פורום צעירים מעל עשרים (עמוד 330)

אבל על קצה המזלג ממה שנראה עד כה..

במוזיקה-
@קלמנטי

@חצילים
סטנדאפ-

@האטורי האנזו

@בנות נו לריב
כתיבה, רגשות ונפש-

@הפי
@לב אוהב
בישולים-
@ברוקולי

וזה המעט מהמעט...

ויש עוד ועוד!

סקר מוזיקלי - פורום צעירים מעל עשרים - פורומים - ערוץ 7 (inn.co.il)

גם בצילום:

@meir D

@ברוקולי@איכה

משוררים יש לנו כאן הרבה

@אילת השחר (אם היא עוד נכנסת לכאן בכלל)

@מזמור לאל ידי

ועוד היד נטויה... 

ואיזה מחמאה הודעוש.. תודה ♥

נחבאים אל הכלים?

אני מכיר שלושה

ממה הם נבהלים?

אין פה שום בושה

@ישיבישער

@יוני קדוש

@ילדה של אבא

[השתעממתם מהתבנית?*

נסו מעט אחרת!

שמים לב לתפנית?

כתיבה תמיד מאתגרת]

* X/X | Y/Y  או:  X/Y | X/Y

(ירד בעריכה:

אשמח לטיפים

לשיפור הסגנון

ממך חופים חופים

המזמין את ההמון)

וואי יש פה הרבה כשרונות, באמת צריך לנצל ולייעל את זה!!

לגמרי! פררו רושה וזהו אני מאושר חח

למרות שאחרי שהוציאו את הסרטון הזה עם התולעים ירד לי כל החשק והתאווה לזה בכלל 🤦‍♀️🤮

‫הפתעה: מצאה תולעים בשוקולד - אחרי שאכלה חצי חבילה | רשת 13

עכשיו לא תצטרך להתאוות לחלב נוייכרי  (אחלה פתרון ד"א, לי זה עזר דווקא)
נסתפק בקליק.

וכנראה גם קינדר עכשיו חח

שהתולעים אוהבות דווקא חלב נוכרי?

כל מה שיגרום לי לשמוח בדרך השם זה טוב

נכון, זה יכול לקרות.
אבל פשוט תפסתי על זה טרמפ לטובתי במקרה הזה פשוט חח

חזק ברוך

"מה עוד תמציא לנו המודרנה רבותיי? מה עוד? פמוט דיגטלי?! אתרוג עם USB?! מצות עם HDMI?!"

תודה שזה יהיה גאוני

עם כפתור להרמת הוילונות

אגב גם ברמי לוי ראיתי שיש בכשרות של חלב ישראל. 

לכאלה של אבקת חלב נוכרי.. סתם, שכל אחד יאכל לפי מה שהוא מקפיד..

יש כאלה שבכלל בלי כשרות ואנשים קונים בלי לשים לב. (למי שאוכל אבקת חלב, שימו לב כי יש כאלה שהם ממש חלב נוכרי והם נראים כמו הכשרים וזה מבלבל)

לא הגיוני, מתי הזה יצא?

לראות מומינים באיכות HD...

יכולנו רק לחלום על זה כשהיינו ילדים.

אל תראה את זה, זה מזעזע!!   

הרסו את המסר ועשו את הדמויות רעות 

אין כמו לחלום, גם אם זה רטרואקטיבית.

ולא לפתוח כאן דיון על הנושא.

יש עוד אנשים שקוראים בפורומים וד"ל

עייפות כלשהי..

קנינו היום קצת דברים למשלוחי מנות. 

ראינו הרבה שקדיות בדרך, הן ממש יפות

מיץ כנאפה אחי

אז יתוש שאתה אומר לו פעם אחת 'די' והוא הולך

אם יש משהו שאדם מאד חושש לעשות והוא צריך אותו

ומתפלל שיעזרו לו לעשות.  

האם משמים אומרים לו

"בחירה שלך אם לעשות - בזה אנחנו לא מתערבים, תעשה ואנחנו נעזור לך"  או שיעזרו לו גם עם האומץ

אבל הוא מפחד לעשות את מה שהוא צריך...

אם כדי לשנות צריך אומץ, זה בדיוק הבעיה הרי

אתה צריך סכום התחלתי קטן, וממנו אתה יכול לפתח את השאר

אם אתה מתכוון לעצמך, אני מנחש שכבר הראית שיש לך מספיק. עכשיו תשתמש בזה.

נדיר למצוא אנשים בלי אומץ בכלל. בגלל זה יש ניסוח נפוץ של "למצוא את האומץ לעשות" - יש לך אבל אתה צריך למצוא אותו

בנדה (טז: ): "דדריש ר' חנינא בר פפא: אותו מלאך הממונה על ההריון לילה שמו, ונוטל טפה ומעמידה לפני הקדוש ברוך הוא, ואומר לפניו: רבש"ע, טפה זו מה תהא עליה? גבור או חלש, חכם או טיפש, עשיר או עני? ואילו רשע או צדיק, לא קאמר, כדר' חנינא; דא"ר חנינא: הכל בידי שמים - חוץ מיראת שמים". 

