היא הייתה באה לדבר איתך... אין לך מה לאכול את הלב!

בהווה ובעתיד-

את אוהבת את אחותך

תכבדי אותה

אמנם יהיה לך קשה לראות אותה חיה באורח חיים שונה, מוטעה לדעתך (ולדעתי...), אבל זו הבחירה שלה-

וזה עושה אותה מאושרת.

ומאפשר לה חיבור אמיתי לדברים הטובים והנכונים שהיא באמת רוצה בהם. לחיות ולעשות טוב מבחירה ולא מכפיה.

(אולי יש מצב שהיא תשוב מבחירה יום אחד- אבל אל תבני עם זה... רק תתפללי על זה בשקט)

היא אחותך

לכן תשמרי איתה עם קשר חם- תבקרי אותה, תצאי איתה לגלידה, תקשקשי איתה עד 100 בלילה.... תתשתפי אותה בחיים הדוסים שלך ותקשיבי לחוויות מהחיים החילוניים שלה- כשיתוף בלי ביקורת של שתיכן...

*היחס של אחותך להורים שלך

זה בעיה שלה למעשה -ובעיה של ההורים...

לא עניינך, לא בעיה שלך

אם ההורים אומרים לך משוהא- תהנהני ותהמהמי... (אל תסכימי להיות הכותל שלהם, או שהם יגררו אותך בתור "צד במריבה"

אם אחותך אומרת לך משהוא - תהנהני ותהמהמי.... (ותקשיבי לה, ואל תחזקי את מה שהיא אומרת! להך- תזכירי לה שההורים אוהבים אותה סה"כ, שהיא יקרה להם)

*היחס שלך ושל אחיך להורים של על רקע אחותך

נראה שאחיך ואת מפתחים יחס שונה לנושא..

שוב- אחותך זה לא בעיה שלך! אין סיבה שזה יעמוד בתוך הקשר עם ההורים שלך

גם בתור נושא לשיחה, או נושא לניחומים (שאמא שלך תקבל חיזוק או מקום לקטר משכנה וחברה- לא מהבת שלה... )

גם בקטע של החופש שלך לעשות מה שאת רוצה באמת בחיים- זה שהיא "אכזבה את כל המשפחה" לא אומר שאת חייבת להיות דוקטור וללדת 100 ילדים כדי לשמח אותם... (סליחה, להיות מורה..) (טוב, הגזמתי- אבל הבנת...)

*היחס שלך לאחיך (על הרקע היחס שלו ושלך להורים על רקע אחותך...)

מותר לו להיות שונה ממך

אין דבר כזה "אתם הילדים אומרים ש..."

כדאי לך לעשות דיון שקט ואמיתי עם אחיך על מה הוא חושב מרגיש רוצה וכו' ומה הוא מנסה להשיג במריבה שלו עם ההורים  (לתת גיבוי לאחותו? לתת גיבוי ללגיטימיות למהלך משלו?), ומה הוא היה רוצה שאת תגיבי לנוכח היחס שלו

בקיצור- דברי איתו

והוא אח שלך בלי קשר לחיים של אחותך

*היחס שלך להורים שלך על רקע החיים של עצמך

זה חשוב!

אבל זה נכון לכל ילד וילדה בכל גיל בכל שלב....

ככה שאני אפסיק לחפור  כאן

בעז"ה יהיה מה שיהיה- וזה הטוב ביותר מאת השם.

אין כ"כ מה להוסיף על מה שכתבה הצדיקה, 

אז אני שולחת לך חיבוק,

ורק תכניסי לך לראש חזק חזק שזה החיים של אחותך, עם הבחירות שלה, וכל המשמעות המתלווה לזה,

ועם כל הכאב את לא יכולה לקחת את זה עלייך, גם לא את כל מה שמתלווה (היחסים עם הורים והמשפחה ועוד)

וגם לא נראה לי שאם היית מקשיבה לה יותר או שמה לב מה עובר עליה זה היה שונה.

אז שיהיה רק טוב לך ולה, ובקלות לכולם,

וברוכה הבאה לפורום,

(הגעת למקום טוב, זה פורום מדהים!!)

ואם זאת לא היא אז אני מכירה סיפור דומה לזה שתי טיפות מים מהזויית של הבת שעזבה.

אני יתחיל עם הערה מקדימה כי את לא מכירה אותי מאחר ואת חדשה.

אני גם דתלשית.

אני כמו אחותך הבנתי גם בשלב של השירות לאומי שאני ואלוהים זה לא ביחד.

שאני לא מרגישה אותו.. שמבחינתי הוא פשוט לא קיים וגם אם יתנו לי את כל ההסברים הכי שכלים שיש ברגש הוא לא שם.

ואז הבנתי שאם אני נשארת בעולם הדתי שלי - אני כל החיים יחייה בשקר כלפי עצמי.

ואז התחלתי לאט אט להפסיק לעשות כל מיני דברים עד שהמשפחה התחילה לשאול ובסוף אמרתי להם שאני לא מאמינה ולא רואה את עצמי דתיה ולא הולכת לשמור שום דבר.

אני זוכרת את השוק בעיינים של אמא שלי- את המבט המרחם והלא מבין.. וזה קשה.. אמא שתמיד הבינה אותי עכשיו לא מצליחה להבין אותי..

ואני לעומת אחותך עדיין בקשר עם המשפחה שלי חייה בבית..

ואני יכולה להבין את אחותך שיצאה מהבית. כי גם אם הבית שלך יהיה הכי מקבל בעולם היא לא תוכל להיות היא. היא עדיין תצטרך לשמור שבת או לאכול כשר ולא בטוח שהיא רוצה את זה עכשיו.

מה שכן, בטוח קשה לה הניתוק הזה לא פחות ממכם.

צריך למצוא את הדרך להחזיר אותו .

בדברים שהם לא בתחום הדתי.

כמו לצאת איתה לכוס קפה או לסרט או סתם להיפגש.

אבל נגיד עם תדרשי ממנה לבוא לשבת לא בטוח שהיא תעשה את זה.

אני ממש אשמח לדבר איתך על זה פה או באישי.

בהצלחה ממש

קודם כל, בת כמה היא?

לא צריך להלחץ מזה שבנאדם מחפש דרך חיים אחרת, אני דווקא חושבת שחייבים לצאת ולהכיר עוד עולמות (חילונים, דתיים, חרדים, חסידים...) לפני שאדם מחליט במה הוא יבחר לחיות ובמה לגדל את הילדים שלו.

אז כרגע לשלב הזה של החיים שלה היא יותר מתחברת לעולם החילוני, זה בסדר גמור. אם היא הולכת לעבוד בקיבוץ זה אפילו עוד יותר טוב.

