פורום צעירים מעל עשרים (עמוד 277)

מקווהשלא דינים או משהו

"האי מאן דבעי למחזי להו, לייתי שילייתא דשונרתא אוכמתא בת אוכמתא בוכרתא בת בוכרתא, ולקליה בנורא ולשחקיה ולימלי עיניה מניה וחזי להו. ולשדייה בגובתא דפרזלא ולחתמיה בגושפנקא דפרזלא דילמא גנבי מניה ולחתום פומיה כי היכי דלא ליתזק"

לא להיבהל. שום שד לא התעסק איתך. סמכי עלי.

הגמרא ההיא אומרת שמי שרוצה לראות שדים - שישרוף שליה של חתולה שחורה בכורה בת חתולה שחורה בכורה, וישים את האפר בעיניים שלו, ואז הוא יראה אותם.

ואין לך ממה לפחד...

רק מזה שאומרים לי "אין לך ממה לפחד"

אני יכול רק להבטיח לך שלא משנה מה קרה איתה, זה לא אומר כלום ולא סימן לכלום.

אני יודע רק מה כתוב בגמרא. לא יודע מה התוכן הפנימי של זה..

שכך כתוב בספר בן סירא: "במה שהורשית התבנונן, אין לך עסק בנסתרות"

אבל העניין הזה באמת נותן מקום לחשוב שיש לחתולים שחורים (או דווקא חתולה נקבה) קשר כלשהו לדברים רעים

לכן אני שואל..

אם כבר, יש לה קשר ליכולת לפתוח עינים ולהבחין בדברים רוחניים..

בכל מקרה, לא חסר גם "מתכונים" אחרים בגמרא, לכל מיני דברים, מכל מיני עשבים וצמחים ואוכלים ובעלי חיים..

זה לא באמת מעיד על כח מיסטי שיש לאחד ממרכיבי המתכונים האלו. מה שכתוב כתוב ומה שלא כתוב לא קשור.

אני לא אומר שזה בהכרח נכון שיש לה קשר לדברים רעים, אלא שכן נותן מקום לחשוב ככה...

נכון זה לא כתוב, אבל יש פה אחד ועוד אחד. 

משהו שגורם לראות דברים רעים, בנאדם מבין שיש קשר ביניהם. 

הייתי שמח לדעת אם מישהו כותב על זה,

כי יש סיבה למה דווקא זה גורם.. השאלה מה הקשר.  זה מעניין

עם עיניים ירוקות*

מרוקאים טוענים שזה מזל רע או עיין הרע...

משהו בסגנון...

שהוא מביא מזל רע

זה ממש לא מרוקאים. להבדיל.

אנשים שהביאו פה את הרמב"ם - טוב.. הוא די דעת יחיד בראשונים

לדעת רוב הראשונים הדברים האלה אמיתיים פשוט יש איסור להשתמש בהם

וזה נכון גם לגבי עין הרע, שדים ועוד.

לגבי מי שהביא את הפסוק לא תנחשו ולא תעוננו

זה לא מוחלט, למשל אם אתה לא תתנהל לפי זה תמיד בכל מצב שלא יהיה - לא עוברים על האיסור

בכלל,

מה שאתה מאחל "מזל טוב", או שכולם מתחילים את הזמן בראש חודש זה בשביל המזל טוב (זה רמ"א מפורש..)

ומאחלת לכם שתיתקלו רק בדברים שישמחו אתכם🙃

אני ממש אוהבת את המשפחה שלי!!

כן יש ירידות אחד על השני אבל חוץ מזה!!

אין על המשפחה שליי!!

וכן אני חברה ממש טובה של הורים שלי..

ושל חלק מאחים שלי

אני מאוד אוהבת את המשפחה שלי ויש לי קשרים טובים עם כולם, אבל זה סוג קשר שונה מחברות.

אבל יש לי בת דודה שהיא בהחלט כמו חברה טובה בשבילי.

המפתח של הבית

אני יכולה להתעמק ולומר

שהתכוונתי לבית הרוחני ולדברים הלא חפצים שקיבלתי מהבית החומרי.

והמפתח הוא לזכור את הדברים האלה ולהתחבר אליהם.

אבל בפשטות,

אין לי הרבה מה לעשות עם המפתח בלי הבית

אז מסתבר שהבית הוא החשוב.