ולכאורה היה אפשר לדחות שהמדובר שם הוא דווקא לעניין הגבורה הפיזית (כדמשמע מלשון 'חלש') ולא המנטלית, אך לא משמע כך מלשון הגמרא שלא הוציאה מכלל השאלות אלא את יראת השמים.

אמנם, לדעתי המשמעות היא לא קביעת מדד אומץ מדוייק, אלא נקבעים לאותה נשמה גבולות הגיזרה, ואכן הוא ע"י בחירתו יוכל לנוע בתוך המנעד הזה ולמתוח את אותה התכונה בתוך הטווח הזה, אלא שהמתיחה האפשרית היא עד גבול מסויים שהוא הלימיט מבחינתו.

וראה עוד בדברי החסד לאברהם שהבאתי את דבריו בהודעה זו:

זאת ה-שאלה. מי אמר שלא רצינו - ניסיון בתקווה לאיכותי

באיזה שיעור  שהאומ מגיע מהקדושה, כמו מין עזות דקדושא כזאת..
אני חושבת שזה הרבה סיעתא דשמיא, למרות שיש אנשים שמטבעם הם יותר אמיצים, יש מקרים שגם מי שאתה תופס ממנו אמיץ יכול להגיד לך משהו כמו "אין לי מושג מאיפה היה לי את האומץ הזה" או דברים כאלה אז.. (:

יש תקווה חח

אני מסכימה איתך, זה לא טוב לרדוף אחרי הרבה דברים, כי אין לזה סוף. (תמיד בסרטים מציגים את הרעים בתור כאלה שרוצים לשלוט על העולם, להשיג כסף, כבוד.. וקשה לי עם זה)

אני חושבת ששליטה נותנת תחושת רוגע לאדם (לי לפחות). שהוא יודע איך הכל הולך להיות, ואין הפתעות. אבל שוב, כמובן שגם שליטה צריכה להיות עד גבול מסוים...

התכוונת בשאלה על מנהיגים, רה"מ וכאלה שצריכים שליטה? או בכללי?

דיברתי על שליטה של הנהגה, מנהיגי עולם, שלטון הון...

וגם ברמה של שליטה מדינית.

כמובן שהרבה מגיעים ממקום של אידיאלוגיה, אבל אני לא מדברת על הצד הזה.. אלא על מי שזה ממש מניע אצלו. ולרוב מן הסתם מוביל להשפעה פחות טובה עבור הכלל.
 

ברור שברובד הנפשי זה קשור לאגו חסכים כבוד וכו... אבל גם אני לא מבינה למה עד כדי כך, למה עד רצון לשלוט ממש על כולם.. מה זה נותן להם? מבחינתי להפך, זה הכי לא אמור לחזק  את האגו שלהם כשהם רואים שהשליטה גורמת לאנשים ולעם שלהם להיות מדוכאים ועצובים.. אז מה זה תורם להם? 

נראה לי שהשאלה שלי יותר פריקת תיסכול על המצב הזה.

שהשורש הטוב של זה הוא המלכת ה'? או שזה התיקון שלהם בלי קשר?

פשוט מחפשת הסבר יותר בנוגע לרובד הנפשי

הסבר רוחני מה השורש הרוחני למלבוש הנפשי,
אבל לא מה הסיבה לרובד הנפשי. 

מקווה שהבנת למה התכוונתי

ברור שכל סיבה נפשית נובעת מרוחנית ושהכל מלבושים וכ'ו. ושזה מחובר.
פשוט מחפשת הסבר על הנטיה הנפשית שלהם.

תודה

אני כמובן דיברתי על הסוג השני, ולא הכללתי את הסוג הראשון לעניין זה. תודה 

שלכאורה בתור בעלי מעמד ושליטה, לכאורה הם כבר פחות זקוקים להישרדות?

למרות, שבמחשבה שניה, אולי דווקא המעמד הזה מכניס אותם ליותר דאגות והתאווה גדלה...

זה מסתדר לי, תודה.

העניין הוא שאפשר לפתח אמון ללא שליטה. אבל מי שזה מאוד מאוד קשה לו, אז כן.. זה בהחלט יכול להיות מניע..

וזה פשוט מעלה לי קונטציה שלילית. אני מבינה את עניין ההנהגה, ההכוונה..
אבל שליטה שבאה ממקום של לשלוט על אנשים.. זה פשוט לא כל כך נעים.. בלשון המעטה.

אני מחלקת בין רצון למעמד גבוה, יוקרתיות וכבוד
לבין שליטה ממש. זה נשמע לי משהו נוראי
שכל עוד הוא מתקיים אצל בשר ודם ולא בדרך הנהגה אלוקית, פשוט לי שלא ייגמר בטוב..

ואם נכנסת לעוד ניואנסים, אז מחלקת גם בין שליטה מהמעמד הגבוה לבין כזאת שמתנהלת בצבא, עבודה וכ'ו.

אבל כן, אני מבינה יותר. אני פשוט מבינה שזה יותר תיסכול ופריקה מאשר שאלה.
כי אני מבינה את העניין הזה בשכל, פשוט לא חושבת על איך זה יכול בכלל להיות נעים מבחינה נפשית.
 

