בעיקר הודיה לקב"ה? או חינגת בשר מטורפת?
אל תענו לי "גם וגם", תגידו מה הדגש ותפרטו.
בעיקר הודיה לקב"ה? או חינגת בשר מטורפת?
אל תענו לי "גם וגם", תגידו מה הדגש ותפרטו.
ברור שפותחים בהודייה לקבה, תפילות הלל בברכה בערב יום העצמאות
(ואני חושב שראוי לברך גם בשבת זו. ה׳ באייר.
הרב שלנו נשאל וענה ״בל תוסיף״)
בית הכנסת היה מלא. גם נשים רבות הגיעו.
בקהילה שלנו הרבה מאוד שעלו לארץ מחו״ל. אנגלים, אמריקאים, צרפתים, כמה מדרום אמריקה.
אצלם רואים הרבה יותר את ההתלהבות מציון היום הזה, יום עצמאות.
אח״כ בערב ארוחה חגיגית בבית.
בבוקר תפילה חגיגית, ואז מתחילים להתארגן לחג-הקורבן היהודי.
בצהרים נפגשים משפחות משפחות לקיום מצוות היום 🍖🍖🍗🍗🍷🍷
האמת שבקושי אכלתי ושתיתי. בעיקר שמעתי על מורשת... לא יודע אם זה נחשב רוחנית
למה אתה מתכוון ברוחני או בגשמי?
לטייל בארץ זה רוחני או גשמי?
הרב חיים נבון כתב בספרו על עוצמתה של ההלכה.
שאין מנוס מלהודות שהעובדה שליל הסדר מלא דקדוקים (כזית, מצה שמורה, ארבע כוסות.. וכו וכו..)
מצליחה להחזיק מעמד ולתת צביון ברור לחג.
בעוד שביום העצמאות מה שנותר לנו (בעיקר למי שלא אומר הלל) זה רק המנגלים והמטסים..
ממילא זה לא קשור בעצם לדיונים על יום העצמאות..
אלא זה תוצר לוואי..
מקווה שהובנתי..
ומה התועלת
תודה!
למשל לשלוח מיילים באופן אוטומטי בזמנים מוגדרים מראש,
או לשלוח מייל שיגיע לנמען בשעות העבודה שלו כאשר את כותבת את המייל בשעות הקטנות של הלילה ולא רוצה שהצד השני ידע מתי כתבת את המייל …
אחי סיפר לי שהוא משתמש בזה כדי לשלוח לעצמו מיילים בעתיד. אין לו סמארטפון לכן אין לו לוח שנה מסונכרן. אז הוא עובד באופן הזה כי במיילים הוא משתמש בתדירות גבוהה.
רעיון מעניין.
יצא לי להשתמש בזה כמה פעמים. נחמד
מתביישים. מה יש להתבייש אם שמחים בה' ועם ישראל??
אם אתם שמחים
-תרקדו.
ובשלביו השונים:
א. היווצרות - כמה דוסים מתקבצים יחד בכוח משיכה עד שנוצר מעגל פנימי קטן רוקד
ב. לידה - המעגל נולד, בהתחלה הוא מהיר וחביב ואפשר לרקוד בו בקצב אחיד ומהיר
ג. גדילה - היווצרות המעגל מגדילה את כוח הכבידה שלו ומושכת עוד דוסים צעירים מהמסלולים החיצוניים שגם רוצים לרקוד מהר ולא רק להרים רגליים יחד עם הזקנים
ד. הזדקנות - המעגל גדל יותר ממסתו הקריטית, מספר הדוסים במעגל גדול מדי והתנועה כבר לא בקצב
ה. התפוצצות - המעגל קורס ומתנפץ והדוסים מתפזרים להם למסלולים החיצוניים עד ליצירת מעגל חדש.
ה*. חור שחור - במקרה של חתן הוא יכנס לאמצע המעגל ויווצר חור שחור המושך אליו עוד אדם שירקוד רק איתו
ה**. חתן וכלה - מאורע חריג בו חתן וכלה היושבים באמצע המעגל וגורמים לשדר קרינה המשבשת את כל מסלולי הדוסים וגורמת להם למחוא כפיים בפיזור
ארץ השוקולד
קעלעברימבאראחרונהעפה הכיפה לכביש
איזה סיוט זה
לא יפה ככה לרמוס
ועוד מנהל..
כתבת את ההודעה שלך בערך שעה וחצי אחרי שאנשים השאירו את רכביהם בכביש 1 ונסו על נפשם ברגל,
אחרי שישראל ביקשה עזרה ממדינות באירופה,
אחרי שהודיעו שבגלל מזג האוויר החריג לא יתקיים השנה טקס הדלקת המשואות,
אחרי שמדא הודיעו שהם מטפלים בנפגעים משאיפת עשן ומכוויות,
אחרי שפינו כמה וכמה ישובים ועוד שורת ישובים קיבלו הוראה להתכונן לפינוי...
אז בתוך כל זה להתלונן על אנשים שעפה להם הכיפה לכביש, זה בהחלט חוסר פרופורציה.