ויותר בפשטות,

פעם אחת נתקעתי מחוץ לבית כי לא היה לי מפתח וזה היה מאוחר אז ישנתי אצל השכנים.

ומאותו יום כל פעם שאני יוצאת אני לוקחת את המפתח גם אם זה בבוקר או בצהרים,

אז הדבר הראשון שאני רגילה לשים בתיק זה המפתח🤷‍♀️

טוב, נראה לי הגזמתי בפירוט.

עם האפר שמונח בסלון

יש לי תיקיות מנוילנות עם זכרונות, פתקים ומכתבים מאנשים, זה נראה לי החפץ הכי חשוב שיש לי.

אבל אם אני ארגיש שמישהו ספציפי מנצל את זה, אז זה ירד.

אין צורך להסמיק - צעירים מעל עשרים

רציתי לשקף ל@בנות יאלה לריב איך היתה נראית התגובה שלו בשרשור ההוא.

ואתה גאה בעצמך. אז עכשיו תדע איך מרגיש מי שקיבל כזו תגובה אחרי שכתב משהו תמים.

לילה טוב

אני הייתי מפרגן לעצמי ב9 

1. נקודות הן תקפות החל מיום ביצוע העבירה למשך שנתיים למי שצבר עד 20 נקודות ולמשך 4 שנים למי שצבר 22 נקודות או יותר ובכל מקרה נקודות ישארו תקפות כל עוד לא בוצעו אמצעי התיקון שהוטלו.
2. נהג שלחובתו רשומות 72 נקודות תקפות או יותר, או נהג שהוטלה עליו פסילה בת 3 חודשים בגין 36 נקודות או יותר ורשומות לחובתו 36 נקודות נוספות תקפות או יותר בטרם חלפו שש שנים ממועד ביצוע העבירה האחרונה מבין העבירות שבשלהן הוטלה הפסילה האמורה, ושתים עשרה נקודות תקפות מתוכן נרשמו לחובתו בשל עבירות שבוצעו לאחר 01/01/2012, ייפסל רישיונו לתשעה חודשים ויחודש לאחר בדיקות במכון הרפואי לבטיחות בדרכים, מבחן עיוני ומבחן מעשי.
3. אמצעי התיקון הינם מצטברים ואין בהטלתם כדי לגרוע מכל סמכות אחרת הנתונה לרשות הרישוי.
4. על נהג הנדרש לבצע קורס בנהיגה נכונה לבצע את הקורס בתוך ששה חודשים, אחרת רשאית רשות הרישוי להתלות את רשיונו.
5. מועד רישום הנקודות במרשם העבירות אינו משפיע על מניין התקופות לעיל. עם זאת, לא יירשמו נקודות בשל הרשעות בעבירות שהמידע לגביהן התקבל 12 חודשים או יותר ממועד ההרשעה.

שיטת הניקוד לעבירות תנועה

עובדה שאף אחד לא יוצא מבית הכנסת של בנט וכהנא. ירידת הדורות.

מי שמסכן את כולנו זה מי שטס לחו"ל ולא מקפיד על בידוד. אלה האנשים שגרמו לגל הנוכחי

סגר של שבוע וחצי היה בולם גם את זה

מתנגדי החיסונים שמרו על זכות האדם על גופו

אנחנו לא חיים בבועה, והאמירה "זו זכותי" לא אומרת שלמימוש הזכות הזאת אין השלכות.

לטוס לחו"ל או לא לשמור על בידוד כשאתה עלול להדביק אחרים זה ממש לא סיפור של זכות בסיסית

זה לא אומר שאין השלכות אם תקפוץ על הראש של אנשים אחרים.

לא להתחסן זו זכות במובן שאי אפשר לתפוס אותך בכוח ולהזריק לך את שבבי המעקב של בל גייטס שגורמים לאי פוריות.

אבל זה לא אומר שאי ההתחסנות שלך היא בחירה אישית שלך שלא משפיעה על אנשים אחרים ועל רמת התחלואה במדינה.

@פשוט אני..

