זו נקודת המוצא שלך שממנה אתה הולך ולשם אתה חוזר. אתה יכול להיות גם כמה שנים לא בבית, ולחזור בשביל יום אחד.
בעיקרון זו תחושה פנימית, ופנימייה ממש לא עונה על ההגדרה הזו של בית, גם אם יהיה לך שם הכל. (א"א מישהו ח"ו יתום או משהו חריג)

איך יוצרים בית?

נניח נערים בגבעה, או בחווה, שלא חוזרים לבית אלא הגבעה/ החווה/ הפנימיה זה הבית, זה הקבוע ולשם חוזרים. איך יוצרים מזה בית? מה צריך להיות כדי שהם ירגישו שזה המקום להיטען בו?

 

@נראה.לאחרונה

@ultracrepidam

להשקיע ברהיטים אישיים ועיצוב פנים

להתייחס כמו שמתייחסים לבית

 

בצבא, ככה מישהו מבוגר (21, כן?) אצלנו במחלקה אמר לחדשים שהגיעו

 

תשובה קשה יותר: לא יודע

סביבה מוכרת ובטוחה

(אין לי ברירה)
יש מקומות שאני מרגישה בהם נוח מספיק, אבל הם לא הבית.
הייתה המדרשה שהיא הייתה כמו ואפילו יותר מהבית שלי.
מבחינתי זה המקום המוכר, השקט הטוב והאהוב, בעיקר המוכר, לא חושבת שיהיה עוד מקום בעולם שאני אגיד עליו "הבית שלי"

שאלה לשניכם - צעירים מעל עשרים

קשה לדעת איך שינוי של דבר מסויים ישפיע על המכלול. ייתכן שלטווח הארוך השינוי שלי ימיט אסון.
אם בכל היו כופים עלי אז היית מבקש משפט צדק ובתי משפט שדורשים אחר האמת ולא אחרי פוזיציה

ולמיטב ידיעתי גם פיזיותרפיסטים.
לנוירולוג תקבל הפניה אולי אם בבדיקה כזו תתגלה בעיה (וגם אז לא בטוח)

בכל מקרה אחרי טראומה רצינית תמיד מומלץ ללכת להיבדק

או

תודה רבה

 

נשאל אותו

ועדיף גם ללכת אליו, מאחר ואע"פ שלנוירולוג יש יותר ידע כנראה, בממוצע הוא פחות קשוב. (נכון גם לגבי אורתופדים)

תראה, אני לא אחת שעבדה קשה על עניין התפילה או משהו בסגנון, אבל אפשר לומר שזה כמו דחיפה של דברים מסוימים.
למשל, אתה מתפלל שיקרה דבר טוב כלשהו, מתפלל ומבקש ומקיים מצוות ונותן צדקה - תדמיין שיש משא כלשהו שאתה דוחף, ויש נקודה מסויימת שאם המשא הזה יגיע אליה- הבקשה תתקיים.

אנחנו לא יודעים כמה דחפנו על ידי התפילה הזו. לא יודעים מה אורך הדרך עד לנקודה. אם בכלל זה אפשרי. לא יודעים כמה עוד אנשים התפללו וכמה זה עזר והאם זה טוב שנקבל.
אבל מתפללים. לא מתוך מחשבה שזה בהכרח יעזור למה שביקשנו, אלא עושים השתדלות. אולי זה יצליח ואולי לא יצליח. בסוף השיניי שאפשר להרגיש זה השינוי שקורה לאדם- אם הוא מספר שהתפילה עשתה לו טוב, העלתה אותו ביראת שמיים.. בניגוד למשהו שרק הקב"ה אחראי עליו, את זה קל יותר להשיג..

מקווה שכתבתי ברור, לא תמיד אני מובנת. בהצלחה!

אבל לגבי זה שאומרים לי: "אולי עוד תפילה וזה יקרה."
זה נראה לי סתם תירוץ, ואני אגיד בבוטות, תירוץ עלוב.
תגידו לי משה רבינו, אם כבר אנחנו בפרשת ואתחנן, משה רבינו הפך מקל לנחש, אז הוא לא דוגמא.

מסתמא כן לצפות. קווה אל ה' וחזור וקווה.

אני חושב שהגבול עובר במקום שמתחילים ליפול לייאוש מהציפיה.

במקרה כזה הייתי אומר- צמצם. כלומר אם תדע שהדבר שלו אתה

מצפה לא יגיע וזה עלול להפיל אותך, במקרה כזה מראש 

תכין את עצמך לתרחיש אחר ע"י צמצום הציפיה.

 

זו לא התשובה האידיאלית אבל היא התשובה שתשאיר אותך חי.

 

 

 

"להתבגר."
ואז הוא אמר לי שיהיו לי עוד הרבה שאלות שאני אצטרך לחיות איתן, ושהחיים זה לא שחור לבן ואו שיש תשובה או שאין תשובה.

סליחה אם התשובה הרגיזה, תאמין לי שהיא עצבנה אותי גך כשהוא אמר לי אותה

יש שני ספרים שמאד אהבתי שנוגעים בתפילה, בסוד התפילה של הרב ראובן פיירמן ואביתה תהילה של הרב אברהם אנגל

הציפייה היא חלק מהאמונה שבתפילה.... פשוט גם אם לא קורה להאמין שהכל לטובתנו ולא להתאכזב.... כמובן שזו מדרגה גבוהה בטירוף... אבל ברעיון....