לא ידעתי מה אתה יודע ומה לא. התייחסתי למציאות כפי שהיא.
ממש לא התכוונתי לרמוס.
כל יום/חג הוא גם מציין ארוע שקרה, אבל גם יש ביום הזה כל שנה התגלות של תוכן מסויים
לדוגמה פסח מציין את יציאת מצריים, ובנוסף מתגלה בו כח החירות
מהקבוצה של יואל פרנקנבורג:
*על הזיכרון*
מהו הזכרון ומה משמעותו? האם מדובר בנוסטלגיה רגשית ותו לא?
הפעם הראשונה בה מופיע הזיכרון בתנ"ך היא כאשר אלוקים זוכר את נח ואת אשר איתו בתיבה, ומיד כתוב לנו: *וַיַּעֲבֵ֨ר אֱלֹהִ֥ים ר֨וּחַ֙ עַל־הָאָ֔רֶץ*
התופעה הזו חוזרת על עצמה גם כאשר ה' זוכר את אברהם ובעקבות כך מציל את לוט, לאחר מכן ה' זוכר את רחל ובעקבות כך מביא לה ילד וזה קורה גם במצרים.
הזיכרון שמופיע בתנ"ך הוא לא מבט באלבום תמונות וגעגוע. לפחות לא רק זה. כאשר הקב"ה זוכר בתנ"ך, תמיד מתלווה לזה פעולה ממשית. הרב סולובייצ'יק רואה בזה גם הבחנה של הזיכרון ההלכתי:
*כל מגמות מצוות זכירה, שנאמרו בתורה, כגון זכירת יציאת מצרים… זכירת יום השבת לקדשו, זכירת עמלק, מכוונת כלפי הכנסת העובדות הללו, עתיקות ימים ושנים, לתוכה של תודעתו של אדם… העבר החולף, השעה השוטפת נהפכים לנצחיות... יש פה נוכחותו של העבר ומציאותו של העתיד*
הרעיון הזה שהזיכרון מקבל משמעות מהפיכתו לנצחיות, לא מתבטא רק בהלכה, אלא מדובר ברעיון רחב הרבה יותר.
ראיתי שהרב שרלו מסביר את אותו עיקרון במילים פשוטות ובהירות, כדרכו:
*התורה רואה בעבר מעין משקפיים, שהמרכיב אותם על עיניו מתבונן באופן שונה על מציאות חייו. אין הזיכרון ההיסטורי עומד לעצמו, אלא הוא מקור אנרגיה מרכזי למבט מחודש על חיי ההווה.*
יום הזיכרון, מעבר להיותו יום עמוס רגשות, הוא יום שמעצב אותנו כחברה וכיחידים. מה ניקח מהיום הזה? איזה אנשים נהפוך להיות בעקבות מה שנשמע ומה שנראה? האם נשכיל להפוך את העתיד לטוב יותר בזכות זיכרון העבר?
*
לקבלת הארה:
מה זה אומר בעצם?
הקטע שהבאת אומר שמטרתו של זכרון היא להוביל לפעולה מעשית.
אני מסכימה עם זה. אבל זה נורא כללי. גם בפסח זוכרים את יציאת מצרים.
מה המשמעות של לזכור את אלו שנהרגו על קידוש ה'?
לאיזה פעולה זה אמור להוביל?
וכוונה חזקה יותר למה שאנחנו כבר עושים. לדוג' עצם זה שאנחנו חיים בזכות זה שאחרים הקריבו את חייהם בשבילנו, מעצים את חשיבות החיים הפשוטים. לא רק התחזקות רוחנית של מצוות, תורה, תפילה. אלא הרגשה שמעצם היותנו חיים אנחנו מגלים ומנכיחים את ה' בעולם (וממילא מחוברים אליו).
זה דומה להשוואה בין לחיות בחו"ל לבין לחיות בא"י. כשאתה בא"י, מצד המקום אתה תמיד נמצא במקום קדוש גם אם אתה באותו זמן לא לומד תורה, מתפלל או מקיים מצוות. וכן בשבת וחגים מבחינת מימד הזמן. אז אותו דבר לגבי מימד הנפש- כשאתה חי בתפיסה הנ"ל, אתה תמיד חי רוחניות ומחובר לה', גם כשאתה עוסק בענייני גשמיות. זה עניין של תפיסה, וזה לוקח זמן כמובן.
איך נראה\יראה יום הזיכרון שלכם השנה?
שאלה חלופית: על איזה דמות שמעתם היום?
היום ירדו לי דמעות כששמעתי על הראל שרביט הי"ד,
ואני לא בטוח אם אלה דמעות של צער, התרגשות, כיסופים או הערצה
זה נגע בי בהרבה נקודות.
הי"ד🕯
של התעוררות הנשמה
ורצון למסור את הנפש
ומשאיר לנו את ציווי החיים והאמונה.
(עמיחי ונינו הי"ד)
ראיתי עכשיו את הסרט עליו.