יש לאנשים את הסטיגמה שאדם שבודק את העולם החילוני הולך למועדונים, משתכר, מתנסה, זה לא חייב להיות נכון, ברוב המקרים זה באמת לא נכון.
אני חושבת שהמשפחה שלך התחרפנה בגלל הסטיגמה הזאת.

קיצור, זה שאחותך מחפשת כיוון חדש לא אומר שזאת לא אותה אחת שרבת איתה כשגילית שהיא לבשה לך את החצאית כשלא היית בבית, אותה אחת שחפרה לך שעות על הנושא הכי לא מעניין בעולם ואותה אחת שתהיה דודה לילדים שלך ואת לשלה.

דברי איתה על דברים שגם לא קשורים להחלטה שלה ותראי שהיא לא באמת עשתה שינוי ענקי, היא עדיין אותה אחת.

היא לא מתכוונת לשמור מצוות... זה לא חשוב כלום בעינייך?

למה זה בסדר גמור? לכל הרוחות...

תקראי את החתימה שלי ממש כאן למטה

שובי, לצערי נדמה שאחותך על עולמה העשיר והעמוק לא זכתה לבר פלוגתא. 

למציאות שבה היא יכלה לצאת אל הפועל, להוציא את עולמה, לחיות אותה. זה קורה הרבה, בכל משפחה ויישוב. אצל בוגרי ישיבות ובעלי משפחות. זה סימן של חיים, של פריצת החיים החוצה. 

אבל מכיוון שנדמה שהיא לא הולכת במכתבה נגד המהות הדתית - אלא פשוט נגד אורח החיים של הציבור הדתי לאומי שהיא גדלה בו. אני צופה שהיא עוד תחזור לאורח חיים דתי.

הדרך הנכונה לפעול היא בלי צעקות, ובלי מריבות. זה בסדר שההורים יתאכזבו מההתנהגות שלה, אבל זה המקסימום שמותר להם. טוב תעשו, המשפחה, החברים והסביבה ותטפחו ותשמרו על יחסי אהבה וקרבה, ואל תתעסקו אפילו בזווית הדתית. היא לא קיבלה החלטה אלא נמצאת במסע, באמצע תהליך, ואני מאמין שהסוף יהיה טוב, הרבה יותר טוב מאשר לפני המסע. 

מההיכרות שלי עם מצבים דומים. היא לא עושה את זה מתוך התנגדות לדת. היא עושה את זה מתוך השתחררות מהכפייה של הסביבה עליה. ואולי נפשה זועקת לחופש וטבעיות, למרחבים מרחבים. תני לה לצאת לגלות ולטפח את הגשמיות והטבעיות, ותני לה את היציבות והאהבה שהיא צריכה במסע ודעי בליבך שהיא עוד תחזור.

רות דיברה כאן על בעיות עם הדת. אני לא חושב שזה המקרה. אני חושב שהיא לא פחות דתיה מצד "הראש והלב", אבל כרגע הטבעיות דורשת שחרור מכבלי הכפייה של המעשה.  

אחותך היא בחורה אמיצה, היא עברה את הקווים, והיא צריכה את כל התמיכה ואהבה שהיא יכולה לקבל.

העילוי מגריווה היה מזכיר שיש כלובים גשמיים ויש כלובים רוחניים שסוגרים על היהודי המאמין, והיה מאריך כמה רצה להתשחרר מהם ולהוציא לפועל את המוטבע בנפשו פנימה. 

כולם כבר כתבו דברים חכמים..אז אני לא אוסיף..

מתפללת שזה יעבור ויגמר מהר!! ומה שלא יהיה- שיהיה לטובה!!

אוסיף רק ש:

לזכור תמיד שהיא אחותך-לא-משנה-מה.

האחווה שבינכן לא סתם נוצרה, ודווקא זה מה שיכול לסלול את הדרך שלה חזרה, בע"ה....

כתוב גרוע!

בנדא, אל תשים את זה כך בעבודה שלך

ולא מוקצנת.

ככה שאת זה אני לא מכירה בכלל....

צריכה לחקור המון כדי להבין

תכלס הוא אומר לאכול קמח 70% ולא קמח 100%

לא אינג'רה ובצק מאוד חמוץ דומה

אפוי- ולא סופגניות ושאר טיגונים

ולא קמח לבן לגמרי- סולת- כי קשה לעכל אותו...

עדיין מחכים...

על זה שלא אמרתי להם כלום לפני שביטלתי את המעמד הבייני"ש...

ועל זה שהיא לא תוכל לעמוד בשלוש שנים של מתח כזה...

בקיצור ... בכיות...

אולי היא מרחמת על השידוך של האחיות?

וזה באמת שיקול לא פשוט...

טכנית תמיד אפשר למרוח אותם.

אבל חבל שאתה תמרח סתם בישיבה

בסך הכל היא אוהבת אותך!היא אמא שלך!!

קשה להורים לראות שהילד לא הולך לפי העתיד שהם תיכננו לו...

יקח זמן...בהצלחה!

סתם נו,גם לי היה בא להשמע חכמה

מוטי,יקירינו.

שיהיה טוב ובקרוב (חרוז)

_________________________

^^^זה בשביל האמן המטוררף שלך!!

למה לבטל את המעמד של ביני"ש?

תתחיל שנה ו4 ותראה איך ילך לך.....עשית טעות שאתה הולך ממש להתחרט עליה

אני כבר 4 שנים בישיבה, והחלטתי לעזוב אז... מהבעייהש'ך?

רק תאלץ לעבוד קשה להוכיח את זה

תיהיה שלם עם ההחלטה שלך!! ההורים שלך ישלימו איתה גם...

מה עדיף שתעביר את החיים והזמן בישיבה חסר מעש וסיפוק??

שאתה מתכוון להורים... כן, הם רוצים אבל פתרונות אחרים...

שאעבוד וכו'

היא לא חלמה שיהיה לה בן בקרב, היא לא חונכה אי פעם לכך שהיא תצטרך לסבול דאגה כזאת אז אל תתחילו בביקורות)

והיא צודקת לגמרי בזה שלא שיתפתי, פתאום היא מגלה את הפקס...

זה לא שקשה לה לעכל את הדרך ה"שונה" שבה בחרתי, חחח,

אז תוכל להתחיל לפתור את זה..

ותמצא חברות לבכות להן... והן תעזורנה לה להתרגל...

זה שהיא בוכה זה כבר חצי פיתרון

(מה שאתה בתור גבר- לא מסוגל להבין!)

אולי שתתחלף עם מישו שמנסה לדחוף את הבן שלו ללכת לצבא, במקום לשבת בבית (אני פשוט מכירה מישו כזה מקרוב..)?!

