פורום צעירים מעל עשרים (עמוד 279)

כרגע אני בהסתרה גדולה

כי זכיתי לדעת על מתנה נפלאה שכל אחד יכול לקבל והיא זמן מסוים ביום שאני מדבר עם ה'! (או שותק, לא משנה, נמצא מול ה') המתנה הזאת נקראת התבודדות. ורוב המטרה שלי בכתיבה היא "לגלות הסגולה לעם סגולה" שאנחנו נפלאים וה' אוהב אותנו ורק מחכה שנרים עיניים למעלה...

אגב לחזק אותך רבי נחמן אומר (וכנראה הוא יודע) שדוד המלך היה מתבודד (מדבר עם ה') בעיקר מתחת לשמיכה! וכן מפורש בתהילים "אשחה בכל לילה מיטתי בדמעתי ערשי אמסה) 

לחיזוק הקשר מומלץ ללמוד את תורה כ"ה בליקוטי מוהר"ן תניינא (ואם יש זמן את הספר "השתפכות הנפש" שמרחיבים את הנושא מאוד מאוד)

בהצלחה! אשריך! כמה שחיזקת אותי אין לך מושג.

מדברת איתו הרבה...
לצערי תפילות קצת פחות. לא מוצאת זמן להתרכז ב100%, אבל לדבר איתו זה תוך כדי החיים, תוך כדי הכל.

אני חושבת שזו גדולה להתפלל, בזמנים קבועים, מתוך סידור. פשוט לעצור את הכל, להגיד- 'פוס, עכשיו אני עם אבא'.
זה ממש חסר לי😐

למעשה 22 קשרים:

על היד, העורף, וחמשה קשרים בכל פינה

 

והוא נותן לי גם אוכל. ואויר. ומשכורת. ועוד ועוד.

 

אז בהחלט, בקשר מצוין 

והלוואי והייתי יכולה לחשוב עליו יותר, לחשוב איתו.

 

וכשאנחנו מדברים, אין רגעי אושר יותר מאלו.

ההתבוננות, היא האומנות.
ההתמדה בהתבוננות, היא הנאמנות.

הביצוע, הוא ביצוע מתמיד, ולכן שייך לעניין הנאמנות.

כמו שהרמב"ם מסביר, שהנבואה יכולה להיות אצל נביא אחד פעם אחת בחיים, כמו מישהו שהבריק לו ברק פעם אחת בלילה. ויכול להיות הרבה פעמים, כמו מי שמבריקים לו הרבה ברקים בלילה. ומי שהבריק לו הברק פעם אחת, הוא יודע את האומנות. ואפילו עידו הנביא או עודד הנביא, איש האלוהים אשר בא מיהודה, (עיין סדר עולם עםביאור הגר"א, "סדר עולם" - ברייתא של ר' יוסי בן חלפתא), אז גם אם הבריק הברק פעם אחת, הברק אינו סר, והזכויות ממשיכות הלאה (עיין למשל במעשה של המלך יאשיהו "מה הציון הלז אשר אנוכי רואה" ומה שפירש שם רש"י והמפרשים)

משתדלת שכן

למרות שלפעמים מרגישה שאולי לא מספיק כי לא תמיד ההרגשה נמצאת שם וזה מבאס ועוצר לפעמים בהתבודדות למשל אם כבר מנסים לעשות את זה

מרגיש שתמיד יש מה לשפר, לפחות בשאיפה.

הספרי שואל כיצד אוהב את ה' וממשיך, "והיו הדברים האלה אשר אנכי מצווך"
מי שאוהב את ה' עושה את המצות, ז. א. מקשיב לציווים שלו.

שאלת השאלות...

משתדל, אבל צריך חיזוק דחוף בעניין הזה...

כבר הרבה זמן חושב על זה, והגעתי למסקנה שאני צריך לקנות "מסכת של תפילה" ולהתחזק בעניין התפילה, זה אחד הדברים החשובים...

וגם לעשות יותר התבודדויות בעז"ה בלנ"ד...

אבל כשאני מדבר איתו אני די פתוח איתו, והוא יודע שאני מת עליו...!