וואו דמות מופלאה שקשה לתפוס אותה
באמת הכי יפה בעולם אבל קצרה .. ואיך מצב שאני אקנה אותה.. כל כך התבאסתי! אמרתי לעצמי מה איך ויתרתי על בד כזה יפה וצבע כזה.. ואיזה באסה מה הבעיות שלהם לעשות כל מיני אורכים
מפה לשם אחרי שעות חוזרת הביתה פותחת את הארון מוצאת את אותה חצאית רק צנועה .. עד הרצפה ..ידעתי שהיא מוכרת לי חח
מה שפסח עושה איזה כיף
אני באמת עפה על זה שאם זה ארוך ויפה זה בכלל מושלם
ואז גם כולן שןאלות אותי מאיפה וזה גם זיכוי הרבות
אחלה סיפור
מתואמתהבת שלי סיפרה לי שיש חנות שמוכרת את אותה חצאית בשני אורכים, כשהאורך הארוך יותר עולה יותר. היא אמרה לי שחברותיה רצו "להפגין" מול בעל החנות, שזה לא הוגן שעל מצווה צריך לשלם יותר...
אבל אני אמרתי לה שאנחנו שמחים לשלם על מצוות ולהוכיח שהן באמת חשובות לנו
שתזכי להמשיך לקיים את מצוות הצניעות בשמחה!
(אני רוצה להפגין על המידות בדרך כלל בכל חנות נשים צנועה אין xs זה מתחיל מs ולפעמים גם הxs ענק
זה מתחיל ממידה 1 .. שהיא ענקית הרבה פעמים
אפילו c סטייל ענקית עלי
רק בקניונים יש מידות וזה ממש חבל
בבגדי נשים לפעמים יש קורלציה הפוכה בין כמות חומר הגלם בבגד לעומת המחיר שלו.
יש הכל מהכל ..
בעקבות תת שרשור (שכבר הספיק להימחק בינתיים) אשר כלל השמצות, העלבות, ירידה לפסים אישיים בצורה לא נעימה וכיוצ"ב,
זה הזמן והמקום להזכיר:
לא כל שמאלני הוא בוגד, לא כל ערבי מחבל מתאבד
לא כל חרדי הוא שודד ולא כל המתנחלים רצחו את רבין
לא כל תל אביב טבעונית, לא כל נתיבות מסורתית עממית
לא כל הדתיים פרימיטיביים עם ציצית שעל הדרך מחקו את דארווין
לא כל מי שחושב אחרת ממני הוא קונסרבטיבי ולא כל אחד עם דעה שונה הוא פרובוקטיבי
לא כל חסיד עם לבוש ליטאי הוא חבד ולא כל ברסלבר מעריץ את הרוצח המטונף ברלנד
אל תכלאוני בשום כלוב
אל תסכמו אותי בפורום שבע
אני הכול, אני לא-כלום
אור אינסוף לבוש בניק
אז אל תכלאוני בשום כלוב
לא כל אפיפיור פדופיל
לא כל חבר בפורום צמ"ע מעל גיל 20
לא כל חבר בפורום הו"ל הוא אישה
לא כל אוהב גפילטע הוא אתיופי
לא כל בעל אנדרואיד הוא קיפוד
אם המסר מסתכם להגיד שלא צריך להכליל קבוצות לפי סטריוטיפים, זה בסדר.
אבל הוא ממשיך ואומר ״ישרפו המגזרים ישרפו דעות קדומות וכל אחד יוכל לספר את הסיפור שלו״ יש הבדל בין להגיד שצריך לגשר על המחלוקות בין המגזרים לבין לבטל את המגזרים לגמרי. יש נקודות מחלוקת אמיתיות שאי אפשר להתעלם מהן בשם האחדות. ברור שצריך לגשר על ההבדלים, אבל אי אפשר למחוק אותם וזה בכלל לא נכון לטעון שהם צריכים להימחק.
במיוחד שאף אחד לא יכול ״לספר את הסיפור שלו״ כשהוא לא משויך לשום קבוצה בכלל, חלק מההגדרה העצמית היא השייכות לקבוצה, נכון שזה לפעמים מכליל אותך בתוך סטריוטיפ, אבל הפתרון לבעיה הזאת היא לא ממש לא לבטל כל השתייכות.
וגם את השורה ״לא נציג של אלוקים״ בתור אנשים דתיים אי אפשר לקבל. כל מי שקיבל על עצמו עול מלכות שמיים הוא מייצג את שם ה׳ בעולם. זה חלק מההגדרה של להיות דתי. שוב, זה שמפילים על אנשים כל מיני דעות קדומות זה לא בסדר, אבל אין סיבה למחוק בגלל זה את ההדדרה הבסיסית.
(אם בסך הכל רצית להתנסות בכתיבת חרוזים משעשעים ברוח השיר המקורי, אז אני מתנצלת. אבל אני לא כל כך אוהבת את המסרים של השיר הזה)

בסך הכל רציתי שנהיה מנומסים יותר כאן בפורום, בדגש על דברים שנכתבו אתמול בפורום (ונמחקו)...
השאלה נובעת מסקרנות בלבד!
מבטיח לא להיות שיפוטי ולא להתווכח עם אף אחד בשרשור הזה. בל"נ.