אבל מי שהתחיל את גל הקורונה הנוכחי לא היה מתנגדי חיסונים אלא אנשים שחזרו מחו"ל

והסיבה שהחיסונים לא בלמו את זה - הרי את הגל של הווריאנט הבריטי הם בלמו בלי סגר! - היא כנראה כי החיסונים פחות יעילים נגד הווריאנט הזה, כך שהחובה להתחסן היא נמוכה יותר, לא גבוהה יותר

אז זאת האשמת שווא שקרית

ושוב, לחגור חגורה או לא לעבור באור אדום זה הגבלת תנועה זמנית ולא מאד משמעותית - דומה לבידוד או לאיסור הלא-נאכף לטוס למדינות מסוימות

לחייב אדם לקחת חיסון פוגע בזכות האדם על גופו, שזה הכי בסיסי שיש

להאשכול ה36323 על חיסונים.(ובאופן כללי אין לת'רד הזה לאיפה להתפתח)

ובכל מקרה לא מדובר בשרשור על חיסונים אלא בדיון שמזמן רציתי לפתוח על החוצפה של בנט להאשים מתנגדי חיסונים במחדלי הממשלה שלו, ולהמשיך להאשים אותם כדי לאפשר לו להמשיך עם ההפקרות בנתב"ג ובאכיפה על בידוד

אני כמובן מסכים שישעיהו ליבוביץ' אינו שר"י (אם כי גם לא גדול הדור, הוא מעניין וחשוב, למתקדמים).

וכמו שאמרו פה המידע הזה מתוק רק בפי מחרחרי ריב.

בכ"מ, סתם לידע כללי @נשמה כללית, בתקופה הזו אנשים היו מאוד עצבניים בגלל כל הטירוף של הפיגועים, ולא היו מסוגלים לספוג תעלולים מהסוג הנ"ל. (אגב גם ברגותי עצמו או צוות ההגנה שלו הבינו שהדמגוגיה הזו לא עושה רושם והורידו את שמאי מהפרונט).

לפני כמה שנים שמאי עשה כמה מעשים שלא יעשו (סיוע בהאזנות נגד ישראל) וביקר קצת בכלא האמריקאי. 

זה בוודאי לא מידע מתוק

זה מידע עצוב. אדם אחד עשה דבר רע, והתגובה של הקהל אולי היתה נכונה אבל בוודאי לא מתוקה ולא נעימה ולא נפלאה

בוס שמקלף לך קלמנטינה במשרד? 

בוס משקיען, אין מה לומר

אני לא יכול לומר שכשקראתי את השאלה שלך

לא ראיתי את עצמי על מיטת שיזוף בקנקון, רק אני

ואננס, שותים משקה מכוס עם מטריה קטנה מעל

אבל במחשבה שניה, לאחר שנה שכזו

יכאב לי בעמוד השגרה

ושגרה היא שגרה, לא משנה איזו.

אני זוכר פעם שלאחר שלא עבדתי תקופה ארוכה

לחזור לעבוד היה בשבילי שובר שגרה, באתי עם ניצוץ

בעיניים, נהניתי ממש

והגם שהוא כבה לי אחרי שלוש שעות ואמרתי 

כוסומו כל העולם הזה למה נולדתי למה למה + איפפפ

הבנתי שזה העניין עם שגרה. 

לסיכום,

הייתי בוחר בחופש  

הרבה יותר כיף לבכות על יאכטה

הייתי בוחר שבוע שבוע. 

ברור שחופש. כי אעשה בו דברים שאני מקווה שיהיו מועילים יותר.

אני חושבת אבל שתלוי מה ההגדרה של 'חופש'. מאמינה שרוב האנשים שיוצאים לחל'ת או שבתון למשל, כן ממלאים לעצמם את הזמן בקורסים, לימודים וכ'ו כך שאולי הם לא עובדים, אבל כן יש להם שגרה ותעסוקה, וזה מה שאידיאלי בעיני. (בכלל אני בעד שכל החיים צריך ללמוד ולהתפתח ולא להישאר באותו מקום).

אבל סתם חופש, שאין לבן אדם תוכניות, והוא זורם מיום ליום, זה ממש לא טוב בעיני, בטח שאתה אדם מבוגר ובעל משפחה. אדם צריך שתהיה לו תעסוקה, ושלא יגיע לידי שעמום וריק בחיים. 

לא עובד גם עכשיו.. בתוך בחור בן 16..

אבל זה מאד תלוי..

אם העבודה שלי תהיה מה שבעז''ה היא תהיה.. היא לא תהיה ממש עבודה, זה יהיה בית חב''ד, וזה שליחות, ולא עבודה, שלא מפסיקה לעולם.