מנסים לשחד... מה שתמיד ביקשתי...

אבל נדמה שהדרך ברורה לך. 

אל תאבד את הרוח ועם הזמן והמעשה הם יתרגלו ויגלו שזה לא כזה נורא.

באופן טבעי תסנן כל סוג של סכנה או סבל, מבחינת ההורים אתה יותר מוגן מהם, והתנאים מעולים.  

חשבת לאן להתגייס? תוכניות שח"ר או נחל חרדי יעניקו לך יותר, וירגיעו אותם. 

לשיר "אגהץ לך מדים"..

בא נראה: זה יהרוס לאחותי סמינר, שידוכים, (זה גם לאחים שלי)

ההורים שלי ימותו מבושה... אז... מה בעצם ברור?

אני מתחיל לחשוב שהאומץ האמיתי יהיה לוותר על זה... (מצד שני יכול להיות שזה בדיוק מה שאני צריך לחיים... אז כלום לא פשוט)

(מוזר שאף אחד כאן לא חשב על צד כזה בייעוץ...)

כל החלטה אישית דורשת אומץ. זה מה שמבחין בין החלטות של עדר חברתי, להחלטות שלנו. 

עשית מעשה, אני משער שהיו לך סיבות טובות לעשות את זה. ספקות של אחר מעשה מאפיינים את כולם, אבל צריכים להתעקש ולהמשיך הלאה. לכל דבר יש מחיר, ומחיר כבד לפעמים, ואתה החלטת שהמעשה גדול מהמחיר.

אתה יכול להתנחם בעובדה שאינך הראשון. רבים האנשים עם רקע דומה שהתגייסו, והדבר משנה את הצורה שבה המגזר רואה את זה. מההיכרות, הסטטוס מתחיל להשתנות. 

בנוסף, אתה לא אחראי לכל השלכה והשלכה שאולי תצא מזה. אתה צריך לעשות מה שנראה לך כנכון, ולא לפחד מהמלעיזים והספקות. בסופו של יום, אין טעויות, ומי יודע מה העתיד צופן. אתה תעשה את ההשתדלות שלך, והתוצאות בידי שמיים.

יש לי חבר שהלך ללמוד מדעי המדינה. הבהרתי לו שהוא מבזבז את עצמו, ולא יקבל כלום, וכל טענה יהודית אחרת שאתם רק יכולים לדמיין. לאחרונה עמדתי בחתונה שלו, שאת הכלה הוא פגש באחד הקורסים. 

מה לנו ולמגידי עתידות. משתדלים, ועושים מה שנראה לנו נכון, והכול בידי שמים.    

אבל האמת היא שלא שקלתי מספיק את עניין הנזק התדמיתי למשפחה לפני שביטלתי מעמד...

אני לא אומר שאני לא צריל לעשות, אני מסתפק.

לק"י

אני שואלת ברצינות.

לו אמא שלי היתה רוצה בשידוך דת"לי או חרדל"י לאחותי... ניחא,

אבל היא "אנטי ציונית" (עם חמש עשרה אלף תשע מאות תשעים ותשע מרכאות) ולכן לא סביר שזה יועיל בשום צורה...

במצב של כל הבלאגן היום עם חוק טל ועם זה שלא תוכל להוכיח אף פעם שזה היה בטעות, יש בכלל דרך לחזור אחורה?

ד"א על לטוס לחו"ל במצב הזה אתה יכול לשכוח(מה שאני יודע לפחות..)

רק שתדע שאני מעריץ שלך..

באמת לחשוב אחרת ולפעול מחוץ לקופסה ולא כמו עדר..

אבל יכול להיות באמת שאין דרך... (אם כי לא ממש קשה להשיג פטור ב1000 שקל, משהו כזה...)

לחו"ל תמיד אפשר ליסוע, לא עוצרים אותך בשדה, אלא שאם ידעו יגייסו אותי מייד, (מה שלא כל כך משנה לי עכשיו )

ואמא מתכננת שאשאר שם תקופה...

אחותי עוד שנה עולה לסמינר, ומה שאעשה עכשיו ישפיע חד משמעית  על האפשרויות שלה... (מצחיק ומגוחך - אבל זו המציאות)

אז מה אתה אומר? כל כך קל להחליט?

אבל תזכור שגם לו יצוייר שתחליט לוותר- על מה שטוב לך בחיים

לא בהכרח זה מה שיעשה טוב לאחותך בחיים

(כאילו שאין לסמינרים עוד 100000 שיקולים אחרים עד שהם מועילים בטובם לקבל בת...)

ולא בהכרח שזה שווה את המחיר

לוותר על המסלול הנכון והטוב של החיים שלך- לטובת המסלול של חיים של אדם אחר

זה צריך שיקול קשה...

אישית- מהמבט שלי- אני אומרת

אשריהם וטוב חלקים

יקבלו אותה לסמינר שבו אח בצבא זה לא דבר נוראי- מה טוב, כמה חברות שפויות לא יזיקו...

ישדכו אותה למשפחה שיש להם גם בן בצבא- מה טוב, יהיה לך גיסים טובים

זה משנה לאמא שלך את התבנית המקורית של איך היא חשבה שהחיים שלה ילכו,

אבל ככה זה בחיים- תמיד יש הפתעות

... עם רגעי השתיקה (נשמע ממש כמו איזה שיר )

שנית: לא מצאתי שרשור שלך

סתם זה לבנות בכלל

אתם מגלגלים כאחוזי טירוף את גלגלת העכבר... למטה... למעלה... למטה... למעלה... וחוזר חלילה, ואף חלילה וחס...

עיניכם תרות בהיסטריה אחר שמץ מהצבע הצהוב הגואל...

אך לא... הכל לבן... לבן צח ומנוכר ...

אתם עוברים ללנ"ו.... וגם שם ... העדכון האחרון הוא מהצהריים...

וכך הלאה והלאה...

כאן!!! כאן הנקודה שמעניינת אותי!

מה אתם עושים אז?

כשנואשתם, כשהשלמתם, כשהאמת חלחלה  והציפה את כל יישותכם...

.

תשתמש בעדכני.

הייתכן?? שמעתי נימת זלזול בקולך?

בס"ד ובהשתדלותי

מקרים כאלה גורמים לי לאחד מהדברים הבאים:

1. לעיין בפורומים שבד"כ אני לא מעיינת בהם.

2. לשחק סוליטייר עכביש

3. להחליף אתר

4. לעזוב כליל את המחשב

תמיד יש ירוקים בש"א לקשקש להם.

אין - יש בחדר ראשי.

