משתפת -
חברות שלי, קבוצת בחורות בגיל ה - 17\18 מתכננות לצאת לצימר ל3 ימים בטבריה, בלי תוכנית מדוייקת, אלא "שם נראה כבר מה נעשה"
אחנו גרות באיזור המרכז\דרום.
הם מתכננות ליסוע באוטובוסים....
לא יודעת איך הם מרגישות עם זה בסדר.
אני אפילו לא מחכה לאישור או שלילה של ההורים, כי בעיניי זה חוסר אחריות, סכנה, לא יודעת מה עוד...
אני עדיין בהלם איך הורה כלשהו מסכים לדבר כזה....
אני היחידה המזועזעת?
אם מישהו לא מזועזע, סתם, אני רוצה להבין למה, בקטע רציני.
זו קבוצת בנות מהכיתה שלי, ש...אם הן היו הולכות לבד, אני יודעת שזה היה נגמר בהרבה יותר מעישונים ואלכוהול...
דברים נוראים יותר שקורים בציבור החרדי...
הן רוצות לשלם על 2 לילות בצימר, הן צריכות עוד בנות, אז הן פנו אל הקבוצה שלי מהכיתה...
הקבוצה שלי הרבה יותר מתונה, אם הקבוצה שלנו תגיע לא יהיו בלאגנים, אלא נתפצל וכל קבוצה תתנהל לפי הסטנדרטים שלה.
אבל נראה לי שהמקום הזה, שהוא רחוק מהבית, להגיע אליו באוטובוס, וקבוצה של בנות... לא בנים.
זה מפחיד אותי.
פשוט אני וחברים שלי גם עושים את זה עוד כמה ימים...
טיול כזה לצפון של ''נגיע ונראה'' אבל זה קצת שונה 
ברור שהם שואלים מה נעשה וכזה
ויש לנו תוכנית בערפול אבל הרוב זה כזה ''יאלה בואו הולכים לשם''
כאילו... אצלינו זה לא ככה, ליסוע באוטובוס זה לא דבר שבשגרה...
וגם לא להיות בחוץ בשעות הלילה.
אז ללכת באוטובוס למקום רחוק ולהיות שם כמה לילות לבד זה בכלל טראומה😅
אם הייתי מוציאה רישיון זה היה אחרת... כי לא היו צריכים לשנע אותי לכל מקום, אבל ככה זה בעיה...
טוב, כנראה אצלינו פחות משחררים מהר...
שושיאדיתטוב אבל בנים זה אחרת...
גיל 18 משוחררים.
אבל בנות צריכות שמירה ופינוק יתר
שושיאדית
זה לא "רק"
ולא מזועזעת בכלל.
יש לי חברות שיצאו לנופש שידעתי שזה יגמר רע- אבל זו הבחירה שלהן.
לעומת זאת יש לי חברות- גם כן באותו הגיל שטסו לאומן לבד, ואני יודעת שזה יצא מצוין.
אם את רוצה להשתתף קחי בחשבון את האווירה שתהיה ואם את רוצה להיות חלק ממנה.
בהצלחה!
שושיאדיתאבל רחוק מדי זה קצת מפחיד
יש לי כמה חברות שנסעו לאילת בטרמפים ומצאו איפה לישון, וגם שאני עולה לצפון אני עולה לישון על החוף בכינר..
אז עוד צימר? שווה רצח!
ואוטובוסים? אני לא כזה הרבה נוסעת..
נראלי זה תרבות שונה פשוט.
רק שהתרבות שלי שונה מחברותיי
וגם אני לא נוסעת באוטובוסים...
בפעם האחרונה שנסעתי קרה לי מקרה ממש לא נעים.
אני לא נוהגת לנסוע באוטובוסים בכללי אז אני הרבה מסתבכת עם הדרכים וזה מציק לי מאד לנסוע בכלי תחבורה מלא אנשים זרים.
טוב... אולי יש לי פוביה, כי אני מתחילה להשמע לעצמי קצת מוזר, אבל זה המציאות.
יש לנו מספיק רכבים בטווח הקרוב
יעל מהדרוםלכל דבר יש צד טוב וצד פחות נוח.
נסי לדמיין עצמך כל החיים עם אנשים ששומרים את צעדייך ומעשייך....
כמובן שזה בא מדאגה אמיתית ומסירות עד כלות.
אבל יש את המושג "אהבה חונקת".
איך את זזה ממקום למקום? טרמפים? הר
מצחיק שאת מראה שיש בעיה אם אוטובוסים, כי היום נגיד רוב החברות שלי נוסעות בטרמפים.
