פורום צעירים מעל עשרים (עמוד 293)

זה קרוב לגאולה/מא"ש אז יש לך כל הזמן תפילות.
מקוה שכבר הסתדרת..

- אני באמת צריך להפסיק לבזבז

כסף.

חברים: מה קורה אחי?

- "אתם צודקים, בואו נלך לאכול"

 

 

 

 

 

אין לי משהו ממוקד... לחיות? לעשות צחוקים....
אוף איזה עליבות חח
אני אחשוב על זה בינתיים אין לי שאיפה מיוחדת

לעבור בשלום כמה מבחנים

בנוסף, מי ירצה לנסוע ברכב שנראה כמו פוסטה

מאשר כול פעם לתמגן

ומה אכפת לי מחרקים מה הם מסוכנים,?

מיותר...

אם אתה חוסם אותה עם כלוב פארדי אתה תשאר בלי קליטה
כמובן זה תלוי בצפיפות הרשת ובעובי המתכת.
שים לב שעל דלת המיקרוגל יש רשת שחוסמת את גלי המיקרו לצאת

מה התכוונת ב"תהיה"?

עריכה: אההה טוב היו פה כמה רעיון שונים
טוב בסדר...

רשת הצללה לחלונות רכב (סט של 2 יח')

 

מגן שמש לחלון בהתאמה מדויקת

אולי יותר בג'יפונים...

יש מלא סמינריונים בקיץ, שווה לברר מול תנועות נוער (אריאל, בנ"ע, עזרא ואולי גם עוז) ועמותות של שירות לאומי (האגודה להתנדבות,בת עמי,עמינדב,שלומית)

.
(בסמינריונים של השירות זה בטח יהיה יותר רלוונטי לאשה אבל אולי יש גם עבודה טכנית שמתאימה לגבר)

בהצלחה!

אתר בעברית הסולידית/התמונה הגדולה+ פנסיוני

בהצלחה

 

"כל המרחם על אכזרים סופו שיתאכזר על רחמנים"... כמה משפטים אחזריים נפלתו כמו "כרגע יורים טילים רק לדרום, נקווה שימשיך כך", וכן התאכזרות קשה לחיילים השבויים בעזה- אברה ואורן

כעת אני רועדת מפחד
ואם ה' לא ישמור עיר- שווא שקד שומר.

אם ה' לא ישמור עיר שווא שקד שומר- דווקא אם ה' לא ישמור אז השומר שווא שקד, אבל אם ה' ישמור אז לא שווא שקד שומר. "כי הוא הנותן לך כוח לעשות חיל"

מסוג הטיפולים שמעורב בהם אלמנט פסיכולוגי עמוק.
כמו מרק עוף להצטננות.

גוגל מוגל – ויקיפדיה

עם כל לגימה נשמתי יצאה וחזרה שוב....

אבל זה נראה לי טיפה עוזר... מממש קצת.

מכל מכל מקום, אני חייבת לא להיות צרודה לפחות עד השעה שלוש...

יש איזה סם כלשהו?

גם טיפול שאם לא עוזר, בוודאי שלא יזיק.

טיפול מהיר לצרידות - Google Search

בערך אותו תועלת כמו גוגל מוגל

כך לפחות מספרים בפולקלור היהודי…

באמת אחרי הריסוס אין לי פילים בסלון.

כלומר לא ככה בודקים אם זה עובד...

אני מכיר שזה עוזר בעיקר בשביל להחליק את הקול.

מה שהכי עוזר לי לשיעול, זה פטנט מהפכני שגיליתי לאחרונה:

מכשיר אדים או סאונה, אבל אין לי כאלה, אז התחליף שמצאתי בהעדר הדברים האלה:

לדחוס גופיה לצורת כדור,

לכסות עם זה את הפה והאף,

לכסות את הגופיה בשתי ידיים כדי לאטום עוד קצת את האויר,

לנשום בנחת את האויר המחניק והלח שמצטבר בתוך הבד.

בזמן שהידיים שלך תפוסות ואין לך תעסוקה מלבד להתמודד עם המחשבות שלך, ממליץ להשתחרר מכל ההתנגדויות הישנות שיש לנו במוח לדברים מוזרים כמו אויר לח או משמעויות אחרות של החיים.

אבל לא עזר לי כלום...🙄

זה קורה לי תמיד לפני הופעות או כל מחנות...

השבת פשות היתה שבת מחנה, אז קלטתי שהגרון שלי לא יכול לעבור את ההופעה הזו חלק... תרתי משמע...