מכניסים אשראי יוצא כסף.

שאתה חווה לא התחילה מהדור הזה זוהי שאלה והתמודדות עתיקת יומין. רבי נחמן כותב שהטעות של משה רבינו בהכאת הסלע הייתה ציפייה מוגזמת ודחיקת השעה! ואם משה רבינו נכשל, אין סיבה להיבהל אם גם אנחנו מצפים ומתעקשים יותר מדאי..

מצד שני הרי כשנגיע לבי"ד של מעלה אחת השאלות ששואלים אותנו היא "ציפית לישועה"? וזו חובה גמורה! אם כן מה יעשה אדם מתוק ונפלא כמוך שרק רוצה להתקרב לה' ומרוב הבלבול אינו מוצא את ידיו ורגליו?

כותב רבי נחמן "ובשביל זה אין לו לאדם לדחוק עצמו על שום דבר אלא יבקש בתחנונים אם יתן לו ה' יתן ואם לאו לאו"..(ליקוטי מוהר"ן תורה כ') תציע, תשכנע, תפציר, תעתיר כמה שתוכל, רק אל תקח "כמו שלוקחים דבר בכח ובאנס" (כלשון רבינו שם)

היה איזה אחד מחסידי ברסלב בברדיטשוב שהיה עני מרוד ובעל תפילה נפלא. ממש היה מתפלל בכח גדול שעות על גבי שעות. שאל אותו פעם בנו- אבא, מדוע תפילתך לא נענית? ענה לו האב- אחרי תפילה טובה למה צריך אני להיענות? דיינו שהתפללתי!

התפילה, המפגש עם אבאל'ה שאוהב אותנו כל כך היא כל כך מתוקה ונפלאה, שנזכה להרגיש מתיקות בתפילה ומימלא פחות יהיה חשוב אם נקבל מה שאנחנו רוצים כאן ועכשיו (ארמז שזה גם חלק מהפגם של "שלום עכשיו"- הרבה דחיקת השעה וחוסר סבלנות שמכוחו הם מוכנים לוותר על חלקים כל כך יקרים מהארץ היקרה שלנו..)

אתן עוד רק עצה אחת לזכות למתיקות בתפילה- נסה לנגן. לשיר את התפילה. באיזה מנגינה שאתה אוהב. "אזכרה נגינתי בלילה".. בתקווה שתזכה להרגיש ולשמוע את נעימת כינור התפילה של דוד מלך המשיח שלו אנו מצפים ומחכים...

אבל מכיוון שאתם בורים אני אגיד עניו.

סתם. מצליח הרבה לשמור על העינים.

התחשבות..

מיי מיסטייק

אם כן אז מוזר, בזמנו עבדה לי טוב

עד שיום אחד באתי להכנס רגיל לווינדוס דרך התוכנה וכתב איזה שגיאה, מאז אני מנסה להתקין וליצור חדש ופשוט לא נותן .. אני מאמין שזה יותר בעיה שקשורה איכשהו למחשב שלי . ניסיתי לפנות יותר זיכרון במחשב אבל זה לא עבד ..

יש איזה vm אחר? פעם הביאו לי כאן משהו חלופי אני לא זוכר מה היה השם של התוכנה ..

תגגל בטוח יש עוד..

פושט אף פעם לא שמעתי שקיים לגברים...

מה הנפקא מינא למעשה?

אבל , יש מצב

נשים יותר רגשניות ומתלהבות, לא?

אותי זה בטח היה מעצבן

איזה קטעים בדיוק אתמול הייתי בערב כזה... במקרה בנות אמרו לי
ערב כזה שיש זמרת חוזרת בתשובה והיא עשתה הפרשת חלה והרקדה... היה ממש יפה אבל לא באו מספיק בנות כמו שהייתי מצפה, אני יודעת על בנות שאם היו אומרים להן היו שמחות לבוא, והתבאסתי גם בשביל הזמרת...
זה ערב "מגדרי" ולכן אסור לפרסם כי אם ישמעו על זה הם עלולים לבטל את האירוע... חצופים זה כל כך מכעיס שאנחנו צריכים לסבול בגלל שהם מטומטמים
חבל שהצפונבונים באו לעיר שלי לפני שהם באו לא היה את כל הטומאה שלהם ומצעדי גאווה בעיר... חיינו פה בשלום מסורתיים עם דתיים עד שהם באו והחליטו שהם החכמים
זה בעיה, אנחנו תקועים איתם באותה סירה לצערי

אם זה תכנית שהאופי שלה הוא רגש ותפילה בנות יהיו יותר טובות בזה לדעתי
ואם זה יותר חיזוק בקטע מעשי וקבלות וזה יותר נראה לי הצד של הבנים

בנות יתחברו ובנים פוחת...

ויצאנו (בעלי ואני) מאד מחוזקים

רצון להתקרבות לה', הזכרות למה המצוות כל כך חשובות, הקפדה נוספת בקיום מצוות.

מממ אז פה שולחים שירים?
לילו וסטיץ🥳

 

 

@חצילים שה' יפרחן אותך, כל הישועות בקרוב ממש.