איך אתם קובעים לאיזה טיפול אתם מאמינים ולאיזה לא?
הרי לא כל מי שמאמין בדיקור סיני, יאמין בכוסות רוח. ולא כל מי שיאמין בכוסות רוח, יאמין באבחון תדרים. ולא כל מי שיאמין באבחון תדרים, יאמין בפרחי באך.
וכן הלאה וכן הלאה.
האם לפי המלצות מחברים / משפחה / פורומים וכיוצ"ב?
לפי הוותק של כל שיטה? מספר המטפלים בה?
או שאולי פשוט סומכים על אדם מסוים שיש עליו המלצות, ואז מה שהוא ממליץ יהיה אמין?
חוויה אישית? (למרות שזה טריקי - אם יש לי חוויה אישית ממשהו, סימן שעשיתי אותו עוד לפני שהייתה לי חוויה אישית ממנו...)
משהו אחר שאני לא חושב עליו...?
יש מוכשרים יותר ויש פחות.
לא כל לא מוצלח הוא שרלטן
כנראה בעיני עצמו הוא עושה טוב ומשתדל.
למה יש סמל פגאני (חפשו בויקיפדיה על מה זה מגן דוד) באמצע הדגל של המדינה ולמה
אף אחד לא יוזם לעשות משאל עם להחליף את הסמל למשהו אחר (כמו מנורה או משהו
שמייצג את 12 השבטים, או משהו שמייצג את יציאת מצרים או משהו אחר).
שאלתי את צאטגיפיטי וזה מה שענה:
של כוכב משושה. לכן הוא נפוץ בהרבה תרבויות כי זה סמל גיאומטרי פשוט.
אגב יש המון עיטורים של צלב קרס בבית כנסת בגולן מבית שני, כאשר סמל זה מהודו. לא שהביאו את זה מהודו, סתם עיטור גיאומטרי יפה שציירו בבית כנסת.
בסוף זה סמל קבלי שמייצג את מלכות בית דוד, כי בגמרא מופיע שעניין המספר שש ושבע קשור לבית דוד, ובקבלה 7 קשור לדוד. הסמל מגן דוד הוא כוכב משושה שמייצג את 6 הספירות שמתנקזות לספירה ה7 מלכות שנמצאת באמצע ומייצגת את מלכות בית דוד שמבטאת סיכום לכל האתוס של 3 האבות משה אהרון ויוסף. עם ישראל ראה את זה באלף שנה האחרונות כסמל לבית דוד ויהודי פראג הניפו את זה כדגל המסמל את בית דוד.
המסל נמצא בדגל המדינה כי הוא סמל של מלכות דוד ואין מתאים בדגל ממלכתי לשים סמל ממלכתי
מכונה מגן דוד?
אני לא יודע, אשמח לדעת
אבל זו צורה גיאומטרית פשוטה ולכן צצה במקביל בתרבויות לא קשורות (כוכב משושה. נפוצים בעולם גם כוכב מחומש ומשובע ומתומן), כמו שיש המון עיטורי צלב קרס על הקירות מבית כנסת מתקופת האמוראים בגולן, כי זה היה סתם עיטור גיאומטרי יפה

מסתבר שהיו מעירים לו. ונוזפים בו על הניסוח.
והנה, גאון וקדוש בישראל השווה בין סמוטריץ לסינוואר
ולא שמעתי משהו מהציבור מהחרדי שמעיר לרב על הניסוח.
(נכון שהציבור החרדי מסכים עם הרב שלא מגייסים לומדי תורה..
אבל עדיין אי אפשר להעיר על הסגנון?!)
רוצה להאמין שאם זה היה הפוך ורב ציוני היה אומר ביטוי נורא כזה על חכ חרדי, שחלק מאחיו הרבנים היו מעירים לו שהגזים..
מקווה שלפחות חלק מהקוראים כאן , הרגישו בליבם שהרב הגאון הגזים .
נלמד ביום זה, יום השואה ממחבר הספר אם הבנים שמחה , לכנות את רבותינו הגאונים הקדושים ועם זאת לדעת בדרך ארץ לחלוק ולא לקבל בהכנעה כל דבר..
בשורות טובות.
מה היה מיוחד השבת?
נפגעת שנצ
משהו מיוחד? האמת לא היתה שבת טובה ככ לצערי…
אבל מוצ״ש היה טוב יותר.
למה אתה ער?
ער כי משכתי את המלווה מלכה יותר מידי...
כבר כמה ימים שאני לא מפסיק להשתעל, הגרון כואב,
חום עולה וחום יורד...
בעבר הייתי הולך לבית הכנסת כל עוד אני מסוגל.
מאז הקורונה ממש סיגלתי לעצמי שאם אני חולה - אני לא הולך למקום שבו יש סבירות גבוהה שאדביק אנשים אחרים.
ועוד במיוחד בבית כנסת שיש בו מתפללים מבוגרים מאוד, חלקם מגיעים עם כסאות גלגלים והמטפלים הזרים שלהם...