אין - הולכים לחטוף משהו לשם הארוחה האחרונה, שמסתמא דילגנו.

הכי גרוע - מעצבים עוד מילוי לבמבה...

*חרשנית שכמותי*

(אני חושבת שאני הולכת לגלות פה אחת מתגליות תבל...!)

אז רצים לשם להוריד מהר למחשב את כל הפיקנטיים -

לפני שהם יבינו מה העלו ויסירו בעצמם )

אם אני ילמד מתוך שינה זה אומר שיהיה לי יותר מידי שעות אקדמיות...בעיה!

ב. גם אם כן, יש לחתימה שלי הרבה משמעות

אבל רק אני עם תואר נשגב

מכיוון שעיקר לימוד תורה בלילה, האם יש עניין לישון מחוברים לאוזניות שמשמיעות שיעורים עד שיגיע זמן קריאת שמע של שחריעס

השאלה הגדולה באמת היא האם אפשר לכתוב בפורומים ת"כ שינה

כי... האמת שכך זה נראה פה לרוב ...  

כמובן שלא

רקדתי כמו שכבר שנים לא רקדתי בחתונות.

(מה לעשות שהייתי בין הצעירים? )

בשעה שהשרשור נפתח הייתי אחרי שעתיים של שינה

אני ער.. עוד 2 דקות פורש למקלחת...

(לוח זמנים של בייניש...)

או איך שלא אומרים את זה

רגע של עברית 26? או שזו רק הערת אגב?

ותודה ל"מאוד מעניין" על התזכורת להתקלח...

(לוח זמנים של אנשים עמוסים יותר מביינישים)

שפינו אותו

מה הוא כן עשה וכו'

יאאלה חבר'ה! תגיבו.

כמו שאתה יודע האתר פה מוצף בששבניקים

שזה פשוט היה ריב של שיכורים עם שיכור....

(כנראה, משהו כזה. כי  רק בערוץ 7 ובעוד פורום שירשנו כתבתי 26.8K הודעות... לא כולל תפוז ומקומות אחרים)

לא רק לפני עשור.

אמנם לא שם אלא בפורומים אחרים בתפוז, בהתאם למקצוע.

ככה אתה מבטל אותי?! צדיקה , תגידי לו!!!

בתפוז אני מסתובב בעיקר בפורום מתמטיקה, אבל זה כמובן בניק אחר.

תודו

שזה אחד החלומות

לשלוח לבעל כל מיני סמיילים פדחניים עג,ב הפורום...

בעזהי"ת.

מעניין מה כתבתי בהודעה ה4000

בטח איזו שטות של צעירים

בערך..

עד ההודעה ה4000 ...(וזה קרוב)

מעבירים אותו להקבצה  

שמעת ברוךש? 

שרשור "נכון" (אי"ה, מה נשמע?). 

אבל אני תמיד מעדיף להגיב בסוף השרשור.  

בעזהי"ת.

היו לי איזה שנתיים -שלוש שהייתי רק רשומה לערוץ ולא היתי פעילה בו...

נרשמתי בתחילת כיתה ט', וחזרתי לכאן רק אחרי סוף השמינית... ודילגתי על כיתה י', אז זה יוצא 3 שנים בערך שלא הייתי פעילה.

חשב מחדש

ממוצעים יודעים לבלוע מספרים גדולים

בעזהי"ת.

ואל תשכח שאני לא חברה רק בפורום הזה, יש עוד מלא פורומים בערוץ שאני כותבת בהם, והרבה סגורים-חברתיים שכאלה...

אילו זה היה קורה לי חצי שנה אחרי שהניק נולד הייתי מרגיש משועמם רצח.

מאחר וזה עדיין לא קרה לי למרות שעברו כשלוש שנים מפתיחת הניק אני מרשה לעצמי להרגיש טוב

מה אני אמורה לחשוב?

מה היייתי כותבת בה ספציפית?

ממ.. מתאים לי בכלל לא לשים לב ואז להתבאס שלא עשיתי איתה משו מיוחד.

בבקשה:
http://www.inn.co.il/Forum/lmf_Profile.aspx/15201

יצאתי מפגר..

ניסיתי לא יודע למה דרך השיחה אישית, הבעיה ששם הוא שאל אותי אם יש לי פיצול..

ל 7000 ..

ת'אמת שעד רגעים אלו ממש לא היה לי מושג שאני כזאתי מצפנית..

חשבתי שאני לא כותבת הרבה דווקא..

אולי זה כי אני פה הרבה זמן.

וכי אני מנהלת בכל מיני מקומות פה.. אז יוצא לי לכתוב.

הרי בזכות זה רואים אותך פה! 

אבל אני צריכה עזרה!

בעזהי"ת.

בפרט כשהעלון החל לצאת לאור.

אבל כשראיתי שרבנים משתפים איתם פעולה, וגם קראתי הרבה מהמאמרי-מערכת שלהם, וראיתי שהם סבבה לגמרי, ויוצאים גברים, אז הנחתי לנושא..

מישהו יודע מי האנשים שם?

תהיתי על זה...

המסתוריות עושה את שלה

גם לי זה הפריע.

כאילו "מאמר מערכת" זה קודש קודשים וחייבים לקבל...

בטח כשזו במה שעוסקת בין השאר בעניינים של שאלות אמוניות,

צריכים שלמערכת יהיו קריטריונים ועמדה של מה מכניסים ומה לא.

לדעתי מגוון הדעות שמופיע ב"עולם קטן" הוא מגוון ועשיר מאוד.

מצד שני - דעות בעייתיות מובהקות, כמעט ולא תמצאנה את הדרך לשם.,

הבעיה היותר חמורה בעיני היא של כלים תקשורתיים אחרים שמקובלים בציבורנו,

ועד לא מזמן הכניסו שם דעות בעייתיות משהו.

דעות שמשחקות יותר מדי על הגבול (ואני עדין) של אפיקורסות, של עיוות בהלכות

דעות, של יחס לתורה, לגדולי האומה, וכן הלאה.

מי שמחפש במות מעמיקות, מאוזנות וביקורתיות יותר -

שומה עליו לא לחפש את זה בעלוני שבת.

האם ראוי לדעתך לנסות להשפיע על דעותיהם דרך מאמרי המערכת?

אגב, שמעתי ממקורות כאלה ואחרים שהאוריינטציה שלהם גושניקית יחסית.

להיות ביקורתי?

להיות ביקורתי כלפי מה שהרב אומר, מה שאבא אומר, מה שהמדריך בסניף אמר, מה שכתוב בספרים הקדושים

הכל

הנוער מוכיח יפה שהוא מסוגל לביקורתיות

אבל כשזה מגיע למאמר מערכת אלמוני-  פתאום יש חשש...