אין עליו בעולם, תאמינו לי...!

ומלא פעמים מתכנן ללכת לכל מיני מקומות, בפועל לא תמיד יוצא...

והרבה פעמים זה בערבים כזה, כשאני סתם יושב או שוכב במיטה, אבל לפעמים זה גם בצהרים כזה, או אפילו בבוקר...

בעיקר בתפילות, לצערי או לשמחתי...

שכוייח על השאלה...!!

חשוב מאוד...

אבל האמת שאני מרגיש הרבה פעמים שיותר קל לדבר אל הקיר כי לפחות אני רואה אותו...
הלוואי והייתי מאמין גדול. לצערי הרב אני פצפון אמונה.
אשרי מי שיכול להתפלל בכוונה ולדבר אל השם מהלב!
גם בתפילות אני מרגיש מטופש. לצערי הרב זה מרגיש לי כמו להזריק מים לוריד ולהאמין שזה אנטיביוטיקה.

ככלל יוצא לדבר (בפה ובקול גם בעיקר ברגעי קושי, בתפילות וביומיום כשיש תחושה שהוא דואג ומסדר אותי בדברים הקטנים והגדולים

לקבוע שעה לדבר עם ה' יתברך בבית בחדר או בשדה ולזכות לפרש שיחתנו וליבנו לפניו. אשרינו בהצלחה לכולנו בעז"ה!

 

והזמן עושה את שלו

 

 

 

למשל לאבד אח שונה מלאבד חבר 

אני נזכרת בסבא שלי בכל מיני סיטואציות... ומוזר לי לחשוב שהוא מת. כאילו אשכרה. הוא היה. בשר ודם. ועכשיו הוא לא.. כאילו נעלם..

אבל לגבי סבתא שלי לדוגמא, מרגיש לי שהקיום שלה השתנה...
ז"א פעם הוא היה ממשי, והיום הוא רוחני כזה, הוא נוכח בצורה אחרת... אני עדיין מרגישה אותה איתי, מבחינתי היא קיימת גם אם נפרדתי מהגוף שלה אני חושבת עליה הרבה ופתאום מה שהיא- נשאר לנצח כזה...
המעבר להתייחס אליה מהקיום הראשון לקיום השני זה מה שהשתנה אחרי שעיכלתי.

את יהודה לא עיכלתי עדיין

גם את חיה סולומון ורינה שנרב, לא עיכלתי...

 

(מי שחשב שגילה אודותי פרט, טעה.)

ה' יקום דמו
איזה עצוב זה...

ואני חושבת שיותר קל לי לעכל שאדם מת ולא יהיה איתנו יותר מאשר אדם שנעלם והוא היכנשהו

אף פעם לא הקדשתי זמן כדי "לעכל" משהו...

 

פשוט ממשיכים עם מה שיש בלי לנסות ללמד את המוח משהו שהוא יתרגל אליו...

ואז נופל האסימון כל פעם מחדש שלא תראה את זה יותר

טוב.
הכי קשה עם סבתא שלי, שהיא עדיין חיה אבל לאט לאט מאבדת כוחות.

מי שבאמת "מסכן" הוא בן הזוג, שנשאר בעולם הזה, לבד...

הייתי במשבר נורא. אני זוכר את היועצת שנכנסה לדבר עם כל הכיתה. הרגשתי שהיא זורקת סיסמאות, הרי לא באמת כואב לה כמו שכואב לנו. זאת הייתה תקופה נוראית, בכל רגע ורגע הוא היה חסר. לא נתפס. עד היום בכל פעם שאני ''עולה שלב'' בחיים, בכל אירוע משמעותי שיש לי, אני עצוב כשאני נזכר שהוא אפילו לא סיים בית ספר יסודי...

איכשהו, זה חישל אותי לקראת מקרי המוות הבאים שהיו קרובים אלי.

בגיל כזה, לחוות כזה אובדן, זה באמת קשה.