אבל שרדתי, עם 2 גוגל מוגל, חומץ לימון תפוחים דבש וחלב ועוד כל מני מרעין בישין... רק היו צריכים טיפה להגביר לי את הסאונד וזהו... (את השאר הייתי בעצמי צריכה להתאמץ, כן?😏)

וניזיתי את הפטנט הזה עם הדבר הזמין הפשוט והברור מאליו- מסיכה....

דבש (פשוט ככה, עם כפית)

ולהרתיח מים בקומקום, למזוג לקערה רחבה, להתכופף לכיוון הקערה, לכסות את הראש במגבת ולנשום בנשימות עמוקות את האדים (המגבת היא כדי לחסום את האדים מלהתפזר בחדר) זה רותח בפנים וצריך להרים אחת לכמה שניות את הראש כדי להצטנן, אבל ממה שהסבירה לי פעם קלינאית תקשורת זה מחמם את מיתרי הקול וככה עוזר לצרידות (מודה שאני לא זוכרת את ההסבר המדוייק)

זה נראה לי כבר לא קשור לקול... יותק תסמינים נפשיים😅

שיחות משמעותיות עם כמה אנשים.
וגם משחק כדורגל איכותי, עם כמה גולים יפים(:

תחליפי שאלה
🤭

אכלתי המבורגר יומיים ברצף והיה טעים בסך הכל

מלא סידורים לקראת מהלך גדול🤫

חייבים משהו נחמד?

שבוע קשוח וטוב שהסתיים.

השבועה שלה ולא שתיית המים המאררים.

אה רגע זאת פרשה קודמת.

שכמו שצריך להדליק את המנורה "עד שהשלהבת עולה מאליה" ככה גם בחינוך. צריך לעזור לילד להידלק ולהיות לצידו ולעזור לו להתייצב וכו' עד שהשלהבת שלו עולה מאליה..

משו בסגנון

 

יש גם איזה דבר תורה על השאלה של למה הכהן צריך לעלות כדי להדליק את המנורה. זה דבר תורה ממש יפה, חבל שאני לא זוכרת אותו 😅 (אולי זה ברש"י על המילה "בהעלותך"? אין לי באמת כוח וזמן לבדוק, אבל מוזמן לנסות לבדוק)

ואעדכן⁦

שיהיה לך שבת קודש!

ד"א "בְּהַעֲלֹתְךָ" זש"ה (תהלים קלט, יב): "גם חשך לא יחשיך ממך ולילה כיום יאיר כחשיכה כאורה" ולנו אומר "בְּהַעֲלֹתְךָ" למה"ד למלך שהיה לו אוהב אמר לו המלך תדע שאצלך אני סועד אלא לך ותקן לי הלך אוהבו והתקין מטה של הדיוט מנורה של הדיוט ושלחן של הדיוט כיון שבא המלך באו עמו שמשין סיבבו מיכן ומיכן מנורה של זהב לפניו כיון שראה אוהבו את כל הכבוד התבייש והטמין את כל מה שהתקין לו שהיה הכל הדיוטות א"ל המלך לא אמרתי לך שאצלך אני סועד למה לא התקנת לי כלום אמר לו אוהבו ראיתי את כל הכבוד הזה שבא עמך ונתביישתי והטמנתי כל מה שהתקנתי לך שהיו כלי הדיוטות אמר לו המלך חייך שאני פוסל את כל כלי שהבאתי ובשביל אהבתך איני משתמש אלא בשלך וכן הקדוש ברוך הוא כולו אורה שנאמר (דניאל ב, כב): "ונהורא עמיה שרא" והוא אמר לישראל התקינו לי מנורה ונרות מה כתיב שם (שמות כה, ח): "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם" (שם, לא) "ועשית מנורת זהב טהור" כיון שעשו באת שכינה מה כתיב שם (שם כט, לא) "ולא יכול משה לבא אל אהל מועד" מיד קרא למשה (במדבר ז, פט): "ובבא משה אל אהל מועד לדבר אתו וישמע את הקול מדבר" מה דבר אליו "בְּהַעֲלֹתְךָ אֶת הַנֵּרוֹת":

המדרש רבה הזה אני חולה עליו

אוהב אנשים שפורקים.

במיוחד אם הם צעירים מעל עשרים.

מקדים תרופה למכה!
משגיח שאני לא מתייאש.

הגעתי לבקר בתדודה.