ביררת מה קורה עם החבילה הראשונה שהזמנת?

אם זה ספר שמציג מידע, מציג עניינים של אמת אבסולוטית, אז שמע האמת ממי שאמרה. מה זה משנה מי כתב את הספר.

אבל ספר פרשנות (רוב מוחלט של הספרים) חשוב לדעת מי הכותב. בסוף אתה מקבל ממנו תורה, כדאי לדעת ממי אתה מקבל. שתוכל להבין את הרקע, את עמדותיו ממקומות שונים, שתוכל לשמש אותו.

הרבה יותר עוזר ללומד להתחבר לצדיק כשהוא יודע מה הוא קורא ולמצוא את עצמו בזה.

הצדדים להעלים - מצד מידותיו של המחבר.

הצדדים לחשוף - מבחינת התועלת לציבור.

יכולים להיות הרבה שיקולים אישיים של המחבר.

כמו כן יכולים להיות הרבה תועלות לציבור מידיעתו.

הרמב"ם באופן שיטתי ציטט מקורות ולא הביא מקור לשום ציטוט גישתו הייתה - קבל האמת ממי שאמרה.

הרבה פעמים אנחנו ישר פוסלים דעה מסויימת רק בגלל שאנחנו יודעים מי אמר אותה ואם היו שואלים אותנו על המחשבה כשלעצמה בלי לדעת מי אמר אותה היינו מסכימים איתה

הראב"ד תהה עליו למה לא ציטט ואמר שהוא לא יכול לסמוך על שום דבר שכתוב ברמב"ם כי אולי זה תנא שאמר את הדעה הזו או אחד בין דורו ואז הוא כן יכול לחלוק עליו

המגיד משנה הגן על הרמב"ם ואמר שהוא כתב את הספר לכל עם ישראל ולא רק ליחידי סגולה כהראב"ד, והוסיף שגם הראב"ד בעצמו יכול להיעזר בספרו של הרמב"ם בזמני לחץ שלא יהיה לו זמן להעמיק בסוגיה, יוכל לסמוך על מה שכתב הרמב"ם

בקיצור, יכולות להיות סיבות לכתיבת שם המחבר וסיבות להסירו

כתבת חצאי דברים. וקצת סילפת את דבריהם.

אם תקרא שוב תראה שכל מה שכתבתי נמצא בפנים (בעיקר לפני שמתקנים)

הראב"ד כותב במפורש: "לא אדע למה אחזור מקבלתי ומראייתי.. ולמה אבטל דעתי מפני דעתו" הוא לא כתב את זה על הלכה ספציפית אלא על כל הספר בכללותו.

משמע שהוא סובר שבעקבות החלטה זו של הרמב"ם הוא לא יכול לסמוך על הפסיקה שלו כי אולי הדעה שהוא מחזיק בה יותר חזקה מזו שהרמב"ם הביא

והכס"מ כותב גם במפורש: "נמצא שדרך זו שתיקן רבינו תיקון לכל העולם זולתי לחד בדרא... וגם לו הוא תיקון אם יהיה נחפז לפסוק יסמוך על דעת רבינו, וגם כשלא יהיה נחפז לאו מילתא זוטרתי היא לדעת סברת רבינו" - אין יותר ברור מזה..

זה נראה כמחלוקת בתפיסות עולם

הרמב"ם ראה את עצמו כחותם תקופת הגאונים (למרות שבסופו של דבר מתחו את הקו מעט לפניו) והתוכנית שלו הייתה לכתוב ספר אחד שירכז את כל הדעות וההלכות ויפסוק את ההלכה למעשה 

הוא כותב בהקדמה למשנה תורה את השתלשלות התורה ואת המניעים לכל חלק ולאחר תקופת הגאונים הוא כותב (ע"מ ד' במהדורת פרנקל) שבגלל שתכפו הצרות אנשים לא מבינים אפילו את ההסברים שהגאונים כתבו על התלמוד ויש חשש שתשתכח תורה "ולכן ניערתי חצני.. ובינותי לחבר דברים המתבררים מכל אלו החיבורים.. כולן בלשון ברורה ודרך קצרה"

הראב"ד לעומתו לא הבין למה הרמב"ם רוצה לעשות פסיקה אחידה לכלל ישראל ושאל אותו איך אתה פוסק בלי להביא מקור? 

כי איך אוכל לסמוך על מה שאתה כותב? הלא יכול להיות שהמקור שאני מחזיק בו יותר קדום ואני לא צריך לשנות את הילכותי וללכת לפי פסיקתך. 

דברים שבע"פ מאבדים הרבה כשהם מועלים על כתב. כשיודעים מי המחבר, החסרון הזה קצת פחות מורגש.

יש חוף ספציפי שאת רוצה ללכת? אולי יש להם מס' טלפון שאפשר לבדוק..

היי אחי, לי כל כך נעים

לקרוא את דבריך בענין החופים...

מיני ים עמוקים מחשבותיך

ובצפונות הלב עוסקים הגיגיך

שאלה פשוטה וסתמית לקחת

ולתוכחת מוסר אותה הפכת

גלשת ברעיונות, וואו איזה מעוף!