בזמני היה שוברים שהיו שולחים לך ביחד עם הזימון

הבנתי שמשהו שגוי פה

יש בקרבתך מישהו עם סמארטפון שיש לו nfc?
אם כן - זה לא מסובך אני יכול לפרט.
אם לא- תחפש מקום שבו אתה יכול להטעין בו רב קו ושם תוכל גם להטעין את הנסיעה בחינם.

בהצלחה!!
 

@םםםם

ואם זה היה ניסיון לבדיחה אז הוא נכשל והיא לא מובנת

@שושיאדית, מספיק מעניין?

נו נו... זה לא הצד החזק שלך

בשביל מי שלא הבין, זה ההקשר

אתה מוזמן לפתוח - צעירים מעל עשרים

לפי ההלכה אין איסור על אישה להסתכל על גבר אך יש איסור על גבר להסתכל על אישה

והרסת את הניסוי החברתי

אחרת היינו צריכים ללכת ברחוב ובעבודה עם כיסוי עיניים

אח"כ האתר ייסגר עד יציאת הספר.
חפשי קישור בגוגל/בדפים שלו

תוכל לתת לי קישור?

לא כתוב בקישור?

כאן בערוץ השתלטו אנשים פרועים ומטורפים, עם תחכום מילולי שלא היה מבייש עזי פנים ושקרנים גדולים אמונים על הרמאות

כך שלפי דעתי העולם ידרדר לשפל שלא נוכל לצפות.

עע חיסון קורונה

חופשי...


אה, לא חופשי כי הוא מידבק...

האינטרנט לא טוב ולא רע אלא תלוי באיך אני משתמש בו או מה אני עושה איתו.

השאלה היא האם ככל שיעבור הזמן והתחום יתפתח עוד, על פי רוב  אנשים ינצלו אותו לטובה או לרעה?

זה כבר קיים היום שחלק גדול מהנוער מבזבז את הזמן והכישרונות שלו לריק ולפעמים אפילו לדברים חמורים יותר...

 

עם ההתפתחות בתחום הזה אני רואה בקלות איך שהדור הבא כולו יהיה מכור לחלוטין לזה 

ויהיה להם קשה מאוד להתגבר על זה

אתה למעשה בדברים משחזר את הנבואה שאני ניביתי על תוצאות מעשיהם של הטרולים פה והדומים להם במקומות אחרים.
(בלי לדבר על היחס בין לבין, כלומר בינו ובינם. יש אותך פה, ויש את הטרולים. ואני לא מדבר על היחס בינו ובינם, כי אין הבדל בעניין אמיתי)

העצום של רשת האינטרנט.

כמו שלא מפסיקים לנסוע בכלי רכב בגלל תאונות דרכים…
עושר הנגישות למידע, חיבור בין אנשים, היכולות לעבוד מרחוק (איך היתה נראית שנת הקורונה אילולא היכולת של רבים לעבוד מהבית), אינספור אפליקציות שעושים את החיים נוחים יותר וקלים יותר….

כל הפלטפורמות האלה באינטרנט מייצגות חיים של שקר

כל אחד משחק אותה מישהו שהוא לא/ משתף כל פיפס לאינטרנט בישביל כפית דופמין. 

 

זה ממש מזויף כל הקטע החברתי הזה באינטרנט זה גורם לאנשים להיות זומבים

לדעתי היתרון המשמעותי זה הנגישות למידע.

אבל כמובן שזה מגיע עם חסרונות 

האחיין שלי בן 8 יודע דברים שאני גיליתי רק בגיל 17

 

אבל אני לא יכולה לדעת לגבי העתיד ואני לא אוהבת להמר

הכרתי שם את האיש מחוק מספר 3 של הפורום הזה וחוץ ממנו רוב החברים שלי משם(וכשאני אומרת חברים אני מתכוונת לכאלה שאני בקשר איתם)

גישה למאגרי מידע אינסופיים בכל העולם - אפילו בעולם היהודי-תורני: פרויקט השו״ת לא היה נולד אילולא האינטרנט,

אינספור יישומים שעושים את החיים נוחים וקלים יותר: email, ניהול חשבונות בנק, ביטוח והשקעות. קופת חולים, רפואה מרחוק (יש היום יישומים מעולים להתייעצויות רפואיות מרחוק, בלי להגיע פיזית לרופא), ניווט, מפות, תחבורה ציבורית, לימודים והשכלה, עבודה מרחוק, אתרי חדשות ועיתונות כללית ומקצועית, קניות מקוונות מכל הסוגים והמינים - אופנה, מוצרים לבית…., בילויים, נופש, תרבות ופנאי…

בעתיד אנשים כבר יתחרפנו מכול האינטרנט וינסו להתקרב לטבע ולעוזב הכול...