אכלתי צ'יפס חלבי טעים למרבה ההפתעה.

סיימתי לבדוק מתכונות.

דעתנו לא משנה..

שלא היתה בשרשור שלך אף מילה אחת עקרונית, כולו עסק באירוע נקודתי ולכן הוא ננעל כי מקומו בפורום אקטואליה וחדשות וזה הוסבר לך באישי לא אחת. שרשורים עקרוניים, גם אם הטריגר שלהם הוא אקטואלי, מתקבלים כאן בברכה ויש כאן לא מעט כאלה אפילו באותו נושא.

 

הנה השרשור:

תמימות או מוסריות?.... - צעירים מעל עשרים

יש ייעוד וכללים לכל פורום, ייעוד וכללים שנקבעו על ידי המנהלים לטובת כלל המשתמשים.

ויש סיבה לכללים האלו, למשל זה שלכל פורום יש את הנושא שלו ולא אחרים היא בין השאר כדי שמי שבא למטרה מסוימת לא ייחשף למה שהוא לא רוצה להיחשף אליו, אלא אם נכנס לפורום שכן מיועד לכך.

 

לצמ''ע אנשים מגיעים לא כדי להתעסק בחדשות, כמו שהם לא באים לחלק תרומות או לקבל תעמולת בחירות.

לכן כתבות חדשותיות, כמו קמפיינים להתרמה לישיבות או פרסומים של מפלגות נחסמים כאן. 

 

אנחנו טועים לפעמים, כמו כל אדם. ואפשר לא להסכים עם שיקול הדעת שלנו.

אפשר לפנות אלינו בטענות ובהצעות לשיפור, אנחנו מקשיבים, גם אם לא מסכימים על הכל.

אבל בשורה התחתונה כללי הפורום מחייבים, ואם זה לא מתאים לך - אתה מוזמן שלא להיות כאן.

מי שנכנס לפה לא מעוניין לראות ניתוח מעמיק של מהלכיו של בנימין נתניהו או אינטרקציה בין המפלגות השונות, אבל מה שקורא בעולם זה משמעותי כאן.
ואגב אם 4 שרשורים ננעלו בימים האחרונים זה אומר שאולי אני צודק בטענה הקודמת שלי בעניין

או שאתה מתחזה?
@נשמה כללית

לא הבנתי למה לחסום מי שפתח שאלה בפורום הלא מתאים

טוב לראות שיש אנשים שלא מכירים את המפורסם שלנו ''נשמה כללית''

 

באמת.. נשמה כללית מתחזה.. שפכתם 

אם זה מתפתח וכבר מתחיל לשעמם אפשר להעביר אותו לפורום המתאים

אומרים שבציבור הדתי לאומי יותר קל להם להתקבל ולהתערות בחברה.

בכלל לא מדובר על חוזרים בתשובה

אין לי מושג על מה אתה מדבר
אולי אולי במגזר החרדי בתקופת השידוכים

אני מכירה המון אשכנזים בעלי תשובה, שדווקא להם עושים בעיות.

צריך לקרוא את התגובה שלי כקשורה לטקסט שרשום בהודעה אליה הגבתי.

אז ההקשר היה ברור …

כן, זה קצת היה מובן לי אחרת.

 יש לי כמה וכמה חברות ובחיים לא חשבתי לחושב עליהם משהו מוזר...

 מרוב שיש סביבך הרבה אז זה רגיל 

(וגם הם עצמם), מקבלים מהחברה יחס שווה לכל אחד אחר.
גילוי נאות - ההורים שלי דתיים מבית

כשהייתי בת שנתיים בערך, אני לא מרגישה שונה יותר מכל אחד אחר.

 

פעם הייתה לנו איזו עבודה בתושב"ע שהיה צריך לחרטט בה חלק יצירתי, משהי מהשכבה לחה לי הודעה שהיא שמעה שאמא שלי חוזרת בתשובה והאם היא תוכל לצלם סרטון לחלק היצירתי של העבודה שלה על הפעם הראשונה שהיא הדליקה נרות שבת.

מזל שהיא שלחה לי את זה בהודעה ולא אמרה לי את זה כי פרצתי בצחוק. ההורים שלי ממש לא "חוזרים בתשובה מתלהבים, כל הזמן באורות" כאלה, סתם אנשים רגילים.

זאת הפעם היחידה שהרגשתי שונה בגלל הנושא הזה, ולא בקטע של להיות מובכת.