עוד רגע קט והנך פילוסוף

תיוגים:

@ילדה של אבא

@מישהו כל שהוא

@יוני קדוש

@פשוט אני..

@בנות נו לריב

ישנם אנשים שלחרוז אוהבים
ובכל הזדמנות זאת הם עושים

אך לעניות דעתי לא כולם אוהבים סגנון זה
ובמיוחד לא בשירשורם השווה

בכול זאת אגיד תודה רבה 
ל @ישיבישער על הזכרתי כאן
זו בהחלט מחמאה

אני מביע את התנצלותי בפני @הפי פותחת השרשור
על הניצלו"ש הקטן אבל אולי כך זה יעורר אחרים לחריזה לחזור... 

בעיקר אם הם לומדים את כתבי הרב סולובייצ'יק.

בלי שום קשר, ציונות דתית ו ערכים, לא אם למדתי ספר כזה או אחר.

מי שלא פתח מעולם שולחן ערוך וגמרא יכול להיחשב דתי?

מי שמעולם לא בירר עם עצמו את אמונתו יכול להיחשב דתי?

אם הוא יכול להיקרא דתי אלא לגבי דתי לאומי

אני חושב שיש הבדל דיי גדול בין להיות סתם שומר מצוות לבין להיות דתי לאומי.

שלמיטב הבנתי גם בישיבות תיכוניות בקושי מלמדים את כתבי הרב (אם בכלל)

אם כן הם יישתייכו לקבוצה הראשונה שציינת?

אני גם חושב שיש המון דתיים שהם פשוט מסורתיים כאלה בלי השקפה מובהקת.. והכיפה שלהם מבדילה אותם מחרדים

אבל בתכלס לעניות דעתי הם גם לא דתיים לאומיים... כי כמו שאמרת אין להם השקפה

משייכים כל שומר מצוות שהוא לא בעל תשובה ולא חרדי למגזר הזה.

וזה הקטע שאין להם קשר למגזר הזה כי אין להם השקפה..

לע"ד דתי לאומי צריך להיות אדם שומר מצוות עם ידיעה בסיסית בהשקפת הרב. 

ולפיכך עם אותם אידיאלים.

לא שומר מצוות שמקיים דברים "כמצוות אנשים מלומדה"..

מכאן יוצא שאם מפרידים את כל האנשים האלה מהמגזר הזה, יוצא בתכלס שהמגזר הזה קטן הרבה הרבה יותר.. וכמו שכבר אמרת גם באותו מגזר גם כן יש הרבה תתי זרמים.. הקיצר סאבטוחה אחד גדול

כמובן שהמצב הנוכחי הוא עצוב ולא אידיאלי 

שהאמת נעדרת (אני מכיר פירוש מעניין שזה מלשון עדר) כלומר זרמים..

אבל כרגע זה המצב, ומאחר שבדומה למוקי היקר גם אני עושה דוקטורט על הציבור הזה.

אז אני שואף לדעת את ההבדלים ואת כל הדברים המהותיים האלו.

שמוצאים ערך חשוב במדינת ישראל כלאום היהודי.

האם זה הופך אותם לחרדים לאומיים..?

הם דתיים? כן. הם לאומיים? כן. אז מה אתה רוצה?

כמובן שעפר אני תחת כפות רגלי הרב זצ"ל, ממליץ מאוד באופן ללמוד את כתביו וכן משתדל בהתמדה, בעיניי הוא מורה הדרך לדור כולו, בין לומדי כתביו ובין אלה שלא. אבל זה לא המגדיר למושג 'דתי לאומי'.

מי 'דתי לאומי' ומי מה אחר. תכל'ס כולם יהודים, כולם צריכים למהשיך בטוב שהם עושים ולהשתפר בטוב שהם יכולים לעשות וזהו).

אם אין לך משהו עינייני לומר פשוט תתעלם.

כמו שאני מניח שאתה מתעלם משירשורים אחרים שאתה לא מוצא בהם פואנטה.

ולכן אתה מתעלם?

אם אתה יוצא לדייט, אתה רוצה לדעת אם הצד השני מגדירה את עצמה כחרדית או חילונית או דתיה או כל הגדרה אחרת. הרי לא תרצה לצאת עם יהודיות שלא משתייכות לזרם שלך (לפחות אצל רוב האנשים זה כך).

אם אתה רושם את ילדיך לבית הספר או לגן, אתה צריך לבחור את הזרם של בית הספר. אין זרם "יהודי", יש חילוני/ממ"ד/חרדי.

אם אתה רוצה לבחור מקום לגור בו, כנראה תשמח לדעת שיש בית כנסת עם אנשים מהזרם שלך, ולכן גם כאן ההגדרה "יהודי" פשוט לא מספיקה. יש יהודים שלא הולכים כלל לבית הכנסת, יש כאלה שהולכים בימים נוראים בלבד, ובתוך אלה שהולכים אליו מדי יום - יש כאלה שמתפללים לשלום המדינה וחייליה וגם אומרים הלל ביום העצמאות וביום ירושלים, ויש כאלה שלא רואים במדינה דבר חיובי ולכן לא יתפללו לשלומה, ובוודאי שלא יגידו הלל ביום תקומתה.

