משתפת -
חברות שלי, קבוצת בחורות בגיל ה - 17\18 מתכננות לצאת לצימר ל3 ימים בטבריה, בלי תוכנית מדוייקת, אלא "שם נראה כבר מה נעשה"
אחנו גרות באיזור המרכז\דרום.
הם מתכננות ליסוע באוטובוסים....
לא יודעת איך הם מרגישות עם זה בסדר.
אני אפילו לא מחכה לאישור או שלילה של ההורים, כי בעיניי זה חוסר אחריות, סכנה, לא יודעת מה עוד...
אני עדיין בהלם איך הורה כלשהו מסכים לדבר כזה....
אני היחידה המזועזעת?
אם מישהו לא מזועזע, סתם, אני רוצה להבין למה, בקטע רציני.
אבל לא נראה לי כדאי להתנשא. אנחנו מוצאים שדווקא אנשים גדולים ידעו לראות את הערך של כל אדם.
בקשר לענוה יש לי סיפור שהבנתי כמה אני רחוק ממנה. אז הרב קוק כותב לרב אחר שמבקר אותו בחריפות על היתר המכירה, וכותב לו שכשהיו ביחד בישיבה בחו"ל והוא למד מהיראת שמים והמידות תרומיות שלו ומתפלא שנותן היתר כזה.
אז הרב קוק עונה לו על כל הטענות ההלכתיות ואז כותב שהוא לא מבין מה היה לו בכלל ללמוד ממנו.. ושאולי בענוותו הצליח ללמוד ממנו משהו 
(סביר להניח שהתנהגנו אחרת באוטובוס)
ועדין-
אל תהיו כאלה קשות
תבקשי מהם להיות בשקט
לרוב משתדלים.. לא?
הרבה זמן לא נסעתי באוטובוס
אז לא מזדהה עם התחושה שלך
מקווה שתגיעי בקרוב 
לא נוסעת בתחבורה ציבורית
פעם ב כשזה קורה.. אז בהחלט
למתבגרים משני הסוגים
רק בלי אלימות
מתה עליהם
תמיד אני משחקת איתם, מעסיקה אותם, מרגיעה כשהם בוכים.
אני ה'אמא' של האוטובוס
(או שהתכוונת ילדים גדולים
)
בהחלט סיוט. אני רק מבקשת שקט יפה ותקיף
.
אבל האמת התמודדתי עם נסיעות גרועות יותר🙈
(אנשים עם התקפים נפשיים וכד')
לא הייתי פה כמעט חודשיים!!
התייעצות חשובה: ברוך השם יש לי רמה גבוהה באנגלית , אבל יש לי חלום - שבעזרת ה' אגשים - והוא: לדעת לדבר, לכתוב ולקרוא ברמה של שפת אם. והאמת אפילו יותר מכך. לדעת את כל המילים או לפחות את רובם שהם במעמד של "רמה גבוהה"
כבר לפני כמה שנים רשמתי במחברת החלומות שלי לדעת 10 שפות.
כרגע אני רוצה להתעמק באנגלית - מעבר לתואר במשפטים שאני עושה כעת.
השאלה שלי היא: האם לעשות תואר בבלשנות וספרות אנגלית - או שזה מקנה ידע רק ברמה התחבירית מבנית של השפה האנגלית?
אין לי ספק שתוך כדי למידת תואר כזה - זה מקפיץ בכמה דרות את השליטה בשפה- אך האם זו הדרך הנכונה להשיג ספייצפית את המטרה שלי ?
אני אציין פרט חשוב - אני אוטודידקטית (=אני אדם שמסוגל ללמוד חומר רב בעצמו ובאופן שיטתי )- כך לפחות אני מגדירה את עצמי ... ויש לי כמה וכמה פרוייקטים שעשיתי בחיים שגילו לי את זה...
אז אולי פשוט לעשות לעצמי מטרות של למשל- ללמוד 10 מילים בכל יום .. כפוך 365 ימים בשנה
או אוליי ללכת למכוני לימוד אנגלי כגון ברגליטון או וול סטריט או ברליץ וכדו..??