 

ההורים שלי חזרו דרך ארגון חרדי שלימד אותם מלא חומרות כאילו הן הלכות, אז כשהייתי קטנה שמרנו כל מיני חומרות מוזרות בלי לדעת שהן חומרות.

 

בשבת היינו פותחים את הפקק הגדול של הקטשופ ובלי ללחוץ מוגזים אותו על הצלחת, היה יוצא מלא קטשופ וזה סתם היה בזבוז.

והיה אסור להשתמש במגבונים, אז ילד קטן שפספס היה צריך לשטוף אותו באמבטיה במים קפואים.

וגם היה אסור לתלוש ענבים מהגפן ביד, והיה צריך להכניס את כל הענב מחובר לאחרים לפה  ומותר לתלוש אותו רק עם הפה.

 

וגם אבא שלי סיפר שממש בשנה הראשונה אמרו להם שהחותמת הוורודה שעל הביצים היא חמץ, אז הוא ישב לפני פסח וקרצף עשרות ביצים כדי שיספיקו לכל החג.

 

אחרי כמה שנים עברנו לעיר אחרת ובבית כנסת שמתפללים בו כמעט כל האנשים מעל גיל 30 או חוזרים בתשובה או גרים, והרב  אמר שאפילו לא היינו צריכים לעשות התרת נדרים על החומרות האלו כי לא ידענו שאלו בכלל חומרות.

ההורים שלי חזרו בתשובה לפני שנולדתי, אבל החומרות קיימות גם היום למרות שאני ואחי הגדול ניסינו להעביר להורים שלי מסע הסברה. בחלק נחלנו הצלחה ובחלק לא. עד היום אמא שלי משוכנעת שאסור לחמם לחם על פלטה בשבת גם על הגבהה. אבא שלי בכלל אוהב להחמיר בכל מה שזז...

זה תלוי בפסיקה, ולאו דווקא חומרה מאוד מחמירה. אצל ההורים שלי למשל לא משתמשים במגבונים בשבת, והם לא סופר מחמירים (אבל לא רוחצים במים קפואים, אלא במים מהמיחם שנותנים להם להתקרר קצת). וגם מי שמתיר - יש כאלה שדווקא לתינוקות.)

אה אבל אולי באמת לתינוקות מתירים...

 

ו – סבון נוזלי וקשה ושימוש במגבונים | הרחבות לפניני הלכה

(מגבונים - מצד מלבן ודש. ענבים - מצד דש. חותמת - מצד נטל"פ בפסח).

אני מנסה להבין מאיפה באה החומרא. הדבר הכי קרוב שאני יכול לחשוב הוא זורה, אבל לכאורה לא פגע ולא נגע. אולי חששו משום טוחן, שמא יש שם חתיכות שלא נחתכו היטב ועתה נטחנות יותר. לא יודע. מוזר.

זה לא ראוי למאכל כלב, וזה בכלל דיו- איך זה יכול להיות חמץ?

כדברי הרמ"א בסי' תמז.

ולגבי פסול מאכילת כלב, י"א בסי' תמב שאין זה אלא לעניין בל יראה ובל ימצא, אבל לעניין אכילה, אחשביה בעצם אכילתו.

חוץ מזה, זה כנראה כן ראוי למאכל, אחרת, לא היו מאשרים חותמת כזאת על ביצה.

ודיו יכול להיות חמץ כמובא בסי' תמב שם מדברי תרומת הדשן כמדומני. 

 

בהורדה בשירותים ושפיכת חומר ניקוי.

מה עשו מי שהקפידו על זה?

 

ממש מוזר לי כל הסיפור הזה.

החותמת היא לא למאכל כי לא אוכלים את הקליפה, גם דבק של מדבקה על תפוז צריך הכשר?

וגם ממתי יש בדיו חומרים המופקים מחיטה? הם בטח לא 0.00000001 מכל החומר, אם ישנם.

 

בכל מקרה זאת חומרה שלא היה צריך לספר לחוזרים בתשובה שהיא הלכה, אם נחזור לנושא המקורי.

שוב, לגבי בל יראה ואיסור השהיית חמץ בפסח, אין ספק שפסילה מאכילת כלב מועילה. המחלוקת היא על אכילת טעם פגום בפסח.

את החותמת של הביצה אוכלים. היא עשויה מחומר כזה שנמס בתוך מי הבישול. נפקא מינה לביצה קשה או סתם לביצים ששמים בחמין.

