פורום צעירים מעל עשרים (עמוד 287)

מקווה למצוא עבודה בתחום שלי.

ושנה הבאה תהיי עמוק עמוק בתחוםשלך(לא ברמה של לטבוע, ברמה שתספק אותך ותשאיר לך חיים לעצמך

להיות יהודי ואדם יותר טוב.
אומרים
שצריך לשאוף ל100 כדי להגיע ל50 אחוז, אז אני מקווה שעד שנה הבאה אני יצליח לכבוש את כל היתר הרי ולשקוע בתורה. (אני מודע לזה שצריך גם לא להתבאס כשלא מגיעים ל100)

אמן שתגיע לשלמות ותשמח בהשתלמות(: 

ואחלה חתימה יש לך, לגמרי עין טובה חיים טובים!

אלוקים ישמור אני אהיה נשואה ומבוגרת

למה ככה? יש נשואות צעירות;)

מה שכן כנראה כבר לא תהיי לגמרי חופשיה

בנתינה לאחר בלי לצפות לתמורה

באמונה בסביבה שיכולה להגיע רחוק, ועזרה לכל מי שאני יכולה לעזור לו להתרומם

ובעיקר להיות שלימה עם עצמי, לאהוב ולשאוף גבוה

אמן שתגיעי לשם!

שאלות קשות לעת ליל 🥳

זה הזמן למחשבות והרהורים.

ספריו בפסיקה על כל מקצועות התורה שנהוגים כיום. הטור הפך מיד לפופולרי מאוד במיוחד בארצות אירופה. ה'בית יוסף' כתב עליו את פירושו המקיף ושניהם ביחד הפכו לספר הכי פופולרי ויסודי של סיכום חז"ל ודברי הראשונים ופסיקה עד היום הזה.

רבי יעקב גם כתב פירוש לתורה ובעיקר נודע החלק הייחודי של רמזיו בתורה.

גם תואר שני ביד.

קשה מדי לדמיין
בטוחה שאהיה יותר מחוברת לעצמי
ו... נראלי שזה דבר טוב

שומר לעצמי את השינוי שיגיע בעזה הרבה לפני עוד שנה(:

למה עוד שנה?
אני מסתכלת כמה תהליכים זזו היום..

הודו לה׳

התכוונתי כזה לדמיין את עוד שנה.. רציתי לכתוב עוד 20 שנה אבל בסוף החלטתי להפחית.
לא בקטע שאי אפשר להשתנות עכשיו. בקטע של מה יהיה שונה עוד שנה.. מבינה?


כנל @מישהו איתי וזה טוב גם שאתם שומרים לעצמכם🙃

עוד שנה? אני לא יודע איפה אני מחר
אבל בחלומות שלי אני נשוי בישיבה עובד את ה' באהבה ובשמחה גדולה

וואי אינשאלה אמן בעזרת ה'. שתהיה נשוי בישיבה אבל לא רק, שתעמוד לפעמים גם;)

ושעד שנה הבאה תהיה כבר לים שלם ולא תשאר רק חצי....

כל יום אותם מניינים, אותן ארוחות, שעות קבועות בעבודה, סדר יום קבוע לילדים, עיתים קבועים ללימוד תורה, קפה/יציאה קבועה עם אישתי, וכו'.

מסתבר שבלילה אמורים לישון או משהו

אני לא נרדמת

בשבת היה יארצייט של הרב'ה מצאנז, אחת הדמויות הגדולות שהיו כאן.
איבד בשואה אשה ו11 ילדים, התחתן שוב ונולדו לו 7 ילדים.
הקים בארץ בית חולים (לניאדו), מפעלי תורה (מפעל הש"ס) ועוד ועוד (וגם הרב'ה של רב אושר וייס)

כדאי לקרוא עליו קצת
יקותיאל יהודה הלברשטאם – ויקיפדיה

כשאחד מדווינסק נסע ללמוד בבראנוביץ', אמר לו הרוגוצ'ובר שטוב מאוד, כי "ר' אלחנן הוא 'מלמד דרדקי' טוב..."

 

(גם ר' אלחנן היו לו התבטאויות קשות נגד הציונות)
אנחנו כבר לא שם. אנחנו בארץ ישראל שזה "נועם".
אנחנו צריכים לעשות שלום בין כולם.

הרוגוצו'בר היה ידוע בביטולו את כל חכמי דורו (פעם אחת היה אצלו רב אחד והוא התייחס אליו בכבוד, זחה דעתו של אותו רב ושאל "אומרים שכבודו דרכו לבטל תלמידי חכמים, במה זכיתי שאינו עושה כך כלפיי? השיב לו הרוגוצ'ובר "אני אין דרכי לבטל אלא תלמידי חכמים"...)

 

זה שהוא אמר כך על הגרא"ו זה נטו מחמאה, מי שמכיר את הרוגוצ'ובר וסגנונו מבין מה זה מעיד על ר' אלחנן.

 

 

ולומר על הרוגוצ'ובר (גם אם קשה להבין את סגנון הנהגתו) שהוא "מדבר לא יפה ומתנשא", זה לא רעיון טוב.