זה קונפורמיזם כלפי ה"בא-לי".

אלא כניעה ללא תנאי לעריצותו של יצר העצלנות/פינוק/חוסר קבלת מרות.

נוער אוהב ומרבה להתווכח,

למה?

יש משפט שאומר שרוב הוויכוחים בעולם היו נמנעים לו אחד הצדדים היה אומר "עזוב, ממילא שנינו לא מבינים בזה כלום"..

בני נוער אינם מסוגלים לראות מורכבות של דברים, הראיה שלהם היא מאוד חד ממדית, ומכאן מגיעה היכולת שלהם להתווכח ולחפור שעות על גבי שעות (עייני פורום נוגה)..

כל זה לא סותר, ואף מחזק את העובדה שהנוער מושפע בקלות אדירה מהחומרים שאליהם הוא נחשף, בעיקר אם הם צבעוניים וחינמיים, ומכאן טענתי.

תארי מצב שבו מנחה ב'ערוץ הילדים' או משהו בסגנון (מה בני נוער של היום אוהבים לראות?) היה מתבטא בצורה פוליטית, מיד היו זועקים וזועמים, זה היה נחשב לדבר נוראי.

בס"ד

אני לא חושבת שנוער לא מבין כלום במה שהוא מדבר...

אם תדבר עם החבר'ה בנוג"ה תגלה שהם יכולים להיות לא פחות אינטיליגנטים ומבינים ממך.

רוב בני הנוער שאני מכירה מהפורום מסוגלים להבין מורכבויות לפעמים יותר ממבוגרים

ואת המשפט "עזוב, ממילא שנינו לא מבינים בזה כלום" כל אחד צריך לדעת לומר לא משנה מה גילו.

אתה צודק שעל פי הדעה הרווחת נוער לא מסוגל להיות בעל ראייה רחבה

אבל הדעה הרווחת הזאת כבר מעידה על ראייה מצומצמת.

להכניס את כל הנוער למסגרת כזאת קטנה זה להצטמצם.

יש נוער שהראייה שלו היא באמת שטחית, שחור לבן, רדודה,

ויש נוער אחר, שאותו כנראה לא הכרת, וחלקו אפילו היה פעם בפורום נוג"ה,

שיודע להסתכל על דברים בצורה נכונה, שיודע להבין ולנתח מורכבויות בכשרון שיש מבוגרים שגם להם אין את זה,

אף פעם לא ראית נוער שהוא בוגר לגילו?

ניסית פעם ללכת לדפים של נוג"ה היותר ישנים ולראות את הדיונים שם?

אני לא חושבת שנוג"ה הוא דוגמה לרדידות ושטחיות, במיוחד לא פעם..

עכשיו יש יותר מקום להסכים איתך בקשר לפורום, פעם לא.

ובקשר לנוער הכללי-

נכון שאנחנו מושפעים הרבה פעמים, אבל זה תלוי יותר באופי מאשר בגיל..

מה לעשות, יש ביננו גם כאלה מיוחדים, כדאי לך פעם לנסות להכיר אותם ולדבר איתם.

(אולי גם כדאי לך  לשאול כאן אפילו, כאלה שמכירים חלק מנוג"ה ולראות מה דעתם עליהם...)

עד כאן חפירותי.

מקווה שהובנתי.

בס"ד

כיום בני נוער רואים בטלויזיה "האח הגדול", "כוכב נולד" וכדומה...

כדאי לבדוק לפני שאומרים

עשיתם מהעלון הזה איזה עלון מחתרת 

העורך הראשון היה אלחנן ניר וכיום העורך הוא יוסף רוסו.

"להאבק" בגוף מסחרי ורווחי זה בד"כ חסר תועלת. עדיף ללמד את האחים/ילדים/חברים קריאה ביקורתית והבנת הכתוב, ובעיקר הבנת הלא כתוב.

כשקוראים כתבה מהסוג שהתפרסמה במעייני הישועה לפני כמה שבועות על הרב טאו מבינים שזה לא דמותו של הרב עצמו אלא שתלמידיו עורכים (או מעורבים בעריכה של ) "מעייני הישועה"

כשקוראים את הפרשיה של כתבי הרב קוק ב"עולם קטן" מבינים שהעיתון "לקח צד" גם אם באופן רשמי ביקש את תגובת המעורבים בדבר.

(לא שאני חשוד על חיבת "ישיבות הקו" או הזרוע הצבאית שלהם, סתם עניין של חידוד עקרונות)

"ידיעות" משמש ככלי מלחמה במשחק הפוליטי של צד מאוד מסויים, "מעריב" משמש היום כדובר IDB (למשל, סלקום), על "הארץ" אין מה לדבר וגם בשבע. כל אלו נותנים ביטוי למגוון של דעות אבל ברור לכל מי שקורא אותו לעומק מה הקו של המערכת.

כלל האצבע הוא כנראה לא לקרוא רק כלי תקשורת אחד. בתפילת מנחה של ערב שבת לקרוא את "שבת בשבתו", בקבלת שבת את "מצב הרוח" ובערבית אחרי עמידה את "עולם קטן".

ככה מקבלים תמונה מאוזנת.

(איור: גונן מעתוק, מקור ראשון)

צריך לדעת שלא בטוח שיש את התמונה המלאה.

אם כל עיתון/ עלון היה שולח כתב לשטח, וכל הבעיה הייתה רק ההטיה האישית, האיזונים היו עשויים לפתור את הבעייה (אם כי צריך לזכור שבנושאים מסויימים כל העלונים שהוזכרו הם רק צד אחד של המתרס).

אבל לפעמים כלי תקשורת מעתיקים אחד מהשני, או שכל הכתבות מבוססות על דוא"ל ששלח יחצ"ן אחד.

עדיף השפעה כזאת על הנוער מאשר השפעות חולין של אינטרנט, טלוויזיה וקולנוע..

זכותם.

הם עשו משו חזק, סחפו אחריהם את כל הנוער, כולם מקשיבים להם.

הם חייבים לך משו? לא.

הם יכולים לכתוב מה שבא להם ומה שלא - לא.

מסכים או לא  - זו דעה מעניינית (או לא...).

אבל מה קשור חטא ופשע?

ביום רביעי שעבר, תקף ח"כ כצל'ה בחריפות את רעיון הפריימריז במפלגות. במאמר דעה (הארוך) שכתב השכיל הח"כ לתקוף את "עולם קטן" בטענה שגם בהם הציבור לא בחר. יש לציין שהמאמר פורסם ב"עולם קטן" בשבת האחרונה.