יש לי הרבה חברות שנגיד עושות לעצמם "טיול טרמפים" שכול טרמפ שמגיע הם עולות עליו, ופשוט נתקעות באיזה מקון ומשם ממשיכות. אני תאמת עשיתי את זה, הי מטורף! אבל חסר אחריות
קיצור מה שהבאת, זה לא מתקרב למה שאני מכירה.
אני גם מנחשת שזה בנות חרדיות, בטיול הזה.
קודם כל מהתגובות שלך אני מסיקה שאת באה מחברה הרבה יותר סגורה, ואת בשוק מכל מיני דברים שבציבור הדת'ל הרבה יותר מקובל...
ספיציפי על המקרה הזה אני חושבת שברור שהרבה יותר מלחיץ, אבל באופן כללי חברות שנוסעות כמה ימים לטיול, מה הבעיה?
אני באופן אישי נסעתי מגיל הרבה יותר צעיר עם חברות לצפון, לפעמים בטרמפים ולפעמים באוטובוסים, ומגיל מסוים כבר ישנו במקומות מסודרים. (שמיצינו את השינה בכינר
ברור לי שבתור אמא יהיה לי קשה לשחרר ולהסכים לילדים שלי לנסוע, למרות שאני בעצמי עשיתי את זה שנים, אבל זה חשוב בעיני לתת לילד תחושת עצמאות וחוויה. אני ממש שמחה שההורים שלי לא אסרו עלינו לנסוע לטיולים אלא סמכו עלינו.
אם הם אחראיות, בוגרות ושומרות על עצמם, או שלא .. לא קשור לבחינה הזאת שזה מסוכן, כדאי להם מאוד לתכנן כל יום מה נוסעים.. כי זה אחרי זה יוצר בלאגן ומריבות.. מניסיון..
ומן הסתם, ההורים שלהם יודעים זה .. (ככה שלך עצמך אין מה לדאוג..)
לכי תסבירי לחרדים קלאסיים שכל המידור הזה רק מזיק לילדים שלהם.
יש אנשים שמתחתנים בגילאים האלה..
בגלל זה אמרתי, אם הם בוגרות לגיל שלהם, אחריות ושומרים על עצמם.. וההורים מסכימים .. אז לא אמורה להיות כאן שום בעיה, לא ?
אבל שוב, הגענו לנקודה של מה האופי של אותן בחורות .. אם הם בוגרות או לא .. ויידעו לשמור על עצמם..
אני בתור אשת חינוך, אומרת לך.. שיש כל מיני סוגים של ילדים.. יש ילדים שהם אחראים מאוד, ברמה שהייתה לי ילדה בגן שהיא הייתה 'סייעת שניה שלי' וילדה אחרת, שהייתה בוכה על זה שלילדה אחרת הביאו ממתק ..
אז יש הבדלים ברמות, כמובן ..
אז עם כל ילד צריך לדעת איך להתנהג לפי האופי שלו "חנוך לנער על פי דרכו" .. , וכמובן זה גם מתבטא בגיל הגדול.
זה תלוי מי הן
יש לי כמה חברות נשואות
מישהי כזו לחשה לי שעדיף לנצל את שנות הבחרות עד תום.
אני אישית חושבת על התחום הכלכלי, מאיפה השגת עבודה בגיל 17?
עד מאה ועשרים. מעריכה מאד.
את יודעת... הזמנים של לפני כמה שנים זה לא כמו שנת הקורונה שאילצה הרבה זוגות לא חוקיים(לא מקובלים) להתחתן...
זוג דתיים "חברים" שנאלצו לחתן אותם כדי שהעניין לא יתדרדר.
בחור שהכיר אותה מהאינסטגרם.
שכן שהיא פגשה פעם ליד הבית.
לא חסר מקרים...
הכוונה היתה שזה לא נראה בעיין יפה בעיני ההורים והסביבה, זה הכל.
סליחה על חוסר הנימוס אבל זה לא קשור בכלל למה שעליו דיברתי...
דיברתי על בנות מסוג אחר, כאלו שכן יתביישו בזה.
לא עליכם.וזה מקסים מאד, באמת. שיהיה לכם רק טוב ואושר ועושר! וזה שיא המגניב.
תחילת הדיון היתה על גילאים, לא על אופן היכרות....
שאנשים התפקרו בבית, יצאו החוצה, בין אם ברשת ובין אם ממש לרחוב...
הם רצו לחתן אותם כדי שלא יחיו באיסור.
חברה שאני מכירה...
היא כבר לא גרה בעיר כדי שלא ידברו על הילדים שלה....
חצילושוזה מה שהגדרתי כ"לא אחראי" אבל בעליל...
נכון שאת מסכימה איתי? בעלת ניסיון?
מוכנים מבחינת "בשלים".
אבל יש אנשים ש"מה יגידו" יותר חשוב להם מחינוך אמיתי.