כמו שאני לא הייתי רוצה שיבוא מישהו לעבודה או לבית הכנסת וידביק אותי.
הדבר שהכי קשה בהחלטה הזאת, זה הידיעה שאם אני לא הולך לבית הכנסת אז גם הילדים לא הולכים...
אבל זאת הזדמנות נפלאה ללמד אותם על "ואהבת לרעך כמוך" ועל "ונשמרתם".
ואכן, זה לא פשוט מצד אחד,
מצד שני, זה מלמד
1) שום דבר לא קרוב לשואה נקודה סוף.
2) אם נאמר מצד שני שהטבח נורא ואנחנו שונאים את הטורקים, אז יש עוד צד שאנחנו שונאים גם את הארמנים, שהם חברים של רוסיה ואיראן ותומכים בפלסטינים.
3) הטענה שהגרמנים למדו מהטורקים היא שקר מוחלט.
הגרמנים בעצמם הכחידו שבט ליד דרום אפריקה לפני מלחמת העולם הראשונה.
אגב הטענה על כך שמדובר ברצח עם שגויה הרבה יותר מהטענה על רצח עם ארמני.
שבט מסוים נלחם בשבטים אחרים והגרמנים באו לעזור ונלחמו בשבט הסורר שסירב להיכנע שוב ושוב ולכן הגרמנים נלחמו בו עד השמדתו המוחלטת.
האירוניה היא שגרמניה היום מפצה בדיוק את שני השבטים שהצילה.
תתארו לעצמכם שעוד 200 שנה ארצות הברית תפצה את מדינת ישראל על רצח העם נגד חמאס.
ולדעתי אף אחת מהן לא עונה על השאלה בכותרת.
1. זה שהייתה שואה, לא אומר שאנחנו לא יכולים להכיר באסונות של עמים אחרים. לא נקרא לזה שואה, ניתן לזה שם אחר, ואז אין שום בעיה.
2. מה הקשר שאנחנו שונאים את א' או את ב'? אם משהו קרה, אז צריך להכיר בזה שהוא קרה. אנחנו גם מכירים בזה שהנאצים השמידו צוענים, למרות שאין לנו חיבה יתירה לצוענים. פשוט לא קשור.
3. שוב, איך זה קשור להכרה ברצח העם הארמני? אם הגרמנים לא למדו מהטורקים אז האירוע הזה לא התרחש? היה פחות עצוב? נרצחו בו פחות אנשים?
לא, אז מה הקשר...?
מישהו כתב כך: למה אנחנו לא אמורים להכיר בטבח הארמנים כרצח עםבינייש פתוח 1) שום דבר לא קרוב לשואה נקודה סוף. 2) אם נאמר מצד שני שהטבח נורא ואנחנו שונאים את הטורקים, אז יש עוד צד שאנחנו שונאים גם את הארמנים, שהם חברים של רוסיה ואיראן ותומכים בפלסטינים. 3) הטענה שהגרמנים למדו מהטורקים היא שקר מוחלט. הגרמנים בעצמם הכחידו שבט ליד דרום אפריקה לפני מלחמת העולם הראשונה. אגב הטענה על כך שמדובר ברצח עם שגויה הרבה יותר מהטענה על רצח עם ארמני. שבט מסוים נלחם בשבטים אחרים והגרמנים באו לעזור ונלחמו בשבט הסורר שסירב להיכנע שוב ושוב ולכן הגרמנים נלחמו בו עד השמדתו המוחלטת. האירוניה היא שגרמניה היום מפצה בדיוק את שני השבטים שהצילה. תתארו לעצמכם שעוד 200 שנה ארצות הברית תפצה את מדינת ישראל על רצח העם נגד חמאס.
מה דעתך?
ChatGPT said:
הטקסט שהבאת מעלה טענות טעונות ושנויות במחלוקת מאוד, חלקן כוללות אי דיוקים היסטוריים, השוואות בעייתיות, ולעיתים גם גישה צינית או מתנשאת כלפי קורבנות של טרגדיות היסטוריות. הנה כמה התייחסויות עיקריות לדברים:
אכן, השואה היא ייחודית בהיקפה, תיעודה, והמכניזם השיטתי שלה. אבל הכרה ברצח עם אחר לא גורעת מהייחוד של השואה, אלא להפך – היא מחזקת את המחויבות המוסרית לא להעלים עין מפשעים המוניים, גם אם הם "אחרים". רצח עם הוא מונח משפטי שמוגדר לפי כוונה להשמיד עם, ולא תחרות בסבל.
לטעון שאנחנו צריכים להכחיש או להתעלם מטבח היסטורי בגלל שהעם ההוא "בעד פלסטין" או "חבר של איראן" – זו גישה מסוכנת. מוסר היסטורי לא יכול להיקבע לפי בריתות זמניות. זה כמו לטעון שלא נכיר בשואה אם בעתיד גרמניה תתמוך באויבינו.