אולם כצל'ה לא הבין דבר אחד, הציבור כן בחר בעולם קטן. כאשר מישהו מחליט להרים את העלון ולקרוא אותו, הוא מעניק לו חשיפה ובכך משלם לו בחשיפה לפרסומות, לחמו ובשרו של העלון. 

כל עיתון חופשי לפעול כאוות נפשו. אם אנשים יאהבו הם יקנו אותו, ואם לא, אז לא. 

דמיינו שרשת שופרסל תחליט לנסות ולמכור לכם מוצר חדש, אבקת כביסה בריח שוקולד. זכותם, ואם אנשים יקנו, זו תהיה הצלחה מסחרית, ואם לא, אז יורידו את זה מהמדפים. 

עיתונים אינם שונים. הם צריכים להרוויח את לחמם בכדי להתקיים. והם תלויים בציבור שצורך אותם. "עולם קטן" אהוד על הציבור ולכן הוא מתקיים וגדל. כל מי שלא מרוצה מהם, מוזמן לפתוח עלון חדש ולהתחרות בהם, והציבור יחליט. 

כמובן שיש לעיתון אג'נדה. לכל גוף תקשורת יש מאפיינים אידיאולוגיים ופוליטיים. בשוק חופשי שבו לכל אדם מותר לפתוח עיתון, התקשורת תאזן את עצמה. יקומו עיתונים רבים ומגוונים.

והכי חשוב - לפתוח עיתון, כל אחד יכול. אבל הציבור מחליט ברגליו איזה עיתון לצרוך, איזה עיתון הוא אוהב, ואיזה עיתון ייסגר. 

לא צריך להגזים עם תיאוריות של השפעה. אף אחד לא באמת משפיע או מושפע יותר מידי. 

זה שמשהו מופיע בעיתון, לא הופך את זה לנכון, ואינטגלנציה בסיסית מספיקה כדי להתמודד בצורה ביקורתית עם תכני עיתון. 

מההיכרות שלי עם החבר'ה של "עולם קטן", אין לי משהו נגדם, שיבושם להם. 

תכלס, הבעיה מתחילה בהתערבות הממשלה, אבל זה כבר סיפור אחר. 

"הבעיה מתחילה בהתערבות הממשלה" - בבקשה לפרט. גם עולם קטן זה ביביתון?

לא התכוונתי שיש בעיה של התערבות ממשלתית בעולם קטן. אלא בעיה של התערבות ממשלתית בתקשורת הישראלית. וערוץ 7 לדוגמא, חוו את זה על בשרם.

כולכם צודקים,

בוודאי שזכותו של כל גוף מסחרי להביע את דעותיו ולנסות להשפיע,

כמו ווינט, הארץ, בשבע וכו'

אין לי שום בעיה עם זה,

אין לי גם בעיה עם הדעות שמוצגות בעולם קטן (נכון לעכשיו אין לי מושג מה הקו המנחה..)

כל זה לגיטימי לגמרי,

הבעיה שלי היא בדבר שהוא ספציפי לעולם קטן-

הוא פונה לבני נוער, ולא למבוגרים,

והם, בניגוד למה שכתבה GBCK (צר לי אבל לא מסכים כלל עם מה שכתבת, גם אני הייתי נער, וכיום בפרספקטיבה של שש שנים אחרי, ברור לי שלא ידעתי כלום מהחיים שלי, למרות שהייתי בטוח שאני כן) עדיין לא מספיק בשלים לדעת כיצד להתמודד עם הדברים,

האם לדעתכם צריך להשאיר את האזור של בני הנוער סטרילי מתעמולה והשפעה (זו דעתי), או אדרבא, יש כאן טרף קל, ופראייר מי שלא משתמש בכח שלו כדי לגייס את הצעירים לשורותיו?

נסו להתמקד בשאלה הנ"ל.

אם אתה שואל ממקום ציני וקר - "עולם קטן" הוא פלטפורמה מסחרית,

ממילא לא שייכות קושיות מוסריות/חינוכיות/פדגוגיות.

אם אתה שואל ממקום חינוכי ודאגני - אז אתה לא יכול לקבל את ה"טרף

קל" כצד לגיטימי ב"חקירה" שלך...

במחקרים שנעשו בחו"ל, נמצא שילדים יודעים לזהות היטב פרסומות סמויות. 

מאידך - יש תנועה חזקה בעולם התקשורת, שקוראת להגן על ילדים ונוער מפני פרסום ותעמולה. 

אני לא מאמין בהתערבות חיצונית של הממשלה. 

1. אני חושב שתפקידם של ההורים ומחנכים לעזור לילדיהם לבחור את כלי התקשורת שהם צורכים (וזה נכון לגבי כל התחומים). 

2. לחנך אותם לחשיבה ביקורתית. הורים צריכים לשבת עם הילדים שלהם ולדבר איתם על המסרים התקשורתיים (ועל כל תחום אחר), ולעזור להם לצאת מהתמימות שמאפיינת גם חלק ניכר מהמבוגרים. 

זה נכון לכל תחום, מתקשורת, כלכלה ופוליטיקה ועד למוסכומיות ונורמות הכי בסיסיות בחברה. (וכן, אפילו לדת ורבנים).  

אם יש להורה בעיה עם ערוץ מסויים - שיצנזר אותו לילדיו (במיוחד הצעירים). 

עם הערוצים הלגיטימיים - שיחנך לחשיבה ביקורתית. 

בהתחלה אני כותב מאוכזב שחשבתי ... וכו'

וז מגחך על עצמי שחשבתי...

חייכתי כי הבנתי שטעיתי, ואז התאכזבתי שלא באמת קרה..

אבל וואלה לא יפה מוטי, אלול וזה...

ריח מרידה באויר

זה הועתק כולו ממקום אחר.

וזה כאן הועתק לפורום שכן תחפש חח וגם נחמד שאתה נמצא גם בכיפה(:

ההודעה תוקפץ היום ומחר..
בבקשה חברי הפורום היקרים העזרו בסבלנות (חודש אלול בכל זאת)
 

ובנות לאחר התייעצות עם הבנות במסרים הוחלט כי טווח הגילאים הוא

20-30

כמו כן בנות מאזורים אחרים בארץ יכולות להצטרף - אך יש לזכור כי עיקר המפגשים יהיו במרכז.

ודבר אחרון כל אחת מהבנות נדרשת לחשבון פייסבוק - הדבר מקל מאוד ביצירה, שיתוף, העלת תמונות והיכרות אמיתית של כולן. (מייל משותף אינו חי ותוסס כמו פייסבוק) עימכן הסליחה.
 

ושוב בואו בשמחה,
יום נעים(:

זה אורות התשובה מפורש...