לראות סרטים באנגלית? שירים? סיפורת - להתחיל ברמה קלילה ואז להעלות רמה?
קיצר... עזרתכם בנושא
תודה חברים , ברכת לילה טוב ממני אליכם ))))
זה שלא ציינתי למה אני רוצה אנגלית במת שפת אם - כלל אינו אומר שאני רוצה לעשות זאת בתור תחביב גרדא.
חשבי פעמיים.
יש לי את המטרות שלי.. וכרגע אשאיר אותם בצינעה.
כן.. אני קוראת בגוגל שיש כל מיני מקומות שמחדדים את הידע והשימוש בשפה
אשמח לשמוע דעתם של אנשים נוספים + וכן גם איזה מקום לימודים ממליצים?
איפה אני מוצאים אותם?
של הג'רוזלם פוסט
או לחפש בסביבתך דובר אנגלית מבוגר ובודד
עכשיו בקורונה הרבה מחפשים תעסוקה
ב. לקרוא מאמרים באנגלית בתחום שלך ובתחומי דעת נוספים
וואלה נכון.
מה את אומרת - אולי כדאי לקחת קורס בקטנה כזה.. כי נראה לי שבעולם של ימינו מספיק לעשות מנוי לאיזה חברת עיתונים או באופן דיגיטאלי או עיתון כתוב .. ורק בזה יש המון. חושבת גם כך? עוד רעיונות?
לקרוא CNN
קיבלתי כאן רעיונות נפלאים!!
תמשיכו!!
והעיקר-לשמוח:)טיפה של אוראחרונהתודה על השיתוף..איך אני אוהבת ממים!
אשמח לעזרה.
בעיקרון אני די חדשה כאן.
20+
לא נשואה אבל הייתי בקשר.....
ויצא לי להיתקל במלא פורומים סגורים או כאלו שאני לא יודעת על קיומם.
בעיקרון אני בעיקר מגיבה בפרוזה וכתיבה חופשית אבל יש לי המון מה לומר לעולם📢📢
אז איך אני אדע איזה פורומים קיימים כאן ואיך אפשר להיכנס אליהם?
כאלו שמתאימים לי.
מי שיכול לעזור לי אני אשמח ממש
לאט לאט אני אלמד....
לא נראלי שיש פה מישהו שמכיר אותי.
תודה!
בלוגרים ויוטיוברים.
כאילו אשכרה הם מפיצים את כל החיים הפרטיים שלהם לכל העולם בשביל כסף
ולא רק זה. איך אפשר להנאות מהחיים כשמתעדים ה-כלל.
ואם לא מתעדים אין כסף אחרי זה
אבל ברוך השם זה ב99% לא יקרה 
זה משהו אחר מיוטיוברים ובלוגרים.
הסלביות שלו פחות מתבטאת בחשיפת חייו הפרטיים
מבינה מה את אומרת. עדיין אבל לא משכנע אותי שזה שווה את ההיחשפות האינטימית והמשפחתית
ואת איבוד הנאת הרגע בשימת לב עצומה ועיקרית לתיעוד.
בס"ד
שואלת גם פה למי שאולי כן יודע,
מה יחס היהדות אליו?
יש מקורות מקראיים\חז"ל\התייחסות של מישהו מגדולי ישראל אליו?
הסתכלו עליו כ"בוגד" דווקא?
אשמח לתשובות או מקורות אם יש.
תודה רבה.
ממקורות אחרים
או מכלי שני ושלישי
גם התנ''ך לא כתוב כספר היסטורי - הוא הרבה פעמים מתעלם מהתרחשויות היסטוריות חשובות (גם גיאופוליטיות ואפילו בכל הקשור לממלכת ישראל) ומצד שני מתעסק בכאלו יחסית זניחות מבחינה היסטורית, וגם זה באופן חלקי ומזווית מאוד מסוימת. היסטוריה זו לא המטרה שלו אלא רק כרקע למלוכה ולנבואות, לחז''ל לא היו את אלו ולכן גם לא עסקו בהיסטוריה.
תודה רבה!!
שהוא סוג של דעת יחיד במחקר (מבחינת הקיצוניות בעמדה הזו),
באופן כללי העובדה שכתבו את 'יוסיפון' כן מלמדת על יחס חיובי מסויים...