רוב ההיסטוריונים, כולל רבים בישראל ובעולם, מכירים בטבח הארמנים כרצח עם. האימפריה העות'מאנית גירשה, רצחה והרעיבה מאות אלפי אזרחים ארמנים – תוך כוונה מוצהרת לחסלם כעם. הטענה שזה "לא באמת רצח עם" כי היה קונפליקט – דומה למה שטוענים מכחישי שואה כלפי היהודים.
גרמניה אכן ביצעה רצח עם בשבטי ההררו והנמה בשנות ה־1900 המוקדמות, במה שנחשב כיום ל"רצח העם הראשון של המאה ה-20". ההשוואה המובאת בטקסט מסלפת את העובדות – זו לא הייתה "עזרה לשבטים אחרים", אלא דיכוי מרד שגלש לטבח מכוון, עם צווים להשמדה, רעל במקורות מים, וגירוש למדבר.
זו התבטאות פרובוקטיבית, צינית, ולא רצינית. להשוות מלחמה נגד ארגון טרור (גם אם היא כרוכה באובדן חיי אזרחים) לרצח עם – זה עיוות של המושג. אין מדיניות ישראלית להשמיד את העם הפלסטיני, ובטח לא "השמדה שיטתית" כמו בשואה או בטבח הארמנים.
הטקסט הזה מנסה לטעון טענות פוליטיות תוך כדי הקטנה של סבלם של אחרים – וזה דבר שצריך להיזהר ממנו. אפשר לתמוך בישראל ולהגן עליה בזירה הבינלאומית, בלי להכחיש או לזלזל בטראומות של עמים אחרים.
הכרה באסונות של אחרים לא מאיימת על הזיכרון שלנו – היא דווקא מחזקת את הערכים האוניברסליים שבבסיסו.
יש טענה שצריך להכיר ברצח עם ארמני כי אנחנו שונאים טורקים.
הגבתי שאנחנו שונאים ארמנים על אותו משקל של שנאת טורקים.
אם אנחנו לא מכניסים חשבונות אישיים גם הטענה על שנאת טורקים נדחית.
לגבי שואה יחדנית, השואה היא המקרה היחיד שכבשו איזורים נרחבים בשביל לרדוף שם אנשים ולהרוג אותם.
הטורקים לא תכננו לכבוש את לבנון או העיר העתיקה בירושלים על מנת להרוג את הארמנים שם.
השואה היא הרדיפה היחידה שלא הייתה מוגבלת לחבל ארץ מסויים, זו הגדרתה של המילה לפי אבשלום קור.
לגבי דרום אפריקה, אני סומך על החבר מהמילואים מדרום אפריקה שסיפר על שבט שנלחם בשבטים אחרים, ולכן יש דמיון מסוים ל7 באוקטובר. הוא יודע מה הוא אומר ואין לו פוליטקלי קורקט של gpt.
כך שלא השוויתי בין המלחמה בטרור לרצח עם, אלא השוויתי את הלחימה באותו השבט ללחימה בחמאס.
וכן, לא צריך להכיר מתוך שנאה לטורקים או מתוך אהבה לארמנים. פשוט להכיר כי זה קרה.
הם שלטו בארץ ישראל ובלבנון ולא הרגו שם את הארמנים.
השמדת יהודים לא היתה מטרה יחידה בכיבוש, אבל בהחלט מטרה עיקרית.
לכן ההבדלים בין המקרים גדולים ומהותיים מספיק.
למה צריך לעשות השוואות?
למה אם רצח העם הארמני פחות מזעזע מהשואה, אז לא צריך להכיר בו?
גם טבח שמחת תורה היה יותר נורא מהפיגוע במלון פארק, אז מה? זה עוזר לקרבנות של מלון פארק? זה מנחם אותם? זה אומר שאנחנו לא נכיר בהם?
כמו שיש סקלות של הטרדה, ועד להגדרות קשות שמגיעות לאונס, בעילת קטינה, ואם היא מאוד קטינה אז פדופיליה.
יש מדרג לרוע.
טבח הארמנים היה כי הטורקים רצו לפנות שטח נקי מנוצרים כך שלא יהיו קבוצות מיעוט שימרדו בהם. באותה מידה היו מגרשים אותם.
הנאצים לא רצו לגרש יהודים, הם רצו להשמידם מהעולם. הם חיפשו עד האי הכי מרוחק ביוון לחפש יהודים שמא נשארו שם יהודים
שמעתי שוב על רצח יהדות נרווגיה.
היו שם פחות מ2000 יהודים.
פחות מאחוז אחד מהיהודים בעולם.
הנאצים דאגו למסלול לרוב היהודים האלה להשמדה.
גם שזה לקח לא מעט משאבים שהיו חסרים למאמץ המלחמתי שלהם (ספינה ורכבת וכו')
שנסיון השמדת המן את היהודים בפורים הוא לא הגיוני ולכן מיתוס, כי למה שאדם ירצה להשמיד סתם ככה עם שלם.
עובדה שהגרמנים עשו את זה נגד כל אינטרסי המלחמה שלהם, אז גם המן יכול
למגילת אסתר בהיסטוריה
לכן אומרים שזה מיתוס
לא בגלל דאגת אינטרנטסים
יגידו שהשואה היתה מיתוס שהומצא על ידי הציונות כדי להצדיק את מדינת ישראל, כי הרי זה מגוחך שהיטלר ישקיע משאבים בהשמדת היהודים במקום במלחמה.