(העתקתי מאיזה אתר של חב"ד):

"ידוע שהרוגצ'ובער היה חד לשון ותקיף מאוד. לא פעם היה מבטל בחדות את מי שהיו באים להתפלפל עמו. פעם אחת הגיע יהודי ממקורביו של רבי אלחנן ווסרמן הי"ד אל הרוגצ'ובער ושוחח עמו בלימוד. הרוגצ'ובער אמר לו בביטול שהדברים שהשמיע הם סברות של סוס... אותו יהודי כנראה נפגע והתלונן על כך לרבו. כאשר נפגש רבי אלחנן עם הרוגצ'ובער הוא סיפר לו על התחושות של אותו יהודי. הרוגצ'ובער הגיב: הסוסים שלי יודעים ללמוד... שמעתי את הסיפור הזה גם מהאבא, אבל לא רק. שמעתי את הסיפור הזה מרבים. אני מרבה להשתמש בזה. הרוגצ'ובער כמובן התכוון לכך שכשהוא אומר על מישהו 'סוס', זו מדרגה. כי זה ה'סוס' של הרוגצ'ובער. זו מחמאה גדולה".

הזכרת לי שגם ת"חים שאנחנו לא מסכימים איתם צריך להעריך אותם על התורה שלהם!

אני זוכר ששמעתי בשם הרצי"ה שהוא אמר שלפני השואה בכל עיירה קטנה היה יושב ת"ח יותר גדול מגדולי הדור של היום. (וזה היה בתקופת הרצי"ה)

(והוא הסתובב תקופה באירופה אז הכיר הרבה ת"חים)
אבל כמדומני שהקפיד על רא"ו, כי למד אצל הרב ולמרות זאת דיבר בגנותו..

לשטוף ידיים
לחפוף שיער
לרחוץ רגליים
להדיח כלים
לכבס בגדים
לקרצף רצפה
ואולי עוד כמה ששכחתי...

ובאנגלית - To wash...



סתם סתם, אני יודע שבדרך כלל המצב הפוך ודווקא האנגלית עשירה הרבה יותר 🤭

(אני לא זוכר במדיוק, אבל) כשהרבי נפגש עם בנימין נתניהו נסבה השיחה על ההשתדלות שיש לעשות ונתניהו אמר "עושים עושים", אמר הרבי "שהיום כבר כמה שעות ביום והמשיח לא בא". עד מעלה כזאת הוא חי משיח. לא רק צפייה כללית אלא כל שעה ושעה.

במקום הקודמת שמחקתי מחשש זיהוי..

אמרו בזמן ההתנגדות לחסידות, שהמתנגדים בחרו לכל אחד את השם שלו..

הם קראו לחסידים את התואר ''חסידים'' שזה תואר המופיע רבות, כתואר נעלה, יותר מצדיק וכו'.

ולעצמם קראו בשם התואר ''מתנגדים''.. שלא צריך להסביר מה השם מביע.

 

ככה גם כאן.. משיחיסט= אדם שחי משיח,

 שעניינו הוא משיח, וכו'..

משהו שמתנגד לזה, מתנגד ללחיות משיח, וכו'...

וגם פה, הצד המתנגד בחר את השמות..

גדולי ישראל רבים אדירי עולם מהם חיים, מהם שבעוונותינו נסתלקו, שאינם מכונים כלל "משיחיסטים", חיו/חיים משיח בצורה שאנחנו רק יכולים לקוות להרגיש ולו במעט

פשוט מתגובתך, היה משמע שיש לך בעיה עם זה שאני משיחיסט..

אז רק ציינתי, שאין שום בעיה עם השם משיחיסט, ואדרבא התוכן שהוא מביע, זה אדם שחי משיח, ועושה מה שביכולתו כדי להביא ולזרז את בואו..

וכעקיצה קטנה עם חיוך, ציינתי מי נתן את השמות ל''משיחיסטים'' ולצד השני, ומה זה מביע..

על ידי "צד מתנגד".
מצד שני, אתה מסרב להתחייס להגדרות של "אותו הצד",
אלא מגדיר אותו מחדש בצורה שנוחה לך.

אין עם זה בעיה, זאת גישה שלפעמים אפילו עובדת בסוף.

אבל כשאתה דן עם אנשים אל תצא מנקודת הנחה שההגדרות שלך הם ההגדרות המקובלות.

כאילו אני לא חיה ונושמת משיח, רק הם.
והגר"א למשל בכלל לא יודע כלום על משיח כי הוא בכלל 'מסנגד'...

לא הם קראו לעצמם את השם משיחיסטים.. הצד השני קרא להם את זה כביטוי גנאי, וקולמוס בסה''כ הסביר, [כשלמשהו כנראה היה בעיה עם אמונתו] שאין גנאי בשם הזה, והוא נושא אותו בגאווה..

אתם סתם מתלהמים. 

הוא לא אמר שאתם לא חיים משיח.

ואף אחד לא זילזל פה בגר''א, חבל סתם להכניס עכשיו מחלוקת לעניין.

 

קולמוס הנפש כתב בכבוד, ובהומור קל.

שמתם לב שאולי אתם הצד המזלזל בשרשור הזה?

הוא הסביר מה זה משיחיסט- ואני תיקנתי אותו.
זה שאתה בוחר לפרש את דברי (משיחיסט= בנאדם שחי ומרגיש שהרבי חי ומרגיש ושהוא המשיח. - צעירים מעל עשרים) כגנאי סימן שאתה רואה במשיחיות גנאי כלשהו.
אני ציינתי עובדות, אתה יכול לפרשן אותן, ואכן עשית זאת בהצלחה יתירה.