כל עבודה אחרת, אם יהיה לי כסף ולא יהיה חסר.. אז יש לי כ''כ הרבה דברים שמסתמא ארצה לעשות, עם המשפחה, בכלל, מקומות שרציתי להיות, דברים שרציתי לעשות, מקומות שרציתי אולי להתנדב, ואולי בעיקר.. דברים שרציתי לקרוא.. ללמוד.. לא מאמין שבתור אדם מבוגר יהיה לי משעמם בשנה הזו..

לנוג''ה..

עקרונית זה יותר הגבלה מבחינת תוכן, מאשר מבחינת הגיל של הניקים שבפורום..

בטלה היא קשה להרבה אנשים.

ויש אנשים שבשבילם חופש גורר בטלה שמביאה לידי שעמום, ולכן הם מעדיפים להמשיך לעבוד.

זה היה הגורם לשאלה - לראות עד כמה אנשים צריכים את מקום העבוה שלהם כמקור תעסוקה

באמת שואלת..

בסגרים של הקורונה שלא עבדתי היה לי קשה, הרגשתי פשוט בזבוז זמן. 

ברור שאפשר לנסות להעביר את הזמן, אבל הקושי (לדעתי) בזה, שמתיש כל הזמן לחפש תעסוקה, ולנסות לקבוע מפגשים עם חברים או כל דבר אחר שיעסיק אותך. 

היתרון בעבודה זה פשוט שיש לך שגרה מסודרת, שעות מסודרות (כשכיר) ולא צריך למצוא מה לעשות. 

אגב, גם נשים שהן עקרות בית- זה עניין כמובן של אופי, אבל עיני זה גם קשה. כמה אפשר להתעסק בנקיון, בישולים וכ'ו? ולהיות עם התינוק התורן כל היום? נשמע לי ממש לא כיף.. (לתק' קצרה זה סבבה בעיני, אבל ממש לא שנתיים- שלוש)

ללא ספק. גם עשר שנים.

ואני אחרי תקופה ארוכה מאוד שחותמת אבטלה ועכשיו צריכה לחזור לעבודה ולא יודעת איך לעשות את זה

כמובן שמילאתי את כל התקופה הזאת בתעסוקות ודברים אחרים  עם סדר יום ברור ולכן העברתי את זה בטוב

תענוג, כל יום בנחת עם הדברים שאני הכי הייתי רוצה להקדיש להם זמן.

לכותב דף שלם מילה אחת ותוך כדי לאומר למשל  , פרניד- חברים וככה להמשיך...

או להימצא שירים על המיילים

לא נראלי שזה עונה לך..

הוא מהשאלות שימיהן כימי עולם.

אין לזה נוסחה קבועה ואחידה לכולם.

מה שיקבע הוא מיקומו של האדם על הסקאלה ודרגת בטחונו. כלומר, שתהיה הלימה בין התנהגותו לבין מיקומו האמיתי.

מה שבכוחותנו - סימן שאנחנו ראויים לנסות להשתדל בשביל להשיג אותו.

מה שלא - סימן שאנחנו ראויים להתפלל עליו.

לא צריך ללכת ראש בקיר נגד המציאות לכן לפעמים אם משהו לא הולך - צריך לשחרר..

זה טיפה עדין מתי כן ומתי לא. זה עניין של שיקול דעת.

שאלת הביטחון וההשתדלות.

קשה לגעת בה בכמה שורות. אז אנסה.

דרכים שונות בעבודת ה' לחיים האידיאליים לרצון ה' יתברך. לחלק הביטחון הוא המרכז (שיטת המוסר ועוד), לחלק ההשתדלות היא המובילה (שיטת הציונות, הרב קוק ועוד), ולחלק גדול יש איזון דק ודינמי מתי נכון לבטוח ומתי להשתדל (חסידות, ועוד רבים).

אני הקטן חושב שהנכון לי מתוך חיפוש לרצון ה' הוא דיוק אישי לדרך האחרונה; שהגבול יהיה במקום בו נרגיש 'כוחי ועוצם ידי'.