אין לי הסבראין לי הסברבאופן אישי למדתי באולפנא שהייתה אפשרות גם לישון בבית, ובשביעית החלטתי להצטרף לפנימיה בשביל ההוואי החברתי, וחברה, וכי הרגשתי שכל עוד אני חוזרת הביתה הלו'ז שלי הוא בעיקר סביב הלימודים.
בסוף זה עניין של אופי, יש אצלנו בנות שבחרו לא להיות בפנימיה, ובכללי פחות באו לפעילויות ושבתות אולפנא, ולדעתי זה הפסד ממש גדול.
)
מרשים מאוד!הרמוניהאולי בסביבה שלך לא עשו את זה, אבל אני בטוחה שאם חברות שלך היו מארגנות טיול היית רוצה להצטרף, זה חלק מהחוויה בגיל הזה.
אני באמת לא מבינה על מה הזעזוע.. במיוחד אם ישנים במקום מסודר.
במקסימום היינו יוצאות למעיין קרוב לא מסעות עכשיו וזההרמוניהלנוסע עם חברות לעשות כייף לטייל ליהנות
אני התחלתי בואו נגיד ככה בין כיתה ז' לח' רשמי אבל גם לפני לא ממש רשמי אם אחים אחיות לבד לגמרי אז! בין כיתה ז' לח'
וישנו אצל חברים של אחד הורים של החברות בגולן והיה אחלה והיה כייף!!
בהמשך ישנו כבר בחוף כינר חופשיי
והורים שלי סמכו עלי! והאמנו בי שאני יכולה ומאז כול שנה אני נוסעת
מחר אני נוסעת!!!
לא מבינה באמת באמת באמת באמת מה בעיה?
על סכנות את לא שולטת.
וזה מפחיד ככה לתת לילדים להסתובב בחוץ.
לגברים אין בעיה, מגיל בערך 18 זה נראה לי סבבה שילכו לבד.
אבל נראה לי שבנות אפילו עד החתונה אמורות לא לצאת לבד.
יעל מהדרוםאחרונהשפשוט הרצתי לחברות שלי על הסכנה שבדבר והן הבינו. והפנימו
ותכננו משהו הרבה יותר כיף. מאד!!
הולך ברחוב, סבא חביב פונה אלי, מסמן לי עם היד להוריד את האוזניות, מחייך ואומר "המעלית לא עובדת" .. אוקי אדוני המעלית לא עובדת, איך זה קשור אלי?
אמרתי לו אוקי מה…
אחרי שניות ארוכות הוא מפנה אותי לקופסת קרטון, תעזור לי לעלות את זה? אני ואתה ניקח ביחד. אמרתי לו עזוב תן לי לראות אם זה כבד כמו שאתה אומר.. בדקתי , כבד אבל לא ברמה שאי אפשר להרים. קיצר מפה לשם נופל לי האסימון ש- לך תדע כמה קומות זה. נכנסנו לבנין הורדתי את הקופסה על המדרגה הראשונה , הוא: אמרתי לך שזה כבד בוא אני אעזור לך. נשמה , אני רק מכבה את האוזניות הכל טוב. המשכתי לאחר שהוא אמר שיש 4 קומות, לא אשקר שהתנשפתי כי אני לא בכושר, אבל משמיים זימנו מצווה לפני ראש השנה , כל השנה כלום. מדהים איך מזכים אדם משמיים לעזור פתאום, לא יודע, זה לא יכול להיות מקרה.
קיצור אנשים: דברו ותפסיקו לגמגם ולדבר בלחש. תודה
עכשיו עוד מישהי ביקשה עזרה. איזה שאלות יש לאנשים. באה לי אחת קצת מבוגרת, מדברת קצת חלש. אני: הינה עוד צרות. אני עם השיר באוזניות והיא מדברת כאילו אני שומע אותה . מכבה את האוזניות . "כן?" .. היא: אפשר לבקש בקשה? בטח נשמה מה תרצי? עד חצי המלכות. סתם לא באמת אמרתי לה ככה. קיצר היא מתיישבת לידי בספסל, איך אני מעבירה את כל הטקסט הזה לוואטסאפ? אני לוקח את הפלאפון שלה אומר לה הינה יש לך אופציות לבחור למי לשלוח. היא היתה בהלם מנסה להבין איך עשיתי את זה, נתתי נגיעה במסך לאחור, מסביר לה שיש מטוס נייר שהיא רק צריכה ללחוץ עליו ויש לה אופציות למי לשלוח. היא לא האמינה שהאופציה בכלל קיימת 😄
מצווה שניה.
סתם שאלה שעלתה לי הרגע.