הוא לא זלזל, רק טען שמשיחיסט הוא אדם שחי ונושם משיח, אז כפועל יוצא הבנתי שמי שלא מכנה את עצמו משיחיסט הוא כנראה פחות.

לא הגבתי לתגובה הזו.

פה זה נשמע הרבה יותר מעניין... - פורום צעירים מעל עשרים - פורומים - ערוץ 7 (inn.co.il)

 

הגבתי לתגובה הזו.

פה זה נשמע הרבה יותר מעניין... - פורום צעירים מעל עשרים - פורומים - ערוץ 7 (inn.co.il)

שבה אמרת 2 נקודות

א. פירשת את דבריו כאמירה שמי שאינו קרוי משיחיסט אינו חי משיח.

ב. הכנסת את הגר''א וזלזול בו לעניין, [סתם הכנסת משהו שלא קשור לעניין, כיצירת מחלוקת.]

 

ועל זה הגבתי את תגובתי. 

כי בתגובה שעליה הגבתי, את זלזלת, ואמרת שאכן לכך התכוונת, שהקרויים משיחיסטים, הם אנשים חיים בסרט וכו'.

דבר שני, שוב. דבר המצוי הרבה בפורום, כיוון שקוראים ולא שומעים, כל אחד קורא בטון שהוא חושב.. וכסיפור הידוע עם ''אבא שלח לי כסף''.. 

אבל כאן באמת שאין מקום לטעות הזו.. כי הוא כתב מפורש, ונראה לי שאפילו פעמיים.

כאן - פה זה נשמע הרבה יותר מעניין... - פורום צעירים מעל עשרים - פורומים - ערוץ 7 (inn.co.il)

שהם לא המגדירים של השם משיחיסט, הם גם לא קראו לעצמם בתואר משיחיסט, אלא רק שהתואר משיחיסט בעצם הוא שם חיובי, שם על אדם שרוצה בהבאת הגאולה, ואלו חייו. 

שוב, הוא לא אמר שמי שלא קוראים לו כך הוא לא חי משיח

הוא לא אמר שרק מי שקוראים לו כך חי משיח

זה שכך הבנת מה''פועל יוצא'' מדבריו, זה לא בעייתו, הוא אמר את דבריו בצורה ברורה שלא מצאתי בה מקום להבנה השגויה של דבריו.

אם את רוצה להבין את התואר משיחיסט, בצורה שגויה, צורה של זלזול, ואיך שהוא נקרא בפי אנשים מסויימים, זכותך, אבל את לא יכולה לאמר שזה ההגדרה של משיחיסט, - ואם הוא מסביר מה ההגדרה המקורית אז כמובן שהוא טועה ואת מתקנת אותו ומסבירה לו שהוא מפרש את המושג לא נכון.

 

אידיאליסט-חי אידיאל מסויים. משיחיסט- חי משיח.. זו ההגדרה הפשוטה של הביטוי בעברית נכונה. מי שרוצה לפרש לגנאי, יפרש כלבבו, אבל לא יכריח את פירושו על האחרים.

 

הוא בסך הכל הגיב למשהו שזלזל בשם משיחיסט, ואמר לו שזה תואר חיובי, ואין לו מה להתבייש בו..

ואמר בעקיצה קטנה שמי שחושב עדיין שיש בעיה באדם שחי משיח, כנראה יש לו בעיה עם לחיות משיח, וכו' וד''ל.

אני לא מבין למה זה כל כך קשה להבנה, ונגרר לויכוח, הוא הסביר את עצמו מאד ברור!

אני מבין שבפורומים קשה לפעמים לקרוא את הכל ובמנגינה הנכונה, אבל פה לא היה מקום לשתי הבנות. מותר גם להתנצל ולבקש סליחה על הזלזול במקום שלא היה בו שום צורך והקשר.

 

מקווה שאת דברי יקראו בטון הנכון, לא נאמרו בזלזול, לא בהתקפה, רק קשה לי לראות התקפות לחינם, על משהו שהסביר את עצמו טוב מאד לא זלזל באף אחד ולא אמר שום דבר פסול, אלא להיפך..

 

 

 

סליחה @קולמוס הנפש.

מנסיון, אחד הדברים הקשים, זה להודות בטעות ולבקש סליחה.

גם כשיודעים שהשני צודק.

באמת מעריך את מי שעושה את זה!

אבל בהחלט לא ראוי לזלזל באדם פרטי שלא מייצג שומדבר.

תודה על הבנת דברי וההתנצלות @שפרינצא בוזגלו

ושכוייח על הסנגוריה הנלהבת  @מים זכים

עדיין נשארה בי 🤷‍♂️

יש לי בעיה גדולה עם העולם הרבני בכללותו אבל עם הרבי יש לי איזה עניין שאני לא יודע להסביר אותו למה אני חש עדיין רגשות מאוד חמים כלפיו. זה ממש מוזר לי.

ידוע כבר...

למי שלא יודע, עיינו בכ"א...

אני זמנית כאן-

להזכיר לעצמי..

וגם..

השאיפה היא כמה שפחות להיות פה, או תלותית לפה.

אז יש זמנים ויש זמנים..

וגם בכללי,

זה שאנחנו על זמן בעולם.