מקורות מקראיים כנראה שלא יהיו...גם בחז"ל הוא לא מוזכר כלל.
בעל דורות ראשונים דווקא נראה שראה אותו באור חיובי יחסית, אם כי הזיהוי שלו ליוסף כ'פיליפוס' כנראה שלא נכון.
אבל אני לא בטוח, וכרגע אין לי זמן לחפש.
בכל מקרה עם כל הכבוד (ויש כבוד), אז בן ארי הוא אדם אחד ולא בדיוק בר-סמכא בלעדי, וגם מערער על הנחה שדי מקובלת...
ולדעתי גם הגישה שלו היא יותר להלביש את האג'נדה שלו על המציאות
אני גם לא יודע איפה. ב"עולם קטן" לפני כמה וכמה שנים הוא כתב בנושא
ממש חשוב ללמוד אותו. הוא משרש את הקביעה הבדויה והמסולפת שחז"ל התנגדו למלחמה ורוח לאומית. ומעמיד מן היסוד את הסוגיה, ההיסטורית, הערכית, הלאומית והרוחנית.
יש אנשים שבשבילם לקרוא את זה זה ממש תהליך של חזרה בתשובה. אור חדש על כל ההסתכלות היהודית.
גם מי שאין לו כח להכל - שיקרא את נספח א' לפחות.
מותר להפיץ אתזה ככה?
כן כן, במוצהר
והוא מסתמא אפילו שמח..
למיכאל בן ארי יש תפיסה מסוימת
ויפה שהוא כותב ספר בהתבסס על זה
אבל לדעתי התפיסה שלו לא נכונה
(לא רוצה להכנס לפרטים כרגע, אולי בשבוע הבא)
לא אמרתי שהוא צודק מכח זה שהוא בנה תיאוריה.
ותודה רבה לכל העונים..!
תוכלי להזכיר לי אחרי שבת...
בגדול, גם מיכאל בן ארי (במהלך השעות האחרונות רפרפתי על הספר, על אף שהזמן שלי יקר) וגם חגי בן ארצי - שניהם טוענים שניצחנו. או משהו בסגנון הזה. ושהמרד בכלל היה החלטה לאומית ממדרגה ראשונה. ושאם לא המרד, העם היהודי היה מושמד. ומי יודע מה עוד.
זה נכון שגם מרד החשמונאים היה מרד בסיכויים נמוכים, אבל בסופו של דבר הוא הצליח.
כאן מדובר במרד שנכשל כשלון מוחץ. שאבד כל מה שהיינו יכולים לאבד.
אז לכתוב ספר שמסביר שניצחנו, פשוט כי אין רומאים שיכתבו תגובה, זה מיותר וחסר טעם בעיני.
וההדגשה שהמרד אז היה התנהלות נכונה - אולי כן ואולי לא, אבל הכתיבה שלו היא כתיבה אמוציונלית שמנסה להצדיק את השיטה הפוליטית שלו, או משהו בסגנון הזה, ולכן לא אמינה היסטורית.
עובדה, היה חורבן. (בשונה מהמרד של החשמונאים..) 🤷♀️
תודה רבה..!
זה באמת נושא מורכב, לא חשבתי שעד כדי כך 
בן ארי ובן ארצי טוענים שניצחנו, ושאם היו צריכים להחליט מחדש, הם היו מחליטים על המרד מחדש. זה לפחות הרושם שלי ממה שקראתי
אז רגע, בעצם בן ארי בשיטתו מתנגד לכתבים (למשל במלחמת היהודים) של יוסף בן מתיתיהו? מבחינת איך שהוא כתב את הדברים?
ותודה על הספר שצירפת 
אין לי תשובה, בנוסף לזה שלדעתי השאלה לא נכונה.
אין דבר כזה 'דעת היהדות', לגביו או בכלל.
ובכלל חז''ל די התעלמו מרוב הדמויות מהתקופה - פוליטיקאים, אנשי ציבור, כתות אחרות והיסטוריונים (ומה שמעניין שגם הם די התעלמו מחז''ל, כאילו היו שני עולמות מקבילים שזה די דומה ליחסי 'עולם התורה' והעולם החילוני של היום).