במקום לבדוק "האם יש כאן אנשים שאומרים הלל ביום העצאמות", ו"האם יש כאן אנשים שמאמינים שלשרת בצבא זו זכות" וכו', פשוט בודקים אם יש כאן קהילה דתית לאומית.

עצוב

וממילא זאת התשובה לשואל: אם ההגדרה מעסיקה אותך, תהיה תשובתך אשר תהיה - אתה בהכרח דת"ל.

כמובן זה לא אומר שכל מי שזה לא מעסיק אותו הוא בהכרח לא דת"ל, שהרי יכול להיות שהוא קורא את כתבי הרב, למשל. 

רומז שיש כאלו פחות (חלילה)?

השקפה- בודאי שיש להם השקפה לאומית, הם כן חושבים שהמדינה היא התגשמות הכמיהה לציון של אבותיהם ורואים בה ערך חשוב. גם אם הם לא לומדים את כתבי הרב, זוהי בהחלט השקפה ציונית. ואם הם שומרי תורה ומצוות אז הם דתיים-לאומיים.

לבין האדיאולוגיות הדת"ל שעצם הקמת האדיאולוגיה יוצאת מנק' הנחה שזה לא ברור מאליו ולכן מדגישים ערכים מסויימים

נכון שבסופו של דבר הם דתיים לאומיים אבל המנטליות ממש רחוקה

כמשמעו - דתי ולאומי

יש ביהדות מימד דתי ומימד לאומי 

מי שאוחז בשניהם הינו דתי לאומי

המימד הדתי והמימד הלאומי של היהדות נוסדו ביחד, הרב קוק לא גילה את המימד הלאומי. הוא ידוע רבות מאז שנוצרה היהדות

ורק אח'כ חנויות וקניונים. אבל אין לדעת..

אולי אתה לא צריך..

רבאק. זה פרנסה של אנשים. לחשוב קצת. 

לבורא עולם לא משעמם חלילה (כי השעמום היא תחושה נבראת כדי לדרבן לפעולה את מי שצריך לפעול), אבל יש לו משהו שקרוב לזה - והוא השלימות שמעצם היותה שלימה לא מאפשרת את חדוות ההשתלמות.

ומכיוון שלא יכול להיות שום חסרון בבורא, גם לא בהיותו שלם ולא משתלם (או במילים אחרות: בלתי מוגבל שלא יכול להיות מוגבל) לכן הוא ברא אותנו, המצומצמים והמוגבלים, או ליתר דיוק - חלק אלוה מצומצם ומגביל, כדי שאנחנו נחווה את ההשתלמות והעלייה ממדגרה למדרגה, את הכמיהה לשלימות וההתקדמות לכיוונה. ומכיוון שאנחנו חלק ממנו (מושג זה טעון בירור), הוא (גם) ישתלם על ידינו.

הקרדיט כמובן לרב קוק באורות הקודש ובקבצים.

זה בדיוק הקטע שלנו - שאנחנו נהנה מהשאיפה אליה, מהיותינו במובן מסויים חלק ממנה, ומההתקדמות הבלתי פוסקת אליה.

עכשיו זה נשמע לנו מתיש כי אנחנו חווים גם נסיגות שגורמות לנו לאכזבה ותהייה על כל קונספט, אבל לע"ל תהיה רק התקדמות אין סופית, בני עלייה שילכו רק מחיל אל חיל, ללא מנוחה כדברי הגמ' בסוף ברכות. למושג חוסר מנוחה יש בעולם המושגים שלנו קונוטצייה מייגעת ומייאשת, אבל יש גם צד אחר לזה, שאותנו נזכה לחוות מתישהו.

לגבי תיאוריית הביצה - אני לא כ"כ מכיר את נבכיה. אני רק זוכר שמישהו פה מהפורום (לדעתי @בנות נו לריב, או בשמו הקודם 'לא') הפנה אל סירטון שמציג אותה, וממה שאני זוכר שיש שם הרבה מוטיבים שאפשר למצוא ביהדות בכלל, בקבלה בפרט, ובחסידות בפרט שבפרט, אבל למיטב זכרוני יש גם סיגים שצריך לבער.

לא הבנתי את המושג - "תחנות של חיים מכל מי שאי פעם חי". מה זה אומר?

המשפט הראשון שכתבת די סתום מעצם היותו מנוסח בלשון קבלית, ומעצם כך - כנראה שאתה צודק. אבל אם הבנתי נכון זאת שלמות פרטית של האדם ולא של כל היש (אא"כ התכוונת לקשר זאת לדבריך בהמשך).

לגבי התיאוריה - זה נשמע מעניין, ואולי אף כובש, ויש אצלינו את המוטיב הזה של השייכות והאחדות בין כל היש, אבל אני חושב שהרעיון עדיין צריך ליטוש: האם הוא אומר שיש נשמה אחת גדולה שיש לה כמה ביטויים (נשמות מוחלקות) ואז דומה בהחלט לרעיון של כנס"י. או שהתכוונת לומר שכולנו ממש אותה נשמה.