זה הבנה במה אני טוב ובמה אני יוכל להשפיע ובמה אני פוחת טוב ,

ובשום מצב לדעתי אוסר להתגאות כי הכול מה' ולא ממני שום דבר , זה גם הגדרה לענווה

וגם משהו אמר לי פעם שאפשר להיגד למשל שאם היה משהו בדיוק כמוני עם אותם תכנות ואותו נפש והכול הוא היה מגיע לרמה יותר גבוהה וזה גם ענווה

ענווה זה  גם לא , לא להתגאות , לדעתי

לדעת שהכול מה'!

על הגמרא שהכל בידי שמים חוץ מיראת שמים?

לגבי השאלה האחרונה זה נראה לי יותר צניעות מענווה, לא?

לא את התשובה ולא את השאלה שלך
אשמח שתסבירי...⁦

ענווה זה כן להכיר במה שיש לך - אופי, כוחות נפשיים ופיזיים וכו', אבל רק במה שיש לך ולא מה שאין.

אדם צדיק בהחלט יכול להתגאות על אדם רשע, אבל הוא לא יעשה את זה כי.. הוא צדיק. אם הוא כן היה מתגאה הוא לא היה צדיק ולא היה לו במה להתגאות, זה מין פרדוקס כזה..

במחילה, לא הבנתי את הקשר להכל בידי שמים חוץ מיראת שמים

שיכול להיות שיש לי כשרונות וכוחות מיוחדים אבל שאר האנשים שווים לא פחות.

לך.

ההבנה שלכל אחד יש את התפקיד שלו, ואת הכישורים המתאימים בהתאם.

חלק מצדיקות זה לקבל את כולם זה לעזור לאחרים
ולא להראות להם כמה הם גרועים . וכמה אני טוב.
אז ענווה = החמרה עם עצמך וקבלה לאחרים . תן לי להסביר..

לדוגמא להחמיר עם עצמך לא לקרוא ספרים לא טובים אבל לא לצרוח על חבר שהוא גרוע ואתה הרבה יותר צדיק ממנו אלא להראות לו שגם הוא יכול לעשות שינוי והכל ממקום אוהב לגמרי ולא מעל.

כי המטרה צריכה להיות .. לקרב גם אותו למרות שהוא עדיין לא שם .. כל פעם להראות לו כמה הוא טוב וכמה טהור .
ומיוחד

הבנת?

כמובן מאליו

 

הצדיק לא מתגאה על הרשע כי לא יצא לו מזה שום דבר

ככל שמכירים את המציאות כפי שהיא מבינים שאין מה להתגאות.

בדוגמא שלך, אפשר לענות לפי נקודת הבחירה של הרב דסלר. אולי הרשע יחסית לנקודת הבחירה שלו במקום הרבה יותר גבוה מהצדיק. אמרת לא להפנית אז אסביר שנקודת הבחירה היא "רמת הקושי" הרוחנית של אותו אדם ונקודת הפתיחה הרוחנית שלו. יש כאלה שמקבלים תנאים הרבה יותר קשים.

ענווה לדעתי (או שלא לדעתי, בטח לימדו אותי מתישהו) זה להכיר ולשמוח בתכונות הטובות שיש בך ולהוציא אותם מהכוח אל הפועל בעולם אבל לזכור שזה לא בזכות זה שאתה אדם כזה מדהים אלא זה חסד שהקב"ה עשה איתך בשביל שתוכל להיטיב לעולם...

ולמה אדם צדיק לא יכול להתגאות:
נראה לי שכשאדם צדיק ויש לו ענווה בשאר העניינים אז גם על היראת שמים שלו הוא לא יתגאה אלא ינסה למשוך אליו באהבה את ה"רשע" כדי שידבק בטוב

 

והלוואי הלוואי שנזכה...

אם זאת תועבה (ונסה לזכר אילו עוד מצוות הן תועבה), איך צדיק יתגאה?

הוא היה מנצל אותם יותר טוב ממני.

אם הוא צדיק הוא בטח מבין שהוא לא יכול לקבוע מי צדיק ומי רשע...
הוא מבין שהכול מהקב"ה, ושניהם הבנים שלו, ולכן אין לו דבר מעליו מלבד העובדה שהוא עשה תשובה ונראה שהשני עוד לא. נכון לרגע זה.

אדם יכול להתגאות בפני *עצמו* בכוחות שהקב"ה נתן לו כדי שיוכל לסייע לעצמו ולאחרים בעולם הזה, לא כדי לומר שהוא טוב בדברים מסוימים סתם כך ולכן הוא 'מעל' אחרים ושווה יותר מהם. כי זה לא נכון.

ענווה זו הכרה בכוחות שד' נתן לי, והשתדלות לשימוש נכון בהם מכוח התורה ובמסגרת התורה, מתוך הבנה שלא סתם הקב"ה בחר בכישורים שלי שייחדו אותי, ודרכם אני יכולה לשמח את הקב"ה, וגם לשמח אנשים אחרים.
וזה בא עם ההבנה שלכל אחד יש כישרון משלו, שליחות שלו. שכולנו באים עם אותה נקודת פתיחה רוחנית. ולכן אין לי שום זכות להרגיש שאני מעל אדם אחר.
ענווה זו גם הכרה בקשיים שלי ובנסיונות שהקב"ה נתן לי, עם האמונה שהקב"ה ייחד את הקשיים האלו דווקא לי, ושיש לי את הכוחות להתמודד איתם ולצמוח מהם יותר, ודרך ההתמודדות איתם לדייק יותר את עבודת ד' שלי.