אבל עובדה שזה קרה
כבר היום יש הכחשה מסיבית
לא אומרים שלא היתה
אלא שהיקפה היה נמוך ממה שמוצג
ובהחלט זה יגבר
אז עוד מאות שנים?
בוודאי שיהיו
דנה אינטרנשיונל תשיא משואה ביום העצמאות
ביזיון נוראי!
ממתי אתר דתי כותב על גבר בלשון נקבה?!
ממתי אתר דתי נותן כבוד לגבר חוטא ומחטיא?!
.
רק דנה אינטרנשיונל או כל אחד שלא שומר תורה ומצוות?
ראיתי עוד כמה מדליקי משואות שלא שומרים תורה ומצוות, למה רק כאן יצא הקצף?
ומה זאת חנופה? כל ידיעה חדשותית על משהו טוב כמו זכייה בפרס או קידום או פיתוח חדש וכו' זו חנופה?
זה שהוא זמרת זה רק נספח
אם זאת הבעיה, הרי שהתלונה צריכה להיות כלפי מירי רגב ולא כלפי דנה.
אני חושב שמשיאי המשואות צריכים להיות בקונצנזוס, בלי קשר לדעה האישית שלי בנושאים שונים ובלי קשר לדרך שבה אני מבין שצריך לנהל את המדינה. הרי אחת המטרות של הטקס היא לקדש את הביחד, יחד שבטי ישראל, וכדי לקדש את הביחד צריך למצוא אנשים שבאמת כולם רוצים להיות איתם ביחד.
לכן, גם את דנה אינטרנשיונל וגם את בן שפירו, הייתי מוציא מהרשימה.
(אם היו מביאים לדנה להדליק משואה כי היא ניצחה באירווויזיון והביאה שמחה לעם ישראל וכו' אז מילא).
אכן יכלו לוותר על ה"חדשה" הזו..
תחרות בין משתתפי הפורום, מי יהיה יותר מנותק מהמציאות?
(בחיי ששמעתי הרבה פעמים דתיים מדברים על דנה אינטרנשיונל, מאז גיל תיכון שלא שמעתי שמישהו מדבר עליה בלשון זכר...)
זה להכשיר שרץ?
הרי לפנות לאדם שמזדהה כנקבה בלשון זכר, לא ישנה אותו ולא את דרכיו אלא סתם יפגע בו.
אם זה לא יהיה בשיחה פרטית בין אנשים אלא על גבי דף חדשות בערוץ 7, העלבון השנאה והכעס יהיו מופנים כלפי הציבור הדתי כולו.
אתה כעת מדבר על מה נעשה כשיעמוד מולנו האדם החולה, האם נזרום עם האשליה שלו או שנעדיף להיצמד לאמת. ואילו אנחנו דיברנו על מה ערוץ 7 בוחר להציג לציבור הדתי.
מה שאני כן יודע זה שהמחלה התפשטה בארה"ב מאוד בקרב ילדים דווקא בגלל הנירמול של ה"חמלה" שאתה מציג. תנועת הדה-טרנזישן עכשיו כבר בעיצומה. המוני ילדים מסורסים שהבינו מאוחר מידי שלשקר יש מחירים.
זה שאני נגד להעליב אנשים,
לא מכניס אותי לאותו הסל עם אלה שטוענים שצריך לאפשר לילדים בני 7 לעבור ניתוחים או טיפולים וכו'.
כמרחק מזרח ממערב.
לגבי הרישא - לדעתי כתבה בעיתון או באתר מרכזי, מעליבה פי כמה מאשר שיחה אחד על אחד.
אם תהיה כתבה על הגודל של האף שלי, זה יפגע בי יותר מאשר בשיחה אישית.
לגבי הכתבה, אנחנו מדברים על כך שהיא לא אמורה להיות. זו שאלה של מדיניות בעיתון דתי. וכך או כך, ירון כהן הוא כנראה לא מאלה שמסתובבים בערוץ 7 בשביל "להיעלב" שלא הודיעו שהוא ישיא משואה. הוא כנראה גם לא נעלב מזה שזה לא מופיע בעיתונים חרדיים.
טיפ לספירת העומר:
לדאוג לתזכורת קבועה
לברך מיד עם צאת הכוכבים ולא לחכות לערבית
ועל הדרך להדר ב"תמימות תהיינה"
סתם זה מה שאני עושה וזה עובד
או אם אתה חותך אחרי ברכו רחמנא לשיזבן
ברכו השני רק בסוף התפילה
(וגם אצל רבים ממתפללי נוסח ספרד, שלא אומרים שיר למעלות)
דוקא בשבוע שמרן הרב מאזוז ע"ה נתבש"ם
וחרף סמל הקבוצה
וחרף התמונה של ינון מגל
וחרף העובדה שמי שמשלים מניין כשצריך זה המזרחיים
כנראה אתה פשוט גזען
העיקר שלשום חגגת מימונה וצידדת בחלק מהקטניות בפסח
תפרידו את המניין וזהו, ואז נראה מי באמת ממלא את הספספלים ומי רק משתמש באנשי המניין וזורק 
עם כל הכבוד לינון מגל...