וכבר עכשיו רואים אנשים מכול הסוגים..

שמתרחקים ומתקרבים יותר לטבע...

 

כמו גם תעשיית הסייבר, שמביאה איתה נצחונות וחורבנות רבים.

 

הרשת היא כמו שדה קרב, עם המון מתמודדים, בגלל שביכולתה לחולל כ"כ הרבה שינויים, בכל פעם השינוי ייטה לכיוון אחר, כל פעם מישהו אחד יחגוג ניצחון והשני את כישלונו...

 

יש בזה יתרון של טכנולוגיה, זמינות מידע, התחדשות.

 

ומנגד-

יש טכנולוגיה שמזיקה למוח, לבריאות ולאיכות הסביבה, זמינות המידע גורמת להרבה תקלות ופגיעות, והחסרון בדבר חדש הוא שאין את הניסיון להתמודד איתו.

 

בקיצור, אינטרנ הוא כלי רב עוצמה שדרושים כוחות ואמצעים רבי עוצמה כדי לדעת איך להשתמש בו.

אם כן, יש הרבה ספרים שעוסקים בפתרון חלומות, בודאי הם יוכלו לעזור. (עיין גם כן בספר קוהלת מה שפירשו המפרשים על הפסוק "כיתרון האור מן החושך". יפה הדבר הזה לעניין הספרים האלו שיעזרו לך)

ההערה הזו חשובה, בפרט בהתחשב בכך, שמופיעים פה בפורומים המון "פתגמים" או ציטוטי רעיונות - ציטוטים מילוליים או "בתרגום חופשי", שאנשים כנראה מביאים מהמקור הנ"ל (בעל החלומות). לכן חשוב להבהיר את הנושא.

שהרי אמנם כתוב בקוהלת "אל תבהל על פיך וליבך אל ימהר להוציא דבר לפני האלוהים, כי האלוהים בשמים ואתה על הארץ, על כן יהיו דבריך מעטים - כי בא החלום ברוב עניין, וקול כסיל ברוב דברים". וכתיב "כי ברוב חלומות והבלים ודברים הרבה" וכתיב בתריה "כי את האלוהים ירא". וכתיב בזכריה "החלומות שוא ידברו"

לא הולך לישון בקרוב (נוהל מוצש😁)
שבת מעולה וקראתי ספר מעולה!

זה שכתב את "האלכימאי" אם את מכירה.

שבת הייתה טובה ממש!
היה אוכל טוב ואנשים שכיף איתם
בליל שבת הלכתי לשכנה וזה משו שלא עשיתי שניםםם ואולי אפילו אפעם (תמיד כולם באים לכאן)

הכנתי את כל השבת לבד, בפעם הראשונה

 

אמ... הנסיבות לא מאד משמחות, אבל יש בזה ממד מספק.

אבל אני לא רואה את זה כ"נפלו"

 

זה היה חלומי ביותר!

 

יום חמישי בלילה זה נודע לי

 

הכנתי את הבישולים וסידרתי את הבית לשבת.

 

יום שישי בישולים בפעם הראשונה בחיי (יצא מושלם, יש לציין) 2 עוגות מהממות ושטיפות.

 

כל השבת גם אני תפקדתי בבית, והיו אורחים, כמו כל שבת...

 

תחושת סיפוק יוצאת דופן, הספקתי המון, תודה לה'.

היתה שבת חמודה, משפחה וחברים..

חביב+-
אם זה היה תלוי רק בי הייתי בורחת לשבת

אבל זה קורה לעתים קרובות, אני לא כל כך אוהבת את שבת.