ויכול להיות שכתבו את כל זה כבר לפניי וסתם חפרתי עכשיו עם תגובה ארוכה חח

 

ולהתגאות זה לא משו טוב לא משנה מה הסיטואציה.. 

אפשר לראות את זה כשעושים חשבון נפש:

בX ברור לי שאני צריך להתקדם, אז אין שאלה על גאווה.

לעומת זאת בY דווקא נראה לי שאני בסדר.

אז יכול להיות שיש מישהו שהוא רשע בדבר הזה (ודווקא בY הזה ולא בדברים אחרים) יותר ממני. אבל אני יודע את מקומי וכל הכבוד לי על מה שעשיתי, ולא אכפת לי מה האדם השני *לא* עשה.

לפחות הלחץ מניע לעבודה

זה מוריד לחץ

למיטב ידיעתי הרגיל לא מרדים

סגולה להיות נשיא אחרי כמה שנים

מתה על אלה

לנסיעה

 

כל יום הייתה הצגה אחרת באוטובוס/רכבת קלה. דואגים לבדר את הציבור. היה אחד שעלה קבוע לרכבת והסביר לכולם על כל התחנות ומה אנחנו רואים כמו מדריך טיולים. תמיד פקחים היו עוצרים אותו כי לא היה משלם והוא היה מתווכח שהוא לא צריך לשלם כי הוא המדריך של הרכבת

אבל אנשים שמדברים בנסיעות זה יש המון.
זה לא חייב להיות בטלפון, פעם אחת ישבו מאחורי שתי בנות שכל הדרך דיברו על חתונה של אחת מהן (וזה היה באמצע הלילה) כמעט אמרתי להן שאני מגיע כי אני מרגיש ממש חלק מהאירוע

או אישה מבוגרת שהבן שלה אמור לאסוף אותה מהתחנה וכנראה מאחר "אתה ממש חמור כמו אבא שלך! גם הוא היה עושה לי ככה. אתה חתיכת עצלן" מעניין אם הוא הגיע בסוף לאסוף אותה...😅

במיוחד כשמישהו מתלבט בטלפון שעות על משהו ובא לך לזרוק לו כמה תובנות ..

 

למרות שהדברים האלה עוד מילא.. יצא לי שנכחתי בריב ממש סוער..

כמעט קמתי לחבק את הבחורה מרוב שהיא בכתה וצרחה את נשמתה 

ישב לידי מישו בנסיעה של איזה שלוש וחצי שעות
כל הנסיעה מדבר עם חברה שלו ותוך כדי השיחה היא החליטה להפרד ממנו וההוא מסכן כולו שבור גמור מעוך בוכה לה ומתחנן שלא תעשה את זה ובטח שלא ככה..
קיצור אחרי שיחה של איזה שעה הוא מנתק ואז אני התחלתי לדבר איתו ולחזק אות.. מפה לשם חברים עד היום.. יהודי מתוק

אתה על התמיכה..

והוא שהוא לא נפנף בנאדם שנפל עליו באוטובוס..

חחחח אני ממש לא נפלתי עליו הוא ממש חיפש מישו לדבר איתו..
רק שאלתי אם אני יכול לעזור ואם הוא רוצה מים ומשם זה התפתח

 

במיוחד צריך להיזהר שלא יזהו את מי שמדברים עליהם 

 

 

לק"י

אני בדיוק באוטובוס, ויושבות לפני 2 בנות, שאחת מדברת ומדברת על שידוכים, ומה היא צריכה (בחתן), ומי הסבא של לא יודעת מי וכו'וכו'.

למרות שבכל דור יש לאנשים תחושה כזו, בגלל הסמיכות לששת אלפים וכל דברי הגמרא שם על זה וגם מהקבלה אז יש תחושה שזה הקץ וזה רק עניין של זמן.

במהלך היום פוחת לא ממש...

אבל בבקרים ובערבים ברך כלל כן...

וגם תלוי בנסיבות?:?)

על טבעי
לטוב ולרע...

לקרוא את כל דברי הנביאים ואת חזון הגאולה, ולראות את זה מול העיניים שלנו.. איך אפשר שלא להרגיש

לא

לא

ולא

תודה על הקריאה.
.
(היה קל יותר להקפיץ אותו מאשר לכתוב חדש שיעביר פחות או יותר את אותו רעיון)

כואב.

 

ואולי זה כלל לא עבורך,

אבל לפעמים פעולה מאתגרת, כמו לפתוח את הלב למישהו

יוצרת עם הזמן את ניצוץ הרגש בזכרונן.

 

רק אאחל שתזכה לפנים מאירות רבות שיאירו את יומך.

כעין עבודה זרה

אם לדייק זה לא כאילו כועסים על ה', לפי מה שאני מבינה מהסברים שקראתי, זה כאילו 'מוציאים' את הקב"ה מהמתרחש ומתעלמים מהיות הגורם המכעיס שליח של הבורא, ברמה שאדם לא רואה שום דבר אחר מלבד הלא טוב במצב.

ואם את רוצה לקרוא יותר בהרחבה פה יש הסברים ומקורות:
פורטל הדף היומי: בענין "כל הכועס כאילו עובד ע"ז" (שבת קה ע"ב)

במאמר הזה, בפשטות, הנקודה איננה של התרעמות על מישהו אחר, אלא של מידת ה"כעס".