הראשונים התייחסו אליו דווקא באמינות, אבל לא היה להם כלים לבדוק.
(מקראיים לא שייך, הוא היה מעל ארבע מאות שנה מסיום כתיבת הספר האחרון בתנ"ך. וחז"ל גם כן לא ממש עסקו בו)
וזו בהחלט שאלה מעניינת, ויפהפיה, ורחבת היקף. וכל כך הרבה קולמוסים נשתברו עליה וויכוחים נתווכחו עליה...
יש טענות שהוא כתב את הספר לאונסו, על פי הוראות הרומאים. אבל יש ויכוח אם זה אכן מספיק תירוץ (או טענות שזה מיישב את "יוסיפון" אבל לא את "מלחמות"). שמעתי מאחד ממגיניו שישנם רמזים מושחלים בספר לכך שהוא לא מתכוון לכל דבריו אלא אנוס על פי הדיבור.. (מצד שני, ידועים דבריו לשמעון שהטיח בו "ההיסטוריה תשפוט אותך" - "היא לא, כי אני הוא הכותב אותה")
ישנו כמובן גם הדיון על ה"עריקה" והכניעה שלו אחרי הקרב ביודפת בפיקודו. הן ויכוח על העובדות ההיסטוריות והן ויכוח על פרשנותם. (יש שטוענים שלולי אותה עריקה הרומאים היו נכשלים, ולא מצליחים בכלל להגיע לירושלים! הזוי לחשוב)
קיצר, נושא מרתק, עמוס, מורכב, חשוב, מעניין, רחב, וכו' וכו'..
בהצלוחה איתו..
(שמעתי שבספר "דורות ראשונים" של הגרי"א הלוי האריך לבאר את הענין, כפי דעתו, אבל לא קראתי בעצמי. ספר חשוב בכל מקרה, אם כי קצת קשה לקריאה)
הדבר הזה
מצד שני, ידועים דבריו לשמעון שהטיח בו "ההיסטוריה תשפוט אותך" - "היא לא, כי אני הוא הכותב אותה"
יש לך מקור לסיפור כזה?
כי אני רואה את זה במבוא של מיכאל בן ארי כציטוט של אירוע דמיוני
אבל שמעתי את זה מגדול מתנגדי שיטת בן ארי. (כמובן: עם ההסתכלות שלו וכו')
כן, לא חשבתי שזה כזה נושא מורכב
מוזר שלא הייתה שום התייחסות מצד חז"ל בהתחשב בזה שבאמת לא נשארו יותר מדי אנשים שהצליחו לתעד מה שהיה בחורבן הבית ונראה שהרבה ממה שאנחנו יודעים היום זה כנראה אולי בזכות התיעוד שלו בספר..
השב"כ עושה צחוק מעצמו
פשוט כתבה הזויה
מהריסייך ומחריבייך.
נופת צוףזה פותר את התסביך
כמו שמחנכים ילד שמה שיעשה לו טוב באמת זה מה שצריך
(נגיד הוא מאוד רוצה לצאת בלי סוודר כשקר בחוץ ומסבירים לו שהוא עלול להתקרר וכן על זו הדרך)
ככה מחנכים את הנפש לרצות ולאהוב את מה שצריך.
הרצון וההנאה לא אמורים להיות סותרים את מה שצריך, זאת השאיפה.
אז נגיד את נתקלת במשהו שאת רוצה, אם זה סותר את מה שטוב וזה מסכן אז ברור שתלכי עם המטרה, תנסי להסביר לנפש למה זה רצון שהוא לא טוב ולתת לה תחליפי הנאה אחרים שישמחו אותה.
אם הרצון יכול ללכת ביחד או שאפילו תואם את המטרה אז למה לא להקשיב לו?
זה המדד נראה לי.;)
הרמוניהאחרונהבתיאוריה זה פשוט... אבל במציאות לא תמיד ברור לי מה טוב בשביל לגרום לעצמי גם לרצות את זה....
