פורום צעירים מעל עשרים (עמוד 278)

 

היהדות תישאר.. 

האורתודוכסית תלוי מה אתה מגדיר

א. זה אומר שאתה נאור וליברלי

ב. למה אתה קורא פתיחות?

ג. למה אתה קורא הכלה?

שכבר אי אפשר להתכחש אליה או לברוח ממנה.
צריך להלחם בזה עם אמת ברורה וערכים וזה נעשה לא על ידי הכפשות והרחקות אלא על ידי הבנה וקרוב. רק אם נקרב אותם ולא נשנא אותם נוכל להגיד להם שיש לנו הסבר אחר לתופאה הזאת- הסבר שהתקשורת מסתירה. להגיד להם שהתקשורת מסתמכת על תאוריה שאין לה שום הוכחה (זה עונה על 2 ו3... על 1 אין לי תשובה...)

שזה בעיה פסיכולוגית. כמו פחד מליצנים. ולכן התרופה היא פסיכולוג.
בתקשורת כשמציגים אותם תמיד יגידו שזה מלידה (שזה כבר מחשיד כשזה כולם ולא נגיד 80%) אבל כשהיא מציגה משהו אחר כשבמקרה אחד הדמויות הוא להטב הרבה פעמים מופיע בברור הסיבה שהפכה אותו לכזה (אחד ששנא את הגבריות של אבא שלא, אחת שנאנסה וכו)
מה לעשות שיותר קל להאמין שאתה בריא וככה נולדת אבל כדי שזה יחשב בריא וטבעי זה צריך להיות נפוץ אז הופכים עוד אנשים לכאלה. איך? דבר ראשון הופכים את זה ללגיטימי על ידי צעדות ותקשורת וסתימת פיות של כל מי שחושב אחרת). דבר שני פונים לאנשים שנמצאים באמצע שלב של התפתחות מינית (נוער). דבר שלישי מוציאים של על הטיפול שהוא לא יעיל (ואם אין תרופה כנראה שזה לא באמת מחלה) ואז הופכים את הטיפול למסוכן ומוציאים אותו מהחוק.
ככה עושים שיותר ויותר אנשים יגלו לפתע באמצע החיים ובלי סימנים מקדימים שהם בעצם נולדו להטבים, וזה שנולדתי גבר לא אומר שאני לא יכול לבחור להיות אישה (בערך כמו להגיד שזה שנולדתי להורים האלה לא אומר שאסור לי לבחור הורים אחרים)

חוקרים ומטפלים בכל העולם מנסים להבין ולהגדיר את "התופעה" והתגלו גם אלמנטים ביולוגיים להומוסקואליות ויש הרבה שנחלו מפח נפש אצל פסיכולוגים ולהציג את זה כפיתרון זה אומר דרשני.

שהתקשורת היא שקר אחד גדול. ואני לא מאמין לה במילימטר (בנושא הזה ובנושאים אחרים) כי יש לה מטרה ברורה לא להגיע לאמת אלא לשכנע שזה לגיטימי.
מה נכון ומה בדיוק המציאות? אני לא מתיימר לדעת. אני רק הבאתי אפשרות סבירה אחרת- שזו המציאות שלי יצא לראות.
כל מה שרציתי להגיד זה שצריך לשבור לרסיסים את האמונה התמימה בתקשורת. הם חבורה של שקרנים אינטרסנטים שיבלפו את המציאות 180 מעלות כדי שתתאים להשקפת עולם שלהם וגם טם ירו עלינו טילים מעזה הם יגידו שההתנתקות תביא שלום

ברוב המקרים זה לא פסיכולוגי.
זה ביולוגי.
התקשורת מאוד מעודדת את זה אז יש אנשים שחושבים שזה מגניב וגורמים לעצמם להאמין שהם כאלה, מניחה שהם בודדים. מאוד.

זה לא מחלה, ולא בעיה פסיכולוגית, זה קושי. ככה ד' החליט לברוא אותם, עם רצונות שונים משלך, ולא, זה לא אסור לחשוב אחרת, אסור לממש את זה, וזה הקושי, הרצון סותר את האיסור החמור שבתורה. יש אנשים עם קשיים אחרים, והם גם צריכים להתמודד. ולכל אחד יש את העוצמות שלו.
לבטל קושי של אדם אחר כי הוא לא נוח לנו? אבל מה נעשה שהקושי קיים?


גם הקורונה הייתה נפוצה ועדיין כולם הבינו שהם חולים, זה לא קשור לגודל. זה לא העניין בגודל.

אפשר להילחם במצעד, אפשר וצריך למחות על הנושא המוצנע שנהפך לפרוץ, ושזה דבר שלא צועקים עליו ברחובות. כן, אני חושבת שזה מאוד לא לגיטימי לצעוק את החשקים המיניים שלי ברחוב. אבל צריך להבין שזו המציאות של האנשים הבודדים.



((ובלי קשר- גם לסרטן אין תרופה זה אומר שזו לא מחלה??))

"ברוב המקרים זה לא פסיכולוגי. זה ביולוגי."
בדיוק על זה אני חולק. במפגש שלי עם נתופאה זה תמיד היה פסיכולוגי. ואני לא מאמין לתקשורת השמאלנית שאומרת שזה ביולוגי.
אני לא אומר עובדות אני אומר את המפגש שלי עם המציאות ואני שונא שדווקא בנושא הזה מאמינים לתקשורת בעיניים עצומות ונג זה אני נלחם. אל תגידי עובדות שדמעת מהתקשורת כי אי אפשר להאמין להם בפיפס. וממש אין לי כוח להרחיב בזה עכשיו

מה הקשר לתקשורת?? בנאדם מתמודד עם משהו, ותאמר לו שהכול שטויות?

אין לי מושג כמה נפגשת עם התופעה, ובאיזו רמה נפגשת איתה, אם ברמה האישית בכלל. יש גם וגם. אבל הרוב זה ביולוגי.

נו נו

 

 

(לא שאני אומר שהרוב פסיכולוגי. אני פשוט לא חושב שכל כך קל לקבוע בדיון הזה סטטיסטיקות)

למרות שאם האופציה השנייה היא רק הפסיכולוגיה אני מאוד בספק

ממש ממש לא. אל תגידי דברים שלא אמרתי. מחלות נפש, הפרעות אכילה, ועוד כל מיני מרעין בישין עצובים מאוד. זה ממש לא שטויות וצריך להתייחס לזה בשיא הרצינות.
מפה ולהגיד שזה ביולוגי? מה הקשר? מה ההוכחות שלך? (לדעתי את אומרת את זה כי זה מה שהתקשורת פימפמה לך ושטפה לך את המוח- וזה מה הקשר לתקשורת)

אם זה רק פסיכולוגי, איך זה שיש אנשים שחווים אותם דברים אבל לא מתמודדים עם זה?
איך יש אנשים מאותה משפחה שהם שונים?
הרי הם גדלו באותה סביבה, לאותם הורים,לא?


זה שזה ביולוגי זה לא הכוונה שאומרים עכשיו לבנאדם אין לך מה לעשות עם זה... רק צריך להבין שזה אמיתי, אמיתי שונה, ולומר למישהו שזה רק פסיכולוגי ורק אם הוא באמת ירצה הוא יוכל להיות משהו אחר מאיך שהוא עכשיו- זה נורא מתסכל ולא נכון.
אלה דברים שלא תלויים בו ולא רק תלויים בנסיבות החיים שלו.
אם מישהו מתמודד ורוצה לחיות אחרת לא צריך להתכחש לקושי, צריך למצוא דרכים להתמודד איתו מתוך ההכרה בו.