 

כמו "המשבר כלים בחמתו".

 

אדם שמאבד את הראש. משועבד לכעסו.

 

כאילו אינו כפוף לאף כללים של התנהגות נורמלית.

 

 

היא שאלה על זה שאדם מתרעם על מישהו אחר שעשה עוול (כך אני מבין), האם התרעומת עליו היא כאילו על הקב"ה..

כשמרגיעים את הכעס כי ה' אמר לו לעשות, זה אהבת ה'

 

אבל כעס הוא התנהגות טבעית, ואם כל התגובות המיידיות והטבעיות שלנו היו מופנות ישירות כלפי ה' - אז או שאנחנו חיים בעולם מדהים שאנחנו רואים רק טוב (בין אם זו המציאות ובין אם לא), או שהמצב גרוע מאד

 

לא לגמרי שולל את .... - צעירים מעל עשרים אבל בפרופורציות

אני שואלת מבחינת המהות... ברגע שמבינים את זה יותר קל לא לכעוס...

לדעתי אי אפשר להפיל את הכל על ה' אני חושבת שיש פה גם עניין של בחירה ..
אני כן מאמינה שאם בן אדם הושפל בידי מישהו אחר.. זה כן סוג של מלמעלה .. למרות שאנחנו לא יודעים מה מסתתר מאחורי.

אבל לא כל טעות של כל אדם שפגע בנו זה מה' יכול להיות שיד ה ' בדבר אבל למשל כמו הדוגמא של המצרים למה הם נעשו ? כי זה היה מוגזם .

מותר להוכיח את הבן אדם אם הוא פגע .. אי אפשר לתת לגיטימציה להכל כי יד ה' בדבר.

אבל אני לא מצליחה להסביר את עצמי

תודה בכל מקרה!

אלא אם כן המישהו הזה הוא ה'

אם מישהו עושה לך עוול - את כועסת עליו (בליבך. אח"כ חשבון מה ואיך אומרים). טבעי. מה הבעיה. 

 

מה את רוצה? לבלבל בין רע לטוב? להרוס לך את התחושות בין טוב לרע?

 

 

על גבי זה, יש מקום להבחנה:

 

ראשית, ש"כעס" זו מידה רעה. לא לאבד את הראש. כמו שאומר המסילת ישרים, רגע קט בין התעוררות הכעס, עד שהשכל מתעורר כנגדו שלא "לאבד את הראש". אבל מסתבר שאת לא מדברת על זה, אלא על  עצם תחושת התרעומת, האם זו תרעומת כלפי ה'.

 

אח"כ, יש מקום למדרגות נוספות. כמו שהמס"י מביא, הלל הזקן שכלל לא היה מתעורר בו כעס.

 

יש מקום להתרגלות של "תרעומת", מחאה פנימית נגד הרע, ולא "כעס", שזה לא בריא.

 

יש מקום לחשוב בסגנון שאמר דוד המלך ע"ה, "ה' אמר לו קלל"... כלומר, ה' מגלגל את הכל. אהיה מעל זה ואראה מה אני יכול להוסיף טוב.

 

אבל לדעתי, לא צריך לבלבל מדרגות. גם מי שיודע שהכל מה', עדיין מותר לו להתרעם על מי שעושה עוול, "השליח" בעל-הבחירה - מגלגלים חובה ע"י חייב - גם אם יחשוב אח"כ למה ה' הביא עליו את זה..

 

מדרגה שפשוט לא מתרשם מכלום - "נשתוון" בלשון הראשונים - זו "מדרגה". לא ברור שהסדר הנכון זה לקפוץ אליה מיידית.. 

אני לא ממש יודעת איך מפרידים... אם אני כועסת, תהיה לי תגובה של כעס. רק אם באמת אני מפנימה שאין לי סיבה ועל מה לכעוס אני לא אכעס...
למה זה דרגה גבוהה להפנים את זה?

צריך התבוננות פנימית, לא בשעת-מעשה, בגנות של "איבוד הראש" במידה זו או אחרת, של הכעס - לעומת התחושה המוצדקת של התקוממות מול עוול וכד'.

 

להגיע למצב שאדם אינו מתרשם כהו זה, לא מתשבחות ולא מההיפך - ולא בגלל שהוא חסר רגש - זו מדרגה גבוהה... כוי קל להגיע לזה?

 

וגם צריך לראות שמתקדמים בהדרגה, שלא להדחיק של בזמן הרגשות שיש להן מקום. אלא להתעלות למקום גבוה יותר.

 

כמובן, להפנים שהכל מה', בידיעה ברורה, זה דבר שבהחלט אפשרי. זה עדיין לא אומר שלא תהיה תרעומת על מי ש"ביצע את השליחות"... הרי יש לו בחירה בד"כ..

פרדוקס
לא חשוב
תודה רבה בכ"ז(:

תנסי להבין שוב.

 

שלב אחרי שלב..

מה אני מבינה? -עדיף לך שזה לא יהיה באחריותך....

 

יש שאלות שתלויות בדברים עמוקים שצריך ללמוד ולהפנים וזה לא חכם לשאול אותן נקודתית. יום אחד אני אבין את זה.