קיבל מיונים לטייס ורוצה לשמוע מחבר'ה ששם עכשיו איך זה, כנל גם לעניין הדחיה של המיונים כי הוא סגר בישיבה גבוהה שנה הבאה..
אם מישהו יודע או מכיר, זה יעזור לו מאוד, תודה רבה!!!
איך זה להיות בטייס בתור דתי מבחינת בנים בנות.. ורווק, הוא לא רואה את עצמו מתחיל לצאת לפני סיום מסלול וכ'ו... בקיצור אם מישהו יודע זה יהי מעולה!
מצאתי אצלי, אין לי שמץ של מושג מאין זה הגיע אלי.
אבל זה שייך בדיוק לפרשה שקראנו..
ונוקב...
אין מילים
חדשכאןאין לי מושג.
לא ממש ספונג'ה. רק סמרטוט..
אם אתה מגדיר את הרמת סינון בדרגה גבוהה אז כן זה יחסום לך חלק מהאפליקציות
כי הסינון שלהם לא יכול לעבוד על אפליקציות, רק על הדפדפן.
וכן לפעמים זה מאט את בפלאפון אבל אפשר לחיות עם זה
לאף אחד לא אכפת מה האיכות של הטלפון שלך... הפחד הוא רק מגניבת מידע.
בחברות שלא מאפשרות אפילו סמסונג, זה לא מתוך חשש לגניבת מידע על ידי היצרן או קוריאה, אלא בגלל הקלות היחסית שבה אפשר להתקין וירוס/סוס טרויאני באנדרואיד, לעומת החומה הבצורה יותר של אייפון.
להחליט היום משהו שעושים מחר בבוקר מיוחד
אפילו תוספת מתוקה לאוכל, או סתם טלפון לחברה..
משהו שארגיש בו התחדשות.
היי לך:-*
גם לי יצא לחשוב על זה בהקשר קצת אחר,
של- "איך אני דואגת לזה שיהיה לי כוח בתקופות הפחות טובות שלי?" (כי כידוע, אנחנו עולים ויורדים)
ומה שאני מנסה לעשות זה "לקחת" מהטוב לימים של ההסתר.
נניח, עכשיו אני בתקופה טובה? אז להאיר ממנה כמה שאפשר.. להעצים את עצמי.. להתחזק..
לחשוב קדימה על הימים שיבואו, אבל גם לשמוח מהעכשיו.. ואז, בימים של ההסתר, מצליחים להתקדם עוד קצת, ולהרגיש גם קצת שלימות בתוכנו.
ובכללי, השאלה שלך מעולה, ועצם התשומת לב לזה והרצון כבר יקדמו לשינוי בע"ה.
בהצלחה רבה.
שושיאדיתלהעז יותר ומעבר
קודם כל, כידוע, מילתא דבדיחותא...
לפני שמתחתנים, כידוע, יוצאים לדייטים ורק אז מחליטים אם להתחתן או לא...
אבל כתוב בפרשת משפטים פסוק סותר: "אם בעל אשה הוא ויצאה אשתו עמו"...