תכין גיגיות של שפע

 

 

 

יאללה זה שלי🤭

אחד האהובים עליי, פתיחה מדהימה

משוגעת עליו

השיר של שי המבר גורם לי לבכות

יאללה חופששש בלאגניםםם

אז נביא שניים אחרים שהם גם חדשים יחסית(:

קלטו איזה שיר טהור אימלא 😍
(אזהרת שירת נשים וכו' וגו')







יש עוד שיר חדש יחסית שאני אוהבת, אבל לא נהרוס לי את המוניטין 🤭

אחלה שירים הבאתם..
אפשר להמשיך עם השירים למרות שהמי ער כבר לא רלוונטי

1. לא יודע נראה לי שלא.
2. חלק כן, חלק ממש לא.

אבל מתעסקת ביצירה ממקום אחר. משהו איכותי זה משהו שיש בו עושר, עומק, התפתחות כלשהי. הוא לא חד מימדי
לגבי מוזיקה, אפשר לקחת שיר להוריד את המילים ולהישאר רק עם המנגינה. המון שירים היום מאד דלים מבחינה מוזיקלית
מצד שני יש כאלה שהמנגינה אצלם מאד עשירה ומיוחדת בפני עצמה. עידן רייכל לדוגמא
לגבי השאלה השניה לא יודעת, לא שמעתי את כל הניגונים, מניחה שזה משתנה. השירים של אברהם פריד נגיד ממש עשירים מוזיקלית

@Rrr

יכולה רק להגיד שבעיניי שיר טוב זה שיר שמצליח להעביר הרגשה כלשהי, כוונה מסויימת, בצורה שהאדם יתחבר וזה יסחוף אותו
מאמינה שיש הגדרה אובייקטיבית לשיר טוב, אם כי אני לא יודעת אותה, ואני חושבת שזה כמו כל דבר בחיים, הטעם שלנו מושפע מהרגלים. ישנם הרגלים טובים יותר וישנם פחות, אבל מי יגיד לנו מהם ההרגלים הטובים? שמעתי ממישהו שלרב לונדין יש הרצאה שלמה על מוזיקה וההשפעה שלה עלינו אפילו בלי קשר למילים, כך שמוזיקה שמשפיעה על האדם טוב ולא דברים שליליים היא כמובן מוזיקה טובה... אבל שוב, אלו לא דברים ידועים.

1 חד משמעית יש מאפיינים של יצירה מוזיקלית שאפשר לדרג. אפשר להתווכח לגבי חלקם, אפשר לדון, יש גם טעם שונה לאנשים... אבל חד משמעית אפשר להגדיר שיר איכותי ושיר גרוע

 

2 לא יודע

1. אני מניחה שיש מדדים אובייקטיביים שהם פשוט עניין של הרמוניה, כמו ביופי.
2. אין לי מושג

מוזיקה היא עניין מאוד סובייקטיבי, כל אדם אוהב סגנון מוזיקה שונה, ויש המון סגנונות, לכן:
1. לדעתי- לא.
היום כל צליל יכול להרכיב שיר או מנגינה כלשהי, יש המון דברים שנכנסים מתחת להגדרה של מוזיקה, ואני אהנה ממוזיקה מסוימת שאדם אחר פשוט לא יכול לסבול ולהיפך. קח לדוגמא קלאסית מול ראפ או אלקטרונית, אין קשר ביניהם, אחד יאהב את זה אחד את זה, אין למישהו זכות לומר למישהו אחר שהמוזיקה שהוא אוהב היא לא איכותית. אם היא ממלאת את התפקיד שלה לאותו אדם היא טובה.

2. עניין של טעם אישי, לדעתי הניגונים הם מוזיקה ברמה אחרת, לא סתם יש ניגונים ששומרים לרגעים מיוחדים מעצם כך שהם עוצמתיים. מניחה שאם אדם בלי קשר לרמת הקרבה שלו ליהדות מחזיק ראש ומתעניין ולומד ובא באמת כדי לשמוע ולהקשיב, הוא יכול מאוד להרגיש את הניגון.

הטענה שלי היא: כל דבר בעולם הוא מדוייק. הכל נברא למטרה מסויימת מסתבר. אם אפילו לצבעים יש השפעה עלינו- צבע כחול מרגיע, אדום מתסיס, צהוב משמח וכולי... אז לצלילים לא תהיה השפעה מדוייקת עלינו?! תחשבי שכל צליל יש לו אופי מסויים והוא משפיע עלינו... אז קובץ של צלילים משפיע בהתאם לצלילים שמרכיבים אותו והסדר בינהם. למעשה, יש שיטה שנקראת: "טיפול בתדרים" (ואח שלי בדיוק מנסה גם את זה..) שזה פשוט להקשיב באוזניות לתדרים מסויימים והגוף איכשהו מרפא... אני בטוחה שלא נותנים לכל פציינט להקשיב לתדרים שהוא בוחר בהתאם להעדפה האישית שלו אלא כל תדר הוא מדוייק, כנראה מתוך היכרות עם המטרה שלו..
אם ככה, מוזיקה איכותית היא כנראה מוזיקה שהשילוב של הצלילים הוא מדוייק בהתאם למטרתם. וצריך לשם זה היכרות מעמיקה עם הצלילים, האפקט שהם יוצרים, והצלילים שישמעו יפים ביחד איתם ויצרו את הרושם הנדרש.
אם בחרנו סגנון- אפשר לעשות את זה טוב ואפשר לעשות את זה גרוע.
ומעל זה- יש סגנון טוב ואפשר לבחור סגנון גרוע.
גם בלי לדעת שהוא גרוע. בסוף הטעם שלנו מושפע מהרגל.
זה ככה גם בבגדים... יש סטייליסטיות שמתאימות את הבגדים למבנה הגוף. זה התאמה של הסגנון למטרה שלו.
ויש סגנון שהוא עצמו מבוצע בצורה טובה, אבל הוא פשוט לא. לדוגמא אפשר להתלבש אלגנט ואפשר להתלבש פרחה- אלגנט הוא עניין של טעם בלבד ואילו פרחה זה יכול להיות טעם של מישהי אבל זה סגנון רע.
זהו סיימתי את המגילה חח
בקיצור, לדעתי אנחנו לא מבינים בזה אבל יש שיר טוב אובייקטיבית גם

גם בבגדים יש עניין של תרבות. יש אנשים שחושבים שהלבוש של ארצות המזרח הוא ממש לא טרנדי ומזעזע וכו' וכו', ויש כאלו שהוא מהמם בעיניהם.

