1. לא יודע נראה לי שלא.
2. חלק כן, חלק ממש לא.

אבל מתעסקת ביצירה ממקום אחר. משהו איכותי זה משהו שיש בו עושר, עומק, התפתחות כלשהי. הוא לא חד מימדי
לגבי מוזיקה, אפשר לקחת שיר להוריד את המילים ולהישאר רק עם המנגינה. המון שירים היום מאד דלים מבחינה מוזיקלית
מצד שני יש כאלה שהמנגינה אצלם מאד עשירה ומיוחדת בפני עצמה. עידן רייכל לדוגמא
לגבי השאלה השניה לא יודעת, לא שמעתי את כל הניגונים, מניחה שזה משתנה. השירים של אברהם פריד נגיד ממש עשירים מוזיקלית

@Rrr

יכולה רק להגיד שבעיניי שיר טוב זה שיר שמצליח להעביר הרגשה כלשהי, כוונה מסויימת, בצורה שהאדם יתחבר וזה יסחוף אותו
מאמינה שיש הגדרה אובייקטיבית לשיר טוב, אם כי אני לא יודעת אותה, ואני חושבת שזה כמו כל דבר בחיים, הטעם שלנו מושפע מהרגלים. ישנם הרגלים טובים יותר וישנם פחות, אבל מי יגיד לנו מהם ההרגלים הטובים? שמעתי ממישהו שלרב לונדין יש הרצאה שלמה על מוזיקה וההשפעה שלה עלינו אפילו בלי קשר למילים, כך שמוזיקה שמשפיעה על האדם טוב ולא דברים שליליים היא כמובן מוזיקה טובה... אבל שוב, אלו לא דברים ידועים.

1 חד משמעית יש מאפיינים של יצירה מוזיקלית שאפשר לדרג. אפשר להתווכח לגבי חלקם, אפשר לדון, יש גם טעם שונה לאנשים... אבל חד משמעית אפשר להגדיר שיר איכותי ושיר גרוע

 

2 לא יודע

1. אני מניחה שיש מדדים אובייקטיביים שהם פשוט עניין של הרמוניה, כמו ביופי.
2. אין לי מושג

מוזיקה היא עניין מאוד סובייקטיבי, כל אדם אוהב סגנון מוזיקה שונה, ויש המון סגנונות, לכן:
1. לדעתי- לא.
היום כל צליל יכול להרכיב שיר או מנגינה כלשהי, יש המון דברים שנכנסים מתחת להגדרה של מוזיקה, ואני אהנה ממוזיקה מסוימת שאדם אחר פשוט לא יכול לסבול ולהיפך. קח לדוגמא קלאסית מול ראפ או אלקטרונית, אין קשר ביניהם, אחד יאהב את זה אחד את זה, אין למישהו זכות לומר למישהו אחר שהמוזיקה שהוא אוהב היא לא איכותית. אם היא ממלאת את התפקיד שלה לאותו אדם היא טובה.

2. עניין של טעם אישי, לדעתי הניגונים הם מוזיקה ברמה אחרת, לא סתם יש ניגונים ששומרים לרגעים מיוחדים מעצם כך שהם עוצמתיים. מניחה שאם אדם בלי קשר לרמת הקרבה שלו ליהדות מחזיק ראש ומתעניין ולומד ובא באמת כדי לשמוע ולהקשיב, הוא יכול מאוד להרגיש את הניגון.

הטענה שלי היא: כל דבר בעולם הוא מדוייק. הכל נברא למטרה מסויימת מסתבר. אם אפילו לצבעים יש השפעה עלינו- צבע כחול מרגיע, אדום מתסיס, צהוב משמח וכולי... אז לצלילים לא תהיה השפעה מדוייקת עלינו?! תחשבי שכל צליל יש לו אופי מסויים והוא משפיע עלינו... אז קובץ של צלילים משפיע בהתאם לצלילים שמרכיבים אותו והסדר בינהם. למעשה, יש שיטה שנקראת: "טיפול בתדרים" (ואח שלי בדיוק מנסה גם את זה..) שזה פשוט להקשיב באוזניות לתדרים מסויימים והגוף איכשהו מרפא... אני בטוחה שלא נותנים לכל פציינט להקשיב לתדרים שהוא בוחר בהתאם להעדפה האישית שלו אלא כל תדר הוא מדוייק, כנראה מתוך היכרות עם המטרה שלו..
אם ככה, מוזיקה איכותית היא כנראה מוזיקה שהשילוב של הצלילים הוא מדוייק בהתאם למטרתם. וצריך לשם זה היכרות מעמיקה עם הצלילים, האפקט שהם יוצרים, והצלילים שישמעו יפים ביחד איתם ויצרו את הרושם הנדרש.
אם בחרנו סגנון- אפשר לעשות את זה טוב ואפשר לעשות את זה גרוע.
ומעל זה- יש סגנון טוב ואפשר לבחור סגנון גרוע.
גם בלי לדעת שהוא גרוע. בסוף הטעם שלנו מושפע מהרגל.
זה ככה גם בבגדים... יש סטייליסטיות שמתאימות את הבגדים למבנה הגוף. זה התאמה של הסגנון למטרה שלו.
ויש סגנון שהוא עצמו מבוצע בצורה טובה, אבל הוא פשוט לא. לדוגמא אפשר להתלבש אלגנט ואפשר להתלבש פרחה- אלגנט הוא עניין של טעם בלבד ואילו פרחה זה יכול להיות טעם של מישהי אבל זה סגנון רע.
זהו סיימתי את המגילה חח
בקיצור, לדעתי אנחנו לא מבינים בזה אבל יש שיר טוב אובייקטיבית גם

גם בבגדים יש עניין של תרבות. יש אנשים שחושבים שהלבוש של ארצות המזרח הוא ממש לא טרנדי ומזעזע וכו' וכו', ויש כאלו שהוא מהמם בעיניהם.