תודה

כל זמן שלא ביררת איתי שלמשהו מדויק התכוונתי - לא אחריותי...

 

 

אבל עצם זה שאת חושבת על דברים כאלה, בצורה חיובית, פרודוקטיבית, זה כבר טוב.

 

ואמרת דבר נכון מאד: באמת לפעמים הפנמה והבנה של דברים, זה ענין של תהליך - ולא רק "אינפורמציה נקודתית".

 

זו עצמה כבר הבנה לא קטנה...

(הקלדתי בעצמי, אז עדיף להסתכל במקור, שמא נפל טעות בשעת ההקלדה.. במיוחד שזהו רק קטע קטן מאגרת ארוכה, ומומלץ להסתכל בכלל האגרת להשלמת ההבנה.)

 

''והוא בהקדים מארז''ל כל הכועס כאילו עובד עכו''ם וכו'.

והטעם מובן ליודעי בינה לפי שבעת כעסו נסתלקה ממנו האמונה כי אילו היה מאמין שמאת ה' היתה זאת לו לא היה בכעס כלל ואף שבן אדם שהוא בעל בחירה מקללו או מכהו או מזיק ממונו ומתחייב בדיני אדם ובדיני שמים על רוע בחירתו אעפי''כ על הניזןק כבר נגזר מן השמים והרבה שלוחים למקום ולא עוד אלא אפילו בשעה זו ממש שמכהו או מקללו מתלבש בו כח ה' ורוח פיו יתברך המחייהו ומקיימו וכמ''ש כי ה' אמר לו קלל והיכן אמר לשמעי אלא שמחשב זו שנפלה לשמעי בלבו ומוחו ורדה מאת ה' ורוח פיו המחיה כל צבאם החיה רוחו של שמעי בשעה שדיבר דברים אלו לדוד כי אילו נסתלק רוח פיו ית' רגע אחד מרוחו של שמעי לא יכול לדבר מאומה''

 

(תניא, אגרת הקודש)

שהנקודה היא ה"כעס".

 

מה שעליו נאמר "כל הכועס כאילו עובד עבודה זרה".

 

כי ההנחה היא שגם זה מאת ה', מבחינת מה שנתחייב הניזוק.

 

אבל עדיין המזיק, "חייב בדיני אדם ובדיני שמיים" כלשון בעל התניא.

 

ודוד המלך עצמו - על המקרה הזה, של שמעי בן גרא, שאמר עליו "ה' אמר לו קלל", ציוה את שלמה בנו שידאג להורידו בדמים שאול.

 

 

כלומר, אדם יכול לומר לעצמו, הכל מה'. יש סיבה שבגללה התחייבתי להגיע לכך. לכן לא יאבד את הראש, לא יכעס. 

אבל לומר שאסור שתהיה לו תרעומת על מי שעל ידו התגלגל הענין הזה, מבחינה אנושית, האדם בעל-הבחירה הזה?..

 

הרי משנה מפורשת, בענייני ממונות מסויימים שאין בהם חייבות תשלום, "אין להם זה על זה אלא תרעומת". נו? הכיצד "תרעומת"? הרי ה' נתן לו את האפשרות לגרום נזק..

 

וכן בהלכות סליחה, יום כיפור. "עבירות שבין אדם לחבירו, אין יום הכיפורים מכפר עד שירַצה את חבירו". אז האם הכוונה שזה רק מבחינת הפוגע, אע"פ שלצד הנפגע אין שמץ תרעומת?... לכאורה, קשה מאד לומר כך. הרי אם הצד הנפגע כבר מחל לגמרי  - בפשטות כבר אין עבירה על הפוגע (צריך עיון, האם מבחינת התשובה של עצמו צריך בכ"ז לבקש סליחה. לכאורה אם יודע שהשני לגמרי מחל - אז יש רק התשובה בין אדם למקום על זה).

 

ובדברים ששייכים לפגיעה נפשית, לא ממונית, יש מחלוקת האם יש על זה "לא תיקום ולא תיטור" (עי' באנצי' תלמודית). נו, אם אסור שתהיה לו תרעומת - אז מאיפה שייך "נקימה ונטירה", וכי זה משהו "טכני"?... 

 

הקיצור, לענ"ד צריך להבדיל בין מידות חסידות לבין עצם הדין. ובין מידת הכעס לתרעומת על הפוגע. ובין ידיעה שהכל מסובב מה', לבין התייחסות אל מי שפגע.

 

יש חסידי עליון, שבגלל ידיעתם שהכל מסובב מה', והכל לטובה, לא יתעורר אצלם כלום כלפי מי שנהג כלפיהם שלא כהוגן. הוא בשבילם שום דבר... מסתכלים על המהלכים האלוקיים, הוא סתם "בורג"... נו, אשרי חלקם.

 

אבל מי שמנסה בכח להעמיד פנים שהוא כך - ובפנים מלא צער על על הפגיעה, מוטב יאחז בעצם הדין. ידע שאכן מן הסתם הכל מסובב לטובתו מה' - לזיכוכו או לתיקונו או כפרת עוונות או מה שיהיה - לא "יכעס" באופן ששוכח שיש מי שמנהל את העולם, אבל אכן אפשר שתהיה לו תרעומת על הפוגע, עד שיעשה תשובה ויבקש את סליחתו באמת (וגם זה לא תמיד פשוט. יש פגיעות שכבר גרמו נזק. לא בקלות בקשת סליחה תתקן מה שכבר נעשה. מי אומר שחייב לסלוח על מה שאין הפוגע יכול לתקן?.. הרי אינו מסיר את הנזק. אלא מה? צריך מאד להתאמץ בכל זאת, אם הפוגע באמת מבקש סליחה).