זה יום שריפת בתי הכנסת בגוש קטיף.

ואני העברתי אותו כרגיל.

באמת לא "סתם" יום...

מוזמן לדפדף כאן.

אם היינו חושבים רק על כל הקשיים בחיים...מצבנו היה בכי רע.
לא מזלזלת חלילה,אבל די.לא צריך להיסחף!!

אז נכון, כמעט כל יום בלוח השנה העברי מלא באסונות ואירועים קשים שעברו על עמ"י.

אבל--- וכאן מגיע אבל גדול---

בכל יום גם קרו דברים גדולים וחשובים לעמ"י, דברים שמחים!

אם מחפשים את הרע והעצוב - הכי קל למצוא..

אבל אי אפשר לחיות בשפיות מסויימת אם אתה לא מסתכל גם על הטוב!

אם יש שרשור חיובי, שיישאר כזה

ואני גם לא צריכה לחפש בויקיפדיה כדי להיזכר מה קרה בח' באלול.

שבע שנים זה זמן קצר מכדי לשכוח, בשביל מי שבאמת היה שם.

סליחה שביאסתי לכם את שרשור ההארה של ג'נדס, אבל באמת שחשבתי שיותר אנשים ישימו לב.

(אדמין וצדיקה, שם שם)

לק"י

אני לא ממש מכירה אותו, אבל יודעת שהוא מרגיז..

הלאה בסרטונים (לי אין כניסה ליוטיוב אז זו הדרך היחידה לראות סרטונים, כשהם מוטמעים.... והגעתי ללייבוביץ' שאומר שלצה"ל יש מנטאליות נאצית...

ו... זקן בוגד זה הרבה יותר גרוע מצעיר בוגד, זה הרבה יותר מגעיל ודוחה, ולכל בן שמונים הייתי מדבר כך, בוגד? הוא אויב שלי!

כל ערבי הוא אוייב כל עוד לא הוכח אחרת,

כבר בתור ילדים הם מחונכים להרוג אותנו, זה לא פוסח על אף אחד!

זה שהוא זקן ומסכן לא צריך לנגוע לנו, אסור שזה ייגע לנו...

כולנו זוכרים את הסיפור עם הזקן והשיירה לירושלים (במלחמת השחרור? או ששת הימים?)

אבל זה נושא נדוש, שכבר לא נעים לי לדבר עליו

לא התכוונתי לפתוח נושא, כי אין בכלל נושא, רציתי רק לסנן קללה, וכדי לא להעיר את הבית- עשיתי את זה כאן

זה מה שהעולם לא קולט, וכנראה לא יקלוט,

אוסף של רוצחים אחד אחד.

מנסים להכניס אותם לתוך המערכת ההגיונית יחסית של העולם המערבי...

ולא מבינים שצריך למדוד אותם אחרת לגמרי, במאזניים אחרות לגמרי.

אוי... יבוא יום ולא יהיה אכפת לנו מאף אחד...

ואז כל הרוצחים ימותו...

חורקים שיניים ..

לק"י

ואני לא מעריצה בעיניים עצומות של כל מה שקורה בצבא, ובכל זאת מה שהוא אמר מעצבן אותי!
 

לק"י

על היחס ליהודים או על היחס לערבים?

תנו לי לנחש לבד מה התשובה..

שהוא "לקח" לסבא שלי ז"ל את הר"ת באנציקלופדיה העברית....(אאוטנינג)

אולי אני לא קשורה, אבל תודו שזה די מגניב

נשמע שאת באמת עוברת תקופה קשה,  לא פירטת במה מדובר אבל התסכול והכאב מורגשים.

 הרצון לצעוק והרצון להתחזק מעידים על הרצון לבחור בחיים, בטוב, בהתקדמות.

 הרצון האחר, לזרוק הכל, גם הוא טבעי כשנתקלים בקושי שנראה בלתי עביר, ויש תקופות כאלה, ורצוי לא להיבהל גם מהתחושות האלה, לתת להם את המקום שלהם, ובד"כ כשנותנים להם לסיים את מה שיש להם לומר- הם נרגעים ומפנים את מקומם.

זה לא שני אנשים, זה 2 צדדים של אותו מטבע- חוסר המוכנות להישאר תקועים באותו מקום. וטוב ששניהם קיימים, לכל אחד מהם תפקיד, אנחנו לא רובוטים או מלאכים, וכשקשה- אז קשה, ואולי באמת לזמן מסויים צריך לזרוק, לא הכל, אבל דברים מיותרים ומעיקים- מחשבות, אמונות, תפיסות, דמיונות  ואפילו אנשים שכדאי להתרחק מהם.

 אם בא לך לצעוק- תצעקי, זה לא חייב להיות בצעקות ממש, יש דרכים נוספות לצעוק.

 תנסי להוריד מעצמך כל מטלה/התחייבות שהיא לא הכרחית, הדבר היחיד ההכרחי הוא - להרגיש טוב,

 כל השאר- לא סוף העולם, לא נורא אם דברים ידחו או יעשו באופן חלקי. וישארו לך האנרגיות למצוא דרכים להתמודד ולהתחזק בע"ה.

 את לא אחראית להורים שלך, את אחראית על ההתמודדות שלך, את לא אמורה לסחוב גם אותם על הגב שלך, יש לך כנראה מספיק לעצמך, הם אנשים בוגרים וידעו להתמודד לבד.

ואולי כדאי לשקול אפשרות להיעזר באיש מקצוע, לפעמים צריך את העזרה/הדחיפה הזו מבחוץ, הוא לא יפתור לך את הבעיות אבל תוכלי לקבל כלים להתמודד טוב יותר.

ואם לא מתאים- לחפש אנשים שאת מרגישה בנוח לשתף.

נסי למצוא לך עיסוקים שימלאו אותך ואת הזמן שלך- ספורט, טיולים, תחביבים, כל מה שעושה לך טוב ולא דורש הרבה אנרגיות.

תרגישי טוב

מצטרפת לגמרי למה שקצת אחרת כתבה

ואת מוזמנת לכתוב פה כמה שבא לך, לשפוך

אמנם חברה וורטואלית היא לא חברה אמיתית- אבל היא טובה מבדידות מוחלטת...

תנסי לרשום לך על פתק-

לו יצוייר שהייתי יכולה לרדת מהקרון רכבת שנקרא החיים שלי- ולבחור לי לעלות על קרון אחר- רכבת אחרת למסע אחר-

מה הייתי בוחרת לי?