את יכולה לקבוע לעצמך איזה שיר הוא טוב ואיזה שיר הוא לא, אבל אם שיר שאת חושבת שהוא לא טוב עושה למישהו אחר טוב- צריך להבין מכך שלא הכול שחור ולבן, גם במוזיקה.

יש עניין אחר במוזיקה, שלמשל בחסידות אומרים לא להקשיב לכל מיני שירים או לחנים כי זה לא עושה טוב לנפש, אבל לא על זה נשאל כאן בשרשור, אלא על מה קריטריון לשיר טוב, ועל זה לדעתי כל אדם יכול לענות לעצמו.

כמובן שיש קריטריונים מסוימים, שבהם שירים יכולים לזכות בכל מיני פרסים וכו' (מניחה שזה קשור למידת ההשקעה שנראית בעיבוד של השיר וההפקה שלו), אבל יש אנשים שיאהבו אותם ויש כאלו שלא, לכן ברמה הכללית אי אפשר לדעתי לקבוע מהו שיר טוב לאנשים אחרים.

סרט, דמות, שיר/מנגינה

תחפש נושא שמעניין אותך ותמצא המון תמונות להשראה.

מי אמר שלא מבינים? וגם אם לא מבינים כל מילה אפשר לגמרי לחוש את הצער על חיסרון במקדש ושכינה

בכל מקום יש את החרטטנים אבל זה עסק שלהם עם אלוקים בלבד....
ויכולים להיות כנים ולהרגיש את הצער באמת גם אם לא מבינים כל מילה ומילה.

א. אי אפשר לא להבין כל מילה ומילה, ועדיין להצטער ולכבות? 

ב. ההשוואה לכלבלב שלקחו לו את הבונזו - אכזרית, מטומטמת ואינה במקומה. או שאין לך מושג מה זה להיות יהודי ומה זה לרצות גאולה, ומבחינתך אין הבדל בין הרגשות שלנו לבין סתם כלב רעב.

ג. מה הבעיה להיות רעב בצום ולחכות שהוא יגמר? זאת המטרה של הצום, שנתענה. אם לא היינו רעבים והיה לנו ממש כיף לצום, אז המטרה לא הושגה (כמובן זאת לא המטרה הסופית - המטרה הסופית היא שמתוך העינוי נגיע לחשבון נפש וכו').

מהשורה הראשונה התרגזתי, אבל ככל שהתקדמתי תחושת הקבס שלי רק גברה.

לא אומר שאין כאלה שמשחקים אותה. לא אומר שאין כאלה שלא מבינים.

אבל מה אתה יודע על אנשים שבאמת יושבים ובוכים על ההסתר פנים, על ריחוקנו מבית חיינו, על ניתוקנו מאבינו.

מה אתה יודע על אנשים שמשקיעים הרבה כדי כן להבין את כל הקינות. למרות שזה קשה ומתסכל ומציק להבין מה רמז הקליר בכל מיני מילים שהוא המציא.

מה אתה יודע על אנשים שממש לא עסוקים בלהכריז כמה שהם רעבים, אלא באמת הולכים כל היום "כבויים", ממש, מרגישים.

מה אתה יודע על אנשים שבוכים, באמת, מתייפחים. 

מאיפה הבוז הזה?

 

 

 

(אה, ואנשים שאוהבים לומר שאני שונא חרדים, בואו)

ובאמת ממש כל הפוסל וכו',

זה לא בשמיים להבין.

יש סוג כזה של אנשים, שמסוגלים לתקוף את כל העולם, אבל כשהעולם יתרגז על זה שהם תוקפים, הם יחליטו שהעולם שונא אותם כי הם חרדים.

 

 

#בריות שברא הקדושברוכו בעולמו 🤷‍♂️

'ואם זה היה אמיתי הייתי מעריך אבל הבן אדם...'
ויש שלא כאלה. כנראה לא הבהרתי את זה מספיק. דיברתי על האלה שרק מחכים שיגמר הצום ואכפת להם מבית המקדש פחות ממה שאכפת לי מעליית מפלס הים.
בוודאי שיש כאלה שעצובים באמת (ואני בתוכם), אז אם הכללתי יותר מדי אני מתנצל ואומר שהתפללתי בבתי כנסת הליטאים הלא נכונים.

החלטת ש"בבתי כנסת ליטאיים משחקים אותה ובוכים כמו כלבלב"

זו נבזות לומר כך. אין מילה אחרת.

לקחתי לתשומת ליבי. פשוט הבחורים הליטאים בישיבה שלי שאני מכיר הם כאלה.

וכן, יש כאלו.

להתייחס באיזו צורה דווקא לבתי כנסת מסויימים זה קצת עמום.
בזמנו הסתובב וידאו של הרב טל - שהוא דתי לאומי כמובן וממוצא אשכנז [ושמהבחינה התורנית הרעיונית אפשר אפילו להגדיר עד מידה מסויימת כ"ליטאי"] - בישיבתו בתשעה באב, כשהוא פורץ בבכי של דקות ארוכות במהלך המגילה (אם אינני טועה, או אולי בזמן קינות).
גם כל הנוכחים כאילו חיכו ל"אישור הרב" והצטרפו לבכייה.
חשבתי שזה קצת תיאטרלי אבל לרגע לא פרסמתי איזה פיקפוק בכנות המעשה.
אז לא ברור האם התייחסת לבתי כנסת ליטאיים (ישיבתיים חרדיים) דווקא, בגלל ביקורת ספציפית על זרם ודרך מסויימים, או שהתכוונת לבני מוצא מסויים ומנהגיהם בכללותם (בלי קשר להשקפה או המגזר האידיאולוגי), או שזו אולי הערת נזיפה לכל עם ישראל היושבים ביום זה על הארץ ובוכים (בכייה לדורות כמובן, שכשלעצמה איננה בכיית חינם, אלא נובעת מהזיכרון של תוצאת בכיית החינם).

"שאלת הבונוס" שהוספת נשמעת לא קשורה לעניין, אלא לשאלת משמעות חודש אלול ומנהגיו, והאם זה משהו שיוצר תוצאה אמיתית.
אין ספק שבמקרים רבים אמירת הסליחות הופכת לעניין קהילתי שכמעט יוצא מכוונתו המקורית (למשל, התחלת מכירת מקומות לימים הנוראים ברוב רעש ותכונה בדיוק בשעה שלפני ה"אשרי יושבי" הראשון).
אני חונכתי מאז ומתמיד לראות במעמד הסליחות עניין ממשי ומחייב, שמייצר את האווירה הנדרשת טרם יום הדין, ושאין שום אפשרות פרט לכוונה רצינית וגדולה כשאומרים אותן מראש ועד סופן.

בעיני הרבה יותר כנות יש במלמול של שומע תפילה עדיך כל בשר יבואו

 

אנשים שבוכים בכאילו זה באמת לא נעים

 

אנשים שבוכים בצורה שמוזרה בעיני (לדוגמה לבכות בקול בלי הפסק במשך שעה ארוכה) זה גם מוזר לי אבל נו שוין ככה הרגש שלהם עובד מה לעשות

ולא ליד אנשים. אני ראיתי את סבתא שלי בוכה במר ליבה כמה פעמים. יושבת על הרצפה, בוכה, אומרת קינות ומתפללת. בערב תשעה באב

פשוט מוזר לי שבן אדם יום אחד בוכה בקול במשך שעה ארוכה

 

ושבועיים אחר כך הכל טוב טיולים של אוגוסט

 

ואז סליחות עם דמעות ויללות

 

ואז חגיגות של טיולי חול המועד סוכות (טוב, ראיתי מישהו בוכה בהושענות)

 

לבכות בכי מתפרץ רק בתאריכים מסוימים לא מובן לי

אבל שוב, אני מבין שיש כאלה שאצלם זה כך.

 

סבתא שלי לא מטיילת ביולי אוגוסט. אלא אם באים לקחת אותה במיוחד חח. מבשלת, מנקה, מתפללת, מדליקה נרות וקוראת תהילים וסיפורי צדיקים..

בדיוק, אמורים לחגוג בסוכות ולהתאבל בתשעה באב. לרקוד בפורים ולצום בעשרה בטבת.

ברור, אלא מה?

 

הגיוני שמשהו כאן טעון בירור מצידך, אבל תזכור שזה לא "האנשים המסויימים, אלא הייעוד המקורי של הדברים.

ושוב, אינני טוען שזה לא תקין. רק שבחוויה שלי זה מוזר, העולם שלי מאופק יותר

אבילות זו הרגשה פנימית.

וכן, אבלות אמיתית אכן אמורה להגיע עד כדי בכי. 

 

אפילו ספציפית על בכי כתוב באר"י שיעורר עצמו לבכי בחצות. לא על הפרש של חודשיים.. הפרש של שעתיים.

כי כן, ככה זה אמור להיות, ככה זה המצב המתוקן, ככה האידיאל.

אם אני הייתי מביא את עצמי כל יום לבכי ממשי על חורבן בית המקדש, הייתי בכזה דיכאון שלא הייתי מסוגל לעבוד, לא הייתי יכול ללמוד תורה, וחיי החברה שלי היו גוועים חיש מהר.

לבכות *בקול*? וואו, לא זוכר שום פעם שבכיתי בקול, כל חיי.

 

עצבות על חורבן בית המקדש, עד כדי דמעות - מובן מאד. אבל בכי קולני זה משהו שרחוק מעולמי.

כנראה בדיוק כמו שעולמי רחוק מעולמך, ולכן אותה תחושת זרות שאני מציין אתה מרגיש כלפי התחושות שלי

מעגל השנה, הוראות ההפעלה שלו, ודברי הפוסקים והמקובלים עליו, לא נועדו ל"עולמי" או "עולמך", אלא לכולנו.

ייתכן שקשה לנו (כולנו) להבין איך מיישמים זאת נכונה, אבל צריך עדיין לזכור מה הדרך האידיאלית, גם אם אנחנו רחוקים ממנה.

כל הפעולות הרגשיות הן הכוונות חשובות, שנותנות לנו כיוון, והפוסק הכותב מציג איך זה מתבטא בעולם שלו - אצלו או אצל הסובבים אותו.

מי שמצטער צער עמוק על חורבן בית המקדש, אבל הבכי שלו הוא בכי שקט ומועט, כי זאת הדרך שהוא בוכה - זה לא "משהו לא בסדר אצלו, וצריך לחזור למקורות" אלא "יש כאן הבדל מעניין בין העולם שלנו לזה של קודמינו".

בדיוק כמו שאם רש"י היה מזמין אותך לסעודת יום טוב אצלו, אתה כנראה היית סובל מה"שמחת יום טוב" שלו, פשוט כי יש לך הרגלים שונים באוכל, במוזיקה, בבגדים. אז גם בבכי יכול להיות הבדל

אני לא טוען שיש "דין" בבכי מסוג מסויים.

אני טוען שיש דין בהרגשות מתחלפות לפי זמנים.

ואז, כמובן, כל אחד אמור להתבטא איך שהרגשות שלו מתבטאים.

 

מי שכשהוא מאוד עצוב הבכי שלו הוא סוער וקולני - זה אמור להיות הבכי שלו בת"ב ובתיקו"ח. 

ומי שהבכי שלו שקט - אכן לא צריך לחזור לשום מקורות. אבל הוא לא יכול לטעון ש"מוזר איך מישהו אחר עוברמבכי קולני לשישו ושמחו"

אז באמת מה שמוזר לי זה שזה מתבטא בצורה כזו.

עצם העצבות מובנת וראויה

אני מכירה לא מעט אנשים, שבשגרה הם האנשים הכי שמחים שתפגוש, ובתשעה באב הם יבכו בלי הפסקה. כי הם לא מרשים לעצמם להכיר באבל ובכאב הזה כל השנה, צריך גם לחיות ולעבוד את ד' בשמחה. להתמקד בבניין ולא בחורבן.

זו תכונה בטקסים אנושיים "המלאכותיות" הזו. גם בהלוויות אפשר לפעמים לראות חיוכים ב"קבלת פנים" (או איך שלא קוראים לזה)

ומיד אח"כ דמעות שליש בהספדים. להבדיל, גם בחתונות רגעי השמחה מתוכננים מראש בצורה "מלאכותיות". ולפי מיעוט הבנתי, זה לגמרי אנושי, בגלל שקשה עד בלתי אפשרי להישאר "בהילוך חמישי" כל הזמן - לנקז את הרגשות לרגע המתאים. 

 

מי ער? - צעירים מעל עשרים

 

 

וכמה זה דחוף? לא סובל דיחוי או שיש לנו יום יומיים ככה לשבת על זה?

תודה רבה! שכם את תהי רק באור וטוב תמיד

??

אתה חושב שיש עוד חצילים בעולם שאתה יכול להתפלל עליו?

הקב''ה ידע בדיוק למי אתה מתכוון.

יש סיפור מפורסם על זקן שהיה מגיע לחזון איש ויום אחד הפסיק להגיע, והחזו"א שמע שקרה לו משהו אבל הוא לא ידע עליו כלום חוץ מזה שהוא גר ברמת גן. מאז הוא היה מתפלל על "הזקן מרמת גן".

האם סוף הסיפור זה שהזקן הבריא?

אמונת חכמים

 

ותזכור כמה אתה חזק

ואלוף 

לא יודע אם אמונה זה מה שהייתי קורא למה שלומדים, אבל כן, בהחלט

ראיתי, התרגשתי והתחזקתי.

כמה כוח צריך..
מדהים ומחזק
תודה!

אבל... האם יכול להיות שיש אנשים שפשוט מוכשרים בקצת מכל דבר ולא בכישרון אחד שהם יכולים לעמוד בו באופן יומיומי? אני באמת תוהה
כי גם אני כזאת

ששימו לב לא להתבלבל ולהחרים את בנד אנד ג'ריס ישראל, הם האחרונים שצריך להחרים אותם.

לא יהיו יותר לשיווק בעוד שנה וחצי?

אתה מבלבל בין יוניליוור לבן אנד ג'ריז - צעירים מעל עשרים

אז אם רוצים להחרים - לכו תחליפו את המזווה...

 

• תלמה – מותג מזון שהוקם בשנת 1947 ומאגד תחתיו מוצרי דגנים, חטיפים ומוצרי מזון שונים. מותגי דגנים בהם כריות, כמו גם מיונז, וחרדל וכן מותגי החטיפים "כיפלי" ו"פרפר".
• גלידת שטראוס – רכישת אגף "גלידת שטראוס" על ידי יוניליוור מקבוצת שטראוס החלה בשנת 1996 והושלמה בשנת 2014. מותגי גלידת שטראוס: מגנום, גודיז, קרמיסימו, קורנטו, סולרו, שוקובו, קרמבו, טעמקור, בומבה, ננסים, אסקימו, פנטסיה, מסטיגם, פצפצים, שוטס וכן חטיפי גלידה פסק זמן ואגוזי.
• בייגל בייגל – מפעל בייגל בייגל הוקם בשנת 1880 על ידי משפחת אופים שגרה בעיירה קטנה ליד העיר קרקוב ועלתה לישראל בשנת 1933. המותג נרכש על ידי יוניליוור באופן חלקי בשנת 2000, הרכישה הושלמה בשנת 2010. המותג מציע מגוון של חטיפים אפויים.
• ורד הגליל – ורד הגליל הוא מפעל שוקולד שהוקם ב-1986 בעיר צפת. המפעל מייצר טבלאות שוקולד וכן שוקולד לייצור קינוחים בשוק המקצועי. במפעל מיוצרים מוצרי שוקולד תחת שני מותגים: ורד הגליל (טבלאות שוקולד מריר ושוקולד חלב) וקליק (טבלאות שוקולד וחטיפי שוקולד).
• קליק – מותג טבלאות וחטיפי שוקולד אשר נוסד ב-1986.
• קנור – מותג מזון אשר הוקם בשנת 1838 בגרמניה כמותג המומחה בייבוש ובעיבוד צמחים ותבלינים. מוצרי קנור אשר נמכרים בישראל מיוצרים באזור התעשייה בחיפה. מוצרי המותג בישראל כוללים מרקי תיבול, מרקים נמסים, רטבים, קוביות תיבול ועזרי בישול נוספים.
• ליפטון – מותג תה אשר נוסד בסוף המאה ה-19 בסקוטלנד.
• פתית – מותג קרקרים אשר יוצר במקור תחת המותג תלמה של חברת תמ"י (תוצרת מזון ישראלית).
• מזולה – מותג מרגרינות ושמנים אשר הושק בבריטניה בשנת 1964 כחלופה לחמאה ולמרגרינה קשה.
• הלמנ'ס – מותג מוצרי מיונז.
• בלו-בנד – מותג מרגרינה אשר יוצר לראשונה בישראל בשנת 1938 בחיפה.
• 778 – מותג קונפיטורות פרי אשר נוסד בשנות ה-50 במושב בית יצחק. השם 778 נולד משילוב בין שני המשקים שבהם התגוררו היצרנים - משק 77 ומשק 78. פעילות המותג נרכשה על ידי יוניליוור בשנות ה-90.
• אפיכל – מותג עזרי אפייה הכולל סירופים, תמציות וצימקאו.

מותגי טיפוח הגוף והביתעריכה

• פינוק – מותג טיפוח אשר הושק ב-1980 על ידי חברת ויטקו. מוצרי פינוק מיוצרים במפעל "ליוור" בקרית אתא.
• Dove - מותג דאב הושק בישראל בשנת 1996 עם סדרת סבונים מוצקים ונוזליים ודאודורנטים.
• בדין – מותג מרככי כביסה .
• AXE – מותג טיפוח לגברים אשר הושק בצרפת בשנת 1983 והושק בישראל בשנת 2005 כמותג דאודורנטים לצעירים. במספר מדינות בעולם נקרא המותג בשם LYNX.
• Clear – שמפו קליר הושק בשנת 1975. המותג הושק בישראל בשנת 2011. מוצרי המותג כוללים סדרות לגברים ולנשים לטיפול בקשקשים ולמניעתם.
• Vaseline – מותג טיפוח עור בינלאומי אשר נוסד בשנת 1859. מוצרי המותג בישראל כוללים תחליבי גוף וג'ל פטרוליום.
• Rexona – מותג דאודורנטים בינלאומי אשר הושק בישראל ביולי 2010. במדינות שונות בעולם נקרא המותג גם בשמות Sure, Shield, Degree.
• Toni & Guy – מותג טיפוח שיער בריטי הנושא את שמם של המעצבים טוני וגיא מסקולו.
• סיף – מותג ניקוי הבית.

ליוניליוור יש עסקה עם בן אנד ג'ריז שהם ישווקו את הגלידה שלהם בישראל.

(כמו עסקה שיש להם עם המון חברות אחרות)

 

בן אנד ג'ריז החליטו להיות שמאלניים קיצוניים.

(לא רק בתחום ישראל, הם גם אומרים שכל הלבנים גזעניים וכל השחורים קורבנות מסכנים)

ובין היתר החליטו שלא לשווק את הגלידה שלהם בישראל, כי יוניליוור לא מוכנה להדיר את יהודה ושומרון מהמכירות שלה.

בשנה וחצי שנותרה תחרים את בן אנד ג'ריז, לא את חצי מהמותגים בארץ שיוניליוור מייבאת.

 

 

יונילוור היא החברת אם של בן אנד ג'ריז העולמית.

בן אנד ג'ריז העולמית התעקשו מול בן אנד ג'רז ישראל לא לשווק ביו''ש.

 

בן אנד ג'ריז ישראל לא הסכימו ובעקבות כך בן אנד ג'ריז העולמית לוקחת לבן אנד ג'ריז ישראל את הזיכיון עוד שנה וחצי

 

אם את קונה עכשיו בן אנד ג'ריז - את מחזקת את בן אנד ג'ריז ישראל שלא מוכנים להחרים את יוש ובעקבות כך עוד שנה וחצי סוגרים מפעל.

 

אם את לא קונה את החברות של יונילוור את פוגעת כלכלית במי שמרוויח מהמכירות של בן אנד גריז העולמית שהחרימה את יוז

 

 

יונילוור קנתה את בן אנד ג'ריז ועוד המון חברות אחרות.

מה שזה אומר שהחברות האלו ממשיכות לעבוד כרגיל אבל יש להן בוס יותר גדול שחלק מהרווחים הולכים אליו.

זה לא כמו חברת בת.

חברת בת זה שחברה גדולה פותחת חברה קטנה בתחום אחר, אותם אנשים ואין עצמאות. זה שונה מחברה גדולה שקונה חברה קטנה (יחסית)

 

מה שזה אומר שלאנשי החברות הקנויות יש עצמאות במידה מסוימת להחליט החלטות ולא כל מה שהם אומרים בא מחברת הבעלים.

 

לחברות האלו יש סניפים בארץ, 85% ממוצרי יונילוור שמשווקים בישראל מיוצרים בארץ. אלו חברות ישראליות שיש להן בוס בחו"ל.

 

אז הבוס בחו"ל של בן אנד ג'ריז החליט שהם לא רוצים לשווק ביו"ש (שדרך אגב איך זה פתור את ה"כיבוש" לכאורה? לפלסטינים הכבושים לא תהיה גלידה, איך זה לטובתם?)

אז החברה בארץ אמרו שהם לא רוצים לבודד את יו"ש, אז בתגובה בן אנד ג'ריז העולמית סוגרת את הסניף הישראלי.

 

אם כבר להחרים אז להחרים את בן אנד ג'ריז, הרווחים של החברה הישראלית הולכים לעולמית ובן אנד ג'ריז העולמית נותנת חלק מהרווחים ליונילוור העולמית.

 

איך להחרים מותגים אחרים של יונילוור בישראל פוגע בבן אנד ג'ריז העולמית שהם הבעיה? הם מחלקה משלהם ולא בטוח שיונילוור העולמית תומכת בחרם על יו"ש, עובדה ששאר המוצרים שלה משווקים כרגיל.

בן אנד ג'ריז העולמית לא מרוויחה כלום.

בן אנד גריז הישראלית משלמת לה סכום קבוע בלי קשר לאחוזים.

הרווחים של בן אנד ג'ריז הישראלית לא הולכים לעולמית! הם הולכים לבעלים של הישראלים (כי זה זיכיון, לא בעלות) שהוא מפסיד מזה שהוא נגד להחרים את ישראל. כי לא מאריכים לו את הזיכיון!

 

להחרים עכשיו בן אנד גריז זה פשוט לפגוע בחבר'ה הטובים.

 

לעומת זאת ברגע שיונילוור קנו את בן אנד גריז העולמית - הרווחים של בן אנד ג'ריז מגיעים ליונילוור, אמנם יש להם מרחב החלטות עצמאי אבל הרווחים - ליונילוור!

הפרירמידה הולכת ככה:

 

             יונילוור העולמית

             \                      /

בן אנד ג'ריז העולמית       יונילוור הישראלית

                           /                                 /

                 בן אנד ג'ריז הישראלית        שאר מותגי יונילוור בישראל

 

איך לפגוע בשאר מותגי יונילוור עוזר נגד בן אנד ג'ריז העולמית? זה לא נוגע בהם אלא ביונילוור העולמית שככל הנראה לא משתתפת בחרמות האלו.

 

בי אנד ג'י העולמית לא מקבלת רווחים מבי אנד ג'י הישראלית.
קיבלה תשלום זיכיון למשך החוזה וזהו.
עכשיו היא לא תקבל עוד שקל כי הם לא מאריכות את הזיכיון. אז זה מטומטם לא לקנות עכשיו.

ב ליונילוור העולמית יש קייס רציני מול בי אנד ג'י העולמית

אני נגד חרם כלשהו.
אם כבר רוצים לפגוע להם בכיס זה במוצרים האחרים.

לי אין. לישראלי מצוי לא אכפת מיישובי איו"ש, הוא רוצה את הקטשופ והחרדל שלו טעימים וזולים. יוניליוור היא לא סלקום שהתרגשה ממעבר של כמה אלפי לקוחות (חלקם מבלי לדעת זאת, עברו לחברות שמשתמשות בתשתיות של אותה סלקום). לתאגיד בינלאומי שום חרם בקנה מידה של ישראל הפצפונית לא יזיז.

אבל בן אנד ג'ריז היא אגף שם, והוא הבעייתי ונגדו צריך לצאת.

בי אנד ג'י העולמית לא רואה אחוזים מהרווחים.
היא מקבלת תשלום עבור תקופת זיכיון
היא כבר קיבלה אותו!

והיא לא תקבל עוד שקל כי היא לא מאריכה ליצרן הישראלי את הרישיון כי הוא לא הסכים להחרים.

את לא מבינה שאת עובדת הפוך? דופקת את מי שלא הסכים להחרים

באמת אין מה להחרים את הזכיין הישראלי שהתנגד להחרמת יו"ש.

 

אבל איך להחרים מוצרים אחרים של יונילוור שלא מקושרים לבן אנד ג'ריז עוזר?

רוב המוצרים האלו עובדים באותה שיטת זכיינים ו85% מהם מיוצרים בארץ ע"י הכלכלה המקומית.

אז לא את הישראלי אלא את מוצרי יונילוןר.

ושימי לב לשורה הראשונה. 'אז אם רוצים להחרים - לכו תחליפו את המזווה'

ז''א אני לא חושב שיעזור חרם או רלוונטי

חלק מרווחים שלהם הולכים ליונילוור העולמית, אבל הם מפרנסים זכיינים ישראלים ומפעלים בארץ, שלא קשורים בצורה ישירה לבן אנד ג'ריז העולמית.

חרם לא יעזור, וממה שראיתי בכתבות פה אנשים קונים יותר בן אנד ג'ריז ישראל כדי לתמוך בזכיין, זה נראה לי כל מה שאפשר לעשות בישראל.

הם בבעלות, לא בזיכיון

תודה ששיתפת.

גולדה מאיר אמרה את זה על הפרענקים מהפנתרים השחורים..

השני קרע אותי

 

החברה הזאת השתגעה כשחשבה שהם צריכים לפתור את בעיות העולם (בצורה ממש גרועה) במקום למכור גלידה.

ירות

מאוד אוהב לקרוא את מסע המחנות.

אני מרגיש שהוא מאוד רלוונטי לימינו

 

מאמרי הראיה/מסע המחנות – ויקיטקסט

שבת שלום

המכתב הזה ממש ממש פשוט לקריאה

אולי טיפה יותר כתיבה ספרותית אבל לא 'קוקניקית' כבדה.

הוא כתב את זה בעתון בסופו של דבר.

אבל מרגיש לי שלא דקרת את הנקודה.
אין לי בעיה לחשוב שהוא אח שלי. יש לי בעיה כשהו קופה עלי את האידיאלים שלו.
הסיבה היחידה שאין סנהדרין כיום היא שכל אחד בטוח בעמדה שלו ולא מוכן לשתף פעולה עם אחרים בגלל שזה יכפה אותו לעשות דברים שהוא לא מאמין בהם. הגאווה הזאת שיש לכל ציבור שאומר שהאמת אצלו ולכן כיום אנחנו חיים כל אחד לעצמו במדינה אחת.
ההפרדה כיום בין דת למדינה לדעתי זה לא בגלל החילונים אלא בגלל הדתיים כי הפיכת היהדות למשהו מדיני תצריך איחוד התפשרות וענווה של כל הצדדים ומוכנות להיות כפוף לחוקים שלדעתי הם שקר.
באיזה שהו מקום נח לנו עם המצב הקיים של חופש להאמין ולעשות מה שנראה לי לנכון ולהסתמך על דעת רב אחד שאני מאמין בו ולגנות מעשים של ציבורים אחרים.
אבל זה רחוק מהשלמות.

להיות חלק מהמקדש וכמו שלא חכינו לסאטמר כדי להקים מדינה, אז ככה לא צריך לחכות לכולם כדי לבנות עכשיו את המקדש.

6:50 בעז"ה ובהשתדלותנו

בזרימה מתי שהעיניים יפתחו לבד ולא בעזרת שעון מעורר.

שעון מכוון ל 06:30

חופש🥳

מחר אודיע שאני הולך לצאת בהצהרה בשעה שמונה בדיוק.

6:30 תפילה, קימה בערך רבע שעה לפני בעז"ה.

שמתי שעון ל-8:40

קם כררגיל ב8:30-9:00

8 כזה

מאמין שאתעניין בענפים ספיציפיים וגם זה לא באדיקות

|גאה בעצמי|

שחיה, כדורסל, שיט, קפיצה במוט, ריצה ועוד כמה ששכחתי

 

נער הייתי וגם זקנתי!

 

ההתעמלות שצעירי ישראל וכו..
לחילופין, שידע ממה להימנע

לאן אתה מזמין אותי?

 

 

בשביל לפגוש אותך אולי שווה לשלם את המחיר של הצפיה ב"תארבוסיובון" הזו

(עריכה אחרי דברי למנהלת הנכבדה: דוק ותשכח: שצעירי ישראל)

כמנהג בני הישיבות😅

ואני לא כזה קשה להשגה..

שמתי לב שזה צעירי ישראל.
אבל איך נדע מה לעשות?
צריך ללמוד מהטובים ביותר

אבל אף אחד לא לוקח סיכון לעשות את זה ב"קרובה למקום מגוריו" רח"ל, מה תגדנה השכנות? ומה יהיה בשידוכים ה' ירחם?

עושים את זה בפיצוציה הקרובה למקום הישיבה, מקסימום יתפוס המשגיח, אינדבר, יגידו לו שזה מיקרוגל...

 

 

צעירי ישראל הם הטובים ביותר בכל דבר!

אז אפשר לצאת יד"ח בשכונה הסמוכה.
מה נעשה עם השכנות?
שאלה טובה🤷‍♂️

ורואים שאתה לא מבין בספורט, צעירי ישראל לא הכי טובים בכל דבר🤭

שיש עשרים ושניים טמבלים שבועטים? כדוגל? כדורגל? כדוררגל?

קיצר, תנוח דעתך ר' נשמה כללית, נתנו לך עשר במדד הדוסיות. אתה יכול לראות.

שיש שם, אהה כמה אמרתם? עשרים ושנים*? שיהיה עשרים ושנים.. עשרים ושנים טמבלים רצים ורצים אחרי כדור, ועד שמגיעים אליו בועטים בו? שויטים שבעוילום, בשביל מה רצתם?

(ר' שולעם, שם שם)

 

שמע @חמדת66, אני ממש בלבטים קשים עם עצמי. אתה שולח אותי לראות, אבל זה לא מעניין אותי 🤷‍♂️ מה עושים?

 

 

* שנים חמדת, שנננננים. לא שתים

גמאני לא רואה (אא"כ זה תקציר), אם כי כן עוקב אחרי חלק מהתוצאות

שואפת לקום בשבע.

יש לי מלא מה להספיק מחר, אבל עוד לא בכיוון של לישון.

נראלי בתכלס אקום בשמונה

ב5 וחצי

לא חושבת על זה עדיין זה לא משנה

רוקדת עכשיו!!
באלי שמישהו יבוא להתפרע איתייי מי באא

Give me some some of that🎵
🎵...Some of this some of that

או את זה--- באבל איט!

בוקר טוב ישראל

"אף אדם לא אמור להרגיש שהוא מוכרח או חייב לעשות משהו בגלל ההרגשה של השני" ואני חושב שזה בדיוק ההגדרה של מה שקורה כשמופעלת מניפולציה.

אתה ממשיך שזה קשה "כי בסופו של דבר כל אחד מתנהג בצורה אחרת לבני אדם שונים", אבל יש הבדל גדול האם האדם מרגיש מחויב לנהוג כך או שהוא רוצה בזה.

אם יש לי חבר רגיש במיוחד, אני אשמח להתייחס אליו בצורה הנכונה ואשמח שהוא יגיד לי אם הוא נפגע. פשוט כי אני אוהב אותו ורוצה שיהיה לו טוב.

אבל ברגע שאני ארגיש שאני מוכרח לזה והוא דורש יחס מיוחד - זה כבר פחות יבוא לי טוב, ואם הוא ימשיך להכריח אותי זה כבר מניפולטיביות.

שובר למסעדה
שובר למסאג
תכשיט או זיכוי בחנות תכשיטים
סינר עם רקמה יפה
מגבת ענקית עם רקמה
כלי מיטה
ספל למטבח
JBL

1. לא רלוונטי
2. מעניין
3. ישמצב
4. לא
5. לא
6. לא
7. לא
8. לא

תודה!

אם איזה משהו אותה תארגם תטיול

למוזאון כזה

מוזיקה- אולי דיסק בסגנון שהיא שומעת וכד'
אוכל - שובר למסעדה
קוסמטיקה- שיבר פינוק או שובר לטיפול פנים או מסאג'
קריאה- ספר
משחקי חשיבה


שובר לחנויות בגדים
או תכשיטים

אפשר גם משהו אישי/רגשי.

ושישמח אותה.

 

משהו שהיא תכין בעצמה- בסדנה כלשהי

ביקור של מישהו אהוב (אם זה אתה אז ביקור שתהיה פנוי בו וקשוב אליה)

משהו לבית- מפה/ מפית לשולחן קטן/ כלי הגשה. העיקר הפתק הנלווה

 

וכל תחביב אחר שלה- לקחת אותו קצת קדימה. לדוגמה אם היא אוהבת פרחים- אז זר בגודל בינוני. אם היא אוהבת ספרים- אז שובר לחנות ספרים. וכו'

הליכון

פחות...

גם כלול בשאלה למשל
שאני לא מתבאס על עצמי למשל
איך שרפתי את הזמן?
כמה הייתי בפלאפון?
למה ראיתי 3 פרקים מהסדרה הזו ולא פרק? (כל אחד במקומו הוא..)

אין שום בעיה שיהיה זמן פנוי. פשוט להצליח שהוא יהיה מוגדר
וגם שלא תעשה בו דברים שאתה לא רוצה.
למשל במקום לעשות ריצה בזמן הפנוי לשבת מול הטלווזיה..

צריך להחליט  שטוב לו!

להיות במודעת במה שהוא עושה...

 

 

קודם כל אני לא מתיימרת להבין משהו יותר מדיי בנושא

אבל זה אחד הדברים שמאוד חשובים לי בחיים

לכן בדקתי באמת איך להגיע להרגשה הזאת

והבנתי שפשוט צריך להתעסק בדברים שהם חלק מהייעוד שלך.

יש יעוד האידיאל, אבל יש גם הרבה ייעודים קטנים בדרך.

ובסך האישיות שלך, יש דברים שיותר ימלאו אותך ויש כאלה שפחות

מה שיותר ימלא שייך לייעוד ולתיקון וכו'.

זה יכול אפילו משהו קטן.

אם לדוג' העניין שלך בחיים זה שבסוף תפתח איזה עמותת חסד

אז זה אומר שבאישיות שלך יש לך צד של נתינה.

זה אומר שכל פעם שתתעסק בחסד, תרגיש מלאות מסוימת.

 

 עצם המודעות על מה שממלא אותי, גם עוזר לתחושת המלאות והרוגע.

כי כשאני נמצא בעולם בלי הבנה מה אני עושה ולמי ולמה אני מועיל, אז אני באי שקט. 

 

וגם לפעמים אפילו שמצאנו את הייעוד, או שאנחנו חושבים שמצאנו אותו

אפשר להרגיש ריקנות מסוימת

אני אישית מקשרת את זה, לתחושת החמצה בקשר עם ה'.

כי הרבה פעמים אנחנו במירוץ, אבל משהו בקשר עם ה' הלך קצת לאיבוד

ואז יכולה להגיע תחושת ריקנות- תלוי כמה אתה מחובר לנשמה שלך.

 

כי תחושת החמצה וריקנות יכול מאוד להיות איתות של הנשמה של "היי אני פה וגם לי יש צרכים."

 

ואז זה אומר שצריך איזה בוסט הטענה לנשמה שלדעתי זה בעיקר ע"י התבודדות של לפחות שעה.

 

*לפעמים הייעוד קשור גם לנשמה ולמשהו שהוא יותר רוחני, ואז הרגשות מתערבבים שם... 

 

וגם כשאדם נקי מחטאים יש לו שמחה, ואוטומאטית זה ישפיע גם על הסיפוק

וכן גם ידיעת התכלית עוזר להרגשת הסיפוק

וכל עשיה שיש איתה משמעות.

ואיזונים נכונים בין עשיה שהיא משמעות לבין דברים לנפש לכיף לשחרור. 

ככה נהיה מלאים🤭

למה אכפת לנו מאחרים?

להרחבות- תורה רפ"ב ונ"ד בליקוטי מוהר"ן עם מפרשיהם...

 

 

ממשיכים את הדורות, משקיעים בחינוך ילדים.
הכל טוב