ועכשיו נעבור למטרת דבריי, ראיתי במשלי פסוק מדהים שחשבתי שראוי שכל מי שפה יקרא אותו, חשוב מאוד לחיים בלי קשר, וגם חשוב לזוגיות:
"טוֹב אֲרֻחַת יָרָק וְאַהֲבָה שָׁם מִשּׁוֹר אָבוּס וְשִׂנְאָה בוֹ"
פירוש הרלב"ג (רבינו לוי בן גרשום, אחד מפרשני התנ"ך): "טוב ארוחת ירק". טוב לאדם וערב ארוחת ירק עם חברה שתהיה אהבה שם ביניהם יותר משור שמן עם חברה שתהיה שנאה ביניהם כי השנאה תגרה מדון ביניהם ותהיה סבה לרעות גדולות:
פירוש המלבי"ם: טוב ארוחת ירק ואהבה שם משור אבוס ושנאה בו", שראינו שייטב לאדם ארוחה קטנה אם נמצא שם אהבה, שהאהבה תמתיק גם ארוחת ירק, והשנאה תמרר המאכל של שור אבוס, ואין האושר החיצוני והעונג המדומה עקר, רק המנוחה הפנימית והאהבה והבטחון בה', כי בו תתעדן בדשן נפשו:
בקיצור, בחיים יש לנו ערכים מול רצונות. משפחה לעומת קריירה. ברור שפרנסה זה חשוב וכו'...אבל לא לשכוח שצריך גם להשקיע במשפחה ובילדים, ואם בגלל העבודה עכשיו פחות תראה את הילדים והמשפחה אבל תקבל יותר כסף ותוכל לקנות לילדים יותר גדג'טים או פלאפונים, זה לא שווה את זה, הילדים ואשתך יעדיפו שתהיה איתם מאשר לקבל עוד איזו שטות. המתנות זה רק אמצעי להבעת חיבה, אך זו לא מטרה בפני עצמה. היה סיפור על איזו משפחה שלא היה להם הרבה כסף, אבל הם שררה אהבה גדולה בין כולם. לא זוכר את הסיפור לפרטיו במדויק, אבל זה העיקרון. בכל אופן, הילד רצה להביא להורים שלו מתנה ליום נישואים או משהו כזה, אבל לא היה לו כסף. מה הוא עשה...? מכר את המחשב נייד שלו וקנה לאבא שלו דיו לעט הנובע שכ"כ הרבה זמן לא היה יכול להשתמש בו כי לא היה לו כסף לקנות דיו. האבא רצה לקנות מתנה ליום הולדת של הבן, אבל לא היה לו כסף לזה. מה עשה...? מכר את העט הנובע שלו וקנה לילד סוללות למחשב נייד שלא יכל להשתמש בו כי לא היו לו סוללות. בסוף כל אחד נתן לשני את המתנה, והם גילו שעכשיו המתנה לא רלוונטית, כיוון שכל אחד מכר בשביל לקנות לשני מתנה את החפץ, אך הם חיבקו אחד את השני והודו אחד לשני, כיוון שלא היה אכפת להם כ"כ מהחפץ, העיקר המחשבה שהשני הקריב בשבילו ומכר בשבילו חפץ יקר, וזה רק הגביר את האהבה ביניהם.
בקיצור, עדיף שלא כל יומיים ילכו לאיזו מסעדה בשרית שווה או יעשו על האש, אבל תהיה אהבה ואחווה בין כל המשפחה.
עכשיו, לא נכנסתי לפרקטיקה, כל אחד והאיזונים שלו, יש אחד שיכול להסתפק במועט ולא צריך כמעט לעבוד ויכול להיות עם המשפחה שלו בנעימים ולהסתפק במעט כסף, ויש אחד שהסטנדרטים שלו, בין אם זה בגלל המקור שלו ובין אם זה סטנדרטים שהוא צריך לנפש שלו (דווקא לפעמים בגלל חסכים לאדם יש רצון למלא ולהשלים אותם...), יותר גבוהים והוא לא מסתפק במה שפלוני מסתפק, אך העיקרון חשוב מאוד לכל אחד שצריך לשמור על האיזונים שלו.
ונגיד אני, באופן ספציפי, אולי יש כאלו שכן טוב להם, לא יודע, בעיקרון אני נגד זה ולא חושב שבכלל אנשים צריכים לעבוד בזה, לעבוד בהייטק. (לא כעצמאים, זה אין בעיה...ולא חצי משרה או משהו כזה, זה גם סבבה). זה פשוט להקריב את חיי המשפחה בשביל כסף, וזה פשוט לא שווה את זה.
זהו, אני אמרתי את שלי, אתם תעשו עם זה מה שאתם רוצים.
תות"ח!כן, צודקת, באמת יצא די קיצוני...😅
טוב, עדיין, הפואנטה הובנה...
מבחינת החשיבות, זה עדיף מהרבה כסף...
כמובן, לא אומר שלא צריך להשקיע בקריירה וכו'...
בקיצור, הבנתם...😅
תודה על ההערה...!
חוץ מזה, ראיתי בעוד כמה מקומותחצילוש
תות"ח!אחרונהתודה...
קראתי כמובן
דעתן מתחילשתפילותינו יתקבלו לרצון.