את יכולה לקבוע לעצמך איזה שיר הוא טוב ואיזה שיר הוא לא, אבל אם שיר שאת חושבת שהוא לא טוב עושה למישהו אחר טוב- צריך להבין מכך שלא הכול שחור ולבן, גם במוזיקה.

יש עניין אחר במוזיקה, שלמשל בחסידות אומרים לא להקשיב לכל מיני שירים או לחנים כי זה לא עושה טוב לנפש, אבל לא על זה נשאל כאן בשרשור, אלא על מה קריטריון לשיר טוב, ועל זה לדעתי כל אדם יכול לענות לעצמו.

כמובן שיש קריטריונים מסוימים, שבהם שירים יכולים לזכות בכל מיני פרסים וכו' (מניחה שזה קשור למידת ההשקעה שנראית בעיבוד של השיר וההפקה שלו), אבל יש אנשים שיאהבו אותם ויש כאלו שלא, לכן ברמה הכללית אי אפשר לדעתי לקבוע מהו שיר טוב לאנשים אחרים.

סרט, דמות, שיר/מנגינה

תחפש נושא שמעניין אותך ותמצא המון תמונות להשראה.

מי אמר שלא מבינים? וגם אם לא מבינים כל מילה אפשר לגמרי לחוש את הצער על חיסרון במקדש ושכינה

בכל מקום יש את החרטטנים אבל זה עסק שלהם עם אלוקים בלבד....
ויכולים להיות כנים ולהרגיש את הצער באמת גם אם לא מבינים כל מילה ומילה.

א. אי אפשר לא להבין כל מילה ומילה, ועדיין להצטער ולכבות? 

ב. ההשוואה לכלבלב שלקחו לו את הבונזו - אכזרית, מטומטמת ואינה במקומה. או שאין לך מושג מה זה להיות יהודי ומה זה לרצות גאולה, ומבחינתך אין הבדל בין הרגשות שלנו לבין סתם כלב רעב.

ג. מה הבעיה להיות רעב בצום ולחכות שהוא יגמר? זאת המטרה של הצום, שנתענה. אם לא היינו רעבים והיה לנו ממש כיף לצום, אז המטרה לא הושגה (כמובן זאת לא המטרה הסופית - המטרה הסופית היא שמתוך העינוי נגיע לחשבון נפש וכו').

מהשורה הראשונה התרגזתי, אבל ככל שהתקדמתי תחושת הקבס שלי רק גברה.

לא אומר שאין כאלה שמשחקים אותה. לא אומר שאין כאלה שלא מבינים.

אבל מה אתה יודע על אנשים שבאמת יושבים ובוכים על ההסתר פנים, על ריחוקנו מבית חיינו, על ניתוקנו מאבינו.

מה אתה יודע על אנשים שמשקיעים הרבה כדי כן להבין את כל הקינות. למרות שזה קשה ומתסכל ומציק להבין מה רמז הקליר בכל מיני מילים שהוא המציא.

מה אתה יודע על אנשים שממש לא עסוקים בלהכריז כמה שהם רעבים, אלא באמת הולכים כל היום "כבויים", ממש, מרגישים.

מה אתה יודע על אנשים שבוכים, באמת, מתייפחים. 

מאיפה הבוז הזה?

 

 

 

(אה, ואנשים שאוהבים לומר שאני שונא חרדים, בואו)

ובאמת ממש כל הפוסל וכו',

זה לא בשמיים להבין.

יש סוג כזה של אנשים, שמסוגלים לתקוף את כל העולם, אבל כשהעולם יתרגז על זה שהם תוקפים, הם יחליטו שהעולם שונא אותם כי הם חרדים.

 

 

#בריות שברא הקדושברוכו בעולמו 🤷‍♂️

'ואם זה היה אמיתי הייתי מעריך אבל הבן אדם...'
ויש שלא כאלה. כנראה לא הבהרתי את זה מספיק. דיברתי על האלה שרק מחכים שיגמר הצום ואכפת להם מבית המקדש פחות ממה שאכפת לי מעליית מפלס הים.
בוודאי שיש כאלה שעצובים באמת (ואני בתוכם), אז אם הכללתי יותר מדי אני מתנצל ואומר שהתפללתי בבתי כנסת הליטאים הלא נכונים.

החלטת ש"בבתי כנסת ליטאיים משחקים אותה ובוכים כמו כלבלב"

זו נבזות לומר כך. אין מילה אחרת.

לקחתי לתשומת ליבי. פשוט הבחורים הליטאים בישיבה שלי שאני מכיר הם כאלה.

וכן, יש כאלו.