מה גורם לך לא לאהוב את שבת?

כמו שינה

 

או קריאת חומרים יפים ומעניינים.

 

תפילה רגועה, כשאין מי שמפריע לך, ויש לך את כל הזמן...

 

ואם יש מי או מה שמפריע, אז למצוא תעסוקה איתו.

זה עדיין משעמם

אותי לפחות ...

לבד זה הכי גרוע
לבד זה כמו בבית אבל עם מחשבות *כל* הזמן

זמן עם עצמך על מלא.
לקרוא ספר טוב לנוח לאכול
בלי עומס של אנשים בבית

ויש לי הרבה זמן עם עצמי בבית

אם יורשה לי לשאול 😬

 

התחיל נורא

עכשיו בסדר

 

לילה לבן נעים 

היה ב"ה טוב!
ישנתי מלאא
וגם קראתי ספר.. כיף ב"ה

של הרב ליאור אנגלמן

היה מוזר.
שבתלאסגורהעלעצמה.
באסה.

כל השאר בונוס...😌

לק"י


אבוי אם לא....

כאילו מטרה להתבאס, יש מטרה להתאבל, לכאוב.

החוסר תענוג מאפשר לאבילות.

 

סליחה על הכבדות ;)

לק"י

וכשעובר תשעה באב ואיתו הבעסה, זה די עצוב לשמוח שהוא עבר ואין בית מקדש/ גאולה שלמה.

כל זמן בשנה, כל חג, יורד שפע של קדושה ששייך לאותו חג.
כשאדם בוחר להתחבר לשפע - הוא מרגיש את החג. אם מאיזו שהיא סיבה, בזמן אחר בשנה, נגיד הוא עוסק בדברים שקשורים לזה - "כל העוסק בצורת עולה כאילו הקריב עולה". זה לא אותו דבר, אבל זה משהו. אבל בטבע הדברים, כשעובר החג, גם השפע המיוחד של אותו יום עובר. גם אדם שעשה את כל מה שצריך בחג, אחרי החג הוא יוצא עם הרגשה שעוברת את אותו השפע. גם תשעה באב נקרא 'מועד' - זה שפע שבו האדם חוזר בתשובה גם מתוך הצרה. ושמתמקדים בדבר היותר גרוע שגורם לחזור בתשובה. כשתשעה באב עובר - גם אם אדם ניצל את מקסימום האפשרות - השפע עובר.

זה נשמע פרדוקסאלי

 

נראה לי שמשמעות הימים היא בעיקר לכאוב את מה שכן אפשר להרגיש וללמוד מה זה בית מקדש ואיך הוא כן נוכח בחיים שלנו יותר.

 

זה נשמע לי בהחלט פרדוקסלי
לכתוב מושגים שאין בהם סתירה
ולקרוא לזה פרדוקס

לק"י

האמת שאני לא מרגישה בחסרונו של בית המקדש.
הייתי שמחה לעולם טוב יותר, השאלה אם המשיח יביא לנו את זה או לא.....

סימן שאתה מספיק מרגיש אותו כדי להצטער עליו. יש לך איזה רגש.

אם זה רק רגש של אשמה אז הגיוני אבל צער ממש צריך יחס, קנה מידה, משהו.

 

באמת בימים אלו יש עניין לעסוק ביחס שכן יכול להיות לנו גם עכשיול מקדש ולחסרונו.

לק"י

והאמת שגם "אין לי כח" להרגיש עצב וצער. רוצה להיות אחרי.

אם כן - מניין יש לנו כוחות בשבילם? נקודה למחשבה.

לק"י

יש דברים שלא שואלים אותנו ומביאים לנו עצב במקום.

לק"י

 

לפעמים יש צורך להתחבר לאנשים או למפעלים מסויימים. החיבור עם עצמים אחרים יכול להוליד גם כאב.

הצפייה לישועה ובניין הבית מעוררת כאב אך היא לא כאב בעצמה. הכאב הוא רק תוצאה של המודעות ביחס אליהם.