זהו קו תלוי אדם, מקום וזמן ובעיקר אידיבידואלי, אך הוא אינו מטושטש. ככול שתפקידנו הוא להשתדל, כאשר אנו באים מתוך שליחות ה' בעולם, כאשר אנו פועלים בכוחותינו שנתן לנו ה', ויודעים זאת. אך כאשר אנו מתחילים להרגיש שהדבר הוא 'אנחנו' ותלוי בנו, אז תפקידנו יהיה ביטחון בו שהוא יתברך יעשה זאת ואנו נסמוך ונבטח בו ונחפש את תפקידנו הבא עלינו לטובה. על אף שאנו יכולים לעשות זאת היטב.

כמובן שלדרך זו שני הכוחות העצומים הללו, ביטחון והשתדלות, שניהם חלק בסיסי מהחיים כולם. וצריך להרחיב ולהאריך.

אך פסקה זו נוגעת לי בלבד.

ודרכי דביקות בדרכי הבורא רבות בחסדיו.

תודה

מניחה שכתב את זה כך כדי שיהיה בהיר וקליט 

 כבר נאמר בברכות  'חייב אדם לברך על הרעה כשם שהוא מברך על הטובה'

אתה מודה לה' למרות שזה רע!

על שמועות רעות מברך דיין האמת על שמועות טובות שהחיינו.

אבל בגדול האמירה שכ-ל מה שרע לך בחיים הוא בעצם טוב לך.

זה לא נכון

יש דברים רעים. עושה טוב ובורא רע נאמר על הקב"ה

ולהגיד שאם לא קיבלתי משהו זה רק בגלל שזה לא טוב לי זה בערך כמו להגיד על עבירות שעשיתי שהם מצוות וה רצון ה' (כי אין אדם נוקף אצבע מלמטה אם אין מכריזים עליו מלמעלה) אז בעצם כל עבירה שעברתי היא היתה מוכרחת להיות ולא תלויה בחירה החופשית שלי ובהשתדלות שלי (יש מי שאומר את זה, ר' צדוק, הרצי"ה אמר עליו שבזה הוא הגזים)

אבל זו עיקר הנקוה. עצם השאלה שלך מראה על הבעיתיות באמירה הזו.

כשאני מודה לאבא שלי (במקרה אידיאלי) על כאפה שהוא נתן לי אני מודה לו כי הוא מחנך אותי ומיישר אותי לי כי כאפה לפרצוף זה דבר טוב

שכרגע מה שאדם לא מקבל זה מה שטוב לבנאדם לצורך התיקון שלו, והוא אמור להודות לה' שהוא מתקן אותו, אבל בטח לא שזה בהכרח הכי טוב בשבילו לכל החיים וככה זה אמור להישאר.

אבל עצם השאלה שלה מראה את הבעייתיות בעמדה הזאת

היא כתבה "לאחרונה קראתי על 'חוק התודה' של הרב ארוש, שבעצם אומר שהמדרגה הכי גבוהה באמונה היא לומר 'אם הקב"ה לא רוצה את זה עבורי - גם אני לא רוצה'" לא מסכים. אני ממש רוצה אחרת, לכן אני מתפלל! ועובד! ומשנה את המציאות!

תגיד לי, זה רק לכרגע אם תתפלל ה' ירה אחרת, אם תעבוד על מידות או על עצמך ה' ירצה אחרת...

היא מציגה את זה כמנוגד לאפשרות הבאה:

מצד שני יש את הגישה ששמה את האחריות על האדם הפרטי ואומרת שאם לא קיבלת אז כנראה לא השתדלת מספיק/לא פעלת בצורה הנכונה/ חשבת מחשבות שחוסמות את השפע מלבוא וכו'

ואני שואלת מה היחס בין הדברים, האם יש יותר משקל לאחריות האישית שלנו - ואם xyz עדיין לא קרה זה בגלל שלא חשבתי/ פעלתי נכון "

ועל הצגת העמדה הזאת כסתירה להשתדלות זה בעייתי.

אאל"ט רבי נחמן או רבי נתן כבר כתבו אם ראית חיסרון או שלא התפללו עליו מספיק או שלא התפללו עליו בכלל - משמע שזה לא טוב, ויכלת לשנות את זה, ולא שינית..

מי שמבין אותו שזה לתמיד...

אני באמת לא זוכר מי מהם אמר את המשפט שכתבת בסוף, אבל זה באמת נאמר..