להתייחס באיזו צורה דווקא לבתי כנסת מסויימים זה קצת עמום.
בזמנו הסתובב וידאו של הרב טל - שהוא דתי לאומי כמובן וממוצא אשכנז [ושמהבחינה התורנית הרעיונית אפשר אפילו להגדיר עד מידה מסויימת כ"ליטאי"] - בישיבתו בתשעה באב, כשהוא פורץ בבכי של דקות ארוכות במהלך המגילה (אם אינני טועה, או אולי בזמן קינות).
גם כל הנוכחים כאילו חיכו ל"אישור הרב" והצטרפו לבכייה.
חשבתי שזה קצת תיאטרלי אבל לרגע לא פרסמתי איזה פיקפוק בכנות המעשה.
אז לא ברור האם התייחסת לבתי כנסת ליטאיים (ישיבתיים חרדיים) דווקא, בגלל ביקורת ספציפית על זרם ודרך מסויימים, או שהתכוונת לבני מוצא מסויים ומנהגיהם בכללותם (בלי קשר להשקפה או המגזר האידיאולוגי), או שזו אולי הערת נזיפה לכל עם ישראל היושבים ביום זה על הארץ ובוכים (בכייה לדורות כמובן, שכשלעצמה איננה בכיית חינם, אלא נובעת מהזיכרון של תוצאת בכיית החינם).

"שאלת הבונוס" שהוספת נשמעת לא קשורה לעניין, אלא לשאלת משמעות חודש אלול ומנהגיו, והאם זה משהו שיוצר תוצאה אמיתית.
אין ספק שבמקרים רבים אמירת הסליחות הופכת לעניין קהילתי שכמעט יוצא מכוונתו המקורית (למשל, התחלת מכירת מקומות לימים הנוראים ברוב רעש ותכונה בדיוק בשעה שלפני ה"אשרי יושבי" הראשון).
אני חונכתי מאז ומתמיד לראות במעמד הסליחות עניין ממשי ומחייב, שמייצר את האווירה הנדרשת טרם יום הדין, ושאין שום אפשרות פרט לכוונה רצינית וגדולה כשאומרים אותן מראש ועד סופן.

בעיני הרבה יותר כנות יש במלמול של שומע תפילה עדיך כל בשר יבואו

 

אנשים שבוכים בכאילו זה באמת לא נעים

 

אנשים שבוכים בצורה שמוזרה בעיני (לדוגמה לבכות בקול בלי הפסק במשך שעה ארוכה) זה גם מוזר לי אבל נו שוין ככה הרגש שלהם עובד מה לעשות

ולא ליד אנשים. אני ראיתי את סבתא שלי בוכה במר ליבה כמה פעמים. יושבת על הרצפה, בוכה, אומרת קינות ומתפללת. בערב תשעה באב

פשוט מוזר לי שבן אדם יום אחד בוכה בקול במשך שעה ארוכה

 

ושבועיים אחר כך הכל טוב טיולים של אוגוסט

 

ואז סליחות עם דמעות ויללות

 

ואז חגיגות של טיולי חול המועד סוכות (טוב, ראיתי מישהו בוכה בהושענות)

 

לבכות בכי מתפרץ רק בתאריכים מסוימים לא מובן לי

אבל שוב, אני מבין שיש כאלה שאצלם זה כך.

 

סבתא שלי לא מטיילת ביולי אוגוסט. אלא אם באים לקחת אותה במיוחד חח. מבשלת, מנקה, מתפללת, מדליקה נרות וקוראת תהילים וסיפורי צדיקים..

בדיוק, אמורים לחגוג בסוכות ולהתאבל בתשעה באב. לרקוד בפורים ולצום בעשרה בטבת.

ברור, אלא מה?

 

הגיוני שמשהו כאן טעון בירור מצידך, אבל תזכור שזה לא "האנשים המסויימים, אלא הייעוד המקורי של הדברים.

ושוב, אינני טוען שזה לא תקין. רק שבחוויה שלי זה מוזר, העולם שלי מאופק יותר

אבילות זו הרגשה פנימית.

וכן, אבלות אמיתית אכן אמורה להגיע עד כדי בכי. 

 

אפילו ספציפית על בכי כתוב באר"י שיעורר עצמו לבכי בחצות. לא על הפרש של חודשיים.. הפרש של שעתיים.

כי כן, ככה זה אמור להיות, ככה זה המצב המתוקן, ככה האידיאל.

אם אני הייתי מביא את עצמי כל יום לבכי ממשי על חורבן בית המקדש, הייתי בכזה דיכאון שלא הייתי מסוגל לעבוד, לא הייתי יכול ללמוד תורה, וחיי החברה שלי היו גוועים חיש מהר.

לבכות *בקול*? וואו, לא זוכר שום פעם שבכיתי בקול, כל חיי.

 

עצבות על חורבן בית המקדש, עד כדי דמעות - מובן מאד. אבל בכי קולני זה משהו שרחוק מעולמי.

כנראה בדיוק כמו שעולמי רחוק מעולמך, ולכן אותה תחושת זרות שאני מציין אתה מרגיש כלפי התחושות שלי

מעגל השנה, הוראות ההפעלה שלו, ודברי הפוסקים והמקובלים עליו, לא נועדו ל"עולמי" או "עולמך", אלא לכולנו.

ייתכן שקשה לנו (כולנו) להבין איך מיישמים זאת נכונה, אבל צריך עדיין לזכור מה הדרך האידיאלית, גם אם אנחנו רחוקים ממנה.