נראה לי שהחשש הוא שיש שם עמילני חיטה. לפי הרוצים לחשוש, הכמות לא קובעת, שכן חמץ בפסח לא בטל אפילו באלף, בצירוף דעת האומרים שחמץ לפני הפסח שמו עליו ואינו חוזר וניעור.

 

לגבי השורה התחתונה - מסכים לגמרי.

סיפורים של חוזרים בתשובה... חח

אמא שלי סיפרה לי גם, שהם התחתנו, אבא שלי היה חוזר בתשובה די "טרי" אז היא היתה צריכה לאזן אותו קצת...

כי הרבה דברים שצריך/מותר הוא היה חושב שאסור או עדיף שלא...

היא אמרה שבשולחן שבת היא היתה שרה והוא היה מקשיב, ולומד את השירים

ב"ה היום יש לנו מקהלה בבית...

נולדתי להורה דתי ולהורה חוזר בתשובה

(סליחה) 🤭

אמנם קיבלו את המשפחה במקום שבו גרנו בטוב לב והכל אבל היה את הדברים שהמנטליות עדיין נישארה ואני שנולדתי כחרדית לא הבנתי למה יש משהו מוזר. אי אפשר להסביר את זה ממש..

ושאתחיל שידוכים אני לא אדע כיצד להגדיר את עצמי באמת כי אני לא כל כך מרגישה את עצמי חרדית וגם לא מגזרים אחרים אולי"דור שני לחוזרים בתשובה"

יש פה כתבה שאולי תתאיםשיח ציבורי: יותר נשירה בקרב הדור השני לחוזרים בתשובה? | בחזית

ישוב דוס? עיר בורגנית?

למדת בבי"ס ממ"ד, ממ"ד תורני, בי"ס פרטי, תלמוד תורה?

זה מאוד משתנה באיזה פלג אתה נמצא.

איפה שאני גדלתי (עיר, מקום יחסית תורני) זה ממש לא אישיו.

לא שמה לב בכלל מאיפה אנשים מגיעים

את האמת ששכמעט שכחתי את העבר של הורי...
לא ממש מרגישה שונה.

נכון שבכללי אני לא ממש כמו כולן, כי יש לי את השיטות והדרכים שלי... לא יודעת אם זה קשור, יש מצב באמת...

מה שכן, זה ממש תלוי בהשתלבות בחברה.

כתבתי על זה בזמנו תגובה ארוכה.. היה על זה שרשור ארוך, אי שם במעמקי הכרטיס האישי שלי..

קומי

אפאפאפ על הרגליים

איזה גנטלמן

אבל תכלס בסוף היא קמה
משחק מילים שכזה

נפצעת? אם לא תקומי אין לי את כל היום

לבנת פורן

נופלים, קמים.
לא הייתי רוצה שהבחור יעזור לי לקום...


אגב, יש פורום לנושאים שקשורים לדייטים.

(פורום לא נכון אגב)
פעם כשהייתי בליפתא עם מישהו והחלקתי קלות בעלייה הוא פשוט הושיט לי יד, אבל זה לא היה דייט

ישר למיחזורית!

אם אנחנו בפורום הנכון

אולי אשיר לה 'קומי נשמה'

אני רגיש לאנשים, ואני שואל אותה מייד "וואי, את בסדר? צרחכה עזרה" ומקוה ומניח שהיא תגיד שלא, אבל פתוח.
בדיןק לפני שבוע ראיתי זוג דתי בדייט יושבים אחד ליד השני, והבחורה שטלה את הבחור בלחץ אם יש לה משהו בעורף. הבחור הזיז לה את השער, נוגע לא נוגע, כדי לראות. אני לא בטוח שהוא עבר על איסור, אבל אני חושש שזה לא היה להם טוב... מאוד תלוי באופי, כמה זה נעשה בחוסר תשומת לב, וכמה הנושא רגיש.

מטפל בבחורה צעירה שנפצעה בתאונת אופנוע. הטיפול כלל בעיקר חבישת דימומים (לא מסכני חיים), קיבועים והעלאה על אלונקה.

בזמן אמת בכלל לא חשבתי על זה, אבל אחר כך ארוסתי אמרה שהיה לה מוזר לראות אותי נוגע כך בבחורה. היא כמובן ידעה כבר לפני זה שאני נוגע במסגרת התפקיד, אך כנראה לא הקדישה לכך יותר מדי תשומת לב...

בקושי יודע מה לעשות עם בחורה עומדת, אז כשהיא נפלה? "וירא כי אין איש" ובורח

מה תעשי?