לפי הצד הראשון - אני ואתה, חלק מנשמה אחת גדולה הרמונית, והפיקצייה ב'אני' ו'אתה' היא תחושת ה'אני' הנפרדת והעצמית של כ"א, שאנחנו נפרדים ולא קשורים ב'גוף' אחד.

לפי הצד השני - אני ואתה זה ממש אותה נשמה/תודעה, והפיקצייה היא עצם ה'אני' וה'אתה', שאיננו 'גוף' אחד.

מה שכתבת לעניין סבל לא חייב להיות תלוי בהכרח בתיאורייה הזאת. היו כאלו שאמרו אותה בלי קשר אליה.

האמת היא שאנחנו מגששים באפילה בתוך כל זה. יכול להיות שלנו, ולכלל האנושות, ישנה אינטואיציה סביב רעיון גדול, אינטואיציה שהולכת וקורמת לה עור וגידים, אך בינתיים לא מצליחה להגיע לכדי הגדרה וקוהרנטיות, אלא הולכת וסובבת כל העת סביב נקודה עלומה, שמורגשת מרחוק אבל לא מוגדרת, מטי לא מטי, מדי פעם נוגעת בה ומתרחקת וחוזר חלילה, והמעגלים סביבה ילכו ויתקצרו עד שנגיע אליה.

לכן, למשל אע"פ שמפשט החומר הכתוב שבידינו באמת לא נראה כמו צד מסויים, כל עוד אין סתירה חזיתית, יתכן לומר שעוד כמה זמן נבין שאת מה שלמדנו וחשבנו שהבנו, לא הבנו לעומקו, והיה שם, בחומר הגלם הזה, אוצר אחר של הבנה שיכל להתגלות רק ע"י המציאות המתחדשת.

לגבי התיאוריה שלך בדבר ההידמות העתידית של הנברא לבורא, ובמשיח בפרט:

על משקל הנאמר למעלה אנחנו יכול לתת לך חומר גלם שאולי גלום בו משהו מהרעיון הזה. כה דברי הגמ' בב"ב (עה: ):

"א"ר יוחנן: עתידין צדיקים שנקראין על שמו של הקדוש ברוך הוא...

א"ר שמואל בר נחמני א"ר יונת: ג' נקראו על שמו של הקדוש ברוך הוא, ואלו הן: צדיקים, ומשיח, וירושלים...

א"ר אלעזר: עתידין צדיקים שאומרים לפניהן קדוש, כדרך שאומרים לפני הקדוש ברוך הוא".

ובגמ' מגילה (יח.): מנין שקראו הקדוש ברוך הוא ליעקב אל? שנאמר ויקרא לו אל אלהי ישראל".

ובסנהדרין (סה: ): "אמר רבא: אי בעו צדיקי ברו עלמא, שנאמר כי עונותיכם היו מבדילים וגו'". ופירש רש"י שם: "אי בעו צדיקי - להיות נקיים מכל עון: הוו ברו עלמא שנאמר כי אם עונותיכם היו מבדילים, הא אם לא היו בהם עונות אין כאן הבדלה".

ועכשיו לתיאוריה שלי:

אתה הוא בנות נו לריב, והתיוג שלי לעיל היה פאלטה.  

הכל בעירבון מוגבל (ודוק).

לומר שזו הנוסחה וסוף סוף 'עלינו' על תוכניתו - זה יומרני מדיי במקרה הטוב.

אבל מצד שני: אם אלוקים נתן לאדם מח שעובד בצורה מסויימת, וחושב בצורה מסויימת, ותוהה על העולם והמציאות והאלוקות בצורה מסויימת, ומגיע מכל זה לסדר מסויים לפי עולם המושגים שלו (ויש לה גם קבלות וגושפנקאות מפיהם ומפי כתבם של גדולי האומה) - אות הוא כי זאת (גם) דרך שבה הבורא רוצה שהנברא יסתכל עליו, על עצמו ועל העולם.

אני אמנם מקדש את הכלי הזה שניתן בידינו אך לא מקדש את מה שיוצא ממנו, ואסביר:

הכלי הזה שניתן בידינו הוא הדרך היחידה שלנו לקלוט את היש, אז כנראה זהו רצון הבורא, שהמידע יועבד ע"י המסננת הזאת דווקא. ואם הכלי הזה הגיע לאיזו אמיתה, זה בסדר גמור להחזיק בה, גם אם ברבות השנים יבוא מישהו ויסדוק אותה עד כדי סתירה, ויוכיח שלא היתה אלא אמת לשעתה. זה גם בסדר, וזה חלק מהתכנית האלוקית. לא אצה לו הדרך שנהיה כליל השלימות הרעיונית בשלבים מוקדמים. יש אבולוציה גם ב'דעת אלוקים' של האנושות.

לכן, אם הגעתי לאמת, גם היא 'אמת לשעתה', אני שמח בה עתה כי היא קידמה אותי במשהו,. אני אהיה שמח אם היא תתברר כאמת יציבה, ואני אהיה אפילו יותר שמח אם היא תיסתר, כי אני אדע שיש עומק לפנים ממנה, וכן הלאה.