כל הפעולות הרגשיות הן הכוונות חשובות, שנותנות לנו כיוון, והפוסק הכותב מציג איך זה מתבטא בעולם שלו - אצלו או אצל הסובבים אותו.

מי שמצטער צער עמוק על חורבן בית המקדש, אבל הבכי שלו הוא בכי שקט ומועט, כי זאת הדרך שהוא בוכה - זה לא "משהו לא בסדר אצלו, וצריך לחזור למקורות" אלא "יש כאן הבדל מעניין בין העולם שלנו לזה של קודמינו".

בדיוק כמו שאם רש"י היה מזמין אותך לסעודת יום טוב אצלו, אתה כנראה היית סובל מה"שמחת יום טוב" שלו, פשוט כי יש לך הרגלים שונים באוכל, במוזיקה, בבגדים. אז גם בבכי יכול להיות הבדל

אני לא טוען שיש "דין" בבכי מסוג מסויים.

אני טוען שיש דין בהרגשות מתחלפות לפי זמנים.

ואז, כמובן, כל אחד אמור להתבטא איך שהרגשות שלו מתבטאים.

 

מי שכשהוא מאוד עצוב הבכי שלו הוא סוער וקולני - זה אמור להיות הבכי שלו בת"ב ובתיקו"ח. 

ומי שהבכי שלו שקט - אכן לא צריך לחזור לשום מקורות. אבל הוא לא יכול לטעון ש"מוזר איך מישהו אחר עוברמבכי קולני לשישו ושמחו"

אז באמת מה שמוזר לי זה שזה מתבטא בצורה כזו.

עצם העצבות מובנת וראויה

אני מכירה לא מעט אנשים, שבשגרה הם האנשים הכי שמחים שתפגוש, ובתשעה באב הם יבכו בלי הפסקה. כי הם לא מרשים לעצמם להכיר באבל ובכאב הזה כל השנה, צריך גם לחיות ולעבוד את ד' בשמחה. להתמקד בבניין ולא בחורבן.

זו תכונה בטקסים אנושיים "המלאכותיות" הזו. גם בהלוויות אפשר לפעמים לראות חיוכים ב"קבלת פנים" (או איך שלא קוראים לזה)

ומיד אח"כ דמעות שליש בהספדים. להבדיל, גם בחתונות רגעי השמחה מתוכננים מראש בצורה "מלאכותיות". ולפי מיעוט הבנתי, זה לגמרי אנושי, בגלל שקשה עד בלתי אפשרי להישאר "בהילוך חמישי" כל הזמן - לנקז את הרגשות לרגע המתאים. 

 

מי ער? - צעירים מעל עשרים

 

 

וכמה זה דחוף? לא סובל דיחוי או שיש לנו יום יומיים ככה לשבת על זה?

תודה רבה! שכם את תהי רק באור וטוב תמיד

??

אתה חושב שיש עוד חצילים בעולם שאתה יכול להתפלל עליו?

הקב''ה ידע בדיוק למי אתה מתכוון.

יש סיפור מפורסם על זקן שהיה מגיע לחזון איש ויום אחד הפסיק להגיע, והחזו"א שמע שקרה לו משהו אבל הוא לא ידע עליו כלום חוץ מזה שהוא גר ברמת גן. מאז הוא היה מתפלל על "הזקן מרמת גן".

האם סוף הסיפור זה שהזקן הבריא?

אמונת חכמים

 

ותזכור כמה אתה חזק

ואלוף 

לא יודע אם אמונה זה מה שהייתי קורא למה שלומדים, אבל כן, בהחלט

ראיתי, התרגשתי והתחזקתי.

כמה כוח צריך..
מדהים ומחזק
תודה!

אבל... האם יכול להיות שיש אנשים שפשוט מוכשרים בקצת מכל דבר ולא בכישרון אחד שהם יכולים לעמוד בו באופן יומיומי? אני באמת תוהה
כי גם אני כזאת

ששימו לב לא להתבלבל ולהחרים את בנד אנד ג'ריס ישראל, הם האחרונים שצריך להחרים אותם.

לא יהיו יותר לשיווק בעוד שנה וחצי?

אתה מבלבל בין יוניליוור לבן אנד ג'ריז - צעירים מעל עשרים

אז אם רוצים להחרים - לכו תחליפו את המזווה...

 