הוראה של מנכ"ל החברה (דתי מזרחי בעצמו!!!) - בשעה 13:30 מתחילים אשרי.
מי שרוצה להגיע לפני ולהגיד קרבנות - מוזמן.
במשך זמן רב כך זה היה, אך לאחרונה 2 מתפללים התחילו לבוא 5 דקות לפני כולם, להגיד פתח אליהו בקול רם, ובעצם בשעה 13:30 כשכולם נכנסים הם רק מתחילים קרבנות, והם עושים זאת בקול כך שלאף אחד לא נעים לקטוע אותם ולהתחיל "אשרי".
ומי סובל?
אלה שיש להם חצי שעה הפסקה, שבה הם אמורים גם להתפלל וגם לאכול, אבל כל ההפסקה נגמרת להם בתפילה. אז מה שקורה זה שלאחרונה הם נהיו חכמים ופשוט התחילו מראש לבוא בשעה 13:40, כך שבשעה 13:30 אין לנו מניין אפילו אם כן היינו רוצים להתחיל ב"אשרי"...
אה, ו...
לא הייתי במימונה אפילו פעם אחת בחיי...
גם אני הייתי ממנהיגי הקו הזה בעבר
רק עם ניחוח ספרדי. הכרזתי שמנחה מתחילה ב13:20 בפתח אליהו, וב13:30 אשרי.
ולא "ביחידות לפני".
ככה הדברים מתיישבים יותר על לב השומעים ובאמת מספיקים הכל
יש להם אפשרות "בדוק כשרות רכיבים לפסח" שמצלמים את התווית של הרכיבים במוצר קוסמטי והוא אומר לך אם יש רכיב בעייתי
רשימת מוצרי קוסמטיקה כשרים לפסח - כושרות
חוץ משפתון שיש בו טעם אנחנו לא מחמירים שצריך כשרות לפסח בקוסמטיקה, אבל בכל זאת בגלל שגיליתי שיש להם את הפונקציה התלהבתי לנסות ובינתיים בשום שפתון לא היה חומרים חמץ, אבל בקרמי פנים למיניהם היה נפוץ האלכוהול, שעלול להיות מופק מחמץ... מי שמקפידה זה יכול ממש לעזור לה!
אז בא אליו מישהו וסיפר שאתמול הכלב שלו ליקק בהנאה את האפטרשייב שהוא השאיר בטעות בחוץ, אז מה לעשות
אז הרב עובדיה ענה שלא מביאים ראיה מכלב שותה... 
(כן, הבדיחה עובדת יותר טוב בעל פה)
שמתי את הקרם פנים עם האלכוהול... אפילו שפתון אנחנו יכולים חוץ מאם יש לו טעם. אבל ככה אני יותר רגועה. ושמעתי את הרבנית רחל בזק לפני פסח שאמרה שאפילו שמפו צריך וכל דבר שמורחים על העור כי זה נספג... זו דעה מוכרת. חומרה אבל יש כאלה שנוהגים ככה.
ויצא לי לפנות אליה בעקבות סרטונים שהיא צילמה שהיו הטעיית הציבור בהלכות הכשרה לפסח...
אז לא הייתי מסתמכת (ואני מאד מעריכה את הרבנית!!)
זה שדעתו ההלכתית היתה להחמיר בהרבה מקרים (כרבו הבא"ח), זה לא הופך את זה למנהג חסידות.
היא אפילו לא צריכה לציין את העובדה שמקור ההלכה הזאת הוא הרב אליהו.
וכל אדם יכול לטעות ולהטעות לפעמים.
זה האם לדון סיכה כאכילה(מחלוקת בדבר)
ודבר שני הגישה שעצם זה שהאדם יחס לזה חשיבות ושימוש אז זה יותר ממאכל כלב
(פעם הייתי תלמיד חכם אז זה זכור לי מה שלמדתי אצל הרב אליהו שהיה מחמיר בנושא..היום בעוונותיי…)
זה לא המצב עם ''כשרות לפסח'' למוצרים שכלל לא מיועדים לאכילה?
לכן זו חומרה ולא המצאה
הם כן נותנים רשימה של חברות שמוכרים קוסמטיקה עם כשרות לפסח
לגבי רשימות התרופות וכדומה, לגבי הרכיבים שעלולים להיות מופקים מחמץ, שאין דרך מעשית לברר מה המקור שלהם במוצר ספיצפי.
1. החברה קונה את הרכיבים, ממפעלים אחרים, ולא משנה להם ממה ייצרו את זה שם.
2. החברה יכולה לקנות כל פעם ממקור אחר.
3. גם אם אתה יודע מה מקור הרכיב שמשתמשים בן ברגע זה במפעל, יכול להיות שאת המוצר שתמצא בחנות, ייצרו לפני חצי שנה, ממקור אחר.