ולכן, מבחינתי, כל הדתות וכל התיאוריות שנאמרו אי פעם ושיאמרו, ישרתו את אותה מטרה של 'איה כבוד ה''. כל תהייה של כל מוח אנושי על ההוייה, וכל רעיון שיש לו עליה, הוא שלב ביניים נפלא להשגה יותר עליונה. כן, גם הרעיונות של המיתלוגיות האליליות,  ושל בודהה, ושל האתאיזם.

זה בנוגע לפיסקה הראשונה.

אני מאמין שאותן גושפנקאות שדיברתי עליהן ירדו לעולם ובושרו דרך אנשי מעלה שההשגחה העליונה זיכתה אותם להשיג את אותן רעיונות ע"י זוך שכלם ונשמתם, ולכן אין לי בעיה אם אני לא זכיתי לזה בעצמי והם כן. ומצד שני אני לא מאמין בהן כי פלוני אמר אותה, אלא כי זה פשוט מתיישב על הלב. 

ובכלל לא הבנתי מה הטענה פה - הרי גם סביר להניח שלא היית חושבת על תורת היחסות הכללית אילולי שנאמרה. אבל לאחר שנאמרה, והיא מתקבלת על הדעת - אהלן וסהלן.

לגבי הפיסקה השלישית - על רובה הגבתי בפיסקה הראשונה. 

ושים לב - אנחנו לא מסבירים את האלוקות. אנחנו מסבירים לעצמינו את האלוקות. וזה הבדל גדול.

במיוחד כשמכירים.

לא אותה, אבל אנשים מסביב.

יש פניה לכביש גישה.

יה״ר שיחווה את מה שעשה במשפחתו. 

לפחות יהודי לא יצטרך לחיות בידיעה שעשה מעשה כל כך נורא. 

היה כתוב שהכיוון נשלל על ידי אנשים שהיו במקום.

לא יודע בדיוק על סמך מה, אבל זה כמובן אפשרי. אולי על פי התגובה של הנהג אחר כך, לא ברח, לא ניסה לוודא הריגה וכדומה. אולי על פי אופי ההתנגשות.

אף אחד לא טיפש שלא לחשוב קודם כל על הכיוון הזה. אבל לפעמים באמת קורות תאונות ממש. במיוחד שערבים לא יודעים כנהגים זהירים וכבר ראיתי נהגים ששועטים שם ממש במהירויות מפחידות.

בכל אופן עצוב נורא

לפי עדי ראייה ולפי סימנים על הכביש, היא נכנסה לכביש בצורה לא זהירה מספיק - והנהג לחץ על הבלמים בעוצמה בניסיון למנוע התנגשות.

לאחל לו שמישהו במשפחתו ימות? למה? מה זה ייתן, ומי ירוויח מכך?

או שבאופן כללי מגיע לכל הערבים למות לשיטתך?

אגב, לפני מספר שנים קרובת משפחה שלי הייתה בתוך רכב שעבר תאונה בשומרון. חלק מיושבי הרכב נהרגו, והיא הייתה במצב קשה. פלסטיני שהיה בסמוך לשם הזמין את כוחות ההצלה, ומיד ניגש לעזור ככל יכולתו.

באיזה תחום?

כדאי כזה שמעניין אותך ושאתה רוצה וכיף לך להתקדם בו.

איחוליך הלבביים שמח לקבל
מסריי, נעימים או לא,
על הכל תודה לא-ל
תמיד מוזמן לשירשוריי בברכה
גם אם רוב תועלת אין בתגובתך

מנומס זה לא אין כאן ספק

לפעמים זה קשה ואני לא מתאפק

אם גינוניי הטובים אינם לשם דבר

לפחות איני עורך תגובות מדיי מאוחר

אז תגיד לי אתה בלי להתייפייף

האם זה עדיף תגובה לזייף?

בגיל המתאים איני בדיוק 

אך מידי פעם השרשורים כאן נותנים לי סיפוק

עכשיו חשבתי שאולי אוכל לעזור

ובעקבות בקשתך ניסיתי לעשות שיחזור

לא מזמן כאן סיפרו

מספר אנשים על חלומות שחלמו

יכול להיות שתמצא בשרשור זה את מבוקשך

מצרפת את הקישור, ושיהיה בהצלחה.

אז תשמעו מה חלמתי היום - צעירים מעל עשרים

שמחתי לעזור, ישתבח הבורא

הרי רק ברצותו הכל כאן קורה

שבת שלום ואך טוב לעולמים

שנחלום רק חלומות נעימים 

שרשור חלומות 

אף אני את התגובות קראתי

וכמו כולם מאד נהניתי,

בא אני אליכם בהצעה

ובבקשה אל נא תסרבו לה,

נקבע שרשור כזה לעולמים

שבו כולם רק בחרוזים כותבים.

אחרי ששטחתי בפניכם הרעיון

אשמח לקרוא תגובותיכם בנידון

דעתי חיובית כמובן

אך כמו שכתבתי לעיל, איני בדיוק שייכת לכאן

אם יהיה שרשור כזה נחמד

בוודאי שאצטרף אליו מיד

אז אם יורשה לי ואת קולי תסכימו לשמוע

אשמח שנייסד זאת באופן קבוע..