• תלמה – מותג מזון שהוקם בשנת 1947 ומאגד תחתיו מוצרי דגנים, חטיפים ומוצרי מזון שונים. מותגי דגנים בהם כריות, כמו גם מיונז, וחרדל וכן מותגי החטיפים "כיפלי" ו"פרפר".
• גלידת שטראוס – רכישת אגף "גלידת שטראוס" על ידי יוניליוור מקבוצת שטראוס החלה בשנת 1996 והושלמה בשנת 2014. מותגי גלידת שטראוס: מגנום, גודיז, קרמיסימו, קורנטו, סולרו, שוקובו, קרמבו, טעמקור, בומבה, ננסים, אסקימו, פנטסיה, מסטיגם, פצפצים, שוטס וכן חטיפי גלידה פסק זמן ואגוזי.
• בייגל בייגל – מפעל בייגל בייגל הוקם בשנת 1880 על ידי משפחת אופים שגרה בעיירה קטנה ליד העיר קרקוב ועלתה לישראל בשנת 1933. המותג נרכש על ידי יוניליוור באופן חלקי בשנת 2000, הרכישה הושלמה בשנת 2010. המותג מציע מגוון של חטיפים אפויים.
• ורד הגליל – ורד הגליל הוא מפעל שוקולד שהוקם ב-1986 בעיר צפת. המפעל מייצר טבלאות שוקולד וכן שוקולד לייצור קינוחים בשוק המקצועי. במפעל מיוצרים מוצרי שוקולד תחת שני מותגים: ורד הגליל (טבלאות שוקולד מריר ושוקולד חלב) וקליק (טבלאות שוקולד וחטיפי שוקולד).
• קליק – מותג טבלאות וחטיפי שוקולד אשר נוסד ב-1986.
• קנור – מותג מזון אשר הוקם בשנת 1838 בגרמניה כמותג המומחה בייבוש ובעיבוד צמחים ותבלינים. מוצרי קנור אשר נמכרים בישראל מיוצרים באזור התעשייה בחיפה. מוצרי המותג בישראל כוללים מרקי תיבול, מרקים נמסים, רטבים, קוביות תיבול ועזרי בישול נוספים.
• ליפטון – מותג תה אשר נוסד בסוף המאה ה-19 בסקוטלנד.
• פתית – מותג קרקרים אשר יוצר במקור תחת המותג תלמה של חברת תמ"י (תוצרת מזון ישראלית).
• מזולה – מותג מרגרינות ושמנים אשר הושק בבריטניה בשנת 1964 כחלופה לחמאה ולמרגרינה קשה.
• הלמנ'ס – מותג מוצרי מיונז.
• בלו-בנד – מותג מרגרינה אשר יוצר לראשונה בישראל בשנת 1938 בחיפה.
• 778 – מותג קונפיטורות פרי אשר נוסד בשנות ה-50 במושב בית יצחק. השם 778 נולד משילוב בין שני המשקים שבהם התגוררו היצרנים - משק 77 ומשק 78. פעילות המותג נרכשה על ידי יוניליוור בשנות ה-90.
• אפיכל – מותג עזרי אפייה הכולל סירופים, תמציות וצימקאו.

מותגי טיפוח הגוף והביתעריכה

• פינוק – מותג טיפוח אשר הושק ב-1980 על ידי חברת ויטקו. מוצרי פינוק מיוצרים במפעל "ליוור" בקרית אתא.
• Dove - מותג דאב הושק בישראל בשנת 1996 עם סדרת סבונים מוצקים ונוזליים ודאודורנטים.
• בדין – מותג מרככי כביסה .
• AXE – מותג טיפוח לגברים אשר הושק בצרפת בשנת 1983 והושק בישראל בשנת 2005 כמותג דאודורנטים לצעירים. במספר מדינות בעולם נקרא המותג בשם LYNX.
• Clear – שמפו קליר הושק בשנת 1975. המותג הושק בישראל בשנת 2011. מוצרי המותג כוללים סדרות לגברים ולנשים לטיפול בקשקשים ולמניעתם.
• Vaseline – מותג טיפוח עור בינלאומי אשר נוסד בשנת 1859. מוצרי המותג בישראל כוללים תחליבי גוף וג'ל פטרוליום.
• Rexona – מותג דאודורנטים בינלאומי אשר הושק בישראל ביולי 2010. במדינות שונות בעולם נקרא המותג גם בשמות Sure, Shield, Degree.
• Toni & Guy – מותג טיפוח שיער בריטי הנושא את שמם של המעצבים טוני וגיא מסקולו.
• סיף – מותג ניקוי הבית.

ליוניליוור יש עסקה עם בן אנד ג'ריז שהם ישווקו את הגלידה שלהם בישראל.

(כמו עסקה שיש להם עם המון חברות אחרות)

 

בן אנד ג'ריז החליטו להיות שמאלניים קיצוניים.

(לא רק בתחום ישראל, הם גם אומרים שכל הלבנים גזעניים וכל השחורים קורבנות מסכנים)

ובין היתר החליטו שלא לשווק את הגלידה שלהם בישראל, כי יוניליוור לא מוכנה להדיר את יהודה ושומרון מהמכירות שלה.

בשנה וחצי שנותרה תחרים את בן אנד ג'ריז, לא את חצי מהמותגים בארץ שיוניליוור מייבאת.

 

 

יונילוור היא החברת אם של בן אנד ג'ריז העולמית.

בן אנד ג'ריז העולמית התעקשו מול בן אנד ג'רז ישראל לא לשווק ביו''ש.

 

בן אנד ג'ריז ישראל לא הסכימו ובעקבות כך בן אנד ג'ריז העולמית לוקחת לבן אנד ג'ריז ישראל את הזיכיון עוד שנה וחצי

 

אם את קונה עכשיו בן אנד ג'ריז - את מחזקת את בן אנד ג'ריז ישראל שלא מוכנים להחרים את יוש ובעקבות כך עוד שנה וחצי סוגרים מפעל.

 

אם את לא קונה את החברות של יונילוור את פוגעת כלכלית במי שמרוויח מהמכירות של בן אנד גריז העולמית שהחרימה את יוז

 

 

יונילוור קנתה את בן אנד ג'ריז ועוד המון חברות אחרות.

מה שזה אומר שהחברות האלו ממשיכות לעבוד כרגיל אבל יש להן בוס יותר גדול שחלק מהרווחים הולכים אליו.

זה לא כמו חברת בת.