 

כך נראה לענ"ד.

התחלתי בלמצוא שמלה,

נגמר שבוע בצורה כייפית,

קניתי לעצמי 4 ספרים מתנה ולפחות 2 מתוכם קראתי
והם יפים ממש.

דיברנו ופרקתי ונרגעתי.

תודה.

אני ער ושלומי טוב ב"ה.

 

היתה שבת ממש נחמדה!

באווירה רגועה ושלווה ועם כמה שיחות מעניינות

 

משמח לשמוע 

שבת כיפית ב"ה

למה כל הערים בשעה הזו כמעט, אינם ממין הזכר..

ב"ה אחלה שבת, הייתי בשטחים

הייתה שבת נחמדה ממש.
אורחים ותירגול השריר של האנגלית

אורחים חשובים ומעניינים (ואורחות מיותרות קצת).
וישנתי מלא

ישנתי
יצאתי לטייל קצת
פגשתי חברות
היה ממש טעים האוכל
ונהניתי ממש

אחלה של שבת ב"ה

טוב שלמרות שהלכת, אפחד לא תפס לך את התפקיד לכבוד שחזרת 🙃

וואי היה טוב ממש!

מוצש היה קצת לחוץ ומבאס, אבל עכשיו שוב מצוין 😁

התגעגענו! כיף שבאת!
שלומי קטלני פלוס
הייתה לי שבת מדהימה ברוך ה'

חמישי נראלי

וקל שחמישי!!
מיותר להסביר למה🙄

שישי נראלי, אוהבת ממש לבשל וזה הזמן.

 

 

למה אני ערה, פשוט גרועה בזה.

חמישי בעיקרון

חמישי

יום ראשון הכי כיף! קצת התחדשות זה טוב תמיד

מי שלא מבין את זה סתם סובל בשירות

חמישי נראה לי. לפעמים הוא טוב ממש ולפעמים הוא מתפספס. אבל בכללי אחלה יום, יום בסוף שבוע שאפשר להספיק בו הרבה, לעזור בבית לקראת שבת, אבל בנחת בלי לחץ של ערב שבת, ללכת לשיעורי תורה ולמשמר, לנצל את הרגעים להספיק דברים, או לחלופין יכול להיות יום של נופש ולנוח ואז לסגור שבת. (אם נמצאים בנופש וכו'...). אה, וגם באותו יום יש שחייה לילית בבריכה האהובה עליי, אז ממש כיף אם אני הולך לשחיה לילית הזאת.

שני

הדבר היחיד שטוב בתחילת שבוע זה....

 

שזה הזמן הכי רחוק מתחילת השבוע הבא..

לפי הדברים שם.

אז למה נפילה?

שביבי יהיה אחרון לפני המשיח

(אולי מישהו ששמע מהעוזר של הרב אני כבר לא זוכר)
שהרבי אמר לו את זה גם בשיחה אישית לא לעיני המצלמות.

ויש לו קרחת עם כיפה קטנה

חבל שבנט לא יכול לומר "רבו משערות ראשי שונאי חינם"

שהרבי אמר שביבי הוא ראש הממשלה עד המשיח?
שבנט הוא קירח עם כיפה קטנה?

שניהם אמיתיים לגמרי

ולא תומך ברפורמים ושקרן שנעזר באויבי ישראל כדי לקבל תפקיד שבסוף לא שווה כלום

הממשלה תחזיק מעמד ימים עד שבועות עד שנתניהו יחזור ובגדול ולהמון זמן 

על הסרטון הזה. עם כל הדקויות..
מחכה לראות מה יהיה

נדמה שהרב פשוט ממשיך את מה שהוא דיבר על עצמו ולא כיוון את הדברים לביבי.

כן נראה מה יהיה .. קורה משהו זה מה שבטוח.

אבל זו המציאות הפשוטה כרגע.
הרבי אומר לו התפקיד האחרון כשהוא משחיל את המילים תוך כדי שביבי בא לענות לו, כרוצה לרמוז עובדה עתידית.

כאמור ג בתמוז יום פטירת הרבי.

הרבי מברך אותו, אבל נותן הוראות, לא רק לו, אלא לכל אחד שקשור לממשלה..

הדבר הכי עיקרי שהרבי מדגיש בכל הזדמנות וזועק עליו בכל מקום, שלימות הארץ, לא למסור אף שעל מא''י, וכשלא מקיימים את ההוראות...

 

קיום הברכה, תלוי בקיום ההוראות, בלי קיום ההוראות, אין כלי, ובפעולות נגד ההוראות, הורסים את הכלי.

 

אלו שמצדדים בברכה שהרבי נתן לו, אבל מתעלמים מההוראות ומאי קיומם ע''י נתניהו, [לא אומר שמשהו אחר יעשה את זה יותר טוב, רק מציין עובדה לגבי נתניהו] לא מצטטים את דבריו של הרבי, אלא את מה שהם היו רוצים שיהיו דבריו של הרבי.

 

לחלק שהרבי בירך בסרטון, אלא לנבואה הרמוזה שם