ולא אין קשר לתקשורת כי "לדעתי" שלך לא נכונה...

אני לא אומר שזה רק פסיכולוגי אבל נראה לי שהרוב זה פסיכולוגי
תשובה לפסקה הראשונה- השכל של האדם הוא מאוד מורכב. ככול שהחוויה שתעבור על האדם תהיה יותר קיצונית ככה הרושם שהיא תשאיר על אנשים שונית תהיה גדולה יותר. כמו שאחים לא יוצאים אותו דבר. איך תסבירי שיש בן או 2 במשפחה שחוזר בשאלה? זה דבר נראה לי ברור וידוע לכולם שחוויות משפיעות על אנשים בצורה שונה. (סליחה שזה הדוגמא שעולה לי אבל בחורה שנאנסה יש אחת שתהפוך ליצאנית ויש אחת שתהפוך ללסבית- ואני לא ממציא אלא זה שני מקרים שראיתי)

 

"זה שזה ביולוגי זה לא הכוונה שאומרים עכשיו לבנאדם אין לך מה לעשות עם זה..." אשמח לדעת מה לדעתך אפשר לעשות עם פגמים ביולוגים? תני תשובה לכל הגמדים והלבקנים בעולם. חוץ מלחיות עם הקושי.

"רק צריך להבין שזה אמיתי, אמיתי שונה"- נכון מאוד ומדוייק

"ולומר למישהו שזה רק פסיכולוגי ורק אם הוא באמת ירצה הוא יוכל להיות משהו אחר מאיך שהוא עכשיו- זה נורא מתסכל ולא נכון." (זה לא "רק" פסיכולוגי! באמירה הזאת יש זילזול עצום בכל מי שיש לו הפרע פסיכולוגית. את יודעת איזה קושי עצום זה? איזה תהליכים צריך לעבור?). נכון זה נורא מתסכל. זה הופך את זה ללא נכון? זה תקף לכל אחד- כדי להיות אדם טוב אתה צריך לרצות באמת מישהו אחר, מישהו יותר טוב. להגיד שזה פסיכולוגי זה אמירה כואבת (ולכן ללהטבים יותר קל להגיד שזה טבעי טוב ונורמלי) אבל רק אדם שמודה שהוא חולה הוא יכול ללכת לרופא ולשתות תרופות מרות ומגעילות כדי להבריא.

"אלה דברים שלא תלויים בו ולא רק תלויים בנסיבות החיים שלו."- זו אמירה שמשלימה עם החיסרון ומרדימה את הכאב ולכן להטבים אומרים אותה. זה לא הופך את האמירה הזאת לאמת.

"אם מישהו מתמודד ורוצה לחיות אחרת לא צריך להתכחש לקושי, צריך למצוא דרכים להתמודד איתו מתוך ההכרה בו."- נכון מאוד!!! ולהגיד שזה ביולוגי וככה נולדתי ושה טוב ואני גאה בזה לדעתך זה הכרה בקושי? לאומת זאת להגיד שיש פה משהו פסיכולוגי זה להכיר בקושי- יש לי קושי פסיכולוגי שנקרא הפרעות אכילה/דיפרסיה/להטב ואני צריך להתמודד איתו וללכת לפסיכולוג

מממ כן אמרת שזה רק פסיכולוגי.
אבל הסטטיסטיקות לא מעניינות אותי. הגבתי כי התגובה שלך הייתה נורא קיצונית ולדעתי עושה עוול לתופעה ולאנשים שמתמודדים איתה.

לא הבנתי, נתת את הנקודה שלי כדי להוכיח מה? נכון, יש אנשים שונים. אתה כתבת בתגובה הקודמת שאנשים עם נטיות שונות כי ההורים שלהם היו ככה וככה, אז לא, זה לא קשור. יש אנשים שחווים דברים מאוד קשים אבל יוצאים מזה בסדר ויש אנשים שזה גורם להם להתמוטטות נפשית. החוויה היא לא הסיבה, היא יכולה להיות טריגר.
אני לא פוסלת את זה שיש מקרים שזה באמת כתוצאה מחוויות, יש כאלה, אבל לטעון שהרוב כאלה, זה די מזלזל במי שהחיים שלו היו בסדר והוא לא מבין מה הוא אשם בדברים שהוא מתמודד איתם וזה גורם לו לחשוב שהוא דפוק.

((לגבי הדוגמא שהבאת, פגשת שני מקרים ואתה מכליל על כולם, זה לא נכון. אני פגשתי מקרים אחרים.))

אתה באמת משווה עם לבקנים וגמדים? לא הבנתי, מה הקשר?

לגבי מה שכתבת בהמשך על זלזול ב"רק" פסיכולוגי, ראה את המשפט הראשון של התגובה, ואת התגובות שלך.

טוב, לא יודעת איך להתייחס למה שכתבת שם, כי פשוט לא יודעת מאיפה להתחיל בכלל, חשבתי זה משהו פשוט להבנה אבל כנראה שלא, ואין לי כח לזה כרגע.

סבבה, בן אדם הולך לפסיכולוג ומה? פתאום הוא "מבריא"? פתאום, וואלה, טעיתי כל הזמן הזה, הנטייה שלי בכלל שונה. קסם והכול מסתדר?

ולא חושבת שנכון שאכתוב על הנושא הספציפי הזה כי אני לא מתמודדת איתו. בכללי יותר אפשר לדון בכיף.

אני חושב שהחוויה היא הסיבה ולא הטריגר. אני לא יודע למה את כלכך נעולה על זה שזה מולד. כל כך קשה לך להשוות את זה להפרעות אכילה לדוגמא? למה?

לדעתי את עושה עוול לתופאה- את מכחישה אותה ואומרת שהם נולדו מסכנים.

אני ממש לא מבין למה להגיד שזה בעיה פסיכולוגית זה קיצוני ומזלזל

גם לגבי הליכה לפסיכולוג לא הבנתי מה את רוצה... למה אדם עם הפרעות אכילה ילך לפסיכולוג וזה הגיוני ומובן וזה יעזור, אבל כשזה להטב אז לא

הטענות שלך נשמעות לי הזויות ולא מובנות בעליל. אני גם מרגיש שאת ממש לא מבינה את מה שאני כותב ומסביר אז באמת אין סיבה להמשיך את הדיון הזה

שבת שלום!

מתחברת לכותרת. נכון, אנחנו לא מסכימים.

דווקא להפרעות אכילה לא קשה לי להשוות. למרות שזו התמודדות שונה בתכלית, יש דברים דומים. אבל היא מאוד שונה לדעתי מאדם שנולד לבקן או גמד- וחלק מהשוני הגדול שאין לו השוואה הוא שלזה יש ביטוי חיצוני, ולאו דווקא מלווה במחשבות או רצונות פנימיים. אז אין קשר.

אמרתי שנולדו מסכנים? איפה?

פסיכולוג עוזר, אבל הוא לא "תרופה".
גם כשהתופעה לא פסיכולוגית זה לא אומר שאין עניין להיעזר בפסיכולוג.
פסיכולוג עוזר לאדם לאזן את עצמו, דרך עצמו, הוא מכווין אותו. ואדם מוצא דרכים להתמודד עם הדברים שמפריעים לו בתוך העניין הזה. אבל הוא לא 'מתקן' אף אדם 'פגום'. מה הבעיה בזה?