שמח אני מאוד תשובה חיובית לקבל

מקווה שיצטרפו אליו עוד, בחסדי הא-ל

וכהצעתך נהפוך לקבוע את השרשור 

או שנמשיך כאן ונפרסם לפה קישור.

דעי לך שכאן נמצאים הצעירים

אפילו אלו שאינם מעל גיל עשרים

וחייב אני לציין, מקווה שאותך זה לא יביך

את חורזת יפה מאוד!, ילדה של אביך

בזה השרשור להמשיך בהחלט אפשר

תודה לך, גם אתה מאוד מוכשר.

בהמשך, נושא לדיון צריך להציע

ונעשה ניסוי בשרשור מעין זה השבוע

מוטב במצב ערנות לחרז

וכעת ללכת לישון אזדרז

חשיבה מרובה נצרכת כאן

לתת מקום נח לכולם ולכולן

אז בעז"ה מחר נלבן את הסוגיה

ונעצור כאן את רצף ההגיה..

את כוונתך לא אבין

אם חורשים בשור וחמור, מה הדין?

בין סוגי המילים, כיצד ניתן להבחין?

שירך הוא לי עטוי מסתורין..

אודה לך אם תואיל להסביר

כדי שלא תצא תקלה בזה השיר

ואם סתם באת להשתעשע

ולזאת כוונתך בשורה מספר תשע

תתקבל בברכת הצלחה ושפע

על מצב רוחינו מוזמן להשפיע

בהגיגים נחמדים מעולמות אחרים

ורעיונות שישמחו להפוך למציאות מהרהורים.

אל 'מישהו כל שהוא' הופנתה תמיהתך

אך אנסה ליישבה, ברשותך

שור וחמור לא ילכו יחדיו

זאת קבע לנו מורינו הרב

כי בחרוז אמיתי צריך שיהיה דמיון

בכל ההברה, ולא רק בחלקו האחרון

ומפני שדברי לא לגמרי מוסברים

אצרף לכאן את מקורם של הדברים 

השפה העברית - החרוזים בעברית

@מישהו כל שהוא ו@ישיבישער

תודה, זהו חידוש מעניין

בהחלט את חוקי השירה כדאי לציין

אך אם נלך לפיהם בכל תגובה

היא תשלח במקרה הטוב בשבוע הבא

בכתבינו העמוק

בכל אופן נוכל לייסד חוק

נעשה עיסקה שבכל פיסקה

תהיה הרפתקה על פי החוקה

בשתי שורות בלבד

זה החוק יהיה מכובד

ומי שיחפוץ את האתגר לאמץ

ידע שזה לא קל ועליו להתאמץ

ולאט לאט אפשר להגדיל

עד ששירינו, לזמר רבי אברהם יקביל

נהניתי מאוד משרשור זה
ובעז"ה גם אני לכתוב בו אזכה

במחשבה שניה, המשפטים לעיל יצאו קצת מאולצים ולא כ"כ תקניים
באוזניי הם עדיין צורמים

רואה אני כי אני נוחל הצלחה
יהי רצון שאמשיך לנחול אותה

יש לציין כי סבתי בי תתגאה
על שיצא לה נכד משורר שכזה...

משפטיך הראשונים לא לחינם באוזנך צורמים

אכן הסיומים שלהם לא בדיוק תואמים

אך אל נא ברוחך תיפול

כדי לכתוב שיר בחרוזים צריך לעמול

בעצמך תאמין

ואט אט תבחין

מהו החרוז שמתאים לכל מילה

להכיר את השפה העברית זו זכות גדולה!

בהצלחה רבה לך נאחל

ועל הצטרפותך נשיר ונהלל

תודה רבה לך על זאת המחמאה
חובה להגיד כי כתבת הלוואי שבקרוב אהיה ראוי לה

את צודקת, יש לעמול ולהתאמן
כדי שעל החרוזים יענו 'אמן'

שמעתי פעם שבמרדף אחרי החרוזים
לפעמים רמת הטקסט יורדת פלאים
אז, מה אתם אומרים?

כמובן שיש כאן כאלה ממש טובים
עד כדי כך שהחרוזים מעצמם אליהם מגיעים

איזה כיף! אני רואה שאני משתפר
יהי רצון שהצלחה זו לא תיגמר!

עד שזה יהיה חוקי, אולי לנסות לקחת יום חופש,

היא אמרה שלא ממש אפשרי...

(אני מצידי מבחינתי לא אבוא ושיפטרו אותי... אבל עדין מוזר לי העניין)

למה יום השואה הוא לא יום הקדיש הכללי?

שזה כל כך הפריע לי שכתבתי מכתב כדי שיועבר לאחד מחברי הכנסת

לנסות להעביר חוק בממשלה על העניין...

אבל אז התחילו כל הבלאגנים עם הבחירות (עד עצם היום הזה...)

אז וויתרתי....

אבל זה באמת הזוי לי...

למה יום הקדיש הכללי הוא לא יום השואה

אבל המנהלת אומרת שטכנית זה לא אפשרי,

כי אז לא יהיו עובדים..(יש הרבה דתיים)

לכן תמוה לי כאן כל הסיפור...