אין צפייה דווקא לכאוב ימים הללו אלא לעורר את המודעות. ממילא הכאב עולה בין שר הרגשות שעולים ביחס למודעות הזאת. רגשות נעימים יותר ורגשות שנעימים פחות. הרגשת החוסר והרגשת הנחמה.

 

באופן אישי לא מרגישה שתשעת הימים משפיעים עלי בצורה משמעותית...אז לא נאכל בשרי שבוע? לא ניסע לים? לא ביג דיל🤷
בעיקר מה שמעיק עלי זה הצום עצמו.

לק"י

לא האיסורים הספציפיים (אני בכללי לא רגילה לשמוע כמעט מוזיקה, ובעבודה אני שומעת בלאו הכי).

אבל נניח אני ממש צריכה אוורור. אז השבוע נראה לי פחות מתאים לצאת להסתובב בחנויות לכיף....
גם אם טכנית זה מותר.
זה נותן תחושת כבדות כזאת.

והוא בא להגביל אותך אז אתה תסבול ממנו.

כאילו למה לא? מה כבר קרה?

אם כל היתר לא מספיק - אז אפילו רק בגלל זה אני מעוניין בבניין ביהמ"ק...

לתקן באהבת עם ישראל. עצם המחשבה זה גם משהו... הלואי שאשתפר בכך

צריך לנצל את הימים האלו.

 

להעמיק יותר במשמעות של "חורבן ביהמ"ק" זה משהו בלתי נתפס...

 

אתם קולטים שאנחנו חיים בדור, שאין לו בית מקדש?

 

לה' אין בית!! אין לשכינה מקום לשכון בו!

במקום לחשוב על "מוצאי ט' באב"... נחשוב על המהות של ט' באב ולנצל אותה עד תום, ולאורך כל השנה, להשאיר מקום למשמעות הזו.

 

יה"ר שנזכה מהר מאד לחזות בביהמ"ק בתפארתו ולהיגאל כל עמ"י ברחמים ואהבת חינם הדדית.

שונא לא לאכול בשר ☹

למה אומרים שאין שבוע שחל בו?
זה לא השבוע הזה בעצם? תוהה..

אז מה זה אומר? שמותר לאכול בשר ולכבס?

מי שנוהג מנהגי אבלות רק בשבוע שחל בו.... אז אין לו השנה

 

ומי שנוהג מנהגי אבלות בט' הימים... אז לא הרוויח

תשעת הימים הם לא עול שצריך לברוח ממנו. הם נועדו למטרה מסויימת.

 

כמו שאנשים שחג קוטע להם את השבעה מספרים שזה לא עוזר להם אלא להפך, הנפש שצריכה את השבעה.

לאהוב את עם ישראל יותר. לחזור בתשובה (לא צריך לחכות לאלול).

לעלות לבית המקדש בעז"ה

לא ברור. ללמוד יותר תורה כנראה 🤷

קצת ניקיון רעלים ושומנים מן החי...

לא משהו מיוחד, חוץ מלהמשיך לטפס על הקירות בלי שירים ולנסוע מחר לחברה מתוקה .

קודם תנסה למכור ל-20,000 אנשים מסטיק, אחר כך תנסה למכור להם משהו שעולה אלפי שקלים, אחר כך תנסה למכור להם משהו שהרווח שלך עליו הוא 2,100 ש''ח...

תפתח זאפ, תראה כמה סוגים של מחסנים יש בארץ. אתה חושב שמישהו מחכה למחסן שלך? שהוא יהיה להיט? למה אתה חושב שתנצח כרישים כמו כתר?


למעט אנשים בודדים, כל האנשים שהתעשרו בכוחות עצמם עשו זאת על ידי זה שהמציאו משהו חדש, עלו על פטנט מיוחד, הגשימו צורך של אנשים או אף יצרו צורך שלא היה קיים קודם (סטיב ג'ובס אמר פעם שהוא לא ממציא מה שאנשים צריכים, אלא אנשים צריכים את מה שהוא ממציא).

זה לא חייב להיות מסובך או הייטקיסטי, העיקר שזה יהיה חדשני ויענה על צורך של קהל גדול.