טוב זה כבר קרה בשבת ויצאתי קצת טמבל אבל בסדר. לא נדבר על זה כרגע. מי שואל איפה זה עין גנים כשיש גם רחוב כזה וזה גם שכונה?! כן זה אני ששאלת אותו את זה בשבת היי 🙋🏼♂️
חחח מצחיק שאני מגיע לפה פעם ביובל עם סיפורים הזויים …
🤡
אתה צריך שאלת רב האם יהיה מותר לך לאכול קטניות בפסח, שהרי ההבדל הגדול בין עדות המזרח ואשכנזים במספר לילות הסליחות בחודש אלול, זה לכפר על קטניות בפסח אצל עדות המזרח
שנה של קיום משאלות לטובה לכל באי ובאות הפורום
כאשר יש תחושת אבל על אדם שהלך לעולמו,
למרות שהוא לא קרוב משפחה,
ולא חבר קרוב,
ולא בוס,
אלא ''רק'' מנחה ומנטור.
מי שבהרבה מובנים הביאה אותי עד הלום,
ומי שמיליוני בני אדם חייבים לה את חייהם בלי שהם בכלל יודעים.
נוחי בשלום,
פרופסור עדה יונת.
אשמח אם זה לא יהיה הנושא כאן...
היה לך קשר איתה. הערכת אותה. עשית איתה דרך. הכי הגיוני בעולם.
היא האשה היחידה, גם בזה היא היתה פורצת דרך לשבור את תקרת הזכוכית.
יהי זכרה ברוך.
לוועדת פרס נובל מאז מארי קירי אין שום תקרת זכוכית
בפועל היתה רק אחת
לא היו גונבים ממנה את הגילוי
אמר לו פפוס מי הביאך לכאן אמר ליה אשריך רבי עקיבא שנתפסת על דברי תורה אוי לו לפפוס שנתפס על דברים בטלים
מעגל דמים ללא קץ או עוצמת נצח: התודעה היהודית שתכריע את האויב
החרות הפצועה של מדינת ישראל, המנסה לבנות את ביתה הלאומי ללא זיקה עמוקה לשורשיה ולקודש, גובה מאיתנו מחיר דמים יומיומי וכואב. אנו מוצאים את עצמנו במרדף אינסופי של "כיבוי שריפות" מול פני רוע משתנים: פעם אלו בלוני תבערה ועפיפונים המכלים את שדותינו, פעם נחילים של כטב"מים ורחפני נפץ המאיימים על ערינו, ופעם מטחי רקטות, מנהרות ופיגועי טרור מגוונים. אנו ניצבים מול מציאות שבה אין לנו רגע של שקט; מציאות שבה אנו לא מפסיקים לכבות דליקות פיזיות וביטחוניות, מבלי לראות את האופק או את הקץ.
בכל פעם שאנו גוברים על איום אחד, מיד צומח איום אחר במקומו. הניסיונות לפתור את הבעיה בכלים טקטיים, טכנולוגיים או צבאיים בלבד דומים לטיפול בסימפטום ולא במחלה עצמה. אנו משיגים שקט זמני, אך נכשלים פעם אחר פעם מלגמור את הסיפור עד הסוף ולעקור את האיום מן השורש — משום שהשורש האמיתי הוא רוחני במהותו.
אירועים אלו אינם יד המקרה. הטרור הבלתי פוסק, על כל סוגיו וטכנולוגיותיו, הוא תזכורת רוחנית וקיומית רבת עוצמה. האויבים מציקים לנו, אך מלמעלה מכוונים אותנו בניסי ניסים — באמצעות מסרים שמימיים שאין לנו ברירה אלא להקשיב להם — להבין שאיננו יכולים להסתמך על כוחנו ועוצם ידינו בלבד. המציאות דוחקת בנו לחזור "מלא על מלא" לשורשינו העוצמתיים, המוצקים והקדושים.
הטרור והלחימה האינסופית ייפסקו רק מכוח נחישותנו המוחצת, שתנבע מתוך זהות יהודית מבוררת. ברגע שנתחבר לשורש הנשמה המשותפת של עם ישראל, יתקיים בנו: "כל המקום אשר תדרך כף רגלכם בו לכם יהיה" (דברים יא). נחישותנו הרוחנית והמעשית תנפץ את אשליות האויב, כהבטחת התורה: "ונתתי שלום בארץ... ורדפתם את איביכם ונפלו לפניכם לחרב" (ויקרא כו). אז, מתוך עוצמה פנימית בלתי ניתנת לערעור, יסתיים מעגל כיבוי השריפות ויראו כולם את ניצחוננו המוחלט: "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך" (דברים כח).ל
קטן מידי.
תעבור למצב מחשב
ואז הגדלה/הקטנה על ידי צביטה
החל מלפני כחודש שהחלפנו את הckeditor הנוראינב tiptap.
עכשיו הכל מובן.