חברת בת זה שחברה גדולה פותחת חברה קטנה בתחום אחר, אותם אנשים ואין עצמאות. זה שונה מחברה גדולה שקונה חברה קטנה (יחסית)

 

מה שזה אומר שלאנשי החברות הקנויות יש עצמאות במידה מסוימת להחליט החלטות ולא כל מה שהם אומרים בא מחברת הבעלים.

 

לחברות האלו יש סניפים בארץ, 85% ממוצרי יונילוור שמשווקים בישראל מיוצרים בארץ. אלו חברות ישראליות שיש להן בוס בחו"ל.

 

אז הבוס בחו"ל של בן אנד ג'ריז החליט שהם לא רוצים לשווק ביו"ש (שדרך אגב איך זה פתור את ה"כיבוש" לכאורה? לפלסטינים הכבושים לא תהיה גלידה, איך זה לטובתם?)

אז החברה בארץ אמרו שהם לא רוצים לבודד את יו"ש, אז בתגובה בן אנד ג'ריז העולמית סוגרת את הסניף הישראלי.

 

אם כבר להחרים אז להחרים את בן אנד ג'ריז, הרווחים של החברה הישראלית הולכים לעולמית ובן אנד ג'ריז העולמית נותנת חלק מהרווחים ליונילוור העולמית.

 

איך להחרים מותגים אחרים של יונילוור בישראל פוגע בבן אנד ג'ריז העולמית שהם הבעיה? הם מחלקה משלהם ולא בטוח שיונילוור העולמית תומכת בחרם על יו"ש, עובדה ששאר המוצרים שלה משווקים כרגיל.

בן אנד ג'ריז העולמית לא מרוויחה כלום.

בן אנד גריז הישראלית משלמת לה סכום קבוע בלי קשר לאחוזים.

הרווחים של בן אנד ג'ריז הישראלית לא הולכים לעולמית! הם הולכים לבעלים של הישראלים (כי זה זיכיון, לא בעלות) שהוא מפסיד מזה שהוא נגד להחרים את ישראל. כי לא מאריכים לו את הזיכיון!

 

להחרים עכשיו בן אנד גריז זה פשוט לפגוע בחבר'ה הטובים.

 

לעומת זאת ברגע שיונילוור קנו את בן אנד גריז העולמית - הרווחים של בן אנד ג'ריז מגיעים ליונילוור, אמנם יש להם מרחב החלטות עצמאי אבל הרווחים - ליונילוור!

הפרירמידה הולכת ככה:

 

             יונילוור העולמית

             \                      /

בן אנד ג'ריז העולמית       יונילוור הישראלית

                           /                                 /

                 בן אנד ג'ריז הישראלית        שאר מותגי יונילוור בישראל

 

איך לפגוע בשאר מותגי יונילוור עוזר נגד בן אנד ג'ריז העולמית? זה לא נוגע בהם אלא ביונילוור העולמית שככל הנראה לא משתתפת בחרמות האלו.

 

בי אנד ג'י העולמית לא מקבלת רווחים מבי אנד ג'י הישראלית.
קיבלה תשלום זיכיון למשך החוזה וזהו.
עכשיו היא לא תקבל עוד שקל כי הם לא מאריכות את הזיכיון. אז זה מטומטם לא לקנות עכשיו.

ב ליונילוור העולמית יש קייס רציני מול בי אנד ג'י העולמית

אני נגד חרם כלשהו.
אם כבר רוצים לפגוע להם בכיס זה במוצרים האחרים.

לי אין. לישראלי מצוי לא אכפת מיישובי איו"ש, הוא רוצה את הקטשופ והחרדל שלו טעימים וזולים. יוניליוור היא לא סלקום שהתרגשה ממעבר של כמה אלפי לקוחות (חלקם מבלי לדעת זאת, עברו לחברות שמשתמשות בתשתיות של אותה סלקום). לתאגיד בינלאומי שום חרם בקנה מידה של ישראל הפצפונית לא יזיז.

אבל בן אנד ג'ריז היא אגף שם, והוא הבעייתי ונגדו צריך לצאת.

בי אנד ג'י העולמית לא רואה אחוזים מהרווחים.
היא מקבלת תשלום עבור תקופת זיכיון
היא כבר קיבלה אותו!

והיא לא תקבל עוד שקל כי היא לא מאריכה ליצרן הישראלי את הרישיון כי הוא לא הסכים להחרים.

את לא מבינה שאת עובדת הפוך? דופקת את מי שלא הסכים להחרים

באמת אין מה להחרים את הזכיין הישראלי שהתנגד להחרמת יו"ש.

 

אבל איך להחרים מוצרים אחרים של יונילוור שלא מקושרים לבן אנד ג'ריז עוזר?

רוב המוצרים האלו עובדים באותה שיטת זכיינים ו85% מהם מיוצרים בארץ ע"י הכלכלה המקומית.

אז לא את הישראלי אלא את מוצרי יונילוןר.

ושימי לב לשורה הראשונה. 'אז אם רוצים להחרים - לכו תחליפו את המזווה'

ז''א אני לא חושב שיעזור חרם או רלוונטי

חלק מרווחים שלהם הולכים ליונילוור העולמית, אבל הם מפרנסים זכיינים ישראלים ומפעלים בארץ, שלא קשורים בצורה ישירה לבן אנד ג'ריז העולמית.

חרם לא יעזור, וממה שראיתי בכתבות פה אנשים קונים יותר בן אנד ג'ריז ישראל כדי לתמוך בזכיין, זה נראה לי כל מה שאפשר לעשות בישראל.

הם בבעלות, לא בזיכיון