הנה למשל סיפור אמיתי:
מישהו הקים פיצוציה קטנה בתל אביב, והחליט לפתוח אותה 24 שעות ביממה. הוא מכר שם כל מה שיש בפיצוציות אחרות: חטיפים, גלידות, סיגריות, בירות וכו'.

לילה אחד, הגיעה לשם לקוחה ושאלה אם יש לו במקרה מטרנה. מה פתאום, הוא ענה לה, ממתי בפיצוציה יש מטרנה?
בלילה אחר הגיע לקוח וביקש חלב, ואחרי כמה לילות הגיעה מישהי בשביל לקנות שקיות לכריכים, שיהיה לה למחר בבוקר.

הבעלים של הפיצוציה קלט שיש פה משהו, ואנשים אשכרה רוצים מוצרי מכולת גם בשעה 3:00 בלילה, והוא הבין שכדאי לו להחזיק מלאי של מוצרים כאלה ולא רק חטיפים וסיגריות.

הפטנט הצליח, המכירות טיפסו, ולבסוף החנות הקטנה נקנתה תמורת *143* מיליון ש''ח - וכך נולדה רשת AP : PM, כמו גם כמה מיליונרים חדשים.

תמציא סטרט אפ.

 

זה הדבר הכי טוב.

 

פשוט לשבת  כמה דקות ולהסתכל סביב, להתעמק בעצלנות שלך ולרצות להמציא משהו שיספק אותה, בדומה למשפט הידוע "אם לא הייתי עצלן, הייתי ממציא רכבל שמשנע את האוכל מהמטבח אל הספה בסלון" אולי תמציא מכשיר שיגיש אותו בצלחת לאותו איש מסכן ולא יעיל

 

עוד רעיון - תפתח תוכנה פשוטה ויעילה.

 

אפליקציה מגניבה.

 

לא חסר

 

בהצלחה! רק אל תשכח לתת אחוזים

 

*תוכנה פשוטה ויעילה למכשיר שקשור לרכבל וכו'

הדרך להרוויח ככה דורשת מוכנות לעבוד קשה מאוד, ואת הסיכוי לא להצליח.

אפשרי להתעשר, אבל הדרך לא פשוטה ולא בטוחה.

(וכמובן אוסיף את דברי חז"ל:
"מה יעשה אדם ויתעשר?
אמר להן: ירבה בסחורה וישא ויתן באמונה.
אמרו לו: הרבה עשו כן ולא הועילו.
אלא יבקש רחמים ממי שהעושר שלו שנאמר (חגי ב, ח) לי הכסף ולי הזהב.
[שואלת הגמרא:]
מאי קא משמע לן? [=מה שמענו מזה?]
[ומשיבה:]
דהא בלא הא לא סגי" [=זה בלי זה לא מספיק]

(גמרא, מסכת נדה דף ע עמוד ב, הסוגריים המרובעים וסימני הפיסוק הם תוספת שלי)

אנשים לא עושים את זה מכיוון שחלקם חפצים בחיי שגרה, בלי לפרוץ גבולות ורעיונות, רוב האנשים שהביאו המצאות מהפכניות, היה באופי שלהם פרצת גבולות ושגרה...

 

ועם כח רצון משיגים הכל, השאלה היא מה אתה רוצה.

אז חיפשתי בגוגל את הדף והעתקתי משם.
ותודה לויקיטקסט

"תחשוב כמו מנצח" על המלצות שלו לאנשים שרוצים להיות מנהלים.

(הוצאת סלע מאיר)

אני אהבתי והרגשתי שהספר נותן השראה ורעיונות להצליח בחיים, אבל לדעתי הוא מתאים רק לאנשים עם ביטחון עצמי גבוה שלא יחטפו פיק ברכיים מלקרוא אותו.
(מהנימוק ההפוך יש ספרי מוסר שלא מתאימים לאנשים עם ביטחון עצמי נמוך כי אז הם ייסרו את עצמם יותר מדי)

יתוקן השבוע

ללכת לטייל עם עצמך בקברי צדיקים 

קבר רחל , מערת המכפלה, הכותל...זה ממש  יוכל להיות נחמד!!