תתארי איזה חיים היית רוצה שיהיו לך, כולל כל הפרטים

(אח"כ תגשימי את זה. אבל לאט-לאט... כל פעם טיפה. בהתחלה לא תביני בכלל איך... אבל זה תובנה שבאה אח"כ)

איכשהו כל מילה כאן מתארת את ההרגשה שלי

תצעקי,תתפרקי,תעשי מה שטוב לך.וה' לא עוזב אותך.תהיי בטוחה בזה.
אם תרצי,את מוזמנת לשתף יותר כאן או באישי.
וקבלי חיבוק ו

טיפול. וכמה שיותר מהר, יותר טוב.

אכן, טוב השם, ורחמיו על כל מעשיו...

פתאום קפץ לי שאני יודע בדיוק מי הולך לייעץ לי בעניין הצבא...

1. שבת ממש כיפית- החברה הכי טובה שלי באה אליי אחרי שלא התראנו מלאןןן....

2. חגגנו (ימי הולדת) השבוע כל המשפוחה על חוף הים..... היה לח!! וכיף...

3. השבוע התחלתי להרגיש קצת את חודש אלול... ב"ה, שנחזור בתשובה...

שיהיה לכולנו רק טוב! 

וחוץ מזה איזה אחות זאת שמביאה כאלו מתנות????

טוב עד כאן ניצלוש להיום

איזה טוב ה'!!!!!!

זה האח שזה המתנות שהוא רוצה!

בס"ד

 1. אני חיה , בריאה, הולכת  ונושמת!

2.ב"ה יש לי עבודה.

3. הצלחתי להשלים הרבה שעות שינה השבת...

4. משהו חשוב נפתר אחרי שבוע של עיסוק בזה.

5.  קניתי ספרים שחיפשתי ורציתי הרבה זמן

6. התלהבתי מהרעיון שיש שבת פורום

7. אני עדיין בחופש

ובקיצור- איזה טוב ה'!!!

רק כרגע התאפשר לי להגיע למחשב

1. חבר התארס עם מישהי שאני מכיר. נחשב שני ארוסין?
2. השבוע עבר בצורה נפלאה, גם השבת

3. מוצאי שבת מדהימה, בזכותה אני רק עכשיו כאן.

4. התחלנו להגיד סליחות, ב"ה שזה הומצא, עוזר להתכונן היטב ליום הדין.

כל הכבוד לקו"ץ שפתח את השרשור

שבוע נפלא מלא בבשורות טובות

הייתי במוצאי שבת (עכשיו) אצל חברה ממש טובה!

ודיברנו שעות...

מצאתי ביום שישי את הרצפה של הבית שלי!!

איזה טוב השם!!

השבוע הזה ממש!!!

מתחילים ללמוד במדרשה!!

(יאיי! זה אומר שיש לי 100 דברים לעשות ביומיים בדיוק!)

*חיפשתי את השרשור הזה*

----5 , כן-כן! 5 חברות שלי התארסו השבוע! ו-3 מתוכן מאוד-מאוד טובות! אמא!

----סיימתי ללמוד חצי מהחומר שאני צריכה להשלים כדי לממש את הקבלה שלי! ואני מצליחה לפתור תרגילים שהייתי בטוחה שלא אצליח!

----בשבת היה לי סוף כל סוף זמן לעצמי! למשפחה היקרה, לחברות שניצלו את זה שאני לא יכולה ללמוד ובאו לבקר, וכמובן לישון! 

זהו, נראלי (:

שכבר כתבתי את זה בפורום השני

לפני שקרו דברים מזוויעים ונהייתי עצבנית כמו לא יודעת מה

ותהיתי על הכותרת הזאת.

החיים האלה...

מי בכלל צריך אותם?

(ומפני כבוד הפורום והמנהלים אני לא אתבטא במילים קשות מדי.)

ומי שיש לו לא מוכן להשאיל 

וכתר, מה קרה? 

אם את מרגישה צורך, את מוזמנת לאישי.

אבל צריך שכתר תשאר איתנו!

מי פותח שרשור העלאת מצב רוח לכתר?? 

אתם מקסימים, באמת!

מזכיר לי משו,

אבל אשמור אותו לעצמי, כדי שבאמת אלך לישון..

דיבור על עברית באמת עושה לי טוב!

אבל כנראה את צריכה (וחייבת) את החיים האלה עכשיו בשביל שההמשך יהיה מושלם

כי כל מה שה' עושה הוא רק לטובתך 

אפילו אם זה נראה כ"כ מעצבן עכשיו

(את יכולה להתבטא איך שבא לך מכסימום תתחרטי ותגידי לאחד מהמנהלים לערוך לך)

תזכרי שפה זה עולם התיקון- לא גן עדן...

שלאא תעעעזו!!! אתם הורסים לי את השירשור!! דיי לניצלו''ש!!!

אז ככה:

איזה טווווב ה'!!!!!!!!

1.היה לי שבוע מטורףףף ומהמם ו--אההה  יש אנשים מדהימים בעולם!! (והמבין יבין והסתום...)

2.הייתי אצל חברה שלי שילדה,בבית. וראיתי חברה אחרת שגם ילדה לא מזמן.

3. הייתי בים והיה מטוורף!!

4.ביליתי עם מללאא חברות כל הזמן

5. היו לי כמה שיחות טלפון עד אור הבוקר שעשו לי מצב רוח שחבל על הזמן!!!

6. היתה לי שיחה עם חברה שהתחתנה לא מזמן,כזה כיף לשחנ''ש שוב!!

7.אני חיה,נושמת,בריאה,שמחה,זזה,הכל אצלי תקים,אני מאושרת,אני מוקפת באנשים נהדריים!! הכל טוב,ב''ה!!

איזה טו-או-ב ה'!!!!!!!!!

(לא בכוונה) בעלה עדיין בטראומה, היא מתאוששת.

איזה טוב ה'?

לפעמים זה קשה למצוא את הטוב הזה כי הוא כזה מתחבא, אבל אני מאמינה שהוא קיים, לכן:

חברה שלי ילדה בת מהממת,

ומשהו משמח קרה לי היום

נו, איזה טוב ה'!!!!!!!!!!!!

1. חבר מתארס השבוע

2. יש בהירות באופק

3.חי

1. היו לנו אורחים לשבת וראשון!

2. היו לנו אורחות לסעודה שלישית!!

3. עוד לא מצאתי סטאז', וזה אומר שיהיה לי זמן להתקדם (ולסיים בעז"ה) את הסמינריון בתנ"ך..

שבוע טוב אנשים!

(מבט רב משמעות ברמות הזויות...)

זה כנראה בגלל שאתה דורש תגובות.

<צ>

<צ>

רק תזכור שכאן זה לא פייסבוק שכל אחד יכול לחסום לעצמו אלא פורום. ולפעמים זה מציק!

אפשר להתעלם לא?