הבאתי את הדוגמה של גמד ולבקן כדברים מולדים שאין להם תרופה. זהו. שום קשר אחר.
"אבל הוא לא 'מתקן' אף אדם 'פגום'. מה הבעיה בזה?" אני חושב שכן ושזה תרופה ושהוא כן מתקן (או יותר נכון גורם לאדם לתקן את עצמו על ידי כניסה פנימה)

הייתי אולי משתמשת יותר ב"עוזר" ולא מתקן... אבל לא משנה

זה שזה עוזר לזה לא התנגדתי. בנקודה הזאת אנחנו כן מסכימים.

התחלתי להשיב לך משפט אחרי משפט, אבל באמת שיהיה יותר קל פשוט לכתוב איפה לא טעית...

 

למשל:

נראה לי שגוגל מראה פרסומות גם בהקשר לחיפוש שלנו, אבל זה לא בהכרח תמיד קשור ולפעמים זה גם סתם...

 

רבנים בכירים? מי?

ומה הכוונה בפתיחות? אם אתה מתכוון לזה שנהיו פה בעד התופעה ומפסיקים להגדיר את זה כבעיה, אז לא..

אבל אם אתה מתכוון לזה שכבר לא רק צועקים בקולי קולות ומכחישים שיש דבר כזה אלא מבינים שזה דבר קיים (ושלא אצל כ-ו-ל-ם זה מגיע כתוצאה מטראומה או שאם הם יתחתנו אז זה יפתור את הבעיה) ומבינים גם שיש פה נפשות מאחורי הכותרת הגדולה הזו..

אם זה נקרא פתיחות לזה, אז כן.. יש יותר.. הרבה יותר..

אבל אולי היתי קוראת לזה יותר הבנה של המציאות ולאו דווקא פתיחות.

אני חושבת שרבנים שפעם היו שולחים בחור להתחתן עם אישה על מנת 'לפתור' את הבעיה, היום מבינים שזה עוול ונזק מטורף.

אבל עדיין ממש לא כולם. יש שעדיין רק צועקים על זה וטוענים שזה קשקוש..

(בעיני זה כי מפחדים מהנורמה שיכולה להיווצר בגלל התחושה ש 'אין מה לעשות מול זה ולא יודעים איך להתמודד'...אז מרגישים צורך להבהיר בצורה חד משמעית כמה זה לא נורמלי וכו... )

 

לגבי ההכלה, תלוי מאוד איפה.. אני חושבת שבאיזשהו מקום כן יש יותר.

בעיקר בציבור שפחות קשור לישיבות אלא כבר חי את חייו בעולם הגדול אבל אולי גם בישיבות יש..

 

נראה לי שבראש ובראשונה זה קורה בעקבות התחושה שלחלק באמת אין פיתרון. (לא לכולם טיפול עוזר)

הרבה אנשים(גם רבנים לדעתי) לא יודעים איך להתמודד מול כל הנושא של הלהט"ב, ויחד עם ההבנה שזו באמת התמודדות קשה וכואבת לכל החיים, נוצרת תחושה שמי אני שאפתח את הפה בכלל..

וכך ההתנגדות הולכת ויורדת...

 

יש עוד סיבה פשוטה, שזה בגלל שמהעולם הגדול יש שדר שזה נורמלי ובסדר ובסוף זה מחלחל..

(ולכן מבינה למה יש רבנים שככ צועקים על זה)

 

וסיבה נוספת שגורמת להכלה ואולי לא ממש שמים לב אליה, היא שמתבלבלים בין התופעה למקרה הפרטי..

כלומר, בגלל שמכירים מישהו והוא כזה חמוד ומקסים אז קשה לנו לצאת נגדו ומאוד נשאבים למקרה הפרטי...

חושבים עליו, שוואי מה, לא תהיה לו אהבה בחיים? ומה הוא אשם בכלל?

חווים איתו מאוד את הכאב הזה ולכן לא מסוגלים לשפוט אותו...

יכולה לומר שבאופן אישי אני גם נגועה בזה..

לפני כמה שנים יצא לי לפגוש מקרוב אנשים שמתמודדים ופשוט היה לי נורא קשה לשמוע רבנים מדברים על זה..

הרגשתי שהם חיים בעולם אחר, מנותקים, לא מבינים את ההתמודדות, מדברים באויר ומצפים לשינוי שלא באמת יכול לקרות...

 

היום אני מבינה שבעצם מה שהרבה מהרבנים עושים זה לצעוק שזה לא בסדר התופעה,

אבל אנחנו לא יוצאים נגד אף אחד באופן אישי ואנחנו יודעים שזו התמודדות לא פשוטה..

מנסים ליצור הפרדה בין המקרה הכללי לתופעה...

הם רואים את הסיבות שמניתי לעיל שמפחיתות את ההתנגדות לזה ולכן רוצים להדגיש שזה לא משהו שצריך להתקבל על הדעת ושהציבור יזהר מלהכניס את זה לנורמה...

זה חייב להיות קשור למשהו מסביבך. חיפושים, צפיות, חברים, משהו..

אתה בא איתי למצעד הפרובוקציה והזוהמה מחר? נלך לתל אביב לרמוס כל דבר קדוש ברגל גסה, יהיה פנאן.

 

ב- אני חושבת (ומקווה) שזה לא פתיחות אלא יותר הבנה של העניין.. רבנים לא נגד הבני אדם.. 

הם נגד המצעדים והתנועה ומה שעושים מזה.. 

ג- נראלי שכן.. 

ב. תגדיר מכילים, אני חושבת שלהכיל את האדם זה הדבר המתבקש גם מצד אנשים שמרנים וזועמים עם לפידים.
ג. לא יודעת אם יש יותר קבלה של הדבר או הכרזה שזה לא אישיו.

ולא סתם פרסומות של "אני גאה במשהו שהוא לא הישג או ערך רק מילוי תאבות"

אלא פרסומת של גוגל "אימרו לא לטיפולי המרה"

דווחתי את הפרסומת הזאת כלא הולמת, זה מזעזע שגוגל משתמשת בפלטפורמה שלה לתעמולה פוליטית.

מן הסתם רובם לא בין החיים...

"תנו רבנן בזמן שישראל שרויין בצער ופירש אחד מהן באין שני מלאכי השרת שמלוין לו לאדם ומניחין לו ידיהן על ראשו ואומרים פלוני זה שפירש מן הצבור אל יראה בנחמת צבור תניא אידך בזמן שהצבור שרוי בצער אל יאמר אדם אלך לביתי ואוכל ואשתה ושלום עליך נפשי ואם עושה כן עליו הכתוב אומר והנה ששון ושמחה הרוג בקר ושחוט צאן אכול בשר ושתות יין אכול ושתו כי מחר נמות מה כתיב בתריה ונגלה באזני ה' צבאות אם יכופר העון הזה לכם עד תמותון עד כאן מדת בינונים אבל במדת רשעים מה כתיב אתיו אקחה יין ונסבאה שכר והיה כזה יום מחר מה כתיב בתריה הצדיק אבד ואין איש שם על לב כי מפני הרעה נאסף הצדיק אלא יצער אדם עם הצבור שכן מצינו במשה רבינו שציער עצמו עם הצבור שנאמרוידי משה כבדים ויקחו אבן וישימו תחתיו וישב עליה וכי לא היה לו למשה כר אחת או כסת אחת לישב עליה אלא כך אמר משה הואיל וישראל שרויין בצער אף אני אהיה עמהם בצער וכל המצער עצמו עם הצבור זוכה ורואה בנחמת צבור וכו,"

שבקום המדינה רבנים חשובים מאוד בעולם שלחו שאלה לרבנות הראשית האם להמשיך לצום (אפשר להבין כך את הגמרא) , והיא פסקה שכן. אז יש צד ללמד זכות על מי שלא צם (כמובן שכיום ברור שאסור וכל הרבנים אומרים כך, אבל אפשר ללמד קצת זכות).
ולדעתי המשל של הרב קוק על קבוצת אנשים שהתחילו לחפור כדי למצוא הבאר וחלק התייאשו ועזבו באמצע, ואז אחרי שהתחילו לצאת קצת מים מלוכלכים התיאשו עוד קבוצה ועזבו והרב אומר שיש מקום יותר לבוא בטענות לקבוצה השנייה שכבר התחילו לצאת מיים והם עוזבים. ככה בזכות האבלות והזכרון של מה שחסר לנו חזרנו כבר לארץ וב"ה יש לנו כבר מדינה, והיא אפילו חזקה, מעצמת הייטק והמדינה הכי מוסרית בעולם. אז אם הזכרון של מה שחסר לנו ומה שאנחנו שואפים אליו הביא אותנו עד לפה, לפרוש דווקא עכשיו אחרי שהגענו לכל הדברים האלו, במובנים רבים זה יותר חמור ומאכזב ממישהו שלא היה צם עוד לפני שהייתה לנו מדינה .

כיוון שיש שני סוגי צומות...

יש צומות על חורבן שהם צומות של אבל וממילא צמים כי זה חלק מדיני האבילות שנוהגים בצום, מי יותר חמור ומי פחות חמור, תלוי ברמת החורבן שהייתה. ככל שהחורבן היה יותר גדול כך דיני האבלות גדולים יותר...(לדוגמא, תשעה באב שנחרבו בו שני בתי המקדש, בין יתר האירועים שקרו בתשעה באב, דיני האבלות בו חמורים מאוד, והוא נוהג לעומת רוב הצומות מערב עד ערב...).

זה הסוג הנפוץ יותר שכולם מכירים והוא מאפיין את כמעט כל הצומות...

אך יש צום אחד שהוא מהסוג השני, צום יום כיפור.

צום יום כיפור לא בא בגלל מנהגי אבילות, אנחנו לא רוצים להצטייר כאבלים ביום כיפור, ולכן, למרות ששאר הדינים בו חמורים כתשעה באב, אין בו דין של איסור על ישיבה על כיסא גבוה והסעודה לפני הצום של תשעה באב, סעודה מפסקת, היא סעודה של אבלים שכוללת ביצה עם עפר, לעומת הסעודה של ערב יום הכיפורים, שיש מצווה לאכול כל היום ומי שאוכל בתשיעי מעלה עליו כאילו צם תשיעי ועשירי וכו' וכו'...

בקיצור, המטרה של צום יום כיפור הוא להידמות למלאכים ובגלל זה אנחנו לא אוכלים ולא שותים וכו'...לא כי אנחנו רוצים להיות אבלים, אלא כי אנחנו רוצים להצטייר כמלאכים.

כתוב בזכריה פרק ח' פסוק י"ט: "כֹּה אָמַר ה' צְבָקוֹת צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי יִהְיֶה לְבֵית יְהוּדָה לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה וּלְמֹעֲדִים טוֹבִים וְהָאֱמֶת וְהַשָּׁלוֹם אֱהָבוּ".

דהיינו, שכל הצומות יהפכו לחגים.

איך זה...?

היה צריך לכתוב אולי שיתבטלו, מדוע כתוב שיהפכו לחגים...?

מכיוון שבצומות האלו שאירעו בהם דברים עצובים, הזמן הזה בפוטנציאל היה יכול להיות זמן טוב. לדוגמא, בי"ז בתמוז אחד הדברים שקרו זה שנשתברו הלוחות. אם לא היו משתברים הלוחות, היינו מקבלים את הלוחות באותו היום...! זמן מתן תורה...! יום חג...! בסוף מכיוון שהיה חטא העגל אז זה היה אירוע עצוב, אבל לעתיד לבוא זה יהפך לחג, מכיוון שאם הבחירה ההיסתורית שלנו הייתה קצת שונה זה היה חג.

ועוד משהו, בתשעה באב ובי"ז בתמוז אירעו את אבותינו חמישה דברים, חמישה דברים בכל תאריך, מה שמוכיח שהכל בהשגחה א-לוקית מופלאה, וגם כל הרע שהקב"ה נותן לנו זה בסוף מסתובב לטובה.

אך מה זה אומר בשבילנו...?

שאם מדובר בתאריך שהיה עלול לקרות בו כ"כ הרבה טוב והוא היה אמור להיות יום חג, אנחנו אמורים להבין את גודל הפספוס וההחמצה, שמכיוון שהייתה החמצה גם היה חורבן, ולכן זה עצוב מאוד ועלינו להתאבל על זה.

כאשר אבלים על משהו מראים שמחוברים אליו, מראים שאכפת לנו ממנו, מראים שבאמת כואב לנו הדבר הזה, וכך זה יוכל לקרב את הגאולה ואת בניין הבית...

סיפור עתיק ללא מקור, יודע לספר על מפגשו של נפוליאון עם העם היהודי דווקא בט' באב. על פי אותו סיפור, הגיע נפוליאון לבית-כנסת מט לנפול באחת העיירות, ופגש שם יהודים יושבים על גבי הרצפה וממררים בבכי. "מדוע אתם בוכים?" שאל המצביא הגדול. "אנו בוכים על בית המקדש שחרב", השיבו המקוננים. "לפני כמה זמן חרב אותו בית מקדש?", הוסיף המצביא להקשות. התשובה הכתה אותו בתדהמה: "לפני למעלה מ-2,000 שנים". נפוליאון הגיב במלים אלו: "רק עם שיודע לבכות על עברו, לאחר זמן כה ממושך, יוכל לשרוד גם את העתיד הקשה ביותר".

עוד משהו בעניין ההחמצה של הגודל והשמחה.

לדוגמא, על תשעה באב.

נחרב הבית.

העצבות שלנו לא על העצים והאבנים. ההיפך. על זה אמורה להיות "שמחה" במובן מסויים.

שהרי מפורסם המדרש על מזמור לאסף:

'מזמור לאסף אלהים באו גוים בנחלתך' (תהילים ע"ט)
לא הוה קרא צריך למימר (היה צריך לומר) אלא 'בכי לאסף' 'נהי לאסף' 'קינה לאסף',
ומה אומר מזמור לאסף?
אלא משל למלך שעשה בית חופה לבנו וסיידה וכיירה וציירה 
ויצא בנו לתרבות רעה.
מיד עלה המלך לחופה וקרע את הוילאות ושיבר את הקנים, 
ונטל פדגוג שלו איבוב של קנים והיה מזמר.
אמרו לו: המלך הפך חופתו של בנו ואת יושב ומזמר?!
אמר להם: מזמר אני שהפך חופתו של בנו ולא שפך חמתו על בנו.
כך אמרו לאסף: הקב"ה החריב היכל ומקדש ואתה יושב ומזמר?!
אמר להם: מזמר אני ששפך הקב"ה חמתו על העצים ועל האבנים
                ולא שפך חמתו על ישראל.
הדא הוא דכתיב "ויצת אש בציון ותאכל יסֹדֹתיה" (איכה ד', יא). 
                                                      (איכה רבה ד' ט"ו)

 

המציאות שלנו ללא בית המקדש היא מציאות חסרה, מציאות שאנחנו אפילו לא מבינים מה זה להיות בלי בית מקדש כי נולדנו למציאות כזו.

זה כמו להסביר לעיוור צבעים מה זה צבעים. הוא לא יודע מה זה, זו לא השפה שלו והוא גם לא יודע מה בדיוק חסר לו, הוא רק יודע שיש דבר כזה ושהוא יכול לעזור לו גם בחיים.

המציאות הזאת של דיבור ישיר עם הא-לוה זה דבר מופלא, של התקרבות ומציאות השכינה בבית המקדש, זה משהו בלתי יתואר.

אבל לא רק על מה שהיה בבית המקדש, לא רק על ההשגות הרוחניות שהיו בבית המקדש, אלא על כל המציאות שירדה בעקבות חסרונו של בית המקדש.

רק כדי להמחיש, אתן דוגמא. האנשים שכן ראו את בית המקדש אחרי שהוא נחרב רצו להפסיק לשתות יין. מה היה הטעם שלהם...? שמכיוון שאין יותר ניסוך היין בבית המקדש אז מה הטעם לשתות יין...? זאת אומרת, אנשים שהיו כשהיה בית מקדש הוא זה שחייה אותם, ובלעדיו הם לא מצאו טעם לחיים, ופשוט בקושי הצליחו להמשיך הלאה מכזה חורבן, מכזו מציאות עגומה.

עוד משהו, שהוא קצת יותר כללי, שאנו עצובים עליו כשאין בית מקדש זה צער השכינה.

כתוב כך:

" במסתרים תבכה נפשי מפני גוה אמר רב שמואל בר איניא משמיה דרב מקום יש לו להקב"ה ומסתרים שמו מאי מפני גוה אמר רב שמואל בר יצחק מפני גאוותן של ישראל שניטלה מהם ונתנה לעובדי כוכבים ר' שמואל בר נחמני אמר מפני גאוותה של מלכות שמים ומי איכא בכיה קמיה הקב"ה והאמר רב פפא אין עציבות לפני הקב"ה שנאמר (דברי הימים א טז, כז) הוד והדר לפניו עוז וחדוה במקומו לא קשיא הא בבתי גואי הא בבתי בראי ובבתי בראי לא והא כתיב (ישעיהו כב, יב) ויקרא אדני ה' צבאות ביום ההוא לבכי ולמספד ולקרחה ולחגור שק שאני חרבן בית המקדש דאפילו מלאכי שלום בכו שנאמר (ישעיהו לג, ז) הן אראלם צעקו חוצה מלאכי שלום מר יבכיון:" (גמרא חגיגה דף ה' עמוד ב')

(ירמיהו יג, יז) ודמע תדמע ותרד עיני דמעה כי נשבה עדר ה' אמר ר' אלעזר שלש דמעות הללו למה אחת על מקדש ראשון ואחת על מקדש שני ואחת על ישראל שגלו ממקומן ואיכא דאמרי אחת על ביטול תורה בשלמא למאן דאמר על ישראל שגלו היינו דכתיב כי נשבה עדר ה' אלא למאן דאמר על ביטול תורה מאי כי נשבה עדר ה' כיון שגלו ישראל ממקומן אין לך ביטול תורה גדול מזה"

דהיינו, על חורבן וצער השכינה, שכשאין בית המקדש השכינה כביכול מצומצמת, התורה מצומצמת, יש חילול השם ברחובות ואין שכינה ישירה, התגלות שתסיר את כל הבלבולים והספיקות ותחזק את המחוזקים ותיתן להם כוח להילחם בחלשים...

 

את כל הצער הזה אנחנו צריכים להרגיש ואסור לנו לשכוח, כי זו המציאות כיום שחסרה בעקבות חסרונו של בית המקדש, זו המציאות היום שכל כך רחוקה מהשלימות, כ"כ לא מקודשת ולא שלימה, ויש לה כ"כ הרבה כמה להיות יותר טובה וקשורה בקשר ישיר לא-לוקות ולקודשא בריך הוא.

כשאנחנו נבין את זה, זה "יבער" לנו (תרתי משמע...), אז יהיה אפשר גם לבנות, הבית יבנה. כל הסיבה שהקב"ה החריב את ביתו, היא כדי לעורר אותנו, לעורר את ליבנו, שנבין שזו לא הדרך ושנבין שצריך שינוי, וכשהשינוי הזה יקרה בעז"ה גם הבית יבנה במהרה בימינו אמן....!!

 

מקווה שעזרתי ועוררתי ולו לב אחד לאבינו שבשמיים, אשריכם ישראל...!

 

אם יש לך גם מקורות נשמח מאוד, @נשמה כללית

רק אם לא מפריע וקשה.. 

לשני הדברים...

אז ככה:

א. אנו בוכים על גודל ההחמצה וההפסד. הן מבחינה טכנית שבאותו תאריך היה יכול להיות אירוע טוב ומשמח, והן מבחינה רוחנית (יוסבר בהמשך בהרחבה בתור סעיף נפרד...).

ב. לדעת את העבר, לדעת מה קרה לנו בתור עם ולא לשכוח כדי שחלילה לא יהיה לשווא וכדי שהעתיד יהיה טוב יותר ויעזור לנו להיות קשורים יותר לבית המקדש ובכך לקרב את הגאולה.

ג. החיסרון העצום שיש במציאות. בכל השנה אנחנו ממשיכים לחיות כרגיל, בסה"כ, ולא באמת שמים לב ויושבים ואבלים על זה. בימים מסויימים בשנה שבהם קרה הגילוי של אותם אירועים עצובים זו הזדמנות בשבילנו לכאוב את המציאות העגומה והחסרה, שנובעת מזה שאין בית מקדש, מזה שאין גילוי שכינה ולכן אנחנו פחות רוחניים, פחות יכולים לתקשר עם ריבונו של עולם באופן ישיר כמו בבית המקדש, פחות חזקים ובטוחים, ובמילה אחת- פחות קרובים לאבא. ובמבט יותר כללי על החיסרון שכואב לנו עעל השכינה החסרה לא מצד ההפסד הפרטי שלנו שנובע מכך, אלא מצער השכינה ממש, כואב לנו עליה, כואב לנו שהיא מחוללת בגויים, על כבוד ה' המחולל, על חילול ה'...!

ג' זה בעצם א', סתם הפרדתי אותם...

שכוייח שכוייח על השאלה, יפה שזה אכפת לך ושמחתי מאוד לעזור וגם לעשות לעצמי סדר בראש בעניין הזה יותר בזכותך...!

 

ושוב, זה לגבי כל הצומות מלבד יום כיפור, שכל הצומות קשורים לאירועים של בית המקדש- אם זה פריצת החומות, אם זה תחילת המצור, אירועים שמקרבים בסדר הכרונולוגי לחורבן הבית, אך הכל סובב סביב אבילות על בית המקדש ולכן כל הטעמים ברמת העיקרון קשורים לבית המקדש. (כמובן, לכל צום יש את העניין שלו, למה דווקא בשלב הזה קבעו צום וכו'...אבל זה כבר לשרשור אחר...)

אך יום כיפור כבר כתבתי, שהוא בכלל לא קשור.

לסיכום, חשיבות צום יום כיפור הוא כדי להידמות למלאך ביום שבו נחתם דינו של האדם ושמחה עצומה על כך שהקב"ה מרחם עלינו וחונן אותנו, בנוסף ליראה שצריך גם ביום הזה, ולכן אנחנו צריכים להיות כך. זהו היום שבו קיבלנו לוחות שניים כסמל לכפרה לחטא העגל ולחזרה בתשובה, שאפשר לחזור בתשובה ולשוב אל ה'.

בשמחה...

אני לא חושבת שזה אפשרי לאחד את כולם, כי הדעות וההשקפה הם מאוד שונות אז לא ראלי בעיני. 

מה גם שזה לא רק ההשקפה הפוליטית השונה,  אלא מתבטא בעיקר בשמירת תו"מ (לדעתי), שמשליך על המון נושאים כמו גיוס בנות לצבא, מעורב או נפרד, פמיניזם נשי דתי, לבוש וכ'ו.. 

 

ולא צריך ללכת כ'כ רחוק, זה לא רק השומרון מול גב'ש, אני למשל למדתי באולפנא אזורית, ואנחנו נחשבנו 'הדוסיות' גם מבחינת ההשקפה והדעות, ובנות שגרות סה'כ 20 דק' נסיעה מאתנו, גרות באזור שנחשב פחות דתי ופתוח, וזה היה ממש בולט הפערים בנינו.. 

 

אין באמת כזה הבדל בכל הנוגע לייצוג בכנסת. יש שוליים אובר-ימניים מפה ושוליים לייטים מאידך אבל המיינסטרים (ואני מדבר על למעלה מ90% מהציבור הציוני-דתי, מגבעת שמואל, קרית ארבע, מודיעין ובית אל) מסכימים ומתאימים באופן כמעט מוחלט לגבי הדברים הכלל ישראליים הנוגעים לייצוג בכנסת. ההבדלים יפים מאוד ויש לדון בהם בכובד ראש בסימפוזיונים בשבת אחה"צ בסניף, הם בשום אופן לא נוגעים לפוליטיקה הארצית. אם החרדים היו מתנהגים בסוגיה הזו כמו הציונות הדתית, אגודה ודגל היו נפרדים כי אלו מתפללים ספרד ואלו אשכנז. וגם בתוך אגודה - בעלז וגור לא היו מסתדרים כי אלו הולכים עם שטריימל ואלו עם ספודיק. אבל הם מבינים שההבדלים ביניהם הם פנים-מגזריים ובשום פנים ואופן לא נוגעים לפוליטיקה הכללית ולכן כלפי חוץ הם משלבים ידיים וכוחות. ככה הציונות הדתית צריכה לנהוג. יש לזה פוטנציאל של 20 מנדטים בכיף. עובדים על זה... בעז"ה זה עוד יקרה...

שכולם יצביעו לאותה מפלגה? לא.
שכולם יצאו מאותו בית מדרש? לא.
שכולם יגורו במקום אחד? גם לא.

כבר נהיה קטנוני לומר עם אחד. אבל בחייאת, באמת שזה הסיפור כאן. עם ישראל. ציבור או מגזר, באמת שזה לא משנה. יש עם ישראל.

בהתייחסות ישירה, נראלי שהמגזריות מקבלת ביטוי מעשי במוסדות. בהחלט אני רואה את ילדי גבעת שמואל וילדי צומת תפוח גדלים באותם מוסדות. מה שלא תראה אותם לומדים באותו מוסד עם ילדי מאה שערים או ילדי תל אביב.

הדלקנו לו נר

כנ"ל

בבתי מדרשות בעומק למדנותו.

(יש לו פחות יחצ"נות)

שבלק אומר שהוא לא רוצה אותנו בארץ ובלעם אומר שהוא לא רוצה אותנו בחיים בכלל לא זוכרת את הציטוט...
וכך יש לעם ישראל שתי סוגי אויבים אחד לא אכפת לו מה נעשה רק שלא נהיה בארץ ואחד שמה שמעניין אותו שלא נהיה ,קיצר זה מאז הוא מתמיד!
זה נראלי האסלם ונוצרת
ואנחנו בתור עם חזקים!!

אפשר לפתח את זה יותר, גם בנושא לנ"ו..
בעצם כל הפרשה הזו לא היתה ידועה לְעולם לולא ה' אמר למשה את מה שקרה. הכל כאן מאחורי הקלעים וה' "טרח" כביכול לספר למשה ולישראל שידעו כמה הוא שומר עליהם.

כמו החרדים של בנימינה שהפיצו בה קורונה...

 

 

היהודים מרעילים את הבארות ושופכים את המים המורעלים ליסודות של בניינים במיאמי כדי שהם יקרסו.

מה הם.

אבל מרגיש לי שכלו כל הקיצין וה' צריך לגאול אותנו, שזו התשובה הכי עדכנית

תחשבי שזה עוד חצי מיטה

לק"י

אבל נשמע שעדיף להחזיר לחנות

חישבתי לפי מיטת נוער...

לק"י

קניתי סט יחיד וזה 90. מתלבש בסדר על המיטות.

או מיטה סטנדרט של חדר ילדים

אבל אני חושבת שזה הסטנדרט שמוכרים

וגם גורם להירתע מאידאולוגיה הזאת... אפילו שהיא לפעמים נכונה....

ובדרך כלל הם כך מתנהגים זה לא באמת אימתי זה לא ממוקם של אמת!!

אני כול הזמן מתפללת שאני לא יגיע לזה!!!

שמשהו יגיד לי את הדעות שלו ואני לא אסכים ואצליח לעונת ברוגע הלוואי!!!

כי יש אידיאל פשוט לכולם שזה בן אדם לחברו

וכשמישהו מוכן לבזות ככה מישהו אחר

זה אומר שזה חיצוני אליו וזה צביעות והוא לא באמת חיי את זה מספיק

ושיש לו עוד מספיק מה לעבוד על עצמו לפני שהוא יטיף לאחרים.

 

להתעלם מהבנאדם

אולי להתייחס לאידיאל שלו

אבל מהבנאדם להתעלם לגמרי

ברוך ה' למדתי לדבר גם איתם

בן 17...

 

חחחחח

נכון? זכור לי שכתבת על זה כאן

סתם עברתי דירה

"מישהו עצבן אותי" - בדיחה

 

"עברתי דירה" - למי שגר בשטחים יש יותר סיכויים לרשיון (צריך סיבה טובה)

לפחות באחד מהם זכאי לרשיון. (בנוסף לתנאי סף
כמו שירות/לאומי צבאי מלא או להיות מעל גיל 27 ותושב ישראל עם שליטה מלאה בעברית...)

הכי נפוץ כאמור זה מגוריים ביישוב זכאי (יו"ש לא "שטחים") אבל גם עבודה ביישוב זבאי
יכולה לזכות ברשיון נשק. או לחילופין עבודה
במשטרה/מד"א/זק"א/כיבוי אש/נהג אוטובוס
כמו כן- רובאי 07 ומעלה ותבחינים נוספים...

זו כוונת המשורר

ויהיה נחמד אם תכבדו את חוקי הפורום
ולא תגיבו בו טרם זמנם...😏

בהנחה שזאת הייתה עילת הזכאות רשיונו מתבטל.

אני כן עובד ביישוב זכאי אבל קשה להוכיח

כמה פעמים בחודש הוא מוצא את עצמו עם אפס סוללה במכשיר

אין לי תשובה טובה לשאלה שלך.

הייתי באמצע לפתוח מי ער, ורציתי לומר שיש הרבה טוב בעולם..
איזה כיף(:

שהשכל והרגש עובדים בהרמוניה
כשהשכל דומיננטי


תיוג ניקית מחושבת @איכה

למי שזה לא היה לו ברור

 

אולי אדם שיודע לתכנן את עצמו בצורה טובה..

אדם שלא מאחר יותר מפעם בחודש

אשכרה רק יום חמישי היוםםםם
איזה מטורףףףףף

משמרת לילה🙄

מחושב בעיני זה אדם שלא פועל באימפולסיביות אבל גם לא מהוסס. חושב מעט לפני מעשה ,שוקל את כל האפשרויות, יתרונות וחסרונות ולוקח החלטה

מבחינתי אם היהדות לא נכונה, אין דת נכונה.

זה או אטאיזם או יהדות.

לכפור בדת באופן כללי זאת אופציה הרבה יותר זמינה ומתבקשת מאשר להחליף דת.

היום מחפשים דתות אפילו בסיינטולוגיה.

זה פייק דת.

ותסתכל על אנשים סביבך - הכפירה היא לא זניחה 

הדתל"ש הממוצע לא כופר אלא אחד שהחליט שהתורה והמצוות לא מדברים אליו, פעם שיא הנאורות היה להיות פרופסור לפילוסופיה באוניברסיטה, היום המחלקה לפילוסופיה לא מעניינת אף אחד.

ב' פוסטמודרנה יש לה כפירה משלה.

זה אמנם לא הכפירה של המודרניזם של המאה ה20,

אני חושב זאת כפירה יותר עמוקה.

אכן בעיה קשה.

העולם כיום עדיין ברובו כופר...

אגב, מטעמים לא רעים בכלל.

העולם כיום נותר ברובו מאמין אבל הפוסטמודרניזם כבש חלקים גדולים ממנו.
טעמים לא רעים? עניין של סדר עדיפויות בסולם הערכים, אם מעצימים רק את הפמניזם או ההומניות לדוגמה או רק את הדאגה לחיות מסוימות (בעלי פרוות ונוצות) או הדאגה ללהט"ב ששוברת כל פרופורציה, כל זה לא טעמים טובים או רעים ובכלל לא עניין של טעם אלא של סידור סדר העדיפויות בסולם הערכים.

בכל זאת הכפירה היא לא מעטה בכלל.

במיוחד בצד המערבי של הכדור.

זה בדיוק העניין - העניין הדתי משתנה בתוך סדר העדיפויות.

ממליץ על הספר של הרב יגאל לוינשטיין: "מפת דרכים למבוך הפוסטמודרני" או משהו כזה, לא זוכר אם דייקתי בשם...

לא עולה הרבה כסף בכלל (אני אישית קניתי ממישהו שהזמין בעשרה שקלים אחרי הנחה של שבוע הספר במקום חמישה עשר) וספר ממש טוב שמסביר את כל המושגים ואת כל התפיסה בצורה מופלאה.

וזה הרבה פעמים יוצר מצב שרוצים להיות "חסרי דת"

רק מהות.

מתוך הורדת כל הכותרות, מגלים את המהות. 

ומוצאים משמעות בערכים של אהבה ועשיית טוב לעולם. 

(לא שרק בדרך הזאת מגלים את זה. אבל רואה את זה הרבה לאנשים המתבוננים)

ויש את המקום שחווה פגיעה כלשהי מגורמי דת ומשליך את זה על אלוקים.

ונוצר כעס.

ויש את המקום שחווה מצוקה או חסך בעקבות גורמים לא בריאים בתוך היהדות

וכעת הוא רוצה למצוא את המקום שיאפשר לו למלא את הצרכים האלו 

ועל הדרך בועט ביהדות, כי היא אשמה כאילו... 

 

 

 

הקושי בדור שלנו זה אמון ולא אמונה..

אבל בגדול כן

אבל מרגיש לי טבעי ונכון ומדויק. 

וקיצר. פחות

ויהדות זה לא דת. 

זה זהות נשמתית שיש לה השלכיות מעשיות לעולם הזה בגוף.

 

אולי אני לא מכיר מספיק אבל כמעט ואין תארים שמצריכים דווקא 5 יחל
4 עם הציונים שציינת יכניס אותך לכל תואר
(כמובן שיש תאריכים שמצריכים פסיכומטרי..)

@חן,

 

לגבי אנגלית, בציונים שכתבת הבונוס ב4 יביא ציון גדול יותר. ובכל אופן בעיקר יסתכלו על הציון של הפסיכומטרי.

בכל מקרה אנגלית זה לא תנאי קבלה, הפסיכומטרי רק ישפיע על כמות הקורסים שתצטרכי לקחת באנגלית.

גם בהנדסה לא צריך 5?
(האמת שהנדסה לא רלוונטי אלי)

 

כי גם יש לך בונוס שהוא גם משפיע...

באנגלית בגלל שזאת שפה, אם את חושבת שתצליחי ב4 יח"ל כנראה שאת תצליחי גם ב5 
ממליצה לך לנסות ב-5 ובמקרה ואת מרגישה שלא הולך אז אפשר לרדת.

 

מבחינת מקצועות בעתיד, המקצועות שבדקתי הם לא בדיוק ריאליים אז אולי יש כאלה שיענו לך בצורה יותר רלוונטית.
ממה שאני בדקתי לא ראיתי מקצועות שדורשים דווקא 5 יח"ל אבל תזכרי שיש בונוס בקבלה לאוניברסיטה/ מכללה, אם את ב5 יחל יש 25 נק' בונוס לציון הסופי וב4 יש 12.5 נק' (זה אומר שכשאת מחשבת את הממוצע של הבגרויות אז האוניברסיטה/ מכללה מוסיפים נקודות לפי ציון ויחידות..)
ולרוב, מקצועות ריאליים דורשים פסיכומטרי ככה שבד"כ לוקחים את החלק של האנגלית ולא בכל מקום מתחשבים בציוני בגרות (אותי נגיד הבגרות דיי הצילה בקבלה לתואר אבל יש הרבה מקומות שלא היו מוכנים לקבל אותי כי הפסיכומטרי לא היה מספיק..)

 

והכי הכי חשוב- תהני מהשנים האלה של התיכוןן, אלה שנים מדהימות וחשוב להשקיע בלימודים אבל לא פחות חשוב להשקיע בהתפתחות האישית שלך

 

בכל אופן! אם את מרגישה שאת מסוגלת ל-5 לכי על זה לגמרי והקב"ה יהיה בעזרך!
מאמינה בך שתצליחי 

אני לא מסכימה.

הייתי בחמש, היה לי מזעזע. (ציונים שלא נאה לכתוב אותם אפילו, ועבדתי קשה וסבלתי מכל שניה)

ירדתי לארבע, והמאמץ שהשקעתי היה לא גדול, וגם הציונים שלי היו סביב ה95.

יש פער בין ארבע לחמש, גם במתמטיקה הוא משמעותי.

אני עכשיו ב5 יחל ומקבלת ציונים גרועים ב5 יחל באנגלית...זה סתם מבאס כי יש מורה קשוחה שהמבחנים שלה הם 4 רמות מעל הבגרות אז אולי כדאי לי לרדת לארבע להשקיע פחות ולהתמקד בדברים אחרים גם

 

אם כן אז חכי לשביעית.. 

😅😅😅

 

אלא אם את כבר החלטת שאת עושה 4..

במתמטיקה 4

מתמטיקה הולך ממש טוב

אם את הולכת ללמוד תואר שדורש פסיכומטרי כמעט ולא מסתכלים על מספר היחידות שעשית באנגלית.
(במ"מ זה שונה, יש המון משמעות לתעודת בגרות ריאלית)

כדאי לעשות 4 אנגלית

ולהשקיע ב5 מתמטיקה

 

יותר יעיל להמשך.

 

יש תארים שדורשים רמה גבוהה באנגלית בחלק של הפסיכומטרי, וה תנאי קבלה, ולכן כדאי להשקיע כבר בבגרות.. לעומת זה אם יש ציון טוב ב4 יח מתמטיקה זה לא כ"כ משנה. יש לי חברה שירדה מ5 ל4 במתמטיקה ועשתה תואר במדעי המחשב בלי שום בעיה..

מאשר 60 בחמש

ותחזיק בה חזק עם כל היוצרות וההידורים.

לעשות את רצון ה': לקום בבוקר, להתפלל, ללמוד, להתנהג יפה, מעשים טובים, יום אחרי יום אחרי יום,
זה אידיאל ענקי
אידיאל להיות יהודי טוב 😌

איך אני אוהבת פשטות.

 

מה אתה רוצה לעשות? 

מחפש סיבה לקום בבוקר? 

האידיאל היחיד שיישאר כל החיים זה החיים ובזה צריך לאחוז 

כל השאר חולף.. 

 

אתה מחפש סתם לעשות משו טוב לאומה? 

זה כבר לא קשור לאידיאל שצריך לאחוז בו.. 

הכוונה לעשות טוב יותר ממה שחייב, לתקן את העולם.

 

להיות טוב יותר לא חייב להיות מבוטא בכך שתרים פרויקטים.. 

 

ואין שום מדד של חובה 

הכוונה, אם יש משהו אמיתי בפנים הוא מתבטא גם כלפי חוץ נכון ?
ויש את המדד של חובה בקיום מצוות ודרך ארץ ומידות ויש לפנים משורת הדין.

האם האמיתי זה עכשיו ללכת לעשות איזה משו גדול ולהקים משו או סתם דברים ביומיום שצריכים שיפור.. 

 

אם אתה מדבר מבחינת התורה אז כן נכון

 

והמטרה היא לא להיות אידיאליסט.. אלה להיות איש מעשה.. 

רוב הסיכויים שיש. אולי בשם אחר, כמו- מטרות, יסודות, הנחות יסוד, השקפה. אז קח אחד מהם צעד אחד קדימה, ותשקיע יותר במימוש שלו בחיים שלך. כל אחד מהאידיאלים יש לך יכול להפוך לאידיאל גדול לאחוז בו ולעשות טוב לעולם.

לא חושב שיכול להיות אדם כזה, כי לכל אחד יש נקודה טובה שהיא שמחיה אותו. כמו שהקב"ה 'מצא' את דוד המלך בסדום.
קיבלתי את ה'לקחת צעד אחד קדימה' ועוד יותר את הנקודת אחיזה (אם זו הייתה הכוונה) שדרך אידאל אחד אתה מתחבר לכולם. אולי אני אדייק ואשאל איך מגיעים לאחדות של האידאלים , כי אם אתה מתעסק באידאל אחד, מה יהיה על כל האחרים ?

אני חושבת שכל אחד מוצא את האחדות ואת האיזון בעצמו. יכול להיות אידיאל אחד שמוביל, או כמה. אבל זו עבודת חיים..

 

נ.ב

אני חושבת שזו העבודה של כולנו כפרטים וככלל. להיות עם יד על הדופק. באיזה אידיאל /עניין להשקיע עכשיו, איפה צריך אותי, ואיפה אני יכול/ה לתרום.

זה נראה לי חשוב כי נראה שכל מני אנשים אידאליסטים/ות במהלך החיים , ההרגל והקושי פתאום רק זורמים ושוכחים מי הם ולמה הם עושים מה שהם עושים. איך לא נשחקים?

שנכונה לכל דבר בחיים.

שומעים שיעורים, נפגשים עם אנשים שעושים דברים דומים, מחזקים את עצמינו. נזכרים למה בחרנו בזה.

החשיבות להשאר עם האידאלים מתגברת ככל שיותר קשה לשמור אותה. כי כשאתה בעמדת כח והשפעה יש יותר סיכון להישחק אבל גם יותר רווח כי יש לך יותר השפעה

אבל ברוך ה' הסתדרתי , תודה

יש את הנתיב שלו. מה מפריע לך ?

לא משהו שאפשר להסביר במילים

אני חושבת שזה הרבה יותר פשוט. יש 2 תנועות - דאגה לעצמי ודאגה לאחר. הראשונה לרוב קורית מעצמה (אם לא, צריך לשים לב גם אליה) ועל השניה צריך לעבוד.
וכמאמר הרב קוק, ''צריך אדם להיחלץ ממסגרותיו הפרטיות.. ''
מספיק לעשות את זה ואתה אידאליסט

אז הוא דווקא בעד להרחיב ולהעמיק בזה . למשל הוא מדבר על 4 רוחות שמניעות את העולם. השאיפה לאלוהים, המוסר המוחלט, האמונה והלאומיות (שהאחרונה מלאה מה-3 הראשונות) . והענייו באידאליסטיות הוא להבין שיש הרבה אידאלים שלמענם פועלים בעולם, כמו חסד, ודין ואמת. ושהכל בסוף לשם שמיים .
מה שאת דיברת עליו מזכיר את מה שהרב קוק קורא אהבה להבנתי "צריכה האהבה שתתפשט בלב לכל".

ייתכן כי כך מקובל. ואם הרוב היו סבורים שיותר ראוי עם חולצה הייתי גם זורם עם זה..

הייתי הולך עם בגד ים מלא


משהו כזה

אם זה בשמש חולצה, אם בצל אז בלי חולצה

אבל יש לי דפקה אישית שזה מרגיש לי פשוט דוחה ללכת לים כשיש מולי עשרות גברים עם כרס וגב חשופים...

בגברים החוף הים, כמו שהפוך ברור שאסור.

תמיד !

 

מרגיש ממש לא צנוע /לא נעים להוריד חולצה.

 

אגב, משתדל גם עם כובע ..... [לא להיפרד מהכיפה ...].

 

מבין בהחלט את אלו שבוחרים להכנס ללא חולצה, לא מבין את אלו [וסליחה מראש  !] שבאים בצורה כזו שעדיף שילדים קטנים/ילדות קטנות, לא יהיו בסביבה ...

 

 

בבריכה סגורה רק בגד ים

 

מזמן לא הייתי בבריכה פתוחה/ים (שם יש גם שמש וגם פתוח יותר)

 

פעם הייתי נכנס עם חולצה אבל מזמן הפסקתי

כרגע אני לא מקפיד על לשים כל הזמן חולצה, נראה לי בתור מבוגר זה לא שייך להיכנס כל הזמן בלי חולצה ולכן כשאגדל יותר נראה לי כן אקפיד על זה, כרגע בדר"כ נכנס בלי חולצה עם מכנס קצת מעל הברך כזה...

לפעמים אני כן שם, אבל רוב הפעמים לא...

זה משיקול כזה, לפעמים משיקולים של שמש אולי אני שם, אבל זה כבר נושא אחר...

אז אם זה חוף או קבוצה שברור לכולם שבלי גופיה, אז אני אהיה בלי גופיה,
אבל אם יש אפשרות לא להראות חריג, והרבה פעמים בחוף היום זה לא חריג, כי יש אנשים ששוחים גם עם כובע וגופיה כדי לא להשרף, אז אני מעדיף לשחות אפילו עם חולצה.
אגב, יש בגדי ים מלאים לשחיינים מקצועיים. לפעמים הרצון להיות רק עם מכנסיים הוא בשביל תחושת החופשיות - שאני לא מעריך אותה.

אבל רק בגלל שזה מקום נפרד בהגדרה. בהנחה הלא סבירה שאכנס למעיין או משהו בסגנון אז אשים חולצה.

למה שתהיה בעיה עקרונית?

היות מעין מקום שאינו נפרד בהגדרתו