לנסוע לים.

 

טיול בנבכי הנפש

כותל.
התבודדות.
חסד עם הסביבה בדרך המקורית שלך.

מזל טוב(:

רעיונות מקסימים

רוצה ליישם את כולם

שיהיה לך יום הולדת קסום ושנה נהדרת והתגשמות חלומות!

בקצב הזה של יישום הכל המסלול הוא ככה-

טיול בקברי צדיקים. כותל. אחר כך לקנות תכשיט יפה. להמשיך לים. ושם לעשות חשבון נפש עמוק עם עצמך.

תהנייייי😜😜😜

ושיהיה המון המון מזל טוב!!!

 

לא היה ברעיונות אבל אין שום אזכור לאוכל 😳

זה פשוט קריטי לי ממש לאכול מלא שטויות

אבל נראה שנתנו פה אחלה הצעות, אז על הדרך, תפנקי את עצמך במשהו את אוהבת

הם רקמו לי פעם על כל מיני סוגים של בדים, נרתיקים, כריות...

ראיתי שם תיקים למחשב מהממים!

 

ריקמה או דיסק אונקי אפשר ללכת לחנות קולור באיזור אם יש, ליד הבית, כל מיני מקומות שפשוט צריך למצוא אותם...

עד המקלחת הבאה

שכל אדם עובר מב' מסעות בעוה"ז, כנגד מב' מסעות של ישראל במדבר.
ובסוף מגיעים לארץ המובטחת (אולי זה קשור לשם בן מב' אותיות..)

רשי שואל למה נמנו המסעות?
והתשובה שהוא מביא היא כזאת -
היינו חושבים שבמשך 40 שנה במדבר, עמ"י נע ונד בלי הפסקה, כל היום בלאגנים..
באה התורה ומספרת לנו כמה מסעות היו -
14 בשנה הראשונה קודם הגזרה, עוד 8 בשנה האחרונה.
נשארו 20 מסעות ב38 שנה.
לא שזה כיף, אבל זה לא סוף העולם..

וחשבתי שגם המסעות האישיים שלנו דומים לזה -
בהתחלה יש הרבה אתגרים, אם זה בהתחלת החיים (ילדות ובגרות), ואם זה בהתחלה של כל דבר חדש.
וגם בסוף יש הרבה פעמים אוסף של מסעות, בטח בחיים הגשמיים, בזקנה יש קושי.

ושאר המסעות מגיעים במהלך השנים, כל אחד בזמנו.
יש קשים יותר, יש כאלה שצמחנו מהם יותר וכן על זה הדרך.

ובסוף מגיעים לארץ, אשר עיני ה"א בה מראשית השנה עד אחרית שנה..

שנזכה!
שב"ש

ובשניים מהם, שבת וראשון, הצום מתחיל במוצאי שבת.

כלומר אם לכל יום בשבוע (מבין 4 האפשרויות) היה 25% בדיוק (וזה לא בדיוק כך), הרי שיום ראשון מקבל 50%, ומותיר את שלישי וחמישי *ביחד* עם 50% הנותרים.

אגב, אם ט' באב יוצא בשבת והצום נדחה למוצ''ש, אז דיני הצום קלים יותר מבחינת חולים, מניקות וכו'.
השנה זה לא רלוונטי כי הצום חל בתאריך המקורי.

כי ההסתברות שט באב יחול בכל אחד מארבעת הימים אינה שווה.

ט באב חל באותו יום בשבוע בו חל ראשון של פסח, והקביעה של יום ראשון של פסח נגררת בעקבות הקביעה של יום ראש השנה שלאחריו (ראשון של פסח נקבע יומיים לפניו בימות השבוע), וכיוון שראש השנה בשלושה מימי השבוע (א, ד, ו) נדחה ביום ליום ב, ה, וז, אז זה מכפיל את הסיכוי שראשון של פסח יחול בימים ז, ג, וה, ומשאיר את יום א עם סיכויים נמוכים יותר..

זה מיועד רק לצעירים ברוחם...😌

זה אוכל של מבוגרים!

אהבתי מאוד