כך שזה באמת יהיה סתירה לומר שאם ה' לא רוצה אז גם אני לא רוצה - אף פעם.

אלא כנראה הפירוש הוא שכרגע האדם יהיה מבוטל למה שה' רוצה שיהיה - ולא ירגיש כאילו ה' מונע ממנו את התיקון שלו.  אבל כן צריך בזמן הזה להשתדל ולהתפלל כדי לשנות את המצב..

כי את איך שהיאהציגה את הגישה הזו - אני לא מקבל

בשביל אנשים שלא גרים ביישוב, זו באמת חוויה לבקר במקום כזה.

יש גני משחקים 'שווים', ויש בהם הרבה פחות אנשים! יש גם יותר רוח, כי זה בהר (תלוי איפה ביישוב ואיזה יישוב) ויש נוף יפה. (אפשר ללכת למקום שצופה על מקום שאתם מכירים. לדוגמה בדרום הר חברון לצפות על האיזור שאתם גרים. ואז זה מלהיב)

אם יושבים בגינה אחרי צהריים סביר להניח שיהיו שם עוד משפחות מהמקום שאפשר לדבר איתם ולשמוע מהם איך זה לגור שם.

ואם תלכו למקום עם מעיין אז זה בכלל אטרקציה..

זהו באופן כללי. אם את רוצה רעיונות למקומות ספציפיים אז תגידי.

באופן כללי יש 3 'גזרות' של יישובים- 1. הר חברון וגוש עציון, 2. יישובי בנימין 3. יישובי גב ההר. הכי קרוב לדרום זה דרום הר חברון.

ובדרום הר חברון יש אנשים שיותר מכירים-

@נחשון מהרחברון

@חצילוש (מקווה שזה לא אאוטינג🙊)

וההמלצה שאני הכי אוהבת- פשוט לפתוח מפה ולנסוע ליישוב כלשהו, עדיף ליישובים גדולים כי שם יש יותר סיכוי למכולת וגן שעשועים שווה.. יכול להיות שיש באיזה מקום קטיף עצמי של משהו. אפשר לחפש באתר של המועצה המלצות.

אם אתם רוצים ללכת יותר צפונה- אז זה גוש עציון. והלאה ליישובי בנימין. יש בשער בנימין את מרכז המבקרים של יקב פסגות- שזה מעניין גם לילדים.

עוד משהו שפספסתי?

לשביל האבות בגוש עציון

באלון שבות וכזה

אין לי מושג אם זה עוד פעיל או משהו

אבל זה משהו נחמד

אבל לא רואים כמה קרוואנים על גבעה אם זה מה שאת רוצה לראות..

ומעט מהמקום האישי,

אולי לא חוויתי זאת כילד, ואולי מדובר בדור מעט שונה, אבל סבי וסבתי הי"ו היו לוקחים את ילדיהם לטיולי יום כאלו ממש להתיישבות הצעירה והמיוחדת, וכנכד אני רואה כמה הדבר השפיע טובות רבות עד אלי ומעבר. ממליץ בחום.

וקצת פרקטיקה,

אין מה לחשוש מבני דודנו. בדומה לחיות גם בני אדם מריחים פחד ;) ובמי שיש ביטחון הוא הפחות נפגע. אם כי זאת על דעתי בלבד. ולחום, לחוף הים לא הייתם חוששים ללכת? שם לח לאין ערוך יותר...

מציעה-

שמורת עוז וגאון בצומת הגוש- יש שם מתקנים לילדים ומקום לעשות פיקניק או על האש. יש גם בכפר עציון הסמוכה חנות גלידה של 'קצפת' שזה נחמד. (בעצם עכשיו קראתי שוב את ההודעה ואת רוצה משהו ערכי יותר אז יש חזיון אור קולי איפשהו בגוש שמלמד על ההיסטוריה של המקום. (ויש באזור בת עין גם מעיינות.. קיצר יש מה לעשות בגוש)

לגבי הר חברון- יש גינות, אבל חושבת שיש פחות אטרקציות יש בגדול מעיינות באזור אבל כדאי לבדוק ששווה נסיעה לשם. יש גם בסוסיא בריכה, ויש את יער יתיר..

בהצלחה!

עכשיו יש שם רחבה מאד גדולה עם ספסלים לפני המדרגות שיורדים לים.

השאלה אם